אפידמיולוגיה בלה סביצקי.

אפידמיולוגיה בלה סביצקי

אפידמיולוגיה מה זה? מקור השם ביוונית : אפידמיולוגיה
מקור השם ביוונית : אפידמיולוגיה מדע העוסק בחקר התפלגות המחלות באוכלוסיות ומציאת גורמים אשר משפיעים על התפלגות זו. לשם כך המדע משתמש בגישה כמותית להערכה והתערבות. מדע עם בתוך מגפה

אפידמיולוגיה רפואה קלינית מה הקשר?

מטרות מדע האפידמיולוגיה
קביעת מצבי בריאות של קהילה מבחינת התחלואה ו/או התנהגויות בריאותיות בקהילה לזהות את האטיולוגיה (סיבה למחלה) ואת גורמי הסיכון של אדם (גורמים אשר מעלים את סיכונו של האדם לחלות) להעריך אמצעים מניעתיים וטיפוליים חדשים ודרכים חדשות למתן שירותי בריאות לספק בסיס למדיניות ציבורית ולחקיקה הקשורות לבעיות של בריאות הציבור

אפידמיולוגיה אפידמיולוגיה אנליטית אפידמיולוגיה תיאורית

מדע העוסק בתיאור מחלות ותופעות הקשורות בבריאות. התיאור שואל:
אפידמיולוגיה תיאורית מדע העוסק בתיאור מחלות ותופעות הקשורות בבריאות. התיאור שואל: מה? מי? היכן? מתי? המחלה האדם המקום הזמן

אפידמיולוגיה תיאורית הנחת היסוד: מחלה אינה תהליך אקראי. ישנם סממנים דומים לחולים וכנראה גורמים משותפים למחלה בבני אדם שונים. האפידמיולוגיה התיאורית מתארת כל שלב במסלול החולי. זהו כלי חיוני לקביעת מדיניות, תכנון והערכה של שירותי בריאות. חשיפה תסמינים אבחון טיפול מוות/החלמה

משולש של אפידמיולוגיה תיאורית
גיל מין מצב סוציו-אקונומי לאום דתיות מצב משפחתי גנטיקה התנהגות וכו' פרט קהילה/מדינה עירוניות אספקת מזון ומים גורמים סביבתיים clustering התפשטות או מקומיות משולש של אפידמיולוגיה תיאורית משתנה או יציב? שינויים אונתיים? מקום זמן

הגדרות בסיסיות גורם סיכון (Risk factor) - גורם שקיומו או חשיפה לו מגדילים את הסיכון למחלה או למצב בריאות מסוים. אוכלוסייה בסיכון (Population at risk) - קבוצת אוכלוסייה אשר חשופה לגורם סיכון משותף כמו: מעשנים, חשופים למים מזוהמים, חשופים לקרינה מייננת ועוד.. שעור (Rate) - מספר האנשים העוברים אירוע מסוים מתוך כלל האנשים אשר אירוע זה יכול לקרות להם (האוכלוסייה בסיכון). מדד של שכיחות האירוע באוכלוסייה מוגדרת, חיוני להשוואה בין אוכלוסיות.

שיעור הימצאות נקודתית – Point Prevalence Rate
הגדרות בסיסיות שיעור הימצאות נקודתית – Point Prevalence Rate מספר המקרים הקיימים באוכלוסיה האוכלוסייה כולה בנקודת זמן

מספר המקרים הקיימים באוכלוסיה האוכלוסייה כולה בנקודת זמן
שיעור הימצאות נקודתית דוגמא של חישוב מספר המקרים הקיימים באוכלוסיה האוכלוסייה כולה בנקודת זמן שיעור הימצאות נקודתית = המצאות נקודתית בתחילת 2010: 96 24000 = 4/1000 המצאות נקודתית בסוף 2001: 26000 = 4/1000

דוגמא של שימוש בשיעורי הימצאות

דוגמא של שימוש בשיעורי הימצאות
A J Wakefield, S H Murch, A Anthony, J Linnell, D M Casson, M Malik, M Berelowitz, A P Dhillon, A Thomson, P Harvey, A Valentine, S E Davies, J A Walker-Smith. Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children. The Lancet 1998 (Feb), Volume 351, Number 9103.

שימוש בנתוני הימצאות כלי מרכזי לתכנון שירותי בריאות (מתקנים וכוח אדם)
נותן מידע על היקף התופעה כלי מרכזי לתכנון שירותי בריאות (מתקנים וכוח אדם) ניתור תוכניות התערבות שינויים בדפוסי הימצאות מחלה לאורך מספר נקודות זמן

שיעור היארעות מצטברת – Cumulative Incidence Rate (CI)
הגדרות בסיסיות שיעור היארעות מצטברת – Cumulative Incidence Rate (CI) מספר מקרים חדשים בתקופה מסוימת אוכלוסיה בריאה בתחילת המעקב

מספר מקרים חדשים בתקופה מסוימת אוכלוסיה בריאה בתחילת המעקב
שיעור היארעות מצטברת דוגמא של חישוב מספר מקרים חדשים בתקופה מסוימת אוכלוסיה בריאה בתחילת המעקב שיעור היארעות מצטברת = שיעור היארעות של בעיית גב ל-5 שנים: 50 5000 = 1/100 = 1% שיעור היארעות של אסטמה ל-5 שנים: 200 5000 = 4/100 = 4%

מספר מקרים חדשים בתקופה מסוימת אוכלוסיה ממוצעת באמצע התקופה
שיעור היארעות רגילה Ordinary Incidence (OI) מספר מקרים חדשים בתקופה מסוימת אוכלוסיה ממוצעת באמצע התקופה שיעור היארעות רגילה = 1238 שיעור היארעות שנתית של סרטן ריאות בקרב גברים: = 35/ = 0.035% שיעור היארעות שנתית של סרטן ריאות בקרב נשים: 659 = 18/ = 0.018%

דוגמא של שימוש בשיעורי היארעות

הקשר בין הימצאות והיארעות
הארעות Incidence החלמה Cure מוותDeath הימצאות Prevalence

קצת דוגמאות לאפידמיולוגיה תיאורית...

אפידמיולוגיה תיאורית דוגמא מצרים העתיקה מצרים המודרנית 1998
BCA מצרים המודרנית 1998 אוגנדה 1995 אחוז תמותת תינוקות עד גיל שנה 30% 4% 11% אחוז תמותת ילדים מגיל שנה עד 5 שנים 20% 5% 19% תוחלת החיים בלידה 25 65 44 21

היארעות סרטן (כל הסוגים) בישראל, 1980-2002
אפידמיולוגיה תיאורית דוגמא היארעות סרטן (כל הסוגים) בישראל,

10 הסיבות המובילות למוות ב- 1900, ו- 1990
אפידמיולוגיה תיאורית דוגמא 10 הסיבות המובילות למוות ב- 1900, ו- 1990

סיבות תמותה מה השינוי שהתרחש ולמה?
סיבות תמותה מה השינוי שהתרחש ולמה? מחלות זיהומיות מחלות כרוניות

אפידמיולוגיה תיאורית דוגמא

אפידמיולוגיה אנליטית מדע העוסק בחיפוש הגורם לתופעות בריאותיות
גורמי סיכון אפידמיולוגיה אנליטית טוענת שאם מחלה נגרמת בגלל חשיפה לגורם סיכון, עלינו לאתר אותו. היעד: זיהוי גורם חשיפה סיבתי על מנת שנוכל להתערב בעתיד

כיצד מגיע המידע? תצפיות קליניות היפוטזה קשרים סטטיסטיים

איך הכול התחיל? John Snow בדק את הקשר שבין ספק המים וכולירע

מגיפת הכולירה בלונדון August-September 1854

Deaths from cholera in districts of London supplied by two water companies: July 8 – August 26, 1854

Ignaz Philipp Semmelweis 1818-65 קשר בין שטיפת ידיים ותמותת תינוקות

המשולש האפידמיולוגי שלושת המרכיבים הקובעים את התהוות המחלה אצל פרט מסוים: 1. מחולל המחלה (Agent) 2. המאכסן בו מתפתחת המחלה (Host) 3. הסביבה בה הם פועלים (Environment)

(Agent) (Environment) Plasmodium falciparum
דוגמא: מלריה בני אדם מאכסן (Host) מחולל הסביבה (Agent) (Environment) וקטור (יתוש) Plasmodium falciparum איזורי ביצות ומים עומדים, בהם חי יתוש האנופלס

AGENTS סוגים של מחוללים
רעלים אלרגנים קרינה היפגעות פיזית מחולל זיהומי (נגיפים, חיידקים, פיטריות) חוויות טראומטיות

AGENT Factors מאפייני המחולל
כמות או גודל צריך להיות בכמות מספקת על מנת להיכנס למאכסן- מתבטא במספר החיידקים שנכנסים למאכסן, או כמות הקרינה אליה נחשף האדם. יכולת המחולל להשתנות עמידות בתנאי הסביבה אלימות הצלחה אבולוציונית של מחולל נמדדת על ידי יכולת שלו להתרבות ולהתפזר למאחסנים חדשים דוגמא של מחולל מוצלח: שפעת, דיזנטריה (שיגלוזיס), אבעבועות רוח...

Biological Gradient תגובה אפשרית של מאכסן למחולל זיהומי
חשיפה בלבד זיהום עם מחלה קלה זיהום עם מחלה קשה מוות Infectiousness (אינפקטיביות) יכולת המחולל לגרום לזיהום בקרב חשופים Pathogenicity (פתוגניות) יכולת המחולל לגרום למחלה בקרב הנדבקים Virulence (אלימות) דרגת חומרת המחלה שנגרמת אצל המאכסן

אלימות (virulence) כמדד בחיידקים ורעלנים
כיצד נקבע איזה חיידק או רעלן אלים יותר? LD50- מינון סמי-לתלי (Median lethal dose )- המדד לקטלניותו של חומר או קרינה. ההגדרה- הכמות של רעלן או חומר טוקסי הדרושים על מנת להרוג 50% מהאוכלוסיית הנבדקים. יש גם את מדדי LD1 ו-LD99, הריכוזים בהם חומר מסוים מתחיל להיות רעיל או הורג את כל האוכלוסייה.

HOST Factors תכונות המאכסן
ביולוגית: גיל תכונות גנטיות מצב חיסוני תחלואה נלווית מצב תזונתי סוציאלית: התנהגות בריאותית מצב משפחתי השכלה מצב סוציו-אקונומי

ENVIRONMENT Factors תכונות הסביבה
אקלים (חום, לחות, מים עומדים) רמת הגיינה סביבתית ( המצאות זבל, זיהום אוויר) צפיפות (מחנות פליטים, בסיסים צבאיים ) המצאות יתושים, זבובים אשר מהווים דרך העברה למחולל זיהומי המצאות חיות בר אשר מהווים מאגר למחוללים זיהומיים

המאגרים (reservoirs) לגורמי המחלה
בני אדם – נשאים או חולים בשלבים שונים של המחלה. Anthroponosis- מחלות שמועברות מאדם לאדם על בדרך ישירה (HIV) או על ידי וקטור (מלריה). בעלי חיים – מחלות שמקורם בבעלי חיים (בבר או במשק האדם) נקראות זואונוזות (Zoonosis).מחלות יכולות לעבור לבני אדם בדרך ישירה (כלבת) או דרך וקטור (מחלת ליים, דבר). מקורות אחרים Sapronosis מקור המחולל בסביבה לא חיה (אדמה ומים).למשל, legionellosis.

גורמים מעודדים התפרצות (מספר מקרים העולה על הצפוי בזמן נתון ובמקום מסוים)
העדר חסינות העדר ( Herd Immunity – חיסון של רוב האוכלוסייה מפני מחולל זיהומי) כניסה של אוכלוסייה חדשה רגישה לתוך אזור אנדמי ( טיירים, מהגרים, פליטים, תינוקות חדשים) מחולל חדש נכנס לאזור רגיש ( אבעבועות שחורות במאה ה-15 לאמריקה מאירופה; HIV לאוכלוסיית העולם) מגע חדש בתוך האוכלוסייה שמאפשר העברת המחולל ( בסיס צבאי, בתי כלא, מקלטים, מחנות פליטים) עלייה ברגישות למחולל ( HIV, טיפול כמוטרפי, רעב) עלייה בוירולנטיות של המחולל ( שפעת ב-1918)

איזה אחוז מהאוכלוסייה צריך לחסן על-מנת ליצור חסינות העדר?
איזה אחוז מהאוכלוסייה צריך לחסן על-מנת ליצור חסינות העדר? Polio (פוליו) % Diphtheria (קרמת) % Rubella (אדמת) % Mumps (חזרת) % Pertussis (שעלת) % Measles (חצבת) % (!)

Eradication (מיגור) - מחיקת המחלה מהעולם
Elimination (ביעור) - מניעה קבועה של מחלה באזור מסוים פרט למקרים בודדים מחלות מיועדות לביעור לפי WHO : אדמת מולדת (Congenital Rubella ) פוליומיליטיס ( Poliomyelitis) חצבת (Measles) קרמת (Diphtheria) צפדת הילוד (Neonatal Tetanus) Containment (צמצום) – הגבלת תחלואה על-מנת שמחלה לא תהווה בעיה לבריאות הציבור ( שחגלוזיס)

על-מנת ליצור מצב של ביעור צריך:
חיסון טוב חוסר מאגר מחוץ לבני אדם חוסר מצב של נשאות לזמן ארוך מחלה לא מאוד מדבקת סימנים ברורים שמאפשרים זיהוי חולים

סיפורה של מחלה אבעבועות שחורות (Smallpox)
- מחלה הנגרמת על-ידי הנגיף Variola major. נגיף האבעבועות השחורות קטל ככל הנראה יותר בני אדם מכל מחלה אחרת בהיסטוריה. עד להמצאת החיסון.....

סיפורה של מחלה

אבעבועות שחורות- החיסון
1796- אדוארד ג'נר, רופא בריטי, שם לב שהיחידים שהצליחו לעבור את המחלה בצורה קלה, היו מגדלי הבקר. הסתבר לו שהמחלה שבה חלו מגדלי הבקר הייתה מחלת אבעבועות אחרת, אבעבועות הפרות, שמשום מה, לאחר תחלואה בה, נמנעה מהחולה פגיעה על-ידי המחלה הקשה. ג'נר הבין שמי שחולה באבעבועות הבקר לא יחלה באבעבועות שחורות, ולכן הוציא את החיסון הראשון בעולם לדרך, חיסון כנגד אבעבועות שחורות.

אבעבועות שחורות- החיסון
באמצע המאה ה-20, הוחלט לחסן בצורה אגרסיבית את כל בני האדם בעולם בכדי להכרית את המחלה מעל פני האדמה, כדי שלא יהיה אף לא אדם אחד שימשיך לקיים את אפשרות המחלה וההדבקה. נעשה חיסון עולמי, ובשנת 1972 הופסק מתן תרכיבי החיסון בארצות הברית ואחר כך גם בארצות נוספות, עקב היעלמות המחלה שם, כשהוא נמשך רק במדינות ואזורים מועדים לפורענות.

Ali Maow Maalin Merka, Somalia 23-year-old החולה האחרון במחלה, טבח בבית חולים, בשם עלי מאלין שחלה באופן טבעי, זוהה בשנת 1977 בסומליה שבאפריקה ושרד את המחלה.

אבעבועות שחורות- הביעור
מבצע החיסונים האגרסיבי הכלל-עולמי גרם בסופו של דבר להיעלמות הנגיף מעל פני האדמה, מלבד שתי מעבדות יחידות, אחת במרכז לפיקוח מחלות (CDC) בארצות הברית והשנייה במעבדות וקטור ברוסיה, אשר המשיכו באופן רשמי להחזיק בנגיף למטרות מחקר. אבעבועות שחורות, הינה המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה כנראה להכחיד. לאחר ביעור המחלה לא היה יותר צורך בחיסון נגד המחלה.

מה קובע את מידת התחלואה באוכלוסיה?
דרכי ההעברה של הגורם. הכמות האינפקטיבית של הגורם. אלימות הגורם. המאזן האוכלוסייתי בין אנשים בסיכון לחלות לבין אנשים מחוסנים מפני המחלה.

מגע בלתי ישיר(indirect transmissions)
דרכי העברה של המחולל מגע ישיר (direct transmissions) העברת המחלה נגרמת על ידי מגע ישיר בין אדם חולה/בעל חיים או הפרשות שלו ובין המאכסן החדש (אדם אחר) (איידס, מגוון של מחלות מין, אנתרקס, כלבת, הפטיטיס B&C ) מגע בלתי ישיר(indirect transmissions) דרך חפצים העברת המחלה בין האדם החולה לבין המאכסן החדש מתרחשת על ידי חפץ כלשהו שעליו הפרשות מזוהמות (פריט לבוש, ידית הדלת, בקבוק מים וכו'). (שפעת, תולעת סיכה, גרדת) דרך מזון או שתייה העברת המחלה בין האדם החולה לבין המאכסן החדש מתרחשת על ידי מזון או שתייה מזוהמת עם מחולל (Shigella, Typhus,Norwalk virus,Salmonella,Hepatitis A) דרך האוויר מחולל מופץ כאשר אנשים חולים משתעלים או מתעטשים ועקב כך מפיצים תרסיס המכיל כמות גדולה של המחולל (חצבת, אבעבועות רוח, שפעת, שחפת, סארס) דרך וקטור ביולוגי יצור ביולוגי נוסף משתתף בשרשרת ההדבקה על ידי כך שמעביר את המחולל למאכסן. (קדחת הנילוס המערבית, מלריה)

כיצד יודעים שמדובר במחלה?
תסמינים (Symptoms) – שינויים סובייקטיבים בתפקוד הגוף, כגון כאב, בחילות, סחרחורת וכו... סימני המחלה (Signs) – שינויים אובייקטיבים שניתן לראותם או למדוד אותם, כגון שינוי טמפרטורה, התנפחות, פריחה, שינויים בספירת הדם וכו... תסמונת (Syndrome) – צבר של תסמינים וסימנים שתמיד מלווים מחלה מסוימת.

השלבים בהתפתחות המחלה תקופת הדגירה (incubation period) – הזמן שבין ההדבקה עד להופעת ראשוני התסמינים. זמן זה משתנה בהתאם למחלה עצמה ובחולים שונים. פרק הזמן בין קבלת הזיהום לבין הופעת התסמינים הקליניים. בתקופה זו האדם חש בריא לחלוטין, אך הוא יכול להדביק אחרים. תקופה זו, משקפת כנראה את תקופת הזמן בה הגורם המזהם מתרבה בגוף המאכסן. תקופת התסמינים הראשונים (Prodromal period)

השלבים בהתפתחות המחלה תקופת המחלה (illness period) – הזמן שבו המחלה חריפה ומתבטאים מרבית התסמינים. תקופת הירידה (decline period) – הזמן שבו דועכים התסמינים. תקופת ההחלמה (convalescence period) – הזמן שבו התסמינים נעלמו והגוף מתאושש מהמחלה.

נשאים - Carriers אחוז מסוים מהנדבקים בגורם פתוגני כלשהו אינם חולים במחלה הנגרמת על ידו, אך הם ממשיכים לשאת את אותו גורם ומהווים מקור להדבקה חוזרת. דוגמה: Typhoid Mary

Natural history of diseases
Cure Exposure to infection Disease onset Symptoms Carrier

Typhoid Mary - Mary Mallon

"טיפוס מרי" עבדה כטבחית, באזור ניו-יורק, והדביקה 47 אנשים בטיפוס הבטן, שמתוכם 3 נפטרו מהמחלה. היא התכחשה לעובדה שיש לה תפקיד בהפצת המחלה וסירבה להפסיק לעבוד בתור טבחית. שני ההרוגים האחרונים היו לאחר שהיא הפרה את ההוראות. היא הוכנסה להסגר (בידוד) ברשויות הבריאות (ב-23 שנים אחרונות לחייה), ומתה שם (מדלקת ריאות).

המיוחד ב-Typhoid mary היא הייתה הנשאית הבריאה הראשונה שאובחנה (בטיפוס הבטן...). אך היו נוספים קטלניים ממנה! טוני לבלה, Tony Labella, גרם ל-122 מקרי מחלה ולחמישה מקרי מוות והוא היה "עצור" רק שבועיים.

שלבי הגישה האפידמיולוגית
2. אפידמיולוגיה אנליטית 1. אפידמיולוגיה תיאורית אפידמיולוגיה אנליטית (Analytic) איתור גורמי סיכון אפשריים. אפידמיולוגיה תיאורית (Descriptive) מיפוי והגדרת קבוצות בסיכון גבוה. 3. אפידמיולוגיה קלינית/ניסויית (experimental/clinical) - בדיקה ויישום בשטח.

מחקרים אפידמיולוגים ניסויים תצפיתיים Observational studies אנליטי
תיאורי Cross sectional Cohort Case Control Case reports Cross sectional Randomized Controlled Trials (RCT)

מחקרים תצפיתיים observational studies
אנליטי Analytic תיאורי Descriptive Cross sectional Cohort Case Control Case reports Case series Cross sectional

מחקרים תצפיתיים בודקים התפלגות מחלות באוכלוסיה, ובוחנים את התכונות הבסיסיות של התפלגות זו. מחקרים תיאוריים- כשמם, מתארים את התפלגות המחלה, ומגדירים קבוצות בסיכון גבוה. מחקרים אנליטיים- מכמתים את התופעות ומאתרים גורמי סיכון אפשריים. במסגרת מחקרים תצפיתיים אין כל התערבות מצד החוקר.

מחקרים תיאוריים מחקרים תיאוריים יכולים רק לתאר את "מי, מה, מתי, איפה" אך לא מה גרם לסיטואציה מסוימת. מחקרים תיאוריים מספקים מידע לגבי מספר הפעמים שמשהו קרה, או אחוז, או מספר ממוצע של אירועים. מחקרים תיאוריים אינם מספקים מדדי קשר בין משתנים.

דיווחי מקרים

Case Report- Allergy to banana in a 5-month-old infant
A 5-month-old boy suffered three episodes of generalized urticaria 20 min after the ingestion of a fruit purée containing apple, banana and orange. Skin testing showed positive results to banana and chestnut. Other tests were negative. The value of specific immunoglobulin E (Pharmacia CAP-FEIA, Uppsala, Sweden) to banana was 58 KU/l, to orange was 9.7 KU/l, to chestnut was 5.6 KU/l and to latex was 1.6 KU/l. Orange, apple and latex products were well tolerated. He never had eaten chestnut. The parents rejected a banana challenge test. The route of sensitization in our case might be via placenta, breast-milk, and inadvertent oral intake of food or even via inhalation. An early frequent exposure to banana allergens was considered a possibility factor for the development of banana sensitization. We found that the banana consumption during pregnancy and lactation by the mother of our patient was greater than usual. It is not frequent to find so high levels of sensitization to any fruit in first year of life. In our case, latex, chestnut and orange sensitizations did not seem to be clinically relevant. However, latex and foods known to cross-react with banana antigens should be given to banana-sensitive individuals with great caution. Pediatr Allergy Immunol Jun;15(3):284-5.

מה ניתן להסיק מדיווח זה? לאישה בהריון אסור לאכול בננות, "יותר מהרגיל".
לא לתת לתינוקות בני 5 חודשים, מחית המערבבת תפוחים, בננות ותפוזים. במידה וכן נותנים לתינוק מחית המערבבת תפוחים, בננות ותפוזים, יש להגיע לחדר מיון תוך 20 דקות מזמן ההאכלה.

Flavored cigar smoking induces acute eosinophilic pneumonia
Two cases of acute eosinophilic pneumonia (AEP) following smoking of flavored cigars were analyzed for characteristic features. None of our patients had a history of smoking flavored cigars/cigarettes in the past. One of them had never smoked, and the second patient was an ex-smoker who quit 17 years ago. Both patients presented with community-acquired pneumonia-like symptoms that did not respond to treatment with antibiotics. Their chest radiographs revealed bilateral diffuse infiltrates. The diagnosis of AEP was established based on the clinical picture, BAL that revealed an average eosinophil count > 45%, and immediate clinical improvement after introducing corticosteroids. All other possible causes were excluded during the initial workup. Chest Apr;131(4):1234-7

מה ניתן להסיק מדיווח זה? מדובר בדיווח רציני כיוון שהציגו שני מקרים דומים, ולא רק אחד. המסקנה: לא לעשן סיגריות בטעמים, בעיקר אם בכלל לא עישנתם בעבר, או אם עישנתם והפסקתם לפני 17 שנה.

דיווחי מקרים Case reports
אז כבר הבנו שלא ניתן להסיק מסקנות מרחיקות לכת מדיווחי מקרים. מדוע? כיוון שלא ניתן להוכיח סיבתיות. ייתכן שהקשר שנצפה בדיווחי מקרים הינו מקרי בלבד. קשה מאוד לקשר בין הסיבה לתוצאה כאשר מדובר במספרים קטנים.

דיווחי מקרים Case reports
אז למה זה טוב? חשובים על מנת לזהות או לתת איזשהו רמז לתוצאים (outcomes) שעלינו לחפש במחקרים עתידיים.

Serial of case reports/ case series
סדרת דיווחי מקרים- Serial of case reports/ case series תיאור של מספר דיווחי מקרים דומים תיאור של טיפול חדשני במספר קטן של אנשים. מחקרים אלו יותר טובים מאשר דיווחי מקרים בודדים.

MMWR,June 5, 1981 / 30(21);1-3 Pneumocystis Pneumonia --- Los Angeles
In the period October 1980-May 1981, 5 young men, all active homosexuals, were treated for biopsy-confirmed Pneumocystis carinii pneumonia at 3 different hospitals in Los Angeles, California. Two of the patients died. All 5 patients had laboratory-confirmed previous or current cytomegalovirus (CMV) infection and candidal mucosal infection. Case reports of these patients follow. Patient 1: A previously healthy 33-year-old man developed P. carinii pneumonia and oral mucosal candidiasis in March 1981 after a 2-month history of fever associated with elevated liver enzymes, leukopenia, and CMV viruria. The serum complement-fixation CMV titer in October 1980 was 256; in may 1981 it was 32.* The patient's condition deteriorated despite courses of treatment with trimethoprim-sulfamethoxazole (TMP/SMX), pentamidine, and acyclovir. He died May 3, and postmortem examination showed residual P. carinii and CMV pneumonia, but no evidence of neoplasia. Patient 2: A previously healthy 30-year-old man developed p. carinii pneumonia in April 1981 after a 5-month history of fever each day and of elevated liver-function tests, CMV viruria, and documented seroconversion to CMV, i.e., an acute-phase titer of 16 and a convalescent-phase titer of 28* in anticomplement immunofluorescence tests. Other features of his illness included leukopenia and mucosal candidiasis. His pneumonia responded to a course of intravenous TMP/.SMX, but, as of the latest reports, he continues to have a fever each day. Patient 3: A 30-year-old man was well until January 1981 when he developed esophageal and oral candidiasis that responded to Amphotericin B treatment. He was hospitalized in February 1981 for P. carinii pneumonia that responded to TMP/SMX. His esophageal candidiasis recurred after the pneumonia was diagnosed, and he was again given Amphotericin B. The CMV complement-fixation titer in March 1981 was 8. Material from an esophageal biopsy was positive for CMV. Patient 4: A 29-year-old man developed P. carinii pneumonia in February He had had Hodgkins disease 3 years earlier, but had been successfully treated with radiation therapy alone. He did not improve after being given intravenous TMP/SMX and corticosteroids and died in March. Postmortem examination showed no evidence of Hodgkins disease, but P. carinii and CMV were found in lung tissue. Patient 5: A previously healthy 36-year-old man with clinically diagnosed CMV infection in September 1980 was seen in April 1981 because of a 4-month history of fever, dyspnea, and cough. On admission he was found to have P. carinii pneumonia, oral candidiasis, and CMV retinitis. A complement-fixation CMV titer in April 1981 was 128. The patient has been treated with 2 short courses of TMP/SMX that have been limited because of a sulfa-induced neutropenia. He is being treated for candidiasis with topical nystatin. The diagnosis of Pneumocystis pneumonia was confirmed for all 5 patients antemortem by closed or open lung biopsy. The patients did not know each other and had no known common contacts or knowledge of sexual partners who had had similar illnesses. Two of the 5 reported having frequent homosexual contacts with various partners. All 5 reported using inhalant drugs, and 1 reported parenteral drug abuse. Three patients had profoundly depressed in vitro proliferative responses to mitogens and antigens. MMWR,June 5, 1981 / 30(21);1-3

Case series of use of Manuka honey in leg ulceration
The historical and current literature reports the successful use of honey to manage a diversity of wound aetiologies. However, only in the last 40 years is research on its mode of action and contribution to wound healing being investigated. The challenge of managing chronic non healing wounds generated interest in researching non standard therapies. The aims of the study were to gain insight into the practical use of Manuka honey in wound management. The objective was to test the feasibility of further rigorous research into the use of honey in the management of chronic wounds. Instrumental case series were used to examine the use of Manuka honey in eight cases of leg ulceration. To collect the necessary data, photographs, acetate tracings, data monitoring and patient comments and observations were used to add greater reliability and validity to the findings. The wounds were dressed weekly with Manuka honey. The results obtained showed three males and five females with ulceration of different aetiologies were studied. A mean initial wound size for all wounds of 5.62 cm(2) was obtained. At the end of four-week treatment period, the mean size was 2.25 cm(2). Odour was eliminated and pain reduced. The conclusions drawn were that the use of Manuka honey was associated with a positive wound-healing outcome in these eight cases. Arterial wounds showed minimal improvement only. Int Wound J Mar;2(1):10-5

Methylmercury exposure in Wisconsin: A case study series
Many popular varieties of commercially sold fish, including tilefish, seabass, shark, and swordfish, contain enough mercury so that eating them once or twice a month can lead to high mercury body burdens. Wisconsin has issued mercury-based sport-fish consumption advice to people of all ages since Wisconsin's advisory was revised in 2000 to address all inland waters and again in 2004 to integrate information about sport-caught fish with advice for commercially sold fish. Because of the increased popularity of fish as a source of dietary protein, a significant percentage of the US population may be at risk of methylmercury-induced health problems. Although several studies have assessed mercury exposure among children and women of child-bearing age, very little is known about mercury body burdens among men or postmenopausal women. This article describes fish consumption and mercury exposure among people who consumed fish twice a week or more and 1 person who ate no fish. Steady-state blood mercury levels available for 10 adults and 1 child ranged from <5 to 58 microg/L and correlated well with dietary mercury intake estimates. Three of these individuals reported vague, subclinical symptoms such as mental confusion, sleep difficulty, balance problems, or visual disturbances, which improved after their mercury levels returned to normal.

Serial of case reports/ case series
סדרת דיווחי מקרים- Serial of case reports/ case series זה מה יש! לא תמיד ניתן להגיע למספרים גדולים של מטופלים/חולים- ולכן אין ברירה אלא להסתפק בסדרת דיווחי מקרים.

מחקרי חתך Cross sectional

מחקר חתך- Cross Sectional
תיאור כמותי של המצב כפי שהוא בהווה (צילום מצב). הנחקרים נבחרים ללא קשר לחשיפה ולתוצאה (הימצאות).

דוגמאות למחקרי חתך: לכמה אנשים שנמצאים בחדר יש חולצה לבנה?
איזה אחוז מהסטודנטים לרוקחות לוקחים תרופות נוגדות דיכאון? מהי התפלגות הגילאים בקרב מאושפזי מחלקת אורטופדיה? איזה אחוז מהילדים בגן החובה יודעים לקרוא?

המטרה של מחקר חתך לצורך תיאור התפלגויות משתני החשיפה והמחלה באוכלוסייה. (תבנית זו יעילה בעיקר לחקר מחלות שכיחות, עם מהלך ארוך(. להעלאת השערות מחקריות חדשות בהתבסס על קשרים בין משתני חשיפה ונתוני המצאות. הערכת המועילות של שירותי בריאות (לפני ואחרי פעולת התערבות(. לא ניתן לבחון השערות אטיולוגיות שכן אלו דורשות נתוני היארעות (נגיע לזה).

מחקר חתך אנליטי כמה אנשים עם שפעת הגיעו היום למרפאה, ולכמה מהם יש יל"ד? מחקר חתך תיאורי כמה אנשים עם שפעת הגיעו היום למרפאה? (לרוב בשנים- כמה אנשים חלו ב-MS בשנת 99).

כיוון שבמחקר חתך, אנו "מצלמים" תמונת מצב הכוללת הן את החשיפה והן את התוצאה- לא ניתן לבדוק נסיבתיות!! לא יודעים מה קדם למה (שפעת/יל"ד). כל אדם נבדק פעם אחת.

מחקר חתך- Cross sectional
2/8 1/8 3/8 ציר הזמן

שיעור הימצאות נקודתית – Point Prevalence Rate
מספר המקרים הקיימים באוכלוסיה האוכלוסייה כולה בנקודת זמן

יתרונות מחקר החתך מהיר לא יקר מחקר יעיל לתיאור אוכלוסיות
יש לו יישומים בבדיקה ראשונית של השערות אטיולוגיות

חסרונות מחקר החתך אינו תבנית מתאימה לחקר מחלה נדירה או מחלה עם מהלך קצר אינו מודד באופן ישיר את הסיכון לפתח מחלה שכן לכך נדרשים נתוני היארעות. הקשר שבין החשיפה (סיבה) והמחלה (תוצאה) אינו ניתן להוכחה.

Strong inverse association between physical fitness and overweight in adolescents: a large school-based survey. BACKGROUND: Studies examining the relationship between physical fitness and obesity in children have had mixed results despite their interrelationship making intuitive sense. We examined the relationship between physical fitness and overweight and obesity in a large sample of adolescents in the Republic of Seychelles (Indian Ocean, African region). Methods: All students of four grades of all secondary schools performed nine physical fitness tests. These tests assessed agility, strength and endurance, and included the multistage shuttle run, a validated measure of maximal oxygen uptake. Weight and height were measured, body mass index (BMI) calculated, and "overweight" and "obesity" were defined based on the criteria of the International Obesity Task Force. Age- and sex-specific percentiles for each fitness test were calculated. Results: Data were available in 2203 boys and 2143 girls from a total of 4599 eligible students aged years. The prevalence of overweight was 11.2% (95% confidence interval: ) in boys and 17.5% ( ) in girls. For 7 of the 9 tests, the relationship between BMI and fitness score, as assessed by locally weighted regression, was characterized by a marked inverse J shape. Students with normal body weight achieved "good" performance markedly more often than overweight or obese students on 7 of the 9 tests of fitness and more often than lean children. For example, good performance for the multistage shuttle run was achieved by 25.6% (SE: 2.1) of lean students, 29.6% (0.8) of normal weight students, 7.9% (1.3) of overweight students and 1.2% (0.9) of obese students. Conclusions. This cross-sectional study shows a strong inverse relationship between fitness and excess body weight in adolescents. Improving fitness in adolescents, likely through increasing physical activity, might need special interventions that are responsive to the ability and needs of overweight children

מה גרם למה? ירידה בפעילות גופנית משקל עודף
ילדים שמנים התביישו להשתתף בשיעורי ספורט, היה להם יותר קשה בשיעורים ולכן נמנעו מהם. ירידה בפעילות גופנית משקל עודף ילדים שלא ביצעו פעילות גופנית, הלכו במקום זה לקפיטריה לאכול ולכן השמינו.

Randomized Controlled
מחקרים אפידמיולוגים ניסויים תצפיתיים אנליטי תיאורי Cross sectional Cohort Case Control Case reports Cross sectional Randomized Controlled Trials (RCT)

אפידמיולוגיה בלה סביצקי.

Similar presentations

Presentation on theme: "אפידמיולוגיה בלה סביצקי."— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback

Log in

Auth with social network:

אפידמיולוגיה בלה סביצקי.

Similar presentations

Presentation on theme: "אפידמיולוגיה בלה סביצקי."— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback