זכויות יוצרים בספריה ד"ר אבישג גורדון
מהות ומקור זכויות היוצרים זכויות היוצרים נובעות מזכות הקניין הרוחני, הנובעת מהצורך של המחבר והיוצר להצהיר על ידע חדש כעל פרי יצירתו, שיש לו עליה זכות ראשונית בלעדית, לתעד זכות ראשונית זו ולעשות בה שימוש בלעדי. תיעוד זכות הראשונית הנמצאת בבסיס הקניין הרוחני היא למעשה המשותפת לכל חלקי נושא הקניין הרוחני הכולל: "סודות מסחריים", "פטנטים", "מותגים", "חוזים" ו "זכויות יוצרים".
הגנות בכל אחת מהקטגוריות לעיל מוגן אלמנט שונה: ב"סודות מסחריים" מוגנים רעיונות ותכניות כלכליות, ב "פטנטים" מוגנות המצאות, ב"מותגים"מגנים על ייחודיות מוצרי צריכה שונים, ב"חוזים מגנים מפני הפרה של חוזים הקשורים לאספקטים של שמירה על זכויות קניין רוחני, ואילו ב "זכויות יוצרים" מוגנת זכות ראשונים על אמצעי ביטוי מוחשי כמו ספר, סרט, דיסק ועוד. מבחינתן של הספריות הקטגוריה של זכויות יוצרים היא הרלבנטית ביותר.
תוספות של החוק הישראלי חוק זכויות היוצרים הישראלי נשען על החוק האמריקני אולם מוסיף את הסעיפים הבאים: עוולת גניבת עין (סעיף 59 לחוק פקודת נזיקין 1979) וכן עשיית עושר ולא במשפט שהיא התעשרות שלא כדין על חשבון מוצר שיש עליו זכויות יוצרים כמו,למשל העתקת דיסקים מקוריים ומכירתם.
שינוי פרדיגמה שיפוטית עד סוף שנות ה-80 למאה העשרים הייתה סמכות השיפוט של המדינה בעלת בסיס גיאוגרפי, כלומר, לבתי המשפט בישראל סמכות שיפוט על ישראלים ולבתי המשפט בצרפת סמכות שיפוט על צרפתים. הסמכות זו סימלה את הקשר הקרוב בין כוח המדינה והכוח השיפוטי כאשר הסמכות השיפוטית שואבת כוח מיכולת האכיפה של המדינה, והמדינה שואבת עוצמה מהגיבוי המשפטי, כלומר יחסי כוח הדדיים.
עידן ה-CYBERSPACE בעידן הסייבר והתפתחות מהירה של האינטרנט חל שינוי בפרדיגמת התחיקה בתחום הקניין הרוחני ובמידה רבה אבד לתחיקה הבסיס הגיאוגרפי שלה. קשה לאתר מסגרת חוק שתהיה אחראית למסר שנשלח לישראל ממכסיקו, עובר דרך שרת אמריקאי ומשמיץ עסקיו של סוחר נורבגי. קרבן ההשמצה כבר אינו מאתר את מקור ההשמצה אך סביר להניח כי הנתבע בקייס כזה יהיה בעל השרת שדרכו עבר המסר, כי בעל השרת מתווך מסרים ובעידן חסר גבולות של האינטרנט גובר הלחץ על מתווכי אינפורמציה, וכך גם לגבי ספריות הנחשבות למתווכות ידע.
מה כוללות זכויות יוצרים ? הבסיס לחוק זכויות היוצרים הישראלי הוא חוק זכויות היוצרים האמריקאי משנת 1976 והוא כולל סעיפים רלבנטיים לספריות: סעיף 107 הנוגע לשימוש הוגן בחומר ספרייתי. סעיף 108 המתייחס להעתקים בספריות וארכיבים. סעיף 109 העוסק במסירה והפצה של עותקי ספרים, קלטות ודיסקים. סעיף 110 המתייחס לפטור מהצגת חומר על ידי מחנכים וספריות (תצוגות, הופעות). כ"כ קיים בחוק תיקון המכסה תכנה, חומר אודיו ויזואלי וחוק זכויות יוצרים בינלאומיות.
חוק זכויות יוצרים דיגיטאלי DMCA בשנת 1998 התווסף חוק ה-Digital Millennium Copyright Act (DMCA) המאפשר ליצרנים להגן על זכויות היוצרים של תכנה וחומרה, ואוסר התכלית האיסור פתיחת תוכנה ובדיקתה מחשש העתקה. חוק זה התרחב לכוונים לא רצויים כמו למשל איסור הורדת מוסיקה בתוכנות שיתוף קבצים, תביעות על ייצור מוצרים דומים, הרצאות בנושאים טכנולוגיים ואפילו דיונים בנושאים טכנולוגיים בדואר אלקטרוני. בשנת 2002 התווסף TEACH שהתיר שימוש בחומרים דיגיטאליים למוסדות העוסקים בלמידה מרחוק, והוא רלבנטי גם לספריות.
מה מוגן על ידי זכויות יוצרים ? לפי חוק זכויות יוצרים משנת 1976 כל "ביטוי מוחשי קבוע" הוא בעל זכויות יוצרים אוטומטיות ללא צורך לרשום זכויות אלה. בכלל זה יצירות ספרותיות, מוסיקליות, דרמטיות, פנטומימה וכוריאוגרפיה, תמונה ופסל וגרפיקה,סרטים ויצירות אודיו-ויזואליות, הקלטות ועבודת ארכיטקטורה. התכנות, כאמור, מוגנות על ידי ה-DMCA.
מה אינו מוגן ? כל יצירה שאינה מוגדרת כ קבועה (Fixed) אינה מוגנת אוטומטית. למשל, שירי עם, נאומים, הקלטות חיות (Live). יצירות שהן נחלת הכלל ואינן יצירה מקורית כמו לוח שנה, לוחות מדידה ועוד. מכתב או יומן שלא פורסמו כן מוגנים כי הם קבועים ומוחשיים.
למה זכאי בעל זכויות יוצרים ? הוא זכאי להעתיק את היצירה שלו. ליצור יצירות נוספות הנובעות ממנה או מתבססות עליה. הוא זכאי להפיצה הוא זכאי לבצע אותה בציבור. הוא רשאי להעבירה בתשלום לאחרים, בחלקים, למשל, למכור את הזכויות ליצור סרט למפיק, ובאותו זמן למכור את הזכויות למי שמעוניין להקליט את הספר ולהסבו לפורמט דיגיטאלי. סעיף 109 לחוק זכויות יוצרים מאפשר למי שקנה במחיר מלא ספר שיש עליו זכויות יוצרים לתת אותו במתנה, להשאילו למכרו וכו' וזוהי הפריבילגיה של הספריות לפי ה-First Sale Doctrine (FSD) המאפשרת להן לתפקד. חוק ה-DMCA מכרסם בפריבילגיה זו שאינה קיימת לגבי מדיה דיגיטאלית.
תפוגה של זכויות יוצרים בשנת 1998 התווסף למערך חוקי זכויות היוצרים החוק של סוני בונו המאריך את תקופת הקופי רייט ב-20 שנה. להארכה זו אפקט שלילי על ספריות ואנשי מדע שאינם מאפשרים הפצת והעתקת יצירות ישנות שאין להן ערך מסחרי אך יש בהן עניין לאנשי מחקר ומדע. יצירות שנוצרו אחרי 1978: תפוגת זכויות יוצרים אחרי חיי המחבר + 70 שנה. יצירות משותפות: 70 שנה אחרי מות אחרון השותפים. יצירה אנונימית או יצירה חינוכית: 95 שנה אחרי הפרסום או 120 שנים לאחר היווצרותה- מי שמגיע ראשון.
תפוגת זכויות יוצרים יצירות שנוצרו לפני 1978: 95 שנים אחרי הפרסום ואחר כך עוברת היצירה לרשות הציבור Public Domain. לגבי הספריות קיים יוצא מן הכלל: ב-20 שנים האחרונות לחיי הקופירייט מותר לספריה ולארכיב להעתיק את היצירה ולהפיצה בהתאם לתנאים מסויימים שניתן לבדקם באתר הבא:
FAIR USE סעיף 107 לחוק זכויות יוצרים מאפשר ליהנות לבקר יצירות ולבנות עליהן פרודיות וסטירות וזה נחשב שימוש הוגן המוגן נגד תביעת זכויות יוצרים. לגבי הספריות סעיף זה מהווה זכות. קיימים ארבעה פקטורים הקובעים אם נעשה שימוש הוגן ביצירה: אם מטרת השימוש אינה מסחרית והגוף המשתמש הוא מלכ"ר. האם היצירה עובדתית או פרי יצירתיות (מוצר צרכני כגון בסט סלר). ליצירה עובדתית יש פטורים ועל מוצר צרכני מובהק יש זכויות יוצרים כבדות. איזה חלק מהיצירה הועתק ? הכול ? רוב היצירה ? לב היצירה ? מה השפעת השימוש על השוק הפוטנציאלי של היצירה ?האם צפוי כי המכירות תרדנה בעקבות השימוש ? קריטריונים אלה נבחנים כל מקרה לגופו. כל מקרה נבחן כי גם אם המוצר נוצר על ידי מלכ"ר אין פירוש הדבר שאין עליו זכויות יוצרים.
זכויות יתר לצילום בספריה, שמורים, השאלה בינספרייתית,הוראה בסעיף 108 לחוק זכויות היוצרים מוזכר כי לספריה זכות לצלם עותקים מחומר ספרייתי אם היא מוגדרת ציבורית ופתוחה לכל. הצילומים לא יהיו למטרות רווח ויכללו אזהרה סטנדרטית בדבר זכויות יוצרים. לא ניתן לבצע צילום שטתי, כלומר כל חודש לצלם מאמרים עבור חוקרים מכתב עת מסוים. לצילום עבור יחידים- הצילום יהפוך רכוש המשתמש למטרות פרטיות של לימוד ומחקר. ליד מכונות הצילום תהיינה אזהרות רשמיות בדבר זכויות יוצרים. לצילום עותק שלם צריכה הספרייה לקבוע שאיננה מסוגלת לקנות עותק כזה במחיר הוגן מסיבות שונות (לא הוחזר, אבד, out of print).
שמורים הספרייה רשאית לצלם עותק אם ספר אבד, נשמד, או נגנב ואין אפשרות לרכשו במחיר הוגן.הצילום או ההכפלה ייעשו בתוך הספרייה וניתן להכין שלושה עותקים בלבד מכל פריט, מאמר, דיסק, חוברת ועוד. בנספח 8 לסעיף 110 לחוק זכויות היוצרים קיימים תנאים המאפשרים לימוד, תצוגה והופעה בתי ספר וזהו נספח שממנו נובעים היתרים ללמידה מרחוק. אם בשמורים נמצא עותק מקורי-אין בעיה, אך אם מוסיפים עותקים זה רק בגלל אבדן וכו'. אין אישור להכניס עותקים נוספים לשמורים רק מפני שהם בביקוש גבוה. רוב הספריות מתייחסות להנחיות שימוש הוגן ומתנהגות על פיהן.
CONFU, CONTU ישנן ספריות, עם זאת, המתיחסות גם להנחיות ה- Conference on Fair Use (CONFU) וכן הנחיות ה- National Commission on New Technological Uses of Copyrighted Works (CONTU). אלה יצרו קווים מנחים ל"העתקות שיטתיות" וקבעו כי הן מותרות בתנאי שבאורח מצטבר לא יהוו תחליף למנוי סעיף 108 (g) (2). וכן אם מסיבות טכניות הספר חסר. צילום של שישה עותקים ממאמר אחד בחמש השנים האחרונות מכותר אחד בשנה קלנדארית אחת מהווה הפרה של זכויות יוצרים. כמו כן, שישה צילומים מספר, או אסופת מאמרים בשנה קלנדארית אחת מהוה הפרה. אם אין המשתמש עומד בתנאים אלה יגיע בינואר של השנה הבאה, יעשה מנוי לכתב העת או ירכוש את הפריט שבו השתמש, או יתקשר וישלם את זכויות היוצרים עבור השימוש בפריט.
חוזים כנגד זכויות יוצרים: רישוי ו- UCITA כתבי עת אלקטרוניים ומאגרי מידע ניתנים לשימוש על ידי חוזים ולא על ידי רכישה. הספרייה אינה בעלת החומר אלא משלמת על נגישות אליו. חוזים מהווים בעיה כי אין הכרח שיהיו בהסכמה עם חוק זכויות יוצרים. חוזים עלולים להפריע לפעילות הנחשבת ל Fair Use. חוזי רישוי עלולים לאסור פעילות כמו השאלה בינספרייתית, העתקה למטרות שימור ועוד. למרבה המזל קיים תהליך המו"מ בין הספקים והספריות שהוא יעיל יותר בקונסורציום מאשר בספריה בודדת אחת. הנחיות לניהול מו"מ נמצאות באתר הבא: UCITA בדרך כלל מדגישה איסורים שהקופי רייט מתיר ןלעתים יש בה סעיפים העלולים למנוע מהצרכן לתבוע פיצויים אם התברר לו כי התכנה בה השתמש פגומה.
עונשים על הפרה העונשים על הפרת זכויות יוצרים יכולים להיות כספיים, או ביטול מנוי, אולם נטיית בתי המשפט כיום היא לראות בספריות גופים ללא כוונת רווח, ועל פי רוב הספרייה זוכה לזיכוי במשפטים מסוג זה. לגבי זכויות יוצרים דיגיטאליות, בסוף שנות ה-90 הייתה נטיית בתי המשפט להחמיר בדין המפרים זכויות אלה אולם בשנים האחרונות התהפך הגלגל והשופטים רואים ב- DMCA מכשיר המעכב את חופש המידע, ומפריע להתחרות השוק החופשי והפסיקות של בתי המשפט לאחרונה הן בהתאם.