1. Lymphatic Systemמערכת הלימפה
© Sebastian Kaulitzki/ shutterstock.com
חלקי מערכת הלימפה:
רשת נימי לימפה Lymph capillaries
צינורות לימפה Lymphatic vessels
קשרי לימפה Lymph node
אברי לימפה: טחול Spleen
Thymus glandתימוס

2. קשרי הלימפה בגוף

3. מערכת הלימפה
מערכת הלימפה היא רשת של צינורות וקשריות לימפה הנמצאת בכל מקום, והיא חלק ממערך ההגנה של הגוף מפני זיהומים.
מערכת הלימפה מכילה נימי לימפה Lymph capillaries דקי דופן המסתעפים ומגיעים כמעט לכל מקום בגוף, במקביל למערכת כלי הדם, ותפקידה לנקז את נוזל הלימפה.

4. נימי הלימפה נאספים אל צינורות לימפה מאספים Lymphatic vessels , המוליכים אל שרשרת של קשרי לימפהLymph node . בגופינו בערך 500 קשרי לימפה.
צינורות מאספים נוספים מנקזים את הנוזל היוצא מקשרי הלימפה לתוך מערכת הדם. שני צינורות לימפה גדולים, צינור החזה וצינור הלימפה הימני, מעבירים את נוזל הלימפה והתאים שבו אל זרם הדם דרך הוורידים התת-בריחיים.
כלי הלימפה הגדולים זורמים בצמוד לכלי הדם ויוצרים שלישייה המכילה וריד, עורק  וכלי לימפה.

6. Lymph fluid נוזל הלימפה
זהו נוזל צהבהב הדומה בהרכבו לנוזל הפלסמה, והוא מכיל: מים, אלקטרוליטים, חלבונים, לימפוציטים ברובם מסוג B ו-T  ואין בו אריטרוציטים.
נוזל הלימפה המנוקז ממערכת העיכול, במיוחד במעי הדק, מכיל גם ריכוז גבוה של שומנים, מכיוון ששם נוצרים ליפידים שונים הנספגים בזרימה הלימפטית.
נוזל הלימפה, בשעת זיהום מכיל גם  נויטרופילים.
נוזל הלימפה במערכת הלימפה מוביל תאים של המערכת החיסונית אל קשרי הלימפה ומשם אל מחזור הדם. בכך מאפשרת המערכת תגובה חיסונית יעילה כנגד פתוגנים שפלשו לגוף.
הזרימה במערכת הלימפה אינה מחזורית, היא מקבילה למערכת הדם, והיא חד-כיוונית, מתאי הגוף אל הלב.
 Lymph fluid נוזל הלימפה

7. נוזל הלימפה זורם לכיוון אחד, מהיקף הגוף לכיוון הלב הודות ל:
1. התכווצות שרירים בדופן הצינורות.
2. התכווצות שרירי השלד.
3. תנועת מערכת העיכול
4. מסתמים לאורך צינורות הלימפה המאפשרים זרימה רק לכיוון הלב.

9. נימי הלימפה
אטומים בקצה אחד ומחוברים לצינור לימפה בקצה האחר. הקצה האטום מצוי בין התאים, ומנקז את עודפי הנוזלים והחלבונים מהנוזל הבין – תאי, שלא חזרו לנימי הדם.
נימי הלימפה מתאחדים ומתנקזים לתוך צינורות לימפה גדולים יותר, עד שבסופו של דבר הם מתאחדים לשני צינורות לימפה גדולים. משני צינורות אלה עובר נוזל הלימפה אל הוורידים, משם לווריד החלול העליון הנכנס לצד הימני של הלב.
נימי הלימפה רחבים מנימי הדם, ובדומה להם, הם בנויים משכבה אחת של תאי אנדותל. בין תאי האנדותל יש מרווחים גדולים, והם מאפשרים חדירה של חומרים שאינם יכולים לחדור בקלות לנימי הדם.

10. ניקוז עודפי הנוזל הבין-תאי לתוך נים לימפה

11. החיבור בין מערכת הלימפה למערכת הדם

12. הקשר בין מערכת הלימפה למערכת הדם

13. קשריות לימפה Lympha Nodes
קשרי הלימפה מצויים לאורך כלי הדם הגדולים ובמפרקים: סביב הגרון, בבתי השחי, מרפק, ברך, מפשעות.
כשנוזל הלימפה שנושא אתו חיידקים או נגיפים עובר דרך קשרי הלימפה, לפני התנקזותו חזרה למערכת הדם, הלימפוציטים מגיבים, הם מתחלקים, מתרבים במהירות ופועלים להשמדתם.
הלימפוציטים המופעלים נאספים לכלי הלימפה ומשם למחזור הדם. הם מגיעים לרקמות שבהן נמצא האנטיגן ושם מתפתחת תגובה חיסונית ספציפית.
לימפוציטים שלא פגשו אנטיגן, חיים ימים ספורים בלבד ומתים. במקומם מגיעים לימפוציטים צעירים שמוצאם מתאי מוצא במח העצם.

14. קשרית לימפה

15. תפקידי מערכת הלימפה א. שמירה על הרכב הדם
א. שמירה על הרכב הדם
ניקוז והחזרה של עודפי הפלסמה שסוננו מהנימים אל הנוזל הבין –תאי, בחזרה אל מערכת הדם. החזרת חלבונים מן הנוזל הבין – תאי אל הדם. ריכוז החלבון בפלסמה גבוה יותר מזה שבנוזל הבין תאי, הודות לכך שהנימים הם בעלי חדירות אפסית לחלבוני הפלסמה. איבוד מזערי של חלבון מהדם אל הנוזל הבין תאי מוחזר אל הדם בתיווך צינורות הלימפה.
מים וחלבונים שדלפו
מנימי הדם לנימי הלימפה

16. ב. הגנה על הגוף מפני זיהומים תאי המערכת החיסונית חודרים לתוך נימי הלימפה באופן פעיל בעזרת קולטנים מיוחדים הנמצאים על פני הנימים. חיידקים, ווירוסים מועברים ע"י מערכת הלימפה אל קשרי הלימפה. שם הם מחוסלים ע"י הלימפוציטים. ג. הובלת שומנים ספיגת מולקולות של שומנים כולסטרול וויטמין K מן המעי והעברתם אל מערכת הדם. מולקולות השומנים גדולות מדי מכדי להיכנס לנימים.

17. פעולת מערכת הלימפה מסייעת בשמירה על ההומיאוסטזיס בגוף על ידי:
פעולת מערכת הלימפה מסייעת בשמירה על ההומיאוסטזיס בגוף על ידי:
שמירה על הרכב קבוע של מים וחלבונים בדם,
בעזרת החזרת מים וחלבונים שדלפו מנימי הדם,
חזרה אל מחזור הדם.
הגנה על הגוף מפני גורמי מחלות.

18. אברים לימפטיים
מח העצם Bone marrow איברים ראשוניים בהם חלה התבגרות של לימפוציטים.
בלוטת התימוס Thymus gland
קשרי לימפה Lymph nodules איברים משניים.
טחול Spleen
הטחול והתימוס שייכים למערכת הלימפה, למרות שנוזל הלימפה אינו זורם בהם, מכיוון שהם מעורבים בהתמיינות ובאגירה של הלימפוציטים.

19. הטחול קשר לימפה צינור הלימפה הראשי
© Sebastian Kaulitzki/ shutterstock.com
הטימוס
צינור הלימפה
הראשי

20. איברים לימפטיים ראשונים:
מח העצם, תימוס
כל הלימפוציטים נוצרים במח העצם (המטופויזיס) .
במח העצם ובתימוס חלה התבגרותם של הלימפוציטים
ה"נעשים מחויבים" לאנטיגן מסוים בתוך האיברים
הלימפטיים הראשוניים.
רק אחרי תהליך ההתבגרות הלימפוציט מסוגל
להגיב תגובה חיסונית.
התבגרות של תאי B מתרחשת במח העצם (Bone marrow)
התבגרות של תאי T מתרחשת בתימוס. (Thymus)

21. בלוטת התימוס, Thymus gland
השינויים בגודלה של בלוטת התימוס עם הגיל
בלוטת התימוס מגיעה לשיא גודלה
במהלך תקופת ההתבגרות המינית,
ולאחריה היא מתחילה להתכווץ.
בגיל הזקנה האיבר נעלם כבר
כמעט  לגמרי.
אנימציה- הפעילות בבלוטת התימוס

22. טחול Spleen
האיבר הלימפטי הגדול ביותר, נמצא ברבע השמאלי העליון של חלל הבטן, מתחת לסרעפת ומצידה השמאלי של הקיבה. 
גודלו, בגוף אדם בריא, נע בין סנטימטרים ומשקלו בין 130 ל-150 גרם. הוא מורכב משני סוגים של רקמות :
1.רקמה לבנה בה נוצרים לויקוציטים ונוגדנים.
2. רקמה אדומה, ספוגית מלאה
בדם וורידים גדולים.
פירוק האריטרוציטים
מתרחש ברקמה זו.

23. תפקידי הטחול סילוק חיידקים מזרם הדם
יצור  נוגדנים - התאים הרטיקולואנדותליאלים בטחול המבוגר מעורבים ביצירת מונוציטים, לימפוציטים ותאי פלסמה.
תפקוד אנדוקריני: הפרשת חומר המגרה את מוח העצם.
4. הבשלת רטיקולוציטים - הוא גורם לשינוי המבנה שלהם לצורת דיסק הקעור
משני צדדיו.
5. הטחול מהווה את אחד ממאגרי הברזל הגדולים בגוף.
6. נמצאות בו 40% מהתרומבוציטים שבגוף.
7. מסלק ממחזור הדם כדוריות דם אדומות שגילן 120 יום ומעלה,
350  ליטר של דם עוברים דרך הטחול ביממה. כדוריות דם פגומות מורחקות מזרם הדם על-ידי המבנה המיוחד של קוריות הטחול.

24. כריתת טחול בחולים הלוקים באנמיה המוליטית, Idiopathic thrombocytopenic
purpura  ו- Splenic neutropenia  קיימת יצירת נוגדנים נגד תאי הדם. כריתת הטחול גורמת לירידה ביצירת הנוגדנים ולהקלה במחלה.
לאחר כריתת הטחול ניתן לראות:
מספר התרומבוציטים בדם הפריפרי עולה, עקב ירידה בהרס התרומבוציטים.
עליית הלויקוציטים בדם.
ירידה זמנית ביצירת הנוגדנים.
לא ניתן לראות פוליציטמיה עקב הירידה בייצור הכדוריות האדומות.

25. הלימפוציטים נשארים במחזור הדם כ- 30 דקות.
45% מהלימפוציטים עוברים ממחזור הדם ישירות לטחול.
שם הם נמצאים כ- 5 שעות.
42% מהלימפוציטים עוברים מהדם לקשרי הלימפה. שם הם נמצאים כ- 12 שעות.
10% עוברים לרקמות לימפואידיות חיצוניות הנמצאות במוח, כבד, עור, ריאות ומערכת העיכול.
כל לימפוציט עובר מהדם לרקמות ובחזרה לדם 1-2 פעמים ביום.
הדבר מגדיל את הסיכוי שלימפוציט ש"מחויב" לאנטיגן מסוים אכן יפגוש בו.

26. ביטויים קליניים בפגיעה במערכת הלימפה
פגיעה בניקוז הלימפטי תגרום לעלייה בכמות הנוזל התוך-תאי ולבצקות מקומיות .Edema פגיעה כזו יכולה להיגרם בגלל חסימה של צינורות הלימפה עקב:  דלקת, מחלות טפיליות שונות, הוצאת קשרי לימפה (למשל בניתוחים להוצאת גושים סרטניים, בעיקר בסרטן השד) ובטיפולי קרינה .
עלייה במספר הלימפוציטים עם חדירת חיידקים או ווירוסים לגוף.
כתוצאה מכך קשרית הלימפה מתנפחת ומתלווה תחושת כאב .
התנפחות זו מהוה את אחד הסימנים לאבחון דלקת הנוצרת מחדירת גורם זר.
למשל, פצע מזוהם ברגל, גורם להתנפחות קשרי לימפה במפשעה.
דלקת בגרון, גורמת להתנפחות קשרי הלימפה בצוואר.
פיזור גורמים שונים בתאי הגוף - רשת כלי הלימפה, מהווה גורם המפזר בתאי הגוף: גרורות בגידול סרטני, חיידקים, וירוסים ומחלות מדבקות.

27. השוואה בין מערכת הדם לבין מערכת הלימפה
מערכת הדם
מערכת הלימפה
מרכיבי המערכת
עורקים, ורידים, נימים, לב
נימים, קשרים, אברי לימפה (טחול וטימוס)
מבנה הנימים
דופן הנימים מורכבת משכבת תאים אחת. מחוברים בקצה האחד לעורקיק, ובקצה האחר לורידון.
דופן הנימים מורכבת משכבת תאים אחת. הרווחים בין התאים גדולים במיוחד.
הנימים מחוברים בקצה אחד לצינור לימפה, והקצה האחר סגור.
מבנה צינורות הלימפה בהשוואה לוורידים
דפנות דקים, קוטר הצינורות רחב.
מבנה דומה לוורידים במערכת הדם אבל הדופן דקה יותר ויש בהם יותר שסתומים.
הרכב הנוזל הזורם במערכת.
צבע הנוזל
פלסמה המורכבת ממים וממומסים שונים אריטרוציטים, לויקוציטים טרומבוציטים.
צבעו אדום.
נוזל הדומה בהרכב המומסים לפלסמה. מכיל תאי לימפוציטים אך לא אריטרוציטים .
צבעו צהבהב.

28. המשך - השוואה בין מערכת הדם לבין מערכת הלימפה
מערכת הדם
מערכת הלימפה
כיוון זרימת הנוזל.
הזרימה מחזורית
מהלב אל הגוף/ריאות, וחזרה אל הלב.
זרימה מחזורית.
מהגוף אל הלב. הזרימה אינה מחזורית.
הגורמים המשפיעים על זרימת הנוזל
סיסטולה ודיאסטולה. התכווצות שרירי השלד, ושרירי דופן כלי הדם.
שסתומים בוורידים מאפשרים זרימה חד-סטרית בלבד.
התכווצות שרירי השלד והשרירים בדופן הצינורות, תנועות מערכת העיכול.
תפקידי המערכת
הובלת חומרים (חמצן, פחמן דו-חמצני, תוצרי עיכול המזון, הורמונים).
הגנה.
החזרת נוזלים וחלבונים שדלפו מנימי הדם, חזרה למחזור הדם.
הגנה מפני גורמים זרים.
הובלת שומנים.