1. הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית יציבה - הומיאוסטזיס
מערכות בגוף האדם
גוף אחד – מערכות רבות
המשכיות
מערכות הגנה
קיום יום יומי של הגוף
הפרשה
הובלה
נשימה
עיכול
מערכת חיסון
מערכת רביה
תאום ויסות ובקרה
בתוך ובין המערכות
מערכה הורמונלית
מערכת עצבים
הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית יציבה - הומיאוסטזיס
ולי שטיינהרט

2. אכילה עיכול מכני בליעה עיכול כימי ספיגה לדם הפרשת פסולת
מערכת העיכול קולטת מזון ומים, מבצעת עיבוד מכני וכימי של המזון וסופגת מולקולות קטנות אל הסביבה הפנימית, מסלקת מהגוף את שאריות המזון.
לוע
מכסה הגרון
אכילה עיכול מכני בליעה עיכול כימי ספיגה לדם הפרשת פסולת

3. תחנה 1- הפה
פירוק מכאני של המזון מתחיל בפה בפעולת הלעיסה. באמצעותו המזון נחתך לפיסות קטנות יותר ויחד עם הרוק נוצרת עיסה. פעולת הלעיסה מתבצעת על ידי השיניים והלשון.
פירוק כימי של המזון בעזרת אנזים עמילאז, המופרש ברוק ומפרק עמילן לדו סוכר.
תת אוזנית
תת ליסתית
תת לשונית

4. באדם מבוגר 32 שיניים משלשה סוגים – חותכות, ניבים וטוחנות
באדם מבוגר 32 שיניים משלשה סוגים – חותכות, ניבים וטוחנות. האמייל הקשה [בעקר סידן וזרחן] המצפה את השן עלול להיפגע מעששת – תוצאת פעולתם של חיידקים המייצרים חומצת חלב [לקטית] בתהליך פירוק הסוכרים בפה המשמשים אותם כמקור אנרגיה.
אמייל
חותכות
ניבים
טוחנות

5. הבליעה http://hopkins-gi.org/multimedia/database/intro_250_Swallow.swf
תחנה 2- הוושט
הבליעה
הוושט הוא צינור מוקף שרירים ורירית. המזון עובר מהפה אל הקיבה באמצעות כוח הכבידה. וגם על ידי פעולת השרירים אשר מתכווצים בצורה גלית- פריסטלטית ודוחפים את המזון קדימה לכיוון הקיבה.
שסתום פי הקיבה
שסתום השוער
נפח הקיבה כ 2-3 ליטר

6. תחנה 5- הקיבה
פירוק כימי- הפרשת אנזים פפסין חומצה מלחית HCl וריר [מיץ הקיבה]. החומצה יוצרת את ה PH הנמוך ביותר הקיים בגוף (1.5-2).פפסין, הוא אנזים המפרק חלבונים לפפטידים (שרשרות קצרות של חומצות אמיניות) . כמו כן חיידקים נהרסים ברמת חומציות כל כך גבוהה. ביממה מופרשים כ- 2.5 ליטר מיץ קיבה. פירוק מכני- לקיבה שלש שכבות של שרירים חלקים [לא רצוניים] המאפשרים תנועת בחישה לכל הכיוונים. קיפולי השכבה הרירית מגדילים את שטח הפנים של קיבה במגע עם המזון.

7. הפרשה של HCL בקיבה והשפעת תרופות נגד חומציות יתר
דופן הקיבה מוגנת מפני החומצה המלחית והאנזים המפרק פפסין, ע"י הפרשת נוזל רירי שה PH שלו בסיסי [יוני HCO3- ]. פגיעה בהגנה זו עלולה לגרום לכיב קיבה [אולקוס]. היום סוברים שזוהי מחלה זיהומית שהגורם לה הוא חיידק –הליקובקטר.
pylori Helicobacter 
הפרשה של HCL בקיבה והשפעת תרופות נגד חומציות יתר

8. תחנה 4- התריסריון (החלק הראשון של המעי הדק)
עיקר העיכול הכימי נעשה בתריסריון. הלבלב מפריש אנזימים וחמרים נוספים יחד עם הכבד אל התריסריון - אלה מסייעים לפירוק המזון. מיץ הלבלב עשיר ב-בסיס (NaHCO3) הסותר את החומצה המגיעה מהקיבה. האנזימים:עמילאזות- מפרקי עמילן וגליקוגן ליפאזות- מפרקות שומנים ופרוטאזות כמו טריפסין וכימוטריפסין- מפרקי חלבונים נוזל המרה נוצר בכבד ונאגר בכיס המרה.
כיס מרה
צינור המרה
צינור הלבלב [פנקריאס]

9. פירוק שומן בעזרת מלחי מרה
מיץ המרה מורכב ממלחי מרה וצבעי מרה – הם חיוניים לפירוק שומנים ע"י הפיכתם לתחליב – טיפות זעירות של שומן בתוך נוזל. במצב זה קל יותר לאנזימי הליפאזה לפרק את השומנים לגליצרול ולחומצות שומן.
פירוק שומן בעזרת מלחי מרה

10. תחנה 5- המעי הדק
המעי הדק הוא החלק העיקרי של מערכת העיכול, בו מתבצע עיקר הפירוק של המזון וממנו נספגים תוצרי הפירוק לדם. אורכו בין 6-7 מטר. במעי הדק חל המשך העיכול הכימי של המזון – מופרשים בו אנזימים מפרקי סוכרים, שומנים, חלבונים וחומצות גרעין. ה PH השורר בו הוא בסיסי ולכן הפפסין המגיע עם בליל המזון מהקיבה, מפסיק את פעילותו במעי.
תריסריון
קרום דק העוטף את המעי -קרום הצפק. הוא עשיר בכלי דם המספקים לשרירים ולרקמות המעי את התרכובות הדרושות וקולטים מהמעי את המזון המעוכל.
מעי גס
תוספתן
חלחולת

11. החלק הפנימי של המעי הדק הוא הרירית – בשכבה זו קיפולים רבים ופיתולים נוספים הנקראים סיסים . אלה בליטות מיקרוסקופיות באורך של כ 1 מיקרון, אליהן חודרים נימי דם ומאפשרים ספיגה יעילה של תוצרי פירוק המזון. הגדלת שטח הפנים יוצרת שטח ספיגה של מ"ר!! (שטח מגרש כדור סל 365 מ"ר).
קרום הצפק
תאים סופגים בסיסים
סיסי רירית המעי
קיפולי רירית המעי הדק

12. פירוק אנזימתי במעי הדק

13. רוב תוצרי הפירוק נספגים דרך דופן המעי אל הדם וחלקם אל הלימפה.
בקיבה מתחילים להתפרק החלבונים במזון בעזרת אנזים הקיבה פפסין. מולקולת הענק של החלבון הופכים לקטעי חלבון קצרים יותר – פפטידים. הפפסין פעיל ב PH נמוך מאד סביב 1.5 – 2 . בתריסריון – חלקו הראשון של המעי הדק, ממשיכים להתפרק החלבונים עד פירקו סופי לחומצות אמיניות בעזרת אנזימים המופרשים אליו מהלבלב – טריפסין, כימוטריפסין ה PH האופטימלי לאנזימים אלה הוא ניטראלי [7] המושג ע"י נוזל הלבלב שהוא בעל תגובה בסיסית הודות לנתרן ביקרבונט -
NaHCO3 בסיס הסותר את החומצה המלחית המגיעה עם בליל המזון מהקיבה.
רוב תוצרי הפירוק נספגים דרך דופן המעי אל הדם וחלקם אל הלימפה.

14. תחנה 6- המעי הגס
המעי סופג את רוב המים מהמזון המעוכל והמיצים שהופרשו אליו – כ- 9 ליטר ביממה מהם מופרשים רק 100 מ"ל מים בצואה. המים עוברים בדיפוסיה פשוטה לפי מפל הריכוזים מהמעי אל הדם. חלק מהמים נספגים אל זרם הלימפה במעי הגס מסתיים העיכול של החלבונים, השומנים והסוכרים והם נספגים עם הויטמינים, מים ומלחים. הצואה - אחוז קטן של שארית מהמזון הנאכל – רובה של הצואה הוא חיידקים החיים במעי הגס, תאים מתים של מערכת העיכול. צבע הצואה מקורו בפיגמנטים [צבענים] מהמרה. שומנים ותוצרי פירוק של חלבונים שאינם נספגים מקנים לצואה את ריחה.

15. בתיאבון!

16. מקורות: תזונה באדם ובבעלי חיים, תל ביולוגיה - האחידות והמגוון של החיים, אוניברסיטה פתוחה, 2002 כרך ב עזרא זהר, יאיר שפירא , הגוף ותיפקודו