1. רבייה ויסות הורמונלי של תהליכי רבייה באדם והתערבות האדם בתהליכים אלו
נושאי השיעור
ההתבגרות המינית, כולל התפתחות תאי רבייה כשירים להפריה והתפתחות סימני מין משניים
מערכת ההפרשה הפנימית מבקרת ומווסתת את תהליכי הרבייה
היפותלמוס – היפופיזה – שחלות / אשכים
התפתחות תאי הזרע אצל הגבר
מנגנוני משוב בתהליכי הרבייה אצל הגבר
הבשלת הביציות והמחזור החודשי של האישה
השינויים ברמות ההורמונים במהלך המחזור החודשי
מנגנוני משוב בתהליכי הרבייה אצל האישה
התערבות האדם בתהליכי הרבייה
גלולות למניעת היריון
הפריה חוץ-גופית
בנק הזרע, תרומת ביציות, פונדקאות
סוגיות אתיות

2. ויסות הורמונלי של תהליכי רבייה באדם
לרוב, בעלי החיים אינם מסוגלים להתרבות מרגע צאתם לאוויר העולם, מאחר שמערכת הרבייה שלהם עדיין אינה מפותחת ותאי הרבייה אינם כשירים להפריה.
בתחילת חייהם, אין שוני רב בין הזכרים לנקבות, וההבדל ביניהם מתבטא בעיקר באברי המין הנקראים סימני מין ראשוניים.
רק בשלב מסוים במחזור החיים, מתחילה ההתבגרות המינית. שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים בעלי משמעות מתרחשים בבני שני הזוויגים (מינים) במהלך ההתבגרות המינית.
תהליכי הרבייה ופעילות מערכת הרבייה מוסדרים ומבוקרים בעזרת מנגנוני ויסות ותקשורת בתוך האורגניזם, ובין שני הזוויגים (זכר / נקבה).
אילו מנגנוני ויסות הורמונליים מפקחים על תהליכי הרבייה בבעלי חיים,
ובעיקר באדם, וכיצד הם פועלים? בכך נעסוק במצגת זו.
© Shutterstock.com/ Ivonne Wierink
שאלה 1:
באילו שינויים גופניים אפשר להבחין עם תחילת ההתבגרות המינית באדם? תנו דוגמאות.

3. שינויים אלו נקראים סימני מין משניים*. אצל הנערים ♂
תשובה 1
תשובה:
עם ההתבגרות המינית באדם, חלים שינויים גופניים חיצוניים בהשפעת הורמוני הרבייה.
שינויים אלו נקראים סימני מין משניים*.
אצל הנערים ♂
צמיחת שׂער בבית השחי ובמפשעה
צמיחת שׂער על הפנים ולעתים גם בחזה ובזרועות
העצמות מתארכות וקצב הגדילה עולה
הקול משתנה ונעשה נמוך יותר
אצל הנערות ♀
התפתחות השדיים
התרחבות אגן הירכיים
התפתחות של רקמת שומן מתחת לעור באזורים שונים בגוף
שימו לב: אמנם התפתחותם של סימני המין המשניים משותפת לכל בני האדם, אך הגיל שהם מופיעים בו וכן רמת הביטוי של שינויים אלו, משתנה מאדם לאדם.
* המונח כולל גם שינויים באברים שאינם אברי מין, ומכאן נובעת המילה "משניים".

4. ויסות הורמונלי של תהליכי רבייה באדם
בד בבד עם הופעת סימני המין המשניים, מתפתחים באברי המין תאי רבייה כשירים להפריה.
כל השינויים האלה מתרחשים בהשפעת הורמונים.
כיצד מערכת ההפרשה הפנימית (מערכת ההורמונים) מבקרת ומווסתת את תהליכי הרבייה?
ההיפותלמוס שבמוח מבקר את פעילות ההיפופיזה שמצויה בבסיס הגולגולת, בעזרת הפרשת "הורמונים משחררים" המשפיעים עליה.
היפופיזה
היפותלמוס
אשכים
(אצל הגבר)
שחלות
(אצל האישה)
ההיפופיזה היא הבלוטה הראשית במערכת ההפרשה הפנימית, והיא משחררת הורמונים שונים המשפיעים על בלוטות ואברים רבים, ביניהם השחלות והאשכים.

5. ויסות הורמונלי של תהליכי רבייה באדם
החל מגיל ההתבגרות...
ההיפותלמוס מתחיל להפריש
הורמונים ("הורמון משחרר") שגורמים להיפופיזה
להפריש את ההורמונים FSH ו-LH*,
שאברי המטרה שלהם הם השחלות והאשכים.
בתגובה להורמונים אלו:
מיוצרים תאי זרע באשכים / מבשילות ביציות בשחלות
מופרשים הורמוני הרבייה מהאשכים / שחלות
מתפתחים סימני המין המשניים
היפופיזה
היפותלמוס
אשכים
(אצל הגבר)
שחלות
(אצל האישה)
הפרשת הורמוני רבייה
התפתחות סימני מין משניים
ההורמונים FSH, LH
הורמון משחרר
הבשלת ביציות
יצירת תאי זרע
* הורמונים אלו קרויים גם גונדוטרופינים, והשפעתם על השחלות והאשכים תילמד בהרחבה בהמשך המצגת.

6. שאלה 2
שאלה 2:
ההיפופיזה מפרישה את ההורמונים FSH ו-LH, שאברי המטרה שלהם הם השחלות בנקבה והאשכים בזכר.
כיצד ייתכן שההיפופיזה מפרישה הורמונים זהים אצל הזכר ואצל הנקבה, אך אותם הורמונים גורמים לתהליכים שונים לחלוטין בשני המינים?

7. תשובה 2
שאלה 2:
ההיפופיזה מפרישה את ההורמונים FSH ו-LH, שאברי המטרה שלהם הם השחלות בנקבה והאשכים בזכר.
כיצד ייתכן שההיפופיזה מפרישה הורמונים זהים אצל הזכר ואצל הנקבה, אך אותם הורמונים גורמים לתהליכים שונים לחלוטין בשני המינים?
תשובה:
השפעת הורמון אינה תלויה רק בהורמון עצמו אלא גם באבר המטרה שלו: לאברי מטרה שונים, תגובה שונה.
לדוגמה, תגובתם של תאים ברקמת השחלה להורמון FSH שונה מתגובתם של תאים ברקמות האשכים לאותו ההורמון. דוגמה אחרת קשורה להשפעות שונות של הורמון המין טסטוסטרון בזכר – בתגובה להורמון זה, התאים שבזקיקי השערות בבית השחי מצמיחים שערות ואילו תאי השריר בכתפיים ובזרועות גדלים ומתפתחים.

