1. פיתוח מסוגלות אישית בקרב מורים ותלמידים
ניכור והשתייכות –
פיתוח מסוגלות אישית בקרב מורים ותלמידים

2. ילדים בסיכון מורים בסיכון? דוגמא, ילד מתופף.
מה מרגיש המורה? כעס תסכול, חשק לתת לו בוקס, רצון לברוח, חוסר אונים וכו'. מורה במצוקה – תלמיד במצוקה
מורים חשופים לסיטואציות קשות שלא תמיד יודעים כיצד לנהוג
נחלק את ההרצאה לשלושה חלקים:
א. תלמידים בסיכון (מזווית קצת אחרת)
ב. מה עובר על מורים . מה זה להיות מורה לתלמידים בסיכון
ג. (אני מקווה שזה יהיה החלק האופטימי) איך אפשר לשבור את המעגל של מצוקת התלמיד ומצוקת המורה.

3. ילדים בסיכון גבוה
ילדים בסיכון גבוה להתנהגויות בעייתיות הם אותם ילדים החשופים לגורמי סיכון רבים ולגורמי הגנה מעטים
גורם סיכון: גורם המופיע לפני התנהגות בעייתית ומגביר הסתברות להופעתה. גורמי סיכון אישיים, משפחתיים, סביבתיים, בית-ספריים.
גורם הגנה: הוא גורם שעשוי למנוע, לבטל, לצמצם או למתן את השפעותיהם של גורמי הסיכון . גורם הגנה מרכזי – אדם בוגר תומך
לקוח מהמודל האקולוגי של ברט ורזניק (1996*)
גורמי סיכון אישיים: הפרעות אישיות, מחלה וכו'
משפחתיים: תפקוד הורי חסר, עוני, משפחת עולים וכו'
סביבתיים: השתייכות לסביבה עבריינית, השתייכות לסביבה דלה, השתייכות לחברה המעודדת התנהגות עבריינית וכו'
בית ספריים (רק לאחרונה מתייחסים לבית הספר כאל גורם סיכון) – תפקוד חלש של הצוות, או חוסר תיפקוד, בעיות מערכתיות קשות, מוראל ירוד של הצוות, ציפיות נמוכות מהתלמידים וכו'.
גורמי הגנה גם הם אישיים, משפחתיים סביבתיים וכו'
במסגרת בית הספר אנחנו לא ממש יכולים להפחית את גורמי הסיכון, לא נוכל להשפיע על מצוקה כלכלית או על תפקוד ההורים, אבל כן נוכל לתת לילדים חוויה אחרת, חוויה של הצלחה, סביבה אחרת ממה שהוא מכיר ועל ידי כך לחזק את גורמי ההגנה.

4. תוצאות הסיכון: הריון מוקדם אמהות/אבהות בגיל צעיר חסרי בית ובורחי בית
מעורבות בזנות
מעורבות בשימוש בסמים ואלכוהול
מעורבות בפעילות פלילית ועבריינית
נשירה וניתוק ממערכת החינוך
דיכאון/מחלת נפש
מחלה/מוות

5. נשירה וניתוק ממערכת החינוך
תוצאות הסיכון:
הריון מוקדם
אמהות/אבהות בגיל צעיר
חסרי בית ומחוסרי בית
מעורבות בזנות
מעורבות בשימוש בסמים ואלכוהול
מעורבות בפעילות פלילית ועבריינית
דיכאון/מחלת נפש
מחלה/מוות
מתוך המחקרים של התקופה האחרונה עולה בצורה מאד ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים עד כמה תפקידו של בית הספר הוא קריטי במיתון גורמי הסיכון . נשירה וניתוק ממערכת החינוך הם זרז רציני בהתדרדרות הנערים.
לכן, אני אתייחס למקומו של בית הספר בתהליך הנשירה ומהן דרכי הטיפול הרצויות במסגרת בית הספר.
נשירה וניתוק ממערכת החינוך

6. נשירה - גלויה וסמויה ריבוי היעדרויות הישגים נמוכים
תחושת ניכור כלפי בית הספר
בעיות התנהגות ובעיות חברתיות קשות
מחקר שפורסם השנה בוצע על ידי מכון ברוקדייל והוזמן על ידי הועדה לקידום מעמד הילד בכנסת, בראשות תמר גוז'נסקי מאד מומלץ.
עד היום התייחסה הספרות המקצועית לנשירה כמי שעוזב את בית הספר. בשנים האחרונות, יש יותר ויותר התייחסות לתופעת הנשירה הסמויה. מאפייני הנושרים הסמויים והגלויים זהים. כלומר הנושרים הסמויים הם אותם ילדים אשר היום אנחנו מגדירים אותם ילדים בסיכון. חלקם ינשרו ממש, חלקם לא ינשור בפועל אבל למעשה חשוף לכל אותם סכנות של הנושרים הגלויים. ובהם מערכת החינוך חייבת לטפל.
נושרים סמויים הם אלה אשר יש להם לפחות אחד מהתכונות הבאות:

7. נתונים נבחרים מתוך הדו"ח המלמדים על קצה המזלג על ממדי התופעה

8. רק 39 % אין להם שום איפיון של נשירה
רק 39 % אין להם שום איפיון של נשירה. משך את תשומת לבי מספר זה (39%) היות וגם מספר הזכאים לבגרות במערכת החינוך הוא 40%. אין לי מושג אם יש קורלאציה בין שני הנתונים ובכל זאת. כדאי לשים לב לעובדה שהמערכת מכוונת בכל מקרה ל 40% ה"טובים .
60% מתלמידי מדינת ישראל נמצאים (על פי המחקר) ברמת ניתוק זו או אחרת מהמערכת

9. תהליך הנשירה נוצר כתוצאה מיחסי גומלין בעייתיים בין התלמידים ובין צוות בית הספר
לא לכולם יש פוטנציאל לנשירה. גורמי סיכון משפחתיים אישיים, תרבותיים יוצרים רגישות לבית הספר. כך שעולה הסיכוי להיווצרות בעיות.
לדוגמא, הילד אינו נושר רק בגלל שהוא בא משכונת מצוקה. הילד בא משכונת מצוקה או הוא עם הפרעת התנהגות או כל גורם אחר. הגורמים הללו הם נתונים שאיתם בא הילד לבית הספר. ובנוסף ובעיקר בית הספר אינו מההווה סביבה מתאימה להתפתחותו. כלומר בית הספר. בדרך כלל אינו מתאים את עצמו לצרכים של הילדים, אינו מציב יעד משמעותי לקידום הילד ובכך תורם לנשירתו

10. התמודדות אפקטיבית – חיזוק גורמי ההגנה במסגרת בית הספר למנוע ניתוק ולחזק את השייכות של התלמידים לאפשר לכל תלמיד להגיע להישגים מירביים

11. התמודדות אפקטיבית – חיזוק גורמי ההגנה במסגרת בית הספר למנוע ניתוק ולחזק את השייכות של התלמידים לאפשר לכל תלמיד להגיע להישגים מירביים
מסובך

12. מה מקשה על התמודדות בית ספרית אפקטיבית?
התלמיד במעגל מתמשך של כישלון
המורה/הצוות (המנהל) במעגל מתמשך של כישלון (לפחות כלפי הילד שנכשל)
מה מקשה על התמודדות בית ספרית אפקטיבית?

13. מודעות וזהות מקצועית
צוותים בבתי ספר העובדים עם אוכלוסיית מצוקה פועלים על פי הנחות יסוד ועל פי מטרות של בתי ספר נורמטיביים ולא על פי גישות מקצועיות של מערכת שיקומית טיפולית
לבתי הספר אין מודעות לעובדה שהם חייבים לשנות את שיטות העבודה כך שיתאימו לצרכים של האוכלוסייה. אם נחזור לילד המתופף. תסריט שכיח יהי שהמורה מנהלת עם הילד מאבק כוח. נניח שלבסוף הוא יוצר מהכיתה ננקטים ודאי, "צעדים משמעתיים נגדו. מה שברור שעל פי התסריט הזה תחושת הניכור של הילד כלפי בית הספר לא משתפרת ומצד שני למורה אין הרבה כלים להתמודדות אחרת. בדוגמא הזו, המורה הזמינה את הילד לתופף בפני הכיתה. היא גם אמרה לו שהיא מבינה שהוא כנראה מאד רוצה שיקשיבו לו אז היא מפנה לו את הבמה וכולם יקשיבו לו. זה מה שהיה והילד נרגע תוך כמה דקות. כלל לא בטוח שאכן זה מה שהילד רצה, אבל מה שבטוח הוא שהמורה פעלה מתוך עמדה שהיא מבינה שהילד אומר לה משהו בהתנהגותו הבלתי נורמטיבית (הפרווקטיבית ואולי אפילו תוקפנית) והיא פעלה מתוך ההבנה הזו. כלל לא בטוח שהפעולה הייתה נכונה, יתכן וצריך היה לעשות דברים נוספים וכו'. החשוב בדוגמא זו הוא לא עצם הטיפול אלא מודעות המורה לצורך בטיפול אחר. משהו שהילד לא מכיר משהו שלא משחזר לו את הדחיה שתמיד חווה. וו בהחלט מיומנות שניתן כמובן לרכוש.

14. ידע חוסר ידע בהתמודדות עם בעיות התנהגות של תלמידים חוסר ידע באיתור
חוסר ידע בזיהוי פערים לימודיים בולטים
חוסר ידע בבניית שיעור כאשר יושבים בו מספר ילדים עם צרכים שונים ומיוחדים
מה עושים עם ילד מאד פאסיווי?, כיצד מדרבנים אותו לעבוד? לדבר? לפרוץ גבולות? כיצד מתמודדים עם ילד שתמיד פורץ גבולות? איך שמים גבולות מבלי להשפיל את הילד, מבלי להטיף לו ומבלי לתסכל אותו. בעיות התנהגות זה כמובן רק חלק מהסיפור.
פעמים רבות מורים אומרים נתתי לו שלוש הזדמנויות לבחינה ובכולם הוא נכשל. הלכתי לקראתו עד כמה שיכולתי. והוא לא מצליח, כנראה שמקומו לא פה. פעמים רבות כאשר נבדוק יסתבר שהילד בגלל קורא ברמה של כיתה ג' (למרות שהוא יושב בכיתה יא) ואף אחד לא התייחס לעובדה זו. העובדה שמורים נותנים עוד מבחן (more of the same ) לא ממש משפרת את מצבו. כי הילד תקוע איפשהו, צריך לאתר את המקום הזה ולעזור לו לצמוח משם. מורים אינם יודעים מיומנויות אלו. ונניח שהמורה ידע שהילד קורא ברמה של כיתה ג' מה אז הוא יעשה? האם הוא יודע ללמד חומר של כיתה יא ברמה של כיתה ג? אם הילד נכשל מורים אומרים פעמים רבות, הוא עצלן הוא לא למד. חייבת להעשות חקירה מעמיקה הרבה יותר בסיבתיות. למה הוא לא לומד? אולי הוא לא קורא? אולי הוא משוטט? אולי הוא עובד? ועוד אין ספור סיבות. רק אחרי שנאתר נדע איך לעזור לילד.
ברור דבר אחד אסור לנו לפעול מתוך עמדה שהילד עצלן או מתוך עמדה שהוא עושה לנו דוקא. הבנת הסיבות תעשה תמיד תוך העלאת השערות בקשר למצוקה של הילד. ונקודת המוצא היא שכל ילד רוצה להצליח, לא כולם יכולים לבד.

15. חשש הימנעות מלהתמודד עם קונפליקטים קשים הימנעות מיצירת קשר עם תלמידים
רתיעה מתוקפנות
המנעות מחוסר ידע איך לטפל מחשש להתערב, לפגוע, לדעת.
לדוגמא מורה חייבת בדיווח על היעדרות תלמיד להורים. מורה יודעת שאם תדווח להורים יש סיכוי שהילד יחטוף מכות רציניות (היא כבר התנסתה בזה בעבר). מה תעשה? תשתף הורים? "תזרוק" את התיק ליועצת? מה תעשה כאשר הילדה תחזור? תתיחס באיזהו אופן להיעדרות? איך? היות ולעיתים הקונפליקטים הם כל כך קשים שמורים מעדיפים להעלים עין ולא ממש לטפל. לא ממש להפנות לגורם מטפל.
דוגמא נוספת, מאד נוגעת ללב, מורה אשר יש לה קשר מאד טוב עם תלמידים. אמרה לי שיש לה תלמידה שכבר כמה ימים מחפשת אותה ורוצה לדבר איתה והיא מתחמקת. כי היא מפחדת לשמוע את הסיפור. שאלתי, מה דעתך הילדה רוצה לומר לך? היא אמרה היא רוצה לספר לי שמשהו נורא קרה לה , אונס או משהו. אבל מה אני אעשה בזמן שהיא תספר לי? אין לי מושג איך להגיב?
אין ציפיה כמובן שהמורים יהפכו ליועצת! אבל המורים נמצאים בקשר יומיומי, לעיתים קשר מאד טוב עם התלמידים הם הקרובים אליהם ביותר, והם גם אלו אשר יש ביכולתם לאתר תופעות הרבה יותר מאחרים במערכת. אם רק ירימו את הראש להסתכל ויפתחו את העיניים בלי לחשוש.
דוגמא: רק אתמול ספרה לי מורה שהיא נכנסה לכיתה ובקשה מאחד התלמידים לשבת כי היא רוצה להתחיל בשיעור. התלמיד, ילד בן 17, 30 ס"מ יותר גבוה ממנה, התקרב

16. מסוגלות עצמית
מורים אינם מאמינים שהם יכולים לעזור לתלמידים לצאת ממעגל הכישלון.
מורה "טוב" מלמד כיתות "טובות" מורה "רע" מלמד כיתות חלשות.
בית ספר "טוב" לומדים בו תלמידים "טובים"
בבתי ספר לא מעטים ללמד בכיתות החלשות זה נחשב עונש. זו כמובן טעות כי מי שמלמד שם חייב להיות מאד מיומן מאד מקצועי. כאשר ההנהלה לא מכירה בערך של המשימה ברור שגם המורים יראו בעבודה זו פחיתות. בחברה מצליחה והישיגת כשלנו כולם רוצים ללמד אתהטובים. וקיימת איזושהי משוואה סמויה, אשר מאמללת את המורים ומנציחה את הבעיה. ילדים אלו חיבים שבית הספר יהיה מצוין עבורם, תלמידים טובים יסתדרו כי להם יש כוחות הגנה רבים והם יכולים להתגבר על הסיכונים יש להם גם מקורות תמיכה מחוץ לבית הספר. לתלמידים אלו לא ולכן חייבים המורים להיות מקור תמיכה משמעותי. כסי שמורה יהיה מקור תמיכה הוא חייב להרגיש שהעבודה שלו היא בעלת ערך רב. זוהי מיומנות ניהולית מאד לא פשוטה להפוך מיקצוע שלא נחשב בחברה למיקצוע יוקרתי בתוך בית הספר.
מסוגלות נמוכה אצל מורים , להבדיל מתלמידים היא ספציפית לתחום העיסוק. היא נובעת מכישלונות חוזרים אולם מחוץ לבית הספר אנשי ם מתפקדים ברמה גבוהה, הם בעלי משפחות מתפקדות, לומדים באוניברסיטה וכו'. תחושת חוסר המסוגלות מתקשרת רק לעיסוק המיקצועי בתוך הכיתות הללו. לעומתם, תחושת מסוגלות נמוכה אצל תלמיידם מלווה אותם לאורך כל הזמן. ואיתה על המורים להתמודד.

17. תמיכה וצוותיות הנהלה לא מספיק תומכת ולא מקבלת מספיק תמיכה ויעוץ.
חוסר לגיטימיות לביטויי רגשות קשים
דרישות בלתי הגיוניות מהמורים
מוראל נמוך בקרב הצוות
היעדר שיתוף פעולה בתוך הצוות
היעדר דיאלוג בין חברי הצוות
הנהלה לא מספיק תומכת כמובן אמירה כללית. הכוונה לאותן סיטואציות שבהן המורה מאד צריך שהמנהל שלו יעריך את המאמץ ואת העבודה שהושקעה גם אם התוצאה לא היתה טובה. המיקרים הקשים ביותר הם כאשר המנהל מאשים את המורים בחוסר ההצלחה. או כאשר אנשי צוות אחרים מאשימים זה את זה בחוסר הצלחה. לדוגמא מורה מספר: " היה לי יום זוועה באו רק 5 תלמידים מתוך 20..." ואז המנהל שלו אומר לו :" ניסית לראות אולי אתה לא קצת משמעמם אותם?" והחבר שלו אומר לו: " תראה אני עשיתי כך וכך וזה מאד הצליח" הוא כמובן מרגיש שהוא אידיוט מושלם, גם באים רק 5 תלמידים וגם הוא לא שם לב שזה בגללו.
ברור שזה לא בגללו. יש גורמים רבים ומורכבים שבגללם זה קורה, בין היתר אולי, תיפקודו, אבל יש הרבה דברים נוספים כמו התרבות הביתספרית (בלתי מעודדת ולא מפרגנת)קשיים של הילדים עצמם, חוסר התארגנות מערכתית כוללת לעבודה עם הילדים וכו'.
דוגמא קשה: כיתה נסעה לטיול. באוטובוס המורה התעמתה עם אחד התלמידים : שב וכו'. התלמיד נתן סטירה למורה ובלהט הרגשות המורה החזירה לו סטירה.
הנהלת בית הספר עשתה סיפור מאד רציני מהסטירה שהמורה נתנה . בצדק, ברור שאסור למורה לתת סטירה. אולם ברור שגם לתלמיד אסור. תמיכה וגיבוי משמעותם שההנהלה נותנת תמיכה דוקא בסיטואציות הקשות ביותר, מתוך הבנה שהמורים חשופים לסיטואציות קשות ולעיתים אינם מצליחים להיות “superman” " נטישה של מורה ברגעים אלו יוצרת אצל המורה תחושת ניכור מאד קשה כלפי בית הספר וכמובן שלא ניתן לצפות ממנה , וזה גם א יהיה הוגן, שתעשה עבודה טובה ומסורה.

18. מתי מצליחים? 1. שינוי תפיסה חינוכית 2. בניה/העמקה של מערך תמיכה לצוות
3. אימוץ מיומנויות עבודה חלופיות
מתי מצליחים?
על סמך העבודה שלנו, בסחח אנחנו יכולים לראות שכאשר מתקיימים שלושת אל בתי הספר מצליחים לתת מענה אחר וטוב יותר.

19. 2. מערך התמיכה בצוות מורים פחות מנוכרים חשים הערכה משמעותית למשימתם
מקבלים תמיכה שוטפת להתמודדות עם משימות קשות מצד ההנהלה, הפיקוח והקהילה
שייכים לצוות המתקיים בו דיאלוג מקצועי תומך ולא מאשים
קשר בין ניכור מורים- ניכור תלמידים
מורים אשר מרגישים נתמכים יכולים "לספק" עבודה ברמה גבוהה יותר, משמעותית יותר ועם מחויבות גבוהה יותר.

20. 3. מימנויות חלופיות מיומנויות מורים:
מיומנויות קשר – יצירת קשר הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות. קשר אחר עם ההורים.
מיומנויות איתור ואבחון, ראיה רב מימדית
מיומנויות פדגוגיות –בניית תוכנית אישית, עבודה בכיתה עם אוסף ילדים עם צרכים מיוחדים
מימנויות טיפוליות, איך משוחחים עם ילד? עם ההורים? איך מדובבים? איך שמים גבולות לילד מתפרע בשיער וכו' איך מכינים כיתה לפני טיול? וכו'
מימנויות איתור, אם ילד נכשל בבחינה פעם פעמיים אני מתחילה לחקור, מה הסיפור מה קורה
מיומנויות פדגוגיות, התאמת תוכנית עבודה אשר תקדם את הילד באמת.

21. 3. מימנויות חלופיות מיומנויות למנהלים:
מנהיגות והובלת צוות בתנאים של כשלון
הובלת תהליך של שבירת מעגלי הכישלון של המורים ושבירת דפוסי הנשירה והכישלון של התלמידים ובניה במקומם מעגלים של הצלחה.
למנהלים יש משימה גם מאד לא פשוטה. לתת לאנשים תחושה של ערך
יכולת ליצור תחושת ערך בתוך סביבה לא יוקרתית
יכולת לבנות מע' אפקטיבית ומצליחה.
לתמוך במורים גם כאשר הם מפשלים

22. 1. שינוי תפיסה יצירת קשר – הדבר החשוב
..."לצד אלו שהצליחו לצאת ממעגל התבוסה עמד משהו אשר "ליווה" אותם מבלי שהתנה את נוכחותו בהדדיות ברווח אישי או בהשגת שליטה על האחר" (רוזנפלד 1997)
קשר לא בא במקום ללמד, עדיין תפקיד המורים הוא ללמד אך נקודת המוצא חייבת להשתנות. כאשר ראיית התלמיד וצרכיו הם העיקר.
חשוב שנבין שלתלמידים הטובים (ה40%) יש מי שיתמוך . לתלמיידם האלו בית הספר חייב להיות מצוין, אם המורים לא יהיו הבוגר התומך מי יהיה? סביר להניח שאף אחד.

23. הפרדה בין "מציאות קשה" לבין חוסר תפקוד.
1. שינוי תפיסה
הבנה של מקור הכישלון
הפרדה בין "מציאות קשה" לבין חוסר תפקוד.
חוסר התפקוד נובע בדרך כלל מהמציאות הקשה. על מנת שמורים ומנהלים יוכלו לתפקד טוב עליהם לראות באופן אוביקטיבי עד כמה שניתן את המציאות "המציאות הקשה היא לא חלק ממני, אלא היא משהו חיצוני שדורש ממני להתארגן בהתאם"
אני המורה לא אשם בכישלון, יש לי אחריות לשנות אותו אבל אני לא אשם בו והוא לא בגלל שאני מורה דפוק אלא בגלל שאני מתמודד עם מצב דפוק.
הוא לא עצלן אלא נמצא במצוקה
הבנה של מקור הכישלון מאפשרת למורה לבנות צעדים אופרטיביים לעבודה. "כל מי שעובד עם אוכלוסיית מצוקה עובר את מה שאני עובר, מה שאני עובר לא קורה לי בגלל שאני מורה דפוק אלא כי זה משהו אוניברסלי. מאפשר לבנות תוכנית פעולה עיניינית ולא עמוסה ריגשית.

24. הרחבת תפקיד המורה-בקשר עם התלמיד
1. שינוי תפיסה
זהות המקצועית:
הרחבת תפקיד המורה-בקשר עם התלמיד
שיפור החיבורים הין המערכת ההורית לבין המערכת החינוכית
חוסר התפקוד נובע בדרך כלל מהמציאות הקשה. על מנת שמורים ומנהלים יוכלו לתפקד טוב עליהם לראות באופן אוביקטיבי עד כמה שניתן את המציאות "המציאות הקשה היא לא חלק ממני, אלא היא משהו חיצוני שדורש ממני להתארגן בהתאם"
אני המורה לא אשם בכישלון, יש לי אחריות לשנות אותו אבל אני לא אשם בו והוא לא בגלל שאני מורה דפוק אלא בגלל שאני מתמודד עם מצב דפוק.
הוא לא עצלן אלא נמצא במצוקה
הבנה של מקור הכישלון מאפשרת למורה לבנות צעדים אופרטיביים לעבודה. "כל מי שעובד עם אוכלוסיית מצוקה עובר את מה שאני עובר, מה שאני עובר לא קורה לי בגלל שאני מורה דפוק אלא כי זה משהו אוניברסלי. מאפשר לבנות תוכנית פעולה עיניינית ולא עמוסה ריגשית.

25. קשר בין בית הספר וההורים
גורם הצלחה משמעותי לגבי כל תלמיד הוא מעורבות ההורים בבית הספר ובתהליך הלמידה
תפקיד בית הספר הוא לחזק את הקשר בינו לבין ההורים (במיוחד באוכלוסייה בסיכון)

26. קשר בין בית הספר וההורים
הקשר בין המורים להורים אינו תמיד מוצלח
מורים תופסים את מעורבות ההורים כמאיימת ומיותרת.
חוסר היענות ההורים לשיתוף פעולה נתפסת כ"חוסר מוטיבציה", "התנגדות", או "רב-בעייתיים"

27. התערבות סח"ח –סביבה חינוכית חדשה
ג'וינט-אגף שחר
משימה: לסייע לבית הספר לשנות את דפוסי העבודה ולהתמודד באופן אפקטיבי עם הצרכים של התלמידים
סחח פועלת 10שנים בכ 100 בתי ספר.
לסייע לבית הספר לשנות את דפוסי העבודה ולהתמודד עם הצרכים המיוחדים של התחלמידים, למנוע את נשירתם ולהביא לקידומם בתחום הלימודי הריגשי והחברתי.
התערבות בבית ספר למשך 4 שנים
8 שעות הדרכה בשבוע לצוות ולהנהלה
מה זה ג'וינט?
מטרות,
צורת התערבות
וכו' וכו'

28. (ואוניברסיטאות נוספות)
הכשרה באורנים
(ואוניברסיטאות נוספות)
בשיתוף ג'וינט-אגף שחר
משימה: להכשיר מורים, מנהלים ובעלי תפקידים נוספים לעבודה אפקטיבית בתוך בית הספר
תוכניות אלו בהתהוותן. נסיון ראשון היה השנה. ובשנה הבאה ירוץ נסיון נוסף. ואני מקווה שהתחום עוד יתפתח.תאור קצר

29. עבודה עם אוכלוסיית תלמידים בסיכון ובפרט בסכנת נשירה היא מקצוע לכל דבר
מורים צריכים לקבל הכשרה
מנהלים צריכים לקבל הכשרה
בית הספר צריך להתאים עצמו ברמה מערכתית-ארגונית לטיפול אפקטיבי
חשוב להדגיש שאמנם זה מקצוע לכל דבר, אבל הוא לא מקצוע נפרד מההוראה. כל מורה שנכנס ללמד בכיתות אלו חייב להיות בעל הכשרה מתאימה