1. מערכות ההגנה של הגוף
אבעבועות רוח

2. לשם מה זקוק גופנו למערכות הגנה?

3. גופנו משמש כ"מטרה" להתקפותיהם של מיני מיקרואורגניזמים רבים הגורמים מחלות
שפעת
אבעבועות רוח

4. גורמי המחלות העיקריים באדם, בבעלי חיים ובצמחים:
* חיידקים
חיידקי מחלת הליגיונרים
* נגיפים
נגיף הפוליו (שיתוק ילדים)
* פרוטיסיטה ("חד-תאיים")
פלסמודיום הקדחת
* פטריות
הפטריה קנדידה אלביקנס
* וירואידים - חלקיקים המורכבים מחומצת גרעין בלבד, רנ"א (גורמים למחלות בצמחים).
* פריונים - חלקיקי חלבונים המשתכפלים ללא תיווך של חומר תורשתי (לגודמא : מחלת "הפרה המשוגעת").

5. מערכות ההגנה של הגוף מגינות עליו בפני נזקים של גורמים (חיצוניים או פנימיים) המחוללים מחלות

6. מערכות ההגנה של הגוף בפני מחלות וזיהומים:
א. מערכות לא ברירניות (מערך הגנה ראשון) - מונעות או מעכבות חדירה של גורמי מחלה מבחוץ.
ב. מערכות ברירניות (מערכי הגנה שני ושלישי) - פועלות בתוך הגוף נגד גורמים פנימיים שהשתנו, ונגד גורמים חיצוניים שחדרו לתוכו. מבוססות על היכולת להבחנה בין "עצמי" לבין "לא עצמי" (זר).
תגובה ייחודית היא תגובה המבחינה בין בין סוגים שונים של אנטיגנים, כלומר של גורמים זרים (למשל בין סוגי חיידקים שונים) והיא פועלת אך ורק כנגד אותו אנטיגן.
ביולוגיה של האדם, עמ' 167
תגובה לא ייחודית היא תגובה המבחינה בין תאי הגוף ("עצמי") וגורמים זרים ("זר"), אך אינה מבחינה בין סוגים שונים של אנטיגנים, כלומר בין סוגי גורמים זרים, למשל בין סוגי חיידקים שונים.
ביולוגיה של האדם, עמ' 162

7. תרשים כללי של מערכות ההגנה כנגד גורמים זרים
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 164

8. פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 167
מערכות ההגנה של גוף
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 167

9. מערכות הגנה לא ברירניות

10. מערכות לא ברירניות – גורמות או מעכבות חדירה של גורמי מחלה מבחוץ
מערכות לא ברירניות – גורמות או מעכבות חדירה של גורמי מחלה מבחוץ
1. כיסוי חיצוני – עור, אפיתל, מערכת העיכול.
2. חומרים מופרשים - אנזימים (ליזוזים, אנזימי העיכול), רעלים.
3. מערכות שטיפה - דמעות, שתן, רוק ריר.

11. לא ברירניים בגוף האדם המעכבים חדירת גורמים מבחוץ
לא ברירניים בגוף האדם המעכבים חדירת גורמים מבחוץ
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 167

12. מערכות הגנה ברירניות

13. מערכות ההגנה הברירניות של הגוף
המערכות הברירניות פועלות בתוך הגוף נגד גורמים פנימיים שהשתנו ונגד גורמים חיצוניים שחדרו לתוכו. מבוססות על היכולת להבחנה בין "עצמי" לבין "לא עצמי" (זר):
1. אמצעים לא ייחודיים – תאים בלענים, תגובת הדלקת.
2. אמצעים להגנה ייחודית – מנגנוני המערכת החיסונית (הפרשת נוגדנים, תאים קטלנים ועוד).

14. איך מזהה הגוף גורם זר החודר לתוכו?
חומר או תא המזוהים כ"לא עצמיים", ומעוררים תגובה של המערכת החיסונית כנגדם נקראים אנטיגן.
האנטיגנים הם מולקולות אורגניות גדולות שונות (כגון חלבונים שונים), היכולות להיות "עצמאיות" או קשורות לקרום תא.
וירוס הפטיטיס (הגורם לדלקת הכבד) עם אנטיגנים
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 180

15. איך מזהה הגוף גורם זר החודר לתוכו?
לעתים קרובות אנטיגנים הם חלבונים, גליקופרוטאינים או רב-סוכרים הבולטים על פני הקרום או הדופן של אורגניזמים.

16. איך מזהה הגוף גורם זר החודר לתוכו?
גם חומרים שאינם חלק מאורגניזמים עשויים להיות אנטיגנים, לדוגמא: ארס של נחש ורעלן המופרש מחיידקים.
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 180

17. דוגמא לאנטיגנים - אנטיגנים מקבוצת הדם ABO והנוגדנים להם בפלסמה
בפלסמת הדם של אדם עשויים להימצא נוגדנים המכוונים נגד אנטיגנים של סוג דם אחר.
ביולוגיה של האדם, עמ' 174

18. מערכות הגנה ברירניות לא-ייחודיות
תגובה חיסונית לא ייחודית היא תגובה המבחינה בין תאי הגוף ("עצמי") וגורמים זרים ("זר"), אך אינה מבחינה בין סוגים שונים של גורמים זרים, למשל בין סוגי חיידקים שונים.
בתגובה הלא ייחודית מופעלים אמצעים לא ייחודיים:
* תאים בלענים.
* תגובת הדלקת.
ביולוגיה של האדם, עמ' 162

19. תאים בלענים (פגוציטים)
תא בלען (פאגוציט) הוא תא שבולע חומרים ותאים זרים ומעכל אותם.
מאקרופג - תא בלען הנמצא בכל הרקמות ובולע חיידקים ותאים אחרים.
ביולוגיה של האדם, עמ' 162

20. פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 172
התאים הבלענים
איליה מצ'ניקוף, חוקר רוסי ( ) מגלה תפקידם של התאים הבלענים.
קוץ ורד מוקף תאים בלעניים כפי שנצפה על ידי מצ'ניקוף בכוכב ים/
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 172

21. תאים בלענים (פגוציטים)
פגוציט בולע חיידקים בתהליך של פגוציטוזה

22. דלקת – תגובה של רקמה שנפגעה
דלקת היא תגובה של רקמה שנפגעה, למשל על ידי חיידקים, פציעה, מעיכה, כוויות (טמפרטורה גבוהה או נמוכה מאד).
מאפייניה של הדלקת – חום, אדמומיות ונפיחות.
ביולוגיה של האדם, עמ' 176

23. דלקת – תגובה של רקמה שנפגעה
בתהליך הדלקת מוגברת זרימת הדם לאיזור הפגוע וחל "גיוס" של תאי מערכת ההגנה, ושל חומרים מסיסים המנטרלים ביעילות ובמהירות את הגורם הזר.
ביולוגיה של האדם, עמ' 176

24. חתך רוחב בעור: אירועים ראשוניים המתרחשים בעקבות חדירת גוף זר
התפתחות דלקת
חתך רוחב בעור: אירועים ראשוניים המתרחשים בעקבות חדירת גוף זר
ביולוגיה של האדם, עמ' 163

25. שלבים בהתפתחות דלקת
ביולוגיה של האדם, עמ' 163

26. שלבים בהתפתחות דלקת והחלמת הרקמה
תאי דם לבנים יוצאים מכלי הדם באיזור הדלקת ומשחררים חומרים שונים
ביולוגיה של האדם, עמ' 177

27. מערכת ההגנה הברירנית הייחודית – מערכת החיסון

28. תיפקודי מערכת החיסון
הגנה ייחודית על בעל-החיים בפני נזק הנגרם על-ידי חומרים וטפילים החודרים לגופו על-ידי ניטרולם, שיתוקם וסילוקם.
מקרופאג וחיידקים

29. הבעייתיות הכרוכה במילוי תיפקודיה של המערכת החיסונית
א. כיצד להכיר את הגורמים הזרים?
ב. כיצד למנוע את הנזק של הגורמים הזרים?

30. מאפייניה העיקריים של המערכת החיסונית
א. מסוגלת להבחין בין עצמי וזר.
ב. פועלת באופן ייחודי כנגד האנטיגן.
ג. מקיימת "זכרון חיסוני" לאנטיגן אשר נגדו פעלה.
ד. מסוגלת להגיב לגירויים לא צפויים.
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 178

31. אמצעי הביצוע של המערכת החיסונית
א. בליעה על ידי תאים בלענים (פגוציטים).
ב. הצמדה (הצמתה) על ידי נוגדנים הנוצרים בלימפוציטים B.
ג. הרג על ידי תאים קטלנים (Killer Cells - לימפוציטים (T..

32. פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 184
מערכת הלימפה באדם
קשר לימפה:
איבר המורכב מהסתעפויות של צינורות לימפה ובתוכו תאים בלענים (מקרופאגים) ולימפוציטים שונים הלוכדים ומנטרלים גורמים זרים המגיעים אליו באמצעות נוזל הלימפה.
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 184

33. הלימפוציטים – התאים בעלי הפעילות הייחודית במערכת החיסון
במערכת הלימפה מתרחשת הבשלת הלימפוציטים והתאמתם לתפקודם במערכות ההגנה.
הלימפוציטים הם תאים שפעילותם ייחודית למערכת החיסון. הם בעלי קולטנים לאנטיגנים, המאפשרים להם להתקשר לאנטיגנים ייחודיים ולפעול נגדם.
סוגי הלימפוציטים:
1. לימפוציטים B (=תאי B): מייצרים ומפרישים נוגדנים.
2. לימפוציטים T(תאי T):
תאי Th – תאי עזר (מפעילים ומדכאים תאי B ותאים נוספים).
תאי - Tcתאי הרג (תאים הגורמים להרס אנטיגנים בתגובה ייחודית).
תאי NK – תאי הרג טבעיים (הורסים אנטיגנים בתגובה לא ייחודית).
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 233

34. הנוגדנים
נוגדן (antibody) - חלבון הנוצר על ידי לימפוציטים מסוג B בתגובה לחשיפה לאנטיגן.
הצמדה (=הצמתה) - היווצרות תצמיד אנטיגנים נוגדנים המביא להרחקת האנטיגנים מהגוף.
ניטרול - קשירת נוגדנים אל אנטיגנים, בעיקר רעלנים או נגיפים, הגורמת להפרעה בפעילותם. כאשר הנוגדנים קשורים לאנטיגנים, הם אינם יכולים לחדור לתאים ולגרום להם נזק.
הגברת בליעה על ידי פגוציטים – נוגדנים הנקשרים לאנטיגנים מגבירים את בליעתם על ידי פגוציטוזיס

35. פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 235
הנוגדנים
פעילות הנוגדנים באה לידי ביטוי במספר מנגנונים עיקריים:
כל נוגדן מותאם באופו ייחודי לאנטיגן מסויים.
כאשר מתקיים מפגש בין אנטיגן לנוגדן המתאים לו, נוצר תצמיד של הנוגדן והאנטיגן
במצב זה מופעלים מנגנונים שונים המביאים להרס האנטיגן.
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 235

36. פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 196
דגם של מולקולת נוגדן
איזור משתנה
איזור קבוע
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 196

37. תצמיד של אנטיגנים ונוגדנים
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 196

38. שלבי הפעלת המערכת החיסונית

39. השלבים העיקריים של הפעלת המערכת החיסונית
זיהוי אנטיגנים לא עצמיים
הפעלת המערכות החיסונית (ע"י תאי T עזר)
התמיינות והתרבות התאים הייחודיים כנגד האנטיגן – רובם תאי ביצוע תאי B חלק מייצרי נוגדנים ייחודיים וחלק מייצרי תאי זיכרון
הפעלת תאי הביצוע - תאי B מייצרי נוגדנים ייחודיים ותאי T הרג
עצירת התגובה החיסונית (באמצעות תאי T עזר מדכאים)
בגוף נשארים תאי זיכרון ייחודיים מהסוגים השונים (תאי B ותאי T)

40. שלבים בבליעת חיידק על ידי מקרופג (תא בלען)
מחלה היא כל הפרעה או סטייה מהפעילות התקינה של היצור החי
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 175

41. הצגת אנטיגן בפני לימפוציט (B או T) על ידי תא בלען
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 181

42. הצגת אנטיגן בפני לימפוציט (B או T) על ידי תא בלען

43. מבין רבים של הלימפוציטים רק שבט אחד מזהה את האנטיגן ומתרבה
ברירת שבטים
מבין רבים של הלימפוציטים רק שבט אחד מזהה את האנטיגן ומתרבה
ביולוגיה של האדם, עמ' 163

44. דרכי זיהוי של אנטיגנים על ידי לימפוציטים מסוג B ולימפוציטים מסוג T
ביולוגיה של האדם, עמ' 168

45. תגובת של לימפוציטים מסוג B למפגש עם האנטיגן
ביולוגיה של האדם, עמ' 169

46. תגובת חיסון ראשונית ותגובת חיסון שניונית
עקום יצירת נוגדנים במהלך תגובה ראשונית ושניונית של יצירת נוגדנים, בעת חשיפה ראשונה ובעקבות חשיפה שנייה לאנטיגן
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 205

47. פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 202
חסינות וחיסון
חסינות – תכונה המאפשרת לגוף להתגונן נגד גורמים זרים החודרים לגוף, והיא מתקיימת כתוצאה מפעילותם של גורמי ההגנה הייחודיים.
חיסון – יצירת הגנה בפני אנטיגנים, בעיקר גורמי מחלות.
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 202

48. סוגי חסינות
א. חסינות מולדת - חסינות המוקנית לאדם באופן תורשתי, או בתקופת ההתפתחות העוברית.
ב. חסינות נרכשת – חסינות המוקנית לאדם במהלך חייו באופן טבעי (חשיפה לגורמי מחלה מהסביבה) או באופן מלאכותי (כתוצאה מפעילות רפואית מכוונת באמצעות מתן תרכיב חיסון).

49. דרכים של חיסון
א. חיסון פעיל – יצירת חסינות בעקבות חשיפה (טבעית או מלאכותית) לאנטיגן גורם המחלה. גורם המחלה (מיקרואורגניזם מוחלש או מומת, או אנטיגנים בלבד), גורם להפעלת המערכת החיסונית ולהיווצרות זיכרון חיסוני.
גורם המחלה (מיקרואורגניזם מוחלש או מומת, או אנטיגנים בלבד), גורם להפעלת המערכת החיסונית ולהיווצרות זיכרון חיסוני.
ב. חיסון סביל - החדרת נוגדנים מוכנים כנגד גורם המחלה. הפרט מקבל נוגדנים מוכנים שנוצרו בפרט אחר, בדרך כלל בגופם של בעלי חיים שונים.

50. פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 202
דרכי חיסון
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 202

51. הזיכרון החיסוני
ביולוגיה של האדם, עמ' 170

52. גילוי החיסון - א אדוארד ג'נר מחסן כנגד אבעבועות שחורות
אדוארד ג'נר חיסן ב-1796 ילד כנגד אבעבועות שחורות:
א. הדביק את הילד באבעבועות בקר.
ב. הדביק את הילד באבעבועות שחורות.
ג. הילד לא חלה באבעבועות שחורות!
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 178

53. חיסון נגד כלבת פסטר

54. כלבת

55. חיסונים נגד שפעת

56. שפעת
נגיף השפעת תוקף תא

57. קשיים ביצירת חיסון יעיל
היווצרות זנים חדשים של שפעת במזרח הרחוק

58. העיקר הבריאות!

61. חיסון סביל
חסינות -
חיסון -

62. נסיוב נגד ארס נחשים

63. תפקוד לקוי של המערכת החיסונית

64. אלרגיה
הגדרת אלרגיה ותמונות
ביולוגיה של האדם, עמ' 163

65. פעילות נוגדן בהקשר לאלרגיה
פרקים במיקרוביולוגיה, עמ' 197

66. מחלה היא כל הפרעה או סטייה מהפעילות התקינה של היצור החי
אלרגיה
מחלה היא כל הפרעה או סטייה מהפעילות התקינה של היצור החי
ביולוגיה של האדם, עמ' 163

67. כשל חיסוני - מלידה
"ילדי הבועה"
איור "ילדי הבועה"

68. מחלות אוטואימוניות הגדרת מחלות אוטואימוניות
איור סכמטי של מחלה אוטואימונית

69. כשל חיסוני נרכש (מחלת האיידס)
חיסון כנגד אבעבועות שחורות

70. המערכת החיסונית והשתלת איברים

71. השתחלת איברים והתאמת רקמות
מחלה היא כל הפרעה או סטייה מהפעילות התקינה של היצור החי
ביולוגיה של האדם, עמ' 163

72. התאמת רקמות
תאים מגופם של שני חולים הזקוקים לתרומת איבר, ותאים שנלקחו מתורם פוטנציאלי.
יש מידה של התאמה בין האנטיגנים של התורם לבין אלה של אחד משני החולים.
ביולוגיה של האדם, עמ' 173

73. העיקר הבריאות!

78. תאי הדם באדם
פרקים במיקרוביולוגיה 213

79. תאי הדם באדם
פרקים במיקרוביולוגיה 214

80. תהליך גילוי מחלת הליגיונלה
פרקים במיקרוביולוגיה 217

81. מאגר ציורים

82. מאגר ציורים

83. מאגר ציורים

84. גורם זר לגוף נקרא אנטיגן
דלקת

85. גורם זר לגוף נקרא אנטיגן
דלקת

86. חיסון נגד גחלת – לואי פסטר
1880
 Louis Pasteur develops a method of attenuating a virulent pathogen, the agent of chicken cholera, so it would immunize and not cause disease. This is the conceptual breakthrough for establishing protection against disease by the inoculation of a weakened strain of the causative agent. Pasteur uses the word ”attenuated” to mean weakened. As Pasteur acknowledged, the concept came from Edward Jenner’s earlier success at smallpox vaccination.
הס עמ' 129

87. חיסון
אדוארד ג'נר מחסן ילד כנגד אבעבועות שחורות באמצעות הדבקה באבעבועות בקר

88. דרכי זיהוי של אנטיגנים על ידי לימפוציטים מסוג B ולימפוציטים מסוג T

89. מאגר ציורים