מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור

מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור
מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל
תוכן יחידה זו: תורת המדינה, עקרון הפרדת הרשויות ועקרון שלטון החוק הרשות השופטת מוסדות המדינה מבנה המשפט מקורות: א' ברק, שופט בחברה דמוקרטית, ירושלים תשס"ד-2004, ח' כהן, המשפט, (מהדורה שנייה) תשנ"ז-1996, ע' י' זמיר, הסמכות המנהלית כרך א', ירושלים תשנ"ז-1996, 39-48, 81-85; כרך ב', ירושלים תשנ"ז-1996, א' רובינשטיין וב' מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, כרך א': עקרונות יסוד, (מהדורה ששית) תל-אביב תשס"ה-2005, ע' , כרך ב': רשויות השלטון ואזרחות, (מהדורה ששית) תל-אביב תשס"ה-2005, ע' , , יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

תורת המדינה בחברה המודרנית החיים מתנהלים במסגרת מדינה וסימן ההיכר שלה הוא ריבונותה. הגדרת ריבונות ניתן למצוא, למשל, בספרו של ח' כהן המצטט את ז'אן בודין: "ריבונות היא תכונה המבדילה בין מדינה לבין צורות אחרות של ארגון או שליטה. המושג הזה מאפיין את המדינה המודרנית, שאינה כפופה לשום סמכות או מרות חיצונית (אלא אם היא מקבלת אותה על עצמה מרצון) או כוח פנימי". הריבונות היא הכוח הייחודי להפעיל סמכות פוליטית (חקיקתית, משפטית, ביצועית) על איזור גיאוגרפי מסוים או על קבוצת אנשים. תכונה זו מבחינה בין מדינה לבין צורות אחרות של שליטה או ארגון. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מדינת ישראל כדמוקרטיה חוקתית
מדינת ישראל היא דמוקרטיה חוקתית. הריבון הוא העם. העם בחר באסיפה המכוננת והיא הוסמכה לקבוע חוקה למדינה. החוקה – בלבוש חוקי היסוד המשוריינים – היא הנורמה המשפטית העליונה. על פיה פועלות שלוש רשויות שוות מעמד: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. פרופ' א' ברק, פרשנות חוקתית כרך שלישי תשנ"ד-1994, 38. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

דמוקרטיה חוקתית כדמוקרטיה חוקתית היא בנויה על שני אדנים: שלטון הרוב וערכי יסוד אשר במרכזם עומדות זכויות האדם ערכי היסוד כוללים את עקרון הפרדת הרשויות, שלטון החוק ועצמאות השפיטה. פרופ' א' ברק, פרשנות חוקתית כרך שלישי תשנ"ד-1994, 38. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

תורת המדינה, עקרון הפרדת הרשויות ועקרון שלטון החוק
מדינה יהודית ודמוקרטית מדינת ישראל הגדירה עצמה, באופן רשמי, כמדינה יהודית ודמוקרטית. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק מצהירים כי הם נועדו לעגן את "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". ההכרזה על הקמת המדינה, מגילת העצמאות, לא הותירה ספק בדבר: לאחר שקבעה את זכותו של עמם ישראל לארץ ישראל, והציגה את הקשר המתמשך בין העם לבין הארץ, הכריזה בלשון מפורשת על הקמתה של מדינה ישראל כ"מדינה יהודית". י' זמיר, הסמכות המנהלית, ירושלים תשנ"ה-1996, כרך א' 40. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הביטוי המשפטי למדינה יהודית חוקי המדינה נותנים ביטוי ברור לאופי היהודי של המדינה. בין היתר, שבת ומועדי ישראל נקבעו כימי מנוחה. הדגל והסמל מבטאים מסורת יהודית. מוטלת חובה להבטיח אוכל כשר בצבא. נישואין וגירושין של יהודים נערכים בישראל על פי דין תורה. חוק השבות, התש"י- 1950, קובע (בסעיף 2) שכל יהודי זכאי לעלות ארצה, וחוק האזרחות, התשי"ב- 1952, מוסיף וקובע בסעיף 2 שכל עולה לפי חוק השבות יהיה לאזרח ישראלי. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 5026/04 דיזיין 22 - שארק דלוקס רהיטים בע"מ נ' רוזנצווייג צביקה, רע"נ היתרי עבודה בשבת - אגף הפיקוח משרד העבודה והרווחה, תק-על 2005(2), 14 (2005). האם האיסור על העסקת יהודים בשבת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, מנוגד להוראות חוק-יסוד: חופש העיסוק? זו השאלה העיקרית העומדת בפנינו בעתירה זו. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 5026/04 דיזיין 22 - שארק דלוקס רהיטים בע"מ נ' רוזנצווייג צביקה, רע"נ היתרי עבודה בשבת - אגף הפיקוח משרד העבודה והרווחה, תק-על 2005(2), 14 , 15 (2005). סיכומו של דבר, חוק שעות עבודה ומנוחה, בכל הנוגע לשעות המנוחה השבועית, פוגע בחופש העיסוק של המעביד והעובדים. אין בפגיעה זו כדי להביא לאי-חוקתיותו של החוק. זאת משום שהוא עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה. הוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא נחקק לתכלית ראויה – תכלית חברתית- סוציאלית המוגשמת בדרך המגשימה שיקול דתי-לאומי. הפגיעה בחופש העיסוק היא במידה שאינה עולה על הנדרש. נמצא, כי דין טענתם החוקתית של העותרים להידחות. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מדינה דמוקרטית מדינת ישראל הייתה מראשיתה דמוקרטיה אמיתית. דוגמה: בג"צ 5095/07 שורת הדין - Israel Law Center נ' ח"כ שמעון פרס, תק-על 2007(2), 3778. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 5095/07 שורת הדין - Israel Law Center נ' ח"כ שמעון פרס, תק-על 2007(2), 3778 עתירה למתן צו על תנאי שתכליתו להביא לביטול מועמדותם של חברי הכנסת שמעון פרס, ראובן ריבלין וקולט אביטל – להיבחר לתפקיד נשיא המדינה, ובקשה למתן צו ביניים כנגד כנסת ישראל ויו"ר הכנסת, שלא לקיים את הבחירות לנשיאות שנועדו ליום , ולדחותם עד להצגת מועמדים חלופיים. לטענת העותרת בשלושת המועמדים דבק פגם חמור כיוון ששלושתם הודיעו כי באם ייבחרו לכהונה, יתמכו בהחלטת הממשלה לשחרר אסירים פלשתינאיים האחראים לפיגועי טרור, ובראשם מרואן ברגותי. >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 5095/07 שורת הדין - Israel Law Center נ' ח"כ שמעון פרס, תק-על 2007(2), 3778 לטענת העותרת, חוק יסוד: נשיא המדינה מקנה לנשיא סמכות שיש להפעיל באורח עצמאי, תוך הקפדה על עקרון הפרדת הרשויות, אולם התחייבות המועמדים כובלת מראש את שיקול דעת המועמד בהפעלת סמכותו העתידית, פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, ומהווה הצהרה בדבר כוונה לעשות שימוש בלתי תקין בכח המשרה אם המועמד ייבחר לתפקיד. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 5095/07 שורת הדין - Israel Law Center נ' ח"כ שמעון פרס, תק-על 2007(2), 3778 , 3780 (2007). העתירה נדחתה ולהלן אחד הנימוקים: "...העתירה לא העמידה עילה שיש בה כדי לפסול מועמדים מלהיבחר לכהונת נשיא מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה, התשכ"ד מושכלות ראשונים הם כי במשטר החוקתי הנוהג בישראל, הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית, מאושיות זכויות היסוד של האדם, והבריח התיכון של ההליך הדמוקרטי. ההקפדה על שמירתה והגנתה של הזכות לבחור ולהיבחר היא מהסממנים המובהקים של חברה דמוקרטית (עב 1/88 ניימן נ' יו"ר ועדת החירות, פד"י מב(4) 177, פסקה 7 (הנשיא שמגר))..." >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 5095/07 שורת הדין - Israel Law Center נ' ח"כ שמעון פרס, תק-על 2007(2), 3778 , 3780 (2007). "...הגנה על הזכות לבחור ולהיבחר נקשרת עם חופש ביטוי פוליטי של המועמד בבחירות, המקרין גם על זכויות הבוחר לחופש ביטוי שמשמעו קליטה בשמע, ובמראה של השיח הפוליטי על כל גווניו, בלא מגבלות החורגות מן המותר על פי הדין (בג"צ 651/03 האגודה לזכויות האזרח נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, תק-על 2003(1) 445). חופש ביטוי בבחירות במשטר דמוקרטי מחייב חירות בהבעת דעות וקליטת מסרים שבאמצעותם מעוצבת דעת הקהל. חופש זה מחייב זרימה חופשית ובלתי מופרעת של דעות ורעיונות, והוא עומד בליבה של הזכות לבחור ולהיבחר כזכות חוקתית. אין לפגוע בחופש הביטוי, בין של בוחר ובין של מתמודד על הבחירה, על הזכות להשמיע ועל הזכות לשמוע, לראות ולדעת. (בג"צ 851/03, שם)..." יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מתוך אתר דעת בניהולו של פרופ' יהודה אייזנברג
הצגת סוגיית "יהדות ודמוקרטיה" מגילת העצמאות, המהווה את ה"אני מאמין" של האבות המייסדים של מדינת ישראל, אפיינה את מדינת ישראל כמדינה יהודית - במפורש, וכמדינה דמוקרטית - במשתמע. 1 אפיון זה אף היה למרכיב מרכזי בחקיקה עם חקיקת חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו ב-1992, כשבסעיף הראשון לחוק נקבע: חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 2 במשך עשרות שנים הייתה השניות באופי המדינה נתון ברור ומובן מאליו עבור הרוב המכריע של הציבור היהודי במדינת ישראל. עד שאי-שם בסוף שנות ה-70' ובראשית שנות ה- 80' החלה להישמע טענה בציבור היהודי, לפיה שניות זאת איננה שניות משלימה אלה היא שניות ניגודית. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מתוך אתר דעת בניהולו של פרופ' יהודה אייזנברג
ניגוד זה הוצג כבעל שני היבטים: לאומי - הגדרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי פוגעת בערכים הדמוקרטים של שוויון וזכויות מיעוט, מכיוון שהיא הופכת את אזרחיה הלא- יהודיים של המדינה לאזרחים סוג ב'; דתי - הדת היהודית, כמו כל דת המעניקה מעמד-על לחוקי האל, היא אנטי-דמוקרטית מעצם מהותה, מכיוון שאין היא מכירה בעליונות עקרון הכרעת הרוב ובאוטונומיה השיפוטית-מוסרית של האדם. משמעותה המעשית של טענה זאת היא דרישה לשינוי זהותה של מדינת ישראל. דרך הטענה לניגוד מהותי בין שני מאפיינים אלה, ביקשו חוגים מסוימים בציבור החילוני ובציבור הדתי לטעון, שמן ההכרח לוותר על אחד המאפיינים, כשהראשונים מבקשים לוותר על המאפיין היהודי ואילו האחרונים מבקשים לוותר על המאפיין הדמוקרטי. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

"אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל טבוע בה עמוק מיום הקמתה, והדבר גם עולה באופן ברור וגלוי ממילותיה של הכרזת העצמאות, המבטאת את תפיסות היסוד אשר מלוות את המדינה מראשיתה ועד ימינו אלה... התפיסה הדמוקרטית ותרגומה לשפת המעשה משתקפים במבנה השלטוני, במעמדם החוקי והמעשי של אזרחיה ותושביה של המדינה, וכן בין היתר, בעיקרון של שלטון החוק, לרבות השוויון בפני החוק. מאפייניה של הדמוקרטיה שזורים בחייה המדיניים, החברתיים והתרבותיים של המדינה. סממן בולט שלה הוא ההקפדה על קיומן של החירויות וזכויות היסוד". ע"ב 1/88 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים עשרה, פ"ד מב (4) 177, 188. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בית המשפט לא הסתפק במשמעות הראשונית והפשטנית של הדמוקרטיה, כלומר, כשלטון העם באמצעות נציגיו הנבחרים. הוא תפס את הדמוקרטיה במשמעות המלאה והמורכבת שלה, כלומר, כשיטה שנועדה לשרת ערכים, ובראשם ערך האדם. "דמוקרטיה" אמר השופט ברק, "היא איזון עדין בין שלטון הרוב לבין זכויות האדם ועקרונות היסוד." יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

האופי הדמוקרטי של המדינה משליך על פרשנות החוקים: בית המשפט מניח כי החוק נועד להגשים את ערכי הדמוקרטיה, כמו חופש הביטוי, והוא מפרש את החוק כך שפגיעתו בערכים אלה תהיה מוגבלת ככל שראוי בנסיבות המקרה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מדינה יהודית ודמוקרטית ההצהרה שמדינת ישראל היא "מדינה יהודית ודמוקרטית", בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק הוסיפה לו מימד חשוב. ערכים אלה שימשו, עד שנחקקו חוקי היסוד, כערכים מנחים בלבד. הם סיפקו לבית המשפט השראה וכיוון, ונתנו בידו מכשיר כדי לפרש חוקים ולגבש הלכות. חוקי היסוד מקנים לערכים אלה מעמד של עיקרים משפטיים, ומעלים אותם לדרגה של עיקרים חוקתיים: נורמה משפטית מעל הנורמה של חוק. חוק חדש שיפגע בזכות יסוד המוגדרת בחוק ונוגד את האופי היהודי והדמוקרטי של המדינה עלול להיפסל. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית היבטים היסטוריים ורעיוניים אליעזר שבייד
ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית היבטים היסטוריים ורעיוניים אליעזר שבייד הנחת היסוד היתה אפוא שה"עם" כיישות קיבוצית, במלוא המשמעות התרבותית-היסטורית של מושג זה, הוא ה"ריבון" במדינתו. (למי ששכח: דמוקרטיה פירושה "שלטון העם"), ועוד, שהחברה כמערכת יחסים סולידרית המעוגנת בחובת האחריות ההדדית, צריכה להיות מוקד הפעילות המדינית של המשטר. לעומת זאת הדמוקרטיה שדנים בה היום נתפסת לפי הדגם האמריקני בגרסתו הנאוליברלית: ה"ריבון" הוא האזרח. כל אזרח ואזרח בפני עצמו, כלומר צירוף כל האזרחים כפרטים. לא מדובר אפוא ביישות קיבוצית של עם, כי אם בחברה אזרחית שמוסדות המדינה מאחדים אותה באורח משפטי, אדמיניסטרטיבי ותפקודי. לסיכום: ישראל לא תהיה מדינה, ולא תהיה דמוקרטית, אם לא תהיה בעת ובעונה אחת גם דמוקרטית וגם יהודית. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

עקרון שלטון החוק המובנים של עקרון שלטון החוק (א' רובינשטיין ב' מדינה): א. "המובן הפורמלי של שלטון החוק" – הכפיפות של כלל רשויות השלטון להוראות החוק. ההבדל בין מדינה דמוקרטית לבין מדינת משטרה אינו בחובה לפעול בהתאם לחוק, אלא בעיקר בתוכן החוק. הדין הוא מקור הסמכות של רשויות השלטון, והוא שקובע את מגבלות הסמכות. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

עקרון שלטון החוק ב. המובן השני הוא מובן מהותי – יש להבטיח כי ההחלטות של רשויות השלטון יעמדו בדרישות מקדמיות: כלליות ועקביות של הנורמות המשפטיות. איסור על הטלת סנקציה בלא חוק – חובת פרסום הדין, איסור על שינוי רטרואקטיבי של הדין. החובה לקיים כללי צדק טבעי. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ההיבט הפורמלי של שלטון החוק אכיפת החוק בכפוף לשיקול דעת נרחב של רשויות המדינה. כפיפות לחוק – גם של הרשות הציבורית. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הגנה על עקרון שלטון החוק - חוקה
אחד האמצעים להבטחת שלטון החוק היא החוקה: זהו מסמך הכולל את עקרונות היסוד עליהם מושתת מדינה: קובעת את מהות המשטר, המוסדות המרכזיים של המדינה, הערכים היסודיים של החברה יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 7542/05 מר גל פורטמן נ' מר מאיר שטרית, שר התחבורה, תק-על 2007(1), 1725 (2007). לפנינו עתירה לבטל את ההחלטה להאריך את כהונתו של המשיב 5, מר יהושע שדה (להלן: שדה), על פי חוזה אישי לתקופה קצובה, כמנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה לכל תקופה נוספת. השאלה העומדת להכרעתנו היא האם על רקע מעשיו של שדה וההליכים שהתנהלו בבית הדין למשמעת, שיקול דעתו של מנכ"ל משרד התחבורה להאריך את חוזהו של שדה הינו כדין. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 7542/05 מר גל פורטמן נ' מר מאיר שטרית, שר התחבורה, תק-על 2007(1), 1725, 1736 (2007). המסקנה העולה מן הדברים היא כי הגם שבית משפט זה אינו מתערב במינויו של מועמד למשרה ציבורית כאשר עולה שהתנהגותו של אותו מועמד אינה אתית, וכי המשפט אינו אוכף נורמות התנהגות אתיות, הרי שכאשר מדובר בהתנהגות אשר מצויה הן בתחום האתי והן בתחום המשפטי, ומאופיינת בחוסר סבירות קיצוני, אז תהא זו מחובתו של בית המשפט שלא לעמוד מן הצד, אלא לשקול את השיקולים הרלבנטיים, לאזן ביניהם, ובמקרה מתאים אף להתערב במינויו של אדם אשר חטא בהתנהגות כזו ולומר כי מינוי זה נוגד את הדין (על משפט ואתיקה ראו בג"ץ 1993/03 הנ"ל, בעמ' 916; בג"ץ 2533/97 הנ"ל, בעמ' 61-64; יצחק זמיר "אתיקה בפוליטיקה" משפטים י"ז 250 (1987) (להלן: זמיר)). >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

בג"צ 7542/05 מר גל פורטמן נ' מר מאיר שטרית, שר התחבורה, תק-על 2007(1), 1725, 1736 (2007). זהו תפקידו של בית המשפט וזהו תפקידו של השופט – לבחון את ההחלטה שהובאה לביקורתו באמות מידה של חוק ומשפט. אמר על כך הנשיא ברק: "אכן, זה תפקידנו וזו חובתנו כשופטים" (שם). אנו אחת מזרועות השלטון, ותפקידנו שלנו הוא לפקח על כך, כי הזרועות האחרות תפעלנה במסגרת הדין כדי להבטיח את שלטון החוק בשלטון. זרועות השלטון רמות הן, אך החוק רם מכולנו. לא נמלא את תפקידנו השיפוטי, אם לא נעביר, במסגרת עתירות שהוגשו כדין, תחת שבט ביקורתנו את פעולותיהן של הרשויות האחרות, כפי שנתגלו בעתירות שלפנינו" (בג"ץ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505, (1986) (להלן: עניין ברזילי)). יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הפרדת הרשויות - תכלית ההפרדה תורת הדמוקרטיה מובילה אל התורה של - הפרדת הרשויות (separation of powers). הדמוקרטיה, שתכליתה לשרת את האדם, אמורה להבטיח, בראש ובראשונה, את חירות האדם. הסכנה העיקרית לחירות נובעת מן השלטון. תריס בפני סכנה זאת הוא פיצול כוחו של השלטון, כדי להחלישו, בדרך של חלוקת הכוח בין רשויות אחדות. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

במטרה להגן על החירות, הציע מונטסקייה לפצל את השלטון המרכזי לשלוש רשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – וחלק את כוח השלטון ביניהן: סמכות החקיקה ורק סמכות החקיקה לרשות המחוקקת. סמכות הביצוע ורק סמכות הביצוע לרשות המבצעת. סמכות השפיטה ורק סמכות השפיטה לרשות השופטת. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ש"ל מונטסקייה הטקסט המצורף הוא מתוך ויקיפדיה
שארל לואי דה סקונדה, ברון לה ברד ומונטסקייה וידוע בעיקר כמונטסקייה (Montesquieu)‏ (18 בינואר בפברואר 1755) - פילוסוף צרפתי. מונטסקייה נודע בעיקר בזכות תורת "הפרדת הרשויות" שלו. מונטסקייה נולד בשנת 1689 בבורדו, שם גם למד משפטים, ואף התקבל לפרלמנט בשנת.1714 בשנת 1748 פרסם מונטסקייה את ספרו החשוב ביותר "רוח החוקים". לדעת מונטסקייה, הממשל הטוב ביותר הוא הרפובליקה, טענותיו הן שכל משטר צריך לשאוף ולהבטיח את חירות האדם, וכדי לעשות זאת יש להפריד בין שלושת הרשויות, תוך שמירה על איזונים ובלמים ביניהן: הרשות המבצעת ;הרשות המחוקקת;הרשות השופטת תורתו של מונטסקיה הביאה לו אוהדים רבים באירופה ומהווה בסיס לחוקת ארצות הברית ולמשטרים דמוקרטיים רבים בימינו. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ארצות הברית, שנוסדה בדמוקרטיה, וחרתה את החירות על דגלה, הושפעה מאד מן הרעיון של הפרדת רשויות. היא אמצה בחוקתה את הרעיון המקורי, אך נתנה לו ביטוי חדש. אמנם היא חילקה את סמכויות השלטון בין שלוש רשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת. אולם, היא לא הפרידה בין הרשויות. להיפך, היא עירבה אותן זו בענייניה של זו. אכן כל רשות מתפקדת בעיקר בתחום שהוקצה לה. כלומר, המחוקקת בחקיקה, המבצעת בביצוע והשופטת בשפיטה. אך כל רשות מוסמכת גם להתערב, בדרך שנקבעה לכך בחוקה, בתחומה של רשות אחרת. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הביקורת ההדדית של הרשויות זו על זו יוצרת מערכת של בלמים ואיזונים. המערכת של בלמים ואיזונים (checks and balances) היא הביטוי המקובל בדמוקרטיה המודרנית לתורה של הפרדת רשויות. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

"משטר דמוקרטי נאור" אמר השופט ברק, "הוא משטר של הפרדת רשויות. הפרדה זו אין משמעותה שכל רשות לעצמה, בלא כל התחשבות ברשות האחרת. תפיסה כזו תפגע עמוקות ביסודות הדמוקרטיה עצמה, שכן משמעותה דיקטטורה של כל רשות במסגרתה. נהפוך הוא: הפרדת רשויות משמעותה איזון ובקרה הדדיים בין הרשויות השונות. לא חומות בין הרשויות, אלא גשרים מאזנים ומפקחים." בג"צ 73/85 סיעת כ"ך נ' יו"ר הכנסת, פ"ד לט (3)141, 158. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מדינת ישראל עיצבה לעצמה מערכת מיוחדת של בלמים ואיזונים. היא קיבלה את התורה של הפרדת הרשויות, במובן של חלוקת הסמכויות בין רשויות שונות: הכנסת עוסקת בעיקר בחקיקה; הממשלה וגופים אחרים של המינהל הציבורי עוסקים בעיקר בביצוע החוקים; ובתי המשפט עוסקים בעיקר בשפיטה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

אולם, באופן מעשי, רמת ההפרדה בין הרשויות ואיכותה נתונות במחלוקת: פרופ' י' זמיר כותב (כרך א' ע' 68) כי: ההפרדה בין הרשויות נשחקה במידה רבה, בעיקר לגבי הרשות המבצעת. הרשות המבצעת, ובמיוחד הממשלה, מרכזת בידיה כוח עצום, מעבר למקובל בדמוקרטיות אחרות, ולא רק בתחום הביצוע. יש לה סמכויות מופלגות גם בתחום החקיקה, הן מבחינת הכמות והן מבחינת המהות... יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הפרדת רשויות – גישת רובינשטיין ומדינה (כרך א' ע' 150)
בינואר 2004 התקיים בכנסת דיון בעקבות עתירה בענין צמצום קצבות הביטוח הלאומי. הדיון בכנסת (ד"כ תשס"ד ביון ) התייחס לשני נושאים: האחד - הביקורת השיפוטית והיקפה ביחס למדיניות כלכלית. השני - עמדת חברי הכנסת באשר להכרעה השיפוטית הראויה בעתירה האמורה. סוגיה זו נדונה באותה עת בבית המשפט הגבוה לצדק. נשיא בית המשפט העליון ברק, פנה אל יושב ראש הכנסת בבקשה למנוע את קיום הדיון בהיותו תלוי ועומד בבית המשפט ולכן בבחינת "סוב יודיצה" (מונח לטיני שמשמעותו תחת משפט כלומר – זהו ענין התלוי ועומד בבית משפט). >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הפרדת רשויות – גישת רובינשטיין ומדינה (כרך א' ע' 150)
הכנסת קיבלה הודעת סיכום ובה אמרה כי "היא רואה בדאגה גלישת בית המשפט העליון לנושאים שבמובהק הינם בתחום הסמכות של הרשות המבצעת והמחוקקת... הכנסת איננה דנה בעניין התלוי ועומד בבית המשפט... משום שהיא דנה בשאלה עקרונית של התערבות בית משפט בקביעת סדרי עדיפויות התקציב הלאומי, נושא שהוא לב לבה של סמכות הממשלה וסמכות הכנסת בכל מדינה דמוקרטית..." רובינשטיין ומדינה כותבים, כי הדיון וההחלטה האמורים של הכנסת הם לגיטימיים מאחר וכאן מדובר בהליך שיפוטי שעניינו מדיניות חברתית כללית, בו נבחנת החוקתיות של חוק באופן כללי. במקרים מסוג זה, אין מתקיים החשש מפני עירוב של שיקולים זרים בעמדתם של חברי הכנסת." יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

תקלות נוספות בעקרון הפרדת הרשויות
לרשות המבצעת גם סמכויות נרחבות בתחום השפיטה: עשרות בתי דין מנהליים, המתמנים על ידי שרים ופועלים מחוץ למערכת של בתי המשפט, דנים ומכריעים בסכסוכים, בדרך כלל בסכסוכים בין אזרח לבין רשות מנהלית. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, שהיא ביסודה בחירה מפלגתית ולא אישית. שיטה זו מצמצמת את הקשר הישיר בין הבוחר לנבחר, ומחלישה את השפעת הציבור על בית הנבחרים. החסר במערכת הבלמים והאיזונים נתמלא במידה מסוימת על ידי מוסדות אחרים, שהתפתחו כאילו מעצמם כדי להדק את הביקורת על המנהל הציבורי. ראש וראשון היא התקשורת ההמונית, שיש לה כוח רב והשפעה גדולה, הן לצורך ריסון של מוקדי כוח והן לצורך חשיפה של ליקויים ותקלות. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

אמצעי בקרה ופיקוח על חוקיות המנהל
ממלאי תפקידים: תפקיד מיוחד במינו נודע גם ליועץ המשפטי לממשלה, המופקד על חוקיות המנהל כקו הגנה ראשון. כך גם מבקר המדינה, המופקד בעיקר על טוהר המידות, ההגינות והיעילות של המנהל הציבורי. ביקורת שיפוטית, ביקורת ציבורית, ביקורת פרלמנטרית. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ביקורת שיפוטית בית המשפט העליון, מפעיל ביקורת שיפוטית על המינהל הציבורי, ועכשיו בעקבות חוק יסוד, חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם על הרשות המחוקקת. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

דנג"ץ 5386/07 מדינת ישראל נ' אדוארדו ווסר ואח', תק-על 2007(3) 831.
כבוד המשנה לנשיאה: א' ריבלין: העובדות: בית המשפט העליון נתן פסק-דין בעניין חובתה של המדינה למגן את מוסדות החינוך ביישובי "עוטף עזה" מפני פגיעות של רקטות "קאסם" הנורות מרצועת עזה. המדינה עותרת לקיים דיון נוסף בעניין זה. עצם ההחלטה למגן את בתי הספר ביישובי "עוטף עזה" התקבלה על-ידי הממשלה עוד בשנת 2006, והוכנה תכנית מיגון המבוססת על שיטת "המרחבים המוגנים". ביצוע התכנית אמור היה להיות מושלם, בשני שלבים, עד חודש אוקטובר 2006 – אך הדבר לא קרה. >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

4. בית המשפט העליון הגיע לכלל מסקנה כי ההחלטה שלא למגן באופן מלא חלק מן הכיתות חורגת ממתחם הסבירות. מסקנה זו נתקבלה לאחר בחינת שני השיקולים הרלבנטיים: השיקול הביטחוני-המקצועי והשיקול התקציבי. לפיכך, ניתן צו מוחלט המורה על מיגונן של הכיתות במיגון מלא ולא בשיטת "המרחבים המוגנים". המועד שנקבע למיגון כיתות האם הוא עד תחילת שנת הלימודים תשס"ח, ולגבי כיתות הספח – עד תום חגי תשרי תשס"ח. 5. לדעת המבקשים, נפלה "טעות מהותית" בפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט לנתונים העובדתיים שהוצגו בפניו באשר לתוצאות הניסוי בבתי הספר. לדעתם, הנתונים דווקא מאששים את ההנחה כי כל התלמידים יוכלו, בזמן אמת, לסור אל המרחבים המוגנים בתוך פרק הזמן הדרוש. >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ההכרעה: הליך הדיון הנוסף לא נועד לשמש לצורך ערעור על פסקי-דין של בית המשפט העליון. על-מנת שבית משפט זה יורה על קיום דיון נוסף, יש להראות כי "ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון", או "שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין יש... מקום לדיון נוסף". כן יש להראות "הצדקה עניינית לשוב ולהביא את הענין לדיון נוסף". הטענה העיקרית של המבקשים היא שבפסק-הדין טמון חידוש בכל הנוגע להיקף ההתערבות השיפוטית "בסוגיה בלתי שפיטה בעליל" של קביעת מדיניות המיגון של העורף וקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים. ביהמ"ש לא מצא כי טענות אלה מקימות בנסיבות העניין עילה לדיון נוסף. >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

3. בית המשפט העליון הבהיר בפסק-דינו כי הכרעתו נשענת על כללי הביקורת השיפוטית הקיימים, אינה משנה אותם ואינה פורצת את גבולותיהם. 4. הליך הדיון הנוסף אינו הליך של ערעור, ואין הוא מהווה מסלול לבירור מחודש של שאלות שכבר הוכרעו בפני הרכב שלושה של בית המשפט העליון. בעניין דנן, נתן ההרכב דעתו לאיזון בין שיקולי הביטחון לבין שיקולי התקציב, הכל על רקע התשתית שהובאה בפניו, ובנסיבות העניין הכריע כפי שהכריע. השגות המבקשים אינן מצדיקות דיון נוסף. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ביקורת שיפוטית ותגובת נגד
בתגובה להחלטת בג"צ הגיב ראש הממשלה אהוד אולמרט במהלך ישיבת ממשלה מיום כי החלטות מסוג זה הן בסמכות הממשלה ולא צריכות להיות נתונות לביקורת שיפוטית. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

אולמרט: לא נמקלט את עצמנו לדעת
דיווח מ-YNET במסגרת הדו-שיח המתוקשר מול בג"ץ על סוגיית המיגון אמר רה"מ אולמרט בישיבת הממשלה: "אנו עם שנאבק על חייו כל השנים ונעשה הכל כדי לנצח - לא לברוח. תפקידנו לדאוג לשירותי חירום - אבל לא ניכנס לאובססיה שתגזול את משאבי חיינו". השר ברק על העימות המילולי בין אולמרט לבייניש: "ראוי שבמגע עם בית המשפט העליון תובהר החשיבות שמייחסת הרשות המבצעת לאוטונומיות של שיקול דעתה" "ההשקעה בכלים להכרעה חשובה מבמיגון". מול הביקורת הקשה בנושא הטיפול בתושבים - כולל מצד שופטי בג"ץ שב אולמרט והבהיר: "מי שנושא באחריות זו הממשלה. לא ייתכן שגופים אחרים יקבלו בשבילנו אחריות בסדרי עדיפויות. אני לא אוותר על האחריות הזאת ועל הזכות שלי לתת ביטוי לאחריות הזאת, בלי שהדבר יתפרש כמאבק עם מוסד אחר. אין פה מאבק אישי עם אף אחד, ואני מצפה שאף איש אחר לא יתעמת איתנו". רוני סופר .פורסם: ,15:11 יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ביקורת על התבטאות ראש הממשלה
הערה זו של ראש הממשלה זכתה לביקורת חריפה פרי עטו של פרופ' זאב סגל במסגרת מאמר המערכת בעיתון "הארץ" מיום שנושא את הכותרת "הכל אישי" הוא כתב: אם ראש הממשלה אומר שאין בדעתו לקיים את החלטת בג"צ בנוגע למיגון בתי ספר בשדרות בטענה שההחלטה "בלתי נסבלת"... לא ירחק היום שבו ארחי יחדלו גם הם לקיים את החלטות בית המשפט וסכסוכים יוכרעו בנשק. ראש הממשלה אינו מבקר בג"צ אלא מי שאמור לכבד את החלטותיו". יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת כמו שכבר ראינו קודם עקרון הפרדת הרשויות בא לידי ביטוי בחלוקת הסמכויות השונות בין הרשויות: הפונקציה העיקרית והמרכזית של הרשות המחוקקת היא יצירתן של נורמות משפטיות כלליות- 'חוקים' במובנם הפונקציונלי. והפונקצייה העיקרית והמרכזית של הרשות המבצעת, היא לדאוג להגשמת 'החוקים' וההכרעות השיפוטיות. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל הרשות השופטת בישראל מורכבת מבתי המשפט ומבתי דין, להם העניק חוק יסוד: השפיטה סמכות שפיטה. בידי בתי המשפט סמכות שפיטה כללית: בעניינים פליליים, אזרחיים ומינהליים. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בידי בתי-הדין סמכות שפיטה מיוחדת - לעניינים מסויימים ולאנשים מסויימים. לדוגמה: לבתי דין דתיים יש סמכות שפיטה בענייני המעמד האישי, ובעיקר בענייני נישואין וגירושין (חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953); לבתי דין לעבודה יש סמכות שיפוט ייחודית בענינים שנוגעים ליחסי עבודה (חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969). יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בית משפט עליון בית-המשפט העליון עומד בראש מערכת השיפוט במדינה. מקום מושבו בירושלים. תחום שיפוטו - המדינה כולה. הלכה שפוסק בית-המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית-המשפט העליון. זה עקרון התקדים המחייב הנוהג בישראל עליו שוחחנו במפגש הקודם. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בית משפט עליון בית-משפט העליון יושב כבית משפט לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בית משפט עליון כבית המשפט לערעורים, דן בית-משפט העליון בערעורים (פליליים ואזרחיים) על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים. כן דן הוא בערעורים על החלטות שיפוטיות ומעין-שיפוטיות שונות, שעניינן, למשל, חוקיות בחירות לכנסת, שיפוט משמעתי של לשכת עורכי-דין, עתירות אסירים, ומעצר מנהלי. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בית משפט עליון כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ), דן בית-המשפט העליון כערכאה ראשונה, בעיקר בטענות נגד החוקיות של החלטות שלטוניות: החלטות של הממשלה, של רשויות מקומיות וכן של גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בית משפט עליון דיון נוסף - בית המשפט העליון יושב גם ב"דיון נוסף" על פסקי-דינו. עניין שפסק בו בית-המשפט העליון – בין בשבתו כבית משפט לערעורים ובין בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - בשלשה שופטים או יותר, רשאי הוא לדון בו דיון נוסף במספר גדול יותר של שופטים. דיון נוסף אינו מתקיים אלא במקרים מיוחדים ומעטים בהם נודעת, לדעת בית המשפט, חשיבות מיוחדת לפסק הדין. כדוגמא לדיון נוסף ניתן להביא את דנג"ץ 5386/07 מדינת ישראל נ' אדוארדו ווסר ואח', תק-על 2007(3), 831 שנדון לעיל. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בית משפט עליון משפט חוזר - בית המשפט העליון גם רשאי להורות על קיום משפט חוזר, בעניין פלילי שנפסק בו סופית. משפט חוזר יכול להערך בתנאים שנקבעו לכך בחוק, בעיקר אם נתגלו עובדות חדשות או התעורר חשש של ממש כי נגרם עיוות דין לנאשם. בפועל משפטים חוזרים נדירים ביותר. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בתי משפט מחוזיים בית-המשפט המחוזי יושב כבית משפט של ערכאה ראשונה וכבית משפט לערעורים על פסקי הדין של בית משפט השלום. כן יושב הוא בערעורים על החלטות שיפוטיות ומעין שיפוטיות שונות של בתי דין מינהליים ושל גופים שונים על פי סמכות מיוחדת בחוקים המקימים אותו. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בתי משפט מנהליים בשנת 2000 התקבל בכנסת חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס מכוח חוק זה מכהנים בתי המשפט המחוזיים גם כבתי משפט לעניינים מינהלים ודנים, בין היתר, בעתירות של הפרט נגד הרשות, בערעורים מינהלים על החלטות של גופים שונים בשורה של נושאים הקבועים בתוספת לחוק וכן בתובענות מינהליות. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מבנה מערכת המשפט בישראל בתי משפט השלום בית משפט השלום יושב כבית משפט לערכאה ראשונה בעניינים פליליים ואזרחיים בהתאם לקבוע בחוק. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת אי תלותה של הרשות השופטת הרשות השופטת נהנית מהעדר כל תלות ברשות אחרת. משמעות כפולה: עניינית ואישית יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת אי תלותה של הרשות השופטת מבחינה עניינית - אין על השופט מרות בענייני שפיטה "זולת מרותו של החוק", כאמור בסעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה. מבחינה אישית - אי התלות האישית מובטחת בדרך בחירתו של שופט, בדרך העלאתו בדרגה, באורך תקופה כהונתו, בתנאי שירותו, בשכרו, בחסינותו ובענייני משמעת השופטים. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת אי תלותה של הרשות השופטת משנתמנה שופט אין להפסיק את כהונתו, אלא בדרכים האמורות בחוק יסוד: השפיטה: בהתפטרותו. בפרישתו לקצבה בגיל 70. בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת. בהעברתו מן הכהונה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת אי תלותה של הרשות השופטת תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה הוא אמון הציבור שרשות זו עושה צדק על פי הדין, ושהשפיטה נעשית ללא משוא פנים. לפיכך נקבע בסעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה כי "שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים" יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת אי תלותה של הרשות השופטת בצד עצמאותם האישית של השופטים, אמורה הרשות השופטת ליהנות גם מעצמאות מוסדית. בין התנאים להגשמת אי תלות הוא הצורך באמון הציבור בשפיטה ולשם