1. הגורם הגנטי בהפרעות אכילה ד"ר רחל בכנר, היחידה להפרעות אכילה, פסיכיאטריה של המבוגר, הדסה עין כרם אילת בורד, פסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

2. על אלו הפרעות מדובר?

3. אנורקסיה נרווזה בולמיה נרווזה EDNOS
(Eating Disorders Not Otherwise Specified)

4. הפרעות אכילה לא ספציפיות
Subclinical AN/BN
Binge-eating disorder (BED)
Night eating syndrome
Purging (w/o bingeing)
Chewing and spitting
Orthorexia
Muscle dysmorphia (reverse anorexia)
Diabulimia (insulin deprivation in type I diabetes)
PICA (consumption of non-food items)

5. קריטריונים לאנורקסיה נרווזה: DSM-IV
משקל נמוך (פחות מ-85% של
משקל תקין לגובה)
Body Mass Index (BMI) = weight in kg
(height in m)2
פחד מהשמנה למרות תת-המשקל
הפרעה באופן שבו המשקל או צורת הגוף מורגשים
אמנוריה (הפסקת המחזור החודשי)

6. תתי-סוגים של אנורקסיה נרווזה
Binge-eating/purging התקפי זלילה ו/או הקאות, שימוש במשלשלים, חוקנים, משתנים, כדורי דיאטה וכו’
Restricting דיאטה, צום, פעילות גופנית מופרזת

7. אפיונים של אנורקסיה נרווזה
שיעור תמותה גבוה
שכיחות: 0.3% - 0.5%
פי 10 נשים מגברים
פוגע בדרך כלל בנשים בגיל ההתבגרות

8. AN
פרוגנוזה

9. קריטריונים לבולמיה נרווזה: DSM-IV
1) התקפי זלילה (בולמוסים)
2) התנהגות מפצה
3) 1) ו-2) לפחות פעמיים בשבוע במשך 3 חודשים

10. תתי-סוגים של בולמיה נרווזה
Purging ההתנהגות המפצה: הקאות, משלשלים, משתנים, חוקנים, תרופות
Non-purging
ההתנהגות המפצה: צום, פעילות גופנית מופרזת

11. אפיונים של בולמיה נרווזה
שיעור התמותה נמוך
שכיחות: 3-4%
פי 10 נשים מגברים
גיל תחילה ממוצע: 15-21

12. BN
פרוגנוזה

13. גורמי סיכון להפרעות אכילה
הגנה

14. אנורקסיה נרווזה מושפעת מגורמים:
*סוציו-חברתיים
*משפחתיים
*חוויתיים
*קוגניטיביים
*גנטיים
*ביולוגיים
*אישיותיים
*התפתחותיים
*אתניים ותרבותיים

15. הסביבה - גורם הזמן

16. הסביבה - גורמים אתניים ותרבותיים
נשים לבנות בסיכון גבוה יותר מנשים שחורות
עליה בעקבות חשיפה למערב (יפן, סין, פיג'י)
עליה בסיכון של נשים שעוברות למדינה מערבית
"מחלה מערבית"

17. הסביבה - קבוצות בסיכון: רקדניות, ספורטאיות, שחקניות, דוגמניות ובדרניות
Mary-Kate Olsen
Karen Carpenter
Jane Fonda

18. התורשתיות של אנורקסיה נרווזה מוערכת ב-50-80%
תורשתיות מסבירה 50-80% מהשונות בין אנשים
"סביבה משותפת" – shared environment

19. הפרעות גנטיות או סביבתיות?
“Genes load the gun by creating behavioral susceptibility such as perfectionism or the drive for thinness. Environment then pulls the trigger.”
– Walter H. Kaye, M.D.
התרומות הנפרדות של סביבה וגנטיקה והאינטראקציה ביניהן. להכניס מחקר IGF-2
"הגנים טוענים את האקדח ע"י יצירת פגיעות התנהגותית שמתבטאת למשל בפרפקציוניזם או בדחף לרזון. הסביבה היא שלוחצת על ההדק".

20. גורמים אישיותיים BN AN שליטה עצמית נמוכה חוסר וויסות רגשי
פרפקציוניזם
אובססיביות
פחד מכישלון
הערכה עצמית נמוכה
המנעות מנזק BN AN
קומורבידיות: AN-R עם קלסטר a(?) והפרעות חרדה. BN הולך עם חוסר ויסות, הפרעות אישיות קלסטר c(?), רקע של טראומה ו- PTSD, התמכרויות
שליטה עצמית נמוכה
חוסר וויסות רגשי
הרפתקנות גבוהה
שליטה עצמית גבוהה
איפוק, צמצום רגשי
הרפתקנות נמוכה

21. גורם סיכון מספר 1:
מין

22. אינטראקציות בין גנים לסביבה
גנים משפיעים על רגישות למסרים חברתיים
קשה לנשים עם אנורקסיה להעלות משקל בזמן ההיריון
תינוק קטן
סיכון לאנורקסיה

23. איך יודעים על הגורם הגנטי בה"א?
משפחתיות
מחקרי משפחות:
Relative risk for AN: 7-12 for women
~20 for men

24. איך מודדים תורשתיות? מחקרי תאומים MZ : חולקים 100% מהמטען הגנטי
DZ: חולקים בממוצע 50% מהגנים

25. Klump et al., 2003

26. חלקה של הגנטיקה בהתנהגות בע"ח ובני אדם
גנטיקה התנהגותית
חלקה של הגנטיקה בהתנהגות בע"ח ובני אדם
Nature Vs. Nurture
פתולוגיות התנהגותיות
גנטיקה התנהגותית הינו תחום מחקר המעלה שאלות בנוגע לחלקה של הגנטיקה בהתנהגויות של בע"ח ובני-אדם. פעמים רבות מתקשר לוויכוח של תורשה מול סביבה בהתפתחותן של תכונות אישיות או דפוסי התנהגות. מחקר רב בתחום זה מתמקד בהתנהגויות ודפוסי אישיות פתולוגיים, כגון הפרעות פסיכיאטריות למיניהן (חרדה, פוביות, סכיזופרניה) ומאפשר לנו להעריך את מידת התורשתיות של פתולוגיות אלו.

27. מחקרי אסוציאציה (association studies)
מחקרי אסוציאציה גנטית בוחנים האם הבדלים באללים ספציפיים או בשכיחותם מבחינים בין קבוצות.
סוג נפוץ של מחקר גנטיקה התנהגותיות הינו מחקר אסוציאציה, הבוחן הבדלים גנטיים בין קבוצות. בגישה מחקרית זו אנו מתמקדים בגנים המשוערים כקשורים בהתנהגויות מסוימות ובתוכם ניגשים לחפש הבדלים ב"אבני הבניין", חומצות הגרעין. אנו בוחנים רצפים של חומצות גרעין, שנמצאים באוכלוסייה בשכיחות מסוימת ומאתרים הבדלים דקים בהם בין קבוצות העניין הנבחנות.

28. מחקרי אסוציאציה גנטית רבים בהפרעות אכילה התמקדו במערכות המעורבות במסלולים מרכזיים של איזון אנרגיה בגוף.
איזון האנרגיה בגוף
בתחום הפרעות האכילה, מחקרי אסוציאציה רבים מתמקדים בגנים המעורבים באיזון אנרגיה בגוף.

29. גנים סרוטונרגיים, דופאמינרגיים ואופיאטים חוזרים בשכיחות גבוהה במחקרי אסוציאציה בהקשר זה.

30. דוגמאות לממצאים בקבוצות שאינן קליניות, על בסיס הבדלים בתפיסות ועמדות בנוגע לאכילה.

31. חסרונות של מחקרי אסוציאציה
ריבוי ממצאים
אפקטים שוליים
קושי בשחזור ממצאים
מחקרי אסוציאציה מניבים שפע ממצאים, שקשה לברור מתוכם את המשמעותיים ביותר.

32. מחקרי תאחיזה (Linkage analysis)
שיטה סטטיסטית המשמשת לקישור בין תפקודיות גנים ובין מיקומם הכרומוזומלי.
עד כה, התאחיזה המובהקת היחידה שנמצאה באנורקסיה הינה לתת-הסוג המגביל (restrictive) של ההפרעה, המאופיין בהימנעות ממזון.
מיפוי בלתי ממוקד של הדנ"א, ריצוף והשוואה. בהתנהגות אנושית יעילים בעיקר בתכונות בהן הגנוטיפ הוא פשוט.

33. Grice et al., 2002
מניבים אזורים ספציפיים ותוצאות מובהקות, אך לא מדויקות. מחייב המשך חקירה של הגנים ה"מסוכנים".

34. קישור בין מחקרי אסוציאציה לגישת האנדופנוטיפ
גישה אפשרית נוספת במחקרי תאחיזה היא כינוס משתנים התנהגותיים (הקאה יזומה) או אישיותיים (אובססיביות, חרדה) המאפיינים הפרעות אכילה.
גישה זו הניבה מספר אזורי "זיקה אפשרית" נוספים, אך ללא רפליקציה עד כה.
קישור בין מחקרי אסוציאציה וגישת האנדופנוטיפ.

35. אנדופנוטיפ: פנוטיפ פנימי המתווך בין הגן ובין המחלה עצמה
גישת האנדופנוטיפ
אנדופנוטיפ: פנוטיפ פנימי המתווך בין הגן ובין המחלה עצמה
במקום לקחת אבחנה שלמה, לדוגמא סכיזופרניה: סימפטומים שליליים, קטטוניה. מאפשר זיהוי מנגנונים ביולוגיים פשוטים יחסית הקשורים להתנהגות ספציפית במקום לאבחנה רחבה והטרוגנית.

36. משמעות טיפולית איתור גורמי סיכון זיהוי וטיפול מוקדם מודעות בקרב מטפלים
בניית תכניות התערבות מותאמות

37. מעבר לעבודה על הסביבה, בניית מודולים טיפוליים הממוקדים באנדופנוטיפים המזוהים: למידה מחדש של אסטרטגיות, שינוי הטיות קוגניטיביות, ויסות רגשי – באופן המשפיע בהיזון חוזר על הביולוגיה.