יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית

יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית
מועד חורף 2010 AUDIT המחלקה המקצועית KPMG סומך חייקין דצמבר 2010 1

סדר יום 08:30-09:00 - התכנסות והסבר כללי 09:00-09:45 - חלק א'
09:00-09:45 - חלק א' 09:45-10:00 - הפסקה 10:00-12:00 - חלק ב' 12:00-12:45 - הפסקת צהרים 12:45-14:00 - חלק ג' 14:00-14:15 - הפסקה 14:15-16:00 - חלק ד' 16:00-16:15 - סיכום היום וטיפים לבחינות המועצה

על מה נדבר היום? סיווג ומדידה של מכשירים פיננסיים
רכישה עצמית של מניות ואג"ח הסדרי חוב עסקאות עם בעלי שליטה תשלומים מבוססי מניות - IFRS 2 ירידת ערך נכסים - IAS 36 סיווג התחייבויות כשוטפות/ לא שוטפות בהתאם ל-IAS 1 הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - IAS 37 נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו - IFRS 5 נדל"ן להשקעה - IAS 40 מושגים שכדאי לדעת

על מה נדבר היום? (המשך) פרשנויות בנושא הכרה בהכנסה
סוגיות בנושא הכרה בהכנסה Improvements IFRS 8 - מגזרי פעילות התקינה החדשה של צירופי עסקים ועסקאות עם בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה הקשר בין IFRS 3 ל-IAS 28 Improvements to IFRS IFRS 3(2008) החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך היוון עלויות אשראי - IAS23R מבט קדימה - הצעות לתקנים חדשים

סיווג ומדידה של מכשירים פיננסיים
5

נכסים פיננסים – סיווג ומדידה
הגדרה סוג הנכס שווי הוגן – זקיפת שינויים לרווח והפסד עלויות עסקה- רווח והפסד נכסים פיננסים המוחזקים למסחר נגזרים (למעט אלו שיועדו למטרות גידור) כל הנכסים הפיננסים שיועדו לקטגוריה בעת ההכרה הראשונית מוצגים בשווי הוגן דרך רווח והפסד עלות מופחתת (לפי שיטת הריבית האפקטיבית). ירידות ערך וביטול ירידות ערך ייזקפו לרוו"ה עלויות עסקה- מתווספות לעלות הנכס נכסים פיננסים לא נגזרים בעלי תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה, שמחירם אינו מצוטט בשוק פעיל הלוואות וחייבים נכסים פיננסיים לא נגזרים בעלי תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה, בעלי מועד פדיון קבוע, ואשר לישות יש כוונה מפורשת ויכולת להחזיקם עד למועד הפדיון. השקעות המוחזקות לפדיון שווי הוגן – פירוט בשקף הבא כל הנכסים הפיננסיים שלא סווגו לאחת מהקטגוריות האחרות כל הנכסים הפיננסיים שיועדו לקטגוריה זו בעת ההכרה הראשונית (למעט נכסים המוצגים בשווי הוגן דרך רווח והפסד). זמינים למכירה בהתאם ל – 39 IAS ישנם 4 קטגוריות לנכסים פיננסים. הסיווג לקטגוריה הינו בהתאם להגדרה או בהתאם להחלטת ייעוד (בכפוף להגדרות). מוחזק לפדיון – יכול להיות סחיר (אם זה לא סחיר עדיף שיסווג כהלוואות וחייבים כי אז אין את הסנקציות במקרה של מכירה טרם הפדיון) ביטול ירידות ערך – הכוונה היא עד לגובה העלות. אין שערוכים כלפי מעלה. ייעוד כ - AFS אפשרי רק אם אין חובה לסווג את המכשיר בקטגוריה אחרת.

נכסים פיננסים זמינים למכירה - מדידה
מכשירי הון מכשירי חוב קרן הון צבירת הריבית האפקטיבית (לרבות הפחתה של פרמיה, ניכיון, עלויות הנפקה והפרשי הצמדה) והפרשי שער ייזקפו לרווח והפסד שאר השינויים בשווי ההוגן (למעט ירידת ערך) ייזקפו לקרן הון שינויים בשווי ההוגן נוסף על סוגי אירועי ההפסד המפורטים בסעיף 59 – יש לבחון ירידה משמעותית או מתמשכת (סעיף 61) בחינת ירידת הערך תיעשה, בין היתר, תוך בחינת אירועי ההפסד המופיעים בסעיף 59 ירידת ערך עליית ערך = שינויים בשווי הוגן מעל לעלות ביטול ירידת ערך = עלייה בשווי ההוגן מתחת לעלות (כלומר, עד לגובה העלות) ירידה משמעותית – אין סף כמותי ובהתאם לפרשנויות מדובר ב – 20% ירידה מתמשכת – בהתאם לפרשנויות חצי שנה או 9 חודשים בהתאם לסעיף 58 ישות תעריך בכל תאריך דוח אם קיימת ראיה אובייקטיבית לירידת ערך של נכס פיננסי. בקיומן של ראיות אובייקטיביות לירידת ערך יש להכיר בהפסד בדוח רווח והפסד נזקפת לקרן הון ביטול דרך רווח והפסד (עד גובה ההפסד שהוכר) ביטול ירידת ערך

סיווג התחייבויות פיננסיות
מדידה הגדרה סוג ההתחייבות שווי הוגן – זקיפת שינויים לרווח והפסד. התחייבויות פיננסיות המוחזקות למסחר. כל ההתחייבויות הפיננסיות שיועדו לקטגוריה זו בעת ההכרה הראשונית (fair value option). התחייבויות פיננסיות המוצגות בשווי הוגן דרך רוו"ה עלות מופחתת (לפי שיטת הריבית האפקטיבית) כל ההתחייבויות הפיננסיות אשר לא יועדו לקטגוריה לעיל. התחייבויות פיננסיות אחרות

מכשירים פיננסים סיווג כהון או התחייבות
מכשירים פיננסים סיווג כהון או התחייבות ההבדל העיקרי: דוגמאות: כתבי אופציה עם תוספת מימוש צמודה למדד/מט"ח מסווגים כהתחייבות. התחייבויות הניתנות להמרה למניות רגילות הנקובות/צמודות למט"ח מסווגות כהתחייבות (ולא מפוצלות לרכיב הוני ורכיב התחייבותי). הלוואה צמיתה ללא ריבית - כיוון שפירעון ההלוואה יבוצע רק במועד פירוק הישות, ההלוואה מהווה הון. מניות בכורה ניתנות לפדיון (ע"י המחזיק) אשר אינן מחייבות את הישות בתשלום דיבידנד - מרכיב הפדיון התחייבות, השארית,אם קיימת - הון. בהתחייבות פיננסית קיימת מחויבות חוזית של מנפיק המכשיר למסור למחזיק מזומן או נכס פיננסי אחר (בעוד שהמנפיק של מכשיר הוני אינו יכול להידרש לכך); המכשיר עשוי להיות מסולק על ידי מכשיריה ההוניים של הישות, והוא: א. מכשיר לא נגזר, אשר הישות מחויבת או עשויה להיות מחויבת למסור מספר משתנה של מכשיריה ההוניים. ב. מכשיר נגזר, אשר אינו מקיים Fix For Fix. כאשר בעל המכשיר יכול לחייב את הישות לשלם מזומן או נכס פיננסי אחר – המכשיר יסווג כהתחייבות ללא התחשבות בשאלה האם הישות יכולה לפרוע את ההתחייבות או מה הסבירות שהישות תידרש לשלם. IAS הוראות סילוק מותנה: מכשיר פיננסי עשוי לדרוש מהישות למסור מזומן או נכס פיננסי אחר, או לחלופין לסלק אותו בדרך כזו שהמכשיר יהווה התחייבות פיננסית, במקרה של התרחשות או אי התרחשות של אירועים עתידיים לא וודאיים (או בעת התבהרות נסיבות לא ודאיות), שהם מעבר לשליטה הן של המנפיק והן של המחזיק במכשיר, כגון שינויים במדד... הכנסות עתידיות של המנפיק, רווח נקי שלו או יחס החוב להון שלו. למנפיק של מכשיר מסוג זה לא מוקנית הזכות הבלתי מותנית להימנע ממסירת מזומן או נכס פיננסי אחר, או..., לפיכך זו ההתחייבות פיננסית של המנפיק אלא אם: (א) התממשות החלק של הוראת הסילוק המותנה אשר עשוי לדרוש סילוק במזומן או... אינה מציאותית (ב) המנפיק יכול להידרש לסלק את המחויבות במזומן ... רק במקרה של חיסול המנפיק זאת משום שבמועד ההכרה למנפיק אין זכות בלתי מותנית להימנע מתשלום מזומן. כל חוזה המחייב את הישות לרכוש (=לשלם) את מכשיריה ההוניים או כל מכשיר פיננסי אחר דוגמא מספר 2 – להדגיש שמטופלות כשני מכשירים נפרדים או מיועדים לשווי הוגן דרך רווח והפסד. דוגמה מספר 4: עמוד 7049 ב - PWC

פרסום של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אג"ח להמרה הצמודה למדד המחירים לצרכן או לשער מטבע חוץ
יולי 2007 בהתאם להגדרות ב-IAS 32, רכיב ההמרה של אג"ח להמרה הצמודה למדד המחירים לצרכן או לשער מטבע חוץ הוא התחייבות פיננסית, כיוון שרכיב ההמרה עשוי להיות מסולק בדרך של החלפת סכום משתנה של מזומן (תוספת המימוש צמודה) תמורת מספר קבוע של מכשירים הוניים של החברה, אם תומר האג"ח למניות. אג"ח להמרה הצמודה למדד המחירים לצרכן או למטבע חוץ אינה מכשיר פיננסי מורכב אלא חוזה מארח (אג"ח) שבו משובץ נגזר (אופציית ההמרה). בהתאם ל-IAS 39, נגזר משובץ מופרד מהחוזה המארח, במועד ההכרה לראשונה, על ידי מדידת השווי ההוגן של הנגזר המשובץ וייחוס שארית התמורה לחוזה המארח. בתאריכים עוקבים, אופציית המרה תימדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד ואגרת החוב בעלות מופחתת לפי שיטת הריבית האפקטיבית. יש למדוד את השווי ההוגן של זכות ההמרה באמצעות מודל להמחרת אופציות ולייחס את שארית התמורה לאג"ח, המהווה את החוזה המארח. לאחר ההכרה לראשונה, אופציית ההמרה נמדדת בשווי הוגן דרך רווח והפסד, כיוון שהיא נגזר. אגרת החוב תימדד לאחר ההכרה לראשונה בעלות מופחתת לפי שיטת הריבית האפקטיבית. בהתאם לסעיף 11a ל-IAS 39 ניתן למדוד את המכשיר הפיננסי בכללותו בשווי הוגן דרך רוו"ה, אם מתקיימים תנאים מסוימים המפורטים בסעיף. כמו כן, אם לא ניתן למדוד את השווי ההוגן של הנגזר המשובץ בנפרד, על הישות לייעד את החוזה המעורב בכללותו בשווי הוגן דרך רוו"ה. הגדרת נגזר ב-IAS 39.9, ובהערות לשקופית 25. 10

מכשירים פיננסים סיווג כהון או התחייבות - סילוק במכשיריה ההוניים של הישות החברה כתבה אופציית PUT על מניותיה בתמורה לסכום של 10,000 ₪. למחזיק האופציה זכות למכור לחברה 15,000 מניות בתמורה לסכום של 50,000 ₪. האם מכשירים אשר תוספת המימוש היא מדורגת מקיימים את כלל Fix For Fix? האם יש לישות מחויבות לרכוש את מכשיריה ההוניים תמורת מזומן או נכס פיננסי אחר? לא כן מה היה קורה אילו התמורה הייתה צמודה למדד? האם מקיים Fix For Fix? לחברה התחייבות לשלם מזומן כנגד רכישת מניות באוצר (IAS 32.23) לא כן כעת נדון בסעיף ספציפי, סעיף 23, מתוך התקן שחורג מהטיפול הרגיל לפי הכללים הכלליים של התקן. סעיף 23 דן במקרה בו לישות יש מחויבות לרכוש את מכשיריה ההוניים תמורת מזומן או נכס פיננסי אחר. הדגש הוא על רכישת מכשיריה ההוניים, היינו סילוק בברוטו. העברה של מזומן תמורת קבלה של המניות. במקרה שבו לישות קיימת מחויבות להוציא מזומן או נכס פיננסי אחר בתמורה לרכישת מניותיה – כלומר, סילוק בברוטו – בהכרח היא תכיר בהתחייבות. (אם היה מדובר בסילוק בנטו – אזי המכשיר מתנהג כנגזר – כלומר, היינו רושמים חובה מזומן זכות התחייבות בגובה 10,000). מכיוון שמדובר במכשיריה ההוניים של הישות מנגד, סעיף 23 קובע כי יש חובה לבצע הפחתה מההון של החברה במקרה כאמור כנגד רישום ההתחייבות. כלומר, במקרה זה (בהנחה שהאופציה אמריקאית – ניתנת להמרה בכל מועד) פקודת היומן תהייה: חובה מזומן 10,000 חובה הון 40,000 זכות התחייבות 50,000 במקרה של אופציה אירופאית (המימוש במועד עתידי קבוע מראש): חובה הון P.N. זכות התחייבות (ערך נוכחי של תוספת המימוש ביחס לריבית מתאימה). אילו התמורה הייתה צמודה לכל מדד שהוא, אין זה משנה את הסיווג. הסעיף בתקן אינו דורש לבחון האם כלל ה-FiX For Fix מתקיים כאשר מדובר בסילוק ברוטו. תמורה מדורגת – כל עוד היא ידועה מראש, המכשיר עדיין יכול להיחשב כמקיים את כלל Fix For Fix, ולכן, אם עומד בכל התנאים האחרים, יכול להיחשב כהון. יסווג כהתחייבות (IAS 32.21) יסווג כהון (IAS 32.22) התחייבות תוכר בערכה הנוכחי במקביל להפחתה מההון

החלטת אכיפה חשבונאית 08-1: הטיפול החשבונאי באופציית מכר שכתבה חברה על מכשיריה ההוניים
אוגוסט 2008 סוגיה חשבונאית: צד ג' אופציית מכר (put) על מניות חברה א' מניות מזומן 20% חברה א' אופציית רכש (call) על מניות חברה א' חברה מעניקה לצד ג' בלתי קשור המחזיק במניותיה, אופציית מכר (PUT) לפיה באפשרותו לחייב את החברה לרכוש ממנה את המניות המוחזקות תמורת מחיר מימוש במנגנון שנקבע מראש. במקביל הוענקה לחברה על ידי אותו צד ג' אופציית רכש (CALL) לפיה באפשרות החברה לחייב אותו למכור לה את המניות המוחזקות על ידו תמורת מחיר מימוש במנגנון שנקבע מראש. מחיר המימוש הינו זהה עבור שתי האופציות (כפונקציה של שווי המניות המוחזקות במועד המימוש) וכן לא הוטלה כל מגבלה על החברה באשר לחלוקת רווחיה הראויים לחלוקה, כדיבידנד לבעלי מניותיה.

החלטת אכיפה חשבונאית 08-1: הטיפול החשבונאי באופציית מכר שכתבה חברה על מכשיריה ההוניים
הטיפול החשבונאי: חברה תכיר בהתחייבות פיננסית בגין אופציית המכר בגובה הערך הנוכחי של מחיר המימוש של האופציה במקביל להפחתה מההון של החברה. בסיס להחלטה: IAS קובע כי "המאפיין הקריטי המבדיל בין התחייבות פיננסית לבין מכשיר הוני הוא קיומה של מחויבות חוזית של צד אחד למכשיר (המנפיק) למסור לצד אחר (המחזיק) מזומן או נכס פיננסי אחר". IAS קובע כי כאשר לחברה לא קיימת זכות בלתי מותנית להימנע ממסירת מזומן לסילוק המחויבות החוזית, המחויבות מקיימת את הגדרת התחייבות פיננסית. בהתאם ל-IAS התחייבות פיננסית בגין אופציית המכר, תימדד בגובה הערך הנוכחי של סכום הפדיון העתידי של אופציית המכר. כלומר, מדובר למעשה באותו מקרה כמו בשקף הקודם – מכיוון שיש כאן אופציית put על מכשיריה ההוניים של הישות. בהנחת סילוק ברוטו (אחת האופציות תמומשנה בוודאות, בדרך של תשלום מזומן על ידי חברה א' בתמורה לקבלת מניותיה מהחברה המחזיקה). ריבית 5%, מחיר מימוש 100 למימוש בעוד שנה. פקודות יומן ברמת א': ביום הראשון ח' הון עצמי 95 ז' התחייבות פיננסית 95 רגע לפני הסילוק ח' הוצאות מימון 5 ז' התחייבות במועד הסילוק ח' התחייבות 100 ז' מזומן ההון העצמי הוקטן בגין רכישת המניות (מניות באוצר) כבר במועד הנפקת האופציות . 13

פרסום של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות הצגת מניות בכורה הניתנות לפדיון בנסיבות מוגדרות
פברואר 2008 סוגיה חשבונאית: כיצד יש לסווג מניות בכורה אשר ניתנות לפדיון בנסיבות מוגדרות (Deemed liquidation) כגון, החלפת בעלי שליטה בחברה או מיזוג? הטיפול החשבונאי: אם האירועים או הנסיבות אשר מאפשרים את פדיון מניות הבכורה הם בשליטת החברה, יסווגו מניות הבכורה כמכשירים הוניים. בשלבי גיוס הון ראשונים, בעיקר בחברות היי טק, נהוג להנפיק למשקיעים מניות בכורה הכוללות זכויות הגנה מסוימות ביחס למניות הרגילות (המוחזקות בדרך כלל על ידי היזמים) והניתנות להמרה למניות רגילות הנחותות מהן, לפי יחס המרה שנקבע, כל עוד החברה פרטית, ומומרות אוטומטית למניות רגילות בעת ההנפקה לראשונה לציבור. זכות ההגנה מקבלת ביטוי בכך שמניות הבכורה ניתנות לפדיון בנסיבות ואירועים המוגדרים בהסכם כ-deemed liquidation ("פירוק מדומה"). דוגמאות לנסיבות ואירועים המוגדרים כ-deemed liquidation : החלפת בעלי שליטה בחברה; מיזוג; מכירת נכסי החברה; הנפקת מניות בעתיד למשקיעים נוספים בתנאים מועדפים ביחס לתנאי ההנפקה המקוריים, קרי במחיר נמוך מהמחיר בו הונפקו מניות בכורה אלה (Anti-dilution protection ). סיווג מניות בכורה ניתנות לפדיון: בשליטת החברה- אירועים שנדרש אישור האסיפה הכללית, המהווה אורגן של החברה, לצורך ביצועם (לדוגמה, החלפת בעלי שליטה בחברה או מיזוג). מכירת מרבית נכסי החברה הינה בדרך כלל בשליטת החברה בין אם נדרש אישור האספה הכללית לצורך ביצועה ובין אם לא נדרש אישור כזה. יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בעובדות ובנסיבות הרלוונטיות, כיוון שייתכנו מקרים בהם אישור האספה הכללית אינו אפקטיבי (לדוגמה, בעל שליטה יחיד המחזיק ברוב זכויות ההצבעה באספה הכללית). הנפקה בתנאים מועדפים: עמדה אחת היא שזכות ההמרה היא רכיב התחייבויות לצד רכיב הוני שהוא המניות (מכשיר מורכב). שימו לב שלרכיב ההמרה במקרה זה לא צפוי להיות שווי מהותי שכן למחזיק מניות הבכורה לא כדאי להמיר למניות רגילות אשר נחותות יותר, ואז כל המכשיר בכללותו הוא הוני. עמדה אחרת היא שהנפקה בתנאים מועדפים היא בשליטת החברה, ולכן יסווגו המניות כהון. כאמור, לא התקבלה החלטה בנושא. 14

מניות בכורה דוגמאות מניות בכורה עומדות לפדיון, אשר הדיבידנד מחויב בתשלום  מכשיר התחייבותי מניות בכורה המירות למניות ביחס שאינו Fix For Fix  מכשיר התחייבותי מניות בכורה שאינן ניתנות לפדיון, אשר הדיבידנד מחויב בתשלום  מכשיר מורכב מניות בכורה המירות ביחס FFF, דיבידנד מחויב בתשלום  מכשיר מורכב מניות בכורה ניתנות לפדיון לבחירת הישות  מכשיר הוני

לוחות זמנים להחלפת IAS 39 החלפה מלאה של IAS 39 רבעון II 2011
רבעון IV 2010 מאי 2010 נובמבר2009 תקן סופי: חשבונאות גידור תקן סופי: סיווג ומדידת התח' פיננסיות הצעה לתקן: ירידת ערך ועלות מופחתת תקן סופי: סיווג ומדידת נכסים פיננסיים תקן סופי: ירידת ערך ועלות מופחתת הצעה לתקן: חשבונאות גידור הצעה לתקן: סיווג ומדידת התח' פיננסיות תקן סופי: קיזוז נכסים והתח' פיננסיות הצעה לתקן: קיזוז נכסים והתח' פיננסיות

IFRS 9 מכשירים פיננסיים נכסים פיננסיים
התקן מציג שתי קטגוריות מדידה עיקריות לנכסים פיננסיים: עלות מופחתת שווי הוגן קטגוריות המדידה: מוחזק לפדיון, זמין למכירה והלוואות וחייבים - מבוטלות הסיווג יתבסס על: המודל העסקי של הישות לניהול נכסים פיננסיים מאפייני תזרימי המזומנים החוזיים של הנכס הפיננסי

רכישה עצמית של מניות ואג"ח
18

בעתות משבר המחירים הנמוכים הופכים את המהלך לאטרקטיבי עוד יותר
רכישה עצמית - מניות מהי רכישה עצמית? חברה רוכשת "חזרה" (buyback) את מניותיה מהציבור והופכת אותן למניות "רדומות" רכישה עצמית של מניות בשווקים, מביאה לירידה בהיצע המניות של החברה, מהלך אשר מעלה את מחירי המניות בתקופות של ביקושים: ערך החברה עולה המניות הרדומות "מושבחות" ובעת הנפקה מחדש נוצר לחברה "רווח" ח' מניות באוצר ז' מזמון ח' מזומן ז' מניות באוצר ח'/ז' עודפים/ פרמיה בעתות משבר המחירים הנמוכים הופכים את המהלך לאטרקטיבי עוד יותר רכישה עצמית מביאה לגידול ברווח הבסיסי למניה (תחת ההנחה שהוצאת המזומנים לא מביאה לקיטון ברווחיות של החברה)

רכישה עצמית של אג"ח המשמעות של רכישה עצמית של אג"ח במחירי שפל בזמן משבר היא רישום רווח בדוח רווח והפסד בגין התחייבות ששווייה ההוגן נמוך מערכה בספרים, קרי, המשקיעים מייחסים לה סיכון גבוה ודורשים עליה תשואה לפדיון גבוהה מבעבר. נפוץ במיוחד בתקופות של משבר כלכלי: החברה במשבר ויש חשש לפירעון החוב התשואה לפדיון בגין האג"ח עולה מחיר האג"ח נמוך יותר החברה רושמת רווח כתוצאה מהרכישה העצמית. ח' אג"ח – ערך בספרים ז' מזומן – שוו"ה ז' רווח (כי השווי ההוגן נמוך מהערך בספרים ערך הגידול בסיכון) אם החברה הייתה מייעדת את ההתחייבות לשווי הוגן דרך רוו"ה אזי בכל תקופה היינו מכירים ברווח או הפסד כתוצאה מהשינוי בשווי ההוגן ואז לא היה צורך לבצע פדיון מוקדם ייעוד אפשרי רק במקרה של: נגזר משובץ שיש להפריד ניהול על בסיס שווי הוגן מניעת או הקטנת עיוות חשבונאי

רכישה עצמית של אג"ח (המשך)
שווי האג"ח בספרים כעבור שנה מההנפקה, לפי שיטת העלות המופחתת: 50,000,000 שווי שוק האג"ח כעבור שנה מההנפקה: 0.66*50,000,000= (33,000,000) כשהחברה במצב פחות טוב שווי ההוגן של ההתחייבות יורד משמע היא צריכה לשלם פחות על מנת לפדות אותה ח' התחייבות – עלות מופחתת גבוהה ז' מזומן – לפי שווי הוגן נמוך ז' רווח - ההפרש 17,000,000 רכישה עצמית: ח. אג"ח- התחייבות פיננסית 50,000,000 ז. מזומן 33,000,000 ז. רווח מפדיון מוקדם 17,000,000 21

רכישה עצמית של אג"ח (המשך)

הסדרי חוב 23

הסדרי חוב - רקע במסגרת הסדרי חוב מחליפים או משנים את החובות הקיימים: - הנפקת חוב חדש/ החלפה של חוב קיים (IAS 39.40) ו/או - הנפקת מכשירים הוניים (IFRIC 19). הסוגיה: האם שינוי בתנאים או החלפה של התחייבות במסגרת הסדר חוב מהווה 'סילוק' של חוב?

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב רעיון מרכזי
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב רעיון מרכזי כן האם התנאים שונים מהותית בהתאם למבחן הכמותי? לא לא כן האם התנאים שונים מהותית בהתאם למבחן האיכותי? העסקה לא מטופלת כגריעה והחוב יופחת במשך התקופה הנותרת לאחר השינוי העסקה מטופלת כגריעה של החוב הישן והכרה בחוב החדש

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן הכמותי
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן הכמותי התנאים שונים מהותית כאשר הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים תחת התנאים החדשים תוך שימוש בשיעור הריבית האפקטיבית של מכשיר החוב המקורי לצורך היוון, שונה בלפחות 10% מהערך הנוכחי של תזרימי המזומנים שנותרו בהתחייבות המקורית לדוגמה: חברה א' הגיעה להסדר חוב עם לווה במסגרתו יוחלפו: אגרות חוב 1,000 ₪ ע.נ. בעלות ריבית נקובה של 10% לתקופה של 3 שנים, באגרות חוב 1,100 ₪ ע.נ. בעלות ריבית נקובה של 10% לתקופה של 4 שנים. ריבית השוק המתאימה: 6% ריבית אפקטיבית מקורית: 5% ערך נוכחי חוב "ישן": n=3, PMT=100, i=5%, FV=1,000  PV=1,136 ערך נוכחי חוב "חדש": n=4, PMT=110, i=5%, FV=1,100  PV=1,295 מבחן 10%: 10% < 14% = 1,295 השינוי מהותי!!! 1,136

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן הכמותי (המשך)
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן הכמותי (המשך) חובה התחייבות (חוב ישן) 1,136 B.V. חובה הפסד מפדיון מוקדם 116 P.N. זכות התחייבות (חוב חדש) 1,252 F.V. n=4, PMT=110, i=6%, FV=1,100

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן האיכותי
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן האיכותי אם המבחן הכמותי העלה כי השינוי אינו מהותי, על תאגיד לבחון האם חלו שינויים גם בפרמטרים כלכליים שונים הגלומים במכשירי החוב המוחלפים (שינויים איכותיים), בנוסף על יישום המבחן הכמותי. דוגמאות לשינויים שיכולים להוות שינוי מהותי בתנאים: מטבע בו נקוב החוב שיעור הריבית (קבועה לעומת משתנה) פריסת התשלומים שינויים באמות המידה הפיננסיות של ההלוואה תוספת/גריעה של רכיב המרה להתחייבות שינוי אלמנט ההצמדה למדד (FAQ 19)

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - שינוי תנאים שאינו מהותי
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - שינוי תנאים שאינו מהותי כאשר אין עמידה במבחנים (הכמותי והאיכותי) והשינוי אינו מוגדר כגריעה: אין סילוק של ההתחייבות הפיננסית לא יוכר רווח או הפסד השינוי בערך הנוכחי יוכר כהתאמה לריבית האפקטיבית ויופחת לאורך יתרת חיי ההתחייבות הפיננסית.

הסדרי חוב הטיפול החשבונאי - החלפת חוב בהון
הסדרי חוב הטיפול החשבונאי - החלפת חוב בהון השינוי בהכרח יהיה מהותי המכשיר ההוני עונה להגדרת התמורה ששולמה סוגיה: כיצד יש למדוד את מכשיר ההון שהונפק? א. שווי הוגן של מכשיר החוב שסולק ב. שווי הוגן של מכשיר ההון שהונפק IFRIC 19 – בהתאם לשווי ההוגן של מכשיר ההון שהונפק* *במידה ולא ניתן לאמוד את שוויים ההוגן באופן מהימן, מכשירי ההון יימדדו באופן שישקף את השווי ההוגן של ההתחייבות הפיננסית שסולקה

הסדרי חוב הסדר עם בעל מניות
יש לבחון בזהירות עסקאות עם בעלי מניות תוך התייחסות לכל העובדות והנסיבות לצורך הקביעה האם בעל המניות פועל בעסקה בכובעו כבעל מניות או בכובעו כצד בלתי תלוי (לדוגמה: כמו מלווה לא קשור) איך יטופל שינוי מהותי בתנאים של הלוואה שניתנה לישות על ידי בעל המניות שלה? יש שתי גישות: גישת תקן 23 – ההפרש בין השווי ההוגן והערך בספרים נזקף לרוו"ה וההפרש בין השווי ההוגן והסכום ששולם/התקבל נזקף לקרן הון הכל הולך להון אין גישה מועדפת. זו בחירת מדיניות בעל מניות פועל בכובעו כמלווה רגיל בעל מניות פועל בכובעו כבעל מניות טיפול רגיל יוכר רווח או הפסד ?

עסקאות עם בעלי שליטה 32

עסקה בין בעל שליטה לחברה עסקה בין מוכר וקונה מרצון לפי שווי הוגן
עסקאות עם בעלי שליטה רעיון מרכזי: עסקה עם בעל שליטה עסקה בין בעל שליטה לחברה עסקה בין מוכר וקונה מרצון לפי שווי הוגן השפעה על ההון בגובה ההפרש בין השווי ההוגן למחיר העסקה רווח והפסד 33

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 09-2: תשלומי שכר המשולמים על ידי בעל שליטה בעבור שירותים הניתנים לחברה אפריל 2009 רקע ההחלטה על חברה ב' לשקף בדוח רווח והפסד את השווי ההוגן של השירותים שניתנו לה ע"י יו"ר הדירקטוריון, כנגד זקיפה ישירות להון. א' ב' התקשרות עם מר X שיכהן כדירקטור בחברה ב', בתמורה לשכר שישולם לו ע"י חברה א' 80%

החלטה 8 - 02של הרשות לני"ע : ויתור שכר על ידי בעל שליטה
החלטה של הרשות לני"ע : ויתור שכר על ידי בעל שליטה רקע לחברה הסכם דמי ניהול עם בעל השליטה לתקופה ארוכה ובעל השליטה ביקש לוותר מראש על שליש מהסכום המקורי המגיע לו לתקופה קצובה של כשנה עד שנה וחצי. סוגיה האם ויתור השכר יטופל כ"ויתור על התחייבות" או כ"התקשרות נמשכת בתמורה שונה"? החלטה התשובה אינה חד משמעית ונקבע כי שתי הדרכים אינן פסולות. עם זאת, ראוי לבחון את המהות הכלכלית העומדת מאחורי הוויתור בשכר. להסביר את המינוח התקשרות נמשכת בתמורה שונה העיקרון העולה מהחלטה זו הינו שלא כל ויתור של בעל שליטה ייזקף בהכרח להון. ייתכן כי השינוי משקף שינוי בתנאי השוק ועל כן יטופל ברווח והפסד ולא כעסקה הונית "התקשרות נמשכת" – התקשרות שעניינה תגמול, דמי שכירות וכיוצא באלה; מתוך תקנות ני"ע דוחות כספיים שנתיים התקשרות נמשכת בתמורה שונה 42 . (א) נעשתה במהלך תקופות הדיווח הנכללות בדוחות או בתקופה שלאחר מכן המסתיימת במועד חתימת הדוחות הכספיים, התקשרות נמשכת בין תאגיד ובין בעל השליטה בו, המהווה המשך להתקשרות נמשכת קודמת אך בתמורה שונה, ייכלל בדוחות הכספיים ביאור ובו הפרטים הבאים: רווחי או הפסדי התאגיד המיוחסים לבעלים של החברה האם, יתרת העודפים והרווח למניה, וסעיפים אחרים בדוח על הרווח הכולל, בין אם הוצג בדוח יחיד ובין אם הוצג בשני דוחות המציגים בנפרד רכיבי רווח או הפסד ורכיבי רווח כולל אחר הנוגעים לעניין, לכל אחת מתקופות הדיווח הנכללות בדוחות הכספיים, המשקפים את תוצאות פעילותו של התאגיד בהנחה שתנאי ההתקשרות הנמשכת הקודמת היו זהים לתנאי ההתקשרות הנמשכת (להלן – נתוני הפרופורמה); נתוני הפרופורמה יובאו לצד תוצאות הפעילות בפועל, כפי שהוצגו בדוחות הכספיים; 2) ההנחות שלפיהן נקבעו נתוני הפרופורמה. (ב) הוראות תקנה זו יחולו גם ביחס למי שלבעל שליטה יש ענין אישי בהתקשרות עמו; במקרים כאמור, תפורט בנוסף גם מהות הענין האישי כאמור. (ג) בתקנה זו - "בעל שליטה", בתאגיד – בעל שליטה כהגדרתה בחוק, לרבות תאגיד שבשליטתו; לענין פעולות שבוצעו עם תאגיד שניירות הערך שלו טרם הוצעו לציבור, בשנתיים שלפני תאריך הדוחות הכספיים האחרונים הכלולים בתשקיף על פיו הוצעו לראשונה ניירות הערך לציבור – גם מי שהיה באותה תקופה בעל ענין באותו תאגיד, למעט בעל ענין רק מכוח היותו דירקטור או מנהל כללי, או מי שהיה בעל ענין כאמור בשותף הכללי בשותפות מוגבלת, לרבות תאגיד בשליטתו.

החלטה 8 - 02של הרשות לני"ע : ויתור שכר על ידי בעל שליטה (המשך)
החלטה של הרשות לני"ע : ויתור שכר על ידי בעל שליטה (המשך) ויתור על שכר לתקופה קצובה הטבה הונית התקשרות נמשכת בתמורה שונה הויתור על שכר נובע מ"התאמת" השכר לתנאי השוק (שווי הוגן של השירותים הניתנים במצב השוק הנתון) בעוד השירותים הניתנים לחברה לא משתנים הויתור על השכר הוא כלי בידי בעל השליטה להזרים הון לחברה בעת מצוקה כלכלית זקיפת הויתור לקרן הונית ביאור פרופורמה

IFRIC 17 - חלוקת נכסים שאינם מזומן לבעלים תחולה
לפני החלוקה אחרי החלוקה בעלי מניות- הציבור בעלי מניות- הציבור 100% 100% חברה A חברה A נכס זמין למכירה נכס זמין למכירה ü הפרשנות חלה רק על חלוקות בהן כל בעלי המניות מאותו סוג (CLASS) מקבלים יחס זהה הפרשנות חלה על הדוחות הכספיים של החברה המבצעת את החלוקה ולא על הדוחות הכספיים של מקבל הדיבידנד. דוגמא מתוך הפרשנות מאחר ואין בעל שליטה השולט בחברה A חלוקה כאמור תהא בתחולת התקן. ביום 27 בנובמבר 2008, פרסם ה-IASB את הפרשנות הבינלאומית לדיווח כספי מספר 17 "חלוקת נכסים לא כספיים לבעלים", להלן: "הפרשנות". הפרשנות מספקת הנחיות לטיפול בחלוקת נכסים לא כספיים לבעלים של הישות. הפרשנות חלה על חלוקה של נכסים לא כספיים לבעלים, מכוח היותם בעלים, כאשר החלוקה מתבצעת פרו-רטה בין כל הבעלים המחזיקים במכשירים הוניים מאותו הסוג. כמו כן הפרשנות חלה בחלוקה שהבעלים יכולים לבחור בין קבלת נכס לא כספי לקבלת מזומן. הפרשנות מוציאה מחולתה: 1) חלוקה של נכס אשר נשלט על ידי אותה ישות (או ישויות) לפני ואחרי החלוקה, לדוגמה במקרים בהם החברה המחלקת הינה חברה בת או חברה בשליטה משותפת. 2) חלוקה של זכויות בחברה בת, כאשר החברה המחלקת שומרת על שליטה בחברה הבת. לדוגמה, חברה A מחלקת 20% ממניותיה בחברה בת בבעלות מלאה, חברה B כך ש-A נותרת בעלת שליטה בחברה B אחרי החלוקה. ההתחייבות לחלוקת דיבידנד תוכר כאשר החלוקה אושרה והיא אינה נתונה יותר לשיקול דעתה של הישות. בהתאם לפרשנות התחייבות לתשלום דיבידנד תימדד לפי שוויו הוגן של הנכס שיחולק. ההתחייבות תימדד מחדש בכל תקופת דיווח ובמועד הסילוק, וכל שינוי בשווי ההוגן ייזקף ישירות להון. בעת חלוקת הנכס, ההפרש בין הערך בספרים של הנכס לבין ערך ההתחייבות ייזקף לרווח והפסד, בשורה נפרדת. בעקבות הפרשנות הוחלט להרחיב את תחולתIFRS 5 , נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו, כך שהתקן יחול גם על נכסים לא שוטפים המוחזקים לחלוקה לבעלים. נכס לא שוטף יסווג כמוחזק לחלוקה לבעלים אם הישות התחייבה לבצע חלוקה, קרי הנכס זמין לחלוקה מיידית במצבו הנוכחי והחלוקה היא בסבירות גבוהה (highly probable), בהתאם להגדרה הקיימת ב-IFRS 5 (יש להביא בחשבון את הסבירות של אישור בעלי המניות לחלוקה). בהתאם ל-IFRS 5 נכס המוחזק לחלוקה לבעלים יימדד כנמוך מבין ערכו בספרים לשווי הוגן בניכוי עלות חלוקתו. עד היום, בהתאם לפרשנות KPMG, ישות הייתה יכולה לבחור בין שתי חלופות חשבונאיות למדידת חלוקת נכסים לבעלים. האחת, שווי הוגן, בדומה לטיפול תחת IFRIC 17, והשנייה לפי ערך בספרים של הנכס שחולק (לפיה לא היה נוצר רווח או הפסד מהחלוקה). תחת IFRIC 17 החלופה השנייה, לגבי חלוקה בתחולת הפרשנות, לא תהיה אפשרית. הפרשנות תחול על תקופות שנתיות שיחלו אחרי ה- 1 ביולי 2009 בדרך של מכאן ולהבא. יישום מוקדם אפשרי רק אם ישות מאמצת במקביל גם את IFRS 3R, IAS 27 כפי שתוקן ב-2008 ו-IFRS 5, כפי שתוקן בפרשנות זו. יישום רטרואקטיבי אינו אפשרי. "IFRIC 17, חלוקת נכסים לא כספיים לבעלים (להלן הפרשנות). הפרשנות קובעת כי מחויבות של חברה לחלוקת נכס לא כספי לבעלים תטופל כהתחייבות לתשלום דיבידנד ותימדד בשווי הוגן של הנכס שיחולק כאשר שינויים בשווי ההוגן עד למועד החלוקה ייזקפו להון. בעת החלוקה ההפרש בין הערך בספרים של הנכס לבין ערך ההתחייבות ייזקף לדוח רווח והפסד, בשורה נפרדת. הפרשנות תחול על תקופות שנתיות שיחלו אחרי ה- 1 ביולי 2009 בדרך של מכאן ולהבא. יישום מוקדם אפשרי רק אם ישות מאמצת במקביל גם את IFRS 3Revised, IAS 27 כפי שתוקן ב-2008 ו-IFRS 5, כפי שתוקן בפרשנות זו". בתוך התחולה במידה ומחולק פרו - רטה במקרה בו היה בעל מניות אשר שולט (לבד או שליטה משותפת) בחברה A לפני ואחרי החלוקה, כל החלוקה לא הייתה בתחולת הפרשנות. 37

IFRIC 17 - חלוקת נכסים שאינם מזומן לבעלים טיפול חשבונאי
2. כאשר תסולק ההתחייבות לתשלום דיבידנד, כיצד יטופל ההפרש בין סכום הדיבידנד לשלם לערך בספרים של הנכס שחולק? 1. כיצד יש למדוד את ההתחייבות בגין הנכס שיחולק? ü ü רווח או הפסד שווי הוגן - ללא חריגים û û או או דיון מקדמי היה האם התקן שיחול על ההתחייבות לשלם דיבידנד יהיה IAS 39 או IAS 37. הוחלט שכל הדיבידנדים יימדדו באותו האופן בצורה עקבית אך לא נקבע לפי איזה תקן יקבע השווי ההוגן, למרות ב-D23 הנטייה הייתה לכיוון IAS 37, זה הושמט ב-BC של הפרשנות עצמה. הוחלט שזה לא יהיה נאות למדוד את הדיבידנד לפי הערך בספרים מאחר ויתכן כי הערך בספרים לא משקף את ההערכה הטובה ביותר הנדרשת לסילוק ההתחייבות. כתוצאה מכך הערך בספרים של הנכס לא ישקף נאמנה את הערך של מה שהישות חילקה לבעל השליטה. כך למשל, יכול להיות מצב בו 2 חלקות אדמה בעלות ערך בספרים שונה אבל שווי הוגן זהה. אין יוצאי דופן למדידה בשווי הוגן! היו שטענו כי זכויות בעלות בישות אחרת שיועברו כדיבידנד לא ניתן לדעת תמיד את שוויין ההוגן ובנוסף IAS 39 לא מאפשר למדוד בשווי הוגן השקעות במכשירים הוניים שאין להם ציטוט מחיר שוק בשוק פעיל ולא ניתן להעריך את השווי ההוגן בצורה מהימנה. למרות זאת הוחלט שאין חריגים כי כשההנהלה מחלקת זכויות בעלות בישות אחרת היא יודעת להעריך את השווי ההוגן שלהם מאחר והיא חייבת לוודא שכל הבעלים מאותו סוג יטופלו באופן שווה. אם ישות נותנת לבעלים בחירה בין מזומן לדיבידנד בעין, יש לקחת בחשבון בקביעת השווי ההוגן את שתי החלופות והסבירות שיבחר בכל חלופה. כמו כן גם הישות שמקבלת את הדיבידנד (אפילו שהפרשנות לא מתייחסת אליה) צריכה לרשום את הדיבידנד שקיבלה לפי שווי הוגן ולכן הדרישה מהישות המחלקת אינה שונה מהדרישה מהישות המקבלת. בשיקולי עלות מול תועלת, גם נכסים ש-IAS 39 או IAS 38 אמרו שאין להעריך אותם בשווי הוגן אלא להישאר עם העלות ההיסטורית כי אין להם ציטוט שוק ואז העלות תעלה על התועלת, במקרה של חלוקת הנכס כדיבידנד לבעלים ה-IFRIC סבור שהתועלת (יידוע המשתמשים בדוחות הכספיים על ערך הנכס שיחולק) עולה על העלות בקביעת השווי ההוגן של אותו נכס. שערוך כל תקופה להון- מאחר וזה שערוך של ההתחייבות לתשלום הדיבידנד שביום הראשון נרשמה מול ההון, נמשיך לשערך מול ההון. לעניין הסוגיה השנייה, יישוב הדיבידנד למול רווח או הפסד: למרות שמדובר למעשה בעסקה עם בעל שליטה שבד"כ מוכרת בהון העצמי לפי IAS 1 אולם סך המאזן לא עלה בגלל פעולת החלוקה אלא מייצג את הרווח המצטבר שטרם הוכר המיוחס לנכס. לאחר שהוחלט שההפרש לא יזקף להון, דנו בשאלה האם לזקוף אותו לרווח והפסד או להכנסה הכוללת. לפי סעיף 88 ל-IAS 1 כל הוצאה או הכנסה צריכה להיזקף לרווח והפסד אלא אם תקן אחר אוסר על כך. הטיפול שנקבע יביא לתוצאה זהה אם החברה תחלק את הנכס לבעלי השליטה או שתמכור את הנכס ותחלק את המזומן לבעלי השליטה. לדבר בחצי משפט על עסקאות תחת שליטה משותפת – גם לא בתחולת IFRS 3 R הון הערך בספרים של הנכס שערוך ההתחייבות בכל תקופה ייזקף להון נכס המיועד לחלוקה לבעלים יהיה בתחולתIFRS 5 ויוצג כנכס מוחזק לחלוקה לבעלים 38

תשלומים מבוססי מניות - IFRS 2
39

IFRS 2- תשלום מבוסס מניות
תנאים האם התנאי קובע האם הישות מקבלת את השירותים אשר מזכים את הצד שכנגד בתשלום מבוסס מניות? לא כן לא קשורים ל"שירות" קשורים ל"שירות" כאשר באים לטפל בתשלום מבוסס מניות יש לבחון את התנאים ההבשלה, היינו, שקובעים האם העובד זכאי לקבל את התשלום מבוסס מניות. השאלה הראשונה היא האם התנאי קובע האם הישות מקבלת את השירותים המזכים במענק. לדוגמה, האם העובד צריך לעבוד תקופה מסוימת, אולי החברה צריכה להגיע ליעדים מסויימים כגון סף הכנסות או מחיר מניה. אם כן, מדובר בתנאי הבשלה, אם לא, מדובר בתנאי שאינו תנאי הבשלה. תנאי הבשלה גם מתחלק לתנאי שירות ולתנאי ביצוע. תנאי שירות הינו תנאי הדורש רק תקופה של שירות לחברה ואילו תנאי ביצוע, הכולל את כל יתר התנאים המוגדרים כתנאי הבשלה יכול להיות תנאי שוק כגון מחיר מניה או תנאי שאינו תנאי שוק כגון כמות הכנסות. תנאים שאינם תנאי שירות מתחלקים אף הם ל – 3 סוגים, בהתאם לצד שיכול לבחור אם לקיים את התנאי או לא. נראה דוגמאות בהמשך. להדגיש את נושא ההכרה לראשונה: תנאי שירות ותנאי ביצוע (שאינו תנאי שוק)  אינם משפיעים על קביעת השווי ההוגן של המכשיר במועד ההכרה לראשונה, אלא יקבעו את תקופת ההבשלה של המכשיר בלבד. כלומר, הפרמטרים שישפיעו על השווי ההוגן של המכשיר הם: תוספת המימוש, מועד המימוש הצפוי, ריבית היוון וכדומה. תקופת השירות או המועד בו צפוי תנאי הביצוע להתקיים יקבעו את תקופת ההבשלה על פניה יפרסו ההוצאות בלבד. לעומת זאת, תנאים שאינם תנאי הבשלה (כמו תנאי שוק) יכללו במדידת השווי ההוגן. כלומר, במועד ההענקה הסבירות שאותם תנאים יתממשו יכנס לחישוב השווי ההוגן של ההענקה. תנאים שאינם תנאי הבשלה תנאי הבשלה אף צד לא יכול לבחור הצד שכנגד יכול לבחור הישות יכולה לבחור 40

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות תנאי הבשלה
תנאי שירות תנאי ביצוע תנאי שוק לא תנאי שוק העובד צריך לעבוד בחברה במשך 3 שנים לאחר מועד ההענקה האופציות יבשילו במידה ומחיר המניה יעלה על 50 האופציות יבשילו במידה והכנסות החברה יגדלו ב- 10% לפחות במשך שנה ממועד ההענקה תנאים שאינם תנאי הבשלה הינם תנאים שבהם לא מתקיימת דרישה מפורשת או משתמעת למתן שירותים בתמורה לקבלת המענק, העובד אינו חייב להישאר בתפקידו בכדי להיות זכאי לקבלת המענק. לדוגמה, תנאי ביצועי (תנאי שוק או תנאי ביצועי אחר) שאינו מותנה בתקופת שירות. או לחלופין תנאי שאינו תנאי ביצוע (כמו תלות במחירי סחורות) בין אם מותנה או לא בתקופת בשירות. בהתאם לתקן תנאים שאינם תנאי הבשלה יובאו בחשבון באמידת השווי ההוגן של המכשירים המוענקים. כלומר, לתנאים שאינם תנאי הבשלה אין השפעה חשבונאית באשר לאופן ההכרה בהוצאה בגין המענק בעתיד – בין אם הם מתקיימים ובין אם לאו. תנאי הבשלה, למעט תנאי שוק, לא יובאו בחשבון באמידת השווי ההוגן של המכשירים שהוענקו אלא יובאו בחשבון על ידי התאמת מספר המכשירים ההוניים הכלול במדידת סכום העסקה. לפיכך, במהלך תקופת ההבשלה יש לאמוד את מספר המכשירים ההוניים הצפוי להבשיל ולתקן אומדן זה עד מועד ההבשלה בו יקבע סופית מספר המכשירים שהבשילו בפועל. כפועל יוצא, במצטבר לא תוכר עלות כלשהי אם המכשירים ההוניים המוענקים לא הבשילו בעקבות כשל של הצד שכנגד לקיים את תנאי ההבשלה (לדוגמה בכך שלא השלים את תקופת השירות הנדרשת). יש להכיר בסחורות או בשירותים שהתקבלו, ללא קשר לקיום או אי קיום של תנאי שוק וזאת בהנחה שמתקיימים כל התנאים האחרים להבשלה, כגון תקופת שירות. במהלך תקופת ההבשלה עד למועד ההבשלה התאמה בגין שינויים בהערכות לעמידה בתנאי שירות ותנאי ביצוע שאינם תנאי שוק. אין לבצע התאמה בגין שינויים בהערכות לעמידה בתנאי שוק ובתנאים שאינם תנאי הבשלה. תקופת ההבשלה: התקופה שבה נדרש לקיים את כל התנאים המוגדרים להבשלה נלקח בחישוב השווי ההוגן במועד ההענקה. לא מעדכנים את האומדן בגין אי קיום התנאי לא נלקח בחישוב השווי ההוגן במועד ההענקה. מעדכנים את האומדן בגין אי קיום התנאי

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות תנאים שאינם תנאי הבשלה
תנאים שאינם תנאי הבשלה מתחלקים ל – 3 סוגים: החברה יכולה לבחור אם לקיים את התנאי. לדוגמה: המשך התוכנית על ידי הישות הצד שכנגד יכול לבחור אם לקיים את התנאי. לדוגמה: הפקדות תקופתיות על ידי העובד עבור המימוש של תשלום מבוסס מניות גם החברה וגם הצד שכנגד לא יכולים לבחור אם לקיים את התנאי. לדוגמה: יעד שמבוסס על מדד סחורות, תנאי אי תחרות וכדומה. האם תנאי של חילוף שליטה מהווה תנאי הבשלה? Non-vesting conditions Like market conditions, non-vesting conditions (see ) are reflected in measuring the grant-date fair value of the share-based payment and there is no "true up" for differences between expected and actual outcome of non-vesting conditions. Therefore, if all service and non-market performance conditions are met, then the entity will recognise the share-based payment as a compensation cost even if the counterparty does not receive the share-based payment due to a failure to meet a non-vesting condition . [IFRS 2.21A, 2.IG24] When either the entity or the counterparty can choose whether to meet a non-vesting condition and one chooses not to do so during the vesting period, the failure to meet the condition is treated as a cancellation. Under cancellation accounting, the amount of the compensation cost that otherwise would have been recognised over the remainder of the vesting period is recognised immediately (accelerated vesting) in profit or loss (see ). For example, when an employee stops contributing to a share purchase plan by monthly deductions from salary, then the unrecognised amount of the grant-date fair value of the equity instruments granted is recognised immediately. When neither the entity nor the counterparty can choose whether to meet a non-vesting condition, there is no change to the accounting if the non-vesting condition is not satisfied, and the entity recognises the compensation cost over the vesting period לדבר יותר על מה זה תנאים שאינם תנאי הבשלה תנאים שאינם תנאי הבשלה יקבלו ביטוי בשווי ההוגן של המענק ביום ההענקה (בדומה לתנאי שוק) הישות תכיר בסחורות ובשירותים שהתקבלו (ואשר מקיימים את כל תנאי ההבשלה שאינם תנאי שוק), ללא קשר אם התקיימו התנאים שאינם תנאי הבשלה לאחר מועד ההענקה לא מתבצעת כל התאמה לשווי ההוגן בגין תנאים אלה. כאשר לאחד הצדדים יש אפשרות לבחור אם לקיים את התנאי שאינו תנאי הבשלה או לא, ואכן אחד הצדדים בוחר שלא לקיים אותו, ההחלטה הזו תטופל כביטול, היינו, האצת הבשלה (הכרה בכל יתרת התמ"מ מיידית ברוו"ה) כאשר אף אחד מהצדדים לא יכול לבחור אם לקיים את התנאי שאינו תנאי הבשלה, או לא, אזי אין טיפול מיוחד כאשר התנאי אינו מושג והישות תמשיך להכיר בהוצאות השכר לאורך תקופת ההבשלה התיקון בתוקף החל מ סוגיות IPO ושינוי שליטה: מתוך ל-IFRS 2.IG24 עשוי להשתמע כי IPO מהווה תנאי הבשלה בכפוף לכך שהוא נדרש במהלך תקופת ההעסקה הנדרשת, מאחר והוא מהווה תנאי שמטרתו לספק תמריצים לעובדים לעבוד בחברה על מנת לזכות בהטבה במקרים מסוימים תנאי של IPO מלווה בתנאי של שינוי שליטה האם בהסכמי תשלום מבוסס מניות, אירוע של שינוי שליטה מהווה תנאי הבשלה או אינו תנאי הבשלה? עמדת KPMG היא שתנאי שינוי שליטה בדרך כלל אינו מהווה תנאי הבשלה ולכן יש להתחשב בו באמידת השווי ההוגן במועד ההענקה לעומת זאת, תנאי שינוי שליטה המלווה בתנאי IPO עשוי להוות תנאי הבשלה (תנאי ביצוע) ובמקרה כזה אין להתחשב בו באמידת השווי ההוגן במועד ההענקה תחת התקינה האמריקאית, תנאי של שינוי שליטה הינו תמיד תנאי הבשלה המהווה תנאי ביצוע 42

IFRS 2- תשלום מבוסס מניות עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה
עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה הינן בתחולת התקן סיווג עסקת תשלום מבוסס מניות ייבחן, הן אצל הישות המקבלת והן אצל הישות המסלקת, לפי סוג התשלום והמחויבות לסילוק: מזומן או נכסים אחרים מכשירים הוניים של הישות מסולק במזומן מסולק במכשירים הוניים כן לא סוג התשלום מחויבות לסילוק לתת דוגמאות בעל פה איך משתמשים במטריצה הן מנקודת ראות האם והן מנקודת ראות הבת. דוגמה 1: חברה א' מעניקה תשלום מבוסס מניות לעובדי חברה ב' על מכשיריה ההוניים: בספרי חברה א' המאוחדים: האם קיימת מחויבות לסילוק?  כן האם במכשירים ההוניים של הישות?  כן לכן, נמצאים במשבצת הימנית העליונה – כלומר, יטופל כתשלום מבוסס מניות הוני. בספרי חברה ב': האם קיימת מחויבות לסילוק?  לא האם במכשירים ההוניים של הישות?  לא לכן, נמצאים במשבצת השמאלית התחתונה – כלומר, יטופל כתשלום מבוסס מניות הוני. דוגמה 2: חברה ב' מעניקה תשלום מבוסס מניות לעובדיה, על מניות חברה ב'. האם במכשירים ההוניים של הישות?  כן (בדוחות המאוחדים מדובר בזכויות המיעוט ולכן אלו הם מכשירים הוניים של הישות) לכן, נמצאים במשבצת הימנית העליונה – כלומר, תשלום מבוסס מניות המסולק במכשירים הוניים, כאשר ההוצאה תרשם כנגד זכויות המיעוט ולא כנגד קרן הון. לכן, נמצאים במשבצת הימנית העליונה – כלומר, תשלום מבוסס מניות הוני (כנגד קרן הון).

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה (המשך)
חברת האם (של הישות המדווחת) מעניקה זכויות למכשיריה ההוניים ישירות לעובדים של חברת הבת במקרים אלו, הענקה של המכשירים ההוניים של חברת האם תסווג כעסקה המסולקת במכשירים הוניים הן בדוחות הכספיים המאוחדים והן בדוחות הנפרדים של חברת הבת (למעט במקרה בו הבת מחויבת לשלם לחברה האם תמורת המכשירים ההונים). חברת האם מכשירים הוניים של חברת אם העובדים של חברת בת חברת הבת שירותים IFRS 2 לא מתייחס לטיפול החשבונאי בדוחות הנפרדים של ישות אשר קבלה שירותים וסילקה התחייבות באמצעות מכשירים הוניים של חברת אם או חברה אחרת בקבוצה. הפרשנות מבדילה בין שני מקרים אפשריים, אך מדגישה כי שני המקרים יטופלו באופן זהה בדוחות הכספיים המאוחדים של חברת האם. הסיבה במקרה זה: חברת הבת לא נטלה על עצמה התחייבות להעביר מזומן או נכס פיננסי אחר לעובדיה. העברה של עובדים: חברת אם מעניקה מכשירים הוניים לעובדי חברת הבת כתלות בהעסקת העובד לתקופה מסוימת בקבוצה (העובד רשאי לעבור בין חברות הקבוצה במהלך תקופת ההבשלה). בהתאם לפרשנות, כל חברת בת תמדוד את השירותים שנתקבלו מהעובדים, בהתאם לשוויים ההוגן של המכשירים הפיננסים ביום הענקתם על ידי חברת האם. אם העובד אינו עומד בתנאי ההענקה (למעט תנאי שוק) כל ישות תתאים את סכום ההוצאה שנרשמה בספריה בהתאם לאומדן החדש. העברה של עובד בתוך הקבוצה לא תחשב כהפרה של תנאי הענקה ולא תגרום לביטול הוצאה בידי מעסיק קודם. מקרים נוספים: מקרים בהם הישות היא המעניקה את הזכויות למכשיריה ההוניים אך בוחרת או נדרשת לרכוש אותם מצד שלישי (באוצר) ומקרים בהם ישות או בעל מניות מעניקים לעובד זכויות למכשיריה ההוניים של החברה, ובעלי המניות הם אלה שמספקים את המכשירים לעובד, יסווגו כהענקה הונית. בהתאם לתיקון, מכיוון שחברת הבת היא זו שנהנית מהשירותים שניתנו על ידי העובדים עליה להכיר בעסקת תשלום מבוסס מניות מול קרן הון המשקפת את התרומה ההונית שניתנה על ידי חברת האם לחברת הבת 44

חברת הבת מעניקה לעובדיה זכויות במכשירים ההוניים של חברת האם
IFRS 2- תשלום מבוסס מניות עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה (המשך) חברת הבת מעניקה לעובדיה זכויות במכשירים ההוניים של חברת האם הענקה שבה חברת הבת מעניקה לעובדיה מכשירים הוניים של חברת האם, תסווג בספרי חברת הבת כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן, מאחר וחברת הבת נטלה על עצמה מחויבות להעביר מכשירים הוניים של ישות אחרת המהווים בידיה נכסים פיננסים. בדוחות המאוחדים ההענקה תסווג כעסקה המסולקת במכשירים הוניים. חברת האם מכשירים הוניים של חברת האם העובדים של חברת בת חברת הבת מכשירים הוניים של חברת האם יטופל כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן (הישות מקבלת שירותים תוך נטילת התחייבות כלפי מספק השירות לשלם סכומים הצמודים לשווי/מחיר מניות הישות או למחיר מכשירים הוניים אחרים שלה) מבלי להתחשב בצורה בה חברת הבת תקבל את המכשירים ההוניים בכדי לסלק את המחויבות לעובדים. הפרשנות תיושם באופן של יישום למפרע (רטרוספקטיבי) על תקופות שנתיות המתחילות ביום או לאחר 1 במרץ 2007, יישום מוקדם אפשרי תוך מתן גילוי. 45

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 08-3: הטיפול החשבונאי בהענקת אופציות ליועץ על ידי בעל השליטה בחברה
יולי 2008 סוגיה חשבונאית: יועץ חיצוני מעמיד שירותים מקצועיים לחברות הקבוצה בתמורה למכשירים הוניים של חברת בת בקבוצה, וזאת במסגרת הסכם שנחתם בינו לבין בעל השליטה בקבוצה. לדוגמה, עורך דין מספק לקבוצה שרותי יעוץ משפטי לתקופה של שנתיים, בתמורה לאופציות של חברת בת בקבוצה. השווי ההוגן של שרותי הייעוץ הינו 50K ₪ לשנה. הטיפול החשבונאי: חברת הבת תכיר בעסקה כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במכשיריה ההוניים, בין אם העסקה מסולקת על ידה או על ידי בעלי מניותיה ותרשום: ח. הוצאה 50K ז. קרן הון 50K בעל שליטה> חברת החזקות ב'> חברת נדל"ן א' בעל שליטה מחזיק בחברת החזקות (ב') שמחזיקה בחברה הפועלת בתחום הנדל"ן (א') . בעל השליטה וחברה ב' התקשרו בהסכם ייעוץ מול יועץ למתן שירותים לחברות הקבוצה למשך שלוש שנים בתמורה לאופציות למניות חברה א' (מבעל השליטה ומחברה ב') במחיר מימוש קבוע מראש. חברה א' אינה מקבלת שירותי ייעוץ במסגרת ההסכם. שנה לפני היא חתמה על הסכם מתן ייעוץ מול חברה ב' ולה היא משלמה דמי ניהול בשל כך. חברה א' לא נתנה ביטוי להסכם הייעוץ בדוחותיה, בשל העובדה שאינה צד להסכם ומכירה בהוצ' בדוחותיה בגין דמי הניהול המשולמים לחברה ב'. הרשות קבעה כי הטיפול אינו נאות. על החברה להכיר בעסקת הענקת האופציות ליועץ על ידי חברה ב' ובעל השליטה תמורת שירותי הייעוץ, כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במכשיריה ההוניים. בהתאם ל-IFRS 2.3, העברת מכשירים הוניים של חברה על ידי בעלי המניות שלה לצדדים אשר סיפקו מוצרים או שירותים לחברה הם תשלום מבוסס מניות, אלא אם ההעברה הינה בברור למטרה אחרת מאשר תשלום עבור הסחורות והשירותים שחברה קבלה. נקבע כי בשל כך שעיקר פעילותם של בעל השליטה וחברה ב' הינו החזקה בחברה א' אין זה סביר כי החברה אינה נהנית ולא באופן עקיף משירותים אלו. שווי הוגן של השירותים אותם מקבלת חברת הבת 46

פרסום של המוסד לתקינה בחשבונאות הטיפול החשבונאי בהלוואות שהוענקו לעובדים על ידי ישות לרכישת מניותיה
פברואר 2006 הלוואות Non-Recourse: הלוואות אשר מוענקות לעובדי חברה לרכישת מניותיה ואשר הביטחון היחידי להבטחת פירעון ההלוואה הוא המניות הטיפול החשבונאי – שתי עסקאות נפרדות: הנפקת מניות שתמורתה שולמה בהלוואה שניתנה על ידי החברה המנפיקה מסוג Non-Recourse תטופל כהענקה של אופציות לעובדים (בתחולת IFRS 2) לפיה האופציה תמומש במועד בו ההלוואה תיפרע פירעון ההלוואה מהווה, למעשה, תשלום של תוספת המימוש ומה עושים בינתיים? לאור פרסום תקן חשבונאות מספר 24, תשלום מבוסס מניות, הועלתה השאלה לגבי הטיפול החשבונאי בהלוואות Non-Recourse שהוענקו לעובדי הישות לרכישת מניותיה. במהלך הדיונים בוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בנושא הובאה לידיעתנו פרשנות של הוועדה לפרשנויות של כללי דיווח כספי IFRIC)) (להלן-"הוועדה לפרשנויות") של המוסד לתקני חשבונאות בינלאומיים כאמור להלן. הוועדה לפרשנויות נדרשה לבחון את הטיפול החשבונאי בהלוואות Non-Recourse שהוענקו לעובדי הישות לרכישת מניותיה, ואשר הביטחון היחידי להבטחת פירעון ההלוואה הוא המניות. הוועדה לפרשנויות נדרשה לבחון אם ההלוואה צריכה להיחשב כחלק מתשלום מבוסס מניות פוטנציאלי, כאשר ההסכם בכללותו מטופל כאופציה, או שההלוואה צריכה להיות מטופלת בנפרד, כנכס פיננסי. הוועדה לפרשנויות ציינה, כי הנפקת מניות שתמורתה שולמה בהלוואה שניתנה על ידי הישות המנפיקה, וההלוואה היא מסוג Non-Recourse כאמור לעיל, תטופל כהענקה של אופציה, לפיה האופציה מומשה במועד או במועדים בהם ההלוואה נפרעה. הוועדה לפרשנויות החליטה כי היא מצפה לטיפול חשבונאי אחיד במקרה הנדון וכי אין בכוונתה להעלות נושא זה על סדר היום.

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות שינוי תנאי הענקה
השינוי הטיפול החשבונאי הפחתת מחיר המימוש של אופציות שהוענקו (Repricing) הכרה בשווי ההוגן התוספתי על פני יתרת תקופת ההבשלה. שווי הוגן תוספתי = ההפרש בין השווי ההוגן של המכשיר לאחר שינוי התנאים לבין השווי ההוגן של המכשיר המקורי. קיצור תקופת ההבשלה או ביטול תנאי ביצוע שינוי אומדן שיטופל מכאן ולהבא. השווי ההוגן שנקבע במועד ההענקה וטרם הוכר כהוצאה ייפרס מחדש על פני תקופת ההבשלה המקוצרת. במידה ולא נותרה תקופת הבשלה, יתרת ההוצאה תוכר באופן מיידי. שינוי תנאי התוכנית בדרך שאינה מטיבה עם העובד אין השפעה. ביטול ההענקה האצת תקופת ההבשלה (הכרה באופן מיידי ביתרת ההוצאה) הנושאים שחשוב להדגיש בשקף: ההבדל בין השורה הראשונה לשנייה – השורה הראשונה מדברת על מקרים שבהם היה שינוי בפרמטר שהשפיע על השווי ההוגן של התוכנית במועד ההענקה – לכן, במקרה כזה בוחנים האם ניתנה הטבה נוספת לעובד – כלומר, האם קיים ערך תוספתי – במקרה וקיים יש להכיר בערך התוספתי הנוסף על יתרת תקופת ההבשלה המקורית – כלומר, השינוי הוא בגובה ההוצאה שהוכר ולא בתקופת ההבשלה. - השורה השנייה לעומת זאת מדברת על מקרים שבהם היה שינוי בפרמטר שלא השפיע על השווי ההוגן במועד ההענקה אלא רק על תקופת ההבשלה – במקרה כזה, רק אם השינוי מטיב עם העובד, נפרוס את השווי ההוגן המקורי (ללא שינוי) על פני תקופת ההבשלה החדשה. כלומר, השינוי הוא בתקופת ההבשלה ולא בגובה ההוצאה שתוכר. 2. להדגיש את העובדה שרק אם שינוי התנאים (בכל המקרים) מטיב עם העובד, אז יש שינוי בתוכנית. אחרת, ללא שינוי (שורה שלישית בשקף). בכל מקרה, כאשר מדובר בתוכניות הוניות, במינימום נכיר בהוצאה המקורית על פני תקופת ההבשלה המקורית – לא יכול להיות מצב שבו נבטל לגמרי את ההוצאה!!!!

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות שינוי תנאי הענקה (המשך)
השינוי הטיפול החשבונאי רכישה חזרה של מכשיר הוני שכבר הבשיל תשלום כלשהו ששולם לעובד יטופל כרכישה חזרה של מכשירים הוניים לפי IAS 32, דהיינו, הפחתה מההון, עד גבולות השווי ההוגן של הזכות ההונית שנרכשה. ההפרש – מהווה הטבה נוספת לעובד ויוכר כהוצאה באופן מיידי. החלפת תוכנית אופציות קיימת בתוכנית חדשה (לא שינוי תנאים) האצת הבשלה – הכרה מיידית ביתרת ההוצאה שטרם הוכרה. תשלום כלשהו ששולם לעובד יטופל כרכישה חזרה של מכשירים הוניים לפי IAS 32, דהיינו, הפחתה מההון. במידה והתשלום לעובד גבוה מהשווי ההוגן של האופציות במועד הביטול, יש לרשום הוצאה כנגד המזומן ולא כהפחתה מההון. דברים שיש להדגיש בשקף: מדובר למעשה בשתי השורות באותו דבר – "רכישה של התוכנית המקורית" – ההבדל – בשורה הראשונה המכשיר כבר הבשיל – כלומר, כל ההוצאה כבר הוכרה ועכשיו נכיר באופן מיידי בהטבה הנוספת. לעומת זאת, בשורה השנייה, המכשיר טרם הובשל, ולכן נותרה יתרת הוצאה שטרם הוכרה. לכן, במקרה זה, בנוסף להטבה הנוספת שניתנה לעובד נכיר גם ביתרת ההוצאה שטרם הוכרה באופן מיידי (כלומר, האצת ההבשלה). נקודה למחשבה: ביטול ההענקה כאשר האופציות מחוץ לכסף - האם יש לטפל כהאצת הבשלה ולהכיר היום בכל הוצאות השכר?...

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות החלפת מענקי תשלום מבוסס מניות במסגרת צירוף עסקים
החלפת המענק הקיים בנרכשת במענק על מניותיה של הרוכשת תקופת השירות הושלמה תקופת השירות לא הושלמה העובדים לא נדרשים לספק שירותים נוספים לאחר מועד הרכישה חשבונאות רכישה: שווי הוגן של המענק המקורי במועד צירוף העסקים. ההבדל בין השווי ההוגן של המענק המקורי למענק החלופי (אם קיים) יוכר מיידית כהוצאה ברווח והפסד תקופות עוקבות: ל.ר. חשבונאות רכישה: תקופות עוקבות: הכרה מיידית (במועד צירוף העסקים מכיוון שלא נותרה תקופת הבשלה) ביתרת ההוצאה ברווח והפסד. העובדים נדרשים לספק שירותים נוספים לאחר מועד הרכישה תקופות עוקבות: הכרה ביתרת ההוצאה על פני תקופת השירות החדשה הנדרשת. שווי מענק מקורי במועד צירוף העסקים × תקופת שירות שהושלמה הגבוה מבין: סך כל תקופת ההבשלה תקופת ההבשלה המקורית מתוך נספח הנחיות היישום (?) מסעיף 61 שווי מענק מקורי במועד צירוף העסקים × תקופת שירות שהושלמה הגבוה מבין: סך כל תקופת ההבשלה תקופת ההבשלה המקורית שווי מענק מקורי במועד צירוף העסקים × תקופת שירות שהושלמה סך תקופת השירות (מקורית + נוספת)

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות החלפת מענקי תשלום מבוסס מניות במסגרת צירוף עסקים (המשך)
דוגמה: ב-31 לדצמבר 2010 רוכשת חברה א' 100% מחברה ב'. חברה א' מחליפה את המענק שהוחזק על ידי עובדי חברה ב' (מענק הנרכשת), במענק תשלום מבוסס מניות של חברה א' (מענק חלופי). השווי ההוגן (IFRS 2) של המענקים למועד הרכישה: שווי מענק חלופי 150 שווי המענק בנרכשת 100 תקופת ההבשלה המקורית של מענק הנרכשת - 4 שנות עבודה נכון למועד הרכישה, עובדי חברה ב' סיפקו 2 שנות שירות. תקופת ההבשלה של המענק החלופי - שנת שירות אחת לאחר הרכישה.

פתרון: במקרה הנ"ל תקופת ההבשלה המקורית טרם הושלמה והעובדים נדרשים לספק שירותים נוספים. 100 שווי הוגן של מענק הנרכשת כפול היחס שבין: 2 החלק של תקופת ההבשלה שהושלמה לבין - הגבוה מבין סך תקופת ההבשלה של: 3 המענק החלופי (2+1)* 4 מענק הנרכש 50 מיוחס לחלק מהתמורה שהועברה עבור הנרכש (100 x 2/4) = מיוחס לתיגמול עבור שירותים לאחר הצירוף ( ) = * 2 שנות עבודה שסופקו, בתוספת שנת עבודה הנדרשת בהתאם למענק החלופי

מענקים שהבשילו למועד הרכישה ושלא הוחלפו המענקים הינם חלק מהזכויות שאינן מקנות שליטה (NCI) המענקים ימדדו במועד הרכישה בהתאם למדידה מבוססת שוק (IFRS 2) - אינם מקנים למחזיק בהם זכות בעלות בהווה ו/או חלק בנכסים נטו במקרה של פירוק דוגמה: ב- 31 לדצמבר 2010 רוכשת חברה א' 100% מחברה ב'. נכון ליום הרכישה מחזיקים עובדי חברה ב' אופציות למניות אשר הבשילו טרם הרכישה. לחברה א' לא קיימת מחויבות להחליף את המענקים בעקבות הרכישה. השווי ההוגן (IFRS 2) של המענקים למועד הרכישה: 100. קשור לתיקון של מדידת NCI: למנוע מדידת זכויות שאינן מקנות שליטה מסוימות לפי חלקן היחסי בנכסים המזוהים נטו של הנרכשת, שתביא לקביעת ערכן כאפס

פתרון: סכום שמיוחס לשירות הניתן טרום הרכישה מאחר והמענקים הבשילו נכון למועד הרכישה, הם חלק מה- NCI וימדדו לפי שווי מבוסס שוק למועד הרכישה. סכום שמיוחס לשירות הניתן לאחר הרכישה מאחר והמענקים הבשילו נכון למועד הרכישה ולא הוחלפו, אין ליחס סכום כלשהו לשירות הניתן לאחר הרכישה. פקודת היומן - ח. מוניטין ז. זכויות שאינן מקנות שליטה

מענקים שטרם הבשילו למועד הרכישה ושלא הוחלפו המענקים ימדדו בהתאם למדידה מבוססת שוק (IFRS 2) למועד הרכישה כאילו היה מועד ההענקה המקורי. בעת ייחוס הסכומים בין שירות הניתן טרם הרכישה ובין שירות הניתן אחריה יש: להביא בחשבון את הצפי להתקיימות תנאי ההבשלה שאינם תנאי שוק לא להביא בחשבון את הצפי להתקיימות תנאי ההבשלה שהם תנאי שוק אופן ייחוס הסכומים בין שירות הניתן טרם הרכישה ובין שירות הניתן אחריה, זהה לאופן הייחוס שמתבצע כאשר מדובר במענקים שהוחלפו.

דוגמה: ב- 1 לינואר 2011 רוכשת חברה א' 100% מחברה ב'. נכון ליום הרכישה מחזיקים עובדי חברה ב' אופציות למניות אשר טרם הבשילו. המענקים הוענקו לעובדי חברה ב' ב- 1 בינואר 2009 בכפוף לתנאי שירות של 5 שנות עבודה. לחברה א' לא קיימת מחויבות להחליף המענקים בעקבות הרכישה. השווי ההוגן (IFRS 2) של המענקים למועד הרכישה: 60. נכון למועד הרכישה כל תנאי ההבשלה שהם תנאים שאינם תנאי שוק עתידים להתקיים.

פתרון: 60 שווי הוגן של מענק הנרכשת כפול היחס שבין: 2 החלק של תקופת ההבשלה שהושלמה הגבוה מבין סך תקופת ההבשלה של: 5 המענק החלופי* מענק הנרכש* 24 מיוחס לחלק מהתמורה שהועברה עבור הנרכש (60 x 2/5) = 36 מיוחס לתיגמול עבור שירותים לאחר הצירוף ( ) = * בתרחיש זה שתי החלופות זהות הערה חשובה: מאחר ואנחנו מביאים בחשבון, במועד הרכישה, את ההסתברות להתקיימות תנאי הבשלה שאינם תנאי שוק, הרי שאם במועד הרכישה צפוי שאחד מתנאי הבשלה אלו לא יתקיים, לא נייחס סכום לשירות הניתן טרם הרכישה וכתוצאה מזה לזכויות שאינן מקנות שליטה

פקודות היומן בשנת הרכישה: ח. מוניטין ז. זכויות שאינן מקנות שליטה 24 ח. עלויות תיגמול (הוצ' שכר) * 12= 3 / 36 ז. זכויות שאינן מקנות שליטה 12 * יפרס לאורך שארית תקופת ההבשלה ( )

ירידת ערך נכסים - IAS 36 59

שלבים בטיפול החשבונאי בירידת ערך נכסים
בכל תקופת חתך יש לבחון באופן אקטיבי האם קיימים* סימנים היכולים להצביע על ירידת ערך (על סמך מקורות מידע חיצוניים או פנימיים) שלב 1 במידה ונמצאו סממנים לירידת ערך יש לקבוע סכום בר השבה (הגבוה מבין מחיר מכירה נטו לשווי שימוש) שלב 2 אם הערך בספרים של הנכס או יחידה מניבת מזומנים גבוה מסכום בר ההשבה יש להכיר בהפסד מירידת ערך שלב 3 הפסד מירידת ערך יירשם בדוח רווח והפסד או כנגד קרן שערוך של IAS 16 שלב 4 (*) נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר, כגון מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר, ייבחנו על בסיס שנתי גם אם לא התקיימו סממנים. 60

ירידת ערך נכסים - קביעת סכום בר השבה מחיר מכירה נטו Vs שווי שימוש
שווי שימוש ( (value in use- שווי סובייקטיבי אומדן תזרימי המזומנים שהחברה מצפה לקבל מהנכס. אומדן לגבי שינויים בסכומים ו/או בעיתוי של קבלת התזרימים. ערך הזמן של הכסף- שימוש בשיעור היוון לפני מיסים המשקף את הסיכונים ואי הוודאויות. יכלול את כל התזרימים (תחזיות ותקציבים) שאושרו על ידי ההנהלה, אולם, לא יכלול שינוי מבני שההנהלה עוד לא מחויבת לו. יכלול תקורה שניתן לייחסה ישירות או שניתן להעמיסה על בסיס סביר וכן עלויות עסקה (מהוונות) אם התזרים כולל מכירת הנכס. לא יכלול עלויות הלוואה, מיסים והשקעות, ותשלומים לשיפור הנכס או רמת ביצועיו. מחיר מכירה נטו (FVLCTS) - שווי אובייקטיבי הסכם מכירה מחייב בין צדדים לא קשורים - מחיר בשוק פעיל - המידע הזמין ביותר. ישקף את כל האירועים העתידיים המשפיעים על תזרימי המזומנים. ישקף מידע הידוע לשחקני שוק ללא מאמצים או עלות. יכלול את עלויות העסקה (הבלתי מהוונות) לצורך מכירת הנכס. עלויות מימון אמורות להיות משוקפות בשיעור ההיוון (משקף את ערך הכסף) תזרים המזומנים צריך להיות לפני מס (ההוצאה נרשמת בדוח רוו"ה לפני מס) 61

ירידת ערך נכסים - קביעת סכום בר השבה מחיר מכירה נטו Vs שווי שימוש
שווי שימוש ( (value in use- שווי סובייקטיבי אומדן תזרימי המזומנים שהחברה מצפה לקבל מהנכס. אומדן לגבי שינויים בסכומים ו/או בעיתוי של קבלת התזרימים. ערך הזמן של הכסף- שימוש בשיעור היוון לפני מיסים המשקף את הסיכונים ואי הוודאויות. יכלול את כל התזרימים (תחזיות ותקציבים) שאושרו על ידי ההנהלה, אולם, לא יכלול שינוי מבני שההנהלה עוד לא מחויבת לו. יכלול תקורה שניתן לייחסה ישירות או שניתן להעמיסה על בסיס סביר וכן עלויות עסקה (מהוונות) אם התזרים כולל מכירת הנכס. לא יכלול עלויות הלוואה, מיסים והשקעות, ותשלומים לשיפור הנכס או רמת ביצועיו. מחיר מכירה נטו (FVLCTS) - שווי אובייקטיבי הסכם מכירה מחייב בין צדדים לא קשורים - מחיר בשוק פעיל - המידע הזמין ביותר. ישקף את כל האירועים העתידיים המשפיעים על תזרימי המזומנים. ישקף מידע הידוע לשחקני שוק ללא מאמצים או עלות. יכלול את עלויות העסקה (הבלתי מהוונות) לצורך מכירת הנכס. שימו לב!! שווי מימוש נטו (IAS 2)  שווי שימוש (IAS 36) עלויות מימון אמורות להיות משוקפות בשיעור ההיוון (משקף את ערך הכסף) תזרים המזומנים צריך להיות לפני מס (ההוצאה נרשמת בדוח רוו"ה לפני מס) 62

החלטת אכיפה של רשות ני"ע 09-1: אומדן סכום בר ההשבה של יחידה מניבת מזומנים
ליקויים אשר זיהתה רשות ניירות ערך בביצוע הערכת שווי השימוש של היחידה מניבת המזומנים והאומדנים וההנחות אשר שימשו בקביעת שווי זה: קביעת תזרימי המזומנים הצפויים לנבוע – אי ביסוס ההנחה כי המגמה הנמשכת של הירידה בהכנסות תיבלם. שימוש בנתוני שיעור צמיחה ממוצע של עסקים דומים אינו עולה בקנה אחד עם המאפיינים הייחודיים של העסק הנדון. אי-הבאה בחשבון של השפעת התמורות שחלו במשק הישראלי כתוצאה מהמשבר הפיננסי. על אף שהסכם הזיכיון המקנה לחברה את הזכות לעשות שימוש בטכנולוגיה הייחודית, המהווה את ליבת פעילות העסק, מוגבל בזמן, החברה ומעריך השווי אמדו את תזרימי המזומנים שיפיק העסק עד ה-"אין סוף". קביעת שיעור ההיוון – על אף העלייה בתשואת האג"ח הסחירות של החברה, החברה ומעריך השווי לא ביצעו כל התאמה לשיעור התשואה על החוב אשר חושב על בסיס היתרות הפנקסניות. חשיבותה של החלטה זו של סגל הרשות מתחדדת לאור המשבר הכלכלי בשווקים הפיננסי-הריאלי והשפעת התמורות שחלו במשק הישראלי בעיקר החל מהרבעון האחרון של שנת 2008. מספר פרטים חשובים נוספים להדגיש: היה מדובר בבית קולנוע תיירותי בעל מאפיינים ייחודיים בעוד שההשוואה הסתמכה על שיעור הצמיחה הממוצע של בתי קולנוע בישראל לעניין קביעת שיעור ההיוון- שיעורי ההיוון בהם עשתה שימוש החברה לא הותאמו ע"מ לשקף את האופן שבו השוק יעריך את הסיכונים הספציפיים המיוחסים לאומדן תזרימי המזומנים של הנכס. לבסוף, במסגרת תיקון הדוחות שהחברה ביצעה היא: - שינתה את תחזית הגידול בהכנסות בית הקולנוע (כך שהובאו בחשבון מגמות ירידה בהכנסות); - שונה שיעור ההיוון (תוך התאמה למחיר החוב המשתקף מהאג"ח הסחירות של החברה). פועל יוצא, הביא לכך שסכום בר ההשבה של הימ"מ היה נמוך מערכם הפנקסני של נכסי היחידה, ואשר על כן הציגה החברה מחדש את דוחותיה הכספיים ליום 30 בספטמבר 2008

ירידת ערך נכסים יחידה מניבת מזומנים (CGU)
יחידה מניבת מזומנים - קבוצת הנכסים המזוהה הקטנה ביותר, המכילה את הנכס, והמניבה תזרימי מזומנים חיוביים משימוש מתמשך, שהם בלתי תלויים בעיקרם בתזרימי מזומנים החיוביים הנובעים מנכסים או מקבוצות נכסים אחרים*. ערך בספרים של יחידה מניבת מזומנים לא יכלול את יכלול רק את הערך בספרים של התחייבות כלשהי שהוכרה (למעט אם לא ניתן לקבוע את סכום בר ההשבה של היחידה מניבת המזומנים ללא התייחסות לאותה התחייבות). הערך בספרים של הנכסים הניתנים לייחוס במישרין ליחידה (או אלה שניתן להקצותם באופן סביר ועקבי אליה). לפתח את הדוגמה של תחנת הדלק ושל הטיסות (במקום הדוגמה מתוך התקן על הפעילות האנכית שהוסרה ממצגת זו) האם תחנת דלק בודדת הינה יחידה מניבת מזומנים? האם טיסה בקו ת"א - ניו יורק באל על הינה יחידה מניבת מזומנים? 64

IAS 36 - סוגיות שונות בבחינת ירידת ערך
הקצאת מוניטין במועד הרכישה אופן ייחוס המוניטין שנוצר במועד הרכישה אין התייחסות בתקינה כיצד יש לייחס מוניטין במועד הרכישה. בהתאם ל- IAS 36.80, יש להקצות את המוניטין ליחידות מניבות המזומנים (CGU) שצפויות ליהנות מהסינרגיות של הצירוף. כל יחידה או קבוצה של יחידות, אליהן הוקצה המוניטין לא תהיה גדולה ממגזר פעילות לפני קיבוץ מגזרים דומים. יש לבצע הבחנה בין מוניטין שיוקצה כולו לפעילות הנרכשת ("standalone goodwill"), לבין יתרת המוניטין שתוקצה בין יחידות מניבות מזומנים שקיימת ביניהן סינרגיה.

הקצאת מוניטין במועד הרכישה (המשך) אופן הקצאת יתרת המוניטין בין יחידות מניבות מזומנים שקיימת ביניהן סינרגיה יקבע על ידי ההנהלה. גישות אפשריות לייחוס ערך הסינרגיה הצפויה בין מגזרי הפעילות: בהתאם לניתוח הסינרגיות החזויות, אשר נעשה במועד צירוף העסקים ייחוס לפי הרווחים התוספתיים הצפויים לנבוע בכל אחד ממגזרי הפעילות ייחוס לפי הפרש השווים ההוגנים של כל מגזר פעילות – לפני ואחרי הרכישה (with or without”") (!) אין לבצע הקצאה שרירותית של המוניטין בין היחידות כאמור.

בחינת ירידת ערך - הקצאת נכסי מטה הגדרה: "נכסי מטה הם נכסים, פרט למוניטין, אשר תורמים לתזרימי המזומנים העתידיים הן של היחידה המניבה-מזומנים הנבחנת והן של יחידות מניבות מזומנים אחרות" [IAS 36.6] נכסי מטה עשויים להיות בנוסף לנכסים קבוצתיים או חטיבתיים כדוגמת בניין הנהלה ראשית או חטיבה של הישות, מרכז המחשבים או המחקר וגם מחסנים המשותפים למחלקות קמעונאיות המהוות יחידות מניבות מזומנים נפרדות, או מכונות המשותפות למחלקות ייצור המהוות יחידות מניבות מזומנים נפרדות. למעשה, נכסים המשותפים למספר יחידות מניבות מזומנים עומדים ברוב המקרים בהגדרה של נכסי מטה. ראה IAS וכן דוגמה להמחשה 8. שקופית 14 במצגת IFRG

מגזר פעילות ומגזר דיווח
IAS 36 - סוגיות שונות בבחינת ירידת ערך בחינת ירידת ערך - הקצאת נכסי מטה נכס המטה משמש את כל חברות הקבוצה אין סממן לירידת ערך נכס המטה קבוצת ABC נכס מטה - מערכת IT חברת ABC שוודיה מגזר פעילות ומגזר דיווח ABC נורבגיה ABC צרפת שקופית 21- מצגת IFRG להזכיר את ההבדל בין 'מגזר פעילות' לבין 'מגזר דיווח'. חטיבת הסלולר CGU חטיבת הנייחים האם על נכס המטה להבחן לירידת ערך יחד עם חטיבת הסלולר? אם כן, כיצד ייבחן לירידת ערך? סממן לירידת ערך

בחינת ירידת ערך - הקצאת נכסי מטה שלבי בחינת ירידת ערך: האם ניתן להקצות את נכס המטה על בסיס "סביר ועקבי" לרמה נמוכה מאשר רמת הקבוצה? לא כן שלב 1: חטיבת הסלולר (CGU) ללא מוניטין לא כולל נכס המטה שלב 1: חטיבת הסלולר (CGU) ללא מוניטין כולל נכס המטה שלב 2: ABC שוודיה (מגזר פעילות) כולל מוניטין לא כולל נכס המטה שלב 2: ABC שוודיה (מגזר פעילות) כולל מוניטין כולל נכס המטה שלב 3: קבוצת ABC כולל מוניטין כולל נכס המטה

לא ניתן להתעלם בתהליך בחינת ירידת הערך מנכסי המטה!
IAS 36 - סוגיות שונות בבחינת ירידת ערך בחינת ירידת ערך - הקצאת נכסי מטה לא קיימת הנחיה ב- IAS 36 באשר למה נחשב בסיס "סביר ועקבי": שיקול דעת ההנהלה (ראה גם דוגמה להמחשה 8). במקרים בהם להערכת החברה לא ניתן להקצות את נכסי המטה על בסיס סביר ועקבי, יש לבחון ירידת הערך לגבי שכבות נוספות (ראה שקופית קודמת). אין לבצע הקצאה שרירותית של נכסי מטה. אולם, בהתאם לעובדות ולנסיבות ניתן להשתמש בפרמטרים כגון, השטח המאוכלס על ידי היחידה או הכנסות היחידה, לצורך הקצאת נכסי המטה. לא ניתן להתעלם בתהליך בחינת ירידת הערך מנכסי המטה!

יחידה מניבת מזומנים הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך
יחידה מניבת מזומנים הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך האם קיים סימן לירידת ערך בנכס ספציפי ביחידה מניבת המזומנים? לא כן לא בחינת סכום בר השבה של היחידה מניבת המזומנים האם ניתן לקבוע סכום בר השבה לנכס הספציפי? כן הקצאת ההפסד מירידת ערך בהתאם לכללים שנקבעו ב-IAS 36 (ראה שקף הבא) שלב II שלב I: בחינת ירידת ערך ברמת הנכס הספציפי

יחידה מניבת מזומנים הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך (המשך)
יחידה מניבת מזומנים הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך (המשך) הפסד מירידת ערך של יחידה מניבת מזומנים טיפול ברמת היחידה הפסדים אלו יטופלו כהפסד מירידת ערך של נכסים בודדים ויוכרו מיידית כהוצאה בדוח רווח והפסד. הקצאה ההפסד יוקצה לערכם בספרים של נכסי היחידה בהתאם לסדר הבא: א. תחילה למוניטין שהוקצה ליחידה מניבת מזומנים (אלא אם כן היה סימן בנכס ספציפי - ראה שקף קודם). ב. לאחר מכן, לשאר נכסי היחידה* באופן יחסי לערכם בספרים. הכרה הכרה בהפסד תעשה אם, ורק אם, הסכום בר ההשבה של היחידה מניבת המזומנים נמוך מערכה בספרים. * רק לנכסים שבתחולת המדידה של 36 IAS

יחידה מניבת מזומנים הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך (המשך)
יחידה מניבת מזומנים הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך (המשך) הערך בספרים של נכס בודד ביחידה מניבת מזומנים לא ירד מתחת לגבוה מבין: א. מחיר מכירה נטו שלו (אם ניתן לקביעה); ב. שווי השימוש שלו (אם ניתן לקביעה); או- ג. אפס ביטול הפסד מירידת ערך של יחידה מניבת מזומנים יוקצה להגדלת הערך בספרים של נכסי היחידה, פרט למוניטין, באופן יחסי לערך בספרים של כל נכס ביחידה. הגידול בערכים בספרים יטופל כביטול של הפסדים מירידת ערך של נכסים בודדים ויוכר מיידית כרווח. ניתן לבטל הפסד מירידת ערך עד גובה יתרת ההפרשה לירידת ערך שקיימת לאותו מועד (אילולא הוכרה ירידת ערך). עם זאת, הפסד מירידת ערך, שהוקצה למוניטין, אינו בר היפוך. 73

ירידת ערך מוניטין בחברה בת שאינה בבעלות מלאה המהווה יחידה מניבה מזומנים (CGU) - הוראות תקן חשבונאות בינלאומי 36, ירידת ערך נכסים שלב 1 - גילום (Gross up) וחישוב הפסד מירידת ערך אם הזכויות שאינן מקנות שליטה (NCI) נמדדו כחלק יחסי בנכסים המזוהים נטו, יש לגלם את הערך בספרים של המוניטין (מאחר ולא הוכר ב- 100% בספרים). שלב 2 - הקצאת ההפסד מירידת ערך בין החברה האם ובין ה- NCI הפסד מירידת ערך יוקצה בין החברה האם לבין ה- NCI לפי אותו בסיס שהרווח או הפסד מוקצה. שלב 3 - הכרה בהפסד מירידת ערך בדוחות הכספיים אין להכיר בהפסד מירידת ערך שהוקצה ל- NCI ויוחס למוניטין שלא הוכר בספרים. במקרה כזה רק הפסד מירידת ערך המתייחס למוניטין שהוקצה לחברה האם יוכר בספרים. גילום – במידה ו-NCI נמדדות כחלק יחסי בנכסים המזוהים נטו, מוניטין שנזקף ל-NCI לא נכלל בערך בספרים של היחידה מניבה מזומנים מצד אחד, אך כן נכלל בסכום בר ההשבה של היחידה מצד שני ולכן יש לגלם את המוניטין "ולתקנן" את ערכו בספרים כדי שההשוואה בין שני הסכומים תהיה בעלת בסיס משותף.

ירידת ערך נכסים השקעות בחברות כלולות
יישום שיטת השווי המאזני ,לרבות הכרה בהפסדים של חברה כלולה בהתאם ל-IAS 28 שלב 1 בחינה האם קיימת ראייה אובייקטיבית לירידת ערך בהתאם ל-IAS 39 ("אירוע הפסד") שלב 2 במידה וקיימות ראיות המעידות על ירידת ערך, מדידת ירידת הערך תהיה לפי IAS 36 ע"י השוואת הסכום בר ההשבה של ההשקעה לערכה בספרים* בהתאם ל – IAS 39 בחינת ירידת הערך תיעשה בדומה לנכס זמין למכירה?... כלומר משמעותית או מתמשכת? שלב 3 (*) ירידת ערך תירשם על כלל ההשקעה, ללא הקצאתה לנכסי החברה הכלולה 75

ירידת ערך נכסים השקעות בחברות כלולות - קביעת שווי שימוש (המשך)
סכום בר השבה הוא הגבוה מבין: שווי שימוש מחיר מכירה נטו הערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים, אשר חזוי שינבעו מדיבידנדים מההשקעה ומהמימוש הסופי. חלקה בערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים, אשר חזוי שיופקו ע"י החברה הכלולה (לרבות תזרימי המזומנים מפעילויות של החברה הכלולה והתמורה ממימושה הסופי של ההשקעה). מחיר שנקבע בין קונה מרצון למוכר מרצון, בעסקה בתום לב, בניכוי עלויות מימוש. או 76

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-1: מועד בחינת ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי
אפריל 2010 סוגיה חשבונאית: *תנאי ההסכם המקורי: שנתיים עד מאי אופציית הארכה בתום תקופת ההסכם הסכם לרכישת מוצרי החברה* חברת האם צד ג' מזומן הטיפול החשבונאי בספרי החברה בשנת 2008: ירידה בביקוש צד ג' למוצרי החברה. מאי אין חידוש של ההסכם, ישנם מגעים לחידוש. עד תום 2008 לא חודש ההסכם. החברה בחנה ירידת ערך ומחקה את יתרת הנכס הבלתי מוחשי. החלטת רשות ניירות ערך: יש לבחון ירידת ערך בתום כל תקופת דיווח אם קיימים סימנים, המצביעים על ירידת ערך של הנכס. דהיינו, דוחות רבעון שני 2008. רקע עובדתי חברה א' (להלן: "החברה") ובעלת השליטה בחברה (להלן: "החברה האם") התקשרו בהסכם מסגרת (להלן: "ההסכם") עם צד ג' (להלן: "הלקוח") להסדרת התנאים לרכישת מוצרי החברה על ידי הלקוח. ההסכם הינו לתקופה של שנתיים המסתיימת בחודש מאי 2008 (להלן: "תקופת ההסכם"), ונקבע בו מנגנון המאפשר הארכת ההסכם לתקופות נוספות בכפוף להסכמת הצדדים. בתמורה לחתימה על ההסכם שילם הלקוח סכום מסוים לחברה האם. במהלך תקופת ההסכם, הסבה החברה האם את ההסכם לטובת החברה (כחלק מעסקה בו הסבה החברה האם נכסים בלתי מוחשיים נוספים לחברה) כנגד הקצאת מניות. בספרי החברה הוכר נכס בלתי מוחשי (להלן: "הנכס הבלתי מוחשי") בגובה השווי ההוגן של ההסכם עם הלקוח. שווי הנכס הבלתי מוחשי ביום הסבת ההסכם לחברה נקבע על בסיס היוון תזרימי המזומנים הצפויים לנבוע מהמכירות החזויות של מוצרי החברה ללקוח למשך תקופה אשר עלתה על תקופת ההסכם. בהתאמה, החברה הפחיתה את הנכס הבלתי מוחשי על פני תקופה העולה על תקופת ההסכם. במהלך תקופת ההסכם נרכשה על ידי הלקוח כמות מוצרים נמוכה משמעותית מתחזית המכירות המקורית. בתום תקופת ההסכם (מאי 2008 ), לא חתמו הצדדים להסכם על הארכה נוספת של ההסכם לתקופה נוספת ועל כן הגיע ההסכם לידי סיום. במועד סיום ההסכם, נותרה בספרי החברה יתרה בלתי מופחתת של הנכס הבלתי מוחשי. החברה לא בחנה קיומה של ירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי ליום 30 ביוני 2008 וליום 30, בספטמבר 2008 (דוח כספי ביניים לרבעון שני 2008 ודוח כספי ביניים לרבעון שלישי 2008 בהתאמה). בדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2008 ,הכירה החברה בירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי בגובה סך יתרתו בספרים לאותו מועד, וזאת, לאור העדר מכירות ללקוח ולאור העדר קיומו של הסכם אשר מסדיר את היחסים בינה לבין הלקוח. החברה טענה כי לא הכירה בירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי במועד מוקדם יותר, כיוון שהעריכה, כי שיתוף הפעולה בין הצדדים יימשך, וזאת על אף הפסקת ההתקשרות החוזית כבר בחודש מאי החברה תמכה את הערכתה, כי ההסכם יוארך ו/או יתבצעו מכירות ללקוח על סמך פגישות שנערכו בין נציגיה לבין נציגי הלקוח בסמוך לאחר תום תקופת ההסכם בהן דנו הצדדים באפשרות להמשך שיתוף פעולה עתידי. לטענת החברה רק לאחר למעלה מ- 6 חודשים מתום תקופת ההסכם התקבלו אינדיקציות ממשיות, לפיהן שיתוף הפעולה בין הצדדים לא יוארך וכי לא יתמשכו המכירות ללקוח. החלטת סגל הרשות: לעמדת סגל הרשות, היה על החברה לבחון את הצורך בביצוע ירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי לכל המאוחר במועד הדוח הכספי לרבעון השני 2008, כחודש לאחר סיום תקופת ההסכם ונוכח העדר קיומן של ראיות המצביעות על חידוש ההתקשרות בין הצדדים. בסיס להחלטה: בהתאם להוראות סעיף 111 ל IAS 38 - על מנת לקבוע אם נפגם ערכו של נכס בלתי מוחשי, על החברה ליישם את הוראות IAS 36 . סעיף ל- 36 IAS קובע כי על ישות לבחון בכל סוף תקופת דיווח אם קיימים סימנים, המצביעים על ירידת ערך של נכס. אם מתקיימים סימנים כלשהם, על הישות לאמוד את סכום בר ההשבה של הנכס על מנת לקבוע אם יש צורך ברישום ירידת ערך של הנכס. על ישות לבחון האם שינויים משמעותיים בעלי השפעה שלילית על הישות התרחשו במהלך התקופה או חזויים להתרחש בעתיד הקרוב, בהיקף או באופן שבו נעשה שימוש בנכס או חזוי שיעשה בו שימוש. במקרה האמור, מכלול הנסיבות הנוגעות להתקשרות עם הלקוח, מהוות, ביחד ולחוד, סממנים מובהרים המצביעים על ירידת ערך של הנכס: במהלך תקופת ההסכם נרכשה על ידי הלקוח כמות מוצרים נמוכה משמעותית מתחזית המכירות המקורית, סיום ההסכם והעדר ראיות המעידות על כוונת הלקוח לחדש את ההסכם, ניסיונות של החברה להאריך את ההסכם עם הלקוח לתקופה נוספת אשר לא צלחו, היעדר ראיות כלשהן המצביעות על כוונה מצד הלקוח להמשיך ולרכוש את מוצרי החברה. בנוסף לאמור לעיל בדבר הצורך לבחון ירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי בהתאם להוראות 36 IAS, סעיף 9 ל- IAS 38 קובע כי אורך החיים השימושיים של נכס בלתי מוחשי הנובע מזכויות חוזיות יכלול את תקופת החידוש או את תקופות החידוש רק אם קיימת ראיה התומכת בחידוש על ידי הישות ללא עלות משמעותית. לדעת סגל הרשות, בנסיבות המקרה, גם אם בעת ההכרה לראשונה בנכס הבלתי מוחשי היה זה סביר לקבוע שאומדן אורך החיים השימושיים של הנכס עולה על תקופת ההסכם, הרי שעם תום תקופת ההסכם ובהעדר ראיות המצביעות על כוונת הלקוח להמשיך את ההתקשרות עם החברה, לא היתה בידי החברה היכולת להצדיק את תחזיתה כי ינבעו לחברה הטבות כלכליות ממכירת מוצרים ללקוח מעבר לתקופת ההסכם ולהמשיך ולהפחית את הנכס בהתאם לאומדן אורך החיים השימושיים המקורי. תיאור התיקון החברה בחנה קיומה של ירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי ליום 30 ביוני על בסיס בחינה זו הגיעה החברה למסקנה כי היה עליה להכיר בירידת ערך מלאה של יתרת הנכס הבלתי מוחשי בדוחות הכספיים כבר למועד זה. לאור האמור, תיאמה החברה , בדרך של הצגה מחדש, את דוחותיה הכספיים ליום 30 ביוני 2008 ולאחר מכן, על מנת לשקף בהם למפרע את הטיפול החשבונאי הנאות בירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי, כך שירידת הערך של הנכס הבלתי מוחשי הוכרה בדוחות הכספיים ביניים ליום 30 . ביוני 2008 חלף ההכרה בה בדוחות השנתיים ליום 31 בדצמבר 2008.

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-1: מועד בחינת ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי (המשך)
רקע להחלטה חברה המשיכה להכיר בספריה בנכס בלתי מוחשי בגין הסכם עם לקוח, למרות שתקופת החוזה הסתיימה, בטענה שהחוזה כולל מנגנון הארכה ומתקיימים דיונים עם הלקוח באשר לחידוש ההסכם. החברה הפחיתה את הנכס הבלתי מוחשי במלואו, רק כחצי שנה לאחר תום החוזה, כאשר התברר שהחוזה לא יחודש החברה. החלטת סגל הרשות על החברה היה לבחון ירידת ערך בגין הנכס כחודש לאחר תום תקופת ההסכם המקורי ולהפחיתו במלואו, וזאת לנוכח העדר קיומן של ראיות המצביעות על חידוש ההתקשרות בין הצדדים. הטיפול החשבונאי בירידת ערך של נכס בלתי מוחשי IAS 36.9 קובע כי על ישות לבחון בכל סוף תקופת אם קיימים סימנים המצביעים על ירידת ערך של נכס. כאשר מתקיימים סממנים כאמור, יש לבחון ירידת ערך בגין הנכס. בהתייחס לנכס בלתי מוחשי, מבין נסיבות המהוות סממנים לירידת ערך ניתן למנות, בין היתר, סיום הסכם, העדר ראיות המצביעות על חידושו וכמות הזמנות בפועל הנמוכה מזו החזויה. בנוסף, בהתאם ל- IAS 38 אורך החיים של נכס בלתי מוחשי הנובע מזכויות חוזיות יכלול את תקופת החידוש רק אם קיימת ראיה התומכת בחידוש על ידי הישות ללא עלות משמעותית.

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-1: מועד בחינת ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי (המשך)
בסיס להחלטה על ישות לבחון בכל סוף תקופת אם קיימים סימנים המצביעים על ירידת ערך של נכס בהתאם ל-IAS 36. במקרה האמור היו קיימות מכלול נסיבות המהוות סממנים לירידת ערך, בין השאר: סיום ההסכם, העדר ראיות המצביעות על חידוש ההסכם וכמות הזמנות נמוכה. כמו כן, בהתאם ל- IAS 38, אורך חיים השימושיים של נכס בלתי מוחשי הנובע מזכויות חוזיות יכלול את תקופות החידוש רק כאשר קיימת ראיה התומכת בחידוש על ידי הישות ללא עלות משמעותית. התקן מונה מספר גורמים העשויים להצביע על קיומה של ראיה כאמור, כדוגמת קיומה של ראיה שהצד השלישי ייתן את הסכמתו. הטיפול החשבונאי בירידת ערך של נכס בלתי מוחשי IAS 36.9 קובע כי על ישות לבחון בכל סוף תקופת אם קיימים סימנים המצביעים על ירידת ערך של נכס. כאשר מתקיימים סממנים כאמור, יש לבחון ירידת ערך בגין הנכס. בהתייחס לנכס בלתי מוחשי, מבין נסיבות המהוות סממנים לירידת ערך ניתן למנות, בין היתר, סיום הסכם, העדר ראיות המצביעות על חידושו וכמות הזמנות בפועל הנמוכה מזו החזויה. בנוסף, בהתאם ל- IAS 38 אורך החיים של נכס בלתי מוחשי הנובע מזכויות חוזיות יכלול את תקופת החידוש רק אם קיימת ראיה התומכת בחידוש על ידי הישות ללא עלות משמעותית.

סיווג התחייבויות כשוטפות/ לא שוטפות בהתאם ל - IAS 1
80

סיווג התחייבויות כשוטפות/ לא שוטפות
בהתאם ל-IAS 1 התחייבות תוגדר כהתחייבות שוטפת אם מתקיים אחד מאלה: צפויה לסילוק במהלך מחזור הפעילות השוטף מוחזקת בעיקר למטרות מסחר צפויה לסילוק תוך 12 חודשים ממועד הדיווח אין זכות בלתי מותנית לדחות את סילוקה לפחות ב-12 חודשים ממועד הדיווח IAS 1 בדבר הצגת דוחות כספיים, קובע את ההוראות לסיווג כשוטף או לא שוטף סעיף 62 לתקן קובע כי התחייבות תסווג כהתחייבות שוטפת אם מתקיים אחת מאלה (מספיק אחד) במקרים בהם קיימות אמות מידה פיננסיות (Covenants) שעל חברה לעמוד בהן על מנת שהבנק לא ידרוש את פירעון ההלוואה באופן מיידי יש לבחון עמידה באמות מידה אלו למועד הדיווח 81

סיווג התחייבויות שוטפות/ לא שוטפות (המשך)
יש לבחון עמידה באמות מידה פיננסיות (Covenants), במידה וקיימות, למועד הדיווח ההתחייבות תסווג כלא שוטפת אם המלווה הסכים עד לתאריך הדיווח לספק תקופת חסד המסתיימת לפחות 12 חודשים לאחר מועד הדיווח. ההתחייבות תסווג כלא שוטפת אם החברה מצפה ויכולה לפי שיקול דעתה למחזר או לגלגל את ההתחייבות ל- 12 חודשים לפחות לאחר מועד הדיווח. במידה ולא קוימו אמות המידה עד למועד הדיווח, ההתחייבות תסווג כהתחייבות שוטפת, גם אם לאחר מועד הדיווח הושג הסדר מימון חדש או ניתן כתב ויתור.

האם במקרים הבאים יש לסווג את ההלוואה כפריט שוטף או לא שוטף? יש להניח כי ההלוואות המתוארות להלן אינן עומדות לפירעון ב-12 החודשים לאחר מועד הדיווח, אלא אם אמות המידה הפיננסיות מופרות ואז הן עומדות לפירעון מיידי קיום אמות מידה פיננסיות נתון לבחינה ב-12 החודשים הקרובים הפרה של אמות מידה פיננסיות לאחר מועד הדיווח, כאשר היחסים מבוססים על הנתונים הכספיים למועד הדיווח לא שוטף כלומר, אם הבחינה אם נעמוד באמות המידה הפיננסיות או לא אינו נבחן עד תאריך הדוח וכמו שנראה בדוגמה הבאה, אינו מבוסס על הנתונים של עד תאריך הדוח עדיין ניתן לסווג את ההתחייבות כשוטפת. האם יש עמידה באמות המידה הפיננסיות? לא מובן. כנראה שניתן להשאיר את זה שלא שוטף משום שהבחינה כלל לא אמורה להיעשות לפני תאריך הדוח כבר במועד הדוח אין עמידה באמות המידה הפיננסיות. הבחינה שנעשתה לאחר תאריך הדוח רק מוסיפה מידע שהיה קיים לתאריך הדוח שוטף* * אירוע מחייב התאמה

האם במקרים הבאים יש לסווג את ההלוואה כפריט שוטף או לא שוטף? נכון למועד הדיווח החברה לא עמדה באמות המידה הפיננסיות. המלווה הסכים לאחר מועד הדיווח, אך טרם החתימה על הדוחות הכספיים, להארכה של שנתיים. החברה צופה שלא תעמוד באמות המידה הפיננסיות, בטרם מועד הדיווח הגיעה להסכם עם המלווה לדחיית מועד בחינת אמות המידה הפיננסיות לאחר מועד הדיווח שוטף לא שוטף

סיווג רכיב התחייבותי של מכשיר המיר - תיקון ל-IAS 1 (מתוך פרויקט השיפורים 2009)
לפני התיקון המרת התחייבות להון הינה דרך לסילוק התחייבות בהתאם למסגרת המושגית. לפיכך, התחייבות שניתן להמירה בכל עת להון לפי החלטת המחזיק (למשל אג"ח להמרה), תסווג כהתחייבות שוטפת גם במידה והחברה לא תידרש לסלק את ההתחייבות במזומן או באמצעות מסירה של נכס אחר בתקופה של 12 חודשים לאחר מועד הדיווח. התיקון סיווג התחייבות כשוטפת או לא שוטפת יקבע בהתאם למועד בו הישות עשויה להידרש לשלם מזומן או נכס פיננסי אחר. כלומר, מחויבות סילוק ההתחייבות על ידי הנפקת מכשירים הוניים של הישות לא תשפיע על הסיווג כאמור. חשיבות נזילות וכושר פירעון אופציות המסווגות כהתחייבות? בהתאם למסגרת המושגית המרה של התחייבות להון היא צורה של סילוק התחייבות. כך נוצר מצב שאם ניתן להמיר התחייבות בכל יום, היא תסווג בז"ק, אף על פי שלא יעבור מזומן או נכס אחר. בדיונים הוחלט כי למשקיעים וקוראי הדוחות חשוב יותר כושר הפירעון של החברה והנזילות שלה ואילו הנפקת הון אינה מתבטאת בשימוש במזומנים או נכסים אחרים של הישות. לפיכך הגיעה הועדה למסקנה כי סיווג התחייבות על בסיס הדרישה להעברת מזומן או נכס אחר מאשר סילוק ההתחייבות משקפת טוב יותר את הנזילות וכושר הפירעון של החברה ו-IAS 1 תוקן בהתאם. בדברי ההסבר לתיקון מדבר על רכיב התחייבותי של מכשיר המיר ועולה השאלה האם הרציונל העומד בבסיס התיקון תקף גם לגבי אופציה stand alone אשר מסווגת כהתחייבות (למשל כי צמודה למדד). התיקון לא מדבר על מצב כזה אבל נראה כי גם במצב כזה נחיל את הרציונל של התיקון ונסווג בהתאם אופציה התחייבותית לזמן ארוך, גם אם ניתנת להמרה בכל יום, אם מועד הפדיון אינו ב-12 החודשים הקרובים (PUT) במקרה של אופציית CALL האם תמיד יהיה בזמן ארוך??? לא משנה מתי הפקיעה? האם רכיב המרה עוקב אחרי החוב? היו שחששו כי התיקון יחול על כל סוגי ההתחייבות ולא רק רכיב של מכשיר המיר. לפיכך הועדה תיקנה את IAS1 כך שיבהיר כי התיקון יחול על כל התחייבות הניתנת להמרה לפי בחירת המחזיק, למניות של הישות. 85

פרסום של המוסד לתקינה בחשבונאות IAS 1 - סיווג רכיב ההתחייבות של אג"ח להמרה (אפריל 2008 ו-אפריל 2009)
סוגיה חשבונאית: כיצד יש לסווג בדוח על המצב הכספי אג"ח להמרה צמודות מדד או צמודות מט"ח (המוצגות בכללותן במסגרת ההתחייבויות) ואת רכיב ההתחייבות של אג"ח להמרה אשר רכיב ההמרה שלהן נכלל בהון? הטיפול החשבונאי: ניתן לסווג אגרות חוב אלו בהתאם למועדי הפירעון במזומן של האג"ח ולא בהתאם למועדי ההמרה שלהן לדוגמה, רכיב ההתחייבות של אג"ח להמרה שניתן להמירה בכל רגע נתון ומועד פירעונה שנתיים לאחר תאריך הדיווח, תסווג כהתחייבות לא שוטפת סיווג מסוג זה תואם את מטרות הסיווג ואת הגדרות הנזילות וכושר פירעון במסגרת מושגית וב-IAS 1 הסוגיה- כיצד לסווג אג"ח להמרה שמועד הפירעון חל לאחר שנה מתאריך המאזן, אך ניתן להמירן למניות גם במהלך השנה שלאחר תאריך המאזן. IAS 1.60/57- נכס/התחייבות תסווג כשוטפת כאשר היא מקיימת קריטריון כלשהו מהקריטריונים הבאים: (א) חזוי שהיא תסולק במהלך המחזור התפעולי הרגיל של הישות; (ב) היא מוחזקת בעיקר לצורך מסחר; (ג) מועד הסילוק שלה יחול במהלך 12 חודש לאחר תאריך המאזן; או (ד) התחייבות-אין לישות זכות בלתי מותנית לדחות את הסילוק של ההתחייבות למשך לפחות 12 חודשים לאחר תאריך המאזן. נכס- הוא מזומן או שווה מזומן אלא אם הוא מוגבל כך שלא ניתן להחליף אותו או להשתמש בו כדי לסלק התחייבות במשך 12 חודש לפחות לאחר תאריך המאזן. כל ההתחייבויות האחרות יסווגו כלא שוטפות. סיווג בהתאם למועדי הפירעון תואם את מטרות הסיווג ואת ההגדרות של נזילות וכושר פירעון במסגרת המושגית וב-IAS1. באפריל 2009 פורסם עדכון הקובע כי התיקון שפורסם במסגרת פרויקט השיפורים הינו עקבי עם הנקבע בפרסום של המוסד 86

הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - IAS 37
87

IAS 37 עץ החלטות - הכרה בהתחייבות
האם ישנה מחויבות קיימת כתוצאה מאירוע מהעבר? האם המחויבות היא אפשרית? לא לא כן כן האם צפוי שיידרש שימוש במשאבים כלכליים? האם קלוש? לא כן כן מופיע בתקן. לא האם ניתן למדוד באופן מהימן? לא (נדיר!) כן רישום התחייבות תן גילוי להתחייבות התלויה אל תעשה כלום! 88

IAS 37 הכרה ביטוי בדוחות רמת הסבירות הכרה ודאי למעשה נכס מתן גילוי
אי מתן גילוי צפוי אפשרי או קלוש נכס תלוי הכרה – ביצוע הפרשה צפוי או ודאי למעשה התחייבות צפוי אך אין אומדן מהימן או אפשרי קלוש התחייבות תלויה קווים מנחים (לא מחייב): ודאי למעשה > 90% צפוי (more likely than not) > 50% נקבע בתקן אפשרי < 50% קלוש < 10%

IAS 37 סוגי הפרשות נוספות סוגיה הגדרה טיפול חשבונאי חוזה מכביד
חוזה הגלום בו הפסד. העלויות הבלתי נמנעות עולות על התועלת הכלכלית הצפויה. הכרה בהפרשה באופן מיידי. מדידה - כנמוך מבין: עלויות מילוי החוזה. פיצויים וקנסות הנובעים מאי עמידה בחוזה. שינוי מבנה תוכנית המתוכננת ונשלטת על ידי ההנהלה ואשר משנה באופן מהותי את היקף הפעילות העסקית או את האופן שבו היא מתנהלת. הכרה בהפרשה, בתנאי ש: נדרשת תוכנית רשמית מפורטת או קיומו של הסכם מכירה מחייב. ההנהלה נדרשת להוכיח מחויבות באמצעות: 1. תחילת ביצוע התוכנית. או 2. מסירת הודעה לגורמים המושפעים. חוזה מכביד: לשים דגש שירידה ברווחיות לא מביאה לחוזה מכביד. כמו כן חוזה שגרוע מתנאי השוק הנוכחיים גם אינו מהווה בהכרח חוזה מכביד. הכרה בירידת ערך של נכסים המיועדים לחוזה המכביד טרם יצירת ההפרשה. עלויות שינוי מבנה: כאשר ההנהלה מחויבת לתוכנית המכירה, יש לבחון האם חל IFRS 5. החלטת דירקטוריון אינה מספיקה כדי להגיד שקיימת להנהלה מחויבות לביצוע התוכנית. אין להכיר בהפרשה אם התקיימו התנאים רק לאחר מועד הדיווח. בצירופי עסקים – ניתן להכיר בהפרשה לשינוי מבני רק אם לחברה המוחזקת יש מחויבות קיימת. עלויות שנגרמו ישירות כתוצאה מהשינוי המבני (אין יכולת להימנע מהן), וכן אינן קשורות בפעילות הנמשכת של הישות כולל: קנסות בגין ביטול הסכם שכירות של מפעל שהפעלתו תופסק עלויות בגין שכירות שאינה ניתנת לביטול לאחר הפסקת הפעילות עלויות פרישה מרצון עלויות פיטורין, אם פרישה מרצון אינה מושגת (מדידה בהתאם ל-IAS 19, הטבות לעובדים) לא כולל: עלויות הכשרה מחדש של צוות העובדים הקיים או העברתו לאתר חדש תמריצים לעובדים על מנת שיישארו עלויות העברת נכסים למיקום חדש עלויות שיווק ליצירת תדמית חדשה (למשל: שינוי שם החברה) השקעה במערכות חדשות וברשתות הפצה הפסד ממכירה צפויה של רכוש קבוע או מירידת ערך של רכוש קבוע (נבחן במישור של 36 IAS) 90

שינוי מבני סוגי עלויות עלויות שנגרמו ישירות כתוצאה מהשינוי המבני (אין יכולת להימנע מהן), וכן אינן קשורות בפעילות הנמשכת של הישות אינן כוללות כוללות עלויות הכשרה מחדש של צוות העובדים הקיים או העברתו לאתר חדש תמריצים לעובדים על מנת שיישארו עלויות העברת נכסים למיקום חדש עלויות שיווק ליצירת תדמית חדשה (למשל: שינוי שם החברה) השקעה במערכות חדשות וברשתות הפצה הפסד ממכירה צפויה של רכוש קבוע או מירידת ערך של רכוש קבוע (נבחן במישור של 36 IAS) קנסות בגין ביטול הסכם שכירות של מפעל שהפעלתו תופסק עלויות בגין שכירות שאינה ניתנת לביטול לאחר הפסקת הפעילות עלויות פרישה מרצון עלויות פיטורין, אם פרישה מרצון אינה מושגת (מדידה בהתאם ל-IAS 19, הטבות לעובדים)

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-2: הכרה בנכס תלוי
החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-2: הכרה בנכס תלוי אפריל 2010 סוגיה חשבונאית: החברה מייבאת מוצרים על פי הסכם בלעדיות. בתנאים מסוימים, היבוא פטור ממכס על פי אמנת המס בין המדינות. בשנת 2005, עקב אי עמידה בתנאי אמנת המס, הוצאה לחברה שומה בגין היבוא. פסק דין חייב את החברה לשלם את מלוא השומה (טרם התקיים דיון בדבר ערעור החברה). החברה הכירה בנכס תלוי בגובה מחצית הסכום מהנימוקים הבאים: על פי חוות דעת משפטית, הסיכוי שהערעור יתקבל גבוה מ-50%. במידה והערעור ידחה, תוכל החברה לתבוע את הספק בגין הנזקים שנגרמו לה. בשקף זה לחזור על עקרונות ההכרה בנכס תלוי ודאי למעשה שנקבל, אם וכאשר נשלם רקע עובדתי: חברה התקשרה עם ספק לפיו תהיה המפיצה הבלעדית של מוצריו בישראל. בהתאם להסכם שנחתם עם הצדדים, ייבוא הסחורות יתבצע בפטור ממכס, על פי אמנת המס בין ישראל למדינה המייבאת. קבלת הפטור מותנית בעמידה בתנאים שבאמנה. בעקבות ביקורת של רשויות המס בשנת 2005, נמצא כי העסקאות בין החברה לספק אינן עומדות בתנאים לקבלת הפטור. בהתאם הוציאה רשות המיסים בישראל הודעת חיוב בסך של כ- 10 מיליון ש"ח. החברה ערערה על החיוב, וערעורה נדחה. בשנת 2009 ערערה החברה לביהמ"ש העליון, ולמועד הדוחות הכספיים השנתיים של 2009 הדיון טרם נערך. לפי יועציה המשפטיים של החברה סיכוי הערעור להתקבל עומד גבוה מ- 50%. לפי החברה, גם במידה והערעור לא התקבל, סיכוייה להשיב לפחות 50% מסכום התביעה בדרך של תביעת הספק עומד על למעלה מ- 90% שכן קיימות ראיות ברורות שתשלום המכס נובע מהתרשלות הספק. בהתאם, הכירה החברה בנכס בגובה 5 מיליון ש"ח. עמדת החברה, בהתבסס על חוות דעת משפטית שקיבלה (להלן- "חוות הדעת"), הייתה כי סיכוייו של הערעור להתקבל גבוהים ועומדים על מעל 50% . כמו כן, לטענת החברה, במידה והערעור יידחה, תוכל החברה לתבוע את הספק בגין הנזקים שנגרמו לה. במקרה כזה, לפי תנאי ההסכם, המחלוקת בין החברה לבין הספק תיושב בדרך של בוררות. בהתאם לחוות הדעת, קיימות ראיות ברורות כי החיוב בתשלום המכס נובע מרשלנותו של הספק. לפיכך סיכוייה להשיב לפחות את. מחצית החיוב בדרך של הגשת תביעה כנגד הספק גבוהים ועומדים על למעלה מ- 90%. לאור האמור, הכירה החברה בהפרשה בגין מלוא סכום החיוב בדוחות הרבעון השני לשנת 2009 בנוסף, בהסתמך על חוות הדעת, הכירה החברה בדוחות הרבעון השני, בנכס בגובה מחצית מסכום החיוב (קרי – כ- 5 מיליוני שקלים), זאת, היות ולטענת החברה השבת מחצית מסכום החיוב הינה "ודאית למעשה". החלטת סגל הרשות: לעמדת סגל הרשות, הטיפול החשבונאי בדוחות הכספיים של החברה בנוגע להכרה בנכס בגין סכומים שיתקבלו מהספק אינו נאות. העמדה מתבססת על כך שאין ראיות מספיקות לכך שוודאי למעשה שיתקבלו הסכומים מהספק. לכן, החברה אינה רשאית להכיר בדוחותיה הכספיים בנכס. בכל הנוגע להכרה בנכס בגין שיפוי, קובע התקן כי המחויבות והשיפוי הינם אירועים כלכליים המטופלים, כל אחד מהם, בנפרד. סעיף 53 לתקן קובע כי "כאשר חזוי שיתקבל שיפוי מצד אחר בגין יציאה, כולה או חלקה, הנדרשת לסילוק הפרשה, יש להכיר בשיפוי, אם, ורק אם, וודאי למעשה שהשיפוי יתקבל אם הישות תסלק את המחויבות. השיפוי יטופל כנכס נפרד... עמדת סגל הרשות היא כי הכרה בנכס בגין סכומים אשר עשויים להתקבל מצדדים שונים בגין יציאות הנדרשות לכיסוי מחויבויות של החברה, תתאפשר במקרים חריגים בלבד, בהם קיימות לחברה ראיות ברורות לכך שמימוש ההכנסה כאמור הוא וודאי למעשה (למשל, במקרים בהם קבלת הפיצוי הינה עניין ודאי או טכני במהותו). לעניין זה, קיומה של חוות דעת משפטית כשלעצמה, אינו מהווה ראיה ברורה לכך שמימוש ההכנסה כאמור הוא וודאי למעשה. על מנת להכיר בנכס כאמור, על החברה לבחון את מכלול הנסיבות הרלוונטיות. בחינה כאמור עשויה לכלול, בין היתר, אינדיקציות שהתקבלו מאותם צדדים אשר עשויים להעביר לחברה סכומים לכיסוי מחויבותה, מועדי ההכרעות המשפטיות ונסיבות נוספות. בנסיבות המקרה, סגל הרשות בעמדה כי לא עלה בידי החברה להביא ראיות מספיקות לכך שמימוש ההכנסה בגין סכומים שיתקבלו מהספק הוא וודאי למעשה. משכך, הנכס עודנו נכס תלוי ואין להכיר בו. עמדת הסגל נתמכת, בין היתר, בנימוקים הבאים: 1. בירור עם החברה העלה כי ההסכם אינו כולל חלוקת אחריות במקרה והחברה תקבל דרישות חיוב במכס; 2. החברה טרם פנתה לספק בבקשה לשפותה וטרם קיבלה ממנו אינדיקציה לגבי נכונותו לשפותה בגין החיוב; 3. טרם נערכו דיונים בערעור החברה, לא כל שכן נתקבלה הכרעה בנדון. משכך גם טרם נערכה בוררות בעניינה של החברה וברי כי טרם נקבעו תוצאותיה של בוררות זו. החלטת רשות ניירות ערך: הכרה בנכס בגין סכומים אשר עשויים להתקבל מצדדים שונים בגין יציאות הנדרשות לכיסוי מחויבויות של החברה, תתאפשר רק במקרים חריגים, בהם קיימות לחברה ראיות ברורות לכך שמימוש ההכנסה הוא ודאי למעשה. קיומה של חוות דעת משפטית כשלעצמה, אינה מהווה ראיה ברורה לכך שמימוש ההכנסה הוא ודאי למעשה.

נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו - IFRS 5
93

IFRS 5 תחולה דרישות הסיווג וההצגה חלות על כל הנכסים הלא שוטפים ועל קבוצות המימוש עם זאת, דרישות המדידה חלות על כל הנכסים הלא שוטפים ועל קבוצות המימוש (כמכלול), למעט הנכסים הבאים: נכסים פיננסיים בתחולת IAS 39 נכסי מסים נדחים (IAS 12) נכסים לא שוטפים המטופלים בהתאם למודל השווי ההוגן במסגרת (IAS 40) נכסים מהטבות לעובדים (IAS 19) זכויות חוזיות במסגרת חוזי ביטוח (IFRS 4) נכסים לא שוטפים הנמדדים בהתאם ל-IAS 41 (חקלאות) -ישות לא תסווג נכס לא שוטף (או קבוצת מימוש) המיועדים לנטישה כמוחזקים למכירה. זאת מאחר וערכו בספרים של נכס (או ערכה של קבוצת מימוש) יושב בעיקר באמצעות שימוש מתמשך. -כמו כן, ישות לא תטפל בנכס שוטף שהוצא מכלל שימוש באופן זמני כנכס שנוטש.

IFRS 5 נכסים מוחזקים למכירה - סיווג
הקריטריונים לסיווג* מסווג כמוחזק למכירה נכס לא שוטף *על הקריטריונים להתקיים לתאריך הדיווח. עם זאת, מכירה לאחר החתך החשבונאי יכולה להוות סממן לבחינת ירידת ערך הנכס זמין למכירה מיידית במצבו הנוכחי (בכפוף לתנאים הנהוגים במכירת נכס/קבוצת נכסים דומים) וסבירות מכירתו צפויה ברמה גבוהה (highly probable) צפי ברמה גבוהה: - ההנהלה מחויבת לתכנית המכירה; וכן- - נעשות פעולות שיווק אקטיביות תוך הצעת הנכס במחיר סביר ביחס לשוויו ההוגן לא צפויים שינויים מהותיים בתוכנית המכירה; וכן- המכירה צפויה להיות מושלמת במהלך שנה ממועד סיווג הנכס כמוחזק למכירה על הקריטריונים להתקיים לתאריך הדיווח, ולא לאחריו. אם מתקיימים לאחר תאריך החתך אך לפני אישור הדוחות, יש לתת גילוי לעסקת המכירה בביאורים (תיאור הנכס הלא שוטף, תיאור העובדות והנסיבות שהובילו למכירה או לגריעה, אופן ותזמון הגריעה ואם מתאים, המגזר בר הדיווח בו מוצג הנכס הלא שוטף או קבוצת המימוש, בהתאם ל-IFRS 8). ראה בהתאם לס' 12(ו) ל-IAS 36 ולסעיף 22(ג) ל-IAS 10. אין הצגה מחדש של מספרי השוואה. רמה גבוהה- significantly more likely than merely probable 95

IFRS 5 נכסים מוחזקים למכירה - קריטריונים לסיווג
האם הנכס זמין למכירה מיידית במצבו הנוכחי? קיימת דרישה לפנות את הנכס נדרש להקים מבנה חלופי לפני פינוי המבנה שעתיד להימכר קיימת פעילות שטרם הושלמה ובכוונת החברה להעבירה במסגרת מכירת קבוצת המימוש הנכס יועבר ללא הפעילות, במועד בו תושלם הפעילות עיכוב לתקופה הארוכה משנה אינו מונע מנכס (או קבוצת מימוש) להיות מסווג כמוחזק למכירה אם: העיכוב נגרם כתוצאה מאירועים ונסיבות אשר אינם בשליטת החברה; וכן קיימת ראייה מספקת לפיה החברה נותרה מחויבת לתוכנית המכירה הרחבות אפשריות: מועד הסיוג כמוחזק למכירה- בהתאם לעמדת KPMG, כאשר קיים לנכס מחיר שוק, פעילות שיווק במחיר סביר תוביל במהירות למכירה, ולכן לא סביר שנכס לא שוטף בעל מחיר שוק מצוטט יסווג כמוחזק למכירה לפרק זמן משמעותי לפני מועד המכירה. תכנית מכירה הכפופה לאישור בעלי המניות- בהתאם לעמדת KPMG, הדרישה להשיג אישור בעלי המניות לא בהכרח מעידה על כך שלא עומדים בקריטריון הסיווג עד אשר האישור יושג (אלא אם כן ניתן להצביע על אישור בעלי המניות כמכשול מהותי, כי אז המכירה לא צפויה ברמה גבוהה). 96

IFRS 5 קבוצות מימוש המוחזקות למכירה
קבוצת נכסים (חייבת לכלול לפחות נכס לא שוטף אחד בתחולת IFRS 5) + התחייבויות המשויכות באופן ישיר = קבוצת מימוש עסקה בודדת מוחזק למכירה ? כן, אם הערך בספרים צפוי להיות מושב בדרך של מכירה (בדומה לקריטריון של נכס יחיד) ישנם מקרים בהם ישות מממשת נכסים והתחייבויות הקשורים זה בזה במסגרת עסקה אחת. קבוצת מימוש שכזאת יכולה להיות קבוצה של יחידות מניבות מזומנים. במידה ויש נכס לא שוטף שנכנס למדידה לפי התקן והינו חלק מקבוצת המימוש ,דרישות IFRS יחולו על הקבוצה כמכלול- כך שהקבוצה תימדד כנמוך מבין ערכה בספרים לבין השווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה.

5 IFRS נכסים מוחזקים למכירה - מדידה
מדידה לראשונה ובכל תקופת חתך הנמוך מבין שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה ערך בספרים מדידה בתקופות עוקבות - דגשים הפסקת פחת שיטתי ויישום שיטת השווי המאזני. קבוצת מימוש - ייחוס ההפסד תחילה למוניטין, ולאחר מכן לשאר נכסי הקבוצה אשר בתחולת התקן. רווחים או הפסדים יזקפו לרווח והפסד, גם אם הנכס נמדד בעבר בהתאם למודל הערכה מחדש.

IFRS 5 פעילות מופסקת - הגדרה
מרכיב בישות הכולל פעילות ותזרימי מזומנים שניתן להפריד אותם הן תפעולית והן למטרות דיווח כספי, מיתר מרכיבי הישות אשר: מומש או מסווג כ"מוחזק למכירה" והמייצג: חברת בת שנרכשה מתוך כוונה למוכרה חלק מתוכנית לממש קו עסקים עיקרי או אזור פעילות גיאוגרפי קו עסקים נפרד עיקרי או אזור פעילות גיאוגרפי או או הצגת פעילות כפעילות מופסקת מוגבלת למרכיב בישות אשר הופסק או סווג כמוחזק למכירה ו- מייצג קו עסקים נפרד עיקרי או אזור פעילות גיאוגרפי. חלק מתוכנית לסילוק/לגריעת קו עסקים נפרד עיקרי או אזור פעילות גיאוגרפי. חברת בת שנרכשה במיוחד במטרה למוכרה (חברה נשלטת, לא בהכרח חברה לפי ההגדרה המשפטית. יכולה להיות גם מחלקה בנסיבות מסוימות). יש לבחון בקפדנות האם יעמוד בהגדרה של פעילות מופסקת ומתן גילוי בהתאם לפי IAS 1.86. ** מרכיב בישות כולל פעילות ותזרימי מזומנים שניתן להפריד אותם, הן תפעולית והן למטרות דיווח כספי, מיתר מרכיבי הישות. מרכיב כזה יכלול אחת או יותר יחידות מניבות מזומנים. לדעת KPMG, חיסול עסק אשר בעבר היה חלק מהישות ונחשב ליחידה מניבת מזומנים, אינו כשיר להיות מרכיב בישות ולכן לא יסווג כפעילות מופסקת, אם יחוסל. חלק מתוכנית יחידה- תוכנית כוללת במסגרתה נכללים כל או חלק מהותי מסך מרכיבי הפעילות המופסקת. דוגמה: במהלך יוני 05 מימשה חברה A מספר מתקני ייצור במגזר מוצרי המזון. במהלך השנה, מתקנים נוספים במגזר מומשו ויתר הפעילות שולבה עם עסק אחר של החברה. אף אחד ממתקני הייצור שמומשו אינו עומד בנפרד בקריטריון לסיווג כפעילות מופסקת. בעוד שחלק ממגזר מוצרי המזון מומש באופן חלקי, לא הייתה תוכנית כוללת למימוש המגזר במלואו. לכן, לדעת KPMG, מגזר מוצרי המזון של החברה אינו עומד בהגדרת פעילות מופסקת. קו עסקים נפרד עיקרי או אזור פעילות גיאוגרפי- מגזר בר דיווח עסקי או גיאוגרפי בדר"כ עומדים בהגדרה. דוגמה- לחברה E 5 מגזרים עסקיים ברי דיווח, אחד מהם פועל בתחום ייצור סיגרים. כל שטחי הגידול ומתקני הייצור של המגזר ממוקמים במרכז אמריקה. לחברה פעילות נוספת (המשויכת למספר מגזרים עסקיים) במרכז אמריקה, והפעילות באזור נחשבת למגזר גיאוגרפי נפרד (במסגרת מתכונת הדיווח המשנית). באפריל 06, החליטה החברה לממש את מגזר הסיגרים. לדעת KPMG, מגזר הסיגרים עומד בהגדרת מרכיב עסקי ומייצג קו עסקים נפרד עיקרי ועל כן ניתן לדוח עליו כעל פעילות מופסקת. אין זה אומר שהמרכיב הוא גם המגזר הגיאוגרפי. לחברה תוכנית כוללת למימוש פעילות המהווה מגזר נפרד, המופרד לצרכים תפעוליים ולצרכי דיווח כספי. בהתאם לעמדת KPMG, גם חלק ממגזר יכול לעמוד בהגדרת פעילות מופסקת, אם הוא מהווה קו עסקים נפרד או אזור פעילות גיאוגרפי. Discontinuance of products- נטישת או הפסקת ייצור מוצר בקו הייצור או החלפתו במוצר חדש מהווה פעילות במסגרת התפתחות העסק. לדעת KPMG, הדבר אינו עומד בהגדרת פעילות מופסקת. לדוגמה, ל-A 4 מגזרים: גלידה, חטיפי שוקולד, משקאות וחטיפים מלוחים. A הפסיקה לייצר חלק מחטיפי השוקולד המכילים אגוזים, והחלה לייצר חטיפי שוקולד המכילים פירות, במסגרת טווח מוצרי מגזר השוקולד. לדעת KPMG, הפסקת ייצור חטיפי השוקולד המכילים אגוזים אינה מהווה פעילות מופסקת שכן המוצר אינו מהווה קו עסקים נפרד עיקרי. לדעת KPMG, מכירת מותג אינה עונה להגדת פעילות מופסקת, אלא אם כן המותג מייצג קו עסקים נפרד עיקרי של החברה. סגירת מתקנים- סגירת מתקני ייצור משיקולי יעילות הוא חלק מהתפתחות עסק ולא בהכרח עונה להגדרת פעילות מופסקת. ייתכן כי קו העסקים ימשיך לפעול תוך שימוש במתקנים אחרים. ייתכן כי הנכסים במתקן הייצור יענו להגדרת נכסים המוחזקים למכירה. מועד הסיווג: סיווג כ-"פעילות מופסקת" יעשה במועד המוקדם מבין המועד בו הפסיקה הפעילות בפועל או המועד בו הפעילות עומדת בהגדרת "מוחזק למכירה" 99

תיקון ל- 5 IFRS - תוכנית למכירת זכות בחברה בת הכרוכה באיבוד שליטה - פרויקט השיפורים לשנת 2008*
בהתאם לתיקון כל הנכסים וההתחייבויות של חברה בת יסווגו כמוחזקים למכירה, תחת הוראות 5 IFRS, כקבוצת גריעה אחת ("disposal group"), במידה והחברה מחויבת לתוכנית למכירת זכות בחברה בת הכרוכה באיבוד שליטה. אחרי לפני איבוד שליטה 60% א ב 40% מספר אופנים לטיפול לפני התיקון: איחוד רגיל לפי 27IAS בהתעלם מ-5IFRS סיווג כמוחזק למכירה רק של החלק היחסי המיועד להימכר טיפול לפי הוראות התיקון הנוכחי סיווג של נכסים לא שוטפים או של קבוצות מימוש כמוחזקים למכירה : יושב בעיקר באמצעות מכירה ולא באמצעות שימוש מתמשך זמין למכירה מיידית במצבו הנוכחי מכירה חייבת להיות צפויה ברמה גבוהה יש תכנון של ההנהלה ותוכנית פעילה לאיתור קונה ולהשלמת התכנון למכור את הנכס החלה חייב להיות משווק באופן פעיל לצורך מכירה במחיר שהוא סביר ביחס לשווי ההוגן הנוכחי שלו חזוי שתוך שנה ממועד הסיווג תהיה מכירה מחויבות לתוכנית מכירה : To be highly probable, there must be commitment to a plan to sell by an appropriate level of management and that plan must have been initiated. This requires active marketing at a price that is reasonable in relation to the asset's fair value. There must be an expectation that the sale will be completed within one year of the classification of assets or a disposal group as held for sale, subject to extension in certain circumstances. משמעות התיקון: סווג כל נכסי החברה בת תחת סעיף אחד - נכסים מוחזקים למכירה, ו סווג כל התחייבויות החברה בת תחת סעיף אחד - התחייבויות מוחזקות למכירה. יישום הוראות המדידה של קבוצת גריעה תחת 5 IFRS, לרבות ההפחתה של נכסים מסוימים של החברה בת, לדוגמה, רכוש קבוע. יישום דרישות הגילוי ב- 5 IFRS 100

IFRS 5 סוגיות סוגיה: האם מכירת כל הפעילות של ישות עומדת בהגדרת פעילות מופסקת בהתאם ל-IFRS 5? SAB 20-1 של רשות ניירות ערך מיוני 2005 (בתוקף תחת IFRS): רקע: חברה התקשרה בהסכם למכירת מלוא פעילותה העסקית לבעל השליטה בה. לאחר מכן נותרה החברה ללא פעילות כ"שלד בורסאי" ולאחר זמן מה נמכרה לצד ג' שהעביר אליה פעילות עסקית חדשה החלטה: מדובר בשינוי מבני שיש בו כדי לשנות מהקצה אל הקצה את אופי והיקף פעילות החברה שינוי מבני זה איננו בגדר "פעילות מופסקת" התאגיד חדל להתקיים במתכונתו העסקית הנוכחית, ולכן אין כל משמעות להצגת כל נכסיו, התחייבויות ותוצאות פעולותיו בשורה אחת 101

IFRS 5 סוגיות (המשך) סוגיה: האם מכירת פעילות מהווה הפסקת פעילות כאשר נועדה לשם רכישת פעילות דומה? בתקינה הבינלאומית אין התייחסות ספציפית לסוגיה פרשנות: על מנת שחלק עיקרי מתחום פעילות עסקית או מאזור גיאוגרפי יעמוד בהגדרת פעילות מופסקת, הוא צריך להיות חלק מתוכנית להפסיק את תחום הפעילות העסקי העיקרי או האזור הגיאוגרפי העיקרי נטישת או הפסקת ייצור מוצר (קו ייצור) או החלפתם מהווים חלק שגרתי בהתפתחות העסק ולכן לא יכנסו לתחולת הגדרת פעילות מופסקת להתייחס לדוגמה של עסקת בזק ו - 012 102

IFRS 5 סיווג מחדש כמוחזק לשימוש
נכס המסווג כמוחזק למכירה נכסים לא שוטפים קבוצת מימוש סיווג והצגה מחדש מדידה מחדש לפי הנמוך מבין: סכום בר השבה* אם: הערך בספרים > סכום בר השבה ערך בספרים** אם: סכום בר ההשבה > ערך בספרים כאשר זכות בחברה כלולה או מאוחדת באיחוד יחסי המסווגת כ"זמינה למכירה" מסווגת מחדש (כתוצאה מכוונה להחזיקה), שיטת השווי המאזני או איחוד יחסי מיושמת רטרוספקטיבית מהיום בו סווג כ"זמין למכירה". דוחות כספיים לתקופות קודמות יותר אשר סיווגו את ההחזקה כ"מוחזקת למכירה" מתוקנים בהתאם. אם הוחלט לבטל הסיווג "מוחזק למכירה", הישות צריכה לתת גילוי בתקופת קבלת ההחלטה הנ"ל על השינוי בתוכנית למכור את הנכס הבלתי שוטף, תאור הנסיבות והעובדות שהובילו להחלטה זו והשפעתה על תוצאות הפעילות בתקופה הנוכחית ובתקופות קודמות. במועד הסיווג מחדש (למוחזק לשימוש) יימדד הנכס לפי הנמוך מבין סכום בר ההשבה והערך בספרים (כולל פחת, הפחתות וירידת ערך) אלמלא סווג הנכס כמוחזק למכירה. זה אחד המקרים הבודדים בהם מותרת הפיכת ירידת ערך שנעשתה על מוניטין (הדבר יתרחש כאשר סכום בר ההשבה של המוניטין עולה על ערכו בספרים כתוצאה מירידת ערך של קבוצת מימוש שסווגה כמוחזקת למכירה, שיוחסה למוניטין). ההתאמות יזקפו לרווח והפסד, אלא אם הנכס נמדד לפי מודל ההערכה מחדש לפני שסווג כמוחזק למכירה. במקרים אלה, ההתאמות יוכרו כשיערוך. כאשר חברה כלולה או ישות בשליטה משותפת אשר מסווגות כמוחזקות למכירה, מסווגות מחדש כמוחזקות לשימוש יש ליישם את שיטת השווי המאזני או שיטת האיחוד היחסי למפרע ממועד הסיווג כמוחזק למכירה. יש לתקן מספרי השוואה (כהתאמות לתקופות קודמות, תוך הצגה מחדש של יתרת העודפים ומספרי ההשוואה). **פעילות מופסקת תוצג שוב כפעילות נמשכת ומספרי השוואה יוצגו מחדש. **סכום בר השבה ((recoverable amount- הגבוה מבין 1) שווי הוגן של הנכס בניכוי עלויות מכירה 2) שווי שימוש (ערך נוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים הצפויים לנבוע משימוש מתמשך בנכס וממימושו בתום תקופת השימוש) * במועד הסיווג מחדש (המועד בו החליטה החברה לא למכור את הנכס). ** ערך בספרים לאחר פחת, הפחתות והפרשה לירידת ערך, אלמלא סווג כמוחזק למכירה. שימו לב מה קורה למוניטין כשהעלות נמוכה מסכום בר ההשבה!!! 103

5 IFRS הצגה דוח נכסים מוחזקים למכירה פעילות מופסקת דוח על המצב הכספי
נכסים יוצגו במסגרת נכסים שוטפים כ"מוחזקים למכירה" התחייבויות יוצגו במסגרת התחייבויות שוטפות כ"מוחזקות למכירה" כמו נכסים מוחזקים למכירה רווח כולל לא רלוונטי  מוצג כחלק מהפעילות השוטפת דוח רווח והפסד  הצגה בסכום אחד לאחר מס, כולל ירידות ערך אם היו. רווח כולל אחר  הצגה נפרדת (פרשנות) שינויים בהון הצגה בנפרד של קרנות הון הקשורות לנכס לא שוטף (קבוצת מימוש) המסווג כמוחזק למכירה תזרים מזומנים הצגה של תזרימי מזומנים נטו מפעילות שוטפת, השקעה ומימון של פעילויות שהופסקו מספרי השוואה לא מוצגים מחדש הצגה מחדש בדוחות התוצאתיים (לא בדוח על המצב הכספי) רווחים והפסדים רווחים והפסדים ממדידה לראשונה ומדידות עוקבות ייזקפו לרווח והפסד מפעילות נמשכת אלא אם הקבוצה עונה על הגדרת "פעילות מופסקת" ישות תמשיך להכיר ברווחים והפסדים שוטפים מהפעילות המופסקת בעת התהוותם. במועד הפסקת הפעילות, רווחים והפסדים מהמכירה יוכרו בתקופה בה הוכרה המכירה. קבוצות מימוש יוצגו בדוח על המצב הכספי במסגרת הנכסים השוטפים – גם הנכסים הכלולים בקבוצת המימוש וגם לפני יישום התקן היו במסגרת הנכסים השוטפים. כגון, אם קבוצת המימוש כוללת מלאי או לקוחות (שגם לפני כן סווגו במסגרת הנכסים השוטפים) גם הוא יכלל בסעיף "נכס מוחזק למכירה". רווח כולל – יש להציג עבור פעילות מופסקת גם רווח למניה בהתאם ל – 33 IAS תזרים מזומנים – ניתן להציג את תזרימי המזומנים של הפעילות המופסקת גם במסגרת הביאורים

נדל"ן להשקעה - IAS 40 105

נדל"ן להשקעה חזרה קרקע/ מבנה/ שניהם המוחזק ע"י בעלים או חוכר בחכירה מימונית לצורך הפקת הכנסות שכירות או לשם עליית ערך הונית מדידה לראשונה - עלות. לאחר ההכרה לראשונה: מודל השווי ההוגן מודל העלות מדידה בשווי הוגן המשקף את תנאי השוק במועד הדיווח שינוי בשווי הוגן נזקף לדוח רווח והפסד למעט כאשר לא ניתן לאמוד שווי הוגן מדידה בהתאם ל- IAS 16 זקיפת פחת בחינת ירידת ערך בהתאם ל- IAS 36 בחירה במדיניות אשר תיושם באופן עקבי לכל הנדל"ן להשקעה

נדל"ן להשקעה חכירה תפעולית
נדל"ן להשקעה חכירה תפעולית ניתן לסווג זכות בנדל"ן, המוחזק בידי חוכר בחכירה תפעולית כנדל"ן להשקעה אם הנדל"ן היה אחרת מקיים את ההגדרה של נדל"ן להשקעה חברה שבוחרת (החלופה קיימת לכל חכירה תפעולית בנפרד) לסווג זכות כאמור כנדל"ן להשקעה מדידה של התחייבות מדידה של נדל"ן להשקעה במועד ההכרה לראשונה לפי הנמוך מבין שווי הוגן או הערך הנוכחי של דמי החכירה המינימאליים (חכירה מימונית בהתאם ל-IAS 17) מדידה עוקבת: נפחית את ההתחייבות בשיטת הריבית האפקטיבית במועד ההכרה לראשונה לפי הנמוך מבין שווי הוגן או הערך הנוכחי של דמי החכירה המינימאליים במדידה עוקבת: כל הנדל"ן להשקעה יימדד לפי מודל השווי ההוגן אין זכות בחירה במודל העלות עבור יתר נכסי הנדל"ן להשקעה 107

נדל"ן להשקעה בתקופת ההקמה
נכס בהקמה ו/או בפיתוח לצורך החזקתו כנדל"ן להשקעה אשר החברה בוחרת להציגו בשווי הוגן האם ניתן למדוד את השווי ההוגן באופן מהימן? לא כן יימדד לפי עלות יימדד לפי שווי הוגן עד המוקדם מבין ניתן למדוד לפי שווי הוגן סיום ההקמה/פיתוח

נדל"ן להשקעה - היררכיית השווי ההוגן
מחיר בהסכם מכירה מחייב מחיר מכירה בשוק פעיל Current Bid Price שיטות הערכה אחרות שווי הוגן - מחיר שבו הנדל"ן ניתן להחלפה בעסקה בין קונה ומוכר מרצון, הפועלים בצורה מושכלת, שאינה מושפעת מיחסים מיוחדים בין הצדדים. היררכיית שווי הוגן: מחירים שוטפים בשוק פעיל לנדל"ן דומה באותו מיקום ובאותו מצב והכפוף לחכירה ולחוזים אחרים דומים (Level 1) בהעדר מחירים שוטפים בשוק פעיל: מחירים שוטפים בשוק לנכסים דומים + התאמות על מנת לשקף שינויים בתנאים הכלכליים בהתאם למאפיינים של עסקאות שונות (Level 2) היוון תחזיות תזרימי מזומנים המתבססות על אומדנים מהימנים של תזרימי מזומנים עתידיים הנתמכים על ידי תנאי החכירות וראיות נוספות תוך שימוש בשיעורי היוון המשקפים הערכות שוק שוטפות בדבר חוסר הוודאות לגבי הסכום והעיתוי של תזרימי המזומנים (Level 3) Level 2: בכל הנוגע למחיר מכירה: השוואה למחירי מכירה של נכסים דומים שנמכרו, תוך התאמות בגין ההבדל בנכסים ובחלוף הזמן. התאמה זו נעשית כאשר קיים מידע זמין ומספק. פועל יוצא הינו שרמה זו פחות שימושית כאשר התנודתיות בשוק גבוהה ואין מספיק עסקאות מייצגות. 109

נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן
נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן באילו מודלים נשתמש למדידת שווי הוגן? מחיר מכירה: השוואה למחירי מכירה של נכסים דומים שנמכרו, תוך התאמות בגין ההבדל בנכסים וחלוף הזמן. חלופה זו מיושמת כאשר יש מידע זמין מספק. פחות שימושית כאשר התנודתיות בשוק גבוהה ואין מספיק עסקאות מייצגות. היוון הכנסות: היוון תזרימי מזומנים נטו הנובעים מהנכס /מנכס דומה (כגון: DCF) עלות: עלות הקמת נכס דומה. באיזו תדירות נבצע הערכת שווי? בכל מועד דיווח. יש להתחשב במהותיות הנכסים ביחס לדוח על המצב הכספי, רמת התנודתיות בשוק וגורמים רלוונטיים נוספים. Level 2: בכל הנוגע למחיר מכירה: השוואה למחירי מכירה של נכסים דומים שנמכרו, תוך התאמות בגין ההבדל בנכסים ובחלוף הזמן. התאמה זו נעשית כאשר קיים מידע זמין ומספק. פועל יוצא הינו שרמה זו פחות שימושית כאשר התנודתיות בשוק גבוהה ואין מספיק עסקאות מייצגות.

נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן (המשך)
נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן (המשך) הערכת שווי אינה כוללת הערכת שווי תביא בחשבון אומדנים המבוססים על עסקאות לא משקפות עלויות למכירת הנכס תזרימי מזומנים עתידיים חיוביים ושליליים בעקבות שיפורים יש להימנע ממדידה כפולה של נכסים והתחייבויות המוכרים בדוח על המצב הכספי בנפרד (ריהוט, מעליות, הכנסות לקבל, התחייבות בגין חכירה). אומדן למחיר מנופח או מופחת בגלל תנאים מיוחדים כגון מימון בלתי רגיל, הסדרי מכירה וחכירה חזרה, תמורות מיוחדות או ויתורים שהוענקו על ידי צד קשור. מידע ספציפי למחזיק בנכס (סינרגיה עם נכסי נדל"ן אחרים, זכויות חוקיות, הטבות מס הספציפיות רק לבעלים הנוכחי) מחירי שוק לתאריך הדוח על המצב הכספי הכנסות שכירות מחכירות שוטפות והנחות סבירות ומבוססות לגבי הכנסות מחכירות עתידיות לאור תנאי השוק השוטפים. תזרימי מזומנים שליליים בהתייחס לנדל"ן. אמנם אין דרישה מפורשת בתקן להיעזר במומחה חיצוני, אולם יהיה קשה לעמוד בדרישות התקן מבלי להיעזר במומחה כזה. תוצאה. לאחר הרכישה, מדידה לפי שווי שוק תביא בדרך כלל להפסד בגין עלויות רכישה שהוונו. לגבי מדידה כפולה של נכסים. לתת דוגמאות

נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן (המשך)
נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן (המשך) רכוש קבוע אשר לפי מודל הערכה מחדש נדל"ן להשקעה אשר נמדד לפי מודל השווי ההוגן הערכת השווי תבוצע באופן סדיר. מדי תקופת דיווח מועד בחינת השווי ההוגן נזקפים לקרן הערכה מחדש נזקפים לרווח והפסד שינויים בשווי ההוגן פחת יחושב מחדש בהתאם לערך החדש בספרים ויופחת על פני יתרת אורך החיים השימושיים של הרכוש הקבוע לא רלוונטי פחת שנצבר בהתאם להוראות IAS 36 בחינת ירידת ערך אמנם אין דרישה מפורשת בתקן להיעזר במומחה חיצוני, אולם יהיה קשה לעמוד בדרישות התקן מבלי להיעזר במומחה כזה. תוצאה. לאחר הרכישה, מדידה לפי שווי שוק תביא בדרך כלל להפסד בגין עלויות רכישה שהוונו. לגבי מדידה כפולה של נכסים. לתת דוגמאות

טיפול חשבונאי במועד המעבר
נדל"ן להשקעה - מודל השווי ההוגן העברה בין קטגוריות (כאשר השינוי נתמך בראיות) לפני אחרי מועד שינוי הסיווג טיפול חשבונאי במועד המעבר נדל"ן להשקעה (שווי הוגן) נדל"ן בשימוש בעלים (IAS 16 - עלות/הערכה מחדש) התחלת שימוש על ידי הבעלים השווי ההוגן של הנדל"ן במועד המעבר יהיה הערך בספרים של הנכס (לפי IAS 16 או IAS 2) מלאי (IAS 2) התחלת פיתוח מתוך כוונה למכור נדל"ן בשימוש בעלים סיום שימוש על ידי בעלים ההפרש בין הערך בספרים לשווי ההוגן ייזקף לקרן הערכה מחדש, למעט ביטול ירידת ערך שייזקף לרווח והפסד (ללא קשר למודל שיושם על פי IAS 16) מלאי תחילת השכרת הנכס לצד ג' ההפרש בין הערך בפרשים לשווי ההוגן יוכר ברווח או הפסד סיווג מחדש מבוסס על שינוי אמיתי ולא רק על כוונות הישות. להבהיר שאנחנו מתייחסים בשקף למצב השכיח שבו נדל"ן להשקעה נמדד לפי שווי הוגן ולא לפי עלות. עיתוי: בעוד שהמודל העסקי של החברה משמש כקריטריון המרכזי לסיווג הראשוני של נדל"ן, הסיווג העוקב או שינוי הסיווג העוקב מבוסס על השינוי בפועל בשימוש בנכס ולא על השינויים בכוונות החברה. לדוגמה, חברה S היא הבעלים של נדל"ן להשקעה. החברה מחליטה לשפץ את הנדל"ן ולפתח אותו ואז למכור אותו. הנדל"ן להשקעה יסווג כמלאי במועד שבו מתחיל הפיתוח של הנדל"ן מכיוון שהדבר הוא עדות לשינוי בשימוש. עם זאת, החלטה על מימוש נדל"ן להשקעה ללא פיתוח אינה גורמת לו להיות מסווג כמלאי. על מנת לסווג מלאי כנדל"ן להשקעה חובה שהשינוי בשימוש יתבסס על התחלה של חוזה חכירה תפעולית לצד אחר. דוגמה 2: מעבר ממלאי לנדל"ן להשקעה, אלא אם מדובר בחכירה לז"ק והנדל"ן ממשיך להיות מוחזק למכירה במהלך העסקים הרגיל. הכנסות שכירות במקרה זה הן אינצדנטליות למכירה (ס' 57). השכרה זמנית? – כל עוד החברה מחפשת קונה, אין צורך לסווג. IFRS אינו קובע היכן יסווג הרווח/הפסד במועד ההעברה. לדעתנו: לגבי נדל"ן שסווג כמלאי – באותה שורה שבה מסווגים רווחים/הפסדים על מלאי. לגבי נדל"ן בהקמה – באותה שורה שבה מסווגים רווחי/הפסדי הון על רכוש קבוע. 113

פרסום של המוסד לתקינה בחשבונאות התחייבויות למימון נדל"ן להשקעה אשר נמדד בשווי הוגן
מאי 2007 רקע: נדל"ן להשקעה הלוואה לרכישת נדל"ן להשקעה הטיפול החשבונאי הטיפול החשבונאי בחירה במודל השווי ההוגן מדידה בעלות מופחתת (לפי שיטת הריבית האפקטיבית) בשנים האחרונות התפתחה מגמה של רכישת נדל"ן להשקעה, בעיקר בחו"ל, ומימון הרכישה בכ-90% הלוואות נון ריקורס וכ-10% מקורות עצמיים (הנפקת אג"ח, הון עצמי). האמור בפרסום מתייחס לטיפול החשבונאי בהלוואות שנלקחו כמימון ישיר לנדל"ן מסויים ולא למקורות מימון כלליים של הישות. עיוות חשבונאי - אי הקבלה בין הוצאות להכנסות 114

פרסום של המוסד לתקינה בחשבונאות התחייבויות למימון נדל"ן להשקעה אשר נמדד בשווי הוגן (המשך)
במצבים בהם נדל"ן להשקעה נמדד בשווי הוגן וההתחייבות למימון רכישתו נמדדת בעלות מופחתת, נוצר עיוות חשבונאי של אי הקבלה בין הוצאות והכנסות (mismatch). בהתאם ל-IAS 39, ניתן לייעד התחייבויות פיננסיות לשווי הוגן דרך רווח והפסד אם: קיים קשר כלכלי בין השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה לבין השווי ההוגן של ההלוואה הטיפול החשבונאי בהלוואות לפי עלות מופחתת גורם לעיוות משמעותי בדוחות הכספיים יישום חלופת השווי ההוגן תביא לצמצום משמעותי של העיוות פרסום הרשות לניירות ערך, FAQ 16, קובע גילוי של התחייבויות המיועדות לקבוצת שווי הוגן דרך רווח והפסד IAS 39 בסעיף ההגדרות- ניתן לייעד לשווי הוגן דרך רוו"ה כאשר תוצאת פעולה זו תהיה מידע רלוונטי יותר, משום שהייעוד מבטל או מקטין משמעותית חוסר עקביות במדידה או בהכרה (חוסר הקבלה חשבונאית mismatch) שאחרת הייתה נוצרת ממדידת נכסים או התחייבויות או מהכרה ברווחים ובהפסדים בגינם לפי בסיסים שונים. חלופה זו מותנית בקיומו של קשר כלכלי- הנכס וההתחייבות חולקים סיכון אשר ישפיע באופן מנוגד על השווי ההוגן (השפעה מקזזת) או כאשר ההתחייבות מממנת את רכישת הנכס. לדוגמה, שיעור ריבית המשפיע באופן הפוך על השווי ההוגן של הנכס וההתחייבות. הקורלציה הנדרשת נמוכה מזו הנדרשת לחשב' גידור. 115

החלטת אכיפה של רשות ני"ע 09-3: סיווג זכויות במקרקעין כנדל"ן להשקעה או כמלאי
רקע להחלטה חברה סיווגה מקרקעין בדוחותיה הכספיים כנדל"ן להשקעה תוך יישום מודל השווי ההוגן בהתאם ל-IAS 40. הסיווג נעשה בטענה כי במועד רכישת המקרקעין טרם התקבלה החלטה באשר לייעוד הקרקע. כלומר, מדובר בקרקע שהוחזקה לשימוש עתידי שטרם נקבע. החלטת סגל הרשות סיווג המקרקעין כנדל"ן להשקעה אינו נאות ויש לסווג את המקרקעין כמלאי. כוונת ההנהלה הייתה מלכתחילה לבנות על המקרקעין מבנים למטרות מגורים ומסחר על מנת למוכרם. משכך, יש להציג ולמדוד את הנדל"ן כמלאי. בסיס להחלטה אם קיימת כוונה ברורה של החברה לעניין יעוד המקרקעין, לא נכון לאפשר את שינוי סיווג המקרקעין בדיעבד, למועד ההכרה לראשונה. לפיכך, החברה יישמה את התיקון הנדרש בדוחותיה למפרע (יישום רטרוספקטיבי) על מנת לשקף את הטיפול החשבונאי הנאות בקרקע. 1). הדגש שנותנת כאן רשות ני"ע היא לא לעניין הטיפול החשבונאי לגופו, כי אם דגש לעניין סיווג המקרקעין נכון/במועד ההתקשרות בעסקה, בהתאם למידע שהיה באותה העת ולא בדיעבד. שינוי עתידי בייעוד המקרקעין יטופל בהתאם ל-IAS בכל הנוגע למעברים אפשריים. 2). ברי, ובאופן מובהק, כי כוונת ההנהלה הייתה לבנות על המקרקעין מבנים למטרות מגורים ומסחר ע"מ למוכרם ולא להנות מעליית ערך ההונית של הקרקע. לפיכך, אין לומר כי למועד התקשרות בעסקה לא היה ברור מה ייעודה של הקרקע ולסווגה כנדל"ן מניב. המדובר בנדל"ן שיש לטפל בו מכוח IAS 2. 3). על כן, החברה יישמה את התיקון הנדרש (של סיווג מנדל"ן להשקעה למלאי) ע"מ לשקף את הטיפול החשבונאי הנאות במקרקעין.

מושגים שכדאי לדעת

מושגים שכדאי לדעת על מה נדבר?
תשלומים מבוססי מניות היררכית שווי הוגן מדד אלטמן PPA SPE דוחות כספיים נפרדים ניתוח דוחות כספיים הערכות שווי SME’s - Small Medium Entities

מושגים תשלומים מבוססי מניות
מושגים תשלומים מבוססי מניות אם זה לא Backdating – זה Spring loading Backdating: שינוי רטרואקטיבי של מועד ההענקה של כתבי אופציה לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציה יניב רווח מרבי למחזיק בה Spring loading: הקצאת אופציות במועד סמוך למועד בו הישות משחררת מידע הצפוי להזניק את מחיר המניה 1.1.08 שווי המניה 35 שווי המניה 50 שני יתרונות לביצוע תיארוך לאחור: מנקודת המבט של מנהלי החברה (מקבלי האופציות) – מאחר ותוספת המימוש נקבעת בד"כ בהתאם למחיר המניה במועד ההענקה, מימוש האופציה יעשה במחיר נמוך יותר ויתקבל רווח גדול יותר למחזיק במניה. מנקודת המבט של החברה – קיטון בהוצאות השכר שיירשמו מדי תקופה, בשל שווי הוגן נמוך יותר של המענק ביום ההענקה הרטרואטיקיבי (הקודם למועד ההענקה האמיתי). שינוי רטרואקטיבי של מועד ההענקה מועד הענקת האופציה

מושגים היררכיית שווי הוגן
IFRS 7 קבע היררכיה עבור המדידה והגילוי של שווי הוגן, בהתייחס לסובייקטיביות היחסית של הנתונים ששימשו למדידה: רמה 1- מחיר מצוטט בשוק פעיל רמה 2- נתונים נצפים, ישירים או בלתי ישירים, שאינם כלולים ברמה 1 הערות – להזכיר שגילוי מתוקף ההיררכיה הזו יינתן כבר בשנתי הקרוב של 2008 רמה 3- נתונים לא נצפים

מושגים מדד אלטמן (Z - Score Model)
פותח בשנת 1968 על ידי פרופסור אדוארד איי אלטמן המדד מבטא את סיכויי ההישרדות של חברה (הצלחה או חדלות פירעון) על ידי שקלול חמישה יחסים פיננסיים: רמת הנזילות רווחיות מבנה ההון יכולת פירעון יעילות ניצול הנכסים Z- Score בגובה 1.81 הינו ערך קריטי (לפי המודל המקורי) אשר בהתקבל ערך נמוך ממנו, מנבא המודל קשיים פיננסיים לחברה מדד הישרדות המבוסס על שקלול של חמישה יחסים פיננסיים, אותם ניתן לאתר באופן מיידי מתוך הדוחות הכספיים של החברה. על ידי שקלול חמשת היחסים הפיננסיים ניתן למצוא ערך קריטי (Z-Score) שיש בו כדי לנבא את סיכוי השרידות של החברה בעתיד. המחקר מוכיח כי ניתן לחזות הקלעות חברה לקשיים שנתיים לפני פרוץ המשבר. רלוונטי בעיקר לחברות תעשייתיות ומסחריות.

מושגים PPA Purchase Price Allocation – ייחוס עלויות רכישה
תהליך ייחוס עלות הרכישה כולל שלושה שלבים: הערכת השווי ההוגן של הנכסים המוחשיים וההתחייבויות של החברה הנרכשת. זיהוי הנכסים הבלתי מוחשיים שנרכשו הערכת שוויים ההוגן, לרבות קביעת אורך חייהם. קביעת ערך המוניטין

מושגים פרמיית שליטה פרמיית שליטה:
מושגים פרמיית שליטה פרמיית שליטה: הסכום העודף שרוכש מוכן לשלם למוכר תמורת מספר מניות שיקנה לו שליטה בתאגיד. הטבות אפשריות למשקיע: יכולת לנווט את פעילות החברה. סינרגיה. יכולת הפקת טובות הנאה מהחברה.

מושגים SPE (Special Purpose Entity)- ישות למטרה מיוחדת
במקרים רבים הישות שלטובתה נוצרה ה- SPE מעבירה נכסים ל-SPE ומשיגה את הזכות להשתמש בנכסים המוחזקים על ידה בעוד שצדדים אחרים ("ספקי הון") מספקים את המימון ואף מחזיקים במרבית או בכל הזכויות ב- SPE IAS 27 דורש איחוד של ישויות שנשלטות על ידי הישות המדווחת SPE תאוחד כאשר מהות היחסים בין ישות ל-SPE מצביע על כך שה- SPE נשלטת על ידי הישות, כלומר יתכן מצב בו לחברה אין החזקה בפועל ב-SPE אך היא תחשב כשולטת בה ותאחד אותה בדוחותיה הכספיים

מושגים דוחות כספיים נפרדים
דוחות כספיים נפרדים יוצגו על ידי: חברה אם; משקיע בחברה כלולה; או משתתף בישות בשליטה משותפת. ההשקעות בחברות בנות, כלולות וישויות תחת שליטה משותפת יטופלו בדוחות הכספיים הנפרדים לפי: עלות; או שווי הוגן בהתאם להוראות IAS 39. דוחות כספיים של חברה, שאין לה חברה בת, כלולה או זכות משתתף בישות בשליטה משותפת, אינם דוחות כספיים נפרדים. תיקון ל-IAS 27 ול-IFRS 1: ניתן להציג בנות, ישויות תחת שליטה משותפת וכלולות לפי עלות נחשבת (Deemed cost) בדוחות הסולו. עלות נחשבת תהיה שווי הוגן בהתאם ל-IAS 39 אול עלות ההשקעה בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים קודמים במועד המעבר ל-IFRS. ניתן לבחור להשתמש בהקלה לגבי כל השקעה באופן נפרד. הושמטה הגדרת שיטת העלות מ-IAS 27. הכנסות מדיבידנד שמתקבלות על ידי משקיע יזוהו כהכנסה בדוחות הסולו של המשקיע (לפי התיקון- הכנסות דיבידנד שהתקבלו מרווחים שנצברו לפני הרכישה יופחתו מההשקעה והכנסות דיבידנד שהתקבלו מרווחים שנצברו לאחר תאריך הרכישה יזוהו כהכנסה). בנוסף, אם חשבון ההשקעה מוצג לפי עלות, אזי מבחן ירידת ערך יתבצע במידה והמשקיע קיבל הכנסות דיבידנד מהשקעה זו במהלך תקופת הדיווח , מבלי להתחשב אם ישנם סימנים אחרים לירידת ערך. התקנים החדשים ייושמו באופן של מכאן ואילך על תקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2009 או לאחר מכן. יישום מוקדם אפשרי, עבור כל תקן בנפרד.

מושגים דוחות כספיים נפרדים בישראל
הטיפול לפני התיקון לתקנות ניירות ערך FAQ 11 צירוף דוחות סולו בדוחות כספיים הערוכים לפי IFRS דוחות סולו הוגדרו בהתאם להוראות IAS 27, לפיהן השקעות בחברות בנות, ישויות בשליטה משותפת וחברות כלולות טופלו לפי עלות או לפי שווי הוגן בהתאם ל-IAS 39 במסגרת הדוחות הכספיים המאוחדים הוצגו תמצית נתונים כספיים על בסיס סולו (בד"כ בביאור)

מושגים דוחות כספיים נפרדים בישראל (המשך)
הטיפול בהתאם לתקנות ניירות ערך החדשות - מידע כספי נפרד של תאגיד נדרש לכלול בדוח התקופתי, בצירוף חוות דעת רואה החשבון המבקר: נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים של התאגיד, המיוחסים לתאגיד עצמו כחברה אם. כל מידע מהותי החשוב למשקיע סביר לצורך הבנת המצב הכספי, תוצאות הפעילות ותזרימי המזומנים של התאגיד, או עשוי להשפיע על קבלת החלטות כלכליות בקשר עם התאגיד הדרישה הנ"ל חלה הן בדוחות השנתיים והן בדוחות ביניים בשינויים המתחייבים, כאשר יצורף דוח סקירת רואה חשבון המבקר בדוחות ביניים.

מושגים ניתוח דוחות כספיים
קיימת חשיבות רבה להבנת המידע הכספי והיחסים המשתקפים מהדוחות הכספיים, בין היתר על מנת לחזות את יכולת החברה לייצר תזרימי מזומנים בעתיד כחלק ממוסכמת "העסק החי" המתקיימת בבסיס עריכת הדוחות הכספיים ניתוח הדוחות הכספיים מתמקד בניתוח יחסים פיננסיים של החברה ברמתה וכן בהשוואה לחברות אחרות בעלות מאפיינים דומים הניתוח מתבסס בעיקרו של דבר על נתוני עבר והשלכתם על העתיד יחסי רווחיות נפוצים: ROE (Return On Equity)= הרווח ביחס להון העצמי = רווח נקי (או רווח תפעולי לפני מס) סה"כ הון עצמי (ממוצע שנתי) מקובל כי ככל שהתשואה להון העצמי, ה-ROE, גבוהה יותר כך ציבור המשקיעים מרוויח יותר על השקעתו. בבחינת היחס הנ"ל, יש לבחון את המגמות המתקבלות על פני מספר תקופות על מנת להסיק מסקנות באשר לפעילות החברה

מושגים ניתוח דוחות כספיים (המשך)
יחסי רווחיות נפוצים (המשך): ROA (Return On Assets)= הרווח ביחס לסך הנכסים = רווח נקי / רווח נקי+ הוצאות מימון בניכוי מס סה"כ נכסים (ממוצע שנתי) ככל שהתשואה המתקבלת היא גבוהה יותר כך מסתמנת יעילות רבה יותר בפעילות השוטפת של החברה (יעילות תפעולית גבוהה המתבטאת בהפקת רווח גבוה מסך ההון המושקע בנכסים)

מושגים ניתוח דוחות כספיים (המשך)
יחסי מבנה ההון: לחברה יש שני מקורות מימון- הון עצמי והון זר. היחס בין ההון הזר להון העצמי מוגדר כ-"מינוף פיננסי". ההון הזר ביחס לסך המאזן = התחייבויות שוטפות+ התחייבויות לז"א סה"כ הון עצמי (ממוצע שנתי) ככל שיחס זה גבוה יותר, הסיכוי לרווחיות ביחס להון העצמי גבוה יותר, אך עם זאת הדבר גורר סיכון גבוה יותר (הישענות החברה על הון זר הולך וגדל, על כל המשמעויות הנגזרות מכך, לעומת ההון העצמי)

מושגים הערכות שווי בהנחה כי החברה ממשיכה לקיים את מוסכמת העסק החי (Going Concern) ישנן 2 גישות מקובלות להערכת שווי חברות: האחת, גישת ה-DCF (הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים שהחברה צפויה להפיק בעתיד) והשנייה, גישת המכפילים. גישה נוספת להערכת שווי הינה שיטת השווי הנכסי הנקי (NAV) המקובלת במצבים בהם הישות פסקה מלפעול כעסק חי ומצויה לדוג' בהליכי פירוק. בגישה זאת שווי החברה מוערך עפ"י שווי השוק (Market Value) של נכסיה בניכוי שווי התחייבויותיה, תוך התחשבות בהשפעת המס. הפער שמתקבל בין הערכת שווי חברה בהתבסס על DCF לבין שיטת ה-NAV נובע מקיומם של נכסים בלתי מוחשיים ומוניטין שאינם מוכרים בדוחות בהתאם כללי חשבונאות מקובלים/ IFRS, אולם יש להם מחיר בשוק.

מושגים הערכות שווי (המשך)
מכפילים נפוצים: מכפיל רווח נקי = מחיר מניה רווח נקי מכפיל ההון = שווי שוק של החברה הון עצמי (Equity) יישום שיטת המכפיל נעשה באמצעות חברות המהוות בסיס להשוואה (בהתאם לענף הפעילות של החברה ולמאפייני הפעילות שלה) כך שהמכפיל מחושב ברמה ענפית

מושגים SME’s – Small Medium Entities
ביולי 2009 פרסם ה-IASB תקן דיווח כספי לישויות קטנות ובינוניות (SME’S) שמטרתו לפשט את הדיווח של אותן ישויות אשר מעוניינות לדווח בהתאם לתקינה הבינלאומית. התקן מותאם במיוחד לצרכים וליכולות של ישויות קטנות ובינוניות – בחירות מסוימות של מדיניות חשבונאית בוטלו, פישוט של דרישות הכרה ומדידה רבות ודרישות גילוי מצומצמות יותר. בישראל, המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אימץ עקרונית את התקן. בהתאם לתקן 32 ניתן לאמץ את התקן ביישום מוקדם החל משנת ואימוץ מנדטורי, בכפוף לבחינה נוספת, יהיה בינואר 2015.

IFRS for SME תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות
דוגמאות לנושאים מתוך התקן: מכשירים פיננסים: חלוקה בין מכשירים בסיסיים (כגון: אג"ח ופיקדונות) אשר ימדדו בשיטת הריבית האפקטיבית ובין מכשירים פיננסים אחרים (כגון: אופציות וחוזי החלפה) אשר ימדדו בשווי הוגן דרך רווח והפסד. נדל"ן להשקעה: מדידה לפי עלות למעט במקרים בהם השווי ההוגן ניתן לקביעה ללא עלות או מאמץ מיוחדים באופן מתמשך ואז יימדד לפי שווי הוגן דרך רווח והפסד. רכוש קבוע: מדידה לפי עלות מופחתת (ביטול האפשרות למודל הערכה מחדש). השקעה בכלולות וישויות בשליטה משותפת: טיפול לפי אחת משלוש חלופות – שווי מאזני, עלות (למעט אם קיים מחיר שוק מצוטט), או שווי הוגן דרך רווח והפסד. לא ניתן ליישם את שיטת האיחוד היחסי. עלויות אשראי: ייזקפו לרווח והפסד עם התהוותן.

פרשנויות בנושא הכרה בהכנסה

IFRIC 15 - הסכמים להקמת נכסי נדל"ן
רקע: חברות המקימות נכסי נדל"ן לצרכי מגורים, משרדים מסחריים או מבני תעשייה, מתקשרות לעיתים קרובות בהסכמים למכירת יחידות הנדל"ן לפני שהקמת הנדל"ן החלה או לפני שהקמתו הסתיימה. הסוגיות החשבונאיות: כיצד יש לטפל בעסקאות אלה? כחוזי הקמה (IAS 11) כמכירת סחורות או שירותים (IAS 18) מהו עיתוי ההכרה בהכנסה? רק עסקאות מכירה הן בתחולת הפרשנות (לא חכירה, שיתוף ברווחים או מימון הקמת נכסי נדל"ן ). דוגמה: ישות מקימה נדל"ן למגורים, ומתחילה לשווק יחידות בניה, כאשר הקמת הנדל"ן עדיין בתהליך. הקונים חותמים על חוזה מחייב שמקנה להם את הזכות לרכוש את יחידת הבניה, כאשר הבניה תסתיים. הקונים שלמו פיקדון, אשר יוחזר להם במידה והישות לא תעמוד בתנאי החוזה. מחיר הרכישה ישולם בהשלמת החוזה, כאשר הקונים ישיגו בעלות על יחידת הדיור שרכשו. הקונים יכולים לקבוע רק שינויים משניים בתכנון הבסיסי של הבניה. הם אינם יכולים לשנות או לקבוע שינויים עיקריים בתכנון מבנה יחידת הדיור שרכשו. ניתוח: לא מדובר בחוזה הקמה, אלא בחוזה עתידי שמקנה זכות לרכוש נכס (על אף שהקונה יכול להעביר את זכותו בחוזה לצד ג'). אנה ולירן, שימו לב: פרשנות IFRIC15 מיושמת לגבי עסקאות הקמה של נדל"ן. בהתאם ל-IFRIC 15.BC6, ניתן ליישם את הפרשנות כאמור לגבי לעסקאות בתחום התעשייה, בהן מתבצע ייצור מוצרים (good) המותאמים לדרישות הספציפיות של הלקוח, תוך שימוש באנלוגיה המתאימה.

IFRIC 15 - הסכמים להקמת נכסי נדל"ן
האם הקונה מסוגל לקבוע את המפרט העיקרי של החוזה לפני ההקמה של נדל"ן או לבצע בו שינויים עיקריים לאחר שהבניה החלה? לא כן הכרה בהכנסה בהתאם ל- IAS 18 הכרה בהכנסה בהתאם ל- IAS 11 האם החברה נדרשת לרכוש ולספק את חומרי הבניה, בנוסף למתן שרותי הבניה? שלב ההשלמה לא חוזה למתן שירותים IAS חוזה הקמה הוא חוזה שנידון באופן ספציפי להקמת נכס או שילוב של נכסים הקשורים ביניהם או תלויים אחד בשני באופן הדוק באשר לתכנון, טכנולוגיה ותפקוד או במטרה או בשימוש הסופיים שלהם. חוזה הקמה יטופל לפי שיטת שלב ההשלמה. מה שאינו חוזה הקמה יטופל לפי IAS 18- יש לבחון האם הישות נדרשת לרכוש ולספק את חומרי הבניה, בנוסף למתן שירותי הבנייה (חידוש של הפרשנות). אם לא נדרשת לרכוש ולספק את חומרי הבניה זה חוזה קלאסי למתן שירותים, וההכרה בהכנסה לפי שיטת שלב ההשלמה. אם הישות נדרשת לרכוש ולספק את חומרי הבניה זה חוזה למכירת סחורות ומועד ההכרה בהכנסה יתבסס על מועד העברת הסיכונים והתשואות. לפיכך, כאשר העברת סיכונים ותשואות מתרחשת בנקודת זמן מסוימת, יש להכיר בהכנסה מהחוזה במועד זה. ואילו, כאשר ההעברה של הסיכונים והתשואות הינה מתמשכת (Continuance transfer), יש להכיר בהכנסה בהתאם לשלב ההשלמה. הפרשנות מתייחסת גם למקרים בהם ישות נדרשת לבצע עבודה נוספת בנדל"ן שהועבר לקונה (מחויבות חוזית נוספת). בהתאם ל-IAS 18.19, יש להכיר בהתחייבות למתן שירותים נוספים שתטופל לפי IAS 37 מול רישום הוצאה. אם השירות הנוסף נפרד מהנדל"ן שהועבר לקונה, הוא יזוהה כרכיב נפרד וההכרה בהכנסה לגביו תהיה לפי IAS 18. הפרשנות תיושם לגבי תקופות שנתיות אשר יחלו ביום 1 בינואר 2009, או לאחר מכן ותיושם בדרך של יישום למפרע. יישום מוקדם אפשרי, תוך מתן גילוי. כן כן חוזה למכירת סחורות הכרה בהכנסה מתבססת על עיתוי העברת הסיכונים והתשואות. העברה מתמשכת? לא מועד העברת החזקה לקונה אין אפשרות לבחירת מדיניות חשבונאית

IFRIC 13 - תכנית נאמנות לקוחות
מועדון נוסע מתמיד של חברת תעופה, המאפשר קבלת נקודות ברכישה של כרטיסי טיסה מוכרת כרטיסי טיסה לפריז חברת תעופה לקוח משלם 1,500 ש"ח מעניקה במעמד המכירה 200 נקודות בשווי 5 ₪ לנקודה דוגמאות: חברות סלולר (קניה של מכשיר נייד והצטרפות לתכנית לפיה אם הלקוח מדבר מעל 200 דקות הוא זכאי להחזר של 10 ₪, או לחילופין למספר מסוים של שיחות בחינם), חברות אשראי וענף התעופה (נוסע מתמיד). פודה 200 נקודות תמורת טיסה לאמסטרדם או: פודה 200 נקודות תמורת שהות בבית מלון בלונדון בית מלון (צד ג')

IFRIC 13 - תכנית נאמנות לקוחות
כיצד יש לטפל ב- Award Credit? IAS 18.13 IAS 18.19 מכירת המוצר או מתן השירות והענקת credit awards מהווים רכיבים נפרדים של העסקה הכרה מיידית בהכנסה û ü על הישות להכיר בהטבה כרכיב נפרד מעסקת המכירה ולפיכך, לדחות את ההכנסה בגין אותו רכיב. תמורת המכירה תיוחס בין עסקת המכירה ובין רכיב הנקודות. התמורה שתיוחס לנקודות תהיה לפי השווי ההוגן של הנקודות, קרי הסכום שבו היו נמכרות בנפרד. אם הישות היא זו שמספקת את ההטבות, היא תכיר בהכנסה בגינן במועד שבו לא קיימת לישות מחויבות ביצועית בגינן (כאשר הנקודות מומרות), לפי יחס הנקודות שהומרו בפועל לסך הנקודות שצפוי שיומרו. אם במועד מאוחר למועד הענקת הנקודות, משתנה הצפי למספר הנקודות שיומרו, השינוי מטופל כשינוי אומדן מכאן ואילך. סכום ההכנסה הנדחית קבוע במועד המדידה הראשוני. במידה וצד ג' מספק את ההטבות, על הישות להעריך האם תגבה את התמורה שיוחסה לנקודות עבורה או עבור צד ג' (פועלת כסוכן או כצד עיקרי לעסקה). אם פועלת כסוכן, ההכנסה תוכר בנטו במועד שבו צד ג' מחויב לספק את ההטבות וזכאי לקבל את התמורה בגין ההטבות שסיפק (יתכן וזה במועד שבו הנקודות ניתנות). אם פועלת כצד עיקרי לעסקה תכיר בהכנסה בברוטו במועד שבו תמלא את המחויבות החוזית בהתייחס לנקודות. הקצאת התמורה שנתקבלה ודחיית ההכרה בהכנסה עד למועד מסירת ה- awards ללקוח רישום הפרשה בגין ההטבה העתידית שתינתן ללקוח

IFRIC 13 - תכנית נאמנות לקוחות (המשך)
כיצד יש להקצות את סך התמורה בין המוצר או השירותים שסופקו לבין ל- Credits? שיטת השארית – ייחוס שווי הוגן לרכיבים שטרם סופקו; או שיטת השווי ההוגן היחסי – הקצאה לפי יחס השווי ההוגן של הרכיבים דוגמה: תמורה שנתקבלה היא 100 ₪ ; השווי ההוגן של ה- credit awards הוא 10 ₪; השווי ההוגן של הסחורה שנמכרה או השירותים שסופקו הוא 95 ₪. הפרשנות תיושם באופן של יישום למפרע על תקופות שנתיות המתחילות ביום 1 ביולי 2008, או לאחר מכן. יישום מוקדם אפשרי, תוך מתן גילוי. IFRIC 13.6 מדבר על שיטת השארית. עם זאת ב- BC14 (basis for conclusions) מציינים את שתי החלופות המתוארות כאפשריות. פתרון בשיטת השווי ההוגן היחסי פתרון בשיטת השארית סחורה/ שירותים שסופקו ביום הראשון סחורה/ שירותים שסופקו ביום הראשון 90.5 90 9.5 Award credit 10 Award credit

IFRIC 18 - העברות נכסים מלקוחות
העברת רכוש קבוע/ מזומן 1 חיבור ו/או גישה לאספקת סחורות ו/או שירותים 2 סוגיות האם מתקיימים התנאים להכרה בנכס בישות המקבלת? אם מתקיימת ההגדרה והקריטריונים להכרה בנכס יש לרשום נכס - מבחן השליטה! אם כן, באיזה סכום יימדד הנכס במועד ההכרה לראשונה? הנכס יימדד בשווי הוגן מה ירשם כנגד הנכס? יש לזהות מחויבויות ביצוע ולהכיר בהכנסה בגין כל מחויבות בנפרד לפי IAS 18

סוגיות בנושא הכרה בהכנסה
סוגיות בנושא הכרה בהכנסה

עלויות הרכשת מנוי בחברות הסלולר

עלויות הרכשת מנוי בחברות הסלולר דוגמה
רקע סלקום מוכרת חבילות שרות ללקוחות, הכוללות 2 רכיבים: מכשיר סלולארי וחבילת תקשורת של זמן אוויר. במסגרת החבילה הלקוח מקבל מכשיר סלולארי וחבילת דקות תמורת התחייבות של הלקוח לשלם תשלום קבוע ל- 18 חודשים. במידה והלקוח מפר את החוזה אזי סלקום רשאית לקנוס אותו. על מנת לתמרץ את הלקוחות לרכוש את החבילה, סלקום מוכרת, בדרך כלל, את מכשיר הסלולר בחבילה בסכום הנמוך מעלותו. כלומר סלקום מסבסדת את המכשיר ללקוח על מנת לשכנע אותו לרכוש את החבילה ולהתחייב לשלם סכום קבוע ל- 18 חודשים.

עלויות הרכשת מנוי בחברות הסלולר דוגמה (המשך)
חברת סלולר מוכרת מכשיר סלולארי תמורת 50 ש"ח לחודש ב - 18 תשלומים יחד עם חבילת זמן אוויר של 200 דקות בחודש תמורת 75 ש"ח לחודש למשך 18 חודשים. כאשר המכשיר נמכר בנפרד מחיר המכירה שלו הינו 1250 ש"ח. מהו מועד ההכרה בהכנסה מהעסקה ומהו אופן רישומה בספרי חברת הסלולר?

פתרון דוגמה מדובר בחוזה מרובה רכיבים, לכן נדרש להכיר בהכנסה בגין כל רכיב בנפרד. ההכנסות בגין המכשיר יוכרו מיידית עם המכירה ואילו ההכנסות מזמן האוויר יוכרו לאורך תקופת מתן השירות, קרי 18 חודשים. ההקצאה תתבצע כדלקמן: מוצר/שירות תמורה בש"ח שווי הוגן בש"ח הקצאה יחסית של שווי הוגן הקצאה בין הרכיבים תקרה בהתאם ל-EITF 00-21 הקצאה בפועל מכשיר 900 1250 48% 1,082 שירות (18 חודשים) 1350 52% 1,168 - 1,350 סה"כ 2250 2600 100% 2,250 הסכום החוזי שאינו מותנה בהספקת שירותים

המשך דוגמה במהלך מכירת החבילות הנ"ל ללקוחות מתהוות לחברת הסלולר עלויות שונות כלהלן: עלות המכשיר - בהמשך לדוגמה הקודמת, נניח שעלות המכשיר לחברת הסלולר הינה 1,000 ש"ח. עמלות ושכר משווקים - החברה משווקת את החבילות הנ"ל באמצעות משווקים. המשווקים זכאים לשכר בסיס בגין עבודתם ובנוסף לעמלות בגין כל מכירה בשיעור של 1.5% מתמורת העסקה. עלות סבסוד - במסגרת מכירת החבילה הנ"ל חברת הסלולר למעשה מסבסדת את המכשיר כך שבמועד מכירת המכשיר התמורה המתקבלת בגינו מהלקוח נמוכה מעלות המכשיר. האם ניתן להוון עלויות אלו, במלואן או חלקן, כנכס בלתי מוחשי ולהפחיתו על פני תקופת ההתקשרות של הלקוח עם חברת הסלולר? האם התשובה תשתנה במידה ועלות המכשיר הינה 1200 ש"ח?

הכרה בהכנסה מדמי קישוריות ברוטו/נטו
הכרה בהכנסה מדמי קישוריות ברוטו/נטו שיחות נכנסות ויוצאות ברשת הסלולר מחויבות בדמי קישוריות בין חברתיים (המונח המקצועי נקרא - "interconect"). לדוגמה, כאשר לקוח ברשת סלקום מתקשר ללקוח ברשת פלאפון, סלקום מחויבת להעביר לפלאפון 25.1 אגורות בעבור כל דקת שיחה (תעריף מקסימאלי של דמי הקישוריות נכון ל כפי שקבע משרד התקשורת). הסכום נגבה מהלקוח על ידי סלקום שמעבירה אותו לפלאפון בהתחשבנות שנעשית בין החברות בסוף כל חודש. הלקוח משלם תעריף קבוע לדקת שיחה בהתאם לחבילה אליה משויך. חברת הסלולר מחויבת להעביר את דמי הקישוריות, ללא קשר לקבלת תשלום מהלקוח. כיצד על חברת הסלולר להכיר בהכנסה מדמי הקישוריות?

הכרה בהכנסה מדמי קישוריות ברוטו/נטו (המשך)
הכרה בהכנסה מדמי קישוריות ברוטו/נטו (המשך) IAS 18 מונה מספר סממנים המצביעים על פעילות ישות כסוכן או כספק עיקרי כדלקמן: סוכן (נטו) ספק עיקרי (ברוטו) הישות מקבלת עמלה קבועה לעסקה או אחוז קבוע מהסכום בו חויב הלקוח לישות האחריות העיקרית להספקת הסחורות או השירותים ללקוח הישות נושאת בסיכון מלאי לישות חופש פעולה בקביעת מחירים במישרין או בעקיפין הישות נושאת בסיכון אשראי

תקנות חדשות לחוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התש"ע 2010
תקנות חדשות לחוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התש"ע 2010 רקע: בחודש יולי 2010 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות לחוק הגנת הצרכן המחייבות את העסקים השונים (לפי תחומי העיסוק המפורטים בתקנות), על פי בקשת הלקוח, מתן החזר כספי במקום זיכוי. הזכות לקבלת החזר כספי מותנית בתנאים מסוימים ותקפה לתקופה של עד 14 ימים. התקנות יכנסו לתוקף ב 14/12/10. יש לבחון אם לתקנות אלו ישנה השפעה על הדוחות הכספיים של החברות בהתחשב בתנאי ההכרה בהכנסה שב-IAS18. רק עסקאות מכירה הן בתחולת הפרשנות (לא חכירה, שיתוף ברווחים או מימון הקמת נכסי נדל"ן ). דוגמה: ישות מקימה נדל"ן למגורים, ומתחילה לשווק יחידות בניה, כאשר הקמת הנדל"ן עדיין בתהליך. הקונים חותמים על חוזה מחייב שמקנה להם את הזכות לרכוש את יחידת הבניה, כאשר הבניה תסתיים. הקונים שלמו פיקדון, אשר יוחזר להם במידה והישות לא תעמוד בתנאי החוזה. מחיר הרכישה ישולם בהשלמת החוזה, כאשר הקונים ישיגו בעלות על יחידת הדיור שרכשו. הקונים יכולים לקבוע רק שינויים משניים בתכנון הבסיסי של הבניה. הם אינם יכולים לשנות או לקבוע שינויים עיקריים בתכנון מבנה יחידת הדיור שרכשו. ניתוח: לא מדובר בחוזה הקמה, אלא בחוזה עתידי שמקנה זכות לרכוש נכס (על אף שהקונה יכול להעביר את זכותו בחוזה לצד ג'). אנה ולירן, שימו לב: פרשנות IFRIC15 מיושמת לגבי עסקאות הקמה של נדל"ן. בהתאם ל-IFRIC 15.BC6, ניתן ליישם את הפרשנות כאמור לגבי לעסקאות בתחום התעשייה, בהן מתבצע ייצור מוצרים (good) המותאמים לדרישות הספציפיות של הלקוח, תוך שימוש באנלוגיה המתאימה.

תקנות חדשות לחוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התש"ע 2010 (המשך)
הסוגיות החשבונאיות העולות בעקבות התקנות עיתוי ההכרה בהכנסה: הכנסות ממכירת סחורות תוכרנה כאשר מתקיימים כל התנאים המפורטים ב- IAS 18. אחד מהתנאים הינו שהישות העבירה את הסיכונים וההטבות המשמעותיים הנובעים מהבעלות על הסחורה. (IAS 18.14) דוגמה לשמירת הסיכונים וההטבות המשמעותיים בידי המוכרת על פי חוזה המכירה, הקונה זכאי לבטל את הרכישה ולישות אין ודאות לגבי הסתברות ההחזרה. יש לבחון אם הישות יכולה לאמוד את ההסתברות להחזרות והיקפן. יש לבחון האם ניתן להמשיך ולהשליך מניסיון העבר על מנת לאמוד את היקף ההחזרות. מדידת ההפרשה להחזרות: עשויה להיות השפעה על אופן מדידת ההפרשה להחזרות היות ובעבר הקונה יכול היה לקבל זיכוי או להחליף את המוצר במוצר בעל ערך כספי זהה (הנזק לחברה = עלות המוצר) וכיום חברות יידרשו להחזיר לקונה את מלוא התמורה שהתקבלה (הנזק לחברה = מחיר המכירה של המוצר).

Improvements 152

16 IAS, 7 IAS - מכירה של נכסים המוחזקים להשכרה (2008)
התקינה הקיימת: לפי 16 IAS, הרווח או ההפסד הנובעים מגריעת פריט רכוש קבוע, ייכלל ברווח והפסד. רווחים אלה לא יסווגו כהכנסות (יוצגו בנטו כרווח הון). התיקון: חברה, אשר במהלך עסקיה הרגיל, מוכרת באופן שגרתי פריטי רכוש קבוע אשר הוחזקו למטרת השכרה, תסווג נכסים אלה מרכוש קבוע למלאי לפי ערכם בספרים, כאשר הם מפסיקים לשמש להשכרה ומוחזקים למכירה. ההכנסות מנכסים אלו יוכרו לפי 18IAS ויוצגו ברוטו (הכנסות ועלות המכר). 7 IAS - יש להציג במסגרת תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת, מזומנים שהוצאו לייצור או רכישה של נכסים אלה וכן מזומנים שהתקבלו מהשכרה ומכירה של נכסים אלה.

38 IAS - הכרה בהוצאה בגין נכסים בלתי מוחשיים (2008)
עיתויים אפשריים להכרה בהוצאה X במועד התשלום (לפני קבלת המוצר או השירות) במועד קבלת המוצר או השירות - בהתאם לתיקון !!! X במועד השימוש בפועל (על פני תקופת ההנאה הכלכלית) - התקינה הקיימת !!! דוגמאות קטלוגים לתפוצה - יוכרו בעת הדפסתם ולא בעת החלוקה סרטי פרסומת - יוכרו בעת קבלת הסרט ממשרד הפרסום ולא בעת ההקרנה פרסום על גבי אוטובוסים, מטוסים וכדומה - יוכרו בעת קבלתם ולא על פני תקופת היותם מוצבים הצבת שלטי חוצות - יוכרו ביום הצבת השלט ולא על פני התקופה שהוא מוצב

IAS 17 - סיווג חכירות של קרקע (2009)
כיום חכירת קרקע תסווג בדרך כלל כחכירה תפעולית, אלא אם הזכות הקניינית צפויה לעבור לחוכר בתום תקופת החכירה. בהתאם לתיקון ייתכן כי חכירת קרקע לתקופה של מספר עשורים או יותר תסווג כחכירה מימונית, גם אם הזכות הקניינית לא צפויה לעבור לחוכר בתום תקופת החכירה מאחר ובהסכמים כאלו הסיכונים וההטבות הנלוות לבעלות עוברים למעשה (substantially) לחוכר והערך הנוכחי של ערך השייר נחשב זניח. בישראל, בעקבות התיקון, חכירת קרקע ממנהל מקרקעי ישראל יכולה להוות חכירה מימונית. הקריטריון הרלוונטי לבחינת סיווג החכירה הינו היחס בין הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימאליים למלוא השווי ההוגן של הקרקע. התיקון ייושם בדרך של יישום למפרע, בהתאם למידע שהיה קיים במועד ההתקשרות בחכירה, אלא אם המידע אינו זמין. 155

IAS 17 - סיווג חכירות של קרקע (2009) - השלכות התיקון
א. קרקע המהווה נדל"ן להשקעה וזכויות החכירה בה סווגו כנדל"ן להשקעה בשווי הוגן לפני התיקון אחרי התיקון מדידה: שווי הוגן דרך רווח והפסד (IAS 40) והתחייבות בגובה הע"נ של תשלומי החכירה המינימאליים העתידיים (IAS 17) סיווג: נדל"ן להשקעה ללא שינוי (לתיקון אין השפעה) . ב. קרקע המהווה מלאי מקובל כי עלות חוזה חכירה המיוחסת לקרקע המשמשת כמלאי עסקי הינה חלק מעלויות המלאי. לא צפוי שינוי בעקבות התיקון.

אחרי התיקון- יישום למפרע
IAS 17 - סיווג חכירות של קרקע (2009) - השלכות התיקון (המשך) ג. קרקע המהווה רכוש קבוע (או קרקע המהווה נדל"ן להשקעה וזכויות החכירה בה טופלו בהתאם למודל העלות) ובהתאם לתיקון החכירה מסווגת כמימונית לפני התיקון אחרי התיקון- יישום למפרע חכירה מהוונת מדידה: תשלומים ששולמו מראש (חכירה מהוונת/ חלקית) מהווים דמי חכירה מראש ומופחתים על פני תקופת החכירה * בחכירה בלתי מהוונת תשלומי החכירה מוכרים כהוצאה על בסיס שיטתי* סיווג: במרבית המקרים, סעיף נפרד במאזן "דמי חכירה מראש" (נכס לא שוטף) מדידה: ללא שינוי* סיווג: רכוש קבוע (נדל"ן להשקעה) חכירה בלתי מהוונת מדידה: יש להכיר בנכס לפי השווי ההוגן של הקרקע במועד ההתקשרות בחכירה או הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימאליים לפי הנמוך. יש לזקוף הוצאות פחת על פני תקופת החכירה*. במקביל, יש להכיר בהתחייבות ולהפחיתה לפי שיטת הריבית האפקטיבית סיווג: במידה וקיימת יתרת דמי חכירה מראש היא תסווג כרכוש קבוע (נדל"ן להשקעה) אחרי התיקון ביום הראשון נרשום כנמוך מבין דמי החכירה המהוונים לבין השווי ההוגן. לכן סביר להניח שהשווי של הקרקע גבוה מהערך הנוכחי של דמי החכירה המהוונים, שזה מה שרשמנו מלכתחילה בחכירה מימונית וההפחתה של הר"ק דומה במהותה להפחתה של הוצאות מראש למעט אופציות להארכה- היה צריך לקחת מהוונת ובהוצאות מראש לא לקחנו מהוונת וזה יכול להוות פער. אם בחרתי במודל השיערוך לרכוש קבוע- יהיה שינוי במדידה כי נצטרך לשערך את הנכס למפרע-אין הקלה של deemed cost כי אנחנו כבר לא מאמץ לראשונה!! * יש לבחון השפעה של אופציות להארכת תקופת החכירה אשר במועד ההתקשרות בחכירה וודאי באופן סביר שימומשו.

אחרי התיקון- יישום הקלה (מידע אינו זמין)
IAS 17 - סיווג חכירות של קרקע (2009) - השלכות התיקון (המשך) ג. קרקע המהווה רכוש קבוע (או קרקע המהווה נדל"ן להשקעה וזכויות החכירה בה טופלו בהתאם למודל העלות) ובהתאם לתיקון החכירה מסווגת כמימונית (המשך) לפני התיקון אחרי התיקון- יישום הקלה (מידע אינו זמין) חכירה מהוונת מדידה: תשלומים ששולמו מראש (חכירה מהוונת/ חלקית) מהווים דמי חכירה מראש ומופחתים על פני תקופת החכירה בחכירה בלתי מהוונת תשלומי החכירה מוכרים כהוצאה על בסיס שיטתי סיווג: במרבית המקרים, סעיף נפרד במאזן "דמי חכירה מראש" (נכס לא שוטף) לא סביר שחברות יישמו את ההקלה במקרה זה. חכירה בלתי מהוונת סיווג חכירה: יש לבחון את היחס בין יתרת* דמי החכירה המינימאליים העתידיים לשווי ההוגן המלא של הקרקע במועד אימוץ התיקון ולסווג את החכירה בהתאם. מדידה: יש להכיר בנכס ובהתחייבות לפי שוויים ההוגן במועד אימוץ התיקון. הפרש כלשהוא ייזקף לעודפים. סיווג: במידה וקיימת יתרת דמי חכירה מראש היא תסווג כרכוש קבוע (נדל"ן להשקעה) לא סביר- כשהחכירה מהוונת ניתן על ידי בחינה פשוטה של לקיחת שיעור ריבית ממשלתי ולהוון בה סדרה אינסופית של תשלומי חכירה (שווי הוגן של הקרקע) ולחלץ את השארית, לפי זה אמור להיות ערך שאיירתי זניח ולכן החכירה בהכרח מימונית, ככל שריבית ההיוון תגדל, כך הערך השארית יקטן. בבלתי מהוונת- אולי ניתן לקבוע את הסיווג אבל יתכן שלא יהיו מספיק נתונים לקביעת הריבית להיוון לצורך מדידה. * יש לבחון השפעה של אופציות להארכת תקופת החכירה אשר במועד אימוץ התיקון וודאי באופן סביר שימומשו.

IFRS 8 - מגזרי פעילות 159

זיהוי מקבל ההחלטות הבכיר (CODM) קביעת מגזרי פעילות בני דיווח
"גישת ההנהלה" תחת IFRS 8 שלב 1 זיהוי מקבל ההחלטות הבכיר (CODM) שלב 2 זיהוי מגזרי פעילות שלב 3 קיבוץ מגזרי פעילות שלב 4 קביעת מגזרי פעילות בני דיווח שלב 5 גילוי המידע 160

זיהוי מגזרי פעילות הגדרת מגזר פעילות
זיהוי מגזרי פעילות הגדרת מגזר פעילות רכיב העוסק בפעילויות עסקיות מהן הוא עשוי להניב הכנסות לא כן התוצאות שלו נסקרות באופן סדיר ע"י ה-CODM לא כן קיים לגביו מידע כספי זמין נפרד לא כן מגזר לא מגזרי פעילות, ובסופו של דבר גם מגזרים מדווחים, עשויים שלא להיות מושתתים על בסיס אחד (כולם גיאוגרפיים או כולם מוצרים) דוגמאות למגזרי פעילות: קו עסקים, חברות מו"פ, פעילות מופסקת וכדומה. 161

זיהוי מגזרי פעילות (המשך) חברות כלולות
זיהוי חברה כלולה כמגזר פעילות ה- CODM אחראי על: הערכת ביצועים הפיננסיים של ההשקעה בחברה הכלולה הקצאת משאבים - החלטה האם לבצע השקעה נוספת/מכירת השקעה, מתן הלוואות ועוד קיבוץ מגזרי פעילות לרוב, אין עמידה בקריטריונים לקיבוץ מגזרי פעילות קביעת מגזרי פעילות בני דיווח – מבחנים כמותיים המבחנים הכמותיים יחושבו על בסיס המידע המשמש את ה- CODM לקבלת החלטות ייתכנו מצבים ופרשנויות שונות בהתאם לנסיבות בפועל זיהוי מגזרי פעילות בתקינה הבינלאומית לא קיימת התייחסות לבחינה האם חברה כלולה מהווה מגזר בר-דיוווח. הנ"ל נלקח מפרשנות KPMG ל-FAS 131. כאשר האחריות העיקרית של הקצאת משאבים כאמור, מוטלת על הרמה הנמוכה יותר בארגון ולא על ה-CODM, השקעות בחברות כלולות לא יהוו בהכרח מגזר בר-דיווח. קיבוץ מגזרי פעילות- בהתאם לפרשנות של ה- INSIGHTS קשה יהיה להצדיק את הקריטריונים לקיבוץ השקעה המטופלת לפי שיטת האקוויטי יחד עם מגזר פעילות. כמו כן, לרוב לא יהיה מתאים לקבץ השקעה המטופלת לפי שיטת האקוטי יחד עם מגזר פעילות. במידה וההשקעה המטופלת לפי שיטת האקוויטי אינה מגזר בר דיווח היא תוצג בקטוגרית "אחרים" PwC לדעתנו, כאשר חברה מנהלת פעילות עסקה משותפת או חברה כלולה בנפרד ופעילויות אלו עומדים בהגדרת מגזר, נראה שפעילויות אלו כשירות להיות מגזר. 162

זיהוי מגזרי פעילות (המשך) חברות כלולות
גילוי המידע או ה- CODM מקבל את נתוני החברה הכלולה לפי שיעור האחזקה ה- CODM מקבל את נתוני החברה הכלולה ללא התאמה לשיעור האחזקה בהתאם לכך, נכסי המגזר בכלולות יכללו את הנכסים בחברות הכלולות בהתאם לראייה של ה- CODM (100% או לפי חלקי) The segment information to be disclosed for an investee that is a reportable segment should be consistent with the concept of the management approach and the core principle of IFRS 8 (see 3.1). Therefore the segment information that is disclosed should be determined on the same basis as it is reported to the CODM. When the CODM receives financial statements of the investee, the entity discloses the investee's total revenue, a measure of profit or loss, assets, and other amounts required by IFRS 8.23, The amounts reported in the segment disclosure in addition to the amounts reported in the financial statements of the entity will be included in the reconciliation required by IFRS In some cases the CODM might only receive information about the investee that represents the entity's proportionate share in the investee's revenue, profits and loss, assets, and other information. In those instances the entity discloses the segment information of the investee using these proportionate amounts. [IFRS 8.23, 8.24, 8.28] הצגת המידע בהתאם 163

קביעת מגזרי פעילות בני דיווח דגשים לביצוע המבחנים כמותיים
הכנסות > 10% מסך ההכנסות המדווחות של כלל המגזרים (מחיצוניים ובין-מגזריות) רווח או הפסד > 10% מהגבוה מבין (ערך מוחלט): הרווח המצרפי של כל מגזרי הפעילות שלא דיווחו על הפסד, או ההפסד המצרפי של כל מגזרי הפעילות שדיווחו על הפסד נכסים > 10% מסך הנכסים של כל מגזרי הפעילות או או מגזרים בני דיווח* מבחן ההכנסות במאוחד סך ההכנסות מחיצוניים של מגזרים בני דיווח > 75% מסך הכנסות הישות מבחן 75% מהכנסות מחיצוניים מיושם ביחס להכנסות בדוח המאוחד ולא ביחס להכנסות המדווחות ל-CODM * אם רווחי והפסדי מגזרים נמדדים באופן שונה לצורך דיווח ל-CODM, יש להביאם לבסיס מדידה אחיד הנמוך ביותר 164

קביעת מגזרי פעילות בני דיווח דגשים לביצוע המבחנים כמותיים
הכנסות > 10% מסך ההכנסות המדווחות של כלל המגזרים (מחיצוניים ובין-מגזריות) רווח או הפסד > 10% מהגבוה מבין (ערך מוחלט): הרווח המצרפי של כל מגזרי הפעילות שלא דיווחו על הפסד, או ההפסד המצרפי של כל מגזרי הפעילות שדיווחו על הפסד נכסים > 10% מסך הנכסים של כל מגזרי הפעילות או או כיצד מתחשבים בנתונים בדבר מגזר שהינו חברה כלולה במבחנים הכמותיים? מגזרים בני דיווח* מבחן ההכנסות במאוחד סך ההכנסות מחיצוניים של מגזרים בני דיווח > 75% מסך הכנסות הישות מבחן 75% מהכנסות מחיצוניים מיושם ביחס להכנסות בדוח המאוחד ולא ביחס להכנסות המדווחות ל-CODM * אם רווחי והפסדי מגזרים נמדדים באופן שונה לצורך דיווח ל-CODM, יש להביאם לבסיס מדידה אחיד הנמוך ביותר 165

גילוי המידע מידע לגבי רווח והפסד, נכסים והתחייבויות
רווח או הפסד מגזרי כל מידע אחר שנכלל בחישוב רווח שמשמש את CODM התאמות למידע בדוחות הכספיים המאוחדים של הישות הגילוי על מגזר בר דיווח חייב לכלול נכסים והתחייבויות הכנסות מחיצוניים וממגזרים אחרים הכנסות ריבית והוצאות ריבית (ברוטו!) פחת והפחתות פריטים מהותיים של רווח והפסד רווחי (הפסדי) אקוויטי מסים על ההכנסה פריטים מהותיים שלא במזומן, שאינם פחת והפחתות נכסים אחרים – השקעות המטופלות בהתאם לשיטת השווי המאזני ותוספות לנכסים לא-שוטפים מוחשיים ובלתי מוחשיים** גילוי נוסף, אם מידע זה נכלל במדידת הרווח או ההפסד המגזרי שנסקר על ידי ה-CODM או אם מדווח ל - CODM באופן סדיר ** שאינם נכסים פיננסיים, מסים נדחים, נכסי הטבות לעובדים ונכסים מחוזי ביטוח 166

גילוי בדבר נכסי מגזר תיקון במסגרת פרויקט השיפורים לשנת 2008
גילוי בדבר נכסי מגזר תיקון במסגרת פרויקט השיפורים לשנת 2008 IFRS 8 לפני התיקון IFRS 8 דורש לתת גילוי לסך נכסי המגזר בעבור כל מגזר בר דיווח גם במקרים בהם מידע זה אינו מדווח או נסקר על ידי מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי (CODM). התיקון התיקון קובע כי מידע על סך נכסי המגזר נדרש רק אם מידע כאמור מדווח באופן סדיר ל- CODM. גילוי על נכסי המגזר- IFRS 8 דורש לתת גילוי על סך הנכסים בעבור כל מגזר בר דיווח. אין זה בהכרח אומר מדידת נכסי המגזר כפי שנמדדים לשימוש ה-CODM לצורך הערכת ביצועים וקבלת החלטות בדבר הקצאת משאבים בין המגזרים. עם זאת, יש לדווח רק על אותם הנכסים אשר כלולים במדידת הנכסים שמשמשים את ה-CODM. הוועדה ציינה כי הסיבה לדרישה לכלול מידע בדבר נכסי מגזר גם במקרים בהם מידע זה אינו מדווח או נסקר ע"י ה- CODM היא אחידות אל מול ה US GAAP. אך לאחר פרסום התקן, נודע לוועדה כי דרישה כאמור עומדת בסתירה לפרקטיקה מקובלת בארה"ב ויוצרת הבדל פוטנציאלי בין FAS 131. לאחר דיונים לגבי האינטראקציה בין גוף התקן לדברי ההסבר הועדה החליטה לתקן את התקן עצמו כדי להבהיר שינתן גילוי לנכסי המגזר רק אם נסקרים באופן תדיר על ידי ה-CODM. דעת יחיד- השינויים לא דרושים בהתחשב בכך שמסגרת המושגית מתייחסת למהותיות ואם הנכסים קטנים ביחס לרווח ולא רלוונטים להבנת העסק, אין צורך במתן גילוי. לדעתו קביעה שלא יינתן גילוי רק כי ה-CODM לא סוקר את הנכסים יכולה להביא למצב בו מידע שחשוב להבנת הביצועים והמצב הכספי של העסק לא יוצג. הוועדה שקלה מחדש את הסיבות ב- BC35 והגיעה למסקנה כי במקרים מסויימים המידע הוא חסר משמעות כי אינו מדווח ונסקר ע"י ה- CODM וכי התועלת מהפקתו לא עולה על העלות – הדבר רלוונטי בעיקר בתעשיות שאינן עתירות הון פיזי (לדוגמה תעשיות נותנות שירותים). כיצד ייערך מבחן הנכסים לקביעת מגזרי פעילות בני דיווח במידה ומידע בדבר נכסי המגזר אינו מדווח באופן סדיר ל- CODM? 167

גילוי המידע קטגורית "אחרים" מול קטגורית "התאמות"
מידע על פעילויות של מגזרים שאינם בני דיווח ולגבי פעילויות עסקיות אחרות יוצג בקטגורית "אחרים", בנפרד מקטגורית "התאמות" פעילות עסקית שאין לגביה מידע כספי זמין נפרד, או שהמידע קיים אך אינו נסקר על ידי ה- CODM, תופיע בקטגורית "אחרים" פעילות עסקית שאינה עומדת בהגדרת מגזר מאחר והישות אינה יכולה להניב ממנה הכנסות (כדוגמת פעילות מטה), תופיע בקטגורית "התאמות" אין לקבץ את קטגורית "אחרים" עם קטגורית "התאמות" לקטגוריה אחת אין לקבץ את טור אחרים עם טור התאמות. טור אחרים כולל פעילויות עסקיות שאינם בני-דיווח וגם התאמות- הכוללות התאמות למאוחד 5.2A IFRS 8 requires that information about other business activities and operating segments that are not reportable be combined and disclosed in an "all other segments" category separate from other reconciling items in the reconciliations required by IFRS 8.28 (see 5.2A.210). The sources of the revenue included in the "all other segments" category should be described. In our view, business activities which do not meet the definition of an operating segment (e.g., corporate activities) should not be included in the "all other segments" category, instead the amounts for these activities should be reported in the reconciliation of the total reportable segment amounts to the financial statements (see 5.2A.90.30). [IFRS 8.16] 168

התקינה החדשה של צירופי עסקים ועסקאות עם בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה

צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה
במועד צירוף העסקים הרוכש מכיר בכל הנכסים נטו המזוהים והזכויות שאינן מקנות שליטה בהתאם לשני עקרונות: עקרון ההכרה - נכס או התחייבויות יוכרו רק אם: הם עונים להגדרת נכס או התחייבות (בהתאם למסגרת המושגית), לדוגמה: מו"פ בתהליך התחייבות בגין רה-ארגון הם הוחלפו כחלק מצירוף העסקים, לדוגמה: תשלום לבעלים על מנת שימשיך לעבוד בחברה הנרכשת?

צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה (המשך)
1. עקרון ההכרה (המשך): נכסים בלתי מוחשיים (IFRS 3R.B31): נכס בלתי מוחשי הוא ניתן לזיהוי אם הוא מקיים: א. קריטריון יכולת ההפרדה או ב. הקריטריון החוזי-משפטי. דוגמאות: - כוח עבודה מגובש  אינו ניתן לזיהוי. - קשרי לקוחות  ניתן לזיהוי. - שם מסחרי  ניתן לזיהוי.

צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה (המשך)
עקרון המדידה - מרבית הנכסים שנרכשו וההתחייבויות שניטלו במסגרת צירוף העסקים ימדדו לפי שווי הוגן (לפי 100%) במועד הרכישה, למעט חריגים: מסים נדחים - נכסי והתחייבויות מיסים נדחים הנובעים מנכסים והתחייבויות שהוכרו נמדדים במועד הרכישה בהתאם להוראות IAS 12 הטבות לעובדים - התחייבויות המתייחסות להסדרי הטבות לעובדים של החברה הנרכשת נמדדות במועד הרכישה בהתאם להוראות IAS 19 נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה - נכסים לא שוטפים (או קבוצות מימוש) המסווגים כמוחזקים למכירה במועד הרכישה, נמדדים על פי הוראות IFRS 5 זכויות שנרכשו חזרה התחייבויות תלויות נכסי שיפוי תשלומים מבוססי מניות

סיכום הטיפול החשבונאי בשינויים בשיעורי החזקה
אחרי שליטה שליטה משותפת חברה כלולה זמין למכירה PPA+שערוך ההחזקה הקודמת לרוו"ה עלויות עסקה: רוו"ה גישה מועדפת: שערוך ההחזקה הקודמת לרוו"ה עלויות עסקה: חלק מהעלות ל.ר נכס זמין למכירה בירידה: הכרה ברווח בעלייה: Partial step up שערוך ההחזקה הנותרת לרוו"ה בעלייה: אין התייחסות Partial step up? NCI יותאמו גם בגין המוניטין אם נמדדו בשווי הוגן ואם לא - בחירת מדיניות עלויות עסקה: להון PPA+שערוך ההחזקה הנותרת לרוו"ה לפני פחות להיכנס לפינות בשקף הזה נכס זמין למכירה-->חברה כלולה/שליטה משותפת: אין התייחסות האם לשערך את ההחזקה הקודמת. התיקון ל-IFRS 3 לא תיקן את IAS 28 בנושא של עלייה להשפעה מהותית או את IAS 31 למרות שכן היה תיקון לעניין איבוד שליטה מהותית. הגישה המועדפת היא לפי פרשנות KPMG. שליטה משותפת --> שליטה משותפת- לא קיימת התייחסות - בעלייה בשיעור החזקה קיימות 2 גישות: partial step up (חישוב מוניטין וע.ע על השכבה החדשה שנרכשה), הגישה השניה היא מדידה מחדש לפיה נשערך את ההחזקה כולה לקרן הון. האם יש ליישם את אותו הטיפול כמו בעלייה בהשפעה מהותית (partial step up ) באנלוגיה מ 28 IAS? שליטה משותפת-->חברה כלולה- לתת דגש שעדיין מדובר בשינוי "עולמות" אפילו אם השיטה בה מטפלים בחברה בשליטה משותפת הינה שיטת השווי המאזני ולכן לא יהיה שינוי במדידה של ההשקעה. עדיין יהיה שערוך לרווהפ"ס. שליטה--> שליטה- עסקה עם זכויות שאינן מקנות שליטה. להדגיש שאין יותר אפשרות לרשום רווח ממוניטין שלילי בעסקה עם המיעוט וכל הפער נזקף להון עלויות עסקה של עסקאות עם זכויות המיעוט תוך שימור השליטה ייזקפו ישירות כנגד ההון המיוחס לבעלים של החברה ולא לדוח רוו"ה (כיוון שאלו עסקאות עם הבעלים בתפקידם כבעלים- מישור הוני). – לפי המסמך של המוסד לתקינה ועמדת KPMG.

צירופי עסקים צירוף עסקים שהושג בשלבים (המשך)
צירופי עסקים צירוף עסקים שהושג בשלבים (המשך) איי.די.בי, 1Q, 2010:

צירופי עסקים - צירוף עסקים שהושג בשלבים - מעבר משליטה אפקטיבית לשליטה
תיאור המקרה כתוצאה מהרכישה חברה א' השיגה שליטה משפטית לראשונה בחברה ב' ולפיכך טיפלה בעסקה כעלייה לשליטה בשלבים בהתאם ל- IFRS 3, לרבות שערוך ההחזקה הקודמת לשווי הוגן דרך רווח והפסד והכרה ברווח בגין מוניטין שלילי ברכישה הזדמנותית. לחברה א מדיניות שלא לאחד חברות בשליטה אפקטיבית חברה ב חברה א 49% שליטה אפקטיבית - בהתאם לשיטת השווי המאזני 50.03% שליטה - איחוד דוחות כספיים לראשונה רכישת 1%

צירופי עסקים - צירוף עסקים שהושג בשלבים - מעבר משליטה אפקטיבית לשליטה
עמדת רשות ניירות ערך לדעת סגל הרשות הפרשנות העדיפה לקיומה של שליטה הינה היכולת לממש בפועל את אמצעי השליטה אשר בבעלות החברה המחזיקה, ללא יכולת מעשית של צד ג' לערער על שליטה זו. סגל הרשות סבר כי לא חל כל שינוי במערכת היחסים בין חברה א לב' בעקבות הרכישה הנוספת וגם קודם לכן הייתה לחברה א' שליטה פורמאלית בפועל על חברה ב'. לפיכך האירוע שבגינו מבקשת החברה לאחד לראשונה את חברה ב' הינו חסר מהות כלכלית. החברה נדרשה לאחד את דוחות חברה ב' החל מהמועד בו הושגה לראשונה השליטה בחברה ב', שהינו קודם לרכישת ההחזקה הנוספת.

מעבר משליטה לשליטה אפקטיבית
החלטה 3-8 של רשות ניירות ערך היכולת לכוון את פעולות החברה המוחזקת והיכולת לקבוע את המדיניות הכספית והתפעולית שלה נתונה בפועל בידיה של חברה א' - הן לפני הנפקת המניות לצד ג' והן לאחריה. לכן, על החברה להמשיך ולאחד בדוחותיה הכספיים את חברה ב' לחברה א' מדיניות שלא לאחד חברות בשליטה אפקטיבית חברה ב חברה א 51% שליטה אפקטיבית - בהתאם לשיטת השווי המאזני 49% שליטה - איחוד דוחות כספיים לראשונה הנפקה וירידה

הקשר בין IFRS 3 ל- IAS 28 178

עלויות עסקה ברכישת חברה כלולה
סוגיה: חברה א' רוכשת 20% מחברה ב'. ברכישה נגרמו לחברה עלויות בגין ייעוץ מקצועי בסך 1000 ש"ח. כיצד יטופלו עלויות העסקה? ההשקעה בחברה כלולה מוכרת לראשונה בעלות אשר בדרך כלל כוללת גם עלויות ישירות. באנלוגיה ל – IFRS 3R עלויות העסקה יזקפו כהוצאה מיידית בדוח רווח והפסד בעת התהוותן. בהתאם לעמדת KPMG הטיפול יהיה זהה גם לגבי ישויות בשליטה משותפת – הן כאלו המטופלות לפי אקוויטי והן כאלו המטופלות באיחוד יחסי. בהתאם לעמדת KPMG הטיפול יהיה זהה גם לגבי עלויות עסקה ברכישה בשלבים מ 39 IAS להשפעה מהותית. המסקנה היא בעקבות דיון שנערך ב IFRIC ביולי 2009. מסקנה: עלויות עסקה הן חלק מהעלות של ההשקעה בחברה הכלולה (עקבי עם הדיון ב – IFRIC מיולי 2009).

תמורה מותנית ברכישת חברה כלולה
סוגיה: חברה א' רכשה 20% מחברה ב' ושילמה 100,000 ש"ח וכן התחייבה לתשלום עתידי של 5% מרווחים מעל 5 מיליון ש"ח בחברה ב' בשנתיים הקרובות. בעת הרכישה מוכרת התחייבות פיננסית בגין התמורה המותנית בשווי הוגן ונכללת כחלק מעלות ההשקעה בכלולה. כיצד יש לטפל בשינויים עוקבים בשווי ההוגן של התמורה המותנית ובסילוקה הסופי? זקיפה לרווח והפסד תיאום לעלות ההשקעה בחברה הכלולה בהתאם לעמדת KPMG - בהעדר הנחיה ספציפית ב 28 IAS בנוגע לתמורה מותנית ברכישת חברה כלולה, אז כהתחייבות פיננסית היא בגדר 39 IAS ולכן שינויים נזקפים לרווח או הפסד (בהתאם ל 39 IAS). יתרה מכך, זקיפת השינויים לעלות ההשקעה תהיה לא עקבית עם המדידה הראשונית של ההשקעה בשווי הוגן שכבר לוקחת בחשבון את כל השינויים האפשריים בתמורה המותנית. הטיפול יהיה זהה גם לגבי תמורה מותנית ברכישת זכויות בעסקאות משותפות. מסקנה: בהתאם לעמת KPMG, יש לזקוף את השינויים בתמורה מותנית ברכישת חברה כלולה לרווח והפסד

עלייה בשיעור החזקה בחברה כלולה
חברה ב חברה א 30%=10%+20% השפעה מהותית חברה ב חברה א 20% השפעה מהותית רכישת 10% כיצד תטופל ההחזקה הקודמת של 20% בעת הרכישה הנוספת? כיצד תטופל ההחזקה החדשה של ה- 10%?

û û û ü עלייה בשיעור החזקה בחברה כלולה טיפול בהחזקה הקודמת של 20%
קיימות שלוש אפשרויות לטיפול החשבונאי בהחזקה הקודמת: אין שינוי (הייתה ונותרה השפעה מהותית) שערוך הנכסים המזוהים נטו לרווח והפסד דרך OCI (IFRS ) שערוך מלא דרך רווח והפסד (IFRS 3R) מוניטין שערוך של עודפי עלות עודפי עלות ü קרן זמינים למכירה וקרן הפרשי תרגום לא יסווגו מחדש כיוון שאין שערוך של ההשקעה הקודמת. הגישה המקובלת היא בהתאם לעמדת KPMG. û ערך בספרים של השקעה קודמת ערך בספרים של השקעה קודמת חלק בנכסים נטו של הכלולה ערך בספרים של השקעה קודמת

û ü עלייה בשיעור החזקה בחברה כלולה טיפול בהחזקה החדשה של 10% ?
כל הפער ייזקף למוניטין (ללא יישום שיטת הרכישה) יישום שיטת הרכישה על אחוזי ההחזקה הנוספים כיצד יטופל הפער בין התמורה ששולמה לחלק החברה בנכסים נטו של הכלולה? ü מוניטין ? מוניטין עודפי עלות האם ניתן לקזז מוניטין שלילי שנוצר ברכישה הנוספת מהמוניטין הקיים? יש לבחון האם שתי העסקאות קשורות – במידה והעסקאות לא קשורות אחת בשנייה אז אין לקזז בין המוניטין הקיים למוניטין השלילי שנוצר (כיוון שכל רכישה מטופלת כהשקעה נפרדת לצורך יישום שיטת האקוויטי). הגישה המקובלת היא בהתאם לעמדת KPMG. חלק בנכסים נטו חלק בנכסים נטו חלק בנכסים נטו

ירידה בשיעור החזקה תוך שמירה על השפעה מהותית - קביעת העלות של הזכויות שנמכרו
סוגיה: חברה א' מוכרת 5% מתוך החזקה של 30% בחברה. כיצד תקבע העלות של הזכויות שנמכרו לצורך חישוב רווח או הפסד מהמכירה? û ü ü ליפ"ו פיפ"ו ממוצע משוקלל החזקה 30% אשר נרכשה בשני שלבים 10% 10% 10% 10% ניתן גם לקבל גישת זיהוי ספציפי בדומה לבחירת המדיניות האפשרית תחת 2 IAS. יש ליישם את הגישה שנבחרה באופן עקבי עבור עסקאות דומות. אין התייחסות בתקינה. הגישות המקובלות הן בהתאם לעמדת KPMG. 20% 20% 20% 20%

במידה וניתן, לפי זיהוי ספציפי
ירידה בשיעור החזקה תוך שמירה על השפעה מהותית - קביעת העלות של הזכויות שנמכרו סוגיה: חברה א' מוכרת 5% מתוך החזקה של 30% בחברה. כיצד תקבע העלות של הזכויות שנמכרו לצורך חישוב רווח או הפסד מהמכירה? û ü ü ליפ"ו פיפ"ו ממוצע משוקלל החזקה 30% אשר נרכשה בשני שלבים 10% 10% 10% 10% במידה וניתן, לפי זיהוי ספציפי ניתן גם לקבל גישת זיהוי ספציפי בדומה לבחירת המדיניות האפשרית תחת 2 IAS. יש ליישם את הגישה שנבחרה באופן עקבי עבור עסקאות דומות. אין התייחסות בתקינה. הגישות המקובלות הן בהתאם לעמדת KPMG. 20% 20% 20% 20%

ירידה בשיעור החזקה תוך שמירה על השפעה מהותית - הטיפול בקרנות הון
סוגיה: חברה א' מוכרת 5% מתוך החזקה של 30% בחברה ב'. בדוחות הכספיים המאוחדים של חברה א' נכללה קרן בגין נכס פיננסי זמין למכירה בהתאם לחלקה של חברה א' בקרן מיום הרכישה. האם בעת המכירה יש לסווג מחדש לרווח והפסד את הקרן, כולה או חלקה? האם התשובה תשתנה אם מדובר בקרן שערוך רכוש קבוע? האם התשובה תשתנה אם מדובר בקרן הפרשי תרגום בגין ההשקעה בחברה הכלולה? במידה ובוחרים בשיטת פיפ"ו לקביעת העלות, הקביעה של הסכום אשר יסווג מחדש לרווח והפסד יכולה להיות מעט יותר מורכבת ותדרוש בחינה נפרדת, במיוחד אם קיימות מספר שכבות בהשקעה בכלולה. קרן זמין למכירה --> בהתאם ל- IAS 28.19A, בירידה בשיעור החזקה יש לסווג מחדש לרווהפ"ס רק סכום יחסי של רווח או הפסד שהוכר בעבר ברווח כולל אחר. לפיכך, חלק יחסי מהקרן AFS יסווג מחדש לרווח או הפסד. קרן שערוך של רכוש קבוע--> בהתאם לעמדת KPMG לפי אותו רציונל נסווג מחדש לעודפים רק חלק יחסי מתוך קרן השערוך. קרן הפרשי תרגום --> בהתאם ל- IAS 21.48C, 48D, בעת מימוש חלקי של זכות בפעילות חוץ תוך שמירה על השפעה מהותית, על החברה לסווג מחדש לרווח או הפסד רק את החלק היחסי של הסכום המצטבר של הפרשי השער שהוכרו ברווח כולל אחר. תשובה: קרנות ההון יסווגו מחדש לרווח והפסד או לעודפים לפי העניין בהתאם לחלק היחסי של הזכויות שנמכרו, כאשר המימוש ייעשה באופן עקבי לפי פיפ"ו, ממוצע משוקלל או זיהוי ספציפי.

איבוד השפעה מהותית סיווג מחדש של קרנות הון
סוגיה: חברה א' מוכרת 20% מתוך החזקה של 30% בחברה ב' ומאבדת השפעה מהותית. בדוחות הכספיים המאוחדים של חברה א' נכללה קרן בגין נכס פיננסי זמין למכירה בהתאם לחלקה של חברה א' בקרן מיום הרכישה. האם יש לסווג מחדש לרווח והפסד את כל הקרן? האם התשובה תשתנה אם מדובר בקרן שערוך רכוש קבוע? האם התשובה תשתנה אם מדובר בקרן הפרשי תרגום בגין ההשקעה בחברה הכלולה? תשובה: בעת איבוד השפעה מהותית, קרנות ההון יסווגו מחדש במלואן לרווח והפסד או לעודפים לפי העניין.

Improvements to IFRS 2010- IFRS 3(2008)
188

תיקון ל- (2008) 3 IFRS - מדידה של זכויות שאינן מקנות שליטה
לפני אימוץ IAS 27 המתוקן: "זכויות מיעוט" IAS 27 (2003): אותו חלק ברווח או בהפסד ובנכסים נטו של חברה בת, המתייחס לזכויות הוניות שאינן בבעלות של החברה האם. מכשירים נוספים שהונפקו על ידי חברת הבת שאינם מקנים זכות בעלות בהווה ואינם מעניקים למחזיק בהם חלק בנכסים נטו לא נכללו במסגרת זכויות המיעוט והוצגו בדרך כלל בסעיף נפרד לפי ערכם בספרי חברת הבת. דוגמאות: אופציות לעובדים, רכיב הוני באגרות חוב להמרה, אופציות למניות, מניות בכורה אשר סווגו כהון.

תיקון ל- (2008) 3 IFRS - מדידה של זכויות שאינן מקנות שליטה (המשך)
בהתאם ל- IAS 27(2008): "זכויות שאינן מקנות שליטה" (NCI): ההון העצמי בחברה בת שאינו ניתן לייחוס, במישרין או בעקיפין, לחברה אם. NCI ימדדו באחת משתי חלופות, בהתאם לבחירת החברה: חלק בנכסים נטו; או שווי הוגן מכשירים נוספים שהונפקו על ידי חברת הבת ואינם מקנים זכות בעלות בהווה ואינם מעניקים למחזיק בהם חלק בנכסים נטו, קרוב לוודאי שערכם יהיה אפסי במידה וימדדו לפי חלקם היחסי בנכסים נטו.

השפעת התיקון על מדידת ה-NCI "הרגילות" - דוגמה: חברה א' רוכשת 80% מהון המניות הרגילות של חברה ב' תמורת 1,600 ש"ח. חברה א' בוחרת למדוד את ה- NCI הקשורות למניות הרגילות ("NCI רגילות"), לפי חלקן היחסי בנכסים המזוהים נטו. הנכסים המזוהים נטו ליום הרכישה: 1,800 ש"ח. לחברה ב' רכיב הוני של אג"ח להמרה - מאחר והוא אינו מקנה זכות בעלות בהווה או לחילופין אינו מעניק למחזיק חלק יחסי בנכסים נטו במקרה של פירוק, יש למדוד את ה- NCI הקשורות לרכיב זה ("NCI אג"ח להמרה") לפי שוויין ההוגן: 240 ש"ח.

השפעת התיקון על מדידת ה-NCI "הרגילות"- דוגמה (המשך) חישוב " NCI רגילות" 1,800 נכסים מזוהים נטו (IFRS 3) (240) שווי הוגן "NCI אג"ח להמרה" 1,560 20% חלקן של "NCI רגילות" 312 "NCI רגילות" חישוב מוניטין 1,600 תמורה שהועברה סה"כ NCI 240 (1,800) נכסים מזוהים נטו 352 מוניטין

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך
193

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 10-4- זיהוי הרוכש בצירוף עסקים
החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה זיהוי הרוכש בצירוף עסקים רקע להחלטה מדובר ב-2 עסקאות המותנות אחת בשנייה שנעשו בסמיכות זו לזו ואושרו באותה אסיפה כללית של בעלי מניות חברה א': חברה א' תרכוש את חברה ב' תמורת כ- 117 מיליון ש"ח. בעלי המניות של חברה ב' ירכשו מבעלי השליטה בחברה א' את מלוא זכויותיהם (74%) בחברה א' תמורת כ- 108 מיליון ש"ח. חברה א' ראתה את עצמה כרוכש בעסקת צירוף העסקים של רכישת חברה ב', בנימוק שהעסקה נעשתה במזומן.

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 10-4- זיהוי הרוכש בצירוף עסקים (המשך)
שלב ביניים לפני ציבור בעלי מניות (א) בעלי מניות ציבור בעלי מניות 74% 26% 100% חברה א' 26% 74% חברה ב' חברה א' 100% חברה ב' אחרי ציבור בעלי מניות (ב) 74% 26% למעשה, בעלי מניות חברה ב' העבירו 26% ממניותיהם בחברה, תמורת 9 מיליון ש"ח במזומן ו- 100% ממניות חברה א'. חברה א' 100% חברה ב'

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 10-4- זיהוי הרוכש בצירוף עסקים (המשך)
החלטת סגל הרשות מדובר בצירוף עסקים של רכישה במהופך, בו חברה ב' היא הרוכשת. בעסקת צירוף עסקים המורכבת ממספר רכיבים שהתקיימות כל אחד מהם מותנית בהתקיימותו של השני, יש לראות את כל הרכיבים כעסקה אחת. משכך, הניתוח החשבונאי של זיהוי הרוכש חייב להיעשות על בסיס התוצאה המתקבלת ממכלול כל הרכיבים גם יחד. היות שמבחינת מכלול העסקה עולה כי מרבית סכום המזומן שמשולם למוכר מועבר חזרה לרוכש החשבונאי ועל כן רכיב המזומן, נטו, הופך להיות רכיב לא משמעותי בעסקה, עסקת צירוף העסקים הנידונה הינה עסקת רכישה במהופך על אף שהיא בוצעה במזומן ולא תמורת זכויות הוניות.

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 17-3 - שינוי אומדן אורך חיים שימושיים של רכוש קבוע
ניתן לשנות אומדן אורך חיים שימושיים של רכוש קבוע גם כאשר נצבר בידי הישות ניסיון רב יותר לגבי הנכס (ולא רק במקרים של מידע חדש). ניסיון הישות, שעל בסיסו היא תשנה את אומדן אורך החיים השימושיים של נכס, הינו ניסיון הנצבר אצל הישות וייחודי עבורה. שינוי אומדן צריך שיהיה מלווה בראיות אובייקטיביות מהימנות (לדוגמה, חוות דעת מומחה חיצוני או שמאי). דרישות גילוי נרחבות. מדובר בסממנים/ראיות שעל ישות לבחון לגבי שינוי אומדן, מעבר לנקבע ב-IAS 16, בקשר ל-"שינויים באומדנים חשבונאיים" (מעבר לגישה הבסיסית המתווית מ-IAS 8) SAB חשבונאי זה (החלטה חשבונאית) תופסת משקל וחשיבות לאור המעבר ל-IFRS, ושינויי אומדן שביצעו חברות - לא ברור האם מדובר בתיקון כתוצאה מטעות (ואז היה/נדרש Restatement של הדוחות) או אכן בשינוי אומדן. גם בהקשר זה שב ועולה ההיבט של "ניהול רווחים". להפנות לכתבה- "כך הזניקה פרטנר את הרווח הגולמי" (עמ' 49)

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 09-4- שינוי סיווג של תשלומי ריבית
המקרה: במסגרת המעבר ל-IFRS, חברה א' הציגה את תשלומי הריבית שלה תחת "תזרים מזומנים מפעילות שוטפת". החברה רצתה לשנות את מדיניותה החשבונאית ולהציג את תשלומי הריבית במסגרת סעיף "תזרים מזומנים מפעילות מימון". בעקבות שינוי מדיניות ההצגה כאמור, יחול גידול מהותי בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 17-3 - שינוי אומדן אורך חיים שימושיים של רכוש קבוע (המשך)
החלטת הרשות: אופן הסיווג של תשלומי ריבית בדוח על תזרימי המזומנים מהווה מדיניות חשבונאית של חברה. לכן יש לטפל בכל שינוי בה על פי הנקבע ב-8 IAS. החברה לא הרימה את הנטל הנדרש על מנת להוכיח בהתאם להוראות IAS 8 כי השינוי האמור מתבטא בדוחות כספיים שהינם מהימנים ורלוונטיים יותר למשתמשים: מהימנות - מאחר ומדובר בשינוי בסיווג תשלומי הריבית הרי שלא קיים פער בנוגע למהימנות הסכומים המוצגים בדוחות. רלוונטיות - החברה לא הציגה ראיות אשר יש בהן כדי להצביע על כך שהצגה במסגרת תזרים מפעילות מימון הינה רלוונטית יותר בנסיבות העניין מההצגה במסגרת הפעילות השוטפת, בה נקטה החברה עד לשינוי כאמור. החברה נקטה בשינוי מדיניות לכאורה יזום (ולא כפוי) מכוח IAS 8, אולם לא הצליחה להוכיח את יסודות ה-“More Relevant- More Reliable”, כנדרש בהקשר זה, להפנות לכתבה בחוברת- "רמת הנזילות של דוח תזרים המזומנים החדש" (עמ' 83)

היוון עלויות אשראי – IAS 23 R

היוון עלויות אשראי - הגדרות
נכס כשיר (Qualifying asset): נכס (3 תנאים במצטבר): א. בהכנה או בהקמה (לשימוש או למכירה). ב. אינו משמש עדיין את ייעודו. ג. אשר הכנתו לשימוש המיועד לו או למכירתו מצריכה פרק זמן ניכר. "פרק זמן ניכר" פרשנות KPMG תקופה העולה משמעותית על 6 חודשים. הגדרות: היוון עלויות אשראי מותר רק בגין נכס כשיר. ההגדרה של נכס כשיר היא: נכס, בהכנה או בהקמה לשימוש או למכירה, שאינו משמש עדיין את ייעודו ואשר הכנתו לשימוש המיועד לו או למכירתו מצריכה פרק זמן ניכר. אין הגדרה בתקן עצמו מהו פרק זמן ניכר, אך לפי הפרשנות של KPMG פרק זמן ניכר, הוא פרק זמן העולה על חצי שנה. [זאת בניגוד לתקן 3 הישראלי שבו נכללה קביעה כמותית של 3 שנים בכדי שהנכס יוגדר ככשיר.] נכסים כשירים יהיו לרוב: מלאי (ראה בכפוף לנאמר בשקפים בהמשך), מתקני ייצור, תחנות כח, נכסים בלתי מוחשיים, נדל"ן להשקעה וכו' דוגמאות לנכסים כשירים: מתקני ייצור, תחנות כוח, נכסים בלתי מוחשיים, נדל"ן להשקעה (מודל עלות). יש לציין שעל פי הפרשנות של KPMG גם אם נכס מוקם בפרק זמן ניכר, אך פרק זמן זה נובע מחוסר יעילות של הכנתו – הנכס אינו יהיה נכס כשיר. 201

היוון עלויות אשראי - הגדרות (המשך)
עלויות אשראי שיהוונו - הן אותן עלויות אשראי שניתן היה להימנע מהן אילולא היו נעשות פעילויות ההשקעה בנכסים הכשירים עלויות אשראי ספציפיות כלליות עלויות אשראי שניתן לשייכן באופן ישיר לרכישת נכס כשיר עלויות אשראי, שקיים קושי לשייכן באופן ישיר לרכישת נכס כשיר ההגדרה של התקן בנוגע לעלויות האשראי שיהוונו, אלו יהיו אותן עלויות אשראי שניתן היה להימנע מהן אילולא היו נעשות פעילויות ההשקעה בנכסים הכשירים. כלומר עלויות אשראי אלו הן עלויות המממנות השקעה בנכס כשיר. ישנן שני סוגי עלויות אשראי, עלויות אשראי ספציפיות ועלויות אשראי כלליות. עלויות אשראי ספציפיות כפי שכולכם יודעים אלו אותן עלויות אשראי שניתן לשייכן באופן ישיר וספציפי לרכישת נכס כשיר, בכדי לקבוע את עלויות האשראי הספציפיות יש לכלול את סך עלויות האשראי שניטלו למימון נכס כשיר בתקופה נתונה, בניכוי הכנסה שנבעה מהשקעה זמנית של אותו אשראי, יש לציין בנושא זה שיש להתייחס רק להכנסות שנבעו מהשקעה זמנית וזאת רק לאחר שהושקעו חלק מהעלויות בנכס. עלויות אשראי כלליות, אלו אותן עלויות שקיים קושי לשייכן באופן ספציפי לרכישת נכס כשיר, הטיפול בעלויות אשראי אלו יהיה על ידי שיעור היוון, שיעור ההיוון יקבע תוך שימוש בממוצע משוקלל של שיעורי העלויות בגין מקורות האשראי במהלך התקופה, שיעור ההיוון יקבע על ידי חלוקה של עלויות האשראי הכלליות בממוצע ההלוואות שנלקחו על ידי החברה. סך עלויות אשראי שניטלו באופן ספציפי למימון נכס כשיר בתקופה נתונה, בניכוי הכנסה שנבעה מהשקעה זמנית של אותו אשראי שיעור ההיוון יקבע תוך שימוש בממוצע משוקלל של שיעורי העלויות בגין מקורות אשראי אלו במהלך התקופה עלויות האשראי הכלליות ממוצע ההלוואות הכלליות שיעור ההיוון = 202

היוון עלויות אשראי - דוגמה מסכמת
חברה Y מעוניינת לבנות בניין שעומד בהגדרת נכס כשיר, עלויות שהושקעו בבניין בשנת : 100,000 ש"ח בתאריך 50,000 ש"ח בתאריך 70,000 ש"ח בתאריך להלן פרטים בגין הלוואות אותן נטלה החברה: א. ב התקבלה הלוואה בסך 60,000 ש"ח לשם הקמת הבניין, ההלוואה נושאת ריבית שנתית בגובה 10% ב. בספרי החברה שתי הלוואות כלליות נוספות: 1) ביום התקבלה הלוואה בסך 120,000 ש"ח נושאת ריבית 8% לשנה 2) ביום התקבלה הלוואה בסך 200,000 ש"ח נושאת ריבית 10% לשנה נדרש: מהן סך עלויות האשראי שיהוונו לנכס הכשיר?

היוון עלויות אשראי - פתרון דוגמה מסכמת
1.1 1.4 1.11 31.12 100,000 50,000 70,000 השקעה בנכס כשיר של: שלב א'- סך העלויות שמומנו מאשראי כללי: השקעה מיום X12/12 = 100,000100,000 השקעה מיום ,000X9/12 = 37,500 השקעה מיום ,000X2/12 = 11,667 ממוצע העלויות שהושקעו בנכס הכשיר: ,167 בניכוי אשראי ספציפי (60,000) מומן מאשראי כללי: ,167 ש"ח שלב ב' - קביעת תקרת ההיוון של עלויות האשראי: 120,000X8%X11/12 = הוצאות הריבית ששולמו בגין הלוואה 1 +200,000X10%X6/12 = 10,000הוצאות הריבית ששולמו בגין הלוואה 2 ש"ח18, סה"כ תקרת ההיוון תקרת ההיוון נועדה ליצור "חסם עליון", כך שהסכום שנהוון לאותו נכס כשיר בגין מרכיב האשראי הכללי, לא יעבור את סה"כ הוצאות הריבית (מימון) שהתהוו בגין ההלוואות.

היוון עלויות אשראי - פתרון דוגמה מסכמת (המשך)
שלב ג' – עלויות אשראי שיהוונו: עלויות האשראי הספציפיות שיהוונו למבנה: 6,000 =%60,000X10 שיעור ההיוון: 18,800 120,000X11/12+200,000X6/12 עלויות אשראי לא ספציפיות שיהוונו למבנה 89,167X8.95%=7, : (*) כיוון שעלויות האשראי נמוכות מתקרת ההיוון, כל עלויות האשראי הלא ספציפיות יהוונו לנכס הכשיר: ,980<18,800 סך כל עלויות האשראי שיהוונו: 6,000+7,980=13,980 =8.95% יש לציין הערה חשובה לעניין מועד תחילת ההיוון- בבחינת המועצה האחרונה (מועד אביב 2009) נשאלה שאלה תיאורטית ובה התהוו עלויות אשראי כנגד עלויות בגין הנכס (בהן נשאה ישות-מטוסים במקרה הספציפי), אולם לא נעשו פעולות להכין את הנכס לשימושו/לשם מכירתו, ועל כן היוון עלויות האשראי חל דפקטו במועד מאוחר יותר ממועד התהוות עלויות האשראי, כאמור. לפיכך, בחלוף הזמנים עד להתחלת הייצור- עלויות האשראי ייזקפו במיידית/בשוטף לרווח והפסד.

סוגיית היוון הפרשי שער לנכס כשיר
הסוגיה מהי השפעת רווחים/הפסדים מהפרשי שער על הוצאות המימון שיהוונו לנכס? דוגמה (לקוחה מפרשנות DELOITTE) חברה שמטבע הפעילות שלה ש"ח לקחה הלוואה של 100$ בריבית דולרית של 6%. הריבית השקלית שהייתה נדרשת לשלם במועד לקיחת ההלוואה היא 8%. שע"ח פתיחה: 1:25. שע"ח ממוצע: 1:36. שע"ח סגירה: 1:22. הוצאות ריבית בפועל: רווחים מהפרשי שער: התקרה להיוון (הוצאות המימון אם ההלוואה הייתה דולרית): כמה מהפרשי השער נזקוף לנכס? 300 הפרשי שער סה"כ נהוון לנכס: 200 (216-16) 284 יוכרו כהכנסות מימון ברווח והפסד 16 ייזקפו לנכס

סוגיית היוון הפרשי שער לנכס כשיר
דוגמאות נוספות (מפרשנות DELOITTE) במידה שהיו למשל הפסדים מהפרשי שער (ולא הכנסות) של 300, התקרה להיוון היא 200, הוצאות הריבית בפועל 216, האם הסכום שיהוון ישתנה? במידה שהיו למשל הפסדים מהפרשי שער 300 התקרה להיוון היא 300, הוצאות הריבית בפועל הן 216, מהו הסכום שיהוון? במידה שהיו למשל רווחים מהפרשי השער 100, התקרה להיוון היא 250, הוצאות הריבית בפועל הן 216, מהו הסכום שיהוון? כן, נהוון 216 (הריבית בפועל) 300 (כגובה התקרה) 216 (הריבית בפועל)

מבט קדימה- הצעות לתקנים חדשים
208

הצעה לתקן - חכירות רקע להצעה
ההצעה פורסמה באוגוסט 2010, כחלק מפרויקט משותף של ה-IASB וה- FASB בנושא חכירות, תקן סופי צפוי להתפרסם בתחילת 2011 הסיבות להחלפת IAS 17: חוסר התאמה בין ההגדרה המצויה במסגרת המושגית לנכס ולהתחייבות לבין המודל המוצע ב-IAS 17. פגיעה ביכולת ההשוואה בשל המעבר החד בין חכירה מימונית (בה מכירים במלוא הנכס וההתחייבות) לבין חכירה תפעולית (בה אין רישום מאזני כלל). המודל המוצע מחייב להכיר במאזן בנכסים והתחייבויות אשר נוצרו כתוצאה מההתקשרות בהסכם החכירה.

הצעה לתקן - חכירות המודל המוצע
"זכות שימוש" בנכס המוחכר חוכר מחכיר נכס מוחכר זכות שימוש נכס תשלומי חכירה כן האם הועברו הסיכונים והתשואות המשמעותיים? לא גריעה מחויבות ביצוע הכרה ב"נכס שייר" וברווח/הפסד בגין חלק הנכס הנגרע הכרה בזכויות לקבל תשלומי חכירה המשך הכרה בנכס המוחכר ובזכויות לקבל תשלומי חכירה הכרה בהתחייבות המשקפת מתן זכויות שימוש בנכס הכרה בנכס "זכות שימוש" הכרה בהתחייבות בגין תשלומי החכירה הצפויים

הצעה לתקן - חכירות המודל המוצע
"זכות שימוש" בנכס המוחכר חוכר מחכיר נכס מוחכר זכות שימוש נכס משמעות: בכל חכירה יוכר נכס בספרים הן אצל החוכר והן אצל המחכיר בהתאם לזכויות שנותרו לכל צד (אין יותר נכסים חוץ מאזניים) תשלומי חכירה כן האם הועברו הסיכונים והתשואות המשמעותיים? לא גריעה מחויבות ביצוע הכרה ב"נכס שייר" וברווח/הפסד בגין חלק הנכס הנגרע הכרה בזכויות לקבל תשלומי חכירה המשך הכרה בנכס המוחכר ובזכויות לקבל תשלומי חכירה הכרה בהתחייבות המשקפת מתן זכויות שימוש בנכס הכרה בנכס "זכות שימוש" הכרה בהתחייבות בגין תשלומי החכירה הצפויים

הצעה לתקן - הכנסה מחוזים עם לקוחות רקע להצעה
הצעה לתקן - הכנסה מחוזים עם לקוחות רקע להצעה הצעה לטיוטה (Exposure Draft) משותפת של ה-IASB וה-FASB בדבר הכרה בהכנסה מחוזים עם לקוחות. תקן סופי צפוי להתפרסם עד יוני 2011. הסיבות להחלפת IAS 18: פתירת בעיות של חוסר עקביות ונקודות חולשה במודלים הקיימים בתקני ההכרה בהכנסה ופרקטיקה. קביעת מסגרת אחידה בנושא ההכרה בהכנסה. שיפור ביכולת ההשוואה בין ישויות שונות, תעשיות שונות, תחומי שיפוט ושווקים שונים. הקטנת הדרישות בנושא ההכרה בהכנסה על מנת לפשט את אופן הכנת הדוחות הכספיים. ה-IASB וה-FASB החליטו להוציא טיוטת תקן חדש להכרה בהכנסה מכמה סיבות: שני תקני ה-IFRS העיקריים העוסקים בהכרה בהכנסה (18 IAS, 11 IAS) כוללים עקרונות שונים ויכולים להיות קשים להבנה ויישום עבור עסקאות מורכבות יותר. בנוסף, ב-IFRS יש הנחיות מצומצמות בנוגע לנושאים חשובים כגון הכרה בהכנסה עבור עסקאות מרובות רכיבים. ה-GAAP US כולל הנחיות נרחבות בנוגע להכרה בהכנסה ודרישות רבות עבור ענפים מסוימים או עסקאות מסוימות אשר עשויות להוביל לטיפול חשבונאי שונה עבור עסקאות שהן דומות מבחינה כלכלית. לכן ה-IASB וה-FASB החליטו לפתח תקן אחיד להכרה בהכנסה שיבטל את ההבדלים והפערים הקיימים.

הצעה לתקן - הכנסה מחוזים עם לקוחות המודל המוצע
הצעה לתקן - הכנסה מחוזים עם לקוחות המודל המוצע הטיוטה מציעה מודל חדש להכרה בהכנסה מחוזים עם לקוחות: קריטריון חדש להכרה בהכנסה: העברת השליטה. זיהוי ופיצול של חוזים למחויבויות ביצוע נפרדות. ביטול שיטת שיעור ההשלמה, אך ניתן ליישם שיטות דומות כאשר השליטה בסחורות או בשירותים מועברת ללקוח באופן רציף. קביעת מחיר העסקה: תמורה משתנה תיכלל במחיר העסקה במידה והיא ניתנת לאומדן מהימן. התחשבות בגורמים כגון סיכון האשראי של הלקוח והשפעת ערך הזמן. עלויות השגת חוזה יוכרו כהוצאה במועד התהוותן (עשוי להקדים את ההכרה בהוצאות במקרים מסוימים). ליישום התקן החדש עשויות להיות השלכות רבות לעניין הכרה בהכנסה במגוון רחב של תחומים וענפים.

הצעה לתקן (ED), הסדרים משותפים (Joint Arrangements)
עקרון המפתח: צדדים להסדרים משותפים מכירים בזכויות ובמחויבויות החוזיות העולות מההסכם השינויים העיקרים בהצעה לתקן מ-IAS 31 הקיים: התמקדות בזכויות ומחויבויות חוזיות ופחות במבנה המשפטי ביטול שיטת האיחוד היחסי 2 סוגים של הסדרים משותפים: פעילויות משותפות עסקאות משותפות דרישות גילוי נרחבות תקן סופי צפוי להתפרסם במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2010 214

הצעה לתקן, איחוד עיקרי ההבדלים בין ההצעה לתקן ל-IAS 27:
שימוש במודל שליטה יחיד בהערכת קיומה של שליטה, שייושם ביחס לכל המוחזקות. המודל כולל "שליטה דה פקטו". זכויות הצבעה פוטנציאליות משמעותיות יובאו בחשבון בהערכת שליטה. מוגדרות זכויות מגנות.

פרויקט הצגת דוחות כספיים
הבעיות במבנה הדוחות הקיים: אובדן הרלוונטיות של דוח רווח והפסד. חוסר עקביות בנוגע לטיפול החשבונאי ב-OCI. מתי רווח כולל אחר ישוחרר לרווח והפסד ומתי יישאר בהון. התרחקות התקינה הבינלאומית מהתקינה האמריקאית.

טיוטת הצעה לתקן - הצגת דוחות כספיים מבנה הדוחות הכספיים - עיקרי השינויים
בהתאם להצעה לדוח על המצב הכספי, לדוח על הרווח הכולל ולדוח על תזרימי מזומנים יהיה מבנה דומה לפי אותם חלקים, קטגוריות או תת קטגוריה וסיכומי ביניים. המידע בכל דוח כספי יוצג לפי אותם חלקים, קטגוריות ותת קטגוריה בהם מוצג מידע הקשור לו גם בדוחות הכספיים האחרים. בדוח על המצב הכספי, בתוך כל חלק, קטגוריה ותת קטגוריה, חברה תבחר את מתכונת ההצגה של סיווג פריטים כשוטפים או בלתי שוטפים או לחילופין לפי סדר נזילות. נכסי והתחייבויות מסים נדחים יסווגו כשוטפים או בלתי שוטפים בהתאם לסיווג של הנכס או ההתחייבות אליהם קשורים. תזרימי מזומנים יוצגו לפי השיטה הישירה בכל חלק וכל קטגוריה שבדוח על תזרימי המזומנים. במסגרת הדוח, חברה תציג התאמה בין הרווח השוטף לתזרימי המזומנים השוטפים. הדוח על השינויים בהון יישאר במתכונתו הנוכחית ללא מבנה וחלוקה כאמור לעיל.

חלק העסקאות הנופלות למספר קטגוריות
טיוטת הצעה לתקן - הצגת דוחות כספיים מבנה הדוחות הכספיים - עיקרי השינויים (המשך) דוח על תזרימי המזומנים דוח על הרווח הכולל דוח על המצב הכספי החלק העסקי קטגוריית התפעול תת קטגוריה תפעול - מימון קטגוריית השקעה החלק המימוני קטגוריית החוב קטגוריית ההון חלק העסקאות הנופלות למספר קטגוריות חלק המיסים על הכנסה חלק הפעילות המופסקת רווח כולל אחר, נטו ממס

יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית

Similar presentations

Presentation on theme: "יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית"— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback

Log in

Auth with social network:

יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית

Similar presentations

Presentation on theme: "יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית"— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback