1. קריעת
ים סוף
CHAGALL, Marc The Parting of the Red Sea, 1966  

2. קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים היא שיאה וסיומה של הפרשה הארוכה של יציאת מצרים. מילוט בני ישראל מידי המצרים מתואר כנס כפול: ה` "קרע" את הים לאפשר לבני ישראל לעבור בו והשיב את הים כדי להשמיד סופית את מצרים. בני ישראל נקראים לחזות בנס כפול זה כדי להעיד לדורות הבאים על הישועה האלוהית שבה זכו. והם מגיבים לאירוע בשירת הים המבטאת את גודל הנס, את שמחתם של הניצולים ואת השבח לאל.
Vos Simon de, The Israelites after Crossing the Red Sea, 1641, State Hermitage Museum St. Petersburg

3. József Molnár, Moses leading the Israelites out of Egypt , 1861
וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה.  יח וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  יט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ:  כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם.  כ וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.  כא וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם--לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה.  כב לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה--לִפְנֵי, הָעָם.  (שמות יג, יז-כב)
József Molnár, Moses leading the Israelites out of Egypt , 1861

4. בני ישראל יכלו לצאת ממצרים בשתי דרכים: האחת הובילה לארץ פלישתים, השנייה הובילה אותם למדבר. הפסוק וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: מציין כי האלוקים הוביל אותם במדבר מחשש כי מלחמה בפלישתים תגרום להם להתייאש ולשוב למצרים.
המדרש מביא סיפור נוסף:
שלושים שנה לפני יציאת מצרים, שלושים אלף בני שבטי אפרים נמלטו ממצרים. הם ערכו חישוב מוטעה על פיו הגיעה העת לקיום ההבטחה האלוקית כי הם ייגאלו. בני אפרים יצאו דרך ארץ פלישתים שם נלחמו בהם המקומיים והרגו אותם. בורא העולם חשש כי לו יראו היהודים את עצמות אחיהם שמתו בנסיון הבריחה הקודם, הדבר ירפה את רוחם ויגרום להם לשוב למצרים.
וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ [וגו', ולא נחם אלהים דרך ארץ] פְּלִשְׁתִּים, לָמָּה, אֶלָּא שֶׁטָּעוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁלֹא שָׁלַם הַקֵּץ, וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם שְׁלשִׁים רִבּוֹא. וְלָמָּה נֶהֶרְגוּ, שֶׁחִשְּׁבוּ מִיּוֹם שֶׁנִּדְבַּר עִם אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים וְטָעוּ שְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ט): בְּנֵי אֶפְרָיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, לוּלֵי שֶׁטָּעוּ לֹא יָצָאוּ, מִי הָיָה חָפֵץ לְהוֹצִיא אֶל הוֹרֵג בָּנָיו, אֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, יג): וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל הוֹרֵג בָּנָיו, וַהֲרָגוּם פְּלִשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ז, כ כא) : וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח, וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַּת. וְהָיוּ עַצְמוֹתֵיהֶם שְׁטוּחִין בַּדֶּרֶךְ חֳמָרִים חֳמָרִים, שֶׁכְּבָר הָיָה לָהֶם שְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ עַד שֶׁלֹא יָצְאוּ אֲחֵיהֶם מִמִּצְרָיִם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם שְׁטוּחִין בַּדֶּרֶךְ יַחְזְרוּ לְמִצְרָיִם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וּבִקֵּשׁ לֵילֵךְ לִמְדִינָתוֹ, הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן וְלֹא הִסְפִּיק לִכָּנֵס לַמְדִינָה עַד שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, קְבָרָהּ עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא אֲחוֹתָהּ, אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲרֵינִי מְסַבְּבָה שֶׁלֹא תִּרְאֶה קִבְרָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ וְתַחֲזֹר לָהּ, מֶה עָשָׂה סִבְּבָה מֵאֲחוֹרֵי הַמְדִינָה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיוּ מְסַבְּבִים אֶת הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹא יִרְאוּ עַצְמוֹת אֲחֵיהֶם מֻשְׁלָכִין בַּדֶּרֶךְ וְיַחְזְרוּ לְמִצְרָיִם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל דָּמָם שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם וְטָבַל בּוֹ כֵלָיו כִּבְיָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֶנְקֹם נִקְמָתָן שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים. (מדרש רבה, בשלח יא)

5.   ROSSELLI, Cosimo, Crossing of the Red Sea, Fresco, Cappella Sistina, Vatican

6. וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם:  לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם.  ג וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם, הַמִּדְבָּר.  ד וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן.  ה וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ.  ו וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ.  ז וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ.  ח וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה.  ט וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם, כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ--עַל-פִּי, הַחִירֹת, לִפְנֵי, בַּעַל צְפֹן.  (שמות יד, א-ט)
  FIELD, Erastus Salisbury , Pharaoh's army marching, , National Gallery of Art, Washington

7. כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר.
וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה.  יא וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם.  יב הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם: 
כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. 
יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ--הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם:  כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם--לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם.  יד יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן.  (שמות יד, י-יד)
  MAÎTRE François ,
God's omnipotence: The Israelites cross the Red Sea. Pharaoh's army perishes in the water. from Augustine's "La cité de Dieu ", book I-X (manuscript "Den Haag, MMW, 10 A 11"), C Museum Meermanno Westreenianum, The Hague  

8. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ . טז וְאַתָּה הָרֵם אֶת-מַטְּךָ, וּנְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם--וּבְקָעֵהוּ; וְיָבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה.  יז וַאֲנִי, הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת-לֵב מִצְרַיִם, וְיָבֹאוּ, אַחֲרֵיהֶם; וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו.  יח וְיָדְעוּ מִצְרַיִם, כִּי-אֲנִי יְהוָה, בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה, בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו.  יט וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם.  כ וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם, וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה; וְלֹא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה, כָּל-הַלָּיְלָה. (שמות יד, טו-כ)
'Golden Haggadah',
Catalonia, early 14th century British Library, London  

9. "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם".
רמב"ן
וייסע מלאך האלוהים - אמר ר"א מלאך האלוהים הוא השר הגדול ההולך בענן, והוא הכתוב עליו וה' הולך לפניהם יומם. וכאשר נסע המלאך הזה ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחוריהם נסע עמוד הענן עמו, ויהי הענן והחשך בין מחנה למחנה וייאר לישראל את הלילה בעמוד האש כאשר עשה בשאר הלילות לעבור הים, כי בלילה עברו. ועל דעתי זה שאמר הכתוב " וייסע מלאך האלוהים " היה בתחילת הלילה, ו" מלאך האלוהים ההולך לפני מחנה ישראל " רמז לבית דינו של הקב"ה, שנקראת מידת הדין "מלאך" במקומות מן הכתוב, והוא השוכן בעמוד האש, והולך לפניהם לילה להאיר להם, ועל כן הזכיר " האלוהים ". ויתכן שאינו נסמך, אבל הוא ביאור:
וראיתי במכילתא דר' שמעון בן יוחאי שאל רבי יונתן בן יוחאי את ר' שמעון בן יוחאי מפני מה בכל כתוב "מלאך ה'" וכאן "מלאך האלוהים", אמר לו, אין אלוהים בכל אלא דין וכו'. רמזו למה שאמרנו. והנה עתה נסע בעמוד האש מלפני מחנה ישראל והלך מאחוריהם, ונסע עוד עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחוריהם, והנה שני העמודים מאחוריהם. ושב לבאר כי בא עמוד הענן הזה בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, לומר שלא הפסיק עמוד הענן בין עמוד האש למחנה ישראל, אבל הפסיק בין מחנה מצרים ובין עמוד האש. ויהי הענן והחשך בין מחנה למחנה, והיה לישראל אור בעמוד האש אע"פ שהוא מאחוריהם, מפני שהיה למעלה ולא היה עמוד הענן מפסיק אותו להם כאשר למצרים:
וזה טעם וייאר את הלילה, כי האיר להם הלילה, אבל לא כשאר הלילות להנחותם בדרך, כי לא היה הולך לפניהם. והיה זה, שאילו היה עמוד האש הולך לפני ישראל כשאר הלילות, ועמוד הענן בין מצרים ובין ישראל, היו ישראל ממהרים ללכת, והמצרים לא יראו ולא יבואו אחריהם, ועתה הלכו ישראל לאיטם ואין המרחק רב ביניהם, והיו המצרים רואים את מחנה ישראל מתוך הענן והולכים אחריהם, כי יראו האש מתוך הענן, אלא שלא היו יכולים ליקרב אליהם מפני הפסק שני העמודים. וזה טעם ולא קרב זה אל זה כל הלילה
ויהי - באשמורת הבקר וישקף ה' אל מחנה וגו'. כי הסיר עמוד האש ממחנה ישראל כמנהג כל הימים, ושמו היום משקיף על מחנה מצרים, בינם ובין עמוד הענן אשר ישתמשו בו ישראל ביום. ויהם את מחנה מצרים בהשקיף עמוד האש עליהם, כי יגיע עליהם חומו הגדול ולהבה תלהט רשעים (תהלים קו יח). וכבר פירשתי במעשה בראשית (בראשית א ד) כי יסוד האש יקרא חושך, ו"הענן והחושך" הוא עמוד אש וענן, אבל עמוד האש היה מאיר לכל ישראל בעמודו, והיה עתה מחשיך למצרים מפני היותו בא בעמוד הענן אשר יחשיך עליו כשמש אשר הענן יכסנו.

10. בני ישראל, מובלים על יד משה וקערת סדר פסח ענקית, הולכים בין שני קירות מים, בהם ניתן לראות חיות ים שונות כאשר מלאכים עפים מעליהם. מעל משה נראה עמוד אש המכיל בתוכו את האות העברית שי"ן. המצרים, היוצאים מבין פירמידות, רודפים אחריהם, אך עמוד הענן עוצר בעדם.
Nachson Boruch,
Splitting of the sea of reeds, c  

11. UNKNOWN, The Israelites after Crossing the Red Sea, 1620s, State Hermitage Museum, St. Petersburg

12. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ, הַמָּיִם.  כב וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה; וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.
(שמות יד, כא-כב)
Dura Europos Synagogue: The parting of the Red Sea ,c.  244, National Museum, Damascus  
On the right, Moses raises his staff to part the sea as the Israelites stand behind him.
In the center, Moses brings his staff down on the sea as the Egyptians drown, the hand of God appearing from the sky.
On the left, Moses stands with the Israelites as they cross the sea with the help of God symbolized again by His hand.  

14. Nicholas Poussin, Crossing of the Red Sea

15. Bernadino Luini,
The Crossing of the Red Sea 

16. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם, וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם--כֹּל סוּס פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו:  אֶל-תּוֹךְ, הַיָּם.  כד וַיְהִי, בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל-מַחֲנֵה מִצְרַיִם, בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן; וַיָּהָם, אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.  כה וַיָּסַר, אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו, וַיְנַהֲגֵהוּ, בִּכְבֵדֻת; וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם, אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כִּי יְהוָה, נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם.  כו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם; וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל-מִצְרַיִם, עַל-רִכְבּוֹ וְעַל-פָּרָשָׁיו.  כז וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, וּמִצְרַיִם, נָסִים לִקְרָאתוֹ; וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם.  כח וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם:  לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד-אֶחָד.  כט וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.  ל וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם.  לא וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ.  (שמות יד, כג-לא)
  After Caldara, Polidoro, The Crossing of the Red Sea, Musée du Louvre, Paris

17. Maciejowski Bible, c.1250, The parting of the Red Sea Moses parts the Red Sea with his staff. 

18. BRONZINO, Agnolo, Crossing of the Red Sea, c
BRONZINO, Agnolo, Crossing of the Red Sea, c. 1540, Fresco, Palazzo Vecchio, Florence

19. MICHIEL van der Borch Pharaoh's army perishes in the Red Sea, 1332
   
MICHIEL van der Borch Pharaoh's army perishes in the Red Sea, 1332
from Jacob van Maerlant's "Rhimebible" of Utrecht (manuscript "Den Haag, MMW, 10 B 21") Museum Meermanno Westreenianum, The Hague

20. אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ,  לֵאמֹר: 
אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה,  סוּס  וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. 
ב עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי  לִישׁוּעָה;  זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ,  אֱלֹהֵי  אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. 
  ג יְהוָה, אִישׁ מִלְחָמָה; יְהוָה,  שְׁמוֹ. 
ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, יָרָה בַיָּם;  וּמִבְחַר  שָׁלִשָׁיו, טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף. 
ה תְּהֹמֹת, יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ-  אָבֶן. 
ו יְמִינְךָ יְהוָה, נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ;  יְמִינְךָ  יְהוָה, תִּרְעַץ אוֹיֵב. 
ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס  קָמֶיךָ;  תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ. 
  ח וּבְרוּחַ  אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם,  נִצְּבוּ כְמוֹ-נֵד  נֹזְלִים;  קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם. 
ט אָמַר  אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג,  אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ  נַפְשִׁי--  אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. 
י נָשַׁפְתָּ  בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם;  צָלְלוּ, כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם,  אַדִּירִים. 
יא מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה,  מִי  כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ;  נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה  פֶלֶא. 
  יב נָטִיתָ, יְמִינְךָ--תִּבְלָעֵמוֹ, אָרֶץ. 
יג נָחִיתָ  בְחַסְדְּךָ, עַם-זוּ גָּאָלְתָּ;  נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ, אֶל-נְוֵה  קָדְשֶׁךָ. 
יד שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן;  חִיל  אָחַז, יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. 
טו אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי  אֱדוֹם--  אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד;  נָמֹגוּ,  כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. 
  טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה  וָפַחַד,  בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן:  עַד-  יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה,  עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ  קָנִיתָ. 
  יז תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ--  מָכוֹן  לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְהוָה; מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ  יָדֶיךָ. 
  יח יְהוָה יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד. 
יט כִּי  בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, בַּיָּם,  וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם,  אֶת-מֵי הַיָּם;  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם. 
(שמות טו, א-יט). 

21. וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה,
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. 
וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם:  שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה,
סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם
FEUERBACH, Anselm Friedrich Miriam, 1862 Nationalgalerie, Berlin

22. Maciejowski Bible, c.1250, The Israelites sing praises to the lord for their deliverance. 

23. וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְו‍ֹתָיו--כָּל-הַיָּמִים.  ב וִידַעְתֶּם, הַיּוֹם, כִּי לֹא אֶת-בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא-רָאוּ, אֶת-מוּסַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה.  ג וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ.  ד וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם יְהוָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  (דברים יא, א-ד)
Tissot, James Jacques Joseph ( )
The Waters are Divided
and The Egyptians are Destroyed.
The Jewish Museum, New York, NY, U.S.A.

24. After Workshop of Raphael, Moses crossing the Red Sea with the people of Israel, Musée du Louvre, Paris

25. וְהֵמָּה, טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן; וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם, עַל-הַגָּג
וְהֵמָּה, טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן; וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם, עַל-הַגָּג.  ט וַתֹּאמֶר, אֶל-הָאֲנָשִׁים--יָדַעְתִּי, כִּי-נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ; וְכִי-נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם.  י כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת-מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם, מִמִּצְרָיִם; (יהושע ב, ח-י)
וָאֶשְׁלַח אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, וָאֶגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, בְּקִרְבּוֹ; וְאַחַר, הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם.
ו וָאוֹצִיא אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם, וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה; וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים--יַם-סוּף.  ז וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת-הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ, וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם, אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם; וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר, יָמִים רַבִּים. (יהושע כד, ה-ז)
Etienne Delaune,
The Destruction of Pharaoh's army,
C J. Paul Getty Museum, Los Angeles

26. Mashtots, The Passage of the Red Sea, 1266,
A medieval Armenian Bible,
Jerusalem, Armenian Patriarchate Library

27. כֹּה אָמַר יְהוָה, הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, וּבְמַיִם עַזִּים, נְתִיבָה.  יז הַמּוֹצִיא רֶכֶב-וָסוּס, חַיִל וְעִזּוּז; יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל-יָקוּמוּ, דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ.  יח אַל-תִּזְכְּרוּ, רִאשֹׁנוֹת; וְקַדְמֹנִיּוֹת, אַל-תִּתְבֹּנָנוּ.  יט הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח, הֲלוֹא תֵדָעוּהָ; אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ, בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת.(ישעיהו מג, טז-יט)
הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, מֵי תְּהוֹם רַבָּה; הַשָּׂמָה, מַעֲמַקֵּי-יָם--דֶּרֶךְ, לַעֲבֹר גְּאוּלִים. (ישעיהו נא, י)
MAÎTRE François , God's omnipotence and fate: Crossing the Red Sea from Augustine's "La cité de Dieu ", book I-X (manuscript "Den Haag, MMW, 10 A 11"), C Museum Meermanno Westreenianum, The Hague  

28. After Workshop of Raphael,  Moses makes the Red Sea drown the army of Pharaoh, Musée du Louvre, Paris

29. Kraus  Katharina, Die Massai Bible
Crossing the red sea, 1987,
Belser, Stuttgart Publication   
Moses leads the Israelites through a narrow passage in the Red Sea, as the waters stand like walls to their left and right, and various sea creatures
can be seen in them.

30. יב בְּזַעַם, תִּצְעַד-אָרֶץ; בְּאַף, תָּדוּשׁ גּוֹיִם.
ח הֲבִנְהָרִים, חָרָה יְהוָה--אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ, אִם-בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ:  כִּי תִרְכַּב עַל-סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. 
ט עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה; נְהָרוֹת, תְּבַקַּע-אָרֶץ. 
י רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר; נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. 
יא שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ, עָמַד זְבֻלָה; לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. 
יב בְּזַעַם, תִּצְעַד-אָרֶץ; בְּאַף, תָּדוּשׁ גּוֹיִם. 
יג יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע אֶת-מְשִׁיחֶךָ; מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד-צַוָּאר סֶלָה. 
יד נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָו, יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי; עֲלִיצֻתָם, כְּמוֹ-לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר. 
טו דָּרַכְתָּ בַיָּם, סוּסֶיךָ; חֹמֶר, מַיִם רַבִּים. 
(חבקוק ג, ח-טו)
After Workshop of Raphael, The Crossing of the Red Sea, Musée du Louvre, Paris

31. טו אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ:
הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ (תהילים סו , ו)
טו אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ:
טז גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה:
יז רָאוּךָ מַּיִם אֶלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת:
יח זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ:
יט קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ:
כ בַּיָּם דַּרְכֶּךָ ושביליך \{וּשְׁבִילְךָ\} בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ:
כא נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: (תהילים עז , טו-כא)
יג בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד:
יד וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ: (תהילים עח, יג-יד)
ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ
לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:
ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ:
ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:
י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:
יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:
יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ : (תהילים קו, ז-יב)
יג לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יד וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
טו וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהילים קלו, יג-טו)
And he overthrew Pharaoh and his host
in the Red Sea (Psalms 136:15( . Illustrator of 'St. Albans Psalter',
England, first half of 12th century University of Aberdeen, Historic Collections  

32. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיח, ע"א
אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף דכתיב, (תהלים קלו, כה)
נתן לחם לכל בשר. וסמיך ליה לגזר ים סוף לגזרים
אמר רבי אלעזר בן עזריה:  קשין נקביו של אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף שנאמר, (ישעיהו נא, יד)
מהר צועה להיפתח וכתיב בתריה רוגע הים ויהמו גליו....
HE Qi , Red Sea crossing  

33. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיח, ע"ב
רבי נתן אומר: ואמת ה` לעולם - דגים שבים אמרוהו, כדרב הונא דאמר רב הונא: ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו. וכמדרש רבה בר מרי: מאי דכתיב (תהלים קו, ז) וימרו על ים בים סוף? מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו כשם שאנו עולין מצד אחד, כך מצריים עולים מצד אחר.
אמר לו הקדוש ברוך הוא לשר של ים, פלוט אותן ליבשה.
אמר לפניו, ריבונו של עולם - כלום יש עבד שנותן לו
רבו מתנה וחוזר ונוטל ממנו?
אמר לו, אתן לך אחד ומחצה שבהן.
אמר לו, ריבונו של עולם - יש עבד שתובע את רבו?
אמר לו, נחל קישון יהא לי ערב. מיד פלט אותן ליבשה
ובאו ישראל וראו אותן שנאמר, (שמות יד, ל )
וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.
  Danby Francis, The Passage of the Red Sea, 1825

34. POUSSIN, Nicolas , Crossing the Red Sea, 1647 (
  POUSSIN, Nicolas , Crossing the Red Sea, 1647 (?), State Hermitage Museum, St. Petersburg

35. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י, ב גמרא
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י, ב גמרא 
והא כתיב (דברי הימים ב כ) בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו ואמר רבי יוחנן, מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו (דברי הימים ב` כ`)? לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים.
ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה?
בקשו מלאכי השרת לומר שירה. אמר הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?
Pharaoh and his army perish in the Red Sea from "Speculum humanae salvationis" of Cologne (manuscript "Den Haag, MMW, 10 B 34") C Museum Meermanno Westreenianum, The Hague

36.    
RATNER, Phillip Dennis & Phillip Ratner Museum, Bethesda, Maryland

37. מדרש רבה בראשית פרשה מד פסקה כא
ר` יהושע בן לוי אמר, אף קריעת ים סוף הראה לו
[לאברהם בברית בין הבתרים] דכתיב (בראשית ט"ו ) 17 אשר עבר בין הגזרים האלה;
המד"א (תהלים קל"ו( לגוזר ים סוף לגזרים
Haggadah of Sarajevo, c. 1350
National Museum of Bosnia and Herzegovina, Sarajevo
In the upper panel, two columns of Israelites walk between walls of water in which Egyptians drown.
On the left, Pharaoh appears on the surface of the water, so far unharmed.
In the lower panel, Miriam faces dancing women playing a tambourine.

38. Dish: Crossing the Red Sea, Second half of the 16th century, France, State Hermitage Museum. St. Petersburg

39. מדרש רבה שמות פרשה כב פסקה ב
ד"א וישובו המים - אמר ר"י, כיוון שעלה אחרון שבישראל מן הים,
ירד לתוכו אחרון של מצרים. ורשב"ל אומר, על אלו (ועל אלו) ואלו ננעל הים מד` רוחותיו.
אמר משה לפני הקב"ה, מה יעשו ישראל?
אמר לו, אי אתה זקוק למה, שאני עושה להם נס.
באותה שעה שלח הקב"ה את ידו והעלן מן הים
שנאמר (תהלים יח), ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים.
א"ר אבהו, משל למי שראה הגייסות באות עליו והיה בנו עמו.
מה עשה? נטל בנו בידו והיה נלחם עם הגייס בשנייה.
ואמר לו בנו, אבא, לא אחסר אותן שתי ידים: אחת שהיא מחזקת אותי ואחת שהורגת בגייס. כך אמרו ישראל להקב"ה, יהי שלום על אותן שתי ידיך: אחת שהייתה מצלת אותנו מן הים ואחת שהייתה מנערת המצרים שנאמר, ימינך ה` נאדרי בכח ימינך ה` וגו`.
וישב הים לא נאמר אלא וישובו המים. מכאן שכל המימות חזרו.
על המצריים לא נאמר אלא על מצרים. שנטל הקב"ה שר שלהם תחילה וטבעו בים ואח"כ ירדו כולם אחריו. לכך נאמר, וישובו המים על מצרים ואח"כ על רכבו ועל פרשיו:
Follower of Schilling, Hans,  
The Crossing of the Red Sea, 1469
from "Barlaam und Josaphat" J. Paul Getty Museum, Los Angeles  

40. JORDAENS, Hans III, The Crossing of the Red Sea

41. Jordaens Hans III, The Israelites after Crossing the Red Sea, First third of the 17th century,
State Hermitage Museum. St. Petersburg

42. Jordaens, Hans III , The Israelites after Crossing the Red Sea, second half of the 17th century,
State Hermitage Museum. St. Petersburg

43. ושוי ית ימא נגיבא ואתבזעו מיא לתריסר בזיען כל קביל תריסר שבטוי דיעקב:
תרגום יונתן לשמות י"ד, כא
וארכין משה ית ידיה על ימא ...ומן יד דבר יי ית ימא ברוח קידומא תקיף כל ליליא
ושוי ית ימא נגיבא ואתבזעו מיא לתריסר בזיען כל קביל תריסר שבטוי דיעקב:
ויט משה את ידו על הים ... ומיד הוליך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים לשנים עשר גזרים כנגד שנים עשר שבטי יעקב ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים קפאו כחומות גבוהות שלוש מאות מיל מימינם ומשמאלם
Reisinger  Dan, Passover Haggadah. The Feast of Freedom: The Red Sea,   Rabbinical Assembly, New York,1982

44. Elayne La Porta, The Parting of the Red Sea

45. (י) ואתה הרם את מטך - עשרה נסים נעשה להם על הים:
מדרש תנחומא בשלח פרק י
(י) ואתה הרם את מטך - עשרה נסים נעשה להם על הים:
            נבקע להם הים
            ונבקע כמין כפה שנא` (חבקוק ג) נקבת במטיו ראש פרזיו וגו`
            ונחלק לי"ב שבילים שנאמר ונטה ידך על הים ובקעהו
            ונעשה יבשה שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה
            ונעשה כמין טיט שנאמר (שם) דרכת בים סוסיך חמר מים רבים
            ונעשו המים פרורים שנאמר (תהלים עד) אתה פוררת בעזך ים
            ונעשה סלעים סלעים שנאמר (שם) שברת ראשי תנינים על המים
            ונעשה גזרים שנאמר (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים
            ונעשה ערמות ערמות שנא` וברוח אפיך נערמו מים
            ונעשה כמו נד שנאמר נצבו כמו נד
            ויצאו להם כדי מים מתוקין מתוך מלוחין וקפאו המים ונעשו ככלי זכוכית שנאמר קפאו תהומות
רבי יהודה אומר, הרי מקראות עשר, ממקומות הרבה.
משל לאחד שהיה מהלך בדרך והיה מנהיג בנו לפניו באו
ליסטים לשבותו מלפניו. החזירו לאחוריו. בא הזאב, נטלו מאחוריו נתנו לפניו.
ראה לסטין מאחוריו וזאב מלפניו, נתנו על זרועותיו.
אף כך הקב"ה לישראל: הים לפניהם ומצרים לאחוריהם, קחם על זרועותיו.
התחיל מצטער, פירש עליו בגדו שנאמר (שם קה) פרש ענן למסך.
הרעיב, נתן לו לחם שנאמר, הנני ממטיר לכם לחם.
צמא, נתן לו מים שנאמר (שם), ויוציא נוזלים מסלע
כנגדן אמרי ליה ישראל עשר שירות:
            הראשונה במצרים שנאמר (ישעיה ל), השיר יהיה לכם כליל התקדש חג
            השנית על הים שנאמר, אז ישיר משה
            השלישית על הבאר (במדבר כא), אז ישיר ישראל את השירה
            הרביעית אמר משה (דברים לא), ויהי ככלות משה לכתוב וגו`
            החמישית (יהושע י), אז ידבר יהושע לה` ביום תת ה` את האמורי
            הששית (שופטים ה), ותשר דבורה וברק בן אבינועם
            השביעית (שמואל ב כב), וידבר דוד לה` את דברי השירה
            השמינית (תהלים ל) , מזמור שיר חנוכת הבית לדוד...
            התשיעית של שלמה, שיר השירים
            העשירית לעתיד, מזמור שירו לה` שיר חדש כי נפלאות עשה (תהלים צו):
Gutman  Nahum, Passover Haggadah,1930 

46. PENNI, Giovan Francesco, The Passage of the Red Sea, Musée du Louvre, Paris

47. ר' נחוניא בן הקנה אומ': תדע לך כוח התשובה.
פרקי דרבי אליעזר פרק מ"ב
ר' נחוניא בן הקנה אומ': תדע לך כוח התשובה.
בא וראה מפרעה מלך מצרים, שמרד בצור עליון הרבה מאד שנ' מי ה' אשר אשמע בקולו. ובלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה שנ'
מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש. והצילו הב"ה בין המתים. מניין שלא מת?
שנ' כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך... ואולם בעבור זאת העמדתיך וכו' (שמות ט' טו-טז))
The Isrealites cross the Red Sea,
Pharaoh and his army perish in the water from a History Bible of Utrecht, C. 1435
(manuscript "Den Haag, MMW, 10 A 18-19") Museum Meermanno Westreenianum, The Hague  

48. Unknown artist, Pharaoh and army drown in the sea , 18th cent
 Unknown artist, Pharaoh and army drown in the sea , 18th cent. Israel Museum, Jerusalem The angel Gabriel hands a writ of condemnation to Pharaoh and his men drowning in the sea.
 The Israelite men and Moses in one group and the women in another stand and watch from the shore on the left, while surviving Egyptians flee on the right.

49. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח- מס' דויהי בשלח פרשה ו וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים- אף לפרעה, דברי ר' יהודה שנ' מרכבות פרעה וחילו וגו'. ר' נחמיה אומר: חוץ מפרעה, עליו הכתוב אומר, ואולם בעבור זאת העמדתיך (שמות ט טז). ויש אומרים: באחרונה ירד פרעה וטבע שנ' כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' עליהם את מי הים.
The Israelites crossing the Red Sea,
from Petrus Comestor's "Bible Historiale“, 1372, (manuscript "Den Haag, MMW, 10 B 23"),
Museum Meermanno Westreenianum, The Hague

50. Frederick Arthur Bridgman, Pharaoh's army engulfed by the Red Sea, 1900

51. קוראן י` 90-92
וכאשר העברנו את בני-ישראל בים רדפו אחריהם פרעה וחילו בזדון ואיבה, ורק כאשר עמד פרעה לטבוע, הודה: "אני מאמין שאין אלוה זולת האל שבני-ישראל מאמינים בו, ואני מצטרף אל המסורים לו".
ואז אמרנו לו: "האומנם? הלא מקודם מרדת והיית מן המושחתים! אולם היום נציל אותך בגופך
למען תהיה לאות לבאים אחריך",
אך מרבית האנשים אינם שמים לב לאותותינו
Crossing the Red Sea from "Biblia : das ist, die gantze heylige Schrifft"
Martin Luther, 1550  

52. James  Laura, Crossing the Red Sea , 1999 Miriam and the Israelite women sing and dance, with an angel above them, as Pharaoh`s army is drowned in the sea. Moses stands to the far left, while God, surrounded by angels hovers above him.

53. נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב היה נשיא שבט יהודה על פי ספר במדבר
נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב היה נשיא שבט יהודה על פי ספר במדבר. אחותו אלישבע הייתה נשואה לאהרון הכהן. ביציאת מצרים, על פי מסורת חז"ל, היה הראשון שקפץ לים סוף, בטרם הים נקרע לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו באלוהים
והפך להיות בהיסטוריה היהודית לסמל לראשוניות ולחלוציות.סיפור נחשון מובא במשנה במסכת סוטה:
"היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה" (מסכת סוטה לו, ל"ז, מכילתא בשלח- ויהי ה)
בזכות מעשה חלוצי זה ואמונתו זכה נחשון שממנו יצא דוד המלך ושושלת המלוכה, כמסופר בסוף מגילת רות:
וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן,
וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד.
MICHELANGELO Buonarroti, Nahshon, , Fresco, Cappella Sistina, Vatican

54.  March Esteban, The Crossing of the Red Sea, Museo del Prado, Madrid

55. Stained Glass Panel
The Crossing of the Red Sea, Late 14th century (?) State Hermitage Museum. St. Petersburg

56. "וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם
קריעת ים סוף היה האירוע הלאומי הראשון של עם ישראל לאחר יציאת מצרים.
הוא התרחש בכ"א בניסן
בשביעי של פסח קוראים בתורה בפרשת בשלח על קריעת ים סוף ואת שירת הים.
פרשת קריעת הים מסתיימת במסקנה:
"וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם.
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'
וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ"
חשיבותו של נס קריעת ים סוף הוא בהגברת האמונה בה'. ולכן הוא זוכה למקום בתפילה:
בתפילת שחרית - מלבד קריאת שירת הים נאמר לפני שמונה עשרה::
"אֱמֶת. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ.
וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ יִשרָאֵל גָּאָלְתָּ.
וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם לא נותָר"
בתפילת מעריב לפני "שמונה עשרה":
"הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. אֶת רודְפֵיהֶם וְאֶת שונְאֵיהֶם בִּתְהומות טִבַּע.
וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתו. שִׁבְּחוּ וְהודוּ לִשְׁמו"
Steinhardt Yaakov, Moses in the red sea,     
Moses and the Israelites look on in horror and wonder as the Egyptian army is drowned in the red sea.

57. מקורות: עריכה: אסף פלר http://www.biblical-art/Crossing the Red Sea
the Red Sea
Moses leads the Children of Israel through the Red Sea
illuminated German 15th century Bible.
עריכה: אסף פלר

59. שלום לך, אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי ולהנות ממצגות נוספות להתראות, אסף פלר
מעצבי הבול: דיאנה שמעון, מאיר אשל