1. FRANZ MARK
"הפרש הכחול"

2. פרנץ מארק
(‏8 בפברואר במרץ 1916), צייר גרמני, ממייסדי הפרש הכחול, תנועת האקספרסיוניזם הגרמני שירשה את מקומה של קבוצת "הגשר". מארק שילב ביצירותיו דמיון ומציאות, וברבים מציוריו, למרות הצבעוניות העזה, הוא עוסק במוות, גם של אנשים וגם של בעלי חיים.

3. Two Women on the Hillside 1906
Zwei Frauen am Berg (1906)
Two Women on the Hillside 1906

4. Cats

5. Nude with cat, 1910

6. Dog Lying in the Snow

7. Monkey Frieze (1911)

8. The Yellow Cow
1911

9. The Bull -1911

10. יחסו הראשוני של מארק לטבע היה רומנטי ואידיאליסטי, הוא העדיף את הטבע בהרבה על האדם. אולם ככל שהרבה ללמוד על החיה ועל הטבע הבין כי גם בעלי החיים אינם שוכנים בהרמוניה מושלמת בטבע וגם הם הורגים זה את זה. ההתפכחות, מהראייה שהטבע ובעלי החיים מהווים שלמות, באה לידי ביטוי בסדרת ציורים של נמרים וחתולים מ-1912.

11. בכל אלה ניכרת התוודעותו של מרק לקוביזם וגם לאורפיזם
אחר כך, משהזדהה עמם הזדהות עמוקה, פיתח יחסי גומלין עשירים ומורכבים בין הצורה לצבע, שבהם הפיחו המקצבים העקלתוניים והמתפתלים שבעולם בעלי החיים רוח-חיים במשטחים נרחבים של צבע מתרונן וזוהר, שאין לא כל קשר לצבעיו ה"טבעיים" של היצור החי- כגון סוסיו האדומים והכחולים של מרק.
בכל אלה ניכרת התוודעותו של מרק לקוביזם וגם לאורפיזם
( השם שהעניק המשורר אפולינר ב1912 לפלג של הקוביזם
שנתנו זכות קדימה לצבע באמנות.)

12. Little Blue Horse II 1911

14. Horse Asleep, 1911

15. THE LARGE BLUE HORSES 1911

16. The Red Horses

17. Little Blue Horse-1912

18. "Little Yellow Horse"

19. The Waterfall 1912

20. Deer in a Monastery Garden 1912

21. Pigs 1912

22. Animal Legend, 1912 Woodcut

23. מ-1913 החל לעסוק בהפשטה ובעקבות זאת התקרב לקנדינסקי.
במשך השנים התחדדה מחשבתו שגם העולם החי, בדומה לאנושות (מחשבה שהוא וקנדינסקי היו שותפים לה),
זקוק לעבור טהרה אפוקליפטית כדי שתושב לו התמימות הראשונית, תמימות גן-העדן. כך הגיעה סדרת העבודות האפוקליפטיות ששיאן הוא היצירה "גורל החיות".
מ-1913 החל לעסוק בהפשטה ובעקבות זאת התקרב לקנדינסקי.

24. גורלן של חייות 1913

25. Füchse

26. Vier Füchse

27. Fairy Animals I, 1913

28. The Unfortunate Land of Tyrol -1913

29. בשנת 1913 כבר ניכרת בעליל נטייתו של מרק להפשטה צרופה
בשנת 1913 כבר ניכרת בעליל נטייתו של מרק להפשטה צרופה. יצירותיו הבשלות נמנות עם המרשימים שבהישגיה של האומנות של המאה העשרים ובמותו בקרב ורדן אבד לה אחד מנושאי דגלה המופלאים ביותר. גם מותו של חברו הצייר אוגוסט מקה (-Macke ) שנפל בשבועות הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, הייתה אבדה קשה.

30. with appologies to Cezane, Duchamp,
The “Piggies”
with appologies to Cezane, Duchamp,
and Marc VanGogh

31. with appologies to Cezane,
The "Piggies
with appologies to Cezane,

32. The "Piggies
with appologies to Duchamp

33. with appologies to Marc
The "Piggies
with appologies to Marc

34. Foxes 1913

35. Quatre chats qui jouent Franz Marc 1913

36. Deer in the Forest 1913

37. Deer in the Forest 1913

38. Fabulous Beast II 1913

39. Elefant, Pferd, Rind, Winter 1913-14

40. Coloful Flowers

41. Animals in Landscape 1914

42. Broken Forms 1914

43. Tirol 1914

44. הפרש הכחול
קבוצת "הפרש הכחול" היא קבוצה של ציירים אקספרסיוניסטים אשר נוסדה ב-1911 וירשה את מקומה של קבוצת "הגשר" שהתפרקה בשנת קבוצה זו כללה את פרנץ מארק ( ), וסילי קנדינסקי ( ) אוגוסט מאקה ( ), גבריאלה מיטר ואלפרד קובין אלקסיי ג'אוולסקי. אמן נוסף המזוהה עם הקבוצה הוא פאול קליי.
הקבוצה החלה את פעילותה ב-1912 בעיר מינכן ולאחר מכן עקרה והחלה לפעול בכפר הציורי "מורנאו" שבאלפים.
הקבוצה קיבלה את שמה מתוך יצירת ילדים שנקראה הפרש הכחול, אגדה על אביר היוצא לתקן את עוולות העולם. כמוהו הרגישו חברי הקבוצה שעליהם ליצור זרם חדש ולתקן את העולם מכבלי האמנות המסורתית.

45. שער עיתון הפרש הכחול, 1912

46.     BLUE RIDER ARTISTS MARIA AND FRANZ MARC (LEFT), HEINRICH CAMPENDONK (SECOND FROM RIGHT), AND WASSILY KANDINSKY (SEATED)  1911

47. הקבוצה היללה את אמנות הילדים ואת האמנות הפרימיטיבית, אבל לא היו לה יעדים אמנותיים ברורים. מבין השלושה קנדינסקי הוא המפורסם ביותר, ואף נודע כאחד מאבות הציור המופשט, אולם לא כל ציירי הקבוצה היו שותפים להתלהבותו מן הציור המופשט.
הקבוצה הוציאה את "אלמנך הפרש הכחול" ובו הציגה יצירות פרימיטיביות, צילומים של אמנות עממית וציורי ילדים (בהשפעתו של פאול קליי). בתערוכות שארגנה הקבוצה הוצגו, לצד עבודותיהם, גם ציירים מודרניסטים אחרים כגון פאבלו פיקאסו, ז'ורז' בראק ורובר דלונה.

48. מחאה חזותית-פוליטית נגד מלחמת העולם הראשונה המלחמה הגדולה שכה ייחלו לה הפוטוריסטים התממשה בממדי הרס והרג שאף אחד לא צפה אותם. במהלך המלחמה ( ) ניסו הפוליטיקאים ששלחו את הצעירים למלחמה הנוראה מכל מה שהיה לפני כן להסתיר את הזוועות ולפאר את ההקרבה. הם בנו לה תילי משמעויות. חל איסור לצלם או לצייר גוויות חיילים מן החזית; הוצאו כרזות בגנות הצד השני ובכל צד נכתבו שירים ומאמרים לפיאור אותו הצד. ביטויי המחאה החזותיים היו עדיין מעטים. הם עתידים לפרוץ בעוצמה רבה לאחר המלחמה ובעיקר בגרמניה.
בקרב האמנים האקספרסיוניסטים בגרמניה נוצר מספר מועט של התייחסויות למלחמה. ברמה נבואית ובלתי ישירה בציור האפוקליפטי "גורלן של חיות" ובציור, "צורות נלחמות" של אמן קבוצת הפרש הכחול, פרנץ מרק, שהוא עצמו נהרג זמן קצר לאחר מכן במלחמה.

49. מציוריו של חברי הקבוצה
"הפרש הכחול"
Der blaue Reiter

50. Kandinsky

51. Alexei von Jawlensky

52. H. Kampendonk

53. Paul Klee

54. Robert Delaunay

55. אוגוסט מקה

56. 10.2008 קלריטה ואפרים Chefetze@netvision.net.il
מקורות:
הפרש הכחול
קלריטה ואפרים