הסטיגמה בבריאות הנפש: השלכותיה ודרכים לצמצומה אמיר טל מייסד עמותת "בחברה טובה – רואים מעבר" דוקטורנט, החוג לבריאות נפש קהילתית, אונ' חיפה הסטיגמה בבריאות הנפש: השלכותיה ודרכים לצמצומה אמיר טל מייסד עמותת "בחברה טובה – רואים מעבר" דוקטורנט, החוג לבריאות נפש קהילתית, אונ' חיפה

סטיגמה בבריאות הנפש "יותר קל לפצח את האטום מאשר לפרק דעה קדומה" אלברט איינשטיין "יותר קל לפצח את האטום מאשר לפרק דעה קדומה " אלברט איינשטיין

  תיוג חברתי שלילי רב עוצמה המשנה בקיצוניות את דימויו העצמי וזהותו החברתית של אדם (גופמן, 1963)  סטיגמה פועלת כסטאטוס בולט הגובר על כל שאר ממדי הזהות החברתית, מבטל את ערכו של האדם בעיני הסובבים אותו ומביא, לבסוף, לידי בידודו החברתי (Macionis, 1997)

מרכיבי הסטיגמה סטריאוטיפ –Stereotype (מרכיב קוגניטיבי) מושג, דעה או דימוי קונבנציונאלי, פורמאלי ומפושט יתר על המידה. דעה קדומה- Prejudice (מרכיב רגשי) שיפוט או דעה שלילית הנוצרת מראש ללא ידע או בחינה של העובדות אפליה – Discrimination (מרכיב התנהגותי) התנהגויות הפוגעות בהזדמנויות חיים Corrigan, 2002

תפיסת הסטיגמה סטיגמה מתרחשת כאשר:  אנשים מבחינים ומתייגים את השונה  אנשים חווים תגובה רגשית שלילית כלפי האנשים המתויגים כגון פחד וסלידה  אנשים מפלים את האדם המתויג  אנשים שתויגו מקושרים לסטריאוטיפים שליליים  אנשים שתויגו נתפסים כ"קבוצת חוץ" – "הם" מול "אנחנו"  האנשים שתויגו חווים תחושות של בושה, מבוכה והשפלה  האנשים שתויגו חווים איבוד במעמדם החברתי ואפליה  לקבוצה המתויגת אין כוח חברתי

סוגי הסטיגמה  סטיגמה ציבורית – הדרך בה אנשים בחברה מתייחסים לקבוצה חברתית על פי הסטריאוטיפים והדעות הקדומות הקיימות כלפי אותה קבוצה  סטיגמה עצמית – האופן שבו הפרט מתייחס לעצמו בהתאם לסטיגמה הקיימת כלפי הקבוצה אליה הוא משתייך  סטיגמה מבנית -- עמדות או מעשים הטבועים בעצם פעולתם של מוסדות החברה

סטיגמה עצמית סטיגמה במשפחה סטיגמה בציבור ואמצעי התקשורת הסטיגמה משפיעה בכל רובדי החברה סטיגמה מבנית מוסדות המדינה סטיגמה של אנשי מקצוע

השלכות הסטיגמה בתחום בריאות הנפש  אי פנייה לטיפול  בידוד חברתי  פגיעה בדימוי העצמי וביכולת להשתלב בתחומי החיים השונים  אפליה חברתית וניצול  הקצאת משאבים לא הוגנת לטיפול ומחקר בבריאות הנפש ←ירידה בסיכויי השיקום, ההחלמה והשתלבות החברתית ←ירידה בסיכויי השיקום, ההחלמה והשתלבות החברתית  (Scheffer, n.d. and Aguirre-Molina, Molina & Zambrana, 2001)

סטיגמה עצמית: ציפייה לדחייה גורמת לצמצום קשרים  "תפשתי את עצמי, לצערי באופן די מדויק, כמי שסובלת מהפרעה נפשית חמורה ועל כן כמי שהורדה בדרגה "לערימת האשפה החברתית".. עיניתי את עצמי במחשבה חזרתית ועיקשת שאנשים שאני אפגוש, אפילו זרים גמורים, לא יאהבו אותי ופיללתי לכך שאנשים כמוני לא היו קיימים. לכן הייתי עושה דברים כמו לשמור מרחק מאחרים בתחנות אוטובוס, להתחבא ולהתכווץ בפינת הקרון בסאבווי. רואה את עצמי כשווה לא יותר מאשפה, נהגתי להתרחק מאחרים לצד השני של המדרכה, כדרך לתת כבוד לאלו הרמים ממני במעמדם החברתי. קבוצה זו כללה כמובן את כל שאר בני האדם" Kathleen Gallo, 1994

"כל מה שידעתי על מחלות פסיכיאטריות היו הדברים שראיתי בטלוויזיה או בסרטים. בעיני רוחי, מי שסימלו מחלות פסיכיאטריות היו ד"ר ג'יקל ומיסטר הייד, רוצחים פסיכופטים, משוגעים, מפגרים, חולי נפש, מטורפים, ובעלי אישיות מפוצלת. אלו הדברים היחידים שידעתי על מחלות פסיכיאטריות, ולכן הפחיד אותי מאוד כאשר הרופאים אמרו לי שאני אחת מהם" (Deegan, 1997a, p.371 ) "כל מה שידעתי על מחלות פסיכיאטריות היו הדברים שראיתי בטלוויזיה או בסרטים. בעיני רוחי, מי שסימלו מחלות פסיכיאטריות היו ד"ר ג'יקל ומיסטר הייד, רוצחים פסיכופטים, משוגעים, מפגרים, חולי נפש, מטורפים, ובעלי אישיות מפוצלת. אלו הדברים היחידים שידעתי על מחלות פסיכיאטריות, ולכן הפחיד אותי מאוד כאשר הרופאים אמרו לי שאני אחת מהם" (Deegan, 1997a, p.371 )

מקורות הסטיגמה בקרב בני משפחה של מתמודדים  סטיגמה אסוציאטיבית - הסטיגמה של המתמודד מורחבת לבני המשפחה  ייחוס אחריות לפרוץ המחלה לבני המשפחה של המתמודד שטרוך ושות', 2005; פאלן ולינק, 1998

השלכות סטיגמה במשפחה עומס סובייקטיבי בדידות ואבדן תמיכה חברתית העדר נגישות לידע ועזרה אשמה בושה מתח דאגה צורך להסתיר התרחקות מצד אחרים התכנסות פנימה מצד המשפחה קשיים ביחסים עם המתמודד אי יכולת לספק עזרה אופטימלית תסכול, חוסר אונים פסימיות וייאוש

סטיגמה של אנשי מקצוע יחס למטופל הפוגע בתהליכי החלמה חשש מקרבה יחס פטרוני ולא שוויוני תפישה פסימית פרוגנוסטית פגיעה בציבור המתמודדים כקהילה העדר מספיק תמיכה ולחימה למען תקציבים, זכויות וקידום שיקום מתמודדים בחברה

סטיגמה בתחום בריאות הנפש " באחת הפעמים שהשתחררתי מבית החולים,העובד הסוציאלי שלי אמר לי: קבלי את המציאות. את תוכלי להיות פקידה בחנות מספר חודשים בשנה. כאשר תהיי מבוגרת יותר, תתאשפזי הרבה יותר. את פשוט לא מציאותית אם את מצפה ליותר מכך" (Orrin, 1997, p.141)

סטיגמה של אנשי מקצוע משפיעה לרעה על תהליכי החלמה של החולים  דעות שליליות כלפי בעלי אבחנה פסיכיאטרית  היעדר תקווה ואופטימיות בטיפול  מיעוט הפניית משאבים לעזרה, תמיכה וטיפול  אי תמיכה של אנשי מקצוע בזכויות של חולים Sartorius, 2002, Link & Phelan, 1999

סטיגמה מבנית הקצאת משאבים בלתי שווה לתחום בריאות הנפש  האם קובעי המדיניות נותנים יחס שווה בקביעת התקציבים וסדרי העדיפויות למחלות "נפשיות" לעומת מחלות "פיזיות" ?  מדוע חברות הביטוח מערימות קשיים רבים למבוטחים המצהירים על "היסטוריה נפשית"?

סטיגמה בתעסוקה  81% מהמעסיקים במחקר העדיפו לראיין מועמד שהציג עצמו כאדם שהורשע בעבירה פלילית לעומת 58% שהעדיפו לראיין אדם שהזדהה כמתמודד Baldwin & Marcus, 2006)).  16% מהמעסיקים במחקר הרגישו אי נוחות בהעסקת אדם עם מוגבלות פיזית, 44% הרגישו אי נוחות בהעסקת מתמודד עם מחלת הדיכאון; 69% הביעו אי נוחות בהעסקת אדם עם עבר של התמכרויות; 52% בהעסקת אדם שעבר אשפוז על רקע פסיכיאטרי; ו 67% בהעסקת אדם הנוטל תרופות אנטי-פסיכוטיות (Scheid, 2005).  35% מהמשתתפים במחקר אינם מוכנים לעבוד עם מתמודד, 52% אינם רוצים להעסיק מתמודד ו 72% אינם היו רוצים כי הממונה עליהם יהיה מתמודד (שטרוך, שרשבסקי, בידני אורבך, לכמן, זהבי, ושגיב 2007).

3 אסטרטגיות להתמודדות עם סטיגמה הציבורית  חינוך הצגת מיתוסים לגבי חולי נפשי והחלפתם במידע מדויק  מחאה איתגור דעות סטיגמטיות לגבי מחלות נפש וגינוין  מגע מפגש אישי דרך אינטראקציות ישירות עם מתמודדים Corrigan et al., 2001

ממצאים לגבי התערבויות לצמצום הסטיגמה והאפליה  התערבויות חינוכיות קצרות מועד הובילו לשיפור הידע של המשתתפים לשינוי עמדותיהם והגבירו את נכונותם לפנות לטיפול בשעת הצורך (Amy C. Watson, Emeline Otey, Anne L. Westbrook, April L. Gardner, Theodore A. Lamb et al, 2003),  שינויי עמדות הנובעים מיצירת קשר עם מתמודדים מראים עמידות רבה יותר וכן מראים שינוי בהתנהגות (Corrigan, Rowan, Green, et al., 2004).  פעולות מחאה עשויות לשנות התנהגות סטיגמתית ומפלה  פעילויות שמעודדות שילוב עשויות להפחית סטיגמה ואפליה ((American with Disabilities Act

דרכי התמודדות עם הסטיגמה העצמית  העצמה אישית חיזוק היבטים אישיים שאינם קשורים למחלה  תפיסת החלמה טיפוח גישה של יכולת לחיים מלאים לצד המגבלה  חשיפה עצמית יכולת לבחור "לצאת מהארון" בסביבה מקבלת

עמדת המטפל המעודד החלמה  לתת מקום לדבר על בעיית הסטיגמה  להחזיק את התקווה והאופטימיות  לקיים יחס שוויוני ושיתופי עם המטופל  סבלנות לנסיגות ומשברים במסע ההחלמה

תודה רבה !