1. תרבות בטיחות, ניהול בטיחות ותיעדוף פעולות מנע ד"ר אבי גריפל www
תרבות בטיחות, ניהול בטיחות ותיעדוף פעולות מנע ד"ר אבי גריפל

2. מהי המטרה העיקרית של כל העוסקים
בטיחות וגהות בארגון
מהי המטרה העיקרית של כל העוסקים
בבטיחות וגהות בתעסוקה?
יצירת סביבת עבודה בטוחה ככל הניתן, שלא תגרום נזק לבריאות הפיזית או הנפשית של העובדים

3. מעגלי הבטיחות בארגונים
תרבות בטיחות:
ניהול בטיחות ובריאות:
ניהול סיכונים:
זיהוי, הערכה,
ושליטה בסיכונים
מדיניות, תכנון, יישום והערכה
ערכים, אמונות, עמדות והתנהגויות

4. מעגלי הבטיחות והבריאות בארגון
מעגל ניהול סיכונים, הכולל איתור גורמי סיכון, הערכת סיכונים ושליטה בהם;
מעגל ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה האחראי לביצוע מתוכנן ומבוקר של כל תהליכי האיתור, ההערכה והשליטה בסיכונים;
מעגל תרבות בטיחות ( (safety culture ואקלים בטיחות ( (safety climate המתייחסים לאווירה, לעמדות, לתרבות הניהול, ולהתנהגות של הארגון ועובדיו בכל הקשור לבטיחות ולבריאות.

5. תרבות בטיחות - safety culture
אספקטים מצביים:
"מה יש לארגון":
מדיניות, נהלים,
תהליכים, מבנה ארגוני
ומערכות ניהול בטיחות
אספקטים התנהגותיים:
"מה האנשים עושים"
פעולות והתנהגויות
הקשורות לבטיחות
ולבריאות בעבודה
אספקטים פסיכולוגיים:
"מה האנשים חושבים"
ערכים, אמונות ותפיסות
של פרטים וקבוצות
("אקלים בטיחות").

6. ניהול סיכונים על-ידי כלל הזה"ב
זיהוי גורמי סיכון (מה יכול להזיק/לפגוע?)
הערכת סיכונים (מה הסיכוי ומה הנזק הצפוי?)
בקרת סיכונים (מה ניתן לעשות כדי הפחית את רמת הסיכון?)
ד”ר אבי גריפל

7. ניהול סיכונים וניהול בטיחות בתעסוקה
רכיבי מערכת ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה:
מדיניות תכנון מימוש בקרה סקר הנהלה
רכיבי מערכת ניהול סיכונים:
זיהוי גורמי סיכון (פוטנציאל לפגיעה(
הערכת סיכון (הסתברות X תוצאה(
בקרה ושליטה בסיכונים
ד”ר אבי גריפל

8. פיתרון בעיית החלטה ברמת הארגון
המטרה: הפחתת פגיעות במסגרת שיפור מתמיד.
צורך בקביעת מטרות ויעדים;
צורך בהגדרת פעולות לשיפור
מגבלות משאבים
בעיית תיעדוף

9. בעיות עיקריות בבחירת וישום אמצעי מניעה
ברמת הארגון
כיצד לזהות/לתעדף תחומים בהם יש לטפל?
כיצד לתעדף אמצעי מנע ליישום?
ברמת הבעיה הבודדת
להשקיע / לא להשקיע מאמץ בטיפול בבעיה?
מה אמצעי מנע (counter-measure) המתאים?

10. זיהוי תחומים/מגזרים בהם יש לטפל
על בסיס הערכת סיכונים פרואקטיבית;
על בסיס נתוני עבר (סטטיסטיקה של אירועים);
לפי שיקולים ערכיים (צעירים, נשים בהריון,..);
לפי שיקולים כלכליים (עלות-תועלת).

11. הערכת סיכונים פרואקטיבית
מיצוי תרחישים אפשריים (תסריטי כשל / אופני כשל);
הערכת רמת הסיכון של תרחישים לפי הסתברות מימוש ולפי חומרת הנזק הצפוי;
דירוג הסיכונים כדי ליצור סדר עדיפויות נכון לטיפול בהם;
קביעת הרמה הרצויה לארגון של סיכון קביל שניתן לחיות עימו
אחת הבעיות המרכזיות בתהליכי הערכת סיכונים היא שקביעת רמת הסיכון מושפעת מגורמים נורמטיביים שונים, תפיסות ועמדות המעריך, ועוד.

12. לוח החלטה אופייני (מטריצת הסיכונים)
(נמוכה מאד - 1)
עלול לקרות, אך
כנראה לא יקרה אף פעם
(נמוכה - 2)
עלול לקרות, אך רק לעתים רחוקות
(בינונית - 3)
עלול לקרות מדי פעם
(גבוהה - 4)
עלול לקרות בכל יום
הסתברות
חומרת
פגיעה P2 P1 S
(חמורה – 4)
מוות או נכות תמידית P3
פגיעה רצינית או
מחלה של יותר מ 30 יום. P4
(קלה – 2)
טיפול רפואי וימי אי כושר P5
(שולית - 1)
נחוצה רק עזרה ראשונה

13. הערכת רמת חומרה של תרחיש בהתחשב בנזקים לאדם, ציוד, תהליך, תפוקה וסביבה
חומרת התוצאה של התרחיש המזיק
נזק לסביבה
אבדן תפוקה
זמן השבתת תהליך )down time(
נזק לרכוש (דולרים)
פגיעה באדם
דרגה
דרגת חומרה
נזק לטווח ארוך (> 5 שנים) או עלות של
M1 >
> M1
> 4 חודשים
מוות I
קטסטרופה
נזק לטווח בינוני (1-5 שנים) או עלות של
250K
עדM1
250K עד 1M
2 שבועות עד 4 חודשים
פגיעה חמורה או מחלת מקצוע קשה II
קריטי
נזק לטווח קצר
(< שנה) או עלות שלK1 עד K250
1K עד 250K
יום עד שבועיים
פגיעה קלה או מחלת מקצוע קלה
III
שולי
נזק סביבתי שולי או עלות של פחות מ- K1
1K<
< יום
K1 <
אין פגיעה באדם IV
זניח

14. זיהוי מגזרים לטיפול על בסיס נתוני עבר
מתבססים על תאונות עבודה ועל אירועים ("כמעט ונפגע");
מחשבים שיעור תכיפות (מספר תאונות לכל 100,000 שעות עבודה) לכל מחלקה ומגזר;
מחשבים שיעור חומרה (מספר ימי היעדרות ממוצע לעובד במחלקה בגין תאונות עבודה;
שילוב של שיעור החומרה ושיעור התכיפות מצביעים על הצורך בהפעלת אמצעי מנע במחלקה / במגזר.
דירוג מחלקות לפי "מדד הצורך" שנקבעת על-פי שיעורי תאונות העבר מהווה התחלה טובה לתיעדוף של מגזרים לטיפול.

15. זיהוי ותיעדוף תחומים בהם יש לטפל
מדד צורך (שיעורי תכיפות וחומרה);
גודל האוכלוסייה המושפעת (מספר מוחלט של חשופים);
לכך ניתן להוסיף גם שיקולי עלות-תועלת:
התועלת השולית של כל שקל מושקע (כמה "כדאי יחסית" להשקיע במחלקה / במגזר)

16. תועלת כלכלית משיפור בטיחותי
חשב עלות תאונות במצב הקיים (לפני שינוי);
חשב עלות ההתערבות / ההשקעה;
הערך איזה אחוז מעלות תאונות תיחסך;
חשב את הסכום שיחסך מעלות תאונות
הערך הגברת פריון וחשב תרומה צפויה לרווח;
חבר סכום שיחסך בעלות תאונות + תרומה לרווח;
הסכום המצרפי חלקי עלות ההשקעה משקף את התשואה על כל שקל המושקע בבטיחות.

17. יחס בין השקעה בבטיחות לנזקי תאונות עבודה
עלות
לארגון
(שח)
רמת ההשקעה בבטיחות בארגון (שח) A
סה"כ עלות לארגון
השקעה בבטיחות
עלות תאונות

18. בעיית התיעדוף היא רב ממדית
תיעדוף צריך להתחשב בשיעורי תאונות, מספר חשופים, ותועלת שולית של הפעלת אמצעי המנע.
נוצרת בעיה של דירוג / סידור / רב-ממדית;
ניתן לפתור באמצעות POSA:
:Partial Order Scalogrom Analysis
סידור פרופילים במרחב דו-ממדי

19. שימוש בפרופילים ליצירת סדר חלקי
כאשר יש יותר משני מדדים, לא ניתן לסדר באופן פשוט;
ניתן ליצור "פרופיל" מדדים לכל תחום/מגזר, עם כיוון משותף לכל ציון בפרופיל (1111 הוא העדיף, למשל, 4444 הוא הפחות עדיף);
את הפרופילים ניתן לסדק במפה דו-מדדית בעזרת תוכנת מחשב (POSAC)

20. האלגוריתם של POSAC Y יחסי סדר A(222) A>>B A>>C
Arranging Profiles in a Two Dimensional Space
Y יחסי סדר
A(222) A>>B
A>>C
B(112) B # C
C(211) X

21. שימוש במפת POSAC לקבלת החלטות
ניתן לסמן "אזור בחירה" מפה לבחירה של כמה פרופילים לטיפול (דוגמה: ספרינקלרים במחסני חירום);
חלוקה אלכסונית (45 מעלות) היא בחירה ללא שקלול
שקלול מתבצע באמצעות שינוי זווית האלכסון המגדיר אזור בחירה
אפשר לדעת (ע"י ניתוח מתאמים) משמעות של כל ציר (X ו-Y) וכך לקבוע שיפוע האלכסון של אזור הבחירה .

22. דוגמה לאזור בחירה ללא שקלול

23. רמת הבעייה הבודדת להשקיע / לא להשקיע מאמץ בטיפול בבעיה?
מה אמצעי מנע (counter-measure) המתאים?

24. פיתרון בעיית החלטה ברמת בעיה בודדת
הצורך בהחלטה עולה בעקבות:
ניתוח פרואקטיבי (סקר גורמי סיכון / ניתוח בטיחות);
תלונות עובדים;
ניתוח פרואקטיבי (חקירת תאונה / אירוע);
שינוי בדרישות
פעולות לשיפור

25. עיקרון ה-ALARP: "נמוך עד כמה שזה ניתן ומעשי"
"As Low As Reasonably Practical"
לא ניתן להצדיק לקיחת סיכון, אלא בתנאים מיוחדים ויוצאי דופן
לא קביל
נסבל אם הפחתת הסיכון איננה מעשית, או שעלותה גבוהה מדי יחסית לתוצאה המתקבלת
אזור ה
ALARP
(נסבלות הסיכון)
(לוקחים את הסיכון אם זה מאד כדאי)
ככל שרמת הסיכון פוחתת, כך דרושים פחות משאבים, יחסית, כדי להוריד אותה עוד יותר
הדבר בא לידי ביטוי בצורה המשולשת, ההולכת וצרה, של שרטוט הסיכון במרכז האיור
אזור של סיכון קביל
יש לנקוט באמצעים שיבטיחו כי הסיכון ישאר ברמה זו
אין צורך במאמץ
ALARP
כדי להראות שהפחתת הסיכון מעשית וסבירה
סיכון זניח

26. ניתוח משווה של אמצעי מנע countermeasure analysis
האפקטיביות של הפיתרון המוצע (המידה בה הוא אכן ימנע תאונות דומות בעתיד);
הישימות (applicability) של הפיתרון המוצע (אין קשיים ומכשולים המונעים את יישום הפיתרון בארגון);
היעילות (cost-effectiveness או efficiency) של הפיתרון (במונחים של עלות-תועלת, פיתרון משתלם);
טווח השפעה רחב של הפיתרון (מונע "משפחה" שלמה של תאונות או מסייע ומחזק אמצעי מנע נוספים אחרים הקיימים בארגון).

27. אפקטיביות של אמצעי מנע
פיתרון אפקטיבי הוא פיתרון אשר אכן מסוגל למנוע את האירוע או את הפגיעה בעובד. דרישות:
מהימנות: פועל כיאות בכל פעם שזקוקים לו;
מסוגלות: מסוגל למנוע את התאונה או את הפגיעה;
מספיקות: האמצעי לבדו מספיק כדי למנוע את התאונה או הפגיעה;
עמידות: עמיד ושמיש לאורך זמן;
לא מסוכן: לא מהווה גורם סיכון לכשעצמו.

28. אסטרטגיות מניעה סילוק מוחלט של גורם הסיכון הפחתת רמת אנרגיה
פיתרון הנדסי: הפרדה פיזית ממקור אנרגיה
פיתרון אדמיניסטרטיבי: הפרדה/נהלי עבודה בטוחים
ציוד מגן אישי ומיגון עובדים
עזרה ראשונה וטיפול רפואי מיידי
שיקום לאחר פגיעה

29. ישימות של אמצעי מנע
ישימות טכנולוגית / הנדסית (אין מכשולים טכנולוגיים שמונעים את הישום או השימוש);
ישימות מבחינת ההנהלה (אין התנגדות הנהלה ליישום האמצעי);
ישימות מבחינת העובדים (לא צפויה התנגדות עובדים להשתמש באמצעי);
ישימות בהתייחס לזמן הנדרש עד להפעלה תקינה של האמצעי;
ישימות בהתייחס ליכולת לתחזק את האמצעי לאורך זמן כנדרש.

30. אספקטים של עלות-תועלת
מידת התועלת ביישום האמצעי (מצליח למנוע נזקים) בהשוואה לעלותו ועלות אחזקתו;
מידת התועלת ביישום בהשוואה להפרעה שהוא גורם לתהליכי היצוא או השירות;
מידת התועלת ביישום האמצעי בהשוואה למשאבים (אנרגיה, כ"א וכדומה) המושקעים.

31. טווח השפעה של אמצעי מנע
אמצעי מנע עדיף ככל שהוא מונע מגוון רחב יותר של אירועים ופגיעות (טווח השפעה רחב), וככל שהוא תורם לשיפור מערכתי ברמת הבטיחות בארגון. מדדים:
גורם שורשי, המונע "משפחה" שלמה של תאונות;
תרומה לאיכות הסביבה – תורם גם לשיפור איכות הסביבה ולהגנה על שכנים;
מחזק את הפעולה של אמצעי מנע אחרים בארגון, פועל עימם בשיתוף פעולה מפרה ("סינרגיה").

32. תרבות בטיחות, ניהול בטיחות ותיעדוף פעולות מנע סוף מצגת ד"ר אבי גריפל www.avi-griffel.com