8. התפתחות תאי הזרע אצל הגבר
כאמור, מתחילת ההתבגרות המינית של הנער מופרש מההיפופיזה ההורמון LH אשר גורם לאשכים להפריש הורמוני רבייה זכריים, כגון הטסטוסטרון.
הטסטוסטרון (מהאשכים) בשילוב עם ה-FSH (מההיפופיזה)
גורמים ל:
הופעת סימני המין המשניים אצל הנער
ייצור נוזל זרע
ייצור תאי זרע
התפתחות סימני המין המשניים
יצירת נוזל זרע
יצירת תאי זרע
היפופיזה
היפותלמוס
אשכים
(אצל הגבר)
FSH, LH
הורמון משחרר
טסטוסטרון
FSH
באשכים מתרחשים תהליכי מיוזה רבים. התאים ההפלואידים שנוצרים מתפתחים ומקבלים את הצורה האופיינית לתאי זרע (ראש וזנב ארוך) ואת כושר התנועה שלהם.
ביממה אחת נוצרים באשכים כמה מאות מיליונים של תאי זרע, ובכל פליטה יש כ-200 מיליון תאי זרע!

9. מנגנוני משוב בתהליכי רבייה – אצל הגבר
הבקרה ההורמונלית על תהליכי הרבייה נעשית בעזרת מנגנוני משוב. מנגנון משוב הוא מנגנון שבו תוצאות התהליך מווסתות את שלבי התהליך עצמו.
התפתחות סימני המין המשניים
יצירת נוזל זרע
יצירת תאי זרע
היפופיזה
היפותלמוס
אשכים
(אצל הגבר)
FSH, LH
הורמון משחרר
טסטוסטרון
FSH
משוב שלילי:
תוצאה או תוצר של תהליך מעכב את התהליך עצמו.
הבקרה ההורמונלית במערכת הרבייה הזכרית באדם,
היא דוגמה למנגנון משוב שלילי. עלייה בריכוז ההורמון טסטוסטרון בדם, מעל סף מסוים, גורמת ל:
עיכוב הפרשת ההורמון המשחרר מן ההיפותלמוס,
עיכוב הפרשת הגונדוטרופינים FSH, LH מההיפופיזה
ועקב כך, עיכוב הפרשה נוספת של טסטוסטרון מהאשכים.

10. שאלה 3
שאלה 3:
מנגנוני משוב שלילי רבים פועלים בגופנו. חשבו: מה יכול להיות היתרון של מנגנון כזה?

11. תשובה 3
שאלה 3:
מנגנוני משוב שלילי רבים פועלים בגופנו. חשבו: מה יכול להיות היתרון של מנגנון כזה?
תשובה:
יש היגיון בכך שהתוצר של התהליך יעכב את התהליך עצמו. כאשר מצטברות מולקולות רבות של התוצר הסופי, סימן שיש כמות מספקת של התוצר הסופי, ואין צורך להמשיך ולייצר אותו, ולפיכך, כדאי להוריד את רמת הפעילות במסלול הייצור.
לדוגמה, כאשר נוצרות באשכים מולקולות רבות של טסטוסטרון ורמתו בדם עולה (מעל לסף כלשהו), אין צורך להמשיך לייצרו ברמה גבוהה. וכך, הטסטוסטרון עצמו מוריד את רמת הייצור של טסטוסטרון נוסף, על ידי כך שהוא מעכב את הפרשת ההורמון המשחרר מן ההיפותלמוס, ואת הפרשת הגונדוטרופינים FSH, LH מההיפופיזה.

12. שאלה 4
שאלה 4 (בגרות 2010):
באדם, לאחר ההתבגרות המינית, התהליך של יצירת תאי הזרע מתרחש כל הזמן, והוא מווסת באמצעות משוב.
תאר את המשוב. בתשובתך השתמש במונחים: היפופיזה, היפותלמוס, אשך, טסטוסטרון, LH, FSH.

13. תשובה 4
שאלה 4 (בגרות 2010):
באדם, לאחר ההתבגרות המינית, התהליך של יצירת תאי הזרע מתרחש כל הזמן, והוא מווסת באמצעות משוב.
תאר את המשוב. בתשובתך השתמש במונחים: היפופיזה, היפותלמוס, אשך, טסטוסטרון, LH, FSH.
תשובה:
ההיפותלמוס מפריש הורמונים משחררים. בתגובה, ההיפופיזה מפרישה גונדוטרופינים: FSH ו-LH. ה-FSH מעודד יצירת תאי זרע וה-LH מעודד הפרשת טסטוסטרון באשכים. הטסטוסטרון מעורר הפרשת תאי זרע. כאשר רמת הטסטוסטרון בדם עולה, יש עיכוב של הפרשת ההורמונים מההיפופיזה ומההיפותלמוס.

14. שאלה 5
שאלה 5:
אצל גבר התגלתה בעיית עקרות עקב ייצור כמות קטנה מדי של תאי זרע.
מנו לפחות שתי סיבות אפשריות לכך.

15. תשובה 5
שאלה 5:
אצל גבר התגלתה בעיית עקרות עקב ייצור כמות קטנה מדי של תאי זרע.
מנו לפחות שתי סיבות אפשריות לכך.
תשובה:
סיבות אפשריות לירידה בכמות תאי זרע הנוצרת באשכים:
רמה נמוכה מדי של הורמון משחרר המופרש מן ההיפותלמוס.
בעיה/חוסר בקולטנים של ההורמון המשחרר על גבי קרום התא של התאים בהיפופיזה.
רמות נמוכות של FSH, LH המופרשים מההיפופיזה.
בעיה/חוסר בקולטנים של FSH ושל LH על גבי קרום התא של התאים באשכים.
רמה נמוכה של טסטוסטרון המופרש מהאשכים.

16. הבשלת הביציות והמחזור החודשי של האישה
כל תינוקת נולדת כשבשחלותיה מאגר של מאות אלפי ביציות לא בשלות המצויות בתוך זקיקים.
זקיק הוא מבנה דמוי שלפוחית המכיל את הביצית ושכבה אחת או יותר של תאים נלווים.
עם תחילת ההתבגרות המינית, בעקבות הפרשת הורמון משחרר מההיפותלמוס וההורמונים FSH, LH מההיפוזה, מתחילים בגוף הנערה שני תהליכים מרכזיים, המתרחשים באותו הזמן:
הבשלת הביצית בשחלה והביוץ = חריגת הביצית מן השחלה.
הכנת הרחם לקליטת עובר.
תהליכים אלו, הקשורים זה בזה וחוזרים במחזוריות חודשית מתחילת גיל ההתבגרות עד גיל חמישים בערך, מהווים את המחזור החודשי (מחזור הווסת).
אורכו של המחזור החודשי הוא כ-28 יום בממוצע (משך המחזור שונה אצל כל נערה ואישה, ונע בין 25 ל-35 ימים).
היום הראשון של המחזור הוא היום הראשון של דימום הווסת.

