1. The Deposition from the Cross
Jacopo Pontormo,
The Deposition from the Cross
Jacopo Pontormo
Deposition, c. 1528
Oil on wood, 313 x 192 cm
Cappella Capponi, Santa Felicità, Florence

2. ההורדה מן הצלב היא יצירת המופת של פונטורמו, אותה צייר למזבח קפלת קפוני בכנסיית סנטה פליצ'יטה בפירנצה. איכותה הקורנת המוזרה והאור השקוף, הלא ארצי הקיים בה, נוצרו בחלקם כדי לפצות על אפלוליותה של הקפלה, אבל גם כדי לשקף את עוצמתה הרגשית של היצירה. התחושה העיקרית בציור היא של פגיעות ואובדן, ודבר זה הופך את הניגוד בין הגופים הקלאסיים, ארוכי האיברים, היפים והאתלטיים ובין הבעות הפנים האבלות, החרדות והמבולבלות למעורר חמלה.
קפלה ברבאדורי, מאוחר יותר קפלת קפוני , היא קפלה בכנסיית סנטה פליצ'יטה בפירנצה, שתוכננה על ידי פיליפו ברונלסקי, וזכתה לעיטור מאוחר יותר על ידי מחזור עבודות של הצייר המנייריסטי פונטורמו.
ברתולומאו ברבאדורי הזמין את הקפלה המשפחתית בכנסייה סביב שנת 1420.
זו הקפלה העתיקה ביותר אותה עיצב ברונלסקי ששרדה. היא הוקדשה לבתולה ונבנתה ככל הנראה על מנת לכבד את פרסקו הבשורה, שצויר על הקיר בו מתנוסס כיום ציורו של פונטורמו באותו נושא. ב-1487 נרכשה הקפלה על ידי אנטוניו פגנלי
וב-1525 נמכרה למשפחת קפוני. משפחת קפוני אחראית לרסטורציה שעברה הקפלה ולהזמנת הציורים של ג'אקופו פונטורמו אשר נעזר באניולו ברונזינו הצעיר.
ואזארי, היסטוריון האמנות, המתאר את הקפלה מספר גם על תקרתה הכיפתית עליה צייר את אלוהים האב וסביבו ארבעה אבות כנסייה. בארבעת הפנדטיבות ציירו את כותבי הבשורה. תמונת התקרה אבדה כאשר כיפת הקפלה נהרסה והוחלפה באחרת. בשנת 1722 שוחזרה הקפלה פעם נוספת, הוספו מזבח שיש צבעוני חדש וגדר הקיימת עד ימינו
Cappella Capponi, Santa Felicità, Florence

3. במהלך השחזור האחרון, נלקח מן הקפלה טונדו של המדונה ובנה שצייר פונטורמו (התמונה מימין) והועבר לארמונה הפרטי של המשפחה.
הפרסקו של הבשורה שצייר פונורמו סוגר עם תמונת ההורדה מן הצלב את מעגל חייו הארציים של ישוע.
Jacopo Pontormo
Annunciation, c. 1527–1528
fresco, Santa Felicita, Florence
Pontormo,
Madonna with Child,
Florence, Capponi collection.

4. תרגם בחלון הקפלה ויטראז' המתאר את ההורדה מן הצלב והקבורה
Guillaume de Marcillat (c )
Deposition and Entombment of Christ 1526,
Stained glass window, Cappella Capponi

5. ואזארי מייחס שתים מהן לפונטורמו בלא שהוא מפרט אלו הן.
ארבע תמונות עגולות של כותבי הבשורות (האוונגליסטים) מעטרות את הפנדנטיבה* שפעם תמכה בכיפה הישנה של הקפלה.
ואזארי מייחס שתים מהן לפונטורמו בלא שהוא מפרט אלו הן.
מוסכם על כל החוקרים שתמונתו של יוחנן האוונגליסט הינה של פונטורמו. יש המייחסים גם את תמונתו של לוקאס לפונטורמו . את שתי האחרות צייר ככל הנראה ברונזינו
*פנדנטיבה היא צורה גיאומטרית המופיעה בטכנולוגיית בנייה אשר פיתחו האדריכלים הביזאנטים. טכנולוגיה זו איפשרה בנייה של כיפות (עם בסיס עגול) על שטחים ריבועיים או כיפות אליפטיות על שטחים מלבניים. כל מבני הכיפה הרומים שקדמו להמצאה זו היו בנויים מעל חלל בצורת גליל, או שנבנו מעל בסיס מתומן בטכנולוגיה של סקווינצ' (קשת זווית). בטכניקה הביזאנטית, בסיס הכיפה היה ריבוע שחסם בתוכו את המעגל עליו יושבת הכיפה. ארבעת הפלחים המיותרים נחתכו ובמקומם נבנו קשתות אשר החזיקו מעליהן מעגל נוסף קטן יותר שקוטרו היה שווה לאורך הצלע של הריבוע. ממעגל זה ומעלה המשיכה הכיפה או שנבנה גליל ומעליו כיפה חצי כדורית. בין המעגל הקטן והקשתות מתקבלים ארבעה משולשים בעלי צלעות מעוגלות שכל אחד מכונה פנדנטיבה.
St John the Evangelist
St Luke
St Matthew
St Mark

6. המונח 'מנייריזם' משמש לתיאור זרם רחב ומגוון ועמדה אמנותית מסוימת ולא לתיאור סגנון יחיד. המנייריזם התפתח מתוך הסגנון של שיא הרנסאנס, שבתחילת המאה השש-עשרה חלה בו שקיעה שנמשכה כשישים שנה. המושג מנייריזם שאוב מן המילה האיטלקית מניירה שמשמעותה במאה השש-עשרה הייתה 'סגנון' במובן של אלגנטיות. בגלל האלגנטיות הנרמזת כאן קיבל מושג המנייריזם נופך מטעה ועורר הרבה בלבול ואי הסכמה בין היסטוריונים של האמנות. אבל ה'סגנון' במובן זה הוא בכל זאת חלק חשוב של המנייריזם וגם המובן הנוסף המשתמע מן המושג, היינו 'ציור מעוצב', נכון בדרך כלל ביחס לציור המנייריסטי. הציור המנייריסטי מתאפיין בתחכום מודע לעצמו, באלגנטיות מתוכננת ומוגזמת, בצירופי צבעים חדים ומועצמים, בקומפוזיציות מורכבות שהושקעו בהן דמיון רב ותעוזה טכנית ובקו השוטף החופשי שרוב הציירים המנייריסטיים העדיפו להשתמש בו. המנייריסטים המוקדמים התנגדו למוסכמות של שיא הרנסאנס. המיידיות והאיזון שהושגה על-ידי רפאל באסכולת אתונה לא נראתה יותר רלוונטית או מתאימה. המנייריזם התפתח אצל תלמידיהם של שני מורים מהגישה הקלאסית: תלמידו של רפאל ג'וליו רומנו ותלמידיו של אנדריאה דל סרטו - יאקופו דה פונטורמו ורוסו פיורנטינו מיכלאנג'לו הראה נטייה למנייריזם, בייחוד במסדרון לספרייה הפלורנטינית ובעיטורים על מצבת בית מדיצ'י.
בסתיו 1504 הוזמן מיכלאנג'לו לצייר תמונה גדולת מימדים עבור ארמון הסיניוריה בפירנצה, שתתאר קרב שהתרחש בין פירנצה ופיזה ב ליאונרדו הוזמן לצייר מולו את הקרב שהתחולל בין פירנצה ומילנו ב-1440.
עד פברואר 1505 הספיק מיכלאנג'לו לצייר מספר סקיצות , אבל זימון בהול מן האפיפיור יוליוס השני מנע ממנו להמשיך בעבודה. שרדו רישומים בודדים . העתקו של בסטיאנו דה סאנגאלו תואם את הקטע המרכזי ברישומו של מיכלאנג'לו.
Copy after lost original, Michelangelo's Battaglia di Cascina, by Bastiano da Sangallo

7. אירוע ההורדה מן הצלב מופיע בברית החדשה מיד לאחר צליבת ישוע, והוא מוזכר בכל ארבעת ספרי הבשורה. לפי המתואר השיג יוסף הרמתי, חבר סנהדרין עשיר ותלמיד בסתר של ישוע, את רשותו של פונטוס פילאטוס, המושל הרומי, להוריד את גופת ישוע מהצלב ולקברה. ניקודמוס, חבר הסנהדרין, הביא עמו מור ובשמים לשימור הגופה וסייע בהורדת ישוע מהצלב ובעטיפת הגופה בתכריכים.
הֵם בָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת, וְנָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן מָהוּל בִּמְרוֹרַת צֶמַח הָרֹאשׁ..... אַחֲרֵי שֶׁצָּלְבוּ אוֹתוֹ חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפִּילָם גּוֹרָל, וְיָשְׁבוּ לִשְׁמֹר עָלָיו שָׁם. מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שָׂמוּ אֶת כְּתַב אַשְׁמָתוֹ: "זֶה הוּא יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים."...מִשָּׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ, וּבְעֶרֶךְ בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֵלִי, אֵלִי, לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?" כְּלוֹמַר, "אֵלִי, אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?" ... יֵשׁוּעַ צָעַק שׁוּב בְּקוֹל גָּדוֹל וְנָפַח אֶת רוּחוֹ....גַּם נָשִׁים רַבּוֹת שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל וְשֵׁרְתוּ אוֹתוֹ הָיוּ שָׁם וְהִתְבּוֹנְנוּ מֵרָחוֹק. בֵּינֵיהֶן הָיוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, מִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, וְאִמָּם שֶׁל בְּנֵי זַבְדַּי. לְעֵת עֶרֶב בָּא אִישׁ עָשִׁיר תּוֹשַׁב רָמָתַיִם, יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁגַּם הוּא נַעֲשָׂה לְתַלְמִיד שֶׁל יֵשׁוּעַ. הוּא בָּא אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. אָז צִוָּה פִּילָטוֹס לִמְסֹר אוֹתָהּ. יוֹסֵף לָקַח אֶת הַגּוּפָה, עָטַף אוֹתָה בְּסָדִין נָקִי וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ בְּקִבְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר חָצַב בַּסֶּלַע. לְאַחַר שֶׁגָּלַל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פֶּתַח הַקֶּבֶר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת הָיוּ שָׁם, יוֹשְׁבוֹת מוּל הַקֶּבֶר. (הבשורה על פי מתי כז, 33-61)
לפרטים אלה נוספו באמנות הנוצרית במהלך השנים פרטים ואף דמויות, שלא הוזכרו במקור ואשר השתלבו במסורת הנוצרית המקודשת.
דוצ'ו בחר להציג כמה אירועים המתרחשים סימולטנית: מרים האם מקרבת ברוך את ראשה אל ראש בנה, יוסף הרמתי ואדם נוסף (יוחנן התלמיד האהוב) אוחזים בגופתו וניקודמוס מוציא את המסמרים מרגליו. הנוף מרומז: הצלב מתנוסס על גבעה סלעית והרקע אחיד ואטום בצבע זהב, דבר השולל מן התמונה כל תחושת מרחב.
Duccio di Buoninsegna
Deposition (scene 21), from the Stories of the Passion on the reverse side of the Maestà,
Museo dell'Opera del Duomo, Siena

8. וַתְּהִי הַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית וַיִּצְלְבֻהוּ׃ וּמִכְתַּב דְּבַר־אַשְׁמָתוֹ כָּתוּב לְמַעְלָה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים׃ וַיִּצְלְבוּ אִתּוֹ שְׁנֵי פָרִיצִים אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ....וַיַּרְא שַׂר הַמֵּאָה הָעֹמֵד מִנֶּגֶד כִּי בְּזַעֲקוֹ כָכָה יָצְאָה נַפְשׁוֹ וַיֹּאמַר אָכֵן הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בֶן־הָאֱלֹהִים׃ וְגַם־נָשִׁים הָיוּ שָׁם צֹפוֹת מֵרָחוֹק וּבְתוֹכָן גַּם־מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אִמּוֹ שֶׁל־יַעֲקֹב הַצָּעִיר וְשֶׁל־יוֹסֵי וּשְׁלֹמִית׃ ...וְעֵת הָעֶרֶב הִגִּיעַ וּמִפְּנֵי אֲשֶׁר עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה הוּא הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת׃ וַיָּבֹא יוֹסֵף הָרָמָתִי יוֹעֵץ נִכְבָּד אֲשֶׁר הָיָה מְחַכֶּה גַם־הוּא לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיִּתְחַזֵּק וַיָּבֹא אֶל־פִּילָטוֹס וַיִּשְׁאַל אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ׃ וַיִּתְמַהּ פִּילָטוֹס עַל־אֲשֶׁר מֵת וַיִּקְרָא אֶל־שַׂר הַמֵּאָה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַכְּבָר גָּוָע׃ וַיֵּדַע מִפִּי־שַׂר הַמֵּאָה כִּי־כֵן וַיִּתֵּן אֶת־גּוּפָתוֹ מַתָּנָה לְיוֹסֵף׃ וְהוּא קָנָה סָדִין וַיּוֹרֶד אֹתוֹ וַיִּכְרְכֵהוּ בַּסָּדִין וַיְשִׂימֵהוּ בְקֶבֶר חָצוּב בַּסָּלַע וַיָּגָל אֶבֶן עַל־פֶּתַח הַקָּבֶר׃ וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יוֹסֵי רָאוּ אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּשַׂם שָׁמָּה׃ (הבשורה על פי מרקוס טו, 25-47)
פרה אנג'ליקו מצייר את ישוע מורד מן הצלב (במרכז התמונה) קבוצת הגברים שלשמאלו בוחנת את המסמרים וכתר הקוצים, הנשים מימין לישוע שותפות לאבלה של מרים האם הכורעת בתפילה , בעוד מרים המגדלית נושקת את רגליו של המת כביטוי של חזרה בתשובה ומולה כורע יוחנן מבשר הבשורה.
פרה אנג'ליקו מקדיש מקום נכבד לתיאור הנוף ביצירתו. הוא מציג נוף פתוח, עירוני והררי בחלקיה העליונים של התמונה, ובקדמתה תיאר שדה פורח שעליו ממוקמים הדמויות והצלב.
Fra Angelico , Deposition from the Cross (Pala di Santa Trinità),
National Museum of San Marco, Florence

9. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גֻּלְגָּלְתָּא וַיִּצְלְבוּ אֹתוֹ שָׁם וְאֶת־אַנְשֵׁי הָרֶשַׁע אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ׃... וַיִּפַּח נַפְשׁוֹ׃ ...וְכָל־מְיֻדָּעָיו עָמְדוּ מֵרָחוֹק וְגַם־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ מִן־הַגָּלִיל וְעֵינֵיהֶן רֹאוֹת אֶת־אֵלֶּה׃ וְהִנֵּה־אִישׁ וּשְׁמוֹ יוֹסֵף וְהוּא מִן־הַיֹּעֲצִים אִישׁ טוֹב וְצַדִּיק מִן־הָרָמָתַיִם עִיר הַיְּהוּדִים׃ אֲשֶׁר לֹא־נָטָה אַחֲרֵי עֲצָתָם וּפָעֳלָם וְהוּא מְחַכֶּה לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ וַיִּגַּשׁ אֶל־פִּילָטוֹס וַיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ אֵת גְּוִיַּת יֵשׁוּעַ׃ וַיּוֹרֶד אֹתָהּ וַיִּכְרְכֶהָ בִסְדִינִים וַיְשִׂימֶהָ בְקֶבֶר חָצוּב בַּסָּלַע אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הוּשַׂם־בּוֹ אָדָם׃ וְהַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת וְהַשַּׁבָּת הִגִּיעָה׃ וּמִן־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אִתּוֹ מִן־הַגָּלִיל הֹלְכוֹת אַחֲרָיו וַתִּרְאֶינָה אֶת־הַקֶּבֶר וְאֶת אֲשֶׁר הוּשַׂם־בּוֹ גְּוִיָּתוֹ׃ וַתָּשֹׁבְנָה וַיָּכִינוּ סַמִּים וּמִרְקָחוֹת וּבַשַּׁבָּת שָׁבְתוּ כַמִּצְוָה׃ (הבשורה על פי לוקס כג 33-56)
בתמונה זו מונצח הרגע בו ישוע מורד מן הצלב. ארבעה גברים מבצעים את המשימה באמצעות סולמות. על הקרקע, משמאל, הבתולה עומדת בכל רגע להתעלף, נתמכת על ידי קבוצת נשים מאמינות. הדמות המתפללת לרגלי הצלב היא מרים המגדלית. מימין, יוחנן השליח , התלמיד האהוב עומד בתנוחה מופתעת . לפניו, על הקרקע, מסמרי הצליבה. לדברי ג'ורג'ו וזארי, ליפי השלים את חלקה העליון של התמונה. את דמותו של ישוע, לא הספיק להשלים, פרוג'ינו היה זה שהשלים את פניו של ישוע, צייר את חלקה התחתון של התמונה, המאופיינת בהבעה שלווה על פניהן של דמויות טיפוסיות לו וכן את הנוף המרוחק. עוזריו של פרוג'ינו השלימו מספר רב של פרטים, במיוחד בפנלים הצדדיים (שאינם מוצגים כאן).
Filippino Lipp & Pietro Perugino
The Deposition,
Galleria dell'Accademia, Florence

10. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת־יֵשׁוּעַ
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת־יֵשׁוּעַ ...וְעַל־יַד צְלוּב יֵשׁוּעַ עָמְדוֹ אִמּוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָס וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית׃ ... וְהַיְּהוּדִים אָמְרוּ לֹא יָלִינוּ הַפְּגָרִים עַל־הַצְּלוּב בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כִּי־עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְגָדוֹל יוֹם הַשַּׁבָּת הַהוּא וַיִּשְׁאֲלוּ מִן־פִּילָטוֹס לְשַׁבֵּר אֶת־שׁוֹקֵיהֶם וּלְהוֹרִיד אֹתָם׃ וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיְשַׁבְּרוּ אֶת־שׁוֹקֵי הָאֶחָד וְאֶת־שׁוֹקֵי הַשֵּׁנִי הַנִּצְלָבִים עִמּוֹ׃ וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה מֵת וְלֹא שִׁבְּרוּ אֶת־שׁוֹקָיו׃...וְאַחַר בָּא יוֹסֵף הָרָמָתִי וְהוּא תַּלְמִיד יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים וַיִּשְׁאַל מֵאֵת פִּילָטוֹס אֲשֶׁר יִתְּנֵהוּ לָשֵׂאת אֶת־גוּפַת יֵשׁוּעַ וַיַּנַּח לוֹ פִּילָטוֹס וַיָּבֹא וַיִּשָּׂא אֶת־גוּפַת יֵשׁוּעַ׃ וַיָּבֹא גַּם־נַקְדִּימוֹן אֲשֶׁר בָּא־לְפָנִים בַּלַּיְלָה אֶל־יֵשׁוּעַ וַיָּבֵא תַעֲרֹבֶת מֹר־וַאֲהָלוֹת כְּמֵאָה לִיטְרִין׃ וַיִּקְחוּ אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ וַיְחַתְּלוּהָ בְתַכְרִיכִין עִם־הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים לִקְבֹר אֶת־מֵתֵיהֶם׃ וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִצְלַב הָיָה גָן וּבַגָּן קֶבֶר חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא־הֻנַּח בּוֹ מֵת עַד־הֵנָּה׃ שָׁם שָׂמוּ אֶת־יֵשׁוּעַ כִּי־עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב׃ (הבשורה על פי יוחנן יט, 23-42)
רוסו פיורנטינו, מחלק את הבד לשניים: בחלקו העליון (המזכיר לנו את ציוריו הגיאומטריים - סוריאליסטים של אשר) מוצגת ההורדה מן הצלב בעזרת ארבעה גברים ושלושה סולמות.
בחלקה התחתון האבל על מותו של ישוע: משמאל מרים האם מתמוטטת בזרועותיהן של שתי נשים ומרים המגדלית כורעת מולה, כמעט משתטחת על הקרקע וחובקת את רגליה של האם. מימין יוחנן התלמיד האהוב חופן ראשו בידיו.
הנוף קודר, כמעט שומם. אחד ממבקרי האמנות תיאר את הסצינה כסבל אלים... המועצם על ידי הזויות החדות המאפיינות את הדמויות על גבי הסולמות והאור המסנוור הנופל על בגדי האבלים ומבליט את קפליהם. אחר מציין תמונה זו כאב טיפוס של המנייריזם המוקדם, בה אין קשר לוגי בין הדמויות, הסולמות והצלב, קיים עיוות בפרופורציות הקלסיות: הדמויות גבוהות יחסית לראשיהן
Rosso Fiorentino
Deposition from the Cross, circa 1521
Pinacoteca Comunale, Volterra

11. את תמונת ההורדה מן הצלב של פונטורמו ניתן בלא ספק להגדיר כיצירת המופת של האמן. החשיבה העומדת מאחורי הקומפוזיציה בהחלט אקסטרווגנטית וחסרת תקדים: מעין קשר אנושי מורכב של פנים, גופות וגלימות מפותלות ושלובות זו בזו סביב דמותו חסרת החיים של ישוע. היצירה אינה מתארת רגע מסוים במהלך ההתרחשות. אין היא מאפשרת לנו גם למקם את רצף האירועים של ההורדה מן הצלב, שכן אין פרטים מזהים, כמו הצלב, המסמרים , הכתר, הצבת וכו'. נראה שהיא מתארת רגע שבין ההורדה מן הצלב ויגונה של האם, או אולי הרגע המדויק בו נלקחה הגופה מחיקה של האם האבלה.
פונטורמו נוטש גם את כל אמצעי ההסמלה (אטריבוטים) של הדמויות שהיו נהוגים בשלהי ימי הביניים, ואשר שרדו אף במאה ה-15. הוא משתמש בסימבוליזם סמוי, מתוחכם יותר ועל כן כל ניסיון לזהות בדייקנות ובבירור את כל הדמויות נידון מלכתחילה לכישלון. האמן מסתפק ברמזי נוף בלבד- פיסת קרקע בתחתית התמונה ועננה בודדת ברקע. הדמויות תופסות את רוב שטחה של התמונה. הקומפוזיציה יוצרת מעין פירמידה הפוכה קלילה כנוצה. קודקודה של הפירמידה נשען על בהונות הרגלים היחפות של הדמות הרוכנת לפנים ונושאת על כתפיה את רגליו של ישוע המת. מעל בסיס הפירמידה מעופפות בקלילות עוד שתי דמויות הממלאות יחד עם העננה את המסגרת הקשתית.
Jacopo Pontormo,
Deposition, c. 1528
Cappella Capponi, Santa Felicità, Florence

12. דמותו של ישוע בתמונתו של פונטורמו מתכתבת עם דמות השיש של ישוע בפייטא של מיכלאנג'לו שבוותיקן. למרות שפונטורמו נוטה להמעיט בחשיבות האיכויות הפיסוליות של דמויותיו, הוא היה מעריץ נלהב וחברו של מיכלאנג'לו.
Michelangelo, Pietà, 1498–1499, St. Peter's Basilica, Vatican City

13. הציור ממחיש את עוצמתו של פונטורמו כרשם , במיוחד בדרך טיפולו בקווי המתאר, בידיים ובתווי הפנים הנפלאים

14. יש הטוענים כי שתי הדמויות שעיניהן אדומות מבכי, הנושאות את גופתו של ישוע, אלה מלאכים הנושאים אותה לעבר אלוהים האב. כך ניתן להסביר כיצד הדמות הנוגעת בקרקע בקצות אצבעות רגליה בלבד יכולה לשאת על כתפה את משקלה של הגופה ואת חטאי העולם כולו בקלילות שכזו.

15. הבתולה, נסערת בעליל, ואולי על סף עילפון
הבתולה, נסערת בעליל, ואולי על סף עילפון. מבטה מזוגג בערגה לעבר בנה, וזרועה הימנית מושטת לכיוונו. נראה שהתמונה מציגה את פרידתה של האם מגופת בנה רגע לאחר שהייתה חבוקה בזרועותיה. מרים האם גבוהה מסביבתה (בהתאם לחשיבותה הדתית) נזקקת לתמיכה שהיא מקבלת מן הדמויות העומדות מאחוריה. לפני האם, עם גבה אלינו, עומדת ככל הנראה מרים המגדלית (שיער ראשה חשוף) שותפה באבלה של מרים האם.

17. הכיוון הכללי של התנועה בתמונה הוא, למעשה, כלפי מעלה.
היא נוצרת על ידי האיכות השמיימית של הדמויות חסרות המשקל, הנעות על קצות האצבעות בקצב איטי דמוי ריקוד. הדמות הקדמית, הנושאת את רגליו של ישוע על כתפה ולמעשה את כל כובד משקלה של הגופה, מתרוממת מכוח הלחץ שהיא מפעילה על כפות רגליה כנגד הקרקע

18. בעקבות עיון בספרו של וזארי נמצאו רישומים אלה של פונטורמו המצויים כיום בגלריה אופיצי בפירנצה.
רישומים אלה הוכנו ככל הנראה קודם ציור דמותו של אלוהים האב על גבי התקרה הכיפת ית של הקפלה.
תנוחת הגוף מזכירה מאד את זו של אלוהים האב בחיתוך העץ של אלברכט דירר 'השילוש הקדוש'
Albrecht Dürer
The Trinity, 1511
National Gallery of Art, Washington, D.C

19. ואם אלה רישומי ההכנה של הפטריארכים שהקיפו את אלוהים האב
(גם הם נמצאים כיום בגלריה אופיצי)
ניתן לדמיין כיצד נראתה תקרת הכיפה שצייר פונטורמו

21. תמונת 'ההורדה מן הצלב' מתכתבת איפוא עם תמונת התקרה שצייר פונטורמו : ידה הימנית של האם, שגופת בנה נלקחה זה עתה מבין זרועותיה על ידי המלאכים, מושטת קדימה. היא מבקשת להמשיך ולהחזיק בגופה שעה שמלאכים נושאים אותה ממנה ובריקוד של אבל ירימוה ישר אל חיקו של אלוהים האב. אין פלא שהיה מי שהגדיר את פונטורמו - אינטלקטואל, משורר הכותב טקסט חזותי בלא מלים: טקסט שמתחיל בבשורה כשרוח הקודש מעברת את מרים האם ונגמר כשישוע, אלוהים הבן, שהילך על פני האדמה כאחד האדם, נמצא בדרכו חזרה אל חיק אביו מולידו - אלוהים האב.

22. יש החושבים כי הדמות מעבר לכתפה של הבתולה היא דמותו של האמן המנציח עצמו כאבל על מותו של ישוע. הוא פונה ימינה כמי שעומד לצאת בעוד רגע מן התמונה

23. דמות זו נעדרת מרישום ההכנה לתמונה (מימין)
Jacopo Pontormo,
The Deposition chalk on paper , 44.3 x 27.6 cm
Christ Church Picture Gallery, Oxford, UK

24. וליתר הדמויות בהגדלה

27. שלום לך, אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי
מקורות:
המוסיקה: אלגיה של מסנה
עריכה: אסף פלר
שלום לך, אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי
ולהנות ממצגות נוספות
להתראות, אסף פלר