1. "המדינה החופשית של קונגו"
מלך בלגיה לאופולד השני

2. המדינה החופשית של קונגו - Congo Free State
בשנת 1885 הקים ליאופולד השני מלך בלגיה אגודה הומניטארית לא-ממשלתית שמטרתה המוצהרת הייתה לחקור את מרכז אפריקה, להילחם בסחר העבדים באגן הקונגו ולהיטיב את מצבם של תושבי הקונגו על ידי מתן טיפול רפואי, סלילת דרכים, הקמת בתי ספר וכיוצא באלה.
תחת הכסות ההומניטרית הזאת הסכימו מעצמות אירופה לתת לאגודה ריבונות על שטח של מיליון קילומטרים רבועים באגן הקונגו, שנודע בשם "מדינת קונגו החופשית". איש לא שאל לדעתם של מיליון אפריקנים שחיו בשטח העצום הזה, הגדול פי 75 משטחה של בלגיה.

3. המדינה החופשית של קונגו - Congo Free State
עד 1830 לא הייתה בלגיה מדינה עצמאית, אלא חבל ארץ הנתון לשלטון זר (בתקופות שונות היא נשלטה על ידי ספרד, צרפת, הולנד או אוסטריה-כחלק מבית הבסבורג). אף כי למדינה העצמאית לא הייתה יכולת כלכלית להקים אימפריה (כפי שהייתה לבריטניה וצרפת), החליט המלך ליאופולד השני שהיה מעוניין בייסוד אימפריה לייסד קולוניה פרטית.
הנרי מורטון סטנלי חזר באותו הזמן ממסע לחקר נהר הקונגו וניסה לעניין את בריטניה ביישוב האזור, אך הסביבה הייתה עוינת לאירופאים, וכיבוש האזור היה יקר מדי. ליאופולד שלח את סטנלי לחקור את עומקו של הנהר ולהחתים ראשי שבטים מקומיים על חוזים ובריתות. מצויד במידע זה, ועם כמות של כוח אדם שתבטיח את הפסקתו של הסחר בעבדים, הוא שיכנע את ועדת ברלין של למסור לידיו את קונגו ולהקים בה ישות עצמאית שנקראה המדינה החופשית של קונגו, כשהוא בעל המניות היחיד.

4. The Berlin Conference on partition of Africa, 1884
ועידת ברלין (מוכרת גם בשם ועידת קונגו) היא ועידה שהתקיימה בעיר ברלין שבקיסרות הגרמנית בשנים , במטרה להסדיר את הקולוניאליזם האירופאי והמסחר ביבשת אפריקה במהלך תקופת האימפריאליזם החדש. הוועידה נערכה בעקבות בקשת פורטוגל ואורגנה על ידי אוטו פון ביסמרק, הקאנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית.
The Berlin Conference on partition of Africa, 1884

5. רקע: בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-19, גבר העניין האירופאי ביבשת אפריקה באופן דרמטי. מיפויו של נהר קונגו על ידי הנרי מורטון סטנלי בין השנים , הסירה את ה"טרה אינקוגניטה" (הארץ הלא נודעת) האחרונה מהמפות האירופאיות של היבשת.
Map Bassin du Congo 1877 as added to: Henry M. Stanley, Cinq Années au Congo, Paris 1885.

6. ב-1876, ליאופולד השני, מלך בלגיה, ייסד את אגודת אפריקה הבינלאומית
ב-1876, ליאופולד השני, מלך בלגיה, ייסד את אגודת אפריקה הבינלאומית. האגודה קבעה לעצמה מטרה לחקור ו"לתרבת" את היבשת ואת יושביה. ב-1878 הזמין ליאופולד את סטנלי להצטרף לאגודה. באותה שנה, הוקמה "אגודת קונגו הבינלאומית" שהחליפה התארגנות דומה שהייתה חלק מאגודת אפריקה הבינלאומית. לאגודה החדשה היו אומנם שאיפות כלכליות יותר, אך היא עדיין הייתה קשורה להתארגנות שקדמה לה. ליאופולד שיחד בסתר את המשקיעים הזרים באגודת קונגו, ועל ידי כך היא קיבלה על עצמה שאיפות אימפריאליסטיות, כאשר אגודת אפריקה שירתה בעיקר מטרות פילנתרופיות.
בין 1879 ל-1884, סטנלי חזר לקונגו, אך הפעם לא כעיתונאי, אלא כשליח של ליאופולד עם משימה סודית להקים מדינה בקונגו, אשר לימים תיקרא בשם "מדינת קונגו החופשית". באותה העת, קצין חיל הים הצרפתי פייר דה ברזה ערך מסע לעיר ‏ברזוויל שזה אך נוסדה (כיום עיר הבירה של הרפובליקה של קונגו), וב-1881 הניף שם את דגל צרפת. פורטוגל, אשר גם תבעה זכויות על האיזור בעקבות בריתות ישנות עם ממלכת קונגו*, כרתה אמנה חדשה ב-26 בפברואר 1884 עם הממלכה המאוחדת במטרה לחסום את גישת של אגודת קונגו לאוקיינוס האטלנטי.
*ממלכת קונגו: ראה בשקף הבא

7. ממלכת קונגו הייתה ממלכה פרה-קולוניאלית באפריקה שהוקמה במאה הארבע עשרה והתקיימה עד תחילת המאה העשרים (1914). בשיאה הקיפה הממלכה את השטחים שבהם הרפובליקה של קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר) ואנגולה של היום.
אנשי הממלכה ומקימיה היו הבקונגו (אנשי קונגו), שהקימו את הממלכה בהנהגתו של וונה, מנהיגם הראשון. שפתם הייתה קיקונגו, ממשפחת שפות הבנטו. הממלכה הייתה מרכז תרבות אזורי והשפיעה בצורה משמעותית על מיגוון רחב של עמים. עם בואם של הפורטוגזים לאזור וההשפעה האירופית ההולכת וגוברת, הלכה ואיבדה ממלכת קונגו מכוחה והשפעתה, ועם תחילת המאה ה-20 חדלה להתקיים.
ממלכת קונגו, 1711

8. הוועידה סיכומי הוועידה
באותו הזמן, מדינות אירופאיות נוספות ניסו להשיג דריסת רגל באפריקה. צרפת כבשה את תוניסיה ואת השטח בו נמצאת כיום הרפובליקה של קונגו ב-1881 (ותרמה בכך להחלטת איטליה להצטרף לברית המשולשת), ואת גינאה ב בריטניה כבשה את מצרים ב-1882, שנשלטה רשמית על ידי האימפריה העות'מאנית, ושלטה מצידה על סודאן וחלקים מסומליה.
הוועידה
ליאופולד השני הצליח לשכנע את גרמניה וצרפת שמסחר משותף באפריקה הינו אינטרס של כל שלוש המעצמות. ביוזמת פורטוגל, אוטו פון ביסמרק, הקאנצלר הגרמני, קרא לנציגי האימפריה האוסטרו הונגרית, בלגיה, דנמרק, צרפת, בריטניה, איטליה, הולנד, פורטוגל, רוסיה, ספרד, שבדיה-נורבגיה (מאוחדות עד 1905), האימפריה העות'מאנית וארצות הברית לקחת חלק בוועידת ברלין כדי לגבש מדיניות מוסכמת בסוגיה. למרות זאת, ארצות הברית החליטה שלא לקחת חלק בוועידה.
סיכומי הוועידה
המדינה החופשית של קונגו אושרה כרכוש פרטי של אגודת קונגו. 2 מיליון ק"מ רבוע הפכו למעשה לרכושו של ליאופולד השני.
14 המעצמות החותמות יוכלו לבצע מסחר חופשי לאורכו של אגן קונגו ואגם ניאסה.
ניז'ר ונהר קונגו הוגדרו חופשיים לתנועת כלי שיט.
נחתם איסור בינלאומי לסחר עבדים.

9. סיכומים טריטוריאליים בין המעצמות מפת הקולוניות באפריקה ב-1913
בין צרפת ובריטניה: נמתח קו מסיי בניז'ר אל ברואה, בצד החוף הצפון מזרחי של אגם צ'אד שהגדיר איזה חלק שייך למי. צרפת הפכה לבעלים בשטחים שמצפון לקו ובריטניה מדרומו. אגן הנילוס היה בריטי ואגם צ'אד צרפתי. יתר על כן, בין המעלה ה-11 וה-15 בקו האורך, הוחלט כי הגבול יעבור בין קואדאיי, אשר יהיה צרפתי ודארפור בסודאן בריטי.
בין צרפת לגרמניה: האזור מצפון לקו שנוצר על ידי הצטלבות קו האורך ה-14 ומילטו הועבר לידי צרפת ומדרומו לגרמניה.
בין בריטניה וגרמניה: ההפרדה נוצרה בצורה של קו העובר בין יולה אשר בבנו ועולה לחלקו התחתון של אגם צ'אד.
בין צרפת ואיטליה: איטליה תשלוט בכל מה שצפוני להצטלבות קו האורך ה-17 ועד הצטלבות הרוחב ה-15 מקביל וקו האורך ה-21.
מפת הקולוניות באפריקה ב-1913

10. למרות שהמדינה החופשית של קונגו לא הייתה קולוניה בלגית, בלגיה נהנתה משליטה במסחר שלה, מעבודתם של תושביה, ומעושרה שאותו ניצל לאופולד לבניית מספר רב של מבני ציבור ברחבי בריסל, אוסטנדה ואנטוורפן, מה שהקנה לו את הכינוי "המלך-הבנאי".

11. תוך זמן קצר הפכה "האגודה ההומניטרית" לארגון עסקי שמטרתו העיקרית הגדלת רווחים בתי הספר ובתי החולים נשכחו, ובמקום זאת התמלא אגן הקונגו במכרות ובמטעים, שנוהלו על ידי עוזריו (הבלגים ברובם) של ליאופולד, והתבססו על ניצול, בתנאים זוועתיים, של מיליוני "פועלים".
ידועה לשמצה בייחוד הייתה תעשיית הגומי. גומי היה אז מצרך מבוקש מאד בשוק העולמי, וייצוא גומי היה מקור הכנסה החשוב ביותר של קונגו. את הגומי אספו כפריים אפריקנים מעצים שגדלו פרא. השלטונות, שרצו להגדיל את הרווחים, דרשו מהכפריים מכסות גבוהות יותר ויותר של גומי. כפרים שלא עמדו במכסת הגומי שלהם הותקפו על ידי כוחות הביטחון של "מדינת קונגו החופשית", שנהגו לכרות את ידיהם של תושבי כפרים "עצלנים" או "משתמטי מס", ולפעמים אף לטבוח באוכלוסייה ללא רחם. המדינה הייתה חסכנית ביותר וסיפקה לחייליה כדורי רובה במשורה. על כל כדור שהחיילים "בזבזו", הם היו צריכים לספק הוכחה, בדרך כלל יד כרותה, לשימוש שנעשה בו. לפי ההערכות המתונות ביותר, בין 1885 ל-1908 עלה המרדף אחרי רווחים במחיר חייהם של לפחות 20 אחוז מאוכלוסיית אגן הקונגו, ויש הערכות המגיעות עד 50 אחוז (המדובר הוא במותם של בין 6 ל-15 מליון בני אדם).
ע"פ "קיצור תולדות האנושות", יובל נוח הררי

12. LE ROI BLANC, LE CAOUTCHOUC ROUGE, LA MORT NOIRE
White king, red rubber, black death
מלך לבן, גומי אדום, מוות שחור.
 LE ROI BLANC, LE CAOUTCHOUC ROUGE, LA MORT NOIRE

13. אינטרסים באפריקה
ב-1879 יצא הנרי מורטון סטנלי לקונגו לאחר שרכש את הזכויות מליאופולד ופיתח שם את המסחר,
כולל בניית כביש מהנהר שזורם בעומק השטח ועד
ל-Stanley Pool (כיום Pool Malebo), שם ניתן לשוט בנהר בצורה טובה.
ב-1891, הוא שלח את איש המסעות הקנדי ויליאם גראנט סטיירז (William Grant Stairs) להשתלט מחדש על קטנגה שאותה ניסה לתפוס גם ססיל רודז.
לאופולד ניסה ליצור מערכת של קווי רכבת לאורך נהר הקונגו ושלוחותיו וכן ניסה ליצור אפשרויות מימון מקומיות כדי שהאזור יוכל לתחזק את עצמו.
כלפי מדינות אירופה וביניהן בלגיה, המלך ליאופולד נראה כפילנתרופ והציג עצמו כמי שעוזר ל"מקומיים" ורק בשנת 1908 התגלו השיעבוד והאלימות הקשה. המטרה לא הייתה לעזור לאיש כי אם להעשיר את הונו האישי ובזכות כך בלגיה שגשגה
הנרי מורטון סטנלי

14. הירידה הדרסטית בהיקף האוכלוסייה בקונגו עקב הניצול בראשותו של המלך
התחרות בין הקולוניות השונות הייתה אז בשיאה.
העושר הגדול במשאבים באזור זה גרם ניצול קשה של האוכלוסייה המקומית , כולל עבדות, תת-תזונה ופגיעות גופניות קשות מאוד. בתיאורים מהתקופה סופר על יום בו נכרתו יותר מאלף כפות ידיים. הנוהל שבו הכריחו את המקומיים לעסוק באיסוף הגומי, כלל את שביית הנשים, והכרחת הגברים והנערים לצאת ליערות ולעסוק באיסוף. עקב כך חיי הכפר נהרסו לחלוטין, הילודה כמעט ונעצרה, לא היה מי שיעסוק בליקוט וגידול מזון, מגיפות ומחלות התפרצו בין המקומיים.
בבלגיה התייחסו אל השבויים כאל חיות והציגו אותם לראווה במה שנראה כגני חיות. בין היתר היו שלטים בהם נכתב כי אסור להאכיל את האנשים בבוטנים.
נערים כרותי יד ימין מקורבנות הניצול של החברות שייצגו את האינטרסים של מלך הבלגים

15. Rubber and ivory at the state depot, Mobeko, Upper Congo (c. 1908)

16. באזורים שהגומי והשנהב היו קיימים, פקידי החברות שקיבלו זיכיון מהמדינה החופשית של קונגו הוטלה מכסות ייצור של שנהב וגומי, תמורת אספקת מזון לתושבים. הטכניקות שהשתמשו כדי לדחוף את אנשי השבטים לעבודה היו פשוטות. חיילי "הכוח האזרחי" של החברות איימו על ראשי הכפרים, אשר בתורם נתנו הוראות לנתיניהם למסוק גומי פרא ביער. כשאנשים כבר לא רצו יותר לציית למנהיגים שלהם ,נשים וילדים נלקחו כבני ערובה בשבי על ידי החיילים והפקידים הבלגים, והגברים יכלו לשחרר את בני המשפחה שלהם רק תמורת שנהב או גומי. תנאי המעצר היו כאלה שרבים מתו ממחלה ( דיפטריה , טטנוס ) קודם ששוחררו. ברגע ששוחררו בני הערובה והאנשים הפכו חסרי תועלת או אפילו מכשול לייצור, היו הורגים אותם! כל המבצע התבסס על חיילים שחורים: ציות עיוור של חיילים שחורים של הכוח האזרחי לקצינים הלבנים שלהם שצייתו לרצונות המלך. אכזריותם של קציני הכוח של ליאופולד השני גרמה למרידת החיילים השחורים. היו שלוש מרידות גדולות ב-1895, ב וב-1900.
Congolese women reality: Shackled together, enslaved in their own homeland, held as hostages until their men returned with enough rubber to make King Leopold and the Belgium people rich beyond their wildest dreams. While impoverishing and enslaving the native people.

17. לשכת הנבחרים של בלגיה הציגה נתונים אלה על ייצור גומי בקונגו: מ1887 עד 1903 גדל יצור הגומי בקונגו פי-200! (הדבר הושג בשיטות האכזריות של השליטים הבלגים)
• 1887: 30 טון • 1890: 133 טון • 1892: 166 טון • 1893: 241 טון • 1894: 338 טון • 1895: 577 טון • 1896: 1,317 טון • 1897: 1,662 טון • 1898: 2,100 טון • 1899: 2,100 טון • 1900: 4,900 טון • 1901: 6,000 טון • 1902: 5,400 טון • 1903: 5,900 טון

18. "In The Rubber Coils. Scene,The Congo 'Free' State" Linley Sambourne depicts King Leopold II of Belgium as a snake entangling a congolese rubber collector.

19. החל ב1890 שוק השנהב באנטוורפן התחיל להתחרות ברצינות עם ליברפול, שהיה שולט בעסקי שנהב שהובאו מהקולוניות הבריטיות מאסיה ואפריקה. בין 1884 ו,1904 "המדינה החופשית של קונגו" הצליחה למכור 445,467 חטים של פילים במשקל 3,660,236 קילוגרם ובמחיר של 20 פרנקים זהב לק"ג. בעשר שנים אלה הומתו יותר מעשרת אלפים פילים כל שנה!!!

20. אלפי פילים נהרגו באותה תקופה כדי לספק את הדרישה לשנהב של החברות הבלגיות ולהגדיל רווחיהן.

22. הסתייגות עולמית מלאופולד Morel's exposé Red Rubber
עקב המצב ששרר בקונגו בשנים בהן הבלגים שלטו בה החלה הסתייגות עולמית מליאופולד בראשות הבריטים לקראת תחילת המאה ה-20. הסופר והעיתונאי הבריטי אדמונד דנה מורל (Edmund Dene Morel) הוא אחד מהראשונים שיידעו את העולם לנעשה על ידי המלך הבלגי.
Morel's exposé Red Rubber
Pamphlets
In 1903 Morel wrote his first pamphlet, The Congo Horrors, which reached a larger general public than before. He emphasized the religious implications, free trade abuses, and accused Leopold. "It has come to my conclusion that the murders and profiteering of the Congo are a result of neglect to civilize, and King Leopold is the proprietor. “This pamphlet caught the eyes of high British officials such as Sir Charles Dilke and Roger Casement.
Morel continued to write pieces such as The Scandal of the Congo, The Treatment of Women and Children of the Congo (published in America in the African Studies Journal), and The New African Slavery (published in the International Union of London). They contained information and testimony from the missionaries of the brutality. The public began to pressure Parliament to do something about the atrocities.
Later in 1903, Morel brought out a pamphlet of 112 pages entitled The Congo Slave State, perhaps the strongest and fiercest indictment published. It contained a full and detailed description of the Leopoldian system in all the divisions of the Congo. It also had maps, reports from Parliament, and descriptions of atrocities. Sir Charles Dilke introduced copies of the pamphlet into Parliament. It caused considerable sensation and resolutions passed against slavery in the Congo.

23. אירועים אלו נחשבים בעיני ההיסטוריונים כיום רצח עם
אירועים אלו נחשבים בעיני ההיסטוריונים כיום רצח עם. בהדרגה גברה הביקורת הציבורית על מעשי הרצח והאלימות.
אחרי מספר שנים החלה הקהילייה הבינלאומית, כולל דמויות נודעות כמו הסופר מארק טוויין, להתנגד לשיטותיו האכזריות של המלך ליאופולד. ב-1908 הלחץ הבינלאומי היה כה כבד, עד שליאופולד נאלץ למסור את המושבה, שהייתה קודם לכן בבעלותו הבלעדית, לידי הממשלה הבלגית.
הכרזת העברת השלטון בקונגו מידי החברה "המדינה החופשית של קונגו" לידי ממשלת בלגיה

24. "My yearly income from the Congo is millions of guineas."
כאשר קונגו עברה לשליטת הממשלה הבלגית היא קיבלה את השם "קונגו הבלגית". האוכלוסייה המקומית קיבלה יחס טוב בהרבה מזה שלו זכתה מידי המלך. הבלגים היו המעצמה האירופאית היחידה שבנתה אוניברסיטה במושבתה, והמתיישבים נבחרו בקפידה על ידי הממשלה הבלגית על מנת למנוע ניצול התושבים המקומיים. עם זאת, במשך 12 שנים נוספות נמשכו מעשי הרצח והזוועה על ידי בעלי המטעים.
"My yearly income from the Congo is millions of guineas."

25. Mark Twain King Leopold's Soliloquy
first edition1905
"King Leopold's Soliloquy" is a 1905 pamphlet by Mark Twain. Its subject is King Leopold's rule over the Congo Free State. A work of political satire harshly condemnatory of his actions, it ostensibly recounts Leopold speaking in his own defense.

26. Original caption: "Nsala of Wala in the Nsongo District (ABIR Concession)". The original description says that Nsala sits "with the hand and foot of his little girl of five years old -- all that remained of a cannibal feast by armed rubber sentries. The sentries killed his wife, his daughter, and a son, cutting up the bodies, cooking and eating them." The "rubber sentries" refer to the ABIR militia. The image has been published on several websites with the caption "A father stares at the hands of his five year-old daughter, which were severed as a punishment for having harvested too little caoutchouc/rubber".
Date: May 1904
Source: King Leopold's Soliloquy: A Defense of His Congo Rule, By Mark Twain, Boston: The P. R. Warren Co., 1905, Second Edition. Photographed by Alice, the wife of John H. Harris ( )

27. אנדרטה לכבודו של המלך לאופולד השני בארלון.
קונגו הבלגית
ב-1908, כדי למנוע מחאה עולמית נגד המדינה החופשית של קונגו, הממשלה הבלגית הסכימה לספח אותה כקולוניה, שנקראה קונגו הבלגית.
קונגו הבלגית קיבלה עצמאות ב-30 ביוני 1960, ונקראה בשם הרפובליקה של קונגו.
Monument in Arlon (Belgium)."I have undertaken the work in Congo in the interest of civilization and for the good of Belgium."

28. פטריס לומומבה ועצמאות קונגו.
בסוף שנות החמישים של המאה העשרים דרך כוכבו של פטריס לומומבה בארצו ובמדינות אפריקה החדשות. פקיד הדואר לשעבר הנהיג את התנועה הלאומית הקונוגולזית (CNM), שתבעה עצמאות מלאה לקונגו. בבחירות שהתקיימו בסוף השנה זכתה מפלגתו ברוב מושבי הפרלמנט החדש. למרות מעצרו בידי השלטונות הבלגיים, בטענה שהסית למהומות בעיר סטנליוויל, השתתף לומומבה בוועידת שולחן עגול שהתקיימה בינואר 1960 בבריסל, ובה הוחלט על הכרזת עצמאות קונגו בסוף יוני. ערב הכרזת העצמאות הטילו שלטונות בלגיה על ג'וזף קסאבובו, מנהיג מפלגת המיעוט הדמוקרטית (OCABA) שתמכה בעצמאות חלקית, להרכיב ממשלה. לכל היה ברור שהחלטה שרירותית זו הייתה עלולה לגרור את הארץ למלחמת אזרחים. בסופו של דבר הסכימו קסאבובו ולומומבה שהראשון יהיה נשיא המדינה והשני ראש ממשלתה.
חגיגות יום העצמאות של קונגו הבלגית נערכו ב-30 ביוני 1960 בפרלמנט הקונגולזי בליאופולדוויל, ונכחו בהן נכבדים רבים וביניהם גם בודואן מלך בלגיה ועיתונאים זרים.
מלך בלגיה שיבח בנאומו את התפתחותה של קונגו תחת הקולוניאליזם והתייחס ל"גאוניותו" של דודו מדרגה שנייה, ליאופולד השני, שתחת שלטונו בוצעו זוועות באוכלוסייה המקומית בתקופת "מדינת קונגו החופשית". המלך הוסיף והזהיר בנאומו, שעל המדינה החדשה להיזהר מפני רפורמות פזיזות שעלולות לסכן את עתידה ולא להחליף את התשתית הארגונית שמשאירים הבלגים אחריהם עד שיהיו מוכנים לעשות כן. המלך הבטיח שבלגיה תישאר תמיד לצדה של קונגו, תייעץ ותסייע לה.

29. בתגובה לנאומו של מלך בלגיה, הזכיר פטריס לומומבה לקהל הנוכחים שעצמאותה של קונגו לא הוענקה בזכות אצילות לבם של הבלגים:
הוא דיבר על המאבק הנאצל והצודק של תושבי קונגו לעצמאות שהושגה "בדמעות, באש ובדמים", מאבק שהיה הכרחי כדי לשים קץ לשעבוד המשפיל שנכפה בכוח. זו הייתה מנת חלקנו במשך 80 שנות שלטון קולוניאלי. פצעינו טריים וכואבים מדי שנוכל להדחיקם מזיכרוננו..."
"העבודה המפרכת, תמורתה שולם שכר שלא אפשר לנו לאכול לשובע, להתלבש, לשכן את עצמנו כיאות ולגדל את ילדינו...
ללבנים היו וילות מפוארות, ואילו לשחורים היו בקתות חרבות. לשחורים לא הותר להיכנס לבתי קולנוע, למסעדות ולחנויות של לבנים... מי מאתנו ישכח את מטחי היריות שבעקבותיהם מתו רבים מאחינו, את מרתפי בתי הסוהר שהושלכו אליהם אלה אשר לא נכנעו למשטר הדיכוי והניצול", הכריז לומומבה לקול תשואות חברי הפרלמנט. למרות העצמאות, עמדו קצינים בלגים בראש הצבא והמשטרה. את המדינה ניהלו פקידים בלגים. אלה ואלה סרו בעיקר למרות ממשלת בלגיה וסוכניה בקונגו. ביולי פרצו מהומות דמים שקורבנותיהן היו לבנים. יחידות הצבא התמרדו לאחר שתביעותיהם להעלאות בדרגה ובשכר לא נענו. פעולות חבלה פגעו בכלכלה ובתפקוד הממשל החדש. בארץ שררה אנרכיה. בעלי בריתם של הבלגים ואויבי לומומבה בהנהגת מואיז צ'ומבה, ששלטו על חבל קטנגה העשיר, הכריזו על פרישת החבל ממדינת קונגו. לומומבה האשים את שלטונות בלגיה בכך שהם עומדים מאחורי המהומות, התמרדות יחידות הצבא ופעולות החבלה. בתגובה הכריזה ממשלתו על מצב חירום שאויביו הגדירו כשלטון של עריצות.

30. פסלו של לומומבה בקינשסה
בניגוד לנאום המפויס של נשיא קונגו, קסאבובו, התייחסותו של לומומבה לסבל שנגרם בשל הקולוניאליזם הבלגי הביאה לחוסר שקט בקהל מחד, והשפילה את מלך בלגיה ופמלייתו מאידך. אמצעי תקשורת מערביים רבים באותה תקופה ביקרו בחריפות את לומומבה ותיארו את נאומו כ"לא ראוי".
מאידך, נאומו לא ספג ביקורת מאף אחת ממדינות אפריקה.
"מת, חי, חופשי או כלוא בהוראת הקולוניאליסטים, לא אני הוא זה הנחשב. זוהי קונגו, אלו הם אנשינו שעצמאותם הפכה לכלוב עליו מביטים מבחוץ...יום אחד תיכתב ההיסטוריה, אך לא תהיה זו ההיסטוריה שבריסל, פריז, וושינגטון או האומות המאוחדות יכתיבו, אלא המדינות שהשתחררו מהקולוניאליזם וכלי השרת שלו...היסטוריה של תהילה וכבוד."
בסיוע שלטונות בלגיה, הCIA והעריץ מובוטו, לומומבה נעצר והועבר לאוייבו המושבע, צ'ומבה, שליט קטנגה, והוצא להורג על ידו ב-17 בינואר 1961.
פסלו של לומומבה בקינשסה

31. עד היום בלגיה לא הכירה בפשעים שבוצעו על ידה ו/או בשמה שעה ששלטה בקונגו: השמדת מיליוני בני אדם והרס התשתיות הפיסיות והחברתיות של אוכלוסיית קונגו.
עד היום בלגיה לא הודתה בגזילת אוצרותיה של קונגו, ולא הציעה לשלם פיצויים עבור הנזק שגרמו כוחותיה ונציגיהם.
עד היום מדינות אירופה לא הכירו בשוד שבוצע באפריקה, שעה שחילקו את היבשת ביניהן כאילו הייתה ארץ הפקר. תושביה של אפריקה לא נחשבו ולא נשאלו.
מצגת זו מוקדשת כהוקרה לכל האנשים והארגונים הלוחמים למען זכויות האדם באשר הם.

32. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מקורות:
"קיצור תולדות האנושות", יובל נוח הררי
קונגו
ברלין
השני
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: