1. תשלום מבוסס מניות
מרצה: שלומי שוב
IFRS 2

2. עסקת תשלום מבוסס מניות, מהי?
עסקת תשלום מבוסס מניות שלפיה הישות מקבלת סחורות או שירותים תמורת מכשירים הוניים של הישות (כולל מניות או אופציות למניות), או רוכשת סחורות או שירותים על ידי נטילת התחייבות לספק של אותם סחורות או שירותים בסכומים המבוססים על המחיר של מניות הישות או של מכשירים הוניים אחרים של הישות.
תשלום מבוסס מניות מהווה דרך תגמול מקובלת לעובדים, מנהלים ודירקטורים, וכן
לספקים ונותני שירותים מקצועיים.
דגשים:
לא רק לעובדים – גם עסקה של רכישת נכס תמורת הנפקת מניות מהווה עסקת תשלום מבוסס מניות (אלא אם כן מדובר בצירוף עסקים שמטופל בהתאם ל- IFRS 3). דוגמה נוספת: תשלום מבוסס מניות לחתמים.
לא רק במכשירים הוניים – גם בונוס במזומן צמוד למחיר המניה של הישות מהווה עסקת תשלום מבוסס מניות. 2

3. היתרון של שימוש בכלי זה לצורך תגמול עובדים כפול
יתרונות וחסרונות
מצד שני, שיטת תגמול זו קושרת את העובד לשווי המניות של החברה. (בעיקר רלבנטי עבור מנהלים – "עלויות סוכן" )
מצד אחד, מדובר בתגמול שאינו דורש יציאת מזומנים או משאבים כלכליים אחרים. (חברות "סטארט אפ")
היתרון של שימוש בכלי זה לצורך תגמול עובדים כפול
החיסרון העיקרי לכלי זה הינה "דילול" בעלי המניות הקיימים. פתרון אפשרי חלקי הינו הענקות Cashless.

4. מכשירים נפוצים לתגמול מבוסס מניות
כתבי אופציה
מניות חסומות (Unit Restricted Stock Restricted Stock /)
SAR (Stock Appreciation Rights) במזומן או במניות
פאנטום, ההבדל בינו לבין SAR במזומן הוא שהוא מחושב גם על בסיסים
אחרים כמו שווי החברה, מחיר המניה וביצועי החברה.
ESPP (Employee Stock Purchase Plans)

5. אופציות לעובדים - מבנה נפוץ
תקופת ההבשלה
שנה 1
שנה 2
זמן
מועד
ההענקה
מועד
ההבשלה
מועד
המימוש
מועד
הפקיעה
המועד בו תנאי הזכאות מתגשמים; ההענקה
הופכת למוחלטת
המועד בו האופציות ממומשות
למניות
המועד בו האופציות
לא ניתנות יותר
למימוש
The slide shows an example of a timeline for a typical agreement between employer and employees. The slide introduce key dates:
Grant date is the date at which the entity and an employee agree to a share-based payment arrangement, being when the entity and the counter party have a shared understanding of the terms and conditions of the arrangement. If the agreement is subject to an approval process (e.g. by shareholders), grant date cannot be earlier than the date when approval is obtained.
Several difficulties could arise on determining the grant date. Implementation Guidance (IG), paragraph 3 provides an example where the exercise price will be set by a compensation committee three months after the employees and employer has agreed on principles of the agreement. In this case, there has not been a shared understanding of terms and conditions until the exercise price has been set by the compensation committee.
Vesting date is the date where all vesting (service and/or performing) conditions are fulfilled, so that the employee is unconditionally entitled to the instrument.
In most cases, the vesting period is the period between grant date and vesting date.
If anyone asks about “Service period”: SFAS 123 uses the terminology “service period” which is usually the same as vesting period. “Service period” is not a term used in IFRS 2.
Exercise date – actual exercise 5 5 5

6. הבחנה בין 3 סוגי עסקאות לצורך הטיפול
עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים
הישות מקבלת סחורות או שירותים תמורת מכשירים הוניים של הישות.
עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומן
הישות רוכשת סחורות או שירותים על ידי נטילת התחייבות להעביר מזומן או נכסים אחרים לספק של אותם סחורות או שירותים בסכומים המבוססים על המחיר או השווי של מניות הישות או מכשירים הוניים אחרים שלה.
עסקאות תשלום מבוסס מניות עם ברירת סילוק
הישות מקבלת או רוכשת שירותים כאשר תנאי ההסדר מאפשרים לישות או לספק בחירה בין סילוק העסקה על ידי הישות במזומן או בנכסים אחרים לבין סילוקה באמצעות הנפקת מכשירים הוניים שלה. 6

7. הבחנה בין 3 סוגי עסקאות: סתירה ל- IAS 32
לעניין זה, תקן בינלאומי IFRS 2 גובר שהרי IAS 32 מוציא מתחולה תשלום מבוסס מניות.
כך לדוגמה, הענקה של כתבי אופציה לעובדים עם סילוק נטו במניות – יכנסו לקבוצה הראשונה ולא לקבוצה השנייה. 7

8. עסקת תשלום מבוסס מניות חלופת סילוק במזומן סילוק במזומן
סילוק במכשיר הוני
הבחירה נתונה
בידי הישות
הבחירה נתונה
בידי נותן הסחורות
או השירותים
עסקאות עם צדדים
שאינם עובדים
עסקאות עם עובדים
ואחרים המספקים
שירותים דומים

9. תשלום מבוסס מניות – סיווג לקבוצות
עסקה
כן/לא
סיווג
רכישת מלאי מספק תמורת הנפקת מניות כן 1
רכישת מלאי מספק באשראי לא
רכישת מלאי מספק באשראי שצמוד למחיר מנית חברה 2
הענקת כתבי אופציה לחתמים בעת הנפקה של מניות החברה
רכישת בניין מבעל השליטה תמורת הנפקת מניות
הנפקת מניות כנגד הלוואת ללא זכות חזרה ללווה (Non – Recourse)
הענקת כתבי אופציה לעובדים בחינם
רכישת בניין מבעל השליטה במזומן
הענקת אופציות "פאנטום" לעובדים בחינם
הענקת מניות חסומות לעובדים
תכנית לרכישת מניות לעובדים
מניות שהונפקו בצירוף עסקים תמורת שליטה בנרכש
לא בתחולה
כתבי אופציה רגילים (סילוק ברוטו) שהוענקו בחינם לעובדים
אופציות לעובדים שיסולקו נטו במניות
סוגי הענקות
עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים.
עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומן.
עסקאות תשלום מבוסס מניות עם חלופת סילוק במזומן.

10. עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים10

11. טיפול חשבונאי עקרון ההכרה עקרון המדידה טיפול בתנאי הבשלה
טיפול בתנאים שאינם תנאי הבשלה לרבות תנאי שוק
סוגיות מיוחדות
גילוי 11

12. עקרון ההכרה
יש להכיר בסחורות שנרכשו או שירותים שהתקבלו במועד קבלתם, ובמקביל להכיר בגידול בהון העצמי.
מועד קבלת הנכס הוא המועד שבו החברה מקבלת לידיה את הסיכונים והטבות של אותו נכס ולפיכך מכירה בנכס לראשונה בספריה לפי כללי חשבונאות מקובלים.
לעומת זאת כדי לקבוע את מועד קבלת השירות שבגינו ניתנת ההטבה יש לבחון אם קיימת תקופת הבשלה (vesting).
אם הסחורות או השירותים שהתקבלו אינם כשירים להכרה כנכסים הם יוכרו כהוצאה מיידית. לדוגמה, סחורות שנרכשו כחלק משלב המחקר של פרויקט לפיתוח מוצר חדש. 12

13. השפעת קיומה של תקופת שירות על ההכרה
כאשר הצד שכנגד אינו נדרש להשלים תקופת שירות מוגדרת בטרם יהיה זכאי למכשירים ההוניים, יש להכיר במועד ההענקה במלוא השירותים שהתקבלו, ובגידול מקביל בהון העצמי.
כאשר הצד שכנגד נדרש להשלים תקופת שירות מוגדרת בטרם יהיה זכאי למכשירים ההוניים, יש להכיר בשירותים עם הספקתם על ידי הצד שכנגד במהלך תקופת ההבשלה. 13

14. השפעת קיומה של תקופת שירות על ההכרה
(המשך)
כאשר קיימת תקופת שירות מוגדרת, הרי שקיים סיכוי שהצד שכנגד לא ישלים את כל תקופת השירות. לפיכך, הכמות תותאם בתקופת השירות בלבד (תקופת ההבשלה) לפי מספר המכשירים שצפוי שיבשילו (לדוגמה, צפי שיעור עזיבה צפוי).
לצורך כך יש להעריך בכל תקופת דיווח את כמות האופציות שיבשילו. שינוי בהערכה, ייזקף לדוח הרווח והפסד ויטופל כשינוי אומדן.
לדוגמה:
אופציות המותנית בהמשך עבודה בישות
אופציות המותנות בהשגת תנאי ביצוע ובהמשך עבודה בישות עד קיומו של תנאי הביצוע. 14

15. עקרון המדידה
רכישת נכס/שירות כנגד הנפקת הון צריכה להימדד על פי השווי ההוגן של נכס/השירות שמתקבל שכן הון מוגדר במסגרת המושגית כערך שיורי.
מתוך תפיסה שלא ניתן לאמוד באופן מהימן את השירותים שמתקבלים מהעובדים, התקן יוצר, לצורך המדידה, הבחנה בין עסקה עם עובדים לבין עסקה עם מי שאינם עובדים. בעוד עסקה עם מי שאינם עובדים נמדדת בהתאם לשווי ההוגן של הנכס/השירות המתקבל הרי שעסקה עם עובדים נמדדת בהתאם לשווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים.
IFRIC 8 קובע כי כאשר הישות אינה יכולה לזהות ספציפית את הסחורות או השירותים שהתקבלו (או שיתקבלו) על הישות למדוד אותן לפי ההפרש בין השווי ההוגן של המכשירים ההוניים לבין השווי ההוגן של כל הסחורות או השירותים הניתנים לזיהוי. 15

16. מדידה – עסקאות עם צדדים שאינם עובדים
כאשר מדובר במי שאינם עובדים המדידה תהיה לפי השווי ההוגן של הסחורות או שירותים שהתקבלו. לעניין זה מועד המדידה הינו המועד שבו הישות מקבלת את הסחורות או שהצד שכנגד מספק את השירותים.
במידה ולא ניתן לאמוד באופן מהימן את השווי ההוגן הנ"ל, המדידה תהיה לפי השווי ההוגן של המכשירים ההוניים המונפקים במועד קבלת הסחורות או השירותים. 16

17. מדידה – עסקאות עם צדדים שאינם עובדים: דוגמה א'
ביום 1 בינואר, 2008 חברה חתמה על חוזה עם ספק. החברה תקבל מלאי ששוויו ההוגן 100 ש"ח ובתמורה תנפיק מניות בשווי הוגן 100 ש"ח.
המלאי התקבל ב-1 בפברואר, שווי המלאי והמניות ביום זה 120 ש"ח ו-90 ש"ח, בהתאמה.
ביום קבלת המלאי תרשם הפקודה:
ח' מלאי 120
ז' הון עצמי 120 17

18. מדידה – עסקאות עם צדדים שאינם עובדים: דוגמה ב'
מדידה – עסקאות עם צדדים שאינם עובדים: דוגמה ב'
ביום 1 בינואר 2007 העניקה החברה 5,000 אופציות ליועץ, שאינו עובד בחברה, בתמורה למתן שירותי ייעוץ במשך 3 השנים הקרובות. תוספת המימוש של כל אופציה הינה 20 ש"ח. האופציות תבשלנה ביום 31 בדצמבר, 2009 עם מתן סיום מתן השירותים.
שווי השירותים שסופקו על ידי היועץ בשנים 2007, 2008 ו הינם 30,000 ש"ח, 20,000 ש"ח ו – 10,000 ש"ח.
שנת 2007:
ח' הוצאות מקצועיות 30,000
ז' הון עצמי 30,000
ח' הוצאות מקצועיות 20,000
ז' הון עצמי 20,000
ח' הוצאות מקצועיות 10,000
ז' הון עצמי 10,000

19. מיהו עובד?
עובדים ואחרים המספקים שירותים דומים מוגדרים כיחידים המספקים שירותים אישיים לישות ומתקיים לגביהם אחד מהבאים:
נחשבים כעובדי הישות למטרות משפטיות או לצורכי מס, או
עובדים בעבור הישות בהכוונתה באותו אופן כמו יחידים הנחשבים עובדים למטרות משפטיות או לצורכי מס, או
השירותים הניתנים הינם דומים לאלה הניתנים על ידי עובדים.
לדוגמה, המונח לעיל כולל את כל סגל עובדי ההנהלה, דהיינו, אותם אנשים שלהם סמכות ואחריות לתכנון, להכוונה ולשליטה בפעילויות הישות, כולל דירקטורים נושאי משרה ביצועית (Non – Executive).
דירקטורים שאינם נושאי משרה ביצועית כמו דח"צים אינם מהווים עובדים. 19

20. מדידה – עסקאות עם עובדים
יש להשתמש בשווי ההוגן של המכשירים ההוניים המונפקים במועד הענקה.
מועד הענקה (Grant Date) מוגדר כמועד שבו הישות והעובד מגיעים להסכמה הדדית (הצעה וקיבול) והבנה משותפת לגבי תנאי ההסדר, הכולל: תוספת מימוש, מספר אופציות ותנאי ההבשלה.
התקן מדגיש כי אם הענקה כפופה להליך אישור (למשל של האסיפה הכללית), מועד הענקה הוא מועד האישור, למעט אם מדובר באישור פורמאלי. 20

21. מועד הענקה – דוגמאות
חברה מסכימה להנפיק לעובד אופציות למניות, אולם מחיר המימוש יקבע על
ידי ועדת התגמול אשר מתכנסת אחת לשלושה חודשים. במקרה כזה,
מועד ההענקה יהיה כאשר מחיר המימוש יקבע על ידי אותה ועדה.
חברה חותמת ביום 1 בינואר 2008 על הסכם עם מנכ"ל לפיו יקבל אופציות
בכפוף לאישור הדירקטוריון. תקופת ההבשלה הינה 3 שנים החל
מיום 1 בינואר כל האישורים התקבלו ביום 1 ביוני, 2008.
מועד הענקה הינו 1 ביוני 2008. 21

22. המחשת עקרון המדידה של מענק הוני לעובדים
Vesting
1.1.08
1.1.06
, מניות
מועד ההענקה
שווי כל אופציה 10 ש"ח
שווי
20 ש"ח
שווי
50 ש"ח
הנחה א'
5 ש"ח
2 ש"ח
הנחה ב'
פקודת יומן בשנים ו – 2007, תחת שתי ההנחות
ח' הוצאות שכר 500, ,000*10*0.5 =
ז' קרן הון 500,000 22

23. בקדייטינגBackdating
בקדייטינג מהווה שינוי רטרואקטיבי של מועד ההענקה של כתבי אופציה למניה לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציה יניב רווח מרבי למחזיק בה.
בקדייטינג מהווה עבירה פלילית בהיותו רישום כוזב במסמכי תאגיד.
בעת קביעת מועד הענקה ביצעו בכירי החברה רישום כוזב של תאריך הענקת האופציות בהתאם לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציות יניב להם רווחים מרביים. 23

24. העיוות הקיים בעקרון המדידה של מענק הוני לעובדים
כפי שניתן להיווכח לשיטתו של התקן, ההבחנה בין מה מודדים, משפיעה גם על מתי מודדים, שהרי לכאורה התפיסה היא במועד ההנפקה הונפק לעובד כל ההון והרי הון נמדד על פי עלות.
כמובן שאין זה נכון והדבר יוצר עיוותים גדולים מעבר לכך ש"מקדש" את מועד ההענקה ויצר את הבסיס למניפולציות. 24

25. הענקת אופציות לעובדים ללא תנאי הבשלה
דוגמה:
הענקת אופציות לעובדים ללא תנאי הבשלה
ביום 1 בינואר העניקה חברה למנכ"ל 5,000 כתבי אופציה. כל כתב אופציה ניתן למימוש למניה 1 בת 1 ש"ח ע.נ. תמורת תוספת מימוש של 10 ש"ח לתקופה של שנתיים ממועד הענקה. השווי ההוגן של כל כתב אופציה במועד הענקה הינו 15 ש"ח.
בשנת 2008 מימש המנכ"ל 30% מכתבי האופציה.
בשנת 2009 מימש 50% שאר כתבי האופציה פקעו. 25

26. הענקת אופציות לעובדים ללא תנאי הבשלה
דוגמה:
הענקת אופציות לעובדים ללא תנאי הבשלה
ביום הענקה
ח' הוצאות שכר 75, = 5,000*51
ז' קרן הון בגין אופציות (*) 75,000
ח' קרן הון בגין אופציות 22, = 30%*75,000
ח' מזומן 15, = 30%*5,000*10
ז' הון מניות 1,500 = 30%*5,000
ז' פרמיה 36,000 P.N
ח' קרן הון בגין אופציה 37, = 50%*75,000
ח' מזומן 25, = 50%*5,000*10
ז' הון מניות 2,500 = 50%*5,000
ז' פרמיה 60,000 P.N
ח' קרן הון בגין אופציה 15, = 20%*75,000
ז' פרמיה 15,000
(*) קיימות גישה המאפשרת לזקוף את מלוא ההוצאה כנגד עודפים. 26

27. הבחנה בין מועד מדידה למועד הכרה
מועד הענקה הוא מועד מדידה ולא מועד ההכרה.
מועד ההכרה הוא תקופה שבה העובד מספק את השירותים שבגינם הוא זכאי להטבה ויתכן כי מועד המדידה יקבע לאחר מועד ההכרה או תחילת ההכרה. לפיכך, במקרה של מועד חתך, יהיה צורך להשתמש באומדן השווי ההוגן לתאריך הקרוב ביותר למועד ההענקה. 27

28. הבחנה בין מועד ההכרה לבין מועד המדידה
דוגמה:
הבחנה בין מועד ההכרה לבין מועד המדידה
חברה חותמת ביום 1 בינואר 2008 על הסכם עם מנכ"ל לפיו יקבל 100,000 אופציות בכפוף לאישור דירקטוריון ואישורים ועדות נוספות בחברה. תקופת ההבשלה הינה 3 שנים החל מיום 1 בינואר 2008.
השווי הוגן של כל אופציה ביום 1 בינואר 2008 הינו 10 ש"ח.
בהתבסס על אומדן שנערך ביום 31 במרץ 2008 ביחס לתנודתיות מחיר מניית החברה בשוק נקבע כי השווי ההוגן של כל אופציה הינו 12 ש"ח.
כל האישורים התקבלו ביום 1 ביוני, 2008 ולכן מועד זה נקבע כמועד הענקה. השווי ההוגן של כל אופציה ביום זה הינה 15 ש"ח. 28

29. הבחנה בין מועד ההכרה לבין מועד המדידה
דוגמה:
הבחנה בין מועד ההכרה לבין מועד המדידה
פקודת יומן ברבעון ראשון 2006
ח' הוצאות שכר 100,000 = 3/12*1/3*100,000*12
ז' קרן הון 100,000
פקודת יומן ברבעון שני 2006
ח' הוצאות שכר 150, *100,000*1/3*6/12 – 100,000 =
ז' קרן הון 150,000 29

30. תנאי הבשלהVesting conditions , מהם?
תנאי הבשלה יכולים להיות תנאי שירות או תנאי ביצוע כדלקמן:
תנאי ביצוע מחייבים את הצד
שכנגד להשלים תקופה
שירות מוגדרת, ולעמוד
ביעדי ביצוע מוגדרים.
תנאי שירות מחייבים
את הצד שכנגד
להשלים תקופת
שירות מוגדרת.0
התפיסה היא שצריכה להיות זיקה בין המענק לשירות. אין תנאים נוספים היכולים להיחשב תנאי הבשלה. הקריטריון המנחה: האם יתקבלו שירותים שיזכו בתשלום!!
תקופת ההבשלה (Vesting Period) מוגדרת כתקופה
שבה נדרש לקיים את כל תנאי ההבשלה.
דוגמאות לתנאי ביצוע בהתקיים תנאי שירות לתקופה של X שנים:
גידול מוגדר ברווח של הישות, השגת יעד מכירות מוגדר, יעד של מחיר מניית החברה,
רווח למניה יעלה ב-30%, פתיחה של 10 חנויות חדשות, הנפקה ראשונה מוצלחת לציבור. 30

31. מענק שאינו כולל תנאי הבשלה
מענק הכולל אך ורק תנאי ביצוע ללא תנאי שירות נחשב למענק שאינו כולל תנאי הבשלה.
תנאים כגון תנאי אי-התחרות או תנאי הגבלת ההעברה לצד שלישי לאחר ההבשלה, אינם עומדים בהגדרת תנאי הבשלה מכיוון שבתנאים אלו לא קיימת זיקה בין הבשלת המענק להמשך מתן השירותים ע"י העובד, בין אם במפורש או במשתמע. 31

32. תנאי שוק (Market Condition)
תנאי ביצוע יכולים לכלול גם תנאי שוק.
תנאי שוק הם תנאים בהם תלויים מחירי המימוש, הבשלה או יכולת המימוש של
המכשיר ההוני, אשר קשור למחיר השוק של המכשירים ההוניים של הישות, כגון
השגת מחיר מניה מוגדר או סכום מוגדר של ערך פנימי של אופציה למניה, או השגת
יעד מוגדר המבוסס על מחיר שוק של המכשירים ההונים של הישות ביחס למדד מחירי
השוק של מכשירים הוניים של ישויות אחרות.
דוגמאות לתנאי שוק: יעד של מחיר מניית הישות, יעד של עליית מחיר מניית הישות למול עליית המדד (לדוגמה, מדד ת"א 25), יעד של שווי פנימי של אופציה, תוספת המימוש תהייה 85% ממחיר המניה במועד המימוש.
מנגד, אופציה שמבשילה אם מחיר אונקיית זהב תגיע ל 900$ - אינה תנאי שוק ולכן גם אינה תנאי הבשלה. . 32

33. הטיפול החשבונאי בתנאי הבשלה (למעט תנאי שוק)
תנאי ההבשלה (למעט תנאי שוק) לא יובאו בחשבון באמידת השווי ההוגן של המכשירים שהוענקו, אלא יובאו בחשבון על ידי התאמת מספר המכשירים ההוניים הכלול במדידת סכום העסקה.
לפיכך, במהלך תקופת ההבשלה יש לאמוד את מספר המכשירים ההוניים הצפוי להבשיל, ולתקן אומדן זה עד מועד ההבשלה, בו יקבע סופית מספר המכשירים שהבשילו בפועל.
כפועל יוצא, במצטבר לא תוכר עלות כלשהיא אם המכשירים ההוניים המוענקים לא הבשילו, בעקבות כשל של הצד שכנגד לקיים את תנאי ההבשלה (לדוגמה, בכך שלא השלים את תקופת השירות הנדרשת).
הערה: במצבים מסוימים כגון הענקת אופציות שתוספת המימוש שלהן תלויה בהשגת יעדי הביצוע יעלה הצורך לאמוד מספר ערכים של שווי הוגן במועד ההענקה, בהתייחס לכל אחת מהאלטרנטיבות השונות של הביצועים. ההכרה תעשה על פי השווי ההוגן של האלטרנטיבה הצפויה כפי שזו נאמדה במועד ההענקה. 33

34. הטיפול החשבונאי בתנאי הבשלה (למעט תנאי שוק)
הטיפול לאחר מועד ההבשלה:
אין לבצע תיאום נוסף לסך הכולל של ההון העצמי לאחר מועד ההבשלה.
לפיכך, אין לבטל סכום שהוכר בגין שירותים או סחורות אם המכשירים ההוניים חולטו במועד מאוחר יותר או לדוגמה במקרה שהאופציות אינן ממומשות.
התקן אינו מונע העברה בתוך ההון העצמי, דהיינו, העברה ממרכיב אחד
בהון העצמי למשנהו. 34

35. דוגמה א': הענקת אופציות לעובדים עם תנאי שירות לא כולל עזיבות
ביום 1 בינואר 2008 העניקה החברה לכל אחד מ- 100 עובדיה 50 כתבי אופציה ניתנים למימוש כל עובד ימשיך לעבוד בחברה במהלך שלושת השנים הקרובות. שווי ההוגן של כל אופציה במועד הענקה הינו 15 ש"ח.
החברה צופה כי כל העובדים יעמדו בתנאי השירות .
נכון ליום 31 בדצמבר, 2010 לא עזבו את החברה עובדים.
נדרש:
פקודות יומן לשנים 2008, 2009 ו-2010
כל שנה תרשם פקודת היומן הבאה:
ח' הוצאות שכר 25, /3*50*100*15 =
ז' קרן הון 25,000 35

36. דוגמה ב': שנה הענקת אופציות לעובדים עם תנאי שירות כולל עזיבות
בנתוני הדוגמה הקודמת, הנח כעת כי החברה צופה לשינוי במצבת העובדים שהוענקו להם אופציות במהלך השנים. להלן נתונים בנוגע לעזיבות זכויות של עובדים ולעזיבות בפועל:
שנה
מס' עובדים בתחילת שנה
מס' עובדים שעזבו השנה
צפי לסך עובדים שיעזבו עד תום תקופת ההבשלה
2008
100 6 14
2009 94 4 10
2010 90 2 -
נדרש:
פקודות יומן לשנים 2008, 2009 ו-2010 36

37. דוגמה ב': הענקת אופציות לעובדים עם תנאי שירות כולל עזיבות 31.12.08:
ח' הוצאות שכר 20,000 = 1/3*50*15*( )
ז' קרן הון 20,000
ח' הוצאות שכר 20,000 = - 20,000 2/3*50*15*( )
ז' קרן הון 20,000
ח' הוצאות שכר 26,000 = -20,000 – 20,000 3/3*50*15*88
ז' קרן הון 26,000 37

38. דוגמה ג': תנאי ביצועי שלפיו מספר המכשירים ההוניים משתנה
ביום 1 בינואר 2008 העניקה החברה לכל אחד מ- 100 עובדיה זכות לקבל 50
מניות כל עוד העובדים יישארו בחברה במשך 3 השנים הקרובות וכן הרווח של
החברה במהלך שלושת השנים הקרובות במצטבר יעלה על 10 מיליון ש"ח.
השווי ההוגן של מניה 1 ביום הענקה הינו 15 ש"ח. החברה אינה צופה לשינוי
במצבת העובדים שהוענקו להם אופציות במהלך השנים.
להלן נתונים על תחזית החברה לעמידה ביעד הביצועי:
בתום שנת 2008 ושנת 2009 חברה צופה כי תנאי הביצועי יתקיים.
בתום שנת 2010 התברר כי היעד הביצועי לא הושג.
נדרש:
א. רשום פקודות יומן לשנים 2008, 2009 ו-2010
ב. בנתוני הדוגמה הנח כעת כי במקרה שבו אין עמידה ביעד הביצוע העובדים מקבלים
רק 10 מניות כל אחד.
ג. בנתוני נדרש ב' הנח כעת כי בשנת 2008 החברה לא צופה שהתנאי ביצועי בשנת 2009 החברה צופה שהתנאי הביצוע יתקיים. בשנת 2010 התנאי לא התקיים. 38

39. דוגמה ג': תנאי ביצועי שלפיו מספר המכשירים ההוניים משתנה נדרש א'
בשנים ו
ח' הוצאות שכר 25, /3*100*50*15 =
ז' קרן הון 25,000
בשנת 2010
ח' קרן הון 50, (25,000*2) =
ז' הוצאות שכר 50,000 39

40. דוגמה ג': תנאי ביצועי שלפיו מספר המכשירים ההוניים משתנה נדרש ב'
בשנים 2008 ו – 2009 כמו בנדרש א'
בשנת 2010
ח' קרן הון 35, /3*100*10*15-(25,000*2) =
ז' הוצאות שכר 35,000 40

41. דוגמה ג': תנאי ביצועי שלפיו מספר המכשירים ההוניים משתנה נדרש ג'
שנת 2008
ח' הוצאות שכר 5, /3*100*10*15 =
ז' קרן הון 5,000
שנת 2009
ח' הוצאות שכר 45, /3*100*50*15-5,000 =
ז' קרן הון 45,000
שנת 2010
ח' קרן הון 35, /3*100*10*15-50,000 =
ז' הוצאות שכר 35,000 41

42. דוגמה ד': תנאי ביצועי שלפיו מחיר המכשירים ההוניים משתנה
ביום 1 בינואר 2008 העניקה החברה לכל אחד מ- 100 עובדיה זכות לקבל 50 כתבי אופציה בתנאי שיעבדו בחברה בשלוש השנים הקרובות. בהתאם להסכם במידה ובמהלך שלוש השנים הקרובות תעבור החברה את רף מכירות של 1,000 אלפי ש"ח במצטבר במהלך השנים תוספת המימוש של כל אופציה תהיה 5 ש"ח, אם לא יגיעו לרף המכירות תוספת המימוש לכל אופציה תהיה 10 ש"ח.
השווי ההוגן של כל כתב אופציה ביום הענקה הינו 22 ש"ח כאשר תוספת המימוש היא 5 ש"ח ו- 18 ש"ח אם תוספת המימוש היא 10 ש"ח.
בסוף שנת 2008 החברה צופה כי העובדים יעמדו ביעד המכירות.
בסוף שנת 2009 החברה לא צופה עמידה ביעד.
בסוף שנת 2010 סך המכירות הסתכם ל- 9,000 אלפי ש"ח.
שיעור עזיבה חוזי עד למועד הבשלה 1%, בפועל שיעור העזיבה בתקופת ההבשלה הסתכם ל – 2%. 42

43. דוגמה ד': תנאי ביצועי שלפיו מחיר המכשירים ההוניים משתנה שנת 2008
ח' הוצאות שכר 36, /3*100*50*22*0.99 =
ז' קרן הון 36,300
שנת 2009
ח' הוצאות שכר 23, /3*100*50*18* ,300 =
ז' קרן הון 23,100
שנת 2010
ח' הוצאות שכר 28,800
ז' קרן הון 28,800 3/3*100*50*18* ,300-23,100 = 43

44. דוגמה ה': תנאי ביצועי שלפיו אורך תקופת ההבשלה משתנה
ביום 1 בינואר, 2008 העניקה החברה לכל אחד מ- 100 מנהלי התפעול זכות לקבל
50 מניות חסומות בתנאי שיעבדו בחברה בשלוש השנים הקרובות. החסימה מוסרת בעת ההבשלה.
כמו כן, נקבע בהסכם שאם מנהלי התפעול יצליחו לצמצם את עלויות התפעול
ב- 10% לפני תום שלוש השנים יהיה להם זכאות מלאה למניות באותו מועד שבו
תושג המטרה (החסימה תוסר והם יהיו זכאים באופן מלא למניות).
שווי הוגן של מניה ביום הענקה הינו 15 ש"ח.
הנח כי ברשות החברה 100,000 מניות באוצר. כמו כן, החברה אינה צופה עזיבות
במהלך תקופת ההבשלה, צפי אשר מתקיים בפועל. 44

45. דוגמה ה': תנאי ביצועי שלפיו אורך תקופת ההבשלה משתנה נתונים נוספים:
החברה מעריכה נכון לתום שנת 2008 כי התנאי הביצועי יושג בתום שנת 2009.
תנאי הביצוע הושג בתום שנת 2009.
נדרש:
רשום פקודות היומן לשנים 2008, 2009 ו-2010.
ענה על נדרש א' בהנחה שהתנאי הביצועי לא הושג בשנת 2009 ולפיכך צופה החברה כי התנאי יתקיים בשנת 2010 כפי קרה בפועל. 45

46. דוגמה ה': תנאי ביצועי שלפיו אורך תקופת ההבשלה משתנה נדרש א'
שנת 2008 ו- 2009
ח' הוצאות שכר 37, /2*100*50*15 =
ז' קרן הון 37,500
31 בדצמבר 2009
ח' קרן הון 75, ,500*2 =
ז' הון מניות 5, *50 =
ז' פרמיה 70,000 P.N 46

47. דוגמה ה': תנאי ביצועי שלפיו אורך תקופת ההבשלה משתנה נדרש ב' שנת 2008
ח' הוצאות משכר 37,500
ז' קרן הון 37, /2*100*50*15 =
שנת 2009
ח' הוצאות שכר 12, /3*100*50*15-37,500 =
ז' קרן הון 12,500
שנת 2010
ח' הוצאות שכר 25, /3*100*50*15 =
ז' קרן הון 25,000
ח' קרן הון 75,000
ז' הון מניות 5,000
ז' פרמיה 70,000 47

48. דוגמה ו': תנאי הבשלה הכוללים תנאי שירות ותנאי ביצוע
ביום 1 בינואר, 2008 העניקה החברה לכל אחד מ- 10 מנהליה, 100 כתבי אופציה שמימושם מותנה בכך ששיעור הגידול השנתי הממוצע של המכירות של החברה בתקופה של שלוש שנים יעלה על 25%, ובלבד שהמנהל ימשיך בעבודתו בישות עד שיושג היעד של שיעור הגידול של המכירות.
השווי ההוגן של כל כתב אופציה בהתחשב בהתניה במועד הענקה בהתעלם מתנאי הביצוע הינו 25 ש"ח.
בסוף שנת 2008 החברה צופה ששיעור הגידול שנתי הממוצע יהיה 30%.
לאור תוצאות שנת 2009, צופה החברה ששיעור הגידול הממוצע יהיה 20%.
שיעור הגידול הממוצע בפועל במהלך שלוש השנים הסתכם ל -26%. 48

49. דוגמה ו': תנאי הבשלה הכוללים תנאי שירות ותנאי ביצוע
פקודת יומן בגין שנת 2008
ח' הוצאות שכר 8, = *1/325*100*10
ז' קרן הון 8,333
פקודת יומן בגין שנת 2009
ח' קרן הון 8, = *1/325*100*10
ז' הוצאות שכר 8,333
פקודת יומן בגין שנת 2010
ח' הוצאות שכר 25, = 25*100*10
ז' קרן הון 25,000 49

50. הטיפול החשבונאי בתנאי הבשלה שהוא תנאי שוק
כאשר תנאי ההבשלה כוללים תנאי ביצוע ותנאי שוק, תנאי השוק יובא בחשבון
באמידת השווי ההוגן של המכשירים המוענקים.
כאשר אורך תקופת ההבשלה מותנה בתנאי השוק, הרי שלצורך מודל תמחור האופציות
יש לאמוד את אורכה של תקופת ההבשלה הצפויה במועד הענקה, בהתבסס על
התוצאה הסבירה ביותר של תנאי השוק והביצוע. כלומר, אומדן תקופת ההבשלה צריך
להיות עקבי עם ההנחות ששימשו לאמידת השווי ההוגן של האופציות.
במקרה כזה, לא יהיה עדכון של תקופת ההבשלה בעתיד – גם את התוצאות
בפועל יהיו שונות.
יש להכיר בסחורות או בשירותים שהתקבלו, ללא קשר לקיום או אי קיום של תנאי
השוק וזאת בהנחה שמתקיימים כל התנאים האחרים להבשלה, כדוגמת תקופת שירות. 50

51. תנאי הבשלה הכוללים תנאי שירות ותנאי שוק
דוגמה:
תנאי הבשלה הכוללים תנאי שירות ותנאי שוק
ביום 1 בינואר 2008 העניקה החברה לכל אחד מ- 10 מנהליה, 100 כתבי אופציה
שמימושם מותנה בכך שמחיר המניה יעלה ב – 20% במהלך 10 שנים ממועד הענקה,
ובלבד שהמנהל ימשיך בתפקידו בישות עד שיושג מחיר היעד של המניה.
נתונים נוספים:
השווי ההוגן של כל כתב אופציה בהתחשב בהתניה במועד הענקה הינו 25 ש"ח. נכון למועד הענקה התרחיש הסביר ביותר הוא שהאופציות יבשילו בעוד 5 שנים.
החברה צופה ששני מנהלים יעזבו עד תום השנה החמישית, ולכן היא מצפה ש- 800 אופציות יבשילו עד תום השנה החמישית. הערכה זו תקפה לארבעת השנים הראשונות ממועד הענקה.
במהלך השנה החמישית עזב מנהל נוסף, כך שעד תום השנה החמישית עזבו בפועל שלושה מנהלים.
מחיר היעד של המניה הושג בתום השנה השישית. מנהל נוסף עזב במהלך שנה זאת, לפני שהושג מחיר היעד של המניה. 51

52. תנאי הבשלה הכוללים תנאי שירות ותנאי שוק
דוגמה:
תנאי הבשלה הכוללים תנאי שירות ותנאי שוק
פקודת יומן לכל אחת מהשנים
ח' הוצאות שכר 4, = 1/5*25*100*8
ז' קרן הון 4,000
פקודת יומן בגין שנת 2012
ח' הוצאות שכר 1, *7*25-4*4,000 =
ז' קרן הון 1,500 52

53. הטיפול בתנאים שאינם תנאי הבשלה
תנאים שאינם תנאי הבשלה הינם תנאים שבהם לא מתקיימת דרישה מפורשת או משתמעת למתן שירותים בתמורה לקבלת המענק, העובד אינו חייב להישאר בתפקידו בכדי להיות זכאי לקבלת המענק.
לדוגמה, תנאי ביצועי (תנאי שוק או תנאי ביצועי אחר) שאינו מותנה בתקופת שירות. או לחלופין תנאי שאינו תנאי ביצוע (כמו תלות במחירי סחורות) בין אם מותנה או לא בתקופת בשירות.
בהתאם לתקן תנאים שאינם תנאי הבשלה יובאו בחשבון באמידת השווי ההוגן של המכשירים המוענקים. כלומר, לתנאים שאינם תנאי הבשלה אין השפעה חשבונאית באשר לאופן ההכרה בהוצאה בגין המענק בעתיד – בין אם הם מתקיימים ובין אם לאו. 53

54. הטיפול בתנאים שאינם תנאי הבשלה (המשך)
למעשה, הטיפול החשבונאי בתנאים אלו דומה לטיפול בתנאי הבשלה שהוא תנאי שוק אם מתעלמים מעזיבות.
כאשר קיימים גם תנאי השלה וגם תנאים שאינם תנאי הבשלה (כמו לדוגמה תלות במחירי סחורות) הרי שאחרונים יובאו החשבון באמידת השווי ההוגן בעוד הראשונים יבואו בחשבון לצורך הפריסה בתקופת ההבשלה.
לדוגמה, UBS הודיעה על תיקון דוחותיה הכספיים בעקבות התיקון של IFRS 2 בכדי להביא בחשבון את הפרמטר של אי תחרות. לא פשוט במודלים המקובלים. 54

55. תנאי ביצוע שאינם תנאי הבשלה – דוגמה
ביום 1 בינואר העניקה החברה לכל אחד מ- 100 עובדיה 50 כתבי אופציה
שמימושם מותנה בכך שמחיר המניה יעלה מעל מחיר 10 ש"ח בתוך שלוש שנים.
השווי ההוגן של כל כתב אופציה בהתחשב בהתניה וצפי החברה לקיום התנאי
הינו 10 ש"ח.
הנחות חלופיות:
בהתאם להסכם, במידה ותנאי השוק יתקיים לפני תום שלוש השנים העובדים ידרשו לסיים תקופת שירות של שלוש שנים כדי להיות זכאים לממש את כתבי האופציות. לא צפויות עזיבות וזה גם מה שהתקיים בפועל. תנאי השוק לא התקיים בתוך שלוש שנים.
בהתאם להסכם, לא קיימת תקופת שירות. נכון למועד הענקה התרחיש הסביר ביותר הוא שהאופציות יבשילו בעוד שנתיים, תנאי השוק הושג בתום שנת 2010. 55

56. תנאי ביצוע שאינם תנאי הבשלה – דוגמה
הנחה א' – פקודת יומן בגין כל שנה
ח' הוצאות שכר 16, = 1/3*100*50*10
ז' קרן הון 16,667
הנחה ב' – פקודת יומן בגין כל שנה
הנחה ג' – פקודת יומן בגין שנת 2008
ח' הוצאות שכר 50, *50*10 =
ז' קרן הון 50,000 56

57. סיכום – מועד ההכרה בעלות עסקה
מועד ההכרה בעלות העסקה
מכשירים עם תנאי
הבשלה
מכשירים ללא תנאי הבשלה
ההכרה בשירותים תעשה על פני תקופת ההבשלה, כנגד גידול מקביל בהון העצמי
הישות תכיר במועד הענקה במלוא השירותים שהתקבלו, כנגד גידול מקביל בהון העצמי
ההבשלה מותנית בהשגת תנאי שירות וביצוע מוגדרים
ההבשלה מותנית בתקופת שירות מוגדרת
ההבשלה מותנית בהשגת תנאי ביצוע בלבד
ההבשלה לא מותנית בהשגת תנאים
על פני תקופת ההבשלה הצפויה, בהתבסס על התוצאה הסבירה ביותר של תנאי הביצוע
על פני תקופת השירות הנדרשת
תנאי שוק
תנאי ביצוע
(לא תנאי שוק)
ללא שינוי אומדן
לרבות עדכון האומדן
לאחר מועד ההבשלה, לא מתבצעת כל התאמה נוספת לעלות העסקה. 57

58. תנאי מענק הוני- דוגמאות
תיאור
תנאי הבשלה
תנאי שאינו תנאי הבשלה*
תנאי שירות
ללא תנאי ביצוע
כולל תנאי ביצוע שאינו תנאי שוק
כולל תנאי ביצוע שהוא תנאי שוק *
דרישה להמשך עבודה בישות למשך 3 שנים (תקופת שירות) V
תקופת שירות ויעד שמבוסס על מחיר השוק של המכשירים ההוניים של הישות
תקופת שירות ויעד שמבוסס על תשואת מניית החברה למול מדד ת"א 100
תקופת שירות ויעד שמבוסס על הנפקה ראשונה מוצלחת לציבור
אין תקופת שירות אך קיים יעד שמבוסס על מדד סחורות
אין תקופת שירות אך נדרשת הפקדה בפיקדון לצורך המימוש של המענק
תקופת שירות ויעד שמבוסס על מדד הסחורות
הענקת מניות חסומות לעובדים ושחרורן בעת הגעה ליעד מכירות מוצהר 58

59. תנאי מענק הוני- דוגמאות- המשך
תיאור
תנאי הבשלה
תנאי שאינו תנאי הבשלה*
תנאי שירות
ללא תנאי ביצוע
כולל תנאי ביצוע שאינו תנאי שוק
כולל תנאי ביצוע שהוא תנאי שוק *
יעד של עליית מחיר מניית הישות למול עליית המדד, ללא תקופת שירות V
יעד לפיו תוספת המימוש שסכומה קבוע תהיה לפחות 85% ממחיר המניה במועד המימוש, ללא תנאי שירות
תקופת שירות ויעד לעליית הרווח למניה ב- 30%
תנאי אי-תחרות/הגבלת ההעברה לצד שלישי, ללא תקופת שירות
תנאי אי-תחרות/הגבלת ההעברה לצד שלישי, כולל תקופת שירות
תקופת שירות ויעד מכירות של 50 מיליון ש"ח
יעד שמבוסס על מדד ת"א 100 ללא תקופת שירות
* תנאי השוק/התנאי שאינו תנאי הבשלה, יובא בחשבון בחישוב השווי ההוגן במועד ההענקה 59

60. מענקים הוניים – סוגיות מיוחדות
קביעת השווי ההוגן של מכשירים הוניים מוענקים
הענקה במנות
שינויים בתנאי ההענקה
ביטול או סילוק של מכשירים הוניים שהוענקו בעבר
מיסים על הכנסה
שיטת הערך הפנימי
תוכנית רכישת מניות לעובדים
ESPP Employee Stock Purchase plan
הלוואות לעובדים לרכישת מניות
הענקת מניות/אופציות של בעל השליטה 60

61. סוגיה 1 – קביעת השווי ההוגן של מכשירים הוניים מוענקים
שווי הוגן (Fair Value)
שווי הוגן (Fair Value)
סכום בו ניתן להחליף נכס, לסלק התחייבות או להחליף מכשיר הוני מוענק, בעסקה בתום לב בין מוכר מרצון לקונה מרצון.
היררכיית שווי הוגן
מחירי שוק
במידה ומחירי השוק אינם זמינים
טכניקת הערכה

62. קביעת השווי ההוגן של מכשירים הוניים מוענקים
במועד ההענקה יילקחו בחשבון כל התנאים של ההענקה:
במניות – שווי שוק של המניות, או שימוש בטכניקת הערכה אם המניות לא סחירות.
באופציות למניות – שווי שוק אם קיימות אופציות סחירות בתנאים דומים. אם אין אופציה סחירה דומה, השווי ההוגן יימדד במועד ההענקה על פי מודלים להערכת אופציות (Black & Scholes, בינומי).
החשיבות של היררכיית השווי ההוגן קיימת גם לגבי השימוש בפרמטרים. לדוגמה, במקרה של השלד הבורסאי ADO של עדי קייזמן בוצעה הצגה מחדש מאחר והאופציות הוערכו על בסיס הערכת שווי וסטיית תקן של שלדים אחרים (מחיר השוק של המניה היה פי שלוש מההערכת השווי). 62

63. מודל להערכת אופציות
התקן לא קובע את המודל לשימוש, אך בכל מודל שיבחר השווי ההוגן של האופציות חייב להיות מוערך לפי מודל שכולל לפחות את ששת הפרמטרים הבאים:
מחיר המימוש על האופציה.
אורך חיי האופציה – בעת חישוב התקופה בה צפוי המימוש של האופציה תובא בחשבון תקופת החוזה, השפעות של מועד מימוש האופציה והתנהגות העובד לאחר תקופת ההבשלה.
מחיר המניה הנוכחי.
תנודתיות (Volatility) צפויה של מחיר המניה.
שיעור הדיבידנד הצפוי.
שיעור ריבית חסרת סיכון לתקופת האופציה הצפויה. 63

64. השפעה של שינויים בפרמטרים על השווי ההוגן
עלייה ב:
שווי הוגן עולה
שווי הוגן יורד
מחיר המימוש 
אורך חיים צפוי
מחיר המניה
תנודתיות צפויה
שיעור דיבידנד צפוי
שיעור ריבית חסרת סיכון 64

65. תקופת חסימה
תקופת חסימה באה לידי ביטוי בשווי ההוגן כל עוד החסימה אפקטיבית מבחינת
מודל ההערכה.
לדוגמה, אם תקופת החסימה חופפת לתקופת ההבשלה הרי שאין לכך משמעות.
כמו כן, אם מדובר באופציות שמתומחרות ב- S&B ותקופת החסימה ארוכה ממועד ההבשלה אך קצרה מהמועד הצפוי למימושן הרי שגם אז לא תהיה לכך השפעה. לדוגמה: הענקת אופציות שהייתה לאחרונה בחברת בזק כללה חסימה של שנתיים ללא הבשלה אך מועד המימוש הצפוי לפיBlack & Scholes היה 3 שנים.
יש לציין כי בתמחור של האופציות הנושא של העדר סחירות בא לידי ביטוי במועד מימוש קצר מהמועד האחרון למימוש. 65

66. העדפה להענקת מניות על פני אופציות
מאחר והעובדים אינם "מתמחרים" את ערך הזמן נוצרת לחברות עדיפות ברורה להנפיק מניות על פני אופציות.
לצורך המחשה:
חברה שמחיר המניה של 10 ש"ח שוקלת 2 אלטרנטיבות (תקופת הבשלה שנתיים):
להעניק לעובד 10,000 מניות.
להעניק לעובד 20,000 אופציות עם תקופת הבשלה של שנתיים.
מחיר המימוש של כל אופציה הינו 10 ש"ח ושוויה ההוגן הינו 5 ש"ח.
ככלל אצבע בפרקטיקה, שיווי המשקל של האופציות מגיע עד ל-25-40% משווי המניות הרגילות 66

67. סוגיה 2 – הענקה במנות
לעיתים ישות מעניקה לעובדים מכשירים הוניים במנות כאשר לכל מנה קיימת
תקופת הבשלה נפרדת.
במקרה זה כל מנה תטופל כתוכנית אופציות נפרדת. משמע, יש לטפל בכל הענקה בנפרד ("השיטה המואצת").
הערה: התקן המקביל בתקינה האמריקאית, FAS 123(R), מאפשר להשתמש באורך החיים ממוצע לכל התוכנית במקום לפצל למנות. דבר היוצר דחיית הוצאות לתקופות מאוחרות יותר. 67

68. הענקה במנות - דוגמה
ביום 1 בינואר 2007 העניקה החברה למנכ"ל 15,000 אופציות למניות. בהתאם לתנאי ההסדר האופציות יבשילו ב-3 מנות שוות בתום כל שנה במהלך שלוש השנים הבאות. במועד הענקה השווי ההוגן של כל אופציה במנה ראשונה הינו 10 ש"ח, במנה שנייה הינו 12 ש"ח ובמנה השלישית 14 ש"ח.
הנח כי החברה צופה כי המנכ"ל ימשיך לעבוד בחברה והציפייה התגשמה. 68

69. הענקה במנות - דוגמה הוצאות שכר מנה 1 50,000 = 1/1*5,000*10
מנה ,000 = 1/1*5,000*10
מנה ,000 = 1/2*5,000*12
מנה ,333 = 1/3*5,000*14
סה"כ 103,333
שנת 2007
ח' הוצאות שכר 103,333
ז' קרן הון 103,333
שנת 2008
ח' הוצאות שכר 53,333
ז' קרן הון 53,333
שנת 2009
ח' הוצאות שכר 23,333
ז' קרן הון 23,333 69

70. סוגיה 3 שינויים (Modifications) בתנאי הענקה של מכשירים הוניים
ישות עשויה לבצע שינויים בתנאים שלפיהם הוענקו המכשירים ההוניים, לצורך הטיפול החשבונאי במקרים אלו יש לערוך הבחנה בין שתי קבוצות של שינויים:
שינויי הבשלה
שינויי שווי הוגן
שינויים בתנאי ההבשלה למעט הענקה עם תנאי שוק. כלומר, שינויים בתנאי שירות ושינויים בתנאי ביצוע שאינו תנאי שוק.
שינויים שמשפיעים בראיה חשבונאית על השווי ההוגן של המכשירים ההוניים (שינוים בתוספת מימוש, שינוי במספר המכשירים ההוניים המוענקים ושינוי בתנאי שוק). 70

71. קבוצה א': שינויי שווי ההוגן
השינוי יביא למדידת שווי הוגן תוספתי (חיובי בלבד) שהוענק, אם קיים, שמשקף את ההפרש שבין השווי ההוגן של המכשיר לאחר שינויו לבין השווי ההוגן של המכשיר המקורי, כששניהם נאמדים במועד השינוי.
השווי ההוגן התוספתי יוכר על פני יתרת תקופת ההבשלה. במידה ותקופת ההבשלה תמה, השווי התוספתי יוכר מיידית (אלא אם כן העובד נדרש להשלים תקופת שירות נוספת כי אז יזקף על פני תקופת ההבשלה).
יש להמשיך ולהכיר בשירותים שהתקבלו כשהם נמדדים לפי השווי ההוגן של המכשירים ההוניים, כפי ששווי זה נמדד במועד המדידה המקורי. 71

72. שינויי שווי ההוגן – טיפול בשינויים לרעת העובד
התקן קובע כי במידה והשווי התוספתי הינו שלילי יש להתייחס לכך כאילו השינוי כלל לא התרחש, כלומר להתעלם מהתוכנית התוספת ולהמשיך עם התוכנית המקורית.
הרציונאל הוא מניעת מניפולציות על ידי החברות, בכך שיזרקו לפח משהו שכבר לא שווה מבחינת העובד וימנעו לכן מרישום הוצאה.
הערה: שינויים המקטינים את מספר המכשירים שהוענקו יטופלו כביטול של אותו חלק של הענקה. 72

73. שינויי שווי הוגן - דוגמה
ביום 1 בינואר, 2008 חברה מעניקה לכל אחד מ- 100 עובדיה 50 אופציות למניות בתנאי שכל עובד ימשיך להיות מועסק בחברה לשלוש השנים הבאות. השווי ההוגן של כל אופציה במועד הענקה הינו 30 ש"ח.
ביום 1 בינואר, 2009 בעקבות ירידה במחיר המניה החליטה החברה להפחית את תוספת המימוש של האופציות. השווי ההוגן של כל אופציה במועד התמחור מחדש לפי תוספת המימוש המקורית הינו 16 ש"ח ולפי תוספת המימוש החדשה
הינו 20 ש"ח.
יש להתעלם מעזיבות. 73

74. שינוי שווי הוגן – דוגמה (המשך)
שווי הוגן לכל אופציה חדשה ל –
שווי הוגן לכל אופציה ישנה ל –
שווי הוגן תוספתי לכל אופציה 4
תוכנית מקורית – פקודות יומן לשנים
ח' הוצאות שכר 50, /3*100*50*30 =
ז' קרן הון 50,000
הענקה נוספת – פקודת יומן לשנים
ח' הוצאות שכר 10, /2 *100*50*4 =
ז' קרן הון 10,000 74

75. קבוצה ב': שינוים בתנאי ההבשלה (למעט תנאי שוק)
שינוי בתנאי ההבשלה יכול להתבצע על ידי קיצור תקופת השירות או שינוי
לטובת העובד בתנאי ביצועי מסוים או אף ביטול של תנאי ביצועי.
בהתאם לתקן יש להתייחס לתנאי ההבשלה החדשים בדרך של שינוי אומדן.
קיצור תקופת השירות וכן שינוי בתנאי ביצוע שהוא אינו תנאי שוק לא משפיעים
על המדידה של שווי ההטבה ולפיכך אין למדוד שווי תוספתי.
עם זאת, נהוג שבעת שינוי תקופת ההבשלה ע"י קיצור תקופת השירות גם מועד
המימוש משתנה. במצב זה יש למדוד שווי לפני ואחרי (תוספתי) כתוצאה משינוי
במרכיב הזמן של האופציה. 75

76. שינוים בתנאי ההבשלה – דוגמה א''
ביום 1 בינואר 2008 חברה העניקה לכל אחד מ- 10 עובדים בכירים 500
אופציות למניות בתנאי שישלימו תקופת שירות של ארבע שנים.
השווי ההוגן של כל אופציה במועד הענקה הינו 100 ש"ח.
במהלך שנת 2009 בעקבות בקשות של העובדים הבכירים החליטה
החברה לקצר את תקופת השירות בשנה.
יש להתעלם מעזיבות. 76

77. שינוים בתנאי ההבשלה – דוגמה א'
שנת 2008
ח' הוצאות שכר 125, /4*10*500*100=
ז' קרן הון 125,000
שנת 2009
ח' הוצאות שכר 208, /3*10*500* ,000=
ז' קרן הון 208,333
שנת 2010
ח' הוצאות שכר 166, /3*10*500*100=
ז' קרן הון 166,667 77

78. שינוים בתנאי ההבשלה – דוגמה ב'
ביום 1 בינואר 2008 חברה העניקה לכל אחד מ – 100 עובדיה 500 אופציות למניות בתנאי שישלימו תקופת שירות של ארבע שנים. תוספת המימוש בגין האופציה הינה 10 ש"ח.
השווי ההוגן של כל אופציה במועד הענקה הינו 40 ש"ח.
בעקבות כניסתה של מתחרה מהותית לענף החליטה החברה בתאריך 1 ביולי 2009 להפחית את תוספת המימוש בגין האופציה ב – 20% ולקצר את תקופת השירות הנדרשת בשנה.
השווי ההוגן של כל אופציה במועד התמחור מחדש לפי תוספת המימוש המקורית הינו 41 ש"ח ולפי תוספת המימוש החדשה הינו 45 ש"ח. (אין להתייחס באמידת השווי של האופציה לתקופת ההבשלה הנדרשת!)
יש להתעלם מעזיבות. 78

79. שינוים בתנאי ההבשלה – דוגמה ב'
שנת 2008
ח' הוצאות שכר 500, /4*40*500*100=
ז' קרן הון 500,000
בגין מחצית 1 של שנת 2009
ח' הוצאות שכר 250, /4*40*500*100*1/2=
ז' קרן הון 250,000
מועד התמחור – 1 ביולי 2009
שווי הוגן לכל אופציה חדשה ל –
שווי הוגן לכל אופציה ישנה ל –
שווי הוגן תוספתי לכל אופציה 4
בגין מחצית 2 של שנת 2009
תוכנית מקורית
ח' הוצאות שכר 583, /3*40*500* ,000=
ז' קרן הון 583,333
הענקה נוספת
ח' הוצאות שכר 66, /1.5 *100*500*4 =
ז' קרן הון 66,667 79

80. שינוים בתנאי ההבשלה – דוגמה ב'
שנת 2010
תוכנית מקורית
ח' הוצאות שכר 666, /3*40*500*100 =
ז' קרן הון 666,667
הענקה נוספת
ח' הוצאות שכר 133, /1.5 *100*500*4 =
ז' קרן הון 133,333 80

81. יתכנו מקרים שבהם במהלך תקופת ההבשלה הישות מבטלת
סוגיה 4 – ביטול או סילוק של מכשירים הוניים שהוענקו בעבר
יתכנו מקרים שבהם במהלך תקופת ההבשלה הישות מבטלת
או מסלקת מכשירים שהוענקו לעובדים בעבר.
לדוגמה, במהלך תקופת ההבשלה חברה משלמת לעובדים סכום מסוים בתמורה לכך שהם יותרו על המכשירים שהוענקו להם או לחילופין כאשר הישות מבטלת את התוכנית בתמורה לתוכנית חדשה שמוענקת לעובדים. 81

82. הבחנה בין שינוי תנאים לביטול או סילוק
במקרה שבו הביטול של התוכנית הינו תמורת הנפקת מכשירים הוניים חדשים יש לבחון האם הישות רואה במכשירים ההוניים החדשים כמחליפים את המכשירים ההוניים המקוריים או כביטול מכשירים הוניים קודמים וכהענקה חדשה של המכשירים ההוניים החדשים.
במקרה שהמכשירים ההוניים הם "מחליפים" למכשירים הקודמים יש לטפל כבשינוי תנאי התוכנית. לצורך כך השווי ההוגן התוספתי הוא ההפרש שבין השווי ההוגן של המכשירים ההוניים החדשים לבין השווי ההוגן של המכשירים ההוניים הקודמים ערב ההחלפה.
בדרך כלל כאשר אין עוררין לכך שחברה מבטלת הענקה ישנה ומעניקה במקביל תוכנית חדשה זה שינוי שיש למדוד שווי לפני ואחרי (תוספתי). 82

83. הבחנה בין שינוי תנאים לביטול או סילוק
נראה כי יש לבחון קיומם של הסממנים הבאים לשינוי תנאים (לא כתובים בתקן):
ביום הביטול, השווי ההוגן של המכשירים ההוניים החדשים דומה לשווי ההוגן של המכשירים ההוניים הקודמים.
תהליך הביטול וההנפקה החדשה נעשה לצורך תמחור מחדש של המענק שהוענק בעבר, בדומה למקרה של שינוי תנאים.
קיים קשר הדוק בין הביטול וההנפקה כך שביטול המכשירים ההוניים הקודמים הותנה בהענקה של המכשירים ההוניים החדשים או לחלופין, לביטול המכשירים ההוניים הקודמים אין כל מהות ללא ההענקה של המכשירים החדשים.
קיים פרק זמן קצר בין הענקת המכשירים ההוניים החדשים לבין המועד בו בוטלו המכשירים ההוניים הקודמים.
המכשירים ההוניים החדשים הוענקו לאותם עובדים שלהם בוטלו המכשירים הקודמים. 83

84. טיפול בביטול או סילוק שאינו מהווה "שינוי תנאים"
יש לטפל בביטול או סילוק כהאצת ההבשלה ולפיכך להכיר באופן מיידי בסכום שהיה אמור להיות מוכר על פני יתרת תקופת ההבשלה. תשלום כלשהו ששולם לעובד בעת הביטול או סילוק יטופל כרכישה חוזרת של המכשירים ההוניים בהתאם לתקן בינלאומי IAS 32, דהיינו כהפחתה מההון העצמי.
במידה והתשלום במזומן לעובד במועד הביטול הוא גבוה מהשווי ההוגן של האופציות או המכשירים ההוניים במועד הביטול יש לרשום הוצאה כנגד המזומן ולא לטפל בה כהפחתה מההון העצמי.
במידה ומוענקים לעובד בתמורה מכשירים הוניים חדשים (שאינם מהווים במהותם שינוי תנאים) הרי שיש לטפל בהם כהענקה חדשה של מכשירים הוניים. 84

85. ביטול או סילוק של מכשירים הוניים - סיכום

86. טיפול בביטול או סילוק – דוגמה
ביום 1 בינואר, 2008 חברה העניקה 1,000 אופציות למנכ"ל. תקופת השירות שלוש שנים. שווי כל אופציה במועד הענקה 10 ש"ח.
ביום 31 בדצמבר, 2009 החברה מבטלת את התוכנית תמורת 22,000 ש"ח. שווי כל אופציה ביום זה הינו 15 ש"ח. 86

87. ביטול או סילוק של מכשירים הוניים – דוגמה
שנת 2008
ח' הוצאות שכר 3, = 1/3*1,000*10
ז' קרן הון 3,333
שנת 2009 (האצת ההבשלה)
ח' הוצאות שכר 6, = 2/3*1,000*10
ז' קרן הון 6,667
הטבה נוספת
שווי הוגן של אופציה 15,000 = 15*1,000
תמורה (22,000)
הטבת שכר נוספת (7,000)
ח' הוצאות שכר 7,000
ז' מזומן 7,000 87

88. ביטול או סילוק של מכשירים הוניים – דוגמה(המשך)
רכישה עצמית של אופציות
גישת ערך נקוב
ח' קרן הון 10,000
ח' פרמיה 5,000
ז' מזומן 15,000
גישת האוצר
ח' אופציות באוצר 15,000 88

89. סוגיה 5 – מסים על הכנסה
קיימים שני מסלולי מיסוי בהקשר להקצאת אופציות לעובדים (ס' 102):
מסלול פירותי
מסלול הוני
לפיו מוכרת הוצאה לישות בשלב המימוש על ידי העובד (העובד ימוסה לפי שיעור המס השולי שלו). במסלול זה יכולים להיווצר לצרכים חשבונאיים "הפרשים זמניים" שבגינם יוכר נכסי מסים נדחים.
לפיו לא מוכרת הוצאה לחברה. לאור זאת, לא נוצרים לצרכים חשבונאיים "הפרשים זמניים" ובהתאם לא מכירים במסלול זה בנכסי מסים נדחים. העובד ממוסה בשיעור מס רווח הון (25%). למעט אם הוענקה אופציה בתוך הכסף שכן אז מרכיב זה הוא פירותי.
כאשר מדובר בהענקת אופציות לנותני שירותים שאינם עובדי החברה קיימת מחלוקת מיסויית לגבי ההכרה או אי ההכרה בהוצאה (לא נמצא בתחולת ס' 102 אלא סעיף 3ט). בכל מקרה אם ההוצאה תוכר לחברה הרי שמדובר בהוצאה בספרים ולפיכך, לא ייווצרו הפרשים זמניים.

90. מסים על הכנסה – מסלול פירותי
כאשר מדובר במסלול הפירותי נוצרים לחברה הפרשים זמניים ניתנים לניכוי בגובה ההוצאה שתוכר לה בעתיד. ניתן לראות זאת באופן הבא: המדיניות החשבונאית של שלטונות המס היא לדחות את הוצאות השכר (הוצאות שכר מראש) ולהכיר בהם כהוצאה רק במועד המימוש.
מאחר והסכום שרשויות המס יתירו בעתיד תלוי במחיר המניה של הישות במועד
עתידי, הרי שמדידת ההפרש הזמני ועל כן נכס המס הנדחה בכל תקופת דיווח תתבסס על מחיר המניה (ערך פנימי) וקצב ההבשלה של האופציות בסוף כל תקופת דיווח. . 90

91. סכום הניכוי עולה על סכום ההוצאה
מסלול פירותי
סכום הניכוי עולה על סכום ההוצאה
אם סכום הניכוי (או אומדן הניכוי העתידי הצפוי) עולה על הוצאת התגמול המצטברת המתייחסת, הדבר מצביע על כך שהניכוי מתייחס לא רק להוצאת התגמול, אלא גם לפריט הוני. במקרה זה, עודף המסים השוטפים או המסים הנדחים המתייחס ייוחס לפריט הוני ויוכר ישירות בהון העצמי.
הערה: בהתאם ל- FAS 123(R), הטבת המס תירשם בגובה הוצאות ההטבה שנרשמו כפול שיעור המס הצפוי במועד המימוש, כאשר לא יתבצע עדכון כלשהו של נכס המס אלא במועד המימוש ואז יתבצע בדרך כלל אל מול ההון העצמי . כפועל יוצא, המס התיאורטי לפי התקן האמריקאי יהיה "נקי". 91

92. מסים על ההכנסה – דוגמה
חברה העניקה ביום 1 בינואר 2008 לעובדיה 1,000 כתבי אופציה המותנים
בתקופת שירות של שנתיים. נתונים נוספים:
כל כתב אופציה ניתן למימוש למניה 1 בת 1 ש"ח ע.נ. תמורת תוספת מימוש של 4 ש"ח.
השווי ההוגן של כל כתב אופציה במועד הענקה הינו 10 ש"ח.
שיעור מס החל על החברה הינו 40%.
מס הכנסה מתיר לחברה כהוצאה בגובה ערך הפנימי במועד המימוש.
שיעור עזיבה חזוי עד למועד ההבשלה הינו 3%, שיעור העזיבה החזוי מתממש בפועל.
לחברה רווחים חזויים לצורכי מס.
כתבי אופציה מומשו ביום 1 בינואר 2011 (אין שינוי במחיר המניה).
הנחה א' – מחיר המניה של הישות לסוף שנת 2008, 2009 ו-2010 הינו 9 ש"ח,
12 ש"ח ו-13 ש"ח, בהתאמה.
הנחה ב' – מחירי המניה של הישות לסוף שנת 2008, 2009 ו-2010 הינו 16 ש"ח,
14 ש"ח ו-15 ש"ח, בהתאמה. 92

93. דוגמה – הנחה א' 31 בדצמבר 2008 ח' הוצאות שכר 4,850 1/2*1,000*10*0.97 =
ח' הוצאות שכר 4, /2*1,000*10*0.97 =
ז' קרן הון 4,850
הוצאות שכר מראש
ספרים -
בסיס מס (2,425) 1/2*1,000*0.97*(9-4) =
הפרש זמני ניתן לניכוי (2,425)
שיעור מס 40%
נכס מס 970
רישום נכס מס נדחה
ח' נכס מס נדחה 970
ז' הכנסות מסים נדחים 970
ביאור על מס התיאורטי:
גידול בנטל המס בשל אופציות לעובדים %*(4,850-2,425) = 93

94. דוגמה – הנחה א' 31 בדצמבר 2009 ח' הוצאות שכר 4,850 1/2*1,000*10*0.97 =
ח' הוצאות שכר 4, /2*1,000*10*0.97 =
ז' קרן הון 4,850
הוצאות שכר מראש
ספרים -
בסיס מס (7,760) 2/2*1,000*0.97*(12-4) =
הפרש זמני ניתן לניכוי (7,760)
שיעור מס 40%
נכס מס 3,104
רישום נכס מס נדחה
ח' נכס מס נדחה 2, ,104 – 970 =
ז' הוצאות מס 2,134
ביאור על מס התיאורטי:
קיטון בנטל המס בשל אופציות לעובדים ,134-4,850*40% = 94

95. דוגמה – הנחה א' 31 בדצמבר 2010 אין פקודת יומן – נגמרה תקופת ההבשלה
הוצאות שכר מראש
ספרים -
בסיס מס (8,730) 2/2*1,000*0.97*(13-4) =
הפרש זמני ניתן לניכוי (8,730)
שיעור מס 40%
נכס מס 3,492
רישום נכס מס נדחה
ח' נכס מס נדחה ,492 – 3,104 =
ז' הוצאות מס 388
ביאור על מס התיאורטי:
קיטון בנטל המס בשל אופציות לעובדים לא נרשמה הוצאה בחשבונאות 95

96. דוגמה – הנחה א' 1 בינואר 2011 מימוש ח' קרן הון 9,700
ח' קרן הון 9,700
ח' מזומן 3, ,000*0.97*4=
ז' הון מניות 970
ז' פרמיה 12,610 P.N
ח' פקיד שומה 3,492
ז' הכנסות מסים שוטפים 3,492
ביטול נכס מס
ח' הוצאות מסים נדחים 3,492
ז' נכס מס נדחה 3,492 96

97. דוגמה – הנחה ב' 31 בדצמבר 2008 ח' הוצאות שכר 4,850 1/2*1,000*10*0.97 =
ח' הוצאות שכר 4, /2*1,000*10*0.97 =
ז' קרן הון 4,850
הוצאות שכר מראש
ספרים -
בסיס מס (5,820) 1/2*1,000*0.97*(16-4) =
הפרש זמני ניתן לניכוי (5,820)
שיעור מס 40%
נכס מס 2,328
רישום נכס מס נדחה
ח' נכס מס נדחה 2, /2*1,000*0.97*(16-4) =
ז' הכנסות מסים נדחים 1, /2*1,000*0.97*(10)*40% =
ז' קרן הון (*) /2*1,000*0.97*( )*40% =
ביאור על מס התיאורטי:
קיטון בנטל המס בשל אופציות לעובדים %*(4,850-4,850) =
(*) לתום שנת 2008 הערך הפנימי של כל אופציה (16-4= 12 ש"ח) גבוה משווי האופציה במועד ההענקה 10 ש"ח ב – 2 ש"ח. סכום זה, מוכפל בשיעור ההבשלה ובשיעור המס, נזקף לקרן הון. 97

98. דוגמה – הנחה ב' 31 בדצמבר 2009 ח' הוצאות שכר 4,850 1/2*1,000*10*0.97 =
ח' הוצאות שכר 4, /2*1,000*10*0.97 =
ז' קרן הון 4,850
הוצאות שכר מראש
ספרים -
בסיס מס (9,700) 2/2*1,000*0.97*(14-4) =
הפרש זמני ניתן לניכוי (9,700)
שיעור מס 40%
נכס מס 3,880
רישום נכס מס נדחה
ח' נכס מס נדחה 1, ,880 – 2,328 =
ח' קרן הון (14-4) = 10
ז' הוצאות מס 1,940
ביאור על מס התיאורטי:
גידול בנטל המס בשל אופציות לעובדים 0 1,940 – 4,850*40% = 98

99. דוגמה – הנחה ב' 31 בדצמבר 2010 אין פקודת יומן – נגמרה תקופת ההבשלה
הוצאות שכר מראש
ספרים -
בסיס מס (10,670) 2/2*1,000*0.97*(15-4) =
הפרש זמני ניתן לניכוי (10,670)
שיעור מס 40%
נכס מס 4,268
רישום נכס מס נדחה
ח' נכס מס נדחה ,268 – 3,880 =
ז' קרן הון /2*1,000*0.97*( )*40% =
ביאור על מס התיאורטי:
קיטון בנטל המס בשל אופציות לעובדים לא נרשמה הוצאה בחשבונאות וכן לצרכי מס 99

100. דוגמה – הנחה ב' 1 בינואר 2011 מימוש ח' קרן הון 9,700
ח' קרן הון 9,700
ח' מזומן 3, ,000*0.97*4=
ז' הון מניות 970
ז' פרמיה 12,610 P.N
ח' קרן הון 388
ז' פרמיה 388
ח' פקיד שומה 4,268
ז' הכנסות מסים שוטפים 4,268
ביטול נכס מס
ח' הוצאות מסים נדחים 4,268
ז' נכס מס נדחה 4,268
100

101. דוגמה – המחשת ישום FAS 123(R) בהנחה ב'
פקודות יומן לתאריכים 31 בדצמבר 2008 ו- 2009
ח' הוצאות שכר 4, /2*1,000*10*0.97 =
ז' קרן הון 4,850
רישום נכס מס נדחה
ח' נכס מס נדחה 1, ,850*40% =
ז' הכנסות מסים נדחים 1,936
1 בינואר, 2011
מימוש
ח' קרן הון 9,700
ח' מזומן 3, ,000*0.97*4=
ז' הון מניות 970
ז' פרמיה 12, P.N
ח' פקיד שומה 4,268
ז' הכנסות מסים שוטפים 4,268
ביטול נכס מס
ח' הוצאות מסים נדחים 4,268
ז' נכס מס נדחה 3,880 = 9,700*40%
ז' קרן הון 388
101

102. סוגיה 6 – שיטת השווי הפנימי
במקרים נדירים בהם השווי ההוגן של המכשירים ההוניים לא ניתן למדידה מהימנה אזי הטיפול החשבונאי במענק ההוני יהיה על פי שיטת השווי הפנימי.
שווי פנימי הינו מחיר המניה בניכוי תוספת המימוש
בהתאם לשיטת השווי הפנימי המענק ההוני יימדד לפי השווי הפנימי שלו ולא לפי שוויו
ההוגן לצורך כך הישות תידרש בכל תאריך מאזן עד למועד הסילוק הסופי (מועד המימוש של האופציות) למדוד מחדש את השווי הפנימי ולעדכן אותו כאשר הפרשים יזקפו לדוח רווח והפסד.
שווי פנימי תמיד נמוך משווי הוגן, מכיוון שאינו כולל את מרכיב הזמן.
כמו כן, יש להביא בחשבון שינויים (Modifications) בתנאי הענקה. לדוגמה, אם אחרי שנה מורידים את מחיר המימוש, אז ההטבה הנוספת שהיא ההפרש בין השווי הפנימי לפני ואחרי תיפרס על יתרת תקופת השירות.
102

103. שיטת השווי הפנימי - דוגמה
ביום 1 בינואר 2008 העניקה חברה פרטית ל- 100 מעובדיה 50 אופציות למניות בתנאי
שימשיכו לעבוד בחברה בשלוש השנים הקרובות. כל אופציה ניתנת למימוש למניה אחת
בת 1 ש"ח ע.נ. תמורת תוספת מימוש 10 ש"ח לתקופה של שנתיים מיום הבשלת
האופציות. הנח כי אין ביכולתה של החברה לאמוד את השווי ההוגן של האופציות באופן
מהימן.
נתונים נוספים:
ביום 31 בדצמבר 2011 מומשו מחצית מהאופציות. ביום 31 בדצמבר 2012 מומשו 40% מכלל האופציות והיתר פקעו.
2. להלן נתונים על שווי של 1 ש"ח ע.נ מניה כפי שנגזר מהערכת שווי שהזמינה החברה בכל מועד מאזן:
תאריך שווי הוגן מניה
הנח כי לא צפויות עזיבות וזה גם מה שקורה בפועל.
103

104. שיטת השווי הפנימי – דוגמה(המשך)
שנת 2008
ח' הוצאות שכר 3, /3*100*50*(12-10) =
ז' קרן הון 3,333
שנת 2009
ח' הוצאות שכר 13, /3*100*50*(15-10)-3,333 =
ז' קרן הון 13,333
שנת 2010
ח' הוצאות שכר 3, /3*100*50*(14-10)-16,666 =
שנת 2011
עדכון
ח' הוצאות שכר 10, *50*(16-14) =
ז' קרן הון 10,000
מימוש 50%
ח' קרן הון 15, /2*30,000 =
ח' מזומן 25, /2 *100*50*10 =
ז' הון מניות 2, /2*100*50*1 =
ז' פרמיה 37,500 P.N
104

105. שיטת השווי הפנימי – דוגמה(המשך)
שנת 2012
עדכון
ח' קרן הון 12, /2*100*50*(11-16) =
ז' הוצאות שכר 12,500
מימוש 40%
ח' קרן הון 2, %*100*50*(11-10) =
ח' מזומן 20, %*100*50*10 =
ז' הון מניות 2, %*100*50*1 =
ז' פרמיה 20,000 P.N
פקיעה 10%
ח' קרן הון %*100*50*(11-10) =
ז' פרמיה 50
105

106. סוגיה 7 – תוכנית רכישת מניות לעובדים ESPP
קיימים מקרים שבהם ישות מציעה לעובדים לרכוש מניות בהנחה. לצורך הטיפול
החשבונאי חשוב תחילה לזהות האם במהות אכן מדובר בתוכנית לרכישת מניות או
שבכלל מדובר בהענקת אופציות.
במידה ומדובר בתוכנית רכישת מניות לעובדים שהיא במהותה אופציות שחולקו
לעובדים הרי שמועד הענקה יהיה מועד שבו הוצעה התוכנית לעובדים. לפיכך, בעת
מדידת השווי ההוגן במועד הענקה נחשב שווי הוגן של אופציה הכולל ערך פנימי וערך
זמן.
לעומת זאת, במידה והמסקנה היא שמדובר בהטבה ברכישת מניות אזי מועד הענקה יהיה המועד שבו העובד מודיע לחברה האם הוא קונה מניות בהנחה וכמה. הטבה במקרה כזה תימדד ע"פ הפרש שבין השווי ההוגן של המניות שהונפקו לבין הסכום ששולם ביום הענקה.
106

107. - ESPPהמחשת ההבדל בין התייחסות כאל רכישת מניות או כאל אופציות
מעסיק בחן 2 אלטרנטיבות של הצעה לעובדים (מחיר המניה הנוכחי הינו 10 ש"ח):
לקנות עד 1,000 מניות תמורת 90% ממחיר השוק ביום הרכישה (בעוד חודש) –מועד ההענקה בעוד חודש (הצעה וקיבול) הוצאות שכר בשווי ההנחה.
לרכוש עד 1,000 מניות תמורת 9 ש"ח בעוד חודש – הענקת אופציה לרכוש מניה אחת בעוד חודש תמורת תוספת מימוש של 9 ש"ח.
בכל מקרה באפשרות השנייה הוצאות השכר גבוהות יותר כתוצאה מערך הזמן.
הערה: בעסקאות ESPP רבות בפרקטיקה, העובד מקבל הנחה של 15% מהנמוך מבין
מחיר המניה ביום ההצעה למחיר המניה ביום הקיבול. במקרים אלו הטיפול הוא כמו
באופציה, ההטבה הנוספת צריכה להיות מטופלת כתנאי שוק.
107

108. תוכנית רכישת מניות לעובדים ESPP - דוגמה
ביום 1 באוקטובר, 2007 הציע בנק לכל 1,000 העובדים תוכנית להשתתף בתוכנית
לפיה כל עובד זכאי לרכוש כמות מרבית של 100 מניות 1 ש"ח ע.נ במחיר הנמוך ב-
20% ממחיר השוק של מניות במועד שבו ההצעה מתקבלת תמורת תשלום מיידי
במזומן. כמו כן, מניות אלו חסומות למכירה לתקופה של שנה ממועד הענקה. בהתאם
להצעה לעובדים יש תקופה של שבועיים להחליט אם לקבל אותה.
נתונים נוספים:
ביום 15 באוקטובר, 2007 קבלו את ההצעה 800 עובדים. כל אחד מהם רכש בממוצע 80 מניות.
מחיר המניה בשוק ביום הרכישה הוא 30 ש"ח.
שווי הוגן של כל מניה של הבנק ליום 15 באוקטובר, 2007 אשר מביא בחשבון את החסימה (כולל את המגבלה למכירה) הינו 28 ש"ח.
108

109. תוכנית רכישת מניות לעובדים ESPP - דוגמה
ביום 15 באוקטובר 2007
ח' הוצאות שכר 256, = 800*80*(28 – 30*80%)
ז' קרן הון 256,000
ח' קרן הון 256,000
ח' מזומן 1,536, = 800*80*80%*30
ז' הון מניות 64, = 800*80
ז' פרמיה 1,728, P.N
109

110. - ESPPהמעניקה לעובד אפשרות למשוך הפקדות
כעקרון והטיפול החשבונאי יהיה כטיפול באופציה בהתאם לתקופת ההבשלה שנקבעה בתוכנית. עם זאת, נשאלת השאלה מה הטיפול החשבונאי במקרה שבו העובד מחליט להפסיק את ההפקדות?
מאחר הדרישה לביצוע הפקדה תקופתית אינה תנאי הבשלה בהתאם לתקן הרי שלמרות שהעובד הוא שזה שבוחר ל"בטל" את התוכנית הרי שהטיפול יהיה כמו במקרה שהמעביד היה מבטל את התוכנית – כלומר, האצת ההבשלה. כלומר, הטיפול שונה ממקרה שבו תנאי ביצועי מסוים שאינו תלוי במעביד או בעובד (כמו מדד סחורות) לא היה מתקיים.
110

111. סוגיה 8 – הלוואות שמוענקות לעובדים לרכישת מניות
עובד הישות רוכש מניות של החברה ובמקביל מקבל הלוואה מהחברה בגובה העלות
של המניות אשר נושאת ריבית שוק.
יש לבחון האם מדובר בעסקת רכישת מניות, במידה וכן הרי שהישות לא נדרשת לרשום הטבת
שכר, מכיוון שהיא פועלת בשני כובעים: אחד הנפקת מניות בתשלום מלא ובשני כמעניקה הלוואה.
יחד עם זאת, בדרך כלל הלוואות שניתנות לעובדים לצורך רכישת מניות החברה
הן מסוג Non-Recourse. מתן הלוואת Non-Recourse שקול להענקת אופציה אשר ממומשת
במועד או במועדים בהם ההלוואה נפרעת. תוספת המימוש של האופציה הינה הערך העתידי
של ההלוואה. לפיכך, יש לחשב את השווי ההוגן של האופציה ביום הענקה ולפרוס את ההוצאה
על פני תקופת ה-Vesting.
לעומת זאת, הלוואת Full Recourse מהווה הנפקת מניות רגילה כנגד חוב ואינה נמצאת
בתחולת התקן.
111

112. סוגיה 9 – הענקת מניות/אופציות על ידי בעל השליטה
לצורך הטיפול החשבונאי בדוחות הכספיים של החברה הבת (בדוחות הכספיים
המאוחדים מדובר בתוכנית הונית רגילה) יש להבחין בין שני מקרים (המחויבות
המשפטית יוצרת הבחנה משמעותית בטיפול כי אם ידרשו מחברת הבת לשלם
היא תצטרך להוציא מזומנים):
החברה האם מעניקה זכויות למכשירים הוניים שלה ישירות לעובדים של חברה בת שלה. כפועל יוצא, לחברה האם בלבד יש מחויבות לספק לעובדי החברה הבת את המכשירים הדרושים, וכן
חברה בת מעניקה לעובדיה זכויות למכשירים הוניים של חברה אם שלה. כפועל יוצא, לחברה הבת יש מחויבות לספק לעובדיה את המכשירים ההוניים הדרושים. הדבר כרוך בבחינה משפטית לקיומה של התחייבות מצד חברת הבת.
112

113. בעל השליטה מעניק זכויות למכשירים הוניים שלו לעובדי חברת הבת
בעל השליטה מעניק זכויות למכשירים הוניים
שלו לעובדי חברת הבת
בדוחות הכספיים הנפרדים של חברת הבת תטופל העסקה כתשלום מבוסס מניות
המסולק במכשירים הוניים.
בתקופת ההבשלה תרשם בחברה הבת:
ח' הוצאות שכר
ז' הון עצמי (קרן השקעה מבעלים)
בדוחותיה הכספיים הנפרדים של חברת האם תטופל העסקה כהוצאה מכיוון שההטבה ניתנת לצד ג' בתפיסת הדוחות סולו.
השפעה על הדוחות הכספיים המאוחדים:
למעשה החברה אם השקיעה בחברה הבת:
ח' השקעה בחברה בת
ז' קרן הון בגין תשלום מבוסס מניות
ולכן בדוחות המאוחדים תירשם הוצאת שכר כנגד קרן הון.
113

114. חברה בת מעניקה לעובדיה זכויות למכשירים הוניים של בעל השליטה
בדוחות הכספיים הנפרדים של חברת הבת תטופל העסקה כתשלום מבוסס מניות
המסולק במזומן
בתקופת ההבשלה תרשם בחברה הבת:
ח' הוצאות שכר
ז' התחייבות
בדוחות הכספיים הנפרדים של חברת האם לא תהיה לכך השפעה, כי אין מחויבות מבחינתה.
השפעה על הדוחות הכספיים המאוחדים:
מבחינת הדוחות הכספיים המאוחדים מדובר במענק הוני ולכם תירשם הוצאות שכר כנגד קרן הון.
114

115. מבוסס מניות המסולקת במזומן
עסקאות תשלום
מבוסס מניות המסולקת במזומן
115

116. עסקת תשלום מבוסס מניות שמסולקת במזומן
עסקה שבה הישות רוכשת סחורות או שירותים על ידי נטילת התחייבות להעביר מזומן או נכסים אחרים, בסכומים המבוססים על המחיר (או השווי) של מניות או מכשירים הוניים אחרים של הישות. ההבדל בין תשלום זה לתשלום שכר רגיל לעובד הוא שסכום המזומן במקרה זה מתבסס על המחיר של המכשירים ההוניים של החברה מחיר מניותיה.
הדוגמה השכיחה לתשלום מבוסס מניות שמסולק במזומן היא אופציות "פאנטום". אופציות "פאנטום" מעניקות לעובדים זכות לקבל במזומן את עליית הערך.
בשונה מתשלום מבוסס מניות המסולק במכשירים הוניים של הישות, תשלום מבוסס מניות המסולק במזומן הינו במישור התחייבותי כתוצאה מכך שהישות עשויה להוציא משאבים כלכליים (לשלם מזומן) לסילוק ההתחייבות.
116

117. הכרה ומדידה - רקע
עקרון הכרה זהה למענקים הוניים: יש להכיר בסחורות או בשירותים שהתקבלו או נרכשו בעת קבלת הסחורות או עם קבלת השירותים כנגד הכרה בהתחייבות.
עם זאת, עקרון המדידה שונה שהרי מדובר כאן בהתחייבות ולא בהון עצמי והתפיסה היא שהמדידה צריכה להתבסס על השווי ההוגן של ההתחייבות בכל תאריך מאזן.
לפיכך, יש למדוד את הסחורות והשירותים שנרכשו ואת התחייבות שהתהוותה לפי השווי ההוגן של ההתחייבות שהישות נטלה על עצמה.
במענקים אלו, איפוא, אין הבחנה בין עובדים ובין מי שאינם עובדים.
117

118. הכרה ומדידה
ההוצאות בדוח רווח והפסד יזקפו על פני תקופת השירות הנדרשת, בהתחשב בשיעור התקופה שהושלם.
יש למדוד מחדש את השווי ההוגן של ההתחייבות בכל מועד דיווח עד למועד סילוק ההתחייבות. לעניין זה, השווי ההוגן כולל גם תנאי ביצועי (לרבות תנאי שוק) ובמהלך התקופה גם שינויים בהסתברות לקיומו או קיומו בפועל – בשונה ממענקים הוניים וכן כולל גם שינויים בתנאים.
השינויים בשווי הוגן בהתייחס להתחייבות שהוכרה בעבר יוכרו באופן שוטף בדוח רווח והפסד.
לאחר תקופת השירות ועד למועד סילוק ההתחייבות ההוצאה בגין עדכון השווי ההוגן תרשם באופן מלא בדוח רווח והפסד.
118

119. מיסים על ההכנסה
נכנס לתחולת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ולכן יש ליצור מיסים נדחים בגין הערך הפנימי בדומה למענק הוני – מסלול פירותי.
119

120. סיווג מרכיב העדכון של ההתחייבות בדוח רווח והפסד
נשאלת השאלה האם מבחינה הצגתית בדוח רווח והפסד נאות יותר להציג את המרכיב
של עדכון ההתחייבות שלא במסגרת סעיף ההוצאה הספציפי (לדוגמה,הוצאות השכר)
אלא במסגרת הוצאות המימון? הנימוק לכך הוא שהסחורה או השירות כבר התקבלו
והעדכון של ההתחייבות דומה במהותו להפרשי שער בגין אשראי שהחברה גייסה.
לדוגמה, רכישה רגילה של מלאי באשראי כאשר האשראי צמוד למדד מסוים או נושא
ריבית מסוימת.
התקן כידוע אינו מתייחס לשאלות הצגה. בהתאם לפרקטיקה ניתן לבחור בין שתי
גישות חשבונאיות בתנאי שהגישה שנבחרה מיושמות באופן עקבי:
לכלול במסגרת הסעיף הרלוונטי (לאמור במקרה של עובדים הוצאות השכר), או
לכלול את העדכון במסגרת הוצאות המימון.
120

121. דוגמה א' – אופציות/זכויות לעליית ערך מניות (SAR) הנפרעות במזומן
ביום 1 בינואר, 2007 התחייבה חברה לתגמל 10 עובדים שימשיכו לעבוד בחברה למשך 3 שנים הבאות בסכום במזומן ששווה לחמש מאות מניות לכל עובד כפול מחיר המניה בתום 3 שנים (לאמור ביום )
מחיר המניה בתום שנת 2007, 2008 ו-2009 הינו 240 ש"ח, 420 ש"ח ו-600 ש"ח, בהתאמה.
החברה לא צופה עזיבות והצפי התממש בפועל.
121

122. דוגמה א' – אופציות/זכויות לעליית ערך מניות (SAR) הנפרעות במזומן
31 בדצמבר, 2007
ח' הוצאות שכר 40, /3*240*500 =
ז' התחייבות לעובדים 40,000
31 בדצמבר, 2008
ח' הוצאות שכר 100, /3*420*500-40,000 =
ז' התחייבות לעובדים 100,000
31 בדצמבר, 2009
ח' הוצאות שכר 160, /3*600* ,000-40,000 =
ז' התחייבות לעובדים 160,000
1 בינואר, 2010
ח' התחייבות לעובדים 300,000
ז' מזומן 300,000
122

123. דוגמה ב'– אופציות/זכויות לעליית ערך מניות (SAR) הנפרעות במזומן
ביום 1 בינואר 2007 העניקה החברה ל-100 מעובדיה אופציות/זכויות לעליית ערך מניות הנפרעות במזומן. מספר האופציות שהוענקו לכל עובד במידה והעובד ימשיך לעבוד בחברה במשך שלוש השנים הבאות הינו 100 אופציות.
השווי ההוגן של האופציות למועד הענקה הינו 14 ש"ח.
שיעור העזיבה החוזי עד למועד המימוש 3% והוא התממש בפועל.
השווי ההוגן של הזכויות בתום שנת 2007, 2008 ו-2009 הינו 10 ש"ח, 25 ש"ח ו – 22 ש"ח, בהתאמה.
כמו כן, שווי ההוגן של הזכויות למועד המימוש ביום 15 באפריל, 2010 הינו 19 ש"ח.
שיעור המס החל על החברה הינו 30%.
123

124. דוגמה ב' – אופציות/זכויות לעליית ערך מניות (SAR) הנפרעות במזומן
31 בדצמבר, 2007
ח' הוצאות שכר , *100*0.97*10*1/3 =
ז' התחייבות לעובדים 32,333
ח' מס נדחה 9, ,333*30%=
ז' הכנסות מסים נדחים 9,700
31 בדצמבר, 2008
ח' הוצאות שכר 129, *100*0.97*25*2/3-32,333 =
ז' התחייבות לעובדים 129,333
ח' מס נדחה 38,800129,333*30%=
ז' הכנסות מסים נדחים 38,800
31 בדצמבר, 2009
ח' הוצאות שכר 57, *100*0.97*22-100*100*0.97*25*2/3 =
ז' התחייבות לעובדים 57,133
ח' מס נדחה 17,14057,133*30%=
ז' הכנסות מסים נדחים 17,140
124

125. דוגמה ב' – אופציות/זכויות לעליית ערך מניות (SAR) הנפרעות במזומן
15 באפריל, 2010
עדכון התחייבות
ח' התחייבות לעובדים 29, *100*0.97*(22-19) =
ז' הוצאות שכר 29,100
ח' הוצאות מסים נדחים 8,73029,100*30%=
ז' נכס מסים נדחים 8,730
מימוש האופציות
ח' התחייבות לעובדים 213, *100*0.97*22 =
ז' מזומן 213,400
ח' פקיד שומה 64,020
ז' הכנסות מסים שוטפים 64,020
ח' הוצאות מסים נדחים 64,020
ז' נכס מסים נדחים 64,020
125

126. דוגמה ג' – רכישת מלאי מספק תמורת תשלום מבוסס מניות המסולק במזומן
ביום 1 בינואר 2007 התקשרה חברה עם ספק חיצוני לצורך רכישת מלאי בתמורה לסכום במזומן ששווה ערך ל-100 מניות החברה בעוד שנה.
המלאי התקבל באותו יום ושוויו ההוגן מוערך ב – 1,050.
מחיר המניה ליום 1 בינואר 2007 ו – 31 בדצמבר 2007 הינו 10 ש"ח ו – 12 ש"ח, בהתאמה.
126

127. דוגמה ג' – רכישת מלאי מספק תמורת תשלום מבוסס מניות המסולק במזומן
1 בינואר, 2007
ח' מלאי 1, *10 =
ז' התחייבות לספק 1,000
31 בדצמבר, 2007
עדכון התחייבות
ח' הוצאות מימון (12-10)*100 =
ז' התחייבות לספק 200
מועד סילק ההתחייבות
ח' התחייבות לספק 1,200
ז' מזומן 1,200
127

128. השלכות סיווג תוכנית האופציות לעובדים ונותני שירות
קיים הבדל אקוטי בין תוכנית תשלום מבוסס מניות המסולקת במכשיריה ההוניים של הישות הנזקפת לקרן ההון לבין תוכנית תשלום מבוסס מניות המסולקת במכשיריה ההוניים של הישות הנרשמת כהתחייבות.
בעוד התוכנית הראשונה נזקפת לקרן הון לפי שווי התוכנית ביום הראשון של ההענקה במהלך תקופת ההבשלה ואינה משתנה לאחר תקופת ההבשלה.
התוכנית השנייה הנרשמת כהתחייבות מתעדכנת עד למועד סילוק ההתחייבות לפי שוויה ההוגן.
אי לכך השוני שתואר לעיל משפיע רבות על יחסיה הפיננסיים של הישות ככל ואמות המידה הפיננסיות בפרט.
128

129. עסקאות תשלום מבוסס מניות עם חלופת תשלום במזומן
129

130. עסקת תשלום מבוסס מניות עם חלופת תשלום במזומן
עסקה שתנאי ההסדר שלה מאפשרים לישות או לצד שכנגד (ספק הסחורות או השירותים) בחירת אופן סילוק העסקה על ידי הישות – במזומן (או בנכסים אחרים) או באמצעות הנפקת מכשירים הוניים של הישות.
לצורך הטיפול החשבונאי חשוב להבחין בין מצב שבו הבחירה נתונה לידי הישות לבין מצב בו היא נתונה לצד שכנגד.
130

131. התפיסה העומדת בבסיס הטיפול החשבונאי
זכות הבחירה לסילוק במזומן
עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
עסקאות המאפשרות לצד שכנגד בחירת אופן הסילוק
לישות לא קיימת מחויבות לסלק את העסקה במזומן
לישות קיימת מחויבות בהווה לסלק את העסקה במזומן
מכשיר פיננסי מורכב
עסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במכשירים הוניים
תנאי ביצוע
(לא תנאי שוק)
רכיב הוני
רכיב החוב
131

132. עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
כאשר תנאי ההסדר מאפשרים לישות לבחור בין סילוק העסקה במזומן לבין סילוקה באמצעות מכשירים הוניים הרי שלכאורה מדובר במענק הוני.
אולם, כאשר קיימת מחויבות בהווה לסלק את העסקה במזומן אין עוררין כי לישות קיימת מחויבות ולפיכך הטיפול יהיה כבמענק התחייבותי.
בהתאם לתקן לישות קיימת מחויבות בהווה לסלק את העסקה במזומן, אם הבחירה בדרך של מכשירים הוניים אינה ישימה (לדוגמה, משום שהישות מנועה מבחינה משפטית להנפיק מניות), או שלישות נוהג מהעבר או מדיניות מוצהרת של סילוק במוזמן, או שהיא, בדרך כלל, מסלקת במזומן בכל עת שהצד שכנגד מעוניין בסילוק במזומן.
132

133. עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
כאשר העסקה סווגה כעסקה המסולקת במכשירים הוניים בעת הסילוק
אם הישות בוחרת בסילוק במזומן – התשלום במזומן יטופל כרכישה חוזרת של זכות הונית, דהיינו כהפחתה מההון העצמי, למעט האמור בסעיף ג להלן.
אם הישות בוחרת בסילוק על ידי הנפקת מכשירים הוניים – לא נדרש טיפול חשבונאי נוסף (למעט העברה ממרכיב הוני אחד בהון העצמי למשנהו, במידת הצורך), למעט האמור בסעיף ג להלן.
אם הישות בוחרת בחלופת הסילוק שלה השווי ההוגן הגבוה יותר במועד הסילוק, הישות תכיר בהוצאה נוספת בגין עודף השווי. עודף השווי הוא ההפרש בין סכום המזומן ששולם לבין השווי ההוגן של המכשירים ההוניים שאחרת היו מונפקים, או ההפרש בין השווי ההוגן של המכשירים ההונים שהונפקו לבין סכום המזומן, שאחרת היה משולם, לפי המקרה המתאים.
133

134. עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
דוגמה:
עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
ביום 1 בינואר, 2007 מעניקה ישות למנהל בכיר זכות ל- 1,000 מניות. בהתאם להסכם, לישות זכות לבחור בין סילוק העסקה על ידי הנפקת 1,000 מניות לבין סילוק העסקה על ידי תשלום מזומן בסך של 40,000 ש"ח במועד הסילוק. ההענקה מותנית בהשלמת תקופת שירות בת שלוש שנים.
לישות קיימת אפשרות להנפקת מניות, ואין לה נוהג מהעבר או מדיניות מוצהרת של סילוק במזומן. לפיכך, העסקה מסווגת בספרי הישות כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים.
מחיר המניה של הישות במועד הענקה הוא 30 ש"ח.
נדרש:
טיפול חשבונאי בכל אחד מהתרחישים הבאים, תחת שתי ההנחות הבאות:
הנחה א' – מחיר המניה במועד הסילוק 45 ש"ח
הנחה ב' – מחיר המניה במועד הסילוק 36 ש"ח
פקודת יומן לשנים 2007, 2008 ו –2009
ח' הוצאות שכר 10, = 30*1,000*1/3
ז' קרן הון 10,000
134

135. עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
דוגמה:
עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
הנחה א' – פקודת יומן במועד הסילוק (מחיר מניה 45 ש"ח)
סילוק במזומן
ח' קרן הון 30,000
ח' הון עצמי (עודפים) 10,000
ז' מזומן 40,000
בחירת החלופה בעלת השווי ההוגן הגבוה (סילוק במניות)
ח' הוצאת שכר 5, ,000*45 – 40,000 =
ז' קרן הון 5,000
ח' קרן הון 35, , ,000 =
ז' הון מניות 1,000
ז' פרמיה 34,000
135

136. עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
דוגמה:
עסקאות המאפשרות לישות בחירת אופן הסילוק
הנחה ב' – פקודת יומן במועד הסילוק (מחיר מניה 36 ש"ח)
סילוק במניות
ח' קרן הון 30,000
ז' הון מניות 10,000
ז' פרמיה 20,000
בחירת החלופה בעלת השווי ההוגן הגבוה (סילוק במזומן)
ח' הוצאת שכר 4, ,000 – 36*1,000 =
ז' קרן הון 4,000
ח' קרן הון 34, , ,000 =
ח' הון עצמי (עודפים) 6,000
ז' מזומן ,000
136

137. עסקאות המאפשרות לצד שכנגד בחירת אופן הסילוק
יש לטפל בנפרד בסחורות או שירותים שהתקבלו או נרכשו בגין כל אחד מהרכיבים
של המכשיר הפיננסי המורכב:
רכיב הוני
(במידה וקיים)
רכיב החוב
הישות תכיר בסחורות או בשירותים שהתקבלו, כנגד גידול בהון העצמי (בהתאם לעסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים).
הישות תכיר בסחורות או שירותים שנרכשו כנגד התחייבות לשלם בעבורם (בהתאם לעסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומן).
137

138. שווי הוגן של הסחורות או השירותים
מדידת הרכיב ההוני
לצרכי מדידת הרכיב ההוני יש להבחין בין:
עסקאות עם עובדים – יחושב בנפרד
עסקאות עם מי שאינם עובדים – יחושב כ- P.N
שווי הוגן של הסחורות או השירותים
שווי הוגן של רכיב החוב
שווי הוגן של רכיב הוני + =
138

139. עסקאות המאפשרות לעובדים בחירת אופן הסילוק
כאשר מדובר בעובדים הרי שמאחר ובכל מקרה המדידה מתבצעת לפי השווי
ההוגן של התמורה שניתנה יש למדוד את השווי ההוגן של המכשיר המורכב
בסכום של השווי ההוגן של המרכיב התחייבותי בנפרד והשווי ההוגן של מרכיב
ההוני בנפרד.
יש לציין כי במרבית המקרים השווי ההוגן של מרכיב ההוני הוא אפס לאור
העובדה כי ניתנת לעובד זכות לבחור לקבל במקום מזומן מניות ששוויין הוא
שווה ערך לסכום המזומן.
139

140. עסקאות המאפשרות למי שאינם עובדים בחירת אופן הסילוק
כאשר הצד שכנגד אינו עובד ניתן לאמוד את השווי ההוגן של הסחורות או השירותים שהתקבלו בהתאם לתפיסת התקן.
לפיכך חישוב השווי ההוגן של המרכיב ההוני יהיה לפי ההפרש שבין השווי ההוגן של הסחורות או השירותים שהתקבלו לבין השווי ההוגן של הרכיב ההתחייבותי הניתן לחישוב בנפרד.
140

141. עסקאות המאפשרות לצד שכנגד את הבחירה – טיפול במועד הסילוק
במועד הסילוק יתכנו שתי אפשרויות:
הצד שכנגד יבקש סילוק במזומן – יש לפרוע את ההתחייבות שנרשמה כנגד תשלום במזומן ואם היה ערך למרכיב ההוני יש להעבירו לפרמיה. בדומה לפדיון אג"ח להמרה.
הצד שכנגד יבחר סילוק במניות – יש לראות בהתחייבות שרשומה בספרים לאותו מועד כתמורה בעבור המניות שהונפקו. בדומה להמרת אג"ח להמרה.
141

142. הענקת מניות/אופציות עם אופציית מכר (PUT)
עולה השאלה האם לחבר את שתי התכניות? בהתאם להעדפת המהות הכלכלית על פני הצורה, מדובר בהתחייבות ויש לראות בהענקה זאת כמכשיר מורכב בהתאם לתנאי אופציית המכר. אם מחיר המימוש של אופציית המכר הוא שווי השוק של המניות הרי שקיים רק רכיב התחייבותי.
142

143. דוגמה א' - עסקאות המאפשרות לעובדים בחירת אופן הסילוק
חברה העניקה למנכ"ל את הזכות לבחור בין 1,000 מניות פאנטום (זכות למזומן בסכום שווה לשווי 1,000 מניות של החברה) לבין קבלת 1,200 מניות. הענקה מותנית בהשלמת תקופת שירות בת שלוש שנים. במידה והעובד יבחר בחלופת המניות, עליו להחזיק בהן ארבע שנים לאחר מועד ההבשלה.
להלן נתונים נוספים:
תאריך
מחיר מניה
שווי מניה חסומה ל-4 שנים
מועד הענקה 50 48
בתום שנה 52
בתום שנתיים 55
בתום שלוש שנים 60
הישות אינה מצפה לשלם דיבידנדים בארבע השנים הקרובות.
הנחה א' – העובד בוחר בחלופת המזומן
הנחה ב' – העובד בוחר בחלופת המניות
143

144. דוגמה א' – המשך מועד הענקה
שווי הוגן של חלופת ההון העצמי 57, ,200*48 =
שווי רכיב התחייבותי 50, ,000*50 =
שווי רכיב הוני 7, ,200*48 – 50,000 =
בתום שנה
בגין רכיב התחייבותי
ח' הוצאות שכר 17, /3*1,000*52 =
ז' התחייבות 17,333
בגין רכיב הוני
ח' הוצאות שכר 2, /3*7,600 =
ז' קרן הון 2,533
בתום שנתיים
ח' הוצאות שכר 19, /3*1,000*55-17,333 =
ז' התחייבות 19,334
144

145. דוגמה א' - המשך בתום שלוש שנים בגין רכיב התחייבותי
ח' הוצאות שכר 23, /3*1,000*60-17,333-19,334 =
ז' התחייבות 23,337
בגין רכיב הוני
ח' הוצאות שכר 2, /3*7,600 =
ז' קרן הון 2,533
הנחה א' – סילוק במזומן
ח' התחייבות 60, ,000*60=
ז' מזומן 60,000
ח' קרן הון 7,600
ז' פרמיה 7,600
הנחה ב' – סילוק במניות
ח' התחייבות 60,000
ז' הון מניות 1,200
ז' פרמיה 58,800
145

146. דוגמה ב' - עסקאות המאפשרות למי שאינם עובדים בחירת אופן הסילוק
ביום 1 בינואר 2008 חתמה הישות על הסכם עם ספק שירות למתן שירותים במשך שנתיים.
בהתאם להסכם, לספק השירות זכות לבחור בין סילוק העסקה על ידי קבלת 1,000 מניות לבין קבלת תשלום מזומן בסך של 30,000 ש"ח במועד סיום מתן השירותים (לאחר שנתיים).
מחיר המניה של הישות במועד הענקה הוא 30 ש"ח.
שווי השירותים הצפוי מהספק בשנת 2008 ו נאמד על סך של 40,000 ₪.
146

147. דוגמה ב' – המשך מועד הענקה שווי שירותים 40,000 רכיב התחייבותי 30,000
שווי שירותים 40,000
רכיב התחייבותי 30,000
מרכיב הוני 10,000
בתום שנה ושנתיים
בגין רכיב התחייבותי
ח' הוצאות שכר 15, /2*30,000 =
ז' התחייבות 15,000
בגין רכיב הוני
ח' הוצאות שכר 5, /2*10,000 =
ז' קרן הון 5,000
147

148. גילוי דרישות גילוי נרחבות, הכוללות, בין היתר גילוי למידע בדבר:
מהות והיקף הסדרי תשלום מבוססי מניות שהיו קיימים במהלך התקופה.
תיאור הסדרי תשלומים מבוססי מניות במהלך התקופה (דרישות הבשלה, תקופה המרבית של האופציות, שיטת הסילוק).
מספר האופציות להמרה למניות וממוצע מחירי המימוש שלהן לפי הקבוצות השונות (קיימות במחזור לתחילת התקופה, הוענקו, חולטו, מומשו, פקעו, ניתנות למימוש התקופה).
אופן קביעת השווי ההוגן של הסחורות והשירותים שהתקבלו (במישרין) או השווי ההוגן של המכשירים ההוניים שהוענקו (בעקיפין), במהלך התקופה.
ההשפעה על דוח הרווח או ההפסד לתקופה ועל ההון העצמי של הישות.
148