1. השתלת כבד על רקע זיהום בנגיף ההפטיטיס B –סיפור הצלחה
פרופ' זיו בן-ארי
מכון כבד
מרכז רפואי רבין

2. נגיף ההפטיטיס B נמצא במומיה קוריאנית
הנגיף התגלה בכבד של מומיה ילד מלפני 500 שנה בקוריאה הדרומית
זאת הפעם הראשונה שנגיף ההפטיטיס B התגלה בגופה של מומיה
This slide shows a picture of the Korean mummy found with chronic hepatitis B infection. This is the mummy of a 500-year-old child who underwent laparoscopy and a liver biopsy. The child was found to have HBV genotype C, which is typical for Korean patients. We will talk more about genotypes later, but this discovery highlights how long hepatitis B has been present as a chronic disease in a variety of Asian populations. Interestingly, the liver pathology, as best it could be ascertained from this very old mummy, showed minimal liver disease.
Source: Seoul National University

3. בעולם Bיש היום 350-400 מיליון נשאים של הפטיטיס
Prevalence of HBV: Global Estimates
בישראל שכיחות לנגיפי דלקת כבד מסוג B
היא כ 0.8%– 0.5% מכלל האוכלוסייה
HBsAg
Positive, %
Taiwan
Vietnam
China
Africa
Philippines
Thailand
Japan
Indonesia
4.0
South Korea
India
Russia US
HBsAg, hepatitis B surface antigen.
This slide illustrates the prevalence of hepatitis B using global estimates by region and country. As seen on this slide, there are wide ranges of hepatitis B surface antigen (HBsAg) prevalence in different countries. However, some information on this slide may not fully reflect the current situation. For instance, in some communities in Vietnam and China, the prevalence is as high as 30%. Fortunately, in a number of countries that instituted vaccination, which will also be discussed later, there has been a declining prevalence of hepatitis B, especially in babies, infants, and young children.
HBsAg Prevalence
High (≥ 8%) גבוה
Intermediate (2% to 8%) בינוני
Low (< 2%) נמוך 3 3

4. 10 Leading Causes of Infectious Disease Deaths Worldwide (2000)
זיהום בנגיף ההפטיטיס Bנמצא במקום השביעי בעולם כגורם למחלת זיהומיות
10 Leading Causes of Infectious Disease Deaths Worldwide (2000)
Disease
Deaths per Year
Lower respiratory tract infections
~ 3.5 million
HIV/AIDS
~ 3.0 million
Diarrheal diseases
~ 2.2 million
Tuberculosis
~ 2.0 million
Malaria
~ 1-3 million
Measles
~ 888,000
Hepatitis B
~ 500, ,000
Pertussis
~ 355,000
Neonatal tetanus
~ 300,000
Hepatitis C
~ 250,000
This slide shows the 10 leading causes of infectious disease deaths worldwide. Hepatitis B is number 7 and hepatitis C is number 10. If hepatitis B and C are grouped together, viral hepatitis is nearly number 5 in terms of the risk of infectious disease death. This, of course, relates to cirrhosis and cancer deaths for both of these chronic viral hepatitis infections. 4

5. אוכלוסייה בסיכון לפתח זיהום בנגיף ההפטיטיס B
לא ידוע
This slide illustrates risk factors for HBV infection and shows that injection drug use, multiple sex partners, and sex between men are all important issues. This chart also lists other categories that are preventable. Clearly, we need to take interventions in our own communities to decrease these risks. The category “unknown” typically refers to probable vertical transmission that has not been clearly proven in that patient.
MMWR: Surveillance Summary March 21, 2008 / Vol. 57 / No. SS—2. 5

6. דרכי הדבקה ב – HBV
מגע מיני
5%-8%
העברה מאם נשאית לילוד:
5-10%

7. הדרכת חולה להימנע מהפצת הנגיף למקורביו?
1. להימנע משימוש בכלי אוכל המשותפים לכל בני הבית
2. להימנע ממגע פיזי, חיבוקים ונשיקות
3. לחטא את חדר השירותים לאחר השימוש
4. להימנע משימוש משותף בסכין גלוח, מברשת שיניים, קוצץ ציפורניים

8. TATOO

9. Needle sharing

10. Acupuncture and Piercing

11. חשיבות גיל החשיפה לנגיף והמעבר למחלה כרונית
חשיפה בלידה ועד גיל 1ש %
ילדים בגיל 1-5 שנים 30%
ילדים בוגרים יותר ומבוגרים 5%

12. דלקת כבד נגיפית B ניתנת למניעה ע”י חיסון
קיימים שני סוגים של חיסונים:
חיסון סביל
חיסון פעיל

13. חיסון סביל נוגדנים ייחודיים, כנגד חלבון המעטפת של נגיף דלקת הכבד B
נותן הגנה מהירה אך לזמן קצר (רק כ-3 חודשים(
מיוצר מדם אדם - חשש להדבקה בפתוגנים אחרים
מקורות הספקה מוגבלים
יצור יקר
נשמר לשימוש בעיקר לאחר חשיפה

14. החיסון הפעיל (Engerix) מיוצר בהנדסה גנטית
מיוצר משנת 1981
ניתן ב-3 מנות חסון
יעיל ביותר
תופעות לוואי מעטות ביותר

15. חסון פעיל להפטיטיס B אינדיקציות
כל הילודים משנת 1991 בישראל מקבלים את החסון
ילודים לאמהות נשאיות של הנגיף מקבלים חסון סביל ופעיל
ילדים ומתבגרים שנולדו לפני החסון הכללי משלימים את החסון
חסון במבוגרים לקבוצות סיכון
בן זוג לא קבוע
מכורים לסמים
עובדים במערכת הבריאות
חולים בהמודיאליזה
בני הבית של נשא במחלה
Lecture Notes
Universal vaccination of infants, regardless of the HBsAg status of the mother, is the most important step in preventing chronic HBV infection.1 The need for prevention, however, is greatest for infants born to known HBV-infected mothers. For these infants, the risk of perinatal HBV infection is high, up to 85% depending on the mother’s HB e antigen status.1 In addition, approximately 90% of infants who are infected perinatally will develop chronic infection and 25% will die of chronic liver disease as adults.
Hence, prenatal screening of all pregnant women should be implemented and neonates born to HBsAg positive mothers should receive both HBV vaccine and hepatitis B immune globulin (HBIG) at birth.1 This regimen, given within 24 hours after birth, is 85% to 95% effective in preventing HBV infection and the chronic carrier state.
Catch-up vaccination of children and adolescents born after implementation of universal infant vaccination are also key components of a comprehensive strategy for preventing HBV transmission. Vaccination is also recommended for adults who have risk factors for HBV infection, such as high risk sexual activity, illegal injection drug use, occupational exposure, hemodialysis patients, and household contact with infected persons.1
Reference
1. Centers for Disease Control and Prevention. Hepatitis B virus: a comprehensive strategy for eliminating transmission in the United States through universal childhood vaccination: recommendations of the Immunization Practices Advisory Committee (ACIP). MMWR. 1991;40(RR-13):1-19.
CDC. MMWR. 1991;40(RR-13):1.

16. הגורמים לכישלון של החיסון
Older age (> 50 years)גיל > 50 שנה
Male gender גברים
Smokingעישון
Obesityהשמנה
Immune deficiency מחלות מדכאות חיסון
HIV
Transplant recipients
Dialysis
Compliance חוסר הענות לחיסון
The reduced vaccine response noted in some individuals has been extensively studied, and both patient- and vaccine-related factors appear to be involved. The most important patient-related factors include older age, male sex, history of smoking and obesity, and issues related to immune deficiency that can influence the likelihood of achieving an effective vaccine response. Although vaccine-related factors are less important, altering the dose, schedule, and route of vaccination and using adjuvants may enhance responses in patients who fail to respond to the first series of vaccines. 16

17. ירידה ניכרת בשכיחות הזיהום בנגיף ההפטיטיס B (1982-2006)
Universal vaccination of infants recommended in 1991
80% decline in incidence 14 12 10 8
Incidence 6 4
This slide looks at reported acute HBV infection in the United States. It shows a precipitous decline as universal vaccination of infants throughout the United States was instituted, starting in 1991. 2
1982
1984
1986
1988
1990
1992
1994
1996
1998
2000
2002
2004
2006
Year
*Per 100,000 population.
MMWR: Surveillance Summary March 21, 2008 / Vol. 57 / No. SS—2. 17

18. זיהום בנגיף ההפטיטיס B מהלך המחלה
סרטן כבד
Liver
Cancer (HCC)
5%–10%1
6% in 5 yr2
שחמת כרוני
השתלהכרוני
Chronic
Infection
זיהום כרוני
30%1
Cirrhosis
Liver Transplantation
Death
מוות
23% in 5 yr2
Acute flare
Liver Failure
כשל כבדי

19. התוויות להשתלת כבד
זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס B נמצא במקום השישי ברשימת ההתוויות להשתלות כבד

20. רקע
מבחינה היסטורית זיהום בנגיף ההפטיטיס B הווה התווית נגד להשתלת כבד היות ואצל אחוז גבוה מהמושתלים (50%-90%) הנגיף חזר לשתל הכבד
חזרת הנגיף גרמה לאיבודי שתל הכבד ותמותה של 50% מהחולים כעבור 5 שנים מההשתלה
בשני העשורים האחרונים חל שיפור עצום בטיפול בנגיף ההפטיטיס B שהביא לשינוי חיובי בתוצאה של ההשתלה בחולים שעוברים השתלת כבד על רקע זיהום בנגיף ההפטיטיס B כך שאחוז החיות לאחר ההשתלה מגיע ליותר מ-80% כעבור 5 שנים

21. אחוזי הישרדות לאחר השתלת כבד על רקע זיהום בנגיף ההפטיטיס B
85%
78%
60%

22. טיפול מניעתי
ההתקדמות הראשונה המשמעותית ביותר בטיפול החולים הושגה כשהוכנס לשימוש טיפול מניעתי עם המתן של חיסון פאסיבי כנגד נגיף ההפטיטיס B הניתן דרך הוריד כלומר, המתן של ההפטיטיס B אימונוגלובלינים הניתנים בעת ההשתלה ולאחריה

23. החיסון הפסיבי תמיסת נוגדנים ייחודיים נגד דלקת הכבד B
התמיסה ניתנת בעירוי תוך ורידי
בעלת דרגת ניקיון חלבונים גבוהה
ללא חומרים משמרים
מוכנה לשימוש מיידי
המוצר עובר 3 שלבים לסילוק נגיפים והשמדתם במהלך תהליך
הייצור
שמירה על רמת נוגדנים גבוהה בדם לאורך זמן

24. תופעות לוואי של הטיפול בחיסון הפאסיבי
מתן לווריד
כאבי גב (90%) או חזה (20%)
תופעות אלרגיות (5%)

25. אחוזי הישרדות בהתאם למתן טיפול מונע בחיסון פאסיבי
טיפול מניעתי לטווח ארוך
80%
טיפול מניעתי לטווח קצר או ללא כל טיפול מניעתי
47%

26. מתן טיפול מניעתי לנגיף ההפטיטיס B
התקדמות נוספת בטיפול במושתלי כבד קשורה לזמינות והבטיחות של תרופות אנטי נגיפיות חדשות שנכנסו לשוק. תרופות כמו הלמיבודין (זפיקס) והאדפוביר (הפסרה) המשמשות גם למניעה וגם לטיפול במקרים של חזרת הנגיף בשתל לאחר ההשתלה
האסטרטגיה המניעתית היום כוללת מתן של חיסון פאסיבי (הפטיטיס B אימונו גלובולין) לטווח ארוך (מיום ההשתלה) בשילוב עם תרופה אנטי נגיפית (זפיקס)
שילוב זה יעיל ביותר והסיכון היום לפתח חזרה של הנגיף בשתל במושתלים המקבלים טיפול משולב בחיסון הפאסיבי ובזפיקס או הפסרה לאורך כל חייהם ירד מאוד והוא מוערך בפחות מ-10% בשנתיים הראשונות לאחר ההשתלה

27. אחוז הזיהום החוזר בשתל על פי סוג הטיפול המונע
ללא כל טיפול מונע
70%-80%
זפיקס בלבד
40%
אימונוגלובולינים בלבד
30%
אימונוגלובולינים + זפיקס
10%

28. מתן טיפול מניעתי לנגיף ההפטיטיס B
החיסון הפאסיבי ניתן לווריד כל יום בשבוע הראשון לאחר ההשתלה ולאחר-מכן בממוצע כל 8-12 שבועות
ההחלטה על עיתוי מתן ההפטיטיס B אימונוגלובולין נקבעת על-פי הרמה בדם של הנוגדנים כנגד ההפטיטיס B. רמה זאת נבדקת באופן קבוע בכל מושתלי הכבד (בבדיקת-דם פשוטה)
הזפיקס ניתן במשולב כל יום באופן קבוע. מתן זפיקס בלבד ללא שילוב בחיסון הפאסיבי יכול לגרום עם הזמן להתפתחות של זנים של נגיף ההפטיטיס B העמידים לטיפול (ב-35%-40% מהמטופלים בזפיקס בלבד) ועל כן יגרמו לזיהום חוזר של השתל והוא איננו מומלץ

29. מתן טיפול מניעתי לנגיף ההפטיטיס B
הטיפול בחיסון הפאסיבי כרוך בעלות גבוהה ביותר עבור כל מושתל (6000$ כל מנה, כלומר, השבוע הראשון 42000$ וכל השנה $) ועל כן לאחרונה מוצעים פרוטוקולים שונים המציעים מתן מינון נמוך יותר של החיסון הפאסיבי או מתן לשריר במקום לווריד, או מתן של אחת התרופות האנטי נגיפיות החדשות והיעילות יותר
העבודות החדשות שהתפרסמו מדווחות על-כך שאכן ניתן בחולים שאצלם נעלם הנגיף לפני ההשתלה לשנות את הפרוטוקולים הקיימים וזאת על מנת להקטין את העלויות העצומות

30. מתן אימונוגלובולין בזריקה לשריר
העבודות החדשות שהתפרסמו מראות שמתן האימונוגלובולינים בזריקה לשריר בשילוב עם זפיקס גם היא כרוכה באחוזים נמוכים של חזרת הנגיף לשתל ובעלות הנמוכה הרבה יותר מהמתן לווריד

31. עלות

32. האפשרויות כיום למתן הפטיטיס B אימונוגלובולינים
בחולים שאצלם נעלם הנגיף לפני ההשתלה
הקטנת המינון לווריד לחצי
2. מעבר לתכשיר הניתן בזריקה לשריר
3. הפסקת המתן 3-5 שנים לאחר ההשתלה
4. שילוב של שתי תרופות אנטינגיפיות ללא המתן של האימונוגלובולינים

33. מקור הזיהום החוזר
זיהום חוזר של השתל על ידי הנגיף לאחר ההשתלה מתפתח עקב נוכחות של הנגיף בדם בזמן ההשתלה או כתוצאה מנוכחות של הנגיף באתרים מחוץ לכבד כמו בלוטות לימפה או מח –עצם, הנגיף חודר מזרם הדם לכבד המושתל וגורם לזיהום חוזר

34. טיפול המועמדים להשתלה עם זיהום פעיל בנגיף ההפטיטיס B
גורם הסיכון העיקרי לחזרת הנגיף בשתל למרות מתן טיפול מניעתי הוא העומס הנגיפי לפני ההשתלה. כך שלחולים שלהם יש עומס נגיפי הגבוה יותר מ-100,000 עותקים של נגיף/מיליליטר לפני ההשתלה, אצלם קיים הסיכון הגבוה ביותר לחזרת הנגיף
המטרה שלנו הרופאים היא על-כן לדכא את יכולת השכפול של הנגיף ולתת טיפול תרופתי לפני ההשתלה (זפיקס או הפסרה) על מנת להשיג רמת שכפול נמוכה ביותר של הנגיף או יותר מכך, להעלים אותו מהדם
תרופות אלה משיגות מטרה נוספת עם המתן שלהן לפני ההשתלה והיא להגיע ליציבות של מחלת הכבד ולמנוע הידרדרות נוספת בזמן ההמתנה לאיבר המתאים להשתלה

35. הסיכוי לחזרת הנגיף תלוי בעומס הנגיפי לפני ההשתלה
עומס וירלי גבוה
עומס וירלי נמוך
עומס וירלי שלילי

36. טיפול במועמדים להשתלה עם זיהום פעיל בנגיף ההפטיטיס B
הבעיה העיקרית הקיימת היום במתן לטווח ארוך לפני ההשתלה של תרופות אנטי נגיפיות מהסוג של זפיקס, היא ההתפתחות של זנים העמידים לתרופה באחוזים גבוהים אצל המטופלים (27% בשנה הראשונה- 70% כעבור 5 שנים)
זנים עמידים אלה יכולים לדרדר את מחלת הכבד ועל כן כאשר מתפתח זן עמיד (מתגלה בבדיקות-דם) יש להוסיף על הטיפול בזפיקס תרופה נוספת כמו ההפסרה
לאחרונה נכנסו לשוק תרופות אנטי נגיפיות חדשות, חזקות ביותר ביכולת שלהן לדכא את שכפול הנגיף וגם, אחוז החולים המפתחים עמידות לתרופה הוא נמוך ביותר. תרופות אלה: אנטקביר וטנופוביר נכנסו לשימוש בארה"ב אך עדיין לא מאושרות לטיפול בארץ והן אמורות להחליף את הזפיקס בטיפול המניעתי

37. הטיפול המאושר לנגיף ההפטיטיס B
Generic Name
U.S. Trade Name
Manufacturer
Date Approved for Hepatitis B
Interferon alfa-2b
INTRON® A
Schering Corporation
1992
Lamivudine
EPIVIR-HBV®
GlaxoSmithKline
1998
Adefovir
HEPSERA™
Gilead Sciences
2002
Entecavir
אנטקביר
BARACLUDE™
Bristol-Myers Squibb
March 29, 2005
Peginterferon alfa-2a
Telbivudine
Pegasys®
Tyzeka
Viread
Hoffmann La-Roche
Novartis
May 13, 2005
Nov , 2006
2008
אנטרפרון
זפיקס
הפסרה
אנטרפרון
Tenofovir

38. שכיחות עמידות הנגיף לתרופות השונות עם הזמן
67%
29% 1%
17.8%
זפיקס
הפסרה
ברקלוד
סביבו
אחוזי העמידות נמוכים בהרבה בטיפול עם אנטקביר לעומת זפיקס

39. טיפול במושתלי כבד שפתחו חזרה של נגיף ההפטיטיס B בשתל
זיהום חוזר של הנגיף בשתל יכול להיות אגרסיבי ביותר ולהביא במהירות לאי ספיקת הכבד ולאיבוד השתל

40. טיפול במושתלי כבד שפתחו חזרה של נגיף ההפטיטיס B בשתל
המטרה העיקרית בטיפול היא שוב להביא לדיכוי מהיר ומשמעותי בשכפול הנגיף (לדוגמא על ידי זפיקס)
למושתלים שהיו מטופלים בזפיקס ופתחו זיהום חוזר ניתנת תוספת של הפסרה. ואכן לטיפול זה תוצאות טובות והוא מביא לדיכוי מהיר בשכפול הנגיף
כמו-כן קיימת האפשרות של מתן תרופות אנטי נגיפיות חזקות ביותר (אנטקביר וטנופוביר) כמצוין לעיל, הרשומות להתוויה זאת בארה"ב אך לא רשומות עדיין בארץ

41. טיפול בחזרת נגיף ההפטיטיס B בשתל
Efficacy
LAM-R
100
12-18 mos Tx
24-36 mos Tx 90 80 70 60 50
This bar graph depicts the initial virological response rates in the published studies to date. As you can see, % of patients achieving undetectable HBV DNA levels (by hybridization) within 6 months. The majority of these patients had faied HBIG prophylaxis so presumably most had mutations in the “a” determinant of the surface protein Thus LAM is effective against both wild-type and S-gene mutant HBV. The main limitation of lamivudine treatment is the development of resistance. This bar graph depicts the rate of virological breakthrough after initial response in the 7 published studies. Rates range from 10-63% with median values of 25% for patients treated for months,a nd 45% for those treated months.
Breakthrough was associated with mutation at the YMDD locus in all cases tested. 40 30 20 10
Perrillo 52
Fischer 12
Rayes 14
Malkan 15
Fontana 33
Ben-Ari 8
Nery 11
N =
בשיקופית זאת ניתן לראות את תוצאות הטיפול בזפיקס בחולים שפתחו זיהום חוזר בנגיף ההפטיטיס B בשתל ממספר מרכזים בעולם כולל המרכז שלנו ברבין . היעילות של הזפיקס הוכחה ב-70% מכלל המטופלים אך 60% פתחו עמידות לנגיף.

42. סיכום
ההתקדמות המשמעותית בטיפול המניעתי האנטי נגיפי בחולים עם זיהום בנגיף ההפטיטיס B שיפר במידה ניכרת את אחוזי החיות של השתל ושל המושתל בחולים העוברים השתלת כבד
עיקר השיפור נובע ממתן משולב של ההפטיטיס B אימונוגלובלין ותרופה אנטי נגיפית (זפיקס או הפסרה)
קיימת היום נטייה למעבר לחיסון פסיבי במינון נמוך או בתכשיר הניתן לשריר ותרופות אנטי נגיפיות חדשות יעילות יותר

43. HBV Vaccine: Indications
Routine vaccination of infants
Regardless of mother’s HBsAg status
With HBIG for HBsAg+ mothers
Catch-up vaccination of children and adolescents
Vaccination of adults
End-stage renal disease
HIV infection
Chronic liver disease
At risk of occupational exposure
Household contacts or sex partner of persons with HBV
Illegal injection drug use
Sexually active persons with multiple partners
Current or recent injection-drug users
Vaccination of adults (cont)
Men who have sex with men
Travelers to countries with high or intermediate HBV prevalence
Staff and clients of :
STD treatment
HIV testing and treatment
Drug-abuse treatment and prevention
Health-care settings targeting services to injection-drug users or men who have sex with men
Correctional facilities
End-stage renal disease programs
Institutions for persons with developmental disabilities
Seeking evaluation or treatment for a STD
Any adult seeking protection from HBV infection
Core Slide
HBsAg, hepatitis B surface antigen.
Indications for vaccination are outlined on this slide. In addition to routine infant HBV vaccination, “catch-up” vaccination in children and adolescents is recommended, as is vaccination of adults with risk factors for infection. Primary care practitioners must obtain detailed risk histories of their adult patients during screening for hepatitis B to determine who needs hepatitis B vaccination. All individuals with the risk factors listed on this slide should also be checked for hepatitis C virus infection.
CDC. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. October 19, 2007 / 56(41);Q1-Q4 43 43

44. HBV Vaccine Indications44
HBV Vaccine Indications
Routine vaccination of infants, regardless of mother’s HBsAg status
HBV vaccine and hepatitis B immune globulin (HBIG) to infants of HBsAg+ mothers
Catch-up vaccination of children and adolescents
Vaccination of adults with risk factors for infection
High-risk sexual activity
Illegal injection drug use
Occupational exposure
Hemodialysis patients
Household contact with infected persons
Lecture Notes
Universal vaccination of infants, regardless of the HBsAg status of the mother, is the most important step in preventing chronic HBV infection.1 The need for prevention, however, is greatest for infants born to known HBV-infected mothers. For these infants, the risk of perinatal HBV infection is high, up to 85% depending on the mother’s HB e antigen status.1 In addition, approximately 90% of infants who are infected perinatally will develop chronic infection and 25% will die of chronic liver disease as adults.
Hence, prenatal screening of all pregnant women should be implemented and neonates born to HBsAg positive mothers should receive both HBV vaccine and hepatitis B immune globulin (HBIG) at birth.1 This regimen, given within 24 hours after birth, is 85% to 95% effective in preventing HBV infection and the chronic carrier state.
Catch-up vaccination of children and adolescents born after implementation of universal infant vaccination are also key components of a comprehensive strategy for preventing HBV transmission. Vaccination is also recommended for adults who have risk factors for HBV infection, such as high risk sexual activity, illegal injection drug use, occupational exposure, hemodialysis patients, and household contact with infected persons.1
Reference
1. Centers for Disease Control and Prevention. Hepatitis B virus: a comprehensive strategy for eliminating transmission in the United States through universal childhood vaccination: recommendations of the Immunization Practices Advisory Committee (ACIP). MMWR. 1991;40(RR-13):1-19.
CDC. MMWR. 1991;40(RR-13):1.

45. Hepatitis B Vaccine Vaccine licensed in 1982
recombinant vaccine הנדסה גנטית
3-dose series, high efficacy, no boosters, safe
Since licensing, adolescents and adults at high risk recommended to receive vaccine
Comprehensive strategy to eliminate HBV transmission implemented in 1991
1991: universal infant vaccination recommended
1998: vaccination of all persons age 0-18 yrs not previously vaccinated
The HBV vaccine was licensed 20 years ago. Vaccines were initially derived from plasma, although recombinant vaccines are currently used. The 3-dose series is associated with high efficacy and an excellent safety record. Since 1982, vaccination has been recommended for adolescents and adults at high risk. In 1991, a comprehensive strategy was developed to eliminate hepatitis B transmission. The program initially focused on infants and later expanded to include adolescents. Currently, HBV vaccination is recommended for all unvaccinated persons 18 years of age and younger and for adults at high risk of infection. 45

46. מהות החיסון הפסיבי
משמעותו מתן עירוי של נוגדנים ייחודיים, כנגד חלבון המעטפת של נגיף דלקת הכבד B.
נוגדנים אלו מגנים על תאי הכבד מפני חדירת נגיפים המשתחררים מרקמות אחרות בגוף.
את הטיפול יש לתת לתקופה של מספר שנים מאחר שהסיכון להדבקה חוזרת קיים גם זמן רב לאחר ההשתלה.
אצל חלק מהחולים יש צורך להוסיף טיפול בתכשיר אנטי נגיפי.

47. אחוז הזיהום החוזר בשתל על פי סוג הטיפול המונע
ללא כל טיפול מונע
70%-80%
זפיקס בלבד
40%
אימונוגלובולינים בלבד
30%
אימונוגלובולינים + זפיקס
10%