1. Orit Parnafes (Tel-Aviv University)
Self-Generated Representations (SGR) for Promoting Conceptual Understanding
Orit Parnafes (Tel-Aviv University)

2. יצירה עצמית של ייצוגים ויזואליים לשם קידום הבנה קונספטואלית
אורית פרנפס
בית-ספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

3. ייצוגים ויזואליים והבנה קונספטואלית
הבנה קונספטואלית באמצעות ייצוגים ויזואליים מוכנים מראש
הבנה קונספטואלית שנובעת מתהליך של יצירה עצמית של ייצוגים ויזואליים

4. מטרות
חקירת הפוטנציאל שבתהליך יצירה-עצמית של ייצוגים חזותיים (ציורים, שרבוטים) על-ידי תלמידים, לצורך חיזוק ופיתוח ההבנה שלהם בתחומים קונספטואליים קשים להבנה.
תמיכה בעיצוב כלי טכנולוגי שיקדם תהליכים של יצירה- עצמית של ייצוגים חזותיים לקידום הבנה קונספטואלית.
בסיס לפיתוח תוכניות וחומרי למידה והוראה שתומכים בפיתוח יכולת זו.

5. רקע תיאורטי למידה באמצעות ייצוגים ויזואליים יצירה-עצמית של הסברים
יצירה-עצמית של הסברים תומכת בפיתוח הבנה מעמיקה (Chi, Bassok, Lewis, Reimann, & Glaser, 1989; Chi, de Leeuw, Chiu, and La Vancher, 1994)
למידה עם ייצוגים ויזואליים תומכת בפיתוח הבנה מעמיקה (e.g., Larkin & Simon, 1987; Scaife & Rogers, 1996; Ainsworth, 1999; Parnafes, 2007)
למידה באמצעות ייצוגים ויזואליים
יצירה-עצמית של הסברים
יצירה-עצמית של ייצוגים ויזואליים כאמצעי לקידום למידה והבנה

6. רקע תיאורטי
חשיבות השימוש בייצוגים ויזואליים עם תלמידים, בעולם שעשיר מאד בייצוגים ויזואליים ((e.g., Tufte, 2001
חלק חשוב מהעבודה המדעית, והתקדמות המדע כרוך ביצירת ייצוגים ויזואליים חדשים (Latour, 1986; Lynch and Woolgar, 1990; Ochs, Jacoby, & Gonzales, 1994; Nersessian, 2002)
לאור כל זאת מתבקש: להעשיר את רפרטואר הכלים בהם משתמשים תלמידים להסבר, הבנה ותקשורת, שיכלול גם כלי ביטוי ויזואליים (בנוסף לטקסטואליים וורבליים)

7. מערך המחקר
תצפיות על זוגות תלמידים (עד עתה נערכו 7 מפגשים עם תלמידים בשני נושאים)
גילאים (תלוי בנושא)
הילדים יוצרים בעצמם ייצוגים חזותיים תוך שהם מנסים להבין ולהסביר תופעה מורכבת. התופעות:
מופעי הירח (גילאי 10-12)
ציפה ושקיעה של גופים (גילאי 12-14)
תנועה הרמונית (גילאי 12-15)

8. איסוף נתונים
המפגשים עם התלמידים אורכים בין שעה וחצי לשעתיים. כל מפגש מכיל ארבעה שלבים עיקריים:
דיון או התנסות כלשהי עם הנושא הנלמד
יצירה עצמית של ייצוגים חזותיים לצורך הבנה.
דיון עם בן זוג ויצירה משותפת של ייצוגים חזותיים.
עיצוב ייצוגים חזותיים לקהל חיצוני והצגה.
המפגשים מצולמים במצלמת וידאו לשם ניתוח. כל הייצוגים הויזואליים המופקים במהלך הפעילות נאספים לצורך ניתוח.

9. שיטות הניתוח
ניתוח הנתונים נערך בגישה איכותנית תוך מאמץ לפתח תובנות לגבי תהליכי החשיבה והתפתחות ההבנה שמתרחשים במהלך פעילות יצירה-עצמית של ייצוגים חזותיים.
תאוריה מעוגנת בשדה(Glaser & Strauss, 1967 Strauss & Corbin, 1990)

10. מפגש בנושא מופעי הירח – חקר מקרה
כיצד נוצרים מופעי הירח?
קשיים בהבנת הנושא:
תופעה תלת מימדית – קשה לדמיין ולייצג זוויות ומסלולים של הגופים שנעים במרחב תלת-מימדי
מערכת של גופים שונים, שנעים כל אחד במסלול אחר ובתדירות אחרת, ויחסי התנועה ביניהם מורכבים.
נקודות מבט שונות – יש צורך באינטגרציה של מספר נקודות מבט כדי להבין כיצד נוצרים המופעים (הירח, השמש וכדוה"א)
קנה מידה של גדלים ומרחקים
צל ואור

11. הסבר מופעי הירח

12. תחילת החודש

13. היום החמישי

14. היום העשירי

15. אמצע החודש

16. יצירת ייצוגים ויזואליים על מופעי הירח
אפשר היה להראות לילדים את המצגת המוכנה ולהסביר להם את מופעי הירח.
במקום זאת, ביקשנו מהם לצייר ייצוגים שמבטאים את הבנתם, ואחר-כך לשכלל יחד את הייצוגים כמו גם את ההבנה.

17. תוצאות ותובנות
התלמידות פיתחו באופן משמעותי את הבנתן בנושא מופעי הירח. שתי התלמידות התחילו משני הסברים שונים וחלקיים, שבחלקם רעיונות שגויים: נטלי: התמקדות יתרה בנקודת המבט של כדור הארץ ומתי רואים את הירח ממקומות שונים על כדור הארץ רעות: התמקדות יתרה בנקודת המבט של הירח – מתי הוא חשוך, ואילו חלקים שלו חשוכים. רעיון שגוי שכדור הארץ מצל על הירח. בסיום המפגש, לאחר דיונים רבים ומעמיקים על גבי הייצוגים, התלמידות הגיעו יחד להסבר משותף שתואם את ההסבר המדעי.

18. ציורי מוצא – כל תלמידה לעצמה
הציור של רעות
מודל קלאסי של ציור המסביר את מופעי הירח. משמעות שונה: המופעים נגרמים על-ידי הצל שיוצר כדור הארץ
הציור של נטלי
כדור הארץ והשמש מודגשים. היחס בין שלושת הגופים כמעט זהה

19. דיון וניסיון להגיע לציור אחד
נטלי: ...ובפעם הראשונה הירח הוא כאן, ורק החלק הזה של כדור הארץ רואה את הירח ובחלק הזה כאילו יש לילה עכשיו, החלק הזה רואה פחות, החלק הזה בכלל לא רואה, אז אצלו כאילו זה כאן יום, ושמש, ואז בעצם כל החלק אנחנו רואים,וזה כאילו היום והלילה
רעות: (מציירת את כדור הארץ ואת כל הירחים) כשהירח הוא פה, כדור הארץ לגמרי מסתיר את השמש אז כאילו הירח לא מקבל אף אור
נטלי: זה גם מה שאני אמרתי, זה כאילו היום אצלנו שיש לנו שמש על כל כדור הארץ כמעט, והירח, לא רואים את הירח חוץ מבחלק הזה, ששם...
רעות: לא, אז זה כאילו שלא רואים את הירח בכלל, זה חושך
נטלי: אז מה עם ארצות אחרות?

20. דיון וניסיון להגיע לציור אחד
נטלי: אז פה טיפה טיפת אור מגיעה לכאן - מעבירה קרן אור נגיד לכאן, ואז ביום הזה, הם רואים את זה, ואז ביום הזה ארצות הברית רואה את זה, כאילו ממש יש קצת ירח, ואז כשהוא מתקרב, ארצות הברית תראה אותו הרבה, וגם אנחנו נראה אותו חצי בגלל שהוא קרוב אלינו ומגיעה אליו שמש. לחלק הזה לא תגיע שמש ולחלק הזה יגיע, אבל חצי ארצות הברית יראה וחצי אנחנו.
אורית: מה רואים פה? (כשהירח בין כדוה"א לבין השמש?)
דיון על צל ואור על גבי גופים
אהה!!

21. ציור משותף
נטלי: אה! רגע, הירח הוא לא באמת גדל וקטן, זה פשוט מה שאנחנו רואים. אנחנו רואים רק את החלק שמואר, ועכשיו זה כאילו רק חצי כזה, ויכול להיות שאם אנחנו נסתכל לפני זה אז יכול להיות רק החלק הזה. הקו הזה. זה תלוי מתי אנחנו מסתכלים ומתי הירח

22. מופעי ירח

23. הצגה לקהל חיצוני – מצגת PowerPoint
תובנות לגבי בניית המצגת:
התייחסות רצינית לקרני השמש והאפקט של קרני השמש על הירח וכדור הארץ. שאריות מדיון קודם ביניהן.
החשכת חצי כדור הארץ – שארית מעניין קודם של נטלי.
היה רצון גדול לתלת מימד, שהתוכנה לא מספקת.
תוך כדי העבודה על המצגת עלו רעיונות חדשים עליהם לא חשבו מלכתחילה: הוספת קו אדום כדי להראות את נקודת המבט מכדור הארץ. הוספת צורת הירח כפי שהוא נראה מכדור הארץ.
התייחסות כבדת משקל לאסתטיקה ולמושלמות. פרטים קטנים חשובים כגדולים.
הרבה אנימציות בשביל ה"כיף".
אילוצים רבים של הכלי יוצרים מצבים שבהם יש חשיבה יצירתית סביב פיתרון לצורך מסויים, אבל לעיתים מסיטות את תשומת הלב מהתוכן.