1. מחלות זיהומיות של מערכת העיכול
מחלות זיהומיות של מערכת העיכול

2. מחלות זיהומיות של מערכת העיכול
רוב המזונות והמשקאות מכילות חיידקים ומיקרואורגניזמים
רובם לא גורמים לנזק בערכת העיכול
הגנות של מערכת העיכול:
חומציות הקיבה
מלחי מרה
תנועת המעיים
פלורה טבעית
מרכיבי מערכת החיסון
זיהומים:
ביצי תולעים, נבגים וסוגים שונים של חיידקים ונגיפים פיתחו שיטות הישרדות
גורם המחלה יכול להיות רעלן toxin ולא הפתוגן עצמו

3. שלשול acute diarrhea
התופעה החמורה ביותר בכל העולם הגורמת תחלואה ותמותה
מושפעת מגיל ומשמירה על היגיינה אישית
גורמים שונים:
חיידקים: Shigella ,Giardia lamblia ,Entamoeba histolyticaCampylobacter jejuni, Salmonella, E. coli, Vibrio cholerae
נגיפים: Reovirus, parvovirus, rotavirus, calcivirus, adenovirus, astrovirus, coronavirus

4. שלשול acute diarrhea הפרשה מוגברת של נוזלים ושל אלקטרוליטים לחלל המעי
צואה נוזלית הניתנת לעיתים תכופות
שלשול אוסמוטי:
חומרים לא נספגים לזרם הדם ונשארים במעי
הצטברות נוזלים במעי
שלשול
שלשול מפריש
המעי מפריש מלחים ומים אל הצואה, נגרם בד"כ בגלל רעלנים כמו טוקסין הכולרה

5. הסכנה העיקרית התייבשות
התסמינים יכולים לנוע בין שלשול קל הנמשך מספר ימים ועד שלשול כבד המלווה באיבוד נוזלים ואלקטרוליטים ויכול להסתיים במוות
הסכנה העיקרית התייבשות
יובש בריריות הפה
שקיעת עיניים
שקיעת מרפסים בתינוקות
ירידה בקצב מתן השתן
ירידה מהירה במשקל
ברוב המקרים ההחלמה עצמית
לעיתים יש צורך באישפוז ואז ניתן טיפול בנוזלים ובאלקרוליטים או טיפול אנטיביוטי

6. אוכלוסיות רגישות ילודים: ילדים במעונות יום חוסר בשלות של מערכת החיסון
הדבקה במהלך הלידה
הדבקה מתינוקות אחרים, מבקרים וצוות רפואי
ילדים במעונות יום
סיכוי פי 2 מילדים הנשארים בבית
היגיינה נמוכה
לקיחת חפצים לפה
זיהום ידיים
מגע קרוב בין ילדים

7. אוכלוסיות רגישות המשך תיירים:
נחשפים למיקרואורגניזמים שאינם מחוסנים נגדם
טיול במדינות עם תנאי תברואה ירודים
טיול במקומות בהם קשה לשמור על היגיינה
שלשול לא דלקתי: הפרשה דלילה ומימית, ללא דם, ריר או מוגלה
שלשול דלקתי: הפרשה דמית המכילה ריר ומוגלה
בד"כ השלשול הדלקתי קשה יותר

8. שלשול דלקתי ושלשול לא דלקתי
מאפיינים
שלשול דלקתי
שלשול לא דלקתי
לאוקוציטים בצואה + -
דם בצואה
נדיר
ריר בצואה
כאבי בטן
חזקים
חלשים
חום
בד"כ גבוה
בד"כ נורמלי
אתר ההדבקה
מעי גס
מעי דק

10. דלקת של מערכת העיכול gastroenteritis
בד"כ הדבקה חיידקית אבל יכולה להיות ויראלית או בגלל פרזיטים
התסמינים: שלשול הקאות, חום והתייבשות
הדבקה:
אכילה של מזון מזוהם:
בד"כ בשר נא או מזון שלא נשמר כהלכה
חרקים או מכרסמים שבאו במגע עם המזון
הכנת מזון ע"י בני אדם נגועים
מקורת מים מזוהמים

11. הדבקה (המשך) מעבר ישיר מאדם לאדם מעבר פתוגנים דרך האוויר
מגע עם אדם נגוע
מגע עם הפרשות
מגע עקיף דרך שירותים או ברזים
מעבר פתוגנים דרך האוויר
מעבר פתוגנים מחיות בית

12. Crohn's disease מחלה דלקתית כרונית
פוגעת בכל מערכת העיכול אבל בעיקר במעי הדק
נפוצה יותר אצל יהודים
גיל ההופעה 14-24
סיבה לא ידועה
המעי נעשה דלקתי, מעובה וכיבי, יכולה להיגרם חסימה חלקית של המעי
תסמינים: כאב, שלשול וספיגה לקויה
טיפול: מנוחה, מתן סטרואידים, שינוי הרגלי תזונה ולפעמים כריתה של החלק הפגוע במעי

13. דלקת מעי גס : colitis מחלה כרונית גיל ההופעה: 15-30
תסמינים: שלשול קשה לעיתים דמי ורירי, כאבי בטן תחתונה, חום ודלקת בחלק התחתון של הבטן
סיבוכים: דימום, אנמיה וחוסר ברזל
איבחון: קולונוסקופיה או צילום רנטגן עם חוקן בריום
טיפול: הדלקת קשה ומתמשכת מצריכה לעיתים ניתוח

15. זיהום ב- campylobacter
גורם נפוץ לשלשול
חיידק גראם שלילי
נמצא במים מזוהמים אבל
בעיקר בעוף או בשר לא מבושלים
נפוץ מאוד בחיות
גורם לשלשול, כאבי בטן וחום
בד"כ אין צורך בטיפול

16. טיפוס הבטן salmonella
חיידק גראם שלילי, הנפוצים הם s. tiphimurium, s.entertidis, נפוץ במערכת העיכול של בע"ח
הדבקה: מזון מזוהם מהחי או מזון מהצומח המזוהם בהפרשות של בע"ח, ביצים
החיידקים חודרים אל מערכת העיכול
אוכלוסיה רגישה: אנשים לאחר כריתת קיבה או טחול, אנשים עם אנמיה חרמשית או מלריה
תקופת הדגירה: שעות

17. טיפול: אנטיביוטיקה למשך 4-6 שבועות
תסמינים:חום, כאבי ראש, כאבי מפרקים,כאבי גרון, עצירות,אובדן תאבון ורגישות בבטן
זיהוי: ע"י תרבית
סיבוכים:
דימום המעיים
זיהום חלל הבטן
טיפול: אנטיביוטיקה למשך 4-6 שבועות
3% מהאנשים שלא מקבלים טיפול ממשיכים להפריש חיידק למשך יותר משנה

18. הדבקה ב- E. coli חיידק של הפלורה הטיבעית
העברה: החיידק נפוץ בבע"ח, העברה ע"י אכילת מזון מזוהם, בשר לא מבושל או חלב לא מפוסטר
זיהום של המעי הגס, החיידק יוצר רעלן toxin
תסמינים: התכווצויות קשות, שלשול דמי
סיבוכים:
HUS- Hemolytic Uremic Syndrome שבה יש אנמיה חריפה וירידה בטסיות
TTP- Thrombotic Thrombocytopenia Purpura שהיא תופעה של הופעת קרישים בנוסף לירידה בטסיות
טיפול: שתיה ודיאטה

21. הדבקה ב- shigella חיידק גראם שלילי הגורם ל 5-10% מכלל מחלות
השלשול, נפוץ במגפות
זיהום: מגע עם צואה, מים או חפצים מזוהמים, אוכל מזוהם או העברה לאוכל ע"י זבובים

22. הדבקה ב- shigella תסמינים: זיהוי ע"י גידול בתרבית
תקופת הדגירה שעות
1-4 ימים החיידק חודר לרפידת המעיים וגורם לכיבים
חום, בחילות, הקאות, שלשול ,כאב ונפיחות בבטן
3 ימים: דם ומוגלה בצואה, ירידה במשקל והתייבשות
זיהוי ע"י גידול בתרבית
סיבוכים: זיהום כללי ומוות
החלמה: מהירה 4-8 ימים או ארוכה 3-6 שבועות

23. כולרה Vibrio cholerae חיידק גראם שלילי בצורת מתג
כפוף הגורם למחלת הכולרה בבני אדם
בלבד ולא מדביק בעלי חיים
V. cholerae יוצר מושבות במעי הדק בצמוד לתאים הסופגים בדופן המעי ומפריש רעלן toxin. הרעלן גורם למעי להפריש נוזלים ומלחים וגורם להתייבשות.
החיידק בודד לראשונה כגורם לכולרה על ידי החוקר פיליפו פצ'יני, אבל הגילוי עלה לכותרות כעבור שלושים שנה כאשר רוברט קוך, פרסם מידע על המחלה ועל הדרכים להלחם בה.

24. כולרה המשך התפשטות: התפרצויות: מים מזוהמים (סגירת הבארות בלונדון)
מאכלי ים
מזון מזוהם ע"י אנשים
התפרצויות:
בד"כ בחודשים החמים במיוחד בארצות אסיה אפריקה מזרח התיכון ודרום אמריקה
לאחר שיטפונות ואסונות טבע שבהם נוצרים מקווה מים
החיידק שורד תקופות ארוכות במקווה מים

25. כולרה המשך תסמינים: סיבוכים: תקופת הדגירה 1-5 יום
רק כ- 10% מהמודבקים יפתחו מחלה
1-3 ימים הקאות ושלשולים
איבוד נוזלים שיכול להיות חמור מאוד (עד 30 ליטר ביממה)
התייבשות
סיבוכים:
התכווצויות
אי ספיקת כליות
הלם ומוות

26. כולרה המשך החלמה: בד"כ תוך מספר ימים האנשים נשארים נשאים
50% מהאנשים שלא יקבלו טיפול ימותו
מניעה וטיפול:
הגיינה
שתיית מים נקיים או מורתחים
קיים חיסון של חיידק מומת בחום אבל יעילותו נמוכה, הוא מגן רק על כ- 50% מהמטופלים ולתקופה קצרה (6 חודשים)

28. Helicobacter Pylory
חיידק גראם שלילי המצוי בקיבה של כמחצית האוכלוסיה הבוגרת
רוב המקרים אינם סימפטומטיים
אחראי לכ-95% מכלל מקרי
כיב התריסריון
אחראי לכ- 70% מכיבי הקיבה.
ההדבקה ע"י מזון, צועה או מים או מאדם לאדם
מייצר את האנזים אוראז אשר הופך שתנן לביקרבונט ולאמוניה והללו יוצרים עננה בסיסית שבתוכה יכול החיידק להסתתר בפני חומציות הקיבה.

29. Helicobacter Pylory
את החיידק גילו בארי מרשל ורובין וורן, רופא ופיזיולוג אוסטרלים.
הם גידלו ב-1982 תרבית של החיידק והעלו את ההשערה כי הוא קשור לאולקוס ולסרטן הקיבה.
השערתם לא זכתה לאמונה של הקהילייה המדעית, עד שב-1984 שתה מרשל צלחת פטרי מלאה בחיידק ופיתח במהרה תסמינים של דלקת רפידת הקיבה, שנעלמו לאחר שנטל אנטיביוטיקה.
מחלתו והבראתו, לאחר נטילת תרבית חיידקים שמקורם בחולה, תאמו לאקסיומות של קוך מבחינת הקשר בין הליקובקטר פילורי לבין דלקת רפידת הקיבה.
תוצאות הניסוי התפרסמו במאמר ב וזיכו השניים בפרס נובל לרפואה לשנת

30. לאחר ההדבקה הראשונית החיידק שורד בקיבה למשך שנים רבות הודות לאנזים המנטרל את החומצה
הוא גורם לפגיעה בשכבת הריר המגנה על דופן הקיבה והתריסריון
דלקת
החומצה חודרת לאזור הפגוע והורסת את התאים וכך נוצר הכיב

31. Helicobacter Pylory תסמינים
כאב מכרסם בבטן, בד"כ מופיע כשעתיים לאחר הארוחה או באמצע הלילה כשהקיבה ריקה
צואה דמית או קיא דמי וכאבי בטן חדים
ניתן להקל על הכאב ע"י אכילה או תרופות סותרות חומצה
החיידק עצמו מטופל בשלוש סוגי אנטיביוטיקה למשך זמן ארוך מאוד

32. כיבי תריסריון: כיבי קיבה: תרופות: אופייני לילדים וקשישים
כאב, צריבה, ריקנות ורעב
לא מורגש מוקדם בבוקר
חוזר בד"כ במשך שנתיים ואח"כ מידי פעם החיים
כיבי קיבה:
נפיחות, בחילות והקאות לאחר אכילה
אכילה מגבירה את הכאב ולא מפחיתה אותו
תרופות:
נוגדי חומצה
לוסק –להפסקת הפרשת חומצת הקיבה.
אנטיביוטיקה

33. סיבוכים חדירה – הכיב עלול לחדור מהקיבה לאברים אחרים כמו כבד או לבלב
ניקוב – הכיב עלול ליצור פתח אל חלל הבטן, מצב מסוכן מאוד בגלל חשש לזיהום, והלם. יש צורך בניתוח דחוף
דימום - הקאה של דם או צואה שחורה, סיבוך נפוץ יחסית, מטופל ע"י אנדוסקופיה וצריבה
חסימה – רקמות נפוחות גורמות להצרות בקיבה או בתריסריון, התופעה גורמת להקאות קשות, נגרם חוסר איזון בנוזלים ואלקטרוליטים העלול להביא להתייבשות

34. לפני זיהום
אחרי זיהום

35. בדיקת נשיפה להליקובקטר
המטופל בולע איזוטופ יציב לא רדיואקטיבי ושאינו
מזיק (UREA  - C13).
האיזוטופ מתפרק בקיבה במידה והחיידק קיים.
הבדיקה מאפשרת את זיהוי תוצרי הפרוק במידה וקיימים, ע"י בדיקת האויר הננשף.
מתי מבוצעת הבדיקה?
גילוי ואיתור החיידק
הוכחת הצלחת טיפול אנטיביוטי להכחדת החיידק.

36. בדיקת נשיפה להליקובקטר
כיצד מבוצעת הבדיקה?
הנבדק נושף לתוך מבחנה.
לאחר מכן נוטל 75 מיליגרם של האיזוטופ  UREA - C13 מעורבב במיץ.
לאחר כחצי שעה, מתבקש הנבדק לנשוף לתוך מבחנה חדשה.
קביעת הנוכחות של החיידק נעשית על ידי השוואת יחס האיזוטופים C12/C13 לפני ואחרי בליעת האוריאה.
בדיקה זו איננה פולשנית, מהירה, קלה וידידותית לנבדק  

38. דלקת כבד (צהבת) דלקת כבד נגרמת בד"כ ע"י נגיפים
אבל גם ע"י מיקרואורגניזמים אחרים אלכוהול או תרופות
הגורמים העיקריים הם נגיפי hepatitis מסוגים A, B, או C
יכולה להיגרם גם מסיבוך נדיר של הדבקה סיסטמית בנגיפי CMV, EBV, Rubella
נגיף Hepatitis A מועבר ע"י צואה
נגיפי Hepatitis B, C מועברים ע"י דם ונוזלי גוף

39. וכך הבדילו בסופו של דבר בין HAV לבין HBV
דלקת כבד (צהבת)
1942 גרמו להעברת הצהבת מאדם לאדם
אבל היו שני סוגי מחלות:
מחלה אחת עברה ממערכת העיכול ונקראה infection hepatitis
מחלה שנייה עברה דרך הדם ונקראה serum hepatitis
נמצא Australia Antigen שנמצא רק ב- serum hepatitis
אותו אנטיגן נמצא אצל אנשים שקיבלו הרבה מנות דם
הגורם ל- infection hepatitis גדל בתרבית תאים
הגורם ל- serum hepatitis גדל רק בקופים
וכך הבדילו בסופו של דבר בין HAV לבין HBV
לאחר שנים נמצא גם HCV

40. HAV נגיף ממשפחת ה- picorna לנגיף ממברנה עם שלושה חלבונים מבניים
הנגיף עמיד לחומצה, חום (אפילו 5 דקות ב- 100oC), פורמלין למשך 3 ימים, אור UV
נשאר על שולחן אפילו מספר שבועות
מחלה אנדמית מתפרצת בקייטנות ובצבא
הדבקה מאדם לאדם, אוכל, מים מזוהמים
קשה להיפטר מהנגיף

41. HAV פתוגניות הנגיף חודר לגוף ומתרבה במערכת העיכול
וירמיה קצרה והנגיף מגיע לכבד, יכול להגיע גם לטחול ולכליות
תקופת הדגירה 2-6 שבועות
החולה מפתח חום ובחילה חוסר תאבון הקאות עייפות
כשבוע לאחר מכן מופיע צבע צהוב בעור ובעיניים, שתן כהה וצואה בהירה אשר נמשכים כשלושה שבועות
האבחנה סרולוגית, זיהוי נוגדנים בסרום או זיהוי הנגיף ע"י PCR
הדבקה מקסמלית עוד לפני הופעת הסימפטומים
פגיעה בכבד בגלל תגובה של הגוף
החלמה בד"כ תוך 4-6 שבועות

42. האדם מדבק

43. מניעה וחיסון המניעה הטובה ביותר היא שמירה על תנאי הגיינה נאותים
חיסון פעיל (נגיף אינאקטיבי) מקנה חסינות לשנים אחדות
חיסון סביל gamma globulins ניתן רק אחרי חשד סביר לחשיפה, יעיל למספר חודשים
חיסון סביל ניתן לאנשים שבאו במגע ישיר עם החולה בזמן הדגירה של המחלה