1. מצגות
קלריטה ואפרים
אגון שילה
מצגת ראשונה

2. דיוקן עצמי, 1910

3. אגון שילה
אגון שילה נולד בעיר טולן אשר באוסטריה תחתית, על גדות הדנובה, מצפון מערב לווינה. אביו אדולף היה מנהל תחנת הרכבת המקומית, ומוצאה של אמו מארי היה מבוהמיה.
כילד התחנך בבית ספר שנוהל בידי המנזר הנודע בעיר הסמוכה קלוסטרנויבורג,
שבו זיהה המורה שלו לאמנות את כשרונו וטיפח אותו.
Photograph of Egon Schiele, 1910s

5. שם למד שילה ציור ואיור, אבל נואש מהשמרנות של מקום לימודיו.
כשהיה שילה בן 15, מת אביו ממחלת הסיפיליס, ואחי אימו התמנה לאפוטרופסו. דודו הוטרד מחוסר העניין של שילה בלימודים אקדמיים, אבל זיהה את אהבתו לאמנות ואת כשרונו. בשנת 1906 התקבל לבית הספר לאמנות שימושית בווינה, שבה למד לפנים גוסטב קלימט. במהלך שנתו הראשונה שם, נשלח בעצת כמה ממוריו לבית הספר המסורתי יותר לאמנות - האקדמיה לאמנות חזותית.
שם למד שילה ציור ואיור, אבל נואש מהשמרנות של מקום לימודיו.
1906

6. Landscape in Lower Austria 1907

7. Trieste harbour
1907

8. Trees Mirrored in a Pond
1907

9. Art cannot be modern. Art is primordially eternal. Egon Schiele

10. "Die Aktion. Wochenschrift für Politik,
Egon Schiele
"Die Aktion. Wochenschrift für Politik,
Literatur, Kunst",

11. זצסיון (בגרמנית: Sezessionsstil)
תנועה של אמנים בתחומי האמנות, האדריכלות והמוזיקה השייכת לתנועת האר נובו והיוגנדסטיל אשר נוצרה
בשנת 1897 בעיר וינה.
לקבוצה לא היה סגנון צורני אחיד אלא שאיפה משותפת ליצור אמנות המנותקת מן העבר הקלאסיציסטי ומן האקדמיה האוסטרית לאמנות. נשיאה הראשון של הקבוצה, אשר מנתה 19 אמנים אוסטרים וזרים, היה הצייר גוסטב קלימט.
בשנת 1897 הוקם בווינה 'בית הזצסיון', בתכנונו של האדריכל ג'וזף מריה אלבריך (Joseph Maria Olbrich).
על הבניין חרוטה הכתובת: Der Zeit ihre Kunst. Der Kunst ihre Freiheit "לכל תקופה האמנות שלה. לאמנות החירות שלה". בתוך הבניין יצר גוסטב קלימט עבודות עמוסות במוטיבים קישוטיים,
גיאומטריים וצמחיים.
Secession
Ver Sacrum (Sacred Spring) 1904 Artist: Ferdinand Hodler

12. המגזין של התנועה, "Ver Sacrum",
הציג את עבודותיהם הדקורטיביות של חבריה במסורת
האר-דקו. באדריכלות של סגנון זה הייתה נטייה לקישוטיות. דוגמה לכך אפשר למצוא בבנין "Majolika Haus" בעיצובו
של אוטו ואגנר (Otto Wagner) משנת 1898.

13. אמנים בתנועת הזצסיון גוסטב קלימט(Gustav Klimt)
אגון שילה (Egon Schiele)
אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka)
קולומן מוזר (Koloman Moser)
קרל מול (Carl Moll)
רודולף בכר (Rudolph Bacher)

14. Český Krumlov, exhibitional hall of the
Egon Schiele International Culture Center

15. Self Portrait, Facing Right 1907

16. קלימט התעניין בשילה המוכשר. הוא
בשנת 1907 ביקש שילה להיפגש עם קלימט, המבוגר יותר, שנהג לתמוך באמנים צעירים יותר ולעודדם.
קלימט התעניין בשילה המוכשר. הוא
קנה כמה מציוריו או שהחליפם בתמורה לציוריו שלו, הפגישו עם פטרונים אפשריים וארגן לו מודלים לציור בעירום. הוא גם הכיר את שילה לחברי הסדנאות הווינאיות,
שבהן תורגמו העקרונות האמנותיים של הזצסיון הווינאי לאמנות שימושית. בשנת 1908 הציג שילה בקלוסטרנויבורג שמצפון לווינה את תערוכתו הראשונה.
ב-1909 פרש מן האקדמיה לאמנות חזותית והקים את
"קבוצת האמנות החדשה" (Neukunstgruppe) ביחד עם סטודנטים מתוסכלים אחרים.

17. Standing Girl in a Plaid Garment 1909

18. (also known as Madonna) 1908
Mother and Child
(also known as Madonna) 1908

19. Portrait of Melanie

20. Sunflower I 1908

21. Village by the River II
1908

22. Gerti Schiele 1909

23. Portrait of the Painter
Anton Peschka 1909

24. Self Portrait with Spread Fingers 1909

25. Woman with Black Hat 1909

26. שבה הוצגו בין השאר עבודותיהם של אדוארד מונק, יאן טורופ ווינסנט
קלימט הזמין את שילה להציג כמה מעבודותיו בתערוכת האמנות Kunstschau בווינה, בשנת 1909,
שבה הוצגו בין השאר עבודותיהם של אדוארד מונק, יאן טורופ ווינסנט
ואן גוך.
עתה, משלא חלו עליו יותר מגבלותיה של האקדמיה, התחיל שילה בניסיונות אמנותיים, בהם חקר את צורת הגוף האנושי וגם את המיניות האישית. רבים מבני זמנו נחרדו מהבוטות והישירות של יצירתו.

27. Danae 1909

28. Danae 1909

29. ילד עם הילה על ראשו 1909

30. Boy with Hand to Face 1910

31. City on the Blue River I 1910

32. Dead Mother 1910

33. Field of Flowers 1910

34. Wrapped in Plaid blanket 1910
Girl in Black Pinafore,
Wrapped in Plaid blanket 1910

35. נערה עם שיער שחור
1910

36. Drawing a Model in front of a Mirror, 1910

37. Three Street Urchins 1910

38. עירום אדום –אישה בהריון
1910

39. גבר ואישה במערומיהם

40. Self Portrait
- 1910

41. Self Portrait, 1910

42. Eduard Kosmack 1910

43. Self Portrait
- 1910

44. הציורים של אגון שילה חריגים ובוטים. בציוריו יש סילוף של הדמויות
ועיוות חזותן. המטרה היא לבטא , בדרך הנוקבת ביותר, את השקפת עולמו הביקורתית על העולם ועל טבעם של בני האדם.
1910 With Arm Twisted Above Head

45. שילה ממקם את דמותו בצד השמאלי של העבודה, דחוס אל המסגרת כשראשו מוטה לכיוון זה. לעיתים הוא נראה כמו ילד שנענש ונדחק לפינה.
הוא דק, צר וארוך כמו כל דמויותיו. כך גם כפות ידיו ואצבעותיו.
האצבעות הגרומות מזכירות אצבעות של שלד.
Pulling Cheek 1910

46. אולי ניתן לומר שזו התעניינות של הצייר בעצמו.
וינה של אגון שילה היא, כזכור, גם וינה של פרויד, אבי תורת הנפש. אצל שילה ניתן לראות בקלות עד כמה הצייר האקספרסיוניסטי היה עסוק בעצמו. האירוניה היא שבכל ציורי הדיוקן העצמי (שאפיין כל כך את הזרם האקספרסיוניסטי), ולמרות שמדובר כאן בעיסוק אובססיבי בעצמי (בהתבוננות של הצייר בדמותו הוא) ובצורך לצייר אותה ללא ליאות - דווקא התוצאה, הדמות המשתקפת מן התמונה, אינה מחמיאה לבעליה.
אולי ניתן לומר שזו התעניינות של הצייר בעצמו.
זוהי חקירה עצמית, חיטוט בנבכי הנפש באמצעות מכחול וצבע, אבל אין זו אהבה עצמית. אולי אפילו להיפך.
בציורים אלה אגון שילה מציג את עצמו ספק צוחק ומתלוצץ, ספק עצוב ואומלל.
הוא מעוות את דמותו לכדי גרוטסקה, משתמש ברגשותיו ויוצר דיאלוג עצמי כן ואמיתי.
ציורים אלה מבטאים עיסוק אובססיבי בעצמי,
אך אינם מבטאים אהבה עצמית. נהפוך הוא – אולי שנאה.

47. Self-Portrait Standing 1910

48. Herbert Rainer
1910

49. Scornful Woman, 1910
(Gertrude Schiele)

50. Scornful Woman, 1910
(Gertrude Schiele)

51. Autumn Trees
1911

52. Male trunk on 1911

53. Girl in Blue Dress
1911

54. Semi-Nude Girl, Reclining 1911

55. Two Little Girls 1911

56. חמניות 1911

57. Selbstporträt 1912

58. Art can not be modern, art is eternal. 1912

59. "אשה במכנסיים אדומים שוכבת
ואשה עירומה עומדת"
1912

60. Agonie 1912

61. Houses with Laundry 1912

62. נילי מירסקי, ילידת 1944, מתרגמת, כלת פרס ישראל לתרגום 2008 מספרת:
נילי מירסקי, ילידת 1944, מתרגמת, כלת פרס ישראל לתרגום מספרת:
מתי התרגשת מיצירת אמנות?
"את ההתרגשות הכי גדולה גרמה לי ההתוודעות אל אגון שילה, בתקופה ששמו עדיין לא היה ידוע כלל.
שילה, שמת בגיל צעיר ב-1918, נשכח אחרי מותו לחלוטין,
ורק לקראת אמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת החלו לגלות אותו לאט לאט מחדש.
באיזשהו עיתון בריטי נתקלתי פעם במקרה בדיווח על אחת התערוכות הראשונות (ואולי הראשונה בכלל) של יצירותיו, בצירוף תצלום מטושטש של אחד הציורים".

63. "למרות הטשטוש, היה משהו בציור שזיעזע אותי, ומיד התחלתי לחפש חומר על הצייר האלמוני, אבל לא מצאתי: זה היה ב-1964 ואז עדיין לא התפרסם שום דבר על אגון שילה - לא ספר, לא אלבום,
לא רפרודוקציה, לא כלום.
נסעתי אפוא למוזיאון אלברטינה בווינה, שם היו שמורים באיזו פינה נידחת תיקים שלמים של רישומיו, וביקשתי לעיין בהם.
בלי בעיות נתנו לי ערימה שלמה של תיקים כאלה (ספק בעיני אם גם כעת היו נוהגים כך),
ועד היום אני זוכרת כמה רעדו לי הידיים למגעם של דפי נייר העטיפה החום, שרוב רישומיו של שילה צוירו עליהם".

64. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מקורות: l
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
נשמח לתגובות.