17. הזקיק שנותר בשחלה מתפתח לגופיף צהוב (תפקידו יוסבר בהמשך).
המחזור החודשי של האישה
נלמד על מהלך המחזור החודשי, בעזרת תיאור שני התהליכים העיקריים המתרחשים בו באותו הזמן.
תהליך א' – הבשלת הביצית:
© התמונות מתוך סימולציית מחזור ההורמונים והביוץ, מט"ח
בימים הראשונים של המחזור, עם תחילת דימום הווסת, מתחילה להבשיל ביצית אחת (לרוב, רק באחת השחלות), והזקיק שמכיל אותה גדל ומתפתח. תהליך ההבשלה נמשך כ-14 יום, שבמהלכם הזקיק המתפתח מתקדם אל דופן השחלה עד שהוא מגיע אל מול פתח החצוצרה.
באמצע המחזור החודשי, ביום ה-14 בערך, מתרחש הביוץ – הביצית פורצת מן הזקיק ומן השחלה ויוצאת אל החצוצרה.
לאחר הביוץ, הביצית הבשלה שחרגה מן השחלה ממשיכה לנוע בחצוצרה לכיוון הרחם.
הזקיק שנותר בשחלה מתפתח לגופיף צהוב (תפקידו יוסבר בהמשך).
לרוב, לא מתרחשת הפריה, ואז הביצית מתפרקת, והגופיף הצהוב מתנוון בהדרגה במהלך המחצית השנייה של המחזור (בימים 18–28).

18. תהליך ב' – הכנת הרחם לקליטת עובר:
המחזור החודשי של האישה 1
תהליך ב' – הכנת הרחם לקליטת עובר:
בערך ביום השישי של המחזור החודשי, השכבה הפנימית של הרחם, שנקראת רירית הרחם, מתחילה להתעבות, ומתפתחים בה נימי דם רבים.
הרירית המעובה מתפתחת ומגיעה לשיא בימים שלאחר הביוץ. 2
לרוב, לא מתרחשת הפריה ואז, כעשרה ימים לאחר הביוץ, רירית הרחם המעובה מתחילה להתפרק. כשבועיים לאחר הביוץ, נימי הדם הרבים, שצמחו בתוך השכבה המפותחת, נקרעים, והרירית נושרת. הדם שהיה בנימים שנקרעו והשרידים של תאי הרירית יוצאים דרך הנרתיק – זה דימום הווסת.
התחלת הדימום היא סיומו של מחזור חודשי אחד והתחלתו של מחזור חדש.
שלב הווסת
© התמונות מתוך סימולציית מחזור ההורמונים והביוץ, מט"ח

19. השינויים ברמות ההורמונים במהלך המחזור החודשי
התהליכים המתרחשים במערכת הרבייה של האישה במהלך המחזור החודשי, מתואמים ומבוקרים:
יש תיאום מלא בין הבשלת הביצית והביוץ לבין הכנת הרחם לקליטת העובר, והוא שמאפשר את קליטת הביצית המופרית ברחם והמשך ההיריון.
התיאום נוצר בעקבות ויסות ופיקוח של הורמונים המופרשים בצורה מחזורית מההיפותלמוס, מההיפופיזה ומהשחלות של האישה, במהלך המחזור החודשי.

20. השינויים ברמות ההורמונים במהלך המחזור החודשי
ביוץ
התפתחות הזקיק והבשלת הביצית
גופיף צהוב
רירית הרחם
FSH LH
אסטרוגן
פרוגסטרון
© DESIDERIUS (Wikimedia commons)
© Nicole Vacheret (Wikimedia commons)
1. בתחילת המחזור:
בעקבות הפרשת הורמון משחרר מההיפותלמוס, ההיפופיזה מתחילה להפריש את ההורמון FSH, שגורם לזקיק בשחלה לגדול ולהתפתח, ולביצית שבתוכו להבשיל. השם FSH משמעו "הורמון מגרה זקיק" (Follicle Stimulating Hormone). בתגובה לכך, הזקיק שבשחלה מפריש את ההורמון אסטרוגן, הגורם לרירית הרחם להתעבות.
2. לקראת אמצע המחזור:
רמת האסטרוגן הגבוהה גורמת להיפופיזה להפריש כמות רבה של ההורמון LH (וגם עוד FSH). ה-LH הוא הורמון "משרה ביוץ" – עלייתו החדה והירידה שאחריה גורמות לביצית הבְּשלה לחרוג מן השחלה ולזקיק להפוך לגופיף צהוב.

21. השינויים ברמות ההורמונים במהלך המחזור החודשי – המשך
ביוץ
התפתחות הזקיק והבשלת הביצית
גופיף צהוב
רירית הרחם
FSH LH
אסטרוגן
פרוגסטרון
© DESIDERIUS (Wikimedia commons)
© Nicole Vacheret (Wikimedia commons)
3. לאחר הביוץ:
רמות ה-FSH, LH מההיפופיזה יורדות בחדות והגופיף הצהוב שבשחלה מתחיל להפריש את ההורמון פרוגסטרון.
עליית הפרוגסטרון (יחד עם האסטרוגן שעוד מופרש) גורמת לרירית הרחם להתעבות עוד יותר ולרחם להתכונן לקליטת עובר.
4. לרוב, לא מתרחשת הפריה ואז, הגופיף הצהוב מתנוון.
בעקבות זאת, רמת הפרוגסטרון יורדת בחדות וגורמת להתפרקות רירית הרחם ולהופעת דימום הווסת.
כך מתחיל מחזור חודשי חדש.

22. הבשלת הביציות, המחזור החודשי והשינויים ההורמונליים במהלכו
צפו בהדמיה המציגה את המחזור החודשי של האישה
מחזור ההורמונים והביוץ 22

23. המחזור החודשי של האישה – מה קורה כאשר מתרחשת הפריה?
ברוב המחזורים החודשיים בחיי הנערה והאישה לא מתרחשת הפריה, והתיאור המפורט בשקופיות הקודמות הוא המצב השכיח.
ואולם, מה קורה כאשר תאי זרע מגיעים אל הביצית הבשלה שבחצוצרה ומתרחשת הפריה?
הזיגוטה מתחילה לעבור חלוקות תא רבות. העובר הצעיר שנוצר נע לאורך החצוצרה ימים מספר עד שהוא נכנס אל הרחם ומגיע אל דופן הרחם, שם יתפתח בזמן ההיריון. העובר נקלט ונשתל ברירית הרחם העשירה בכלי דם ומתחיל ההיריון.
בחודשי ההיריון הראשונים, הגופיף הצהוב ממשיך להתקיים בשחלה וממשיך להפריש פרוגסטרון ששומר על רירית הרחם ומדכא את הפרשת ה-FSH, LH מההיפופיזה.
כך נמנעת התפתחות עוד זקיקים בשחלה והתחלת מחזור חדש.

24. מנגנוני משוב בתהליכי רבייה – אצל האישה
הבקרה ההורמונלית על תהליכי הרבייה נעשית בעזרת מנגנוני משוב. מנגנון משוב הוא מנגנון שבו תוצאות התהליך מווסתות את שלבי התהליך עצמו.
משוב חיובי:
תוצאה או תוצר של תהליך מגביר את התהליך עצמו.
משוב שלילי:
תוצאה או תוצר של תהליך מעכב את התהליך עצמו.
דוגמאות למנגנוני משוב במחזור החודשי של האישה:
משוב חיובי – במחצית הראשונה של המחזור (עד הביוץ), אסטרוגן שמופרש מן הזקיק בשחלה (בעקבות הפרשת FSH, LH) גורם להפרשה מוגברת של FSH, LH מההיפופיזה.
משוב שלילי – לאחר הביוץ, הפרוגסטרון והאסטרוגן המופרשים מהגופיף הצהוב, מעכבים הפרשה של FSH, LH מההיפופיזה (וכך נמנעים התפתחות זקיקים חדשים וביוץ).

25. מנגנוני משוב במחזור החודשי
ימים 15–28 במחזור החודשי
ימים 1–14 במחזור החודשי
התעבות רירית הרחם
עיכוב של התפתחות זקיקים נוספים והבשלת עוד ביציות
היפופיזה
היפותלמוס
שחלות
(הגופיף הצהוב)
FSH, LH
הורמון משחרר
פרוגסטרון
התעבות רירית הרחם
התפתחות זקיקים והבשלת ביצית
היפופיזה
היפותלמוס
שחלות
(הזקיק)
FSH, LH
הורמון משחרר
אסטרוגן

26. האם הוא מתאר שינוי המתרחש בביצית, ברירית הרחם או שינוי ברמת ההורמונים?
שאלה 6
שאלה 6:
בשקופית הבאה מופיעים משפטים המתארים מצבים או אירועים המתרחשים במהלך המחזור החודשי של האישה. עבור כל משפט, קבעו:
האם הוא מתאר שינוי המתרחש בביצית, ברירית הרחם או שינוי ברמת ההורמונים?
באיזה שלב במחזור החודשי הוא מתרחש?
שבצו כל משפט במקום המתאים בטבלה.
שינויים בביצית
שינויים ברירית הרחם
שינויים בהורמונים
וסת
(ימים 1-5 של המחזור)
הבשלת הביצית
(ימים 6-13)
ביוץ והפריה
(ימים 14-17)
הרחם מוכן לקליטת עובר
(ימים 18-28)

27. שאלה 6 א. הביציות עדיין לא בשלות
ב. רמות האסטרוגן והפרוגסטרון נמוכות מאוד
ג. רירית הרחם מתחילה להתעבות
ד. הביצית נודדת מהחצוצרה אל הרחם ומתפרקת
ה. רמת הפרוגסטרון מתחילה לעלות
ו. רירית הרחם ממשיכה להתעבות
ז. רמות האסטרוגן והפרוגסטרון גבוהות מאוד
ח. הביצית חורגת מהשחלה ויוצאת אל חצוצרה
ט. רירית הרחם נושרת
י. רמת האסטרוגן היא הגבוהה ביותר
יא. הביצית מבשילה
יב. רירית הרחם עבה מאוד ומתאימה לקלוט עובר
שינויים בביצית
שינויים ברירית הרחם
שינויים בהורמונים
וסת
(ימים 1-5 של המחזור)
הבשלת הביצית
(ימים 6-13)
ביוץ והפריה
(ימים 14-17)
הרחם מוכן לקליטת עובר
(ימים 18-28)

28. תשובה 6 שינויים בביצית שינויים ברירית הרחם שינויים בהורמונים וסת
שינויים בביצית
שינויים ברירית הרחם
שינויים בהורמונים
וסת
(ימים 1-5 של המחזור)
הביציות עדיין לא בשלות
רירית הרחם נושרת
רמות האסטרוגן והפרוגסטרון נמוכות מאוד
הבשלת הביצית
(ימים 6-13)
הביצית מבשילה
רירית הרחם מתחילה להתעבות
רמת האסטרוגן היא הגבוהה ביותר
ביוץ והפריה
(ימים 14-17)
הביצית חורגת מהשחלה ויוצאת אל חצוצרה
רירית הרחם ממשיכה להתעבות
רמת הפרוגסטרון מתחילה לעלות
הרחם מוכן לקליטת עובר
(ימים 18-28)
הביצית נודדת מהחצוצרה אל הרחם ומתפרקת
רירית הרחם עבה מאוד ומתאימה לקלוט עובר
רמות האסטרוגן והפרוגסטרון גבוהות מאוד

29. שאלה 7
שאלה 7 (בגרות 2006):
מגבר ומאישה נלקחו דגימות דם, אחת לשבוע, במשך שלושה שבועות, ובכל דגימה נבדקה רמת ההורמונים LH ו-FSH.
תוצאות הבדיקות מוצגות (בערכים יחסיים) בטבלה הבאה.
על פי התוצאות שבטבלה, איזה נבדק הוא הגבר: נבדק א' או נבדק ב'? נמק.
נבדק א'
נבדק ב'
רמת LH
רמת FSH
דגימה ראשונה 35 30 25 15
דגימה שנייה 95 65 23 16
דגימה שלישית

30. תשובה 7
שאלה 7 (בגרות 2006):
מגבר ומאישה נלקחו דגימות דם, אחת לשבוע, במשך שלושה שבועות, ובכל דגימה נבדקה רמת ההורמונים LH ו-FSH.
תוצאות הבדיקות מוצגות (בערכים יחסיים) בטבלה הבאה.
על פי התוצאות שבטבלה, איזה נבדק הוא הגבר: נבדק א' או נבדק ב'? נמק.
נבדק א'
נבדק ב'
רמת LH
רמת FSH
דגימה ראשונה 35 30 25 15
דגימה שנייה 95 65 23 16
דגימה שלישית
תשובה:
נבדק ב' הוא גבר. נימוק: אצל נבדק ב' כמעט אין שינוי ברמת ההורמונים בין דגימה לדגימה. מצב זה מתאים לגבר אך אינו מתאים לאישה, שרמת ההורמונים אצלה משתנה במהלך המחזור החודשי.

