מבוא למדעי המחשב שפת c

מבנה כללי של תכנית #include void main() { פקודות ; } כל רצף פקודות ייכתב בין סוגריים מסולסלים { }. רצף כזה נקרא בלוק פקודות. הודעה למהדר על שימוש בספריית קלט / פלט פונקציה ראשית ששמה main כל פקודה תסתיים בתו ; תכנית בשפת c: אוסף פונקציות שאחת מהן חייבת להיות main.

תכנית ראשונה #include void main() { printf (“my first program"); } printf פונקציה שהוגדרה מראש בספריית הקלט/פלט stdio.h תפקידה להדפיס על המסך את המחרוזת שנמצאת בין המירכאות הכפולות, הנקראת מחרוזת בקרה. שנו את פקודת ההדפסה באופן הבא: p rintf ( “ my \n first \n program"); תו הבקרה \nמורה על הורדת שורה במקום בו הוא ממוקם. תו בקרה נוסף: \tמשמעותו tab

כתיבה והרצת תכנית הפעלת התכנה : לחיצה כפולה על ה -icon "programming languages " שנמצא על שולחן העבודה, ולאחר מכן בחרו ב TC. כעת יפתח מסך קטן. על מנת להגדילו יש ללחוץ על המקשים alt ו - enter בו זמנית. פתיחת קובץ חדש : בחרו בתפריט file ע " י לחיצה על המקשים alt ו - f ולאחר מכן בחרו new. כתיבת התכנית בקובץ החדש. שמירת התכנית : בחרו בתפריט file ולאחר מכן save ובחרו שם לקובץ ( כאשר הסיומת תהייה c. ). הידור ( קימפול ): בחרו בתפריט compile או לחצו alt f9 אם אין הודעות שגיאה ותהליך הקומפילציה הסתיים בהצלחה אז עברו לשלב הבא הרצה : בחרו בתפריט run או ctrl f9. צפייה בפלט התכנית : alt f5.

משתנים משתנה מכיל ערך שיכול להשתנות במהלך התכנית. לכל משתנה יש טיפוס שקובע את סוג הערכים שהוא יכול לקבל. יש להצהיר על משתנה לפני השימוש בו. בעת הצהרה על משתנה מוקצה למשתנה מקום בזיכרון. גודל המקום ( מס ' הבתים שמוקצים לו ) הוא בהתאם לטיפוס המשתנה, וגודל זה תלוי במחשב ובמערכת ההפעלה. סוגי הטיפוסים, הערכים שהם מייצגים וגודל הבתים המוקצים להם בד " כ נתונים בטבלה הבאה :

טיפוסי המשתנים טיפוסייצוג מספר בתים int מס ' שלם 2-4 short מס ' שלם קצר 2 long מס ' שלם ארוך 4 float מס ' ממשי 4 double ממשי בעל דיוק כפול וטווח ערכים גדול 8 long double ממשי ארוך - תוספת דיוק וטווח ל double 10 char תו בודד 1

הצהרה על משתנים פורמט ;..., כותב התכנית בוחר את שמות המשתנים. רצוי לבחור שמות בעלי משמעות על מנת להקל על קריאות והבנת התכנית. שם משתנה חייב להתחיל באות או בקו תחתון ושאר התווים יכולים להיות מספרים, אותיות או קו תחתון. דוגמה : int num; הצהרנו על משתנה בשם num והוא מטיפוס int, כעט ניתן להציב במשתנה num מספרים שלמים.

ניתן להצהיר על משתנים רק בתחילת בלוק פקודות. יש לשים לב ששפת c מבחינה בין אותיות גדולות לקטנות. למשל, המשתנה num שונה מהמשנה Num.

משפטי השמה נתינת ערך למשתנה. למשל : num=7; a=b+c; השמה יכולה להתבצע בזמן ההצהרה או לאחר מכן. למשל : double dolar=4.5; בכל פעם שנבצע השמה למשתנה כלשהו, ערכו הקודם ימחק.

הדפסת ערך המשתנה דוגמה : int a=5; printf ( “ \n a=%d ”,a); מחרוזת הבקרה תודפס על המסך ( למעט תווי הבקרה ) ובמקום בו מופיע מציין הטיפוס, יודפס הערך של המשתנה. הפלט יהיה : a=5 מציין טיפוסשם המשתנה %d – מציין טיפוס שלם %f – מציין טיפוס ממשי float %lf – מציין טיפוס ממשי double %c – מציין טיפוס תו %s – מציין טיפוס מחרוזת

דוגמה : Int a=4,b=7; Float c=5.5; Printf ( “ \n %d > %f > %d ”,b,c,a); הפלט יראה כך : 7 > > 4 המשתנים שאת ערכם אנו רוצים להדפיס ירשמו אחרי מחרוזת הבקרה, לפי סדר הדפסתם כשהם מופרדים בפסיקים.

דוגמה איך לדעתך יראה פלט התכנית הבאה ? #include <stdio.h> Void main() { int a=4,b; float c=0.5; b=a+1; a=a*2; printf ( “ \n a+b=%d \n the value of c is %f ”,a+b,c); } הרץ את התכנית ובדוק את תשובתך.