1. יחסי שפה וטכנולוגיה - מה נשתנה?
איך משפיע / השפיע עלינו המחשב?
ובוודאי עוד ישפיע...

2. מתחילה תקשורת בין מחשבים באוניברסיטאות מרוחקות
1990
מתחילה תקשורת בין מחשבים באוניברסיטאות מרוחקות
1969
היו היה....
צבא ארה"ב נערך למנוע התקפה של הרוסים על מאגרי מידע וממציא את היכולת של המחשבים לתקשר האחד עם השני.
ספק מסחרי ראשון מאפשר לחבר את המחשבים האישיים לרשת
האינטרנט החל לפעול ב- 1969, כפרויקט צבאי מדעי אמריקני של קישוריות מבוזרת בין מחשבים ומאגרי מידע, במטרה לשרוד התקפה גרעינית סובייטית. בהמשך חוברו לתשתית זו מחשבים של אוניברסיטאות, והחל משנות התשעים של המאה ה-20 החל לפעול בארצות הברית ספק הקישוריות המסחרי הראשון, שהציע לחבר כל מחשב אישי לרשת. ב- 20 השנים האחרונות חלו התפתחויות טכנולוגיות דרמתיות, והדרך שבה אנו מתקשרים זה עם זה השתנתה. בעבר, בניגוד להיום, התקשורת הייתה איטית מאוד (מכתב / תקשורת בינאישית וכדומה).

3. 2013 סנודן מדליף את סודות ארה"ב ובורח ל... רוסיה!
1990
מתחילה תקשורת בין מחשבים באוניברסיטאות מרוחקות
1969
2013 סנודן מדליף את סודות ארה"ב ובורח ל... רוסיה!
ספק מסחרי ראשון מאפשר לחבר את המחשבים האישיים לרשת
צבא ארה"ב נערך למנוע התקפה של הרוסים על מאגרי מידע וממציא את היכולת של המחשבים לתקשר האחד עם השני.
אדוארד סנודן הוא עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית ((NSA . הוא התפרסם בחודש יוני 2013 כשהדליף לעיתון "הגרדיאן" הבריטי חומרים מסווגים ומצגות על תכניות ריגול ומעקב של גופי הביון בממשל האמריקני. בין היתר, הוא חשף את קיומן של מערכת PRISM (פריזם) ומערכת Xkeyscore. אנליסטים שהשתמשו במערכות ציתות אלו הורשו לרגל אחר אזרחים כמעט ללא פיקוח. סנודן עצמו סיפר כי היה רשאי לעקוב אחר שופטים ואפילו אחר נשיא ארה"ב, בהינתן כתובת הדואר האלקטרוני שלו. בחודש אוגוסט 2013, אחרי שנמלט להונג קונג ומשם לרוסיה, ואחרי שהות ממושכת בנמל התעופה במוסקבה, קיבל סנודן מקלט מדיני במדינה למשך שנה אחת. המסמכים המסווגים של סנודן הועברו לעיתונאי גלן גרינוולד והגיעו גם לידי העיתונים דר שפיגל, וושינגטון פוסט וניו יורק טיימס. בין היתר נחשף כי ה-NSA שתלה אמצעי ציתות במטה האו"ם ובאיחוד האירופי. בחודש אוקטובר 2013 נודע כי ה-NSA צותתה לטלפון האישי של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.

4. שינויים שחלו בתקשורת בעקבות התפתחות טכנולוגיית האינטרנט והמחשב.
המחשב נמצא אתנו...
על השולחן, בתוך התיק, בתוך הכיס...
למדיה השונות דרכי תגובה
המתאימות לה:
מספר תווים מוגבל
בטוויטר ל 140 תווים.
ניתן לעקוב אחרי מי שרוצים בטוויטר, לראות את ה'ציוצים' שפרסם.
כך נראים מליארדיי הקישורים בין המחשבים השונים בעולם.

5. שינויים שחלו בתקשורת בעקבות התפתחות הטכנולוגיה
המהירות של התקשורת הואצה - אנו יכולים לתקשר בזמן אמת (באופן סינכרוני)
כמות המסרים שאנו מפיקים בתקשורת מתווכת גדלה - אנו יכולים לצייץ לכל העולם בכל רגע מה אנו חושבים, חווים או עושים.
אנו יכולים לשלוט במספר הנמענים - אנו יכולים לשתף בחוויות האחרונות
באמצעות מסרון את החבר הכי טוב או את כל מי שברשימת התפוצה שלנו. ניתן להשתמש במערכות סימנים רבות ומגוונות כדי להעביר את המסרים שלנו: בכתב, בתוספת פרצופון (אמוטיקון), בתמונה או במסרון שצילמנו והעלינו ליוטיוב.
בנוסף על שינוי דרכי התקשורת בעידן הדיגיטלי, גם השפה שבה אנו
מתקשרים זה עם זה השתנתה.

6. האינטרנט הוא המקום שבו אנו שוהים
האינטרנט הוא המקום שבו אנו שוהים. זהו המרחב התקשורתי שבו כל האנשים (ילדים, נוער ומבוגרים) מבלים זמן רב של היום (לא סתם משתמשים בביטויים – אתר הבית, חדר צ'ט, להיכנס לאתר, לבקר באתר, לצאת מהבלוג וכדומה). תפקיד השפה ברשת האינטרנט שונה מתפקיד השפה במדיום הדפוס, ולכן עלינו להתאים את הציפיות שלנו ממנה.

7. השפעת האינטרנט על דרכי השיח:
כתיבור - שפת האינטרנט,
שפת כלאיים בין דיבור לכתיבה.
תקשורת בינאישית מתווכת והבעת רגשות
המאפיין הבולט ביותר של שפת הכתיבה באינטרנט הוא דמיונה לשפה המדוברת (הדבורה). מהפכת התקשורת האלקטרונית, ובייחוד הטלוויזיה והרדיו, הרחיקו אותנו מתרבות הכתב והדפוס, וקירבו אותנו שנית לתרבות העל-פה. הופעת האינטרנט והתבססות התקשורת מתווכת- מחשב, החיו את הכתב כצורת תקשורת פופולרית, אך נראה שמהות הכתיבה השתנתה.
מכיוון שאיננו יכולים להכניס את גופנו לתוך המרחב הווירטואלי, אנו נאלצים למצוא דרכים יצירתיות לבטא את הקול, הטון והמבטא, את שפת הגוף, הבעות הפנים, האווירה, התנועה והרגשות שלנו באמצעות כתיבה או סמל. וכך אפשר להבין את צורות הכתיבה הלא סטנדרטית שהתפתחו ברשת.

8. כמו למשל, הבעת רגשות בעזרת שילוב בין צורה ותוכן של הכתב:
הכפלת אותיות
וסימני קריאה
I‘M REALLY ANGRY AT YOU!
השימוש באות גדולה
= כעס, צעקה
משמעות פארא-לשונית
(מערכת סימנים המתלווה לדיבור – הבעות פנים, טון דיבור) בשיח האינטרנטי נוצרו תחליפים
Type
back soon!!!!! soooon
שימוש בגדלי
אות שונים
פחחחח
בעעעע
חחחח

9. המצאת הסמיילי:
בצורה אופיינית לפרופסור למדעי המחשב הוא גם לקח בחשבון שיקולים של אופטימיזציה וכתב בפורום:
בהתחשב באופי הפוסטים בפורום, למעשה זה יותר חסכוני לסמן דווקא את הפוסטים הרציניים. את אלו אפשר לסמן באופן הבא :-( .
השימוש בסמיילים התפשט בניוזגרופס של קרנגי מלון ובשאר הקמפוסים, אמוטיקונים חדשים נוצרו.
אפשר לציין ציון דרך נוסף בסוף שנות התשעים, כשענקיות תוכנה כמו מייקרוסופט פרשו את סימוני הסמיילי ובאופן אוטומטי הפכו אותם לאלמנט גרפי: :-( והחדירו אותם של לב ליבו של המינסטרים. בתחילת שנות התשעים הפכו האמוטיקונים לגרפיקה קופצנית ורב מימדית. באנרים אגרסיביים שמציעים להוריד אמוטיקונים חינם צצו בכל אתר ואתר – אינדיקטור מצוין לכך שהגעת לאתר ספאם.
הסמיילי "הומצא" (יותר מדוייק יהיה לומר 'הוצע') ב-19 בספטמבר, שנת 82' על ידי פרופסור סקוט פולמן (Scott Fahlman) מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון. "בראשית שנות השמונים," הוא מספר, "היינו מתכתבים במחלקה על לוחות מקוונים – הגרסה המוקדמת של הניוזגרופס והפורומים. חלק מההודעות היו חשובות וחלק אחר עסק בזוטות. מלחמות רשת היו מתלקחות בעקבות הערות כאלו ואחרות שפורסמו". קצר בתקשורת הוא דבר צפוי כמקובל במקרים של תקשורת אנושית – ולא פעם, הערב סרקסטית הומוריסטית לא הובנה נכון על ידי חלק מהקוראים שנעלבו והגיבו בעוצמה. מישהו הציע, בבדיחות הדעת, לסמן כל פוסט לא רציני בסימון מוסכם בשביל שחסרי ההומור יבינו את הבדיחה ופולמן תרם את חלקו והציע את הסמיילי כאינדיקטור מתאים.

10. מאז.... עברו הרבה מים בירדן... הרשת הפכה למקום המאפשר יצירתיות רבה
באזזפיד: אמוטיקונים VS חתולים
לחצו על הקישור הבא ותהנו....
? !?
מה כתוב כאן?

11. שפה דבורה לעומת שפה כתובה
מאפיין מובהק של השפה המדוברת הוא השטף, והחשיבות הרבה הניתנת לו.
השפה המדוברת מאופיינת בשימוש רב יותר בגוף ראשון ושני, בסימני שיח דוגמת: 'את יודעת', 'כמו שאומרים' ו'כאילו', המבטאים את התחשבותו של המוען בנמען ואת התייחסותו של הנמען למוען ולדבריו.
אחד המאפיינים של שפת הדיבור הוא הסלנג: סלנג = בת לשון קלילה ואינטימית, נטולת גינונים ורבת גוונים, שאין בה פסול בנסיבות לא רשמיות. בעבר נתפס הסלנג כסוציולקט נמוך, אך היום רואים בו רמת לשון לגיטימית ומתוכננת, אשר נעשה בה שימוש המתאים לנסיבות השיח.

12. מאפייני שפת הכתיבור הדיגיטלית:
שימוש בסימני פיסוק – במעבר של הכתיבה העברית אל הרשת חדרה תופעת השימוש המוגבר בסימני פיסוק. לדוגמה: "לא עוצרים אדם שהורשע בעבירות אונס???".
שימוש מוגבר בשפה האנגלית – מתוקף היותה של האנגלית שפה בינלאומית, והאינטרנט עוצב בהתאמה לשימוש באנגלית. בישראל ניכרת השפעת האנגלית על לשונן של קבוצות של משתמשי אינטרנט, בכתיב, באוצר המילים וכדומה.
קצרנות – חיסכון במאמץ. כמו בדיבור, גם בכתיבה יש מניע של חיסכון במאמץ תנועתי-מוטורי, ולכן גם ברשת נראה מגוון של קיצורים, קיפודי ראש והלחמים חדשים לצד ירידה בקוליות והעלמת אותיות תנועה בעברית (צ'מע, צומי, יומולדת, ימפגר, מזה??, ממצב, מניינים?, מסתומרת? וכדומה). כמו כן, אחד הגילויים המעניינים של הנטייה לקצרנות באינטרנט הישראלי הוא השימוש המוגבר בראשי תיבות – ה"פ = הודעה פרטית, ל"ת = ללא תוכן. וישא"ק = ויפה שעה אחת קודם. (ויסמן וגונן, 2011, פרק 2)

13. פיצוי על היעדר גוף וקול – המניע המרכזי השני לשינויי שפה ברשת הוא פיצוי על היעדר הגוף, הקול וכדומה. ולכן, טון, עוצמה ודגשים קוליים נעשים באמצעות: הכפלת ניקוד Type back soon!!!!!!; הכפלת אותיות Type back soooooooon; כוכביות להדגשה I'm really *angry* at you; גדלים שונים של אותיות I'M REALLY ANGRY AT YOU!; מילים חדשות בעלות משמעות פרה-לשונית כגון: חחחחחח, פחחחחח, ועוד.
שימוש באמוטיקונים (פרצופונים) – להבעת רגשות בשיחה.

14. משימה מסכמת לפניכם קטע מתוך שיחה בפייסבוק בין שני חברים:
משימה מסכמת לפניכם קטע מתוך שיחה בפייסבוק בין שני חברים:
דני: חיימשלי רותי: יפה שלי דני: מה קורה? רותי: הכל מעולה ואצלך? דני: גם היה לי יומולדת אתמול רותי: יאא מזל"ט
דני: כן היה ממש נחמד חגגנו כל המשפחה רותי: איזה כיף לך חחחחח
דני: כן והביאו לי עוגה גדולה וכל זה רותי: יואא איזה כיף לךך
דני: וגם קנו לי מלא מתנות רותי: כל כך לייק על זה
דני: טוב אני חייב לעוף, נדבר רותי: ביוווש
מה אתם עושים???
הרסתם לי את השפה!!!

15. ילידים דיגיטליים לעומת מהגרים דיגיטליים
ילידים דיגיטליים – אנשים שנולדו למצב שבו חלק ניכר מהתקשורת הבינאישית מתווך מחשב (הנוער של היום). ילידים דיגיטליים נולדו לעולם שבו טלפונים ניידים, מחשבים ובעיקר האינטרנט הפכו לחלק אינטגרלי בחייהם. הם פיתחו דרכים להתמודד עם הצפת המידע, בין היתר באמצעות חדשנות דיגיטלית ויצירתיות.
יש מהגרים דיגיטליים – בני הדור הקודמים להם, אשר למדו את האמצעים ואת התפיסות הדיגיטליות בשלב מאוחר יותר בחיים שלהם.
אם אני יליד דיגיטלי
ואבא ואמא שלי הם מהגרים דיגיטליים,
אז מה היא סבתא שלי?

16. אחת התוצאות של השיח באינטרנט היא רידוד השפה ויכולת ההבעה.
ישנם האומרים כי זהו התהליך הטבעי של השפה. כל שפה מחפשת קיצורי דרך ודרכים קלות יותר להבעה.
אובדן חומריות – אמצעי תקשורת תמיד שאפו להתגבר על הזמן והמרחב. בעבר, כשאוכלוסיות חיו במרחב קבוע, הם דאגו בעיקר לשימוש במסרים לאורך זמן ולכן השתמשו במדיה חומרית ויציבה שנשמרת לדורות, כמו כתיבה על אבן. כאשר אוכלוסיות החלו לנוע בעולם (עידן האימפריות וכדומה), נוצר עניין בהפצת מסרים מהירה במרחב ופחות בהשתמרותה לאורך זמן, וכל המדיה הפכה קלילה וארעית יותר (חימר, מגילות, נייר וכדומה). כיום אנו כותבים על מסכים והטקסט גמיש, ארעי מאוד, ניתן לעריכה ומחיקה אינספור פעמים, ובקלות. זה משפיע על יחסינו למילה הכתובה ולסמכותה. לדוגמה: לוחות הברית או הביטוי "חקוק בסלע", הקדושה המיוחסת לתנ"ך כספר וכדומה – האם ירידה בחומריות המדיה ויכולת לשנות את הטקסט מורידה מסמכותו ומשמעותו?

17. ההבדלים המהותיים בין דיבור ובין כתיבה
פרמטר
דיבור
כתיבה
משתתפים:
דיאלוג רב-כיווני, משוב מיידי בו-זמני
מונולוג חד-כיווני, ללא משוב מיידי
זמן:
זמן אמת, ארעי/חולף
תלוי זמן, עמיד לאורך זמן
גישה:
ישירה/לינארית בלבד
ניתן לסריקה וגישה אקראית
אלמנטים מבניים:
קול: טון, עוצמה, הפסקות
טקסט: פורמט, ניקוד
פונקציות תוכן:
ממוקד מידע, תיעוד
תוכן חברתי
מבנה פנימי:
ספונטני, פחות רשמי, פחות מובנה, נטייה לפשטות תחבירית
יותר רשמי, מתוכנן ומובנה, תחביר מורכב יותר
עריכה ורפלקציה:
שוטף, כמעט ללא עריכה או מודעות
נטייה לעריכה ולרפלקציה

18. לתקשורת מתווכת-מחשב יש מספר מאפיינים טכנולוגיים המעודדים נטייה לשפה דבורה ומשחקיות עם השפה:
אינטראקטיביות – תקשורת פתוחה רבים לרבים, אשר הייתה עד כה ייחודית למצבי פנים אל פנים בלבד, ולכן מעודדת הן נטייה לשפה דבורה והן בעיות הנובעות מאובדן ההקשר של השיחה וחשיפתה הפומבית לקהלים נסתרים. באינטרנט ההקשר נעלם. מה שנמצא באינטרנט ממוען לכולם ותמיד יהיה שם, וזהו ההקשר הבסיסי ברשת האינטרנט. החברה לא תמיד מביאה בחשבון את ההשלכות של ההקשר (ושל אמירת הדברים ברשת האינטרנט).
הייפרטקסט – הטכנולוגיה המאפשרת קישורים בין טקסטים ברשת. היא שוברת את הלינאריות של הטקסט ויוצרת יכולת לספר סיפור אסוציאטיבי יותר באמצעות קפיצה ללינק אחר, כמו במאמר מוסגר.
תקשורת סינכרונית/א-סינכרונית – יש סביבות רשת שמאפשרות שיחה בזמן אמת, כמו צ'טים וסביבות אחרות שמבוססות על הודעות מצטברות כמו דואר אלקטרוני או פורומים. ככל שהשיחה יותר סינכרונית היא יותר אינטראקטיבית וקרובה יותר למאפייני שיחה דבורה, כך שגם ז'אנר שקרוב לכתיבה ברשת, כמו פוסט (רשומה) בבלוג (יומן רשת), הופך מהר מאוד לסוג של דיבור לקהל, וניתן לצפות שייכתב בשפה דבורה יותר.

19. א. הסבירו שלושה מאפיינים טכנולוגיים המעודדים נטייה לשפה דבורה באינטרנט
א. הסבירו שלושה מאפיינים טכנולוגיים המעודדים נטייה לשפה דבורה באינטרנט. אילו מהמאפיינים באים לידי ביטוי בפתיח?
ב. הסבירו שלושה הבדלים בין שפה כתובה ובין שפה דבורה. הסבירו באיזו שפה משתמשים באינטרנט? הסבירו שלושה ממאפייניה. הסבירו כיצד שפה זו באה לידי ביטוי בפתיח.
ג. הסבירו את המושגים תקשורת סינכרונית ותקשורת א-סינכרונית. מהם המאפיינים של התקשורת בעידן האינטרנט? הסבירו תשובתכם תוך שימוש בפתיח.
ד. הסבירו שלושה מאפיינים של שפת הכתיבור הדיגיטלית. הסבירו אם בלימודים מקוונים ניתן להשתמש בשפת הכתיבור.

20. השפעת הטכנולוגיה על השפה – דלדול תרבותי או העשרה תרבותית?
הגורמים המניעים שינוי הרסני של השפה הם אוניברסליים – הם פועלים בכל השפות ובכל התקופות, ללא קשר לטכנולוגיה או למגע עם שפות אחרות.
קיימים שלושה כוחות הרס הפועלים בכל השפות:
א. חיסכון במאמץ – גורם לקיצורים, הלחמים (פעם כדור רגל היה שתי מילים, בעתיד ביצפר אולי יהיה מילה אחת) וירידה מתמדת בקוליות (ב' מוחלפת בפ', ק' מוחלפת בהא וכדומה).
ב. דחף להבעה – הרצון להרחיב את טווח המשמעות וההשפעה של הדברים מביא לרוב לשחיקת משמעותם (כשהמילה "לא" אינה מספיקה כדי לציין את המשמעות שלה, "לא", צריך להחליף אותה למילה או צירוף בעלי משמעות חזקה יותר - "ממש לא". זה קרה בצרפתית כהוספת pas ל-ne להדגשת שלילה והפך לחלק בלתי נפרד מהמילה).
ג. הדחף האנושי לתבניות הגיוניות של סדר – בעיקר אצל ילדים. ילדים ממציאים הטיות ושוגים כי הם מתקנים במוחם פערים שהם לא הגיוניים בשפה. למשל ורד, שהוא פרח באיכות נשית כל כך. צורת הרבים היא ורדים ולא ורדות... פעם אמרו רפתים כרבים של רפת, וזה התחלף לרפתות בהדרגה מסיבה זו.

21. תפקידה של טכנולוגיית התקשורת בתהליכי שינוי השפה:
שפות מתפתחות בכיוונים שונים כאשר הן מדוברות במרחבים גיאוגרפיים שונים ומייצרים תרבות שונה. סביבות טכנולוגיות מתפקדות כיום כמרחבים, כך שבטוויטר מתפתחת תרבות ושפה קצת שונה מזו שבפייסבוק, בטוקבקים או בפורומים מסוימים.
כוחות השינוי הפועלים על השפה התפתחו תמיד במדיום הדיבור כשהכתב רק שיקף אותו. כיום אנו "מדברים" בכתיבה ברשת, ולכן ניתן לתפוס ולתעד את שינויי הסלנג הדבור כמו פעם, אבל גם לאתר סלנג חדש שמתפתח כתוצאה מכתיבה ותוך כדי כתיבה ברשת.
כתוצאה מהסיבות הקודמות, סביבות טכנולוגיות מציגות הן מגבלות והן הזדמנויות שמעודדות יצירתיות ומשחקיות עם השפה ומכוונות את התפתחותה באפיקים מסוימים על פני אחרים.

22. באינטרנט צצים סמנים תחביריים חדשים לדוגמא: -הצמדת # לנושאי השיחה, נקודה בתחילת המשפט ".בעיה: 6 בערב ואני עדיין במיטה"; צורות דקדוקיות בלתי מקובלות כמו: – "כנסו" – או "כנסו- כנסו" (בהכפלה) – במקום היכנסו; -הצמדת מילות יחס למילים הבאות אחריהן – אין רווחים כמו בדיבור השוטף; שימוש בסופיות השאולות מאנגלית – "עדכוניישן". *כאשר צורות לשוניות חדשות כדוגמת אלו נוצרות, דוברים משכבות מסוימות באוכלוסייה וכותבים בעיתונות מביעים דאגה עמוקה מכך שהלשון התקנית בסכנה.

23. השפעת הלעז
השפה המרכזית המשפיעה על העברית הישראלית היום היא השפה האנגלית. השפה האנגלית הייתה מהשפות הרשמיות בישראל על-פי חוק בימי המנדט הבריטי, אך השפעתה הרחבה על העברית היא בעיקר הודות לגלובליזציה התרבותית והתקשורתית. מצב השפה משקף גם את יחסי הכוח הכלכליים והפוליטיים בעולם היום. התרבות האמריקנית משפיעה יותר מכול על לשון העיתונות, וזו מחדירה לשפה המדוברת מגוון מילים שהפכו טריוויאליות (הביטוי "עשה לי את היום" אינו סלנג אלא תרגום). האינטרנט מהווה סוכן מרכזי במערך תקשורת ההמונים והתרבות הגלובלית החודרת לישראל. הלעז הוא תופעה מרכזית בשפה האינטרנטית הישראלית, אבל אין לומר בשום אופן שבאינטרנט נכתבת שפה שאיננה עברית. ההיפך הוא הנכון. העברית שולטת ברשת.

24. מעמדו של הסלנג ברשת
כמו בעולם הדפוס, גם השפה הכתובה של האינטרנט כוללת מגוון ז'אנרים של הלשון הכתובה המעונבת. מכיוון שהאינטרנט הוא זירת הכתיבה הדמוקרטית והחופשית של העולם, כל בעל נגישות למחשב יכול לכתוב, ללא עורכים וללא רשות מפקחת.
כך הלשון הכתובה זוכה לקבל לחיקה מאפיינים עממיים שבעבר נהגו להופיע רק בציטוטי דיאלוג הספרות היפה, במכתבים אישיים וברשימת קניות לסופרמרקט.
המהפכה הלשונית של האינטרנט היא היותו כור היתוך ללשונות הדיבור והכתיבה ("מה זאת אומרת" – הפך ל"מסתומרת" אצל הילדים והנוער). לכן, לסלנג ברשת מעמד זהה למעמדו בשפה המדוברת, אך האינטרנט מאפשר למילות ולביטויי סלנג לבוא אל הכתב.

