שאילת שאלות הלכתיות (שו"ת) באמצעות הרשת וההתייחסות לתשובות הניתנות מציגה : דבורה אברמוביץ בהנחיית ד " ר אבנר כספי

על השו " ת שאלה הלכתית בהגדרתה מבקשת מהרב להורות 'פסק הלכה' האם העובדה שניתן לשאול את הרב את השאלה באופן אנונימי תגרום לשואל לתפוס את תשובת הרב כפחות מחייבת מבחינה הלכתית ?

הנחות היסוד : 1. היחס לעצות מקוונות 2. קונפורמיסטיות וציות למקור סמכות 3. אנונימיות ברשת – מודל SIDE

היחס לעצות מקוונות או מתי אנשים יפעלו ע " פ עצה מקוונת ? ע"פ Briggs ועמיתים (Briggs, Buford, De Angeli, and Lynch, 2002) –אמינות האתר שמספק את העצה –האתר תואם את ציפיות השואל –העצה מותאמת אינדיווידואלית לשואל ע"פ Feng ועמיתים Feng, Lazar and Preece, 2004)) –עצה תומכת, שיש בה גם גילוי אמפתיה ע"פ Pollach in press)) –התנסחות בטרמינולוגיה המוכרת לשואל –שימוש בשפה סמכותית –קישורים היפרטקסטואליים בגוף העצה שמשפיעים באופן חיובי על מחפש המידע

הרבנים המשיבים ידועים ומקובלים התשובה מותאמת אישית אתר השו"ת מוכר v

קונפורמיות וציות למקור סמכות קונפורמיות וציות למקור סמכות Cialdini and Goldstein (2004) When People are Free to Do as they Please, They Usually Imitate Each Other.

מניעים להתנהגות קונפורמיסטית – Accuracy הרצון להגיב באופן המתאים למציאות; –Maintaining a Positive Self-Concept הרצון לשמור על תפיסה עצמית חיובית; –Affiliation הרצון ליצירה ושימור של מערכות יחסים חברתיות משמעותיות. ציות לסמכות –ציות לדמות סמכותית לסמכות: התנהגות התואמת לדעות, עצות והנחיות הניתנות.

הציות לסמכות רבנית "ועשית על-פי הדבר אשר יגידו לך... ושמרת לעשות ככל אשר יורוך... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים י"ז:י"א) "אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, שמע להם" (ספרי, פיסקא קנד). הציות להוראת הרב הינה נורמה דתית מקובלת

אנונימיות ברשת

מודל Lea & Spears (1995) SIDE social identity de-individuation אנונימיות חזותית+ זהות עצמית בולטת אי-הזדהות עם הקבוצה רמת קונפורמיות נמוכה לנורמות הקבוצתיות זהות חברתית בולטת מודעות עצמית מוגברת ציות מוגבר לנורמות חברתיות

השערת המחקר + שאילת השאלה באופן אנונימי + זהות עצמית בולטת אי-הזדהות עם הקבוצה השואל יחוש פחות צורך לפעול ע"פ תשובת הרב זהות חברתית בולטת (הזדהות עם חברי הפורום ופעילות בפורום) מודעות עצמית מוגברת (*) (איך אני נתפס ע"י אחרים) מידה גבוהה יותר של מחויבות כלפי פסק ההלכה (*) כמו גם אישיות בעלת נטייה לצייתנות

אוכלוסיית המחקר 151 נבדקים בגילאי 18-70, 76 גברים ו- 75 נשים השתייכות לזרם דתי מסורתי43.9% דתי לאומי7269.9% חרדי לאומי98.7% חרדי1817.5% ותק השימוש באינטרנט פחות משנה54.9% שנה שנתיים1110.7% בין 3 ל 5 שנים2625.2% יותר מ 5 שנים5957.3% תכיפות שאילת שו"ת פחות מפעם בשנה1817.5% לפחות אחת לשנה4239.8% לפחות אחת לחודש3835.9% לפחות אחת לשבוע76.8%

כלי המחקר – השאלון חלק א' - שאלות דמוגרפיות ושימוש באינטרנט (מיומנות ונוחות). נטייה אישיותית לצייתנות חלק ב' - נטייה אישיותית לצייתנות: Compliance Questionnaire פרופיל השו"ת חלק ג' - פרופיל השו"ת : מידת תכיפות שאילת השאלות וצורת הפנייה המועדפת (פא"פ או באופן אנונימי) תחושת קהילתיות: חלק ד' - תחושת קהילתיות: (1) תדירות הביקור בפורומים ואופי הפעילות בפורומים (2) תחושת שייכות לקבוצה החברתית Group Self-Categorization Scale מחויבות לתשובה הרב: חלק ה' - מחויבות לתשובה הרב: (1) עד כמה המשיב חש שתשובת הרב היתה מותאמת לשאלה (2) אם השואל הרגיש מחויב לפעול על-פי תשובת הרב

ממצאים תמיכה חלקית במודל SIDE: רמת הפעילות בפורום השו"ת => מידת המחויבות כלפי פסק ההלכה תחושת הקהילתיות ≠ > תחושת המחויבות כלפי פסק ההלכה. שאילת שאלה הלכתית תחת מעטה של אנונימיות מפחיתה את מידת תחושת המחויבות כלפי פסק ההלכה. נשים חשות יותר מחויבות לגבי פסק ההלכה הניתן (לא מתוך נטייה אישיותית לצייתנות). לא נמצא קשר ברור בין מידת הצייתנות של האדם למידת תחושת המחויבות שלו כלפי פסק ההלכה.

מסקנות אולי כיון שרמת ההזדהות עם חברי הפורום היתה נמוכה נצפתה גם רמת נמוכה של צייתנות לנורמות. האם נוצרה כאן תרבות חדשה, התנהגות נורמטיבית חדשה של בירור הלכה לעומת שאלת הלכה? האם המנגנון הפתוח של השו"ת ברשת עלול חלילה להכשיל אנשים שמחפשים "ללכת אחר הקוּלות"?

תודה !