31. שאלה 8
שאלה 8 (בגרות 2006):
משלוש נשים שונות נלקחו דגימות דם, ובכל דגימה נבדקה רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
תוצאות הבדיקות מוצגות (בערכים יחסיים) בטבלה הבאה.
על פי התוצאות שבטבלה, באיזה שלב במחזור הווסת נמצאה כל אחת משלוש הנשים ביום הבדיקה? נמק.
רמת אסטרוגן
רמת פרוגסטרון
נבדקת א' 70 97
נבדקת ב' 90 7
נבדקת ג' 30 5

32. תשובה 8
שאלה 8 (בגרות 2006):
על פי התוצאות שבטבלה, באיזה שלב במחזור הווסת נמצאה כל אחת משלוש הנשים ביום הבדיקה? נמק.
רמת אסטרוגן
רמת פרוגסטרון
נבדקת א' 70 97
נבדקת ב' 90 7
נבדקת ג' 30 5
תשובה:
נבדקת א' נמצאת בתקופה שאחרי הביוץ, בערך בשבוע השלישי של המחזור החודשי (לקראת סופו), בשלב שבו הגופיף הצהוב כבר התפתח. נימוק: בשלב זה רמת הפרוגסטרון, שמופרש על ידי הגופיף הצהוב, מקסימלית, וגם רמת האסטרוגן די גבוהה.
נבדקת ב' נמצאת בשלב הביוץ או ממש לפני הביוץ. נימוק: בשלב זה רמת האסטרוגן מקסימלית ורמת הפרוגסטרון נמוכה.
נבדקת ג' נמצאת בתחילת המחזור החודשי (בשלב הווסת) או מיד לאחר מכן, בשלב הראשוני של גדילת הזקיק. נימוק: בשלב זה גם רמת האסטרוגן וגם רמת הפרוגסטרון נמוכות מאוד.

33. שאלה 9
שאלה 9 (בגרות 2009):
תאר בקצרה משוב חיובי ומשוב שלילי במחזור הווסת.
לכל אחד מן המשובים ציין:
- אילו הורמונים מעורבים במשוב.
- מאין מופרש כל אחד מהם.
- מהו אבר המטרה של כל הורמון.

34. תשובה 9
שאלה 9 (בגרות 2009):
תאר בקצרה משוב חיובי ומשוב שלילי במחזור הווסת.
לכל אחד מן המשובים ציין:
- אילו הורמונים מעורבים במשוב.
- מאין מופרש כל אחד מהם.
- מהו אבר המטרה של כל הורמון.
תשובה:
משוב חיובי: FSH שמופרש מההיפופיזה מעודד התפתחות זקיק בשחלה. הזקיק מפריש אסטרוגן, והעלייה בריכוז ההורמון אסטרוגן בדם, מעודדת עוד הפרשה של LH ו-FSH מההיפופיזה.
משוב שלילי: לאחר הביוץ, פרוגסטרון וגם אסטרוגן המופרשים מהגופיף הצהוב מעכבים הפרשת LH ו-FSH מההיפופיזה, וכך נמנעת התפתחות זקיקים נוספים.

35. שאלה 10
שאלה 10:
לאחר שלמדתם על תהליכי הרבייה באדם, מהם לדעתכם העקרונות הבסיסיים שעל פיהם פועלים האמצעים השונים למניעת הריון?

36. תשובה 10
שאלה 10:
לאחר שלמדתם על תהליכי הרבייה באדם, מהם לדעתכם העקרונות הבסיסיים שעל פיהם פועלים האמצעים השונים למניעת הריון?
תשובה:
העקרונות הבסיסיים שעל פיהם פועלים אמצעי המניעה הקיימים כיום הם:
א. מניעת המפגש בין תא הזרע לביצית (מניעת הפריה)
ב. מניעת ביוץ
ג. מניעת השתלת העובר ברחם, בשלב מוקדם מאוד של ההיריון

37. שאלה 11
שאלה 11:
בהמשך לשאלה הקודמת, הציעו כיצד אפשר להשתמש בהורמונים כדי למנוע ביוץ.
הסבירו מהו מנגנון הפעולה של ההורמון שבחרתם – כיצד הוא מונע ביוץ?

38. תשובה 11
שאלה 11:
בהמשך לשאלה הקודמת, הציעו כיצד אפשר להשתמש בהורמונים כדי למנוע ביוץ.
הסבירו מהו מנגנון הפעולה של ההורמון שבחרתם – כיצד הוא מונע ביוץ?
תשובה:
אפשר למנוע ביוץ בעזרת ההורמון פרוגסטרון, לדוגמה.
הורמון זה פועל במנגנון של משוב שלילי על ההיפופיזה ומפחית את הפרשת ההורמונים FSH, LH. בעקבות זאת, התפתחות הזקיק והבשלת הביצית שבתוכו מעוכבים, והביוץ נמנע.

39. התפתחות הטכנולוגיה והתקדמות הרפואה מאפשרות לאדם להתערב בתהליכי הרבייה.
התערבות האדם בתהליכי הרבייה – גלולות למניעת היריון בתור אמצעי מניעה ביולוגי
התפתחות הטכנולוגיה והתקדמות הרפואה מאפשרות לאדם להתערב בתהליכי הרבייה.
אחד הפיתוחים החשובים בתחום זה הן הגלולות למניעת היריון.
כיום, מיליוני נשים ברחבי העולם משתמשות בגלולות למניעת היריון.
בשנות השישים של המאה העשרים, פיתח ביוכימאי אמריקני את הגלולה הראשונה למניעת היריון, בתור אמצעי מניעה. מאז פותחו מגוון סוגים של גלולות בעלות הרכב כימי משתנה, אך המשותף לכולן הוא שהן מכילות מינונים שונים של ההורמונים פרוגסטרון ואסטרוגן (או מולקולות המחקות הורמונים אלו).
הפרוגסטרון שבגלולה מדכא את הפרשת ההורמונים FSH, LH מן ההיפופיזה וכך הבשלת הביצית מעוכבת והביוץ נמנע.
הפרוגסטרון גם מונע את התעבות רירית הרחם במהלך המחזור החודשי.
האסטרוגן שבגלולה מסייע גם הוא במניעת הביוץ, בעזרת עיכוב הפרשת FSH, LH.
© Matthew Bowden /

40. ויסות הורמונלי של תהליכי רבייה באדם
סיכום ביניים
ויסות הורמונלי של תהליכי רבייה באדם
עם ההתבגרות המינית באדם, בהשפעת הורמוני הרבייה, חלים שינויים פיזיולוגיים בבני שני הזוויגים (מינים) ומופיעים סימני מין משניים.
מערכת ההפרשה הפנימית מבקרת ומווסתת את תהליכי הרבייה בעזרת הפרשת הורמונים:
ההיפותלמוס שבמוח מפריש הורמונים משחררים שגורמים להיפופיזה, הבלוטה הראשית במערכת ההפרשה הפנימית, להפריש את ההורמונים FSH ו-LH, שאברי המטרה שלהם הם השחלות והאשכים.
הפרשת הגונדוטרופינים מההיפופיזה גורמת ל: ייצור תאי זרע באשכים / הבשלת ביציות בשחלות, הפרשת הורמוני הרבייה מהאשכים או השחלות והתפתחות סימני המין המשניים.
טסטוסטרון הוא הורמון הרבייה הזכרי, המופרש מהאשכים וגורם לייצור תאי זרע וייצור נוזל זרע.
המחזור החודשי (מחזור הווסת) של האישה כולל שני תהליכים מרכזיים, המתרחשים בו בזמן במחזוריות חודשית (מתחילת ההתבגרות המינית ועד גיל חמישים בערך):
התפתחות הזקיק והבשלת הביצית בשחלה והביוץ = חריגת הביצית מן השחלה.
הכנת הרחם לקליטת עובר (התעבות רירית הרחם והתפתחות נימי דם רבים בתוכה).
ההורמונים המופרשים בצורה מחזורית מההיפותלמוס, מההיפופיזה ומהשחלות של האישה, במהלך המחזור החודשי, הם שמאפשרים את התיאום בין התפתחות הזקיק והביצית לבין התעבות רירית הרחם ומוכנותה לקליטת העובר, ואת המשך ההיריון.
הבקרה ההורמונלית על תהליכי הרבייה נעשית בעזרת מנגנוני משוב. מנגנון משוב הוא מנגנון שבו תוצאות התהליך מווסתות את שלבי התהליך עצמו.

41. התערבות האדם בתהליכי הרבייה
בעיות פוריות בגברים ונשים
התערבות האדם – פתרון בעיות פוריות
סוגיות אתיות הקשורות להתערבות האדם בתהליכי הרבייה

42. שאלה 12
שאלה 12:
דניאלה ואמנון הם זוג צעיר שהתחתן לפני כשנתיים. זה תקופה ארוכה הם מנסים להביא ילד לעולם ואינם מצליחים.
לפי מה שלמדתם על תהליכי הרבייה באדם, העלו כמה סיבות אפשריות לבעיות הפוריות של הזוג:
2 סיבות אפשריות לאי-פוריות אצל הגבר,
2 סיבות אפשריות לאי-פוריות אצל האישה.

43. תשובה 12 – בעיות פוריות באדם
תשובה:
כ-15% מכלל הזוגות המנסים להביא ילד לעולם, מתקשים בכך. הסיבות לאי-פוריות הן רבות, ומקורן יכול להיות הן בגבר הן באישה. כמו כן, הסיבות לאי-פוריות יכולות לנבוע מבעיות בשלבים שונים של תהליכי הרבייה – החל בייצור תאי הרבייה וכלה בהיריון עצמו.
בעיות הפוריות הנפוצות ביותר אצל גברים הן:
מיעוט תאי זרע, תאי זרע בעלי יכולת תנועה לקויה, תאי זרע בעלי מבנה פגום
בעיה בייצור נוזל הזרע והפרשתו, חסימה בצינורות מובילי הזרע
בעיות הקשורות בהפרעה הורמונלית (לדוגמה, רמת טסטוסטרון נמוכה)
בעיות הפוריות הנפוצות ביותר אצל נשים הן:
בעיה בהתפתחות הביציות ובהבשלתן, הפרעה בתהליכי הביוץ
חסימה של החצוצרות (מונעת הגעת תאי זרע, כך שלא מתאפשרת הפריה)
בעיה בקליטת העובר הצעיר ברחם (כארבעה ימים לאחר ההפריה)
בעיות הקשורות להפרעה הורמונלית (לדוגמה, בעיה בהפרשת האסטרוגן)

44. התערבות האדם בתהליכי הרבייה – הפריה חוץ-גופית
התפתחות הטכנולוגיה והתקדמות הרפואה, מאפשרות לאדם להתערב בתהליכי הרבייה ולעזור לפתור בעיות פוריות של זוגות רבים.
לדוגמה:
טיפולים הורמונליים המעלים את כמות תאי הזרע אצל הגבר או מסדירים את הביוץ אצל האישה, השבחת זרע בעזרת ריכוז תאי הזרע הטובים במעבדה והחדרתם לגוף האישה ("הזרעה"),
ניתוח לפתיחת חסימה בצינורות מובילי הזרע של הגבר או בחצוצרות של האישה ועוד.
עוד פיתוח חשוב בתחום זה, הוא ההפריה החוץ-גופית.
בשיטה זו, ההפריה נעשית במעבדה – מפגישים בדרך מלאכותית תאי זרע עם ביציות שנשאבו מגוף האישה. לאחר כמה ימים שבהם הביצית המופרית מתפתחת בכלי מעבדה מיוחד, העובר הצעיר מוחזר לגוף האישה ונקלט ברחם, ובו מתפתח ההיריון.
שיטה זו פותחה ובוצעה לראשונה ב-1978 באנגליה, על ידי החוקר ד"ר רוברט אדוארדס, שזכה על כך בפרס נובל לרפואה בשנת 2010.
כיום, שיטה זו היא אחד הכלים העיקריים לטיפול בבעיות של אי-פוריות בקרב גברים ונשים.

45. הפריה חוץ-גופית
בהפריה חוץ-גופית יש ארבעה שלבים עיקריים:
1. גירוי שחלות
2. שאיבת ביציות
3. הפריה מלאכותית
4. החזרת עוברים לרחם
שלבי התהליך:
החל מן היום השלישי של המחזור – הזרקת הורמונים מסוג FSH (או חומרים המחקים את פעולתו), המעודד התפתחות זקיקים והבשלת ביציות בשחלות. בעזרת מכשיר אולטרה-סאונד, עוקבים אחרי גודל הזקיקים.
כשהזקיקים מפותחים מספיק ומגיעים לגודל מסוים, מזריקים הורמון הדומה ל-LH וגורם לביוץ בתוך כ-36 שעות.
כ-34 שעות לאחר הזרקת ההורמון המשרה ביוץ, שואבים מן השחלות את הביציות הבשלות, לפני שהן פורצות החוצה מן הזקיקים. השאיבה נעשית בעזרת מחט מיוחדת, בעזרת סריקת אולטרה-סאונד, שבעזרתה רואים את הזקיקים הגדולים שהמחט חודרת אליהם ושואבת את הביציות.

46. ההפריה המלאכותית אינה נעשית במבחנה, אלא בצלחת פטרי).
הפריה חוץ-גופית
שלבי התהליך – המשך:
3. הפריה מלאכותית
בתוך חמש שעות מרגע השאיבה מערבבים את הביציות שנשאבו עם דגימת זרע בכלי מעבדה מיוחד, ואמורה להתרחש הפריה (שם השיטה בשפת היום-יום הוא "הפריית מבחנה", אך
ההפריה המלאכותית אינה נעשית במבחנה, אלא בצלחת פטרי).
במקרה שמרבית תאי הזרע בדגימה אינם תקינים,
בוחרים תאי זרע תקינים ומזריקים אותם אל תוך הציטופלזמה
של הביציות.
4. החזרת עוברים
הביציות המופרות מתחילות להתחלק ולהתפתח לעוברים. כעבור שלושה עד חמישה ימים, העוברים הצעירים שנראים תקינים מוחזרים לרחם כדי שייקלטו בו ויתפתח היריון.
הפריה חוץ-גופית היא שיטה חדשנית מבחינה טכנולוגית וסייעה לזוגות רבים מסביב לעולם להביא ילדים, ואף על פי כן, אין זה תהליך פשוט ולעתים קרובות הטיפול אינו מצליח.
הסיכוי שעובר שנוצר במעבדה ייקלט ברחם וימשיך להתפתח בהיריון תקין (עד ללידה) אינו גבוה, והוא הולך ופוחת כאשר יש בעיות הקשורות לאיכות הביציות ותאי הזרע, למבנה הרחם ותפקודו וכדומה, וכן ככל שהאישה מבוגרת יותר.
שיעור ההצלחה הממוצע של מחזור הפריה אחד הוא כ-30%.
© istockphoto.com/ ktsimage

47. הפריה חוץ-גופית – סוגיות אתיות
שיטת ההפריה החוץ-גופית מעוררת סוגיות אתיות. הבעייתית שבהן היא החזרת העוברים.
כאמור, בהפריה המלאכותית במעבדה יכולים להיווצר כמה עוברים. ואולם, היריון מרובה עוברים הוא מסוכן יותר (לאם ולעוברים) ולכן, לרוב, מחזירים לרחם בין שניים לשלושה עוברים בלבד.
ומה עם "העוברים העודפים" – האם מוסרי "להיפטר" מהם?
אחת האפשרויות היא הקפאת עוברים – עוברים בני ימים אחדים, שנוצרו במעבדה, עוברים תהליך הקפאה הדרגתי ומבוקר ונשמרים בתנאים מיוחדים.
כאשר בני הזוג ירצו להביא לעולם עוד ילד, האישה לא תצטרך לעבור שוב את הגירוי השחלתי ואת שאיבת הביציות (תהליכים כואבים שכוללים סיכון בריאותי), אלא יופשרו עוברים מן ההפריה החוץ-גופית הקודמת שנעשתה, ויוחזרו לרחם.
החסרונות של הקפאת עוברים:
1. הסיכוי של עוברים שהוקפאו להיקלט ברחם, נמוך בחמישים אחוזים מן הסיכוי של עוברים שלא הוקפאו להיקלט ברחם.
2. הקפאת עוברים מעוררת עוד סוגיה אתית – אם בני הזוג לא ירצו עוד ילד או ייפרדו וכדומה, מה יהיה עתידם של אותם העוברים המוקפאים שלא יוחזרו לרחם? האם יש "להיפטר" מהם או לשמור אותם? ואם כן, עד מתי?
שאלה:
לדעתכם, כיצד אפשר לפתור סוגיות מוסריות אלו? דונו בנושא.

48. שאלה 13 א
שאלה 13 (בגרות 2011):
פרס נובל לרפואה לשנת 2010 הוענק לחוקר הבריטי רוברט אדוארדס, אשר פיתח את ההפריה החוץ-גופית כטיפול לאי-פוריות. טיפול זה מומלץ לבצע רק כאשר טיפולים אחרים כשלו.
א. השלב הראשון בתהליך ההפריה החוץ-גופית הוא טיפול הורמונלי לאישה, הגורם להתפתחות של מספר גדול יחסית של ביציות.
תאר את המשך הטיפול, עד להשגת הריון.

49. תשובה 13 א
שאלה 13 (בגרות 2011):
פרס נובל לרפואה לשנת 2010 הוענק לחוקר הבריטי רוברט אדוארדס, אשר פיתח את ההפריה החוץ-גופית כטיפול לאי-פוריות. טיפול זה מומלץ לבצע רק כאשר טיפולים אחרים כשלו.
א. השלב הראשון בתהליך ההפריה החוץ-גופית הוא טיפול הורמונלי לאישה, הגורם להתפתחות של מספר גדול יחסית של ביציות.
תאר את המשך הטיפול, עד להשגת הריון.
תשובה:
א. לאחר גירוי השחלות בעזרת הטיפול ההורמונלי, מגיע שלב שאיבת הביציות: שואבים את הביציות הבשלות מתוך הזקיקים שבשחלות. אחר כך, במעבדה, מבצעים את ההפריה המלאכותית: מוסיפים לביציות שנשאבו דגימת זרע ומקווים שיתרחשו הפריות. אוספים את הביציות המופרות ומגדלים אותן מספר ימים במעבדה בצלחת פטרי בתנאים מתאימים. השלב הבא הוא שלב החזרת העוברים: מבין העוברים הצעירים שנוצרו, בוחרים שניים עד שלושה עוברים תקינים ומחזירים אותם לרחם, כדי שלכל הפחות, אחד העוברים ייקלט ברחם, ויתחיל ההיריון.

50. שאלה 13 ב
שאלה 13 (בגרות 2011):
פרס נובל לרפואה לשנת 2010 הוענק לחוקר הבריטי רוברט אדוארדס, אשר פיתח את ההפריה החוץ-גופית כטיפול לאי-פוריות. טיפול זה מומלץ לבצע רק כאשר טיפולים אחרים כשלו.
ב. ציין בעיה אחת הגורמת לאי-פוריות שפותרים באמצעות הפריה חוץ-גופית, והסבר כיצד הפריה חוץ-גופית עשויה לפתור את הבעיה שציינת.

51. תשובה 13 ב
שאלה 13 (בגרות 2011):
פרס נובל לרפואה לשנת 2010 הוענק לחוקר הבריטי רוברט אדוארדס, אשר פיתח את ההפריה החוץ-גופית כטיפול לאי-פוריות. טיפול זה מומלץ לבצע רק כאשר טיפולים אחרים כשלו.
ב. ציין בעיה אחת הגורמת לאי-פוריות שפותרים באמצעות הפריה חוץ-גופית, והסבר כיצד הפריה חוץ-גופית עשויה לפתור את הבעיה שציינת.
תשובה:
ב. כאשר יש בעיה בתהליך הביוץ, כלומר, הביציות מסוגלות להתפתח ולהבשיל אך אין ביוצים, אפשר להיעזר בהפריה חוץ-גופית. בשיטה זו, לא מחכים לביוץ טבעי, אלא הביציות נשאבות ישירות מן הזקיקים שבשחלה לאחר טיפול הורמונלי, המגרה את הזקיקים לגדול ולהתפתח. הביציות שנשאבו מעורבבות עם דגימת זרע וההפריה מתרחשת בכלי מעבדה מיוחד.
בעיות אפשריות נוספות:
חסימה בחצוצרה המונעת מעבר של תאי הזרע, כך שאינם יכולים להגיע לביצית
כאשר יש סיכון כי האישה לא תוכל להשתמש בביציותיה בעתיד (לדוגמה, בעקבות כימותרפיה) – במצב כזה אפשר לשאוב ביציות, להקפיא אותן ובעתיד להפרות אותן בהפריה חוץ-גופית.

52. עוד דוגמאות להתערבות האדם בתהליכי הרבייה
יש עוד דוגמאות להתערבות האדם בתהליך ההפריה וההיריון.
בנק הזרע
זה מחסן של דגימות זרע המוקפאות בטמפרטורה של -195°C. במדינות רבות קיימים כמה בנקים של זרע, ובהם מאגר גדול של דגימות זרע שמקורן בתורמים רבים ושונים.
השימושים של תרומת זרע: כאשר זוג רוצה להביא ילד לעולם אך איכות תאי הזרע של הגבר נמוכה, או כאשר אישה רווקה מעוניינת להרות.
© istockphoto.com/ dem10

53. עוד דוגמאות להתערבות האדם בתהליכי הרבייה
תרומת ביציות
יש נשים הרוצות להביא ילד לעולם, אך הביציות שלהן אינן תקינות בעקבות מחלה, פגם גנטי, טיפול כימותרפי שפגע בשחלה וכדומה. נוסף על כך, מאחר שאיכות הביציות של האישה יורדת עם הגיל, ביציותיהן של נשים בגיל מתקדם (מעל גיל חמישים) הן, לרוב, לא תקינות.
נשים אלו יכולות לקבל תרומת ביציות. נעשית הפריה חוץ-גופית, והעוברים שנוצרים מוחזרים לרחם האישה שקיבלה את תרומת הביצית, וכך היא זו הנושאת את ההיריון.
הבעייתיות:
קבלת ביציות מתורמת כרוכה בטיפול הורמונלי (הזרקות המעודדות ביוץ) ובתהליך פולשני של שאיבת ביציות. נוסף על כך, שלא כמו תאי הזרע, הנוצרים באשכים של הגבר מגיל ההתבגרות לאורך כל החיים, בשחלות האישה לא נוצרות ביציות חדשות במהלך החיים, אלא כל אישה נולדת עם מספר סופי של ביציות לא מפותחות, שמבשילות במהלך המחזורים החודשיים עד גיל חמישים בערך.
לכן, תרומת זרע היא פשוטה, ואילו תרומת ביציות
היא עניין מורכב יותר, הדורש פיקוח וחקיקה ולעתים אף
תגמול כספי, כדי להגן על התורמת ולתמוך בה.
© ekem (Wikimedia commons).
Courtesy: RWJMS IVF Laboratory

54. עוד דוגמאות להתערבות האדם בתהליכי הרבייה
פונדקאות
פונדקאות היא נשיאת עובר ברחמה של אישה שהופרתה מזרע של גבר שאינו בן זוגה (ולכן היא מכונה "אם פונדקאית"), עד לידה של תינוק/ת, ומסירתו להורים המיועדים.
זוגות ונשים הנעזרים בפונדקאות: נשים הסובלות מבעיות ברחם או בשחלות, נשים שהיריון עלול לסכן במידה ניכרת את בריאותן, נשים שסבלו מהפלות חוזרות וגם נשים שעברו טיפולי פוריות כושלים רבים.
ביציות נשאבות מן האישה ומופרות על-ידי תאי הזרע של הגבר בהפריה חוץ-גופית, והעוברים מוחזרים לרחם של האם הפונדקאית, אשר תורמת את "תהליך ההיריון".
הפונדקאות מוסדרת בהסכם (חוזה) שבו האם הפונדקאית מבטיחה להורים לקיים אורח חיים בריא במהלך ההיריון וכמובן, למסור את התינוק שייוולד.
שאלה:
אילו סוגיות אתיות-מוסריות עולות מהתערבות האדם בתהליכי הרבייה, כמו בפונדקאות?
דונו בנושא.

55. התערבות האדם בתהליכי הרבייה – סוגיות אתיות
פונדקאות
היבטים אתיים-מוסריים:
האם הפונדקאית עוברת תהליכים רפואיים מורכבים ומסכני בריאות, ובהם: טיפולים הורמונליים, הפריה חוץ-גופית וההיריון עצמו. כמו כן, היא מוותרת על החופש שלה, בכך שהיא מסכימה לפיקוח קפדני על אורח החיים שלה במהלך ההיריון, ולעתים אף להעתקת מגוריה למרפאה מיוחדת לתקופת ההיריון. בסופו של התהליך, היא מוסרת את התינוק לאנשים אחרים. לכן, במדינות רבות הפונדקאות אסורה לחלוטין, ובמדינות אחרות, כגון ישראל, היא מותרת במגבלות שונות המעוגנות בחקיקה.
מאחר שיש חשש שנשים יציעו "שירותי פונדקאות" תמורת שכר ("רחם להשכרה"), יש מדינות כמו בריטניה וקנדה, שהחוק בהן אוסר על פרסום שירותי פונדקאות וקבלת תשלום תמורתם. במדינות אחרות, ביניהן ישראל, החוק אינו מתיר לשלם לאם הפונדקאית שכר, אך קובע כי יש לספק לה תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אבדן משכורת.