25. רגע של מחשבה....
טכנית כולנו מדברים עברית, אבל העברית של הדור הצעיר התפתחה לרמות שיח מתוחכמות שטובי האנתרופולוגים היו מתקשים לפענח. הילה בניוביץ הופמן בבלוג שלה 'ואן דר גראף אחותך' תוהה:
"איך צעירים עוברים 12 שנות חינוך במערכת מסודרת למדי, ועדיין לא מסוגלים לחבר משפטים בצורה שפויה? בבתי ספר, לטענתה, משתוללת שפה זוועתית. הטוויטר והפייסבוק הורסים הכול, ואפילו סימני השאלה סובלים". (איתמרק, עברית אינטרנטית אחותך, )
1. הסבירו מהו תפקידה של הטכנולוגיה בתהליכי שינוי השפה. הסבירו מדוע מתרחש שינוי בשפה העברית בעיקר בקרב בני נוער.
2. הסבירו מהו סלנג אינטרנטי. האם ההאשמה של הילה בניוביץ הופמן לגבי דלדול השפה העברית בקרב בני הנוער נכונה? נמקו תשובתכם.

26. רגע של מחשבה...
צפו בקטע הבא: מתוך הסרט: Friends with benefits”"

27. מה לדעתכם ראינו?
מה משמעות הפייסבוק בעיניכם בחיינו?
מה משמעות הסטטוס בפייסבוק?
האם הפייסבוק הוא שלב במיסוד היחסים?

29. שפה וזהות
המילה זהות בעברית נגזרת מפעולת הזדהות עם מישהו או משהו. היא מעידה על כך שאנו מוגדרים ומגדירים את עצמנו על-פי מה שאנו אוהבים, בוחרים, הופכים לחלק מחיינו ומבטאים את עצמנו באמצעות מגוון מערכות הסימון והסגנון העומדות לרשותנו, כמו שפה, טעם מוזיקלי, לבוש, תסרוקת ועוד.
באינטרנט אנו מי שאנחנו טוענים שאנחנו, ואנחנו מזדהים על-פי מה שאנחנו כותבים ועל-פי האופן שבו אנחנו כותבים את זה. סממן הזהות הראשוני והבסיסי ברשת הוא הכינוי, השם שאנו בוחרים לעצמנו במגוון סביבות ברשת. במרבית התוכנות ברשת ניתן להחליף את שמנו לעיתים תכופות, ולחשוף באמצעות זאת מגוון פנים בזהותנו, או להחליף בין מגוון זהויות. הפרט הראשון שאדם רוצה לדעת על מי שעומד מולו, מאחר שאינו יכול לראותו, הוא מינו, ואחר כך גילו. אם הדבר לא כתוב, הרבה פעמים המצ'וטטים מנסים לנחש את מין הדובר או הדוברת על-פי תכנים וצורת התקשורת בערוץ השיחה הפומבי. בניסיונות אלו הם נאחזים בסטריאוטיפים מיושנים לגבי תחומי עניין נשיים וגבריים.

30. לכינויים בצ'ט יש שני תפקידים עיקריים וסותרים לכאורה:
הסוואה ומשיכת תשומת לב.
הבניית אני קבוצתי, בולט כיום במיוחד בבלוגים של בני נוער ובפייסבוק.
לעיתים הכינויים הם תלויי הקשר ושיח, וזהות היחיד קשורה קשר הדוק בזהות הקבוצה.
כותבות בלוגים רבות נוהגות לעצב דימויים המקשטים את מסגרת הבלוג שלהן. לזה הן מוסיפות טקסט אשר מתחיל ב: "גם אני", "גמני". דימויים אלו משמשים כאווטארים של הנערות
*אווטאר בשפה האינטרנטית – "ייצוג של זהות הגולש, או פן שרצה להדגיש בזהותו".
באמצעות כפתורים מעוצבים אלו כותבת הבלוג מעבירה מסרים נוספים לגבי זהותה והעדפותיה לדוגמא: "גם אני ילדה זוהרת", "גם אני אוהבת לישון" וכדומה. הבניית זהותה של הבלוגרית נעשית באמצעות הצירוף "גם אני", המחבר אותה לקבוצה מדומיינת של נערות בעלות מאפיין זהה, ואינה עומד בפני עצמה.

31. הריצו את הסרטון לדקה 38:02

32. יצירת זהות ברשת באמצעות השפה הפקצית – עגה של נערות ישראליות
המילה פקצה הופיעה לראשונה ב במילון "אחולמניוקי" לעברית מדוברת, בעריכת דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. היא מופיעה ככינוי לטירונית בצבא, כינוי המייצג פקידה צעירה. בשנות התשעים של המאה ה-20 יצאה המילה מגבולות העגה הצבאית, והוסבה לכינוי גנאי נשי (פרחה צעירה),
או לעיתים בעל גוון של נערה עשירה מצפון תל אביב. המודעות ל-פקצה בשיח התרבותי והתקשורתי נקשרה אפוא לראשונה לתת-התרבות של הנערות בבלוגים.
ה-פקצה צמחה בתרבות הבלוגים ופרשה את חסותה על מגוון זהויות נשיות שהתקיימו במציאות החברתית של נערות ישראליות, חלקן בעלות מאפיינים סותרים. חלק מהנערות שכונו פקצות ברשת לא מיהרו להתנער מהתיוג השלילי.
רבות מהן כינו את עצמן פקצות בגאווה, והעניקו לכינוי משמעות חיובית.
ה-פקצה על פיהן היא נערה אופנתית, נשית ומעודכנת.
במסגרת המאפיינים הייחודיים שהן פיתחו וטיפחו בבלוגים, בלטה במיוחד אורתוגרפיה מיוחדת,
שכונתה: "שפת הפקצות" = "פקצית".

33. *פקצית - עברית מדוברת המובאת אל הכתב, עם כמה חידושים ההולכים בדרכן של הנטיות הלשוניות הקיימות של העברית.
האורתוגרפיה הייחודית שהתפתחה בקרב ז'אנר בלוגי הפקצות מבוססת על החלפת חלק מהאותיות העבריות בסימנים אחרים. רוב הסימנים החלופיים נבחרים על-פי דמיון חזותי לאות, בין אם בצורת הדפוס או הכתב.
לדוגמה: 9 הופך להיות פ בגלל הדמיון הגרפי-חזותי ביניהם. במספר מקרים האותיות מוחלפות על-פי עיקרון שונה, עיקרון של צליל דומה. למשל, האות העברית מוחלפת באות אנגלית בעלת הגייה דומה (לדוגמה – פ - F, מ - M ). תבנית המבוססת על צליל היא החלפת רצף אותיות 'מע', 'מא' או 'מה' במספר (לדוגמה: 100מם = מהמם, 100פנט= מהפנט).
סוג נוסף של פקצית הוא הכפלת האותיות, ביטול קוליות בעיצורים (ספתא = סבתא).
הפקצית מתעדת בכתב את התופעה המדוברת (ידתם = ידעתם, מישו = מישהו).
י' כחמידות – כאשר כותבות הפקצות מבקשות להיות חמודות במיוחד (שילום = שלום, מתעלייך חיימשלי = מתה עליך, חיים שלי) וכדומה.
הפקצית אינה שפה עצמאית, אלא עגה מיוחדת להקשר חברתי מסוים. שימוש בעגה זו מעביר מסרים לשוניים, פרגמטיים וחברתיים מהכותבת לקוראות. הפקצית מופיעה בעיקר בחלקי טקסט שבהם הבלוגרית משקיעה יותר, בכינוי שלה ובכותרת הבלוג.

34. *נראה כי גם המאפיינים הלשוניים של הפקצית תומכים בהצגתה של זהות מגדר נשית סטריאוטיפית, ילדותית, חמודה במופגן ומתפנקת. מכיוון שבתיאוריה הפמיניסטית הקול הנשי הוא מטפורה מרכזית לכוח, ניתן לטעון שההתיילדות, ההקטנה, ההשטחה והירידה בקוליות הלשונית ברשת מסמנים הקטנה עצמית ואת היעדרו של הכוח, כמאפיינים שנערות מאמצות לעצמן כחלק מההתנסויות הראשונות בביצוע זהותן כנשים צעירות.

35. משימה מסכמת צפו בקטע הבא: http://www.youtube.com/watch?v=o8dZsBV_ZlM
מתוך הסרט: "יש לך הודעה"

36. נתחו את המושגים הבאים על פי הקטע:
מהי תקשורת סינכרונית, איך היא באה לידי ביטוי בקטע שצפינו?
מהי שפה אינטרנטית, איך היא באה לידי ביטוי בקטע שצפינו?
נמקו...

37. מושגים מסכמים או - בקיצ' מה היה לנו?
זהות – המילה "זהות" בעברית נגזרת מפעולת הזדהות עם מישהו או משהו. היא מעידה על כך שאנו מוגדרים ומגדירים את עצמנו על-פי מה שאנו אוהבים, בוחרים, הופכים לחלק מחיינו ומבטאים את עצמנו דרך הפריזמה שלו, באמצעות מגוון מערכות הסימון והסגנון העומדות לרשותנו, כמו שפה, טעם מוזיקלי, לבוש, תסרוקת ועוד.

38. ילידים דיגיטליים – אנשים שנולדו למצב שבו חלק ניכר מהתקשורת הבינאישית מתווך מחשב (הנוער של היום). ילידים דיגיטליים נולדו לעולם שבו טלפונים ניידים, מחשבים ובעיקר האינטרנט הפכו לחלק אינטגרלי בחייהם. הם פיתחו דרכים להתמודד עם הצפת המידע, בין היתר באמצעות חדשנות דיגיטלית ויצירתיות. יש להם שלושה אופנים עיקריים לגלישה דרך טקסט: 1. רעייה - רפרוף על כותרות ממקורות שונים ואיסוף מידע מהמקורות השונים. 2. צלילת עומק - השתקעות במרחב מצומצם והתעמקות בנושא זה לפרטיו. 3. חשיבה על מה שהם מצאו. את שלושת אופני הגלישה הטקסטואלית הם משלבים ברב-משימתיות מעוררת התפעלות, ונעים בין טכניקה אחת לאחרת.
מהגרים דיגיטליים – בני הדור הקודמים להם, אשר למדו את האמצעים ואת התפיסות הדיגיטליות בשלב מאוחר יותר בחיים שלהם.

39. סלנג – מאפיין קבוצות מוגדרות באוכלוסייה, אך הוא חלק מהלשון המדוברת
סלנג – מאפיין קבוצות מוגדרות באוכלוסייה, אך הוא חלק מהלשון המדוברת. הסלנג נחשב כ"ברית עממית". הסלנג אינו שפה שלמה, אלא אוצר מילים וביטויים אשר משולב במבנה של השפה, הנשלט על ידי כלליה המחייבים. הסלנג הוא סטיות מודעות מן התקן, המתגרות בחלופות הניטרליות של השפה התקנית. בעבר נתפס הסלנג כסוציולקט נמוך, אך הגישה המתגבשת בימים אלו רואה בו משלב, רמת לשון לגיטימית ומתוכננת, אשר נעשה בה שימוש מכוון המתאים לנסיבות השיח. (מוצ'ניק, 2002)
סלנג אינטרנטי – כמו בעולם הדפוס, גם השפה הכתובה של האינטרנט כוללת מגוון ז'אנרים של הלשון הכתובה המעונבת. האינטרנט הוא זירת הכתיבה הדמוקרטית והחופשית של העולם, וכל בעל נגישות למחשב יכול לכתוב, ללא עורכים וללא רשות מפקחת. וכך, הלשון הכתובה זוכה לקבל לחיקה מאפיינים עממיים שבעבר נהגו להופיע רק בציטוטי דיאלוג מהספרות היפה ובמכתבים אישיים. המהפכה הלשונית של האינטרנט היא היותו כור היתוך ללשונות הדיבור והכתיבה ("מה זאת אומרת" – הפך ל"מסתומרת" אצל הילדים והנוער). לכן, לסלנג ברשת מעמד זהה למעמדו בשפה המדוברת, אך האינטרנט מאפשר למילות ולביטויי סלנג לבוא לידי ביטוי בכתב.

40. שפת גוף דיגיטלית ואמוטיקונים – כדי לפצות על כך שאנו לא רואים את בן השיח שלנו משתמשים באמוטיקונים. אלו הם סימנים גרפיים ברשת המייצגים רגשות. באנגלית emoticon שזה שילוב של emotion ו-icon הפרצופון (סמיילי) משמש להבעת רגשות בעת שיחה בכתב.
שפה דבורה – מאפיין מובהק של השפה המדוברת הוא השטף, והחשיבות הרבה הניתנת לו. השפה המדוברת מאופיינת בשימוש תדיר יותר בגוף ראשון ושני, בסימני שיח דוגמת 'את יודעת', 'כמו שאומרים' ו'כאילו', המבטאים את התחשבותו של המוען בנמען ואת התייחסותו של הנמען למוען ולדבריו. אחד המאפיינים של שפת הדיבור הוא הסלנג.
שפת כלאיים – כתיבור – שפה המשלבת מאפיינים לשוניים של שתי מערכות לשוניות. למשל, השפה הנהוגה באינטרנט משלבת כתיבה עם מאפיינים של שפת הדיבור. ה"כתיבור" בא לידי ביטוי בשלוש דרכים:
שילוב בין אלמנטים של שפה כתובה ובין אלמנטים של שפה דבורה:
משמשת כדי להתגבר על כך שאנחנו לא שומעים/רואים את בן השיח, לדוגמה, משתמשים באותיות גדולות כדי להביע כעס, חוזרים על אותיות כדי להדגיש עניין או מצב רוח.

41. תמצות - כדי להכניס הרבה תוכן למקום קטן צריך לתמצת, ולכן התחילו להשתמש בראשי תיבות כמו: ל"ת - ללא תוכן, בלת"ק - בלי לקרוא תגובות קודמות, וכדומה. גם מחליפים אותיות משפה תקנית לאותיות לועזיות ומספרים, כמו: פ33ה, שימוש באותיות באנגלית כדי לקצר ביטויים כמו:LOL , להביע צחוק, U4 (בשבילך) ועוד.
שפת גוף דיגיטלית – קיימת כדי לפצות על כך שלא רואים את בן השיח משתמשים באמוטיקונים.
שפה כתובה –שפה רשמית יותר, מפורשת יותר ומוקפדת יותר.
תקשורת א-סינכרונית – תקשורת שלא בזמן אמת, מעוכבת. במקרים כאלו בני השיח שולחים הודעות אשר כל אחת מהן מתפקדת כמו מכתב או נאום שלא ידוע מתי ייענה (דואר אלקטרוני). לתקשורת א-סינכרונית יש השלכות לשוניות: היא יכולה להיות עשירה יותר מכיוון שלכותבים יש זמן לערוך את הטקסט.
תקשורת סינכרונית – תקשורת מתווכת-מחשב בזמן אמת, בו זמנית. כלומר, המשוחחים שולחים זה לזה הודעות בכתב, בקול או בווידיאו, המופיעות מיד לאחר שנשלחו על הצג של בן השיח שלהם והם יכולים להשיב זה לזה מיד וברצף, כמו בשיחה פנים אל פנים או בשיחת טלפון.