1. שימוש ברשתות החברתיות ו – באקדמיה הישראלית
שימוש ברשתות החברתיות ו – באקדמיה הישראלית
אלונה פורקוש-ברוך (Alona
מכללת לוינסקי לחינוך; מכון מופ"ת
המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב
ארנון הרשקוביץ
(Arnon
Worcetser Polytechnic Institute, MA, US
המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב

2. על שלוש רגליים... אימוץ טכנולוגיות חדשות (הפצה, אופן שימוש)
רשתות חברתיות
בארגונים
(מה נבדק
בהקשר
החינוכי?)
דפוסי שימוש ברשת
(התפלגות, נשירה)
Rogers, E.M. (2003). Diffusion of Innovations, 5th edition. New York, NY: Free Press.
Nanchmias, R., & Segev, L. (2003). Students’ use of content items in Web-supported academic courses. The Internet and Higher Education, 6(2),
התמונה מתוך:

3. כמה מילות רקע...

4. אימוץ טכנולוגיות חדשות
עקומת ההפצה של טכנולוגיות חדשות (Rogers, 2003)
טכנולוגיה חדשה, מנהגים ישנים:
מרצים לא מנצלים (Shemla & Nachmias, 2007)
מה הקשר לכתבי ספורט? (Schultz & Sheffer, 2007)
ומה הקשר לעקרות בית? (Thrall, 1982)
Rogers, E.M. (2003). Diffusion of Innovations, 5th edition. New York, NY: Free Press.
Schultz, B., & Sheffer, M.L. (2007). Sports journalists who blog cling to traditional values. Newspaper Research Journal, 28(4),
Shemla, A. & Nanchmias, R. (2007). Current state of Web supported courses at Tel-Aviv University. International journal on E-Learning, 6 (2),
Thrall, C.A. (1982). The conservative use of modern household technology. Technology and Culture, 23(2),
שימוש ב – CMS באקדמיה בתחילת הדרך: חדירה גבוהה, שימוש דל ומסורתי
כתבי ספורט בלוגרים – לא שינו דבר בעבודתם ובתפיסתם אותה
עקרות בית – למרות שמכשירי חשמל יכולים היו לשחרר את האישה, המצב המשפחתי לא השתנה

5. דפוסי שימוש ברשת רבים עושים מעט, מעטים עושים הרבה: נשירה גבוהה:
90/9/1 (Nielsen, 2006 )
עקרון פארטו, 80/20 (Persky, 1992)
הזנב הארוך The Long Tail (Brown & Adler, 2008)
נשירה גבוהה:
למידה מקוונת (Simpson, 2003)
וגם ברשתות חברתיות...
הזנב הארוך בהקשר החינוכי: תוך שימוש בטכנולוגיה, מומלץ לאפשר פיתוחן של נישות קטנות, אשר יהיו לעזר למעטים בלבד, אך רק כך תמ\נוצל הטכנולוגיה במלוא עוצמתה
נשירה מלמידה מקוונת – באופן כללי, גבוהה יותר מלמידה רגילה בעשרה-עשרים אחוז מלמידה רגילה; נעה בדרך כלל בין עשרים לחמישים אחוז, ועד 84%
ברשתות חברתיות: באפריל 2009, מצא מחקר כי 60% ממשתמשי טוויטר מפסיקים לפעול במהלך החודש הראשון;
Brown, J.S., & Adler, R.P. (2008). Minds on fire: Open education, the long tail, and learning EDUCAUSE Review, 43(1), 1-19.
Nielsen, J. (2006). Participation inequality: Encouraging more users to contribute. [accessed May 2010].
Persky, J. (1992). Retrospectives: Pareto's law. Journal of Economic Perspectives, 6(2),
Simpson, O. (2003). Student Retention in Online, Open, and Distance Learning. London, UK: Kogan Page.

6. רשתות חברתיות בארגונים
שימושים עיקריים כיום (בקצרה):
מוסדות חינוך: E-learning (Mason & Rennie, 2008)
ארגונים ללא כוונות-רווח: אדמיניסטרציה, הגדלת הקהילה, פרסום, קשר עם בעלי מניות (Waters, 2010)
לגבי מערכת החינוך – רוב רובו של הדיון נסוב סביב פדגוגיה, הוראה, למידה
בארגונים:
Mason, R., & Rennie, F. (2008). E-learning and social networking handbook: Resources for higher education. New York, NY: Routledge.
Waters, R. D. (2010). The use of social media by nonprofit organizations: An examination from the diffusion of innovations perspective. In T. Dumova, & R. Fiordo, (Eds.), Handbook of research on social interaction technologies and collaboration software: Concepts and trends. Hershey, PA: IGI Publishing.

7. שאלות המחקר
מהם דפוסי הפעילות בחשבונות של גופים אקדמיים בישראל ברשתות חברתיות?
מהם דפוסי התוכן בחשבונות של גופים אקדמיים בישראל ברשתות חברתיות?
מהם מאפייני התקשורת החדשניים כפי שבאים לידי ביטוי בחשבונות האקדמיים ברשתות החברתיות?

8. אוכלוסיית המחקר

9. N=26
איך מצאנו את החשבונות?

10. N=47
איך מצאנו את החשבונות?

11. התפלגות האוכלוסיה על פי המוסד ובעל החשבון9 20 29 32 12 44 73 4 13 17 22 8 30 47 5 7 12 10 4 14 26
מוסד
מחלקה/ספריה
סה"כ
אוניברסיטאות
מכללות
סה"כ
האם אלו חשבונות רשמיים?!
הכשרת מורים
° לא נכלל בניתוח הסטטיסטי

12. משתני המחקר

13. סוג המוסד (אוניברסיטה/מכללה) סוג בעל החשבון (מוסד/יחידה)
מספר מעריצים
תאריך דיון ראשון בקיר
תאריך דיון אחרון בקיר
מספר הדיונים בקיר
האם גם אחרים התניעו דיונים בקיר?
מספר הצבעות "לייק" בקיר
מספר תגובות בקיר
מספר תמונות
מספר אלבומים
מספר קישורים
מספר דפים מועדפים
מספר סרטוני וידאו
מספר אירועים (עבר ועתיד)
האם קיימת קוביית מידע?
מספר עוקבים
מספר נעקבים
תאריך ציוץ ראשון
תאריך ציוץ אחרון
מספר ציוצים
ספירת #
ספירת RT
ספירת קישורים
סיווג ציוצים לפי תוכן
(עוד נדבר על זה...)

14. מהלך המחקר

15. הצטרפות הגופים האקדמיים לטוויטר ולפייסבוק
על פי סוג המוסד (אוניברסיטה/מכללה)
מועד דגימת חשבונות פייסבוק
(3.5.10)
מועד דגימת חשבונות טוויטר
( )
מועד פתיחת חשבונות פייסבוק מקדים את מועד פתיחת חשבונות טוויטר
"דפוס מוסד", בפרט באוניברסיטאות
פרץ בטוויטר (תחילת 2009) – תואם לפריצתו בעולם (האקדמיה חלוצה, ואולי התערבות חיצונית)
פרץ בפייסבוק (סוף 2009) – הרבה אחרי פריצתו בעולם

16. חישוב משתנים טוויטר/פייסבוק ואז... נותנים לנתונים לדבר
קידוד ציוצים (פעמיים)
חישוב משתנים טוויטר/פייסבוק
ואז... נותנים לנתונים לדבר
haifalibrary:
"מזל טוב ליוליה חגר מהמדיה
להולדת הבת ענבר!"
חברתי
HebrewU_heb:
"בארבעים הצעירים המבטיחים של מגזין דה מרקר: מדען העתיד ד"ר אמיר גלוברזון מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית"
יח"צני
educlib:
"ראש השנה:
הספרייה תהיה סגורה ביום ראשון"
מנהלי
אקדמי/מקצועי חיצוני
shoham1:
"דו"ח של מ' החינוך בארה"ב: ניתוח-על של כ-1000 מחקרים על אפקטיביות של הוראה מתוקשבת, בלעדית או מעורבת, יחסית לפא"פ 
HebrewU_heb:
"כיצד המוח מפענח דיבור? ממצאי מחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית עשויים לסייע לשיפור טכנולוגיות לזיהוי קול 
אקדמי/מקצועי מקומי
SapirCollege:
"הבלוגרים יוצאים למרד באיגוד האינטרנט"
חדשות

17. ממצאים

18. מהם דפוסי הפצת התכנים בחשבונות של גופים אקדמיים בישראל ברשתות חברתיות?
שאלת מחקר ראשונה:
מהם דפוסי הפצת התכנים בחשבונות של
גופים אקדמיים בישראל ברשתות חברתיות?
(פעילות, תוכן)

19. שאלת מחקר ראשונה.1:
מהם דפוסי הפעילות?

20. שכיחות וסטטיסטיקה תיאורית של מספר דיוני-קיר ומספר ציוצים
"רבים עושים מעט, מעטים עושים הרבה"
חציון נמוך בהרבה מהממוצע
אבל... המספרים האלו קשורים, כמובן, לזמן החיים של החשבון
טווח:
חציון: 28.5
ממוצע: 58.6
סטיית תקן: 75.3
טווח:
חציון: 15
ממוצע: 69.8
סטיית תקן: 111.9

21. שכיחות וסטטיסטיקה תיאורית של מספר פריטי תוכן מיוחדים
(קישורים, אירועים, תמונות, דפים מועדפים, סרטוני וידאו):
ממוצע ליום (מחושב על בסיס אורך חיים)
אין ניצול משמעותי של פריטי תוכן מיוחדים (מנהלים כמו אתר ולא כמו רשת חברתית)
נזכור שבחלק מהדפים, גם גולשים יכולים להעלות פריטי תוכן מיוחדים (הדגשת הדלות)
טווח: 9-0
חציון: 1
ממוצע: 1.6
סטיית תקן: 1.9

22. שאלת מחקר ראשונה.2:
מהם דפוסי התוכן?

23. התפלגות הציוצים בטוויטר בכלל האוכלוסיה, בחלוקה לפי תכנים
(1,796 ציוצים) #
279
273
211
202 11 °6
193 68 42 25 24 21 °4 82 75 61 39 38 36 32 22 °2 °1 19 12 10 °8
פנימי לא חברתי (לוקאל, מינהלי, יח"צ): 48%; חיצוני (חיצוני, חדשות): 27%; חברתי: 25%
הכשרת מורים
° לא נכלל בניתוח הסטטיסטי

24. התפלגות הציוצים בטוויטר בחלוקה לפי תכנים
ולפי סוג המוסד (אוניברסיטה/מכללה) #
279
273
211
202 11 °6
193 68 42 25 24 21 °4 82 75 61 39 38 36 32 22 °2 °1 19 12 10 °8
מכללות
(N=14, 1095 ציוצים)
אוניברסיטאות
(N=13, 699 ציוצים)
דפוסים שונים לגמרי
האוני' "חיצוניות" פי 8 ויותר "מנהלתיות" - ממכללות
המכללות "מקומיות" פי 2, "חברתיות" פי 2.5 ו"יח"צניות" פי כמעט 2 - מאוני'
אם סוכמים פנימי (מקומי, מנהלי, יח"צ): אוניברסיטאות 36%, מכללות 46%
הכשרת מורים
° לא נכלל בניתוח הסטטיסטי

25. התפלגות הציוצים בטוויטר בחלוקה לפי תכנים ולפי בעל החשבון (מוסד/מחלקה)#
מחלקה
(N=11, 847 ציוצים)
מוסד
(N=16, 947 ציוצים)
דפוסים שונים לגמרי
המוסדות – חברתיים פי 3.5, יח"צניים פי 2.3
המחלקות – חיצוניות פי 5 ממוסדות
הכשרת מורים
° לא נכלל בניתוח הסטטיסטי

26. שבאה לידי ביטוי בחשבונות של גופים אקדמיים בישראל ברשתות חברתיות?
שאלת מחקר שניה:
מהי מידת ההידודיות
שבאה לידי ביטוי בחשבונות של גופים אקדמיים בישראל ברשתות חברתיות?

27. מידת הרִישׁוּת
(פעילות – אל מול עוקבים, נעקבים, מעריצים)
המתאם בין מידת הפעילות לגודל הקהל
(N=25)
(“likers” vs. wall discussion)
(“followers” vs. tweets)
דפים בהם
רק בעל החשבון
כותב
(N=31)
0.1
ממוצע: 177
דפים בהם
גם אחרים שותפים בכתיבה
(N=15)
0.6*
ממוצע: 677
0.8**
מספרי מעריצים/לייקרים נספרו ביום אחד
הורדנו אאוטלייר בפייסבוק עם 5000 מעריצים ששיבש את החישובים
בחשבונות פייסבוק שרק בעל החשבון כותב – אין אנו יודעים אם יש הרשאה לאחרים אם לאו. ברירת המחדל: לא לחסום
פייסבוק ימין – מעיד שנוצר סוג של רישות
בחשבונות טוויטר הורדנו אאוטלייר עם המון פולווינג
טוויטר: מעיד שנוצר סוג של חיבור לרשת משני הכיוונים
(“following” vs. tweets)
0.8**
הבדלים מובהקים במס' המעריצים בין שתי הקבוצות, t(df=44)=-4.9**

28. מידת השימוש במנגנונים המעודדים הידודיות
9165 מופעים של תגובות והצבעות "like" בקיר
בתוך 3281 הודעות
אבל (79%) מהם נתרמים על ידי 5 חשבונות בלבד!
מס' הצבעות "לייק"
1707
1145
1104
640
249
מס' הודעות-קיר 93
200
554
320
179
מס' תגובות
157
294
1619
150
137
החשבון
מס' מעריצים
765
734
4834
990
1407
יש הודעות הכוללות שימוש ביותר ממנגנון אחד
לכאורה, נתונים מרשימים, אבל...
התורמים ה"כבדים" רק 5 חשבונות
בתוך החשבונות הכבדים, נצפית תופעת "הזנב הארוך" בלייקים (מכללת נתניה, אונ' פתוחה למשל)
ממילא, כדי "לעשות שכל" בנתונים, צריך איכשהו לנרמל אותם...

29. מידת השימוש במנגנונים המעודדים הידודיות
@h1moodle thnx 4 the link. Do you have experience in integrating #Mahara in a higher education setting? #eportfolio #moodle
453 מופעים של RT
בתוך 1796 ציוצים
אבל (93%) מהם נתרמים על ידי 5 חשבונות בלבד!
מס' #
(%)
15 (38%)
26 (13%)
27 (13%)
6 (2%)
71 (25%)
2 (5%)
18 (9%)
13 (2%)
63 (25%)
מס' RT
5 (13%)
53 (27%)
11 (5%)
70 (26%)
16 (6%)
מס' ציוצים 39
193
211
273
279
החשבון ע E
מס' ציוצים עם RT 22 84 47 86
120
RT פעל בצורה ה"ישנה"
יש ציוצים הכוללים שימוש ביותר ממנגנון אחד (אין ולו אחד שמכיל את שלושתם)
לכאורה, נתונים מרשימים, אבל...
התורמים – רק 5 חשבונות
באונ' העברית (עברית ואנגלית) – היו צ'טים שכל הודעה בהם כללה האשטאג ומענה

30. שאלת מחקר שלישית:
מהם מאפייני התקשורת החדשניים כפי שבאים לידי ביטוי בחשבונות האקדמיים ברשתות החברתיות?

31. מרכיבי התקשורת Content Direction Channel Style תוכן כיווניות ערוץ
סגנון
לאוניברסיטת A&M טקסס, יש נכון להבוקר – 176,280 מעריצים בפייסבוק...
Organizational Communication: Approaches and processes (5th edition), 2009, by Katherine I. Miller. Boston, MA: Wadsworth Cengage Learning

32. מאפייני התקשורת החדשניים (פוטנציאל)
רשתות חברתיות
פנימי, חיצוני, חברתי
רב-כיווניות
הערוץ פרוץ
לא-רשמי
לפני...
פנימי, חיצוני
מוסד  קהל
שליטה בערוץ
רשמי/סֶמי-רשמי
מרכיב
תוכן
כיווניות
ערוץ
סגנון

33. מרכיבי תקשורת.תוכן
קיומם של תכנים חברתיים, דיונים בנושאים מהותיים ואף "חתרניים"

34. מרכיבי תקשורת.כיווניות
תקשורת רב-כיוונית:
מוסד  קהל
מוסד  מוסד
קהל  מוסד
קהל  קהל

35. מרכיבי תקשורת.ערוץ
תקשורת מבוזרת

36. מרכיבי תקשורת.סגנון
תקשורת לא-פורמאלית

37. דיון

38. מידת השילוב של הרשתות החברתיות
ביחסי אקדמיה-קהילה
נמוכה עם פוטנציאל...
מצד אחד...
רבים עושים מעט
נשירה (רבע+)
תקשורת שמרנית (בכל המרכיבים ובכלים הייעודיים)
אבל...
קיימים מעטים שעושים הרבה
פוטנציאל לרישוּת (מתאמים גבוהים)
אחוז גבוה של מתמידים (לפחות חצי)

39. השימוש ברשתות החברתיות כמשקף את פני האקדמיה הישראלית
יותר מאוסף של פרטים...
פרצי הצטרפות
מאפייני הקהילה משתקפים בדפוסי התוכן (האוניברסיטאות חוקרות? המכללות חברתיות?)

40. תודה! אלונה פורקוש-ברוך (Alona FB, @alonabar) ארנון הרשקוביץ
ארנון הרשקוביץ
(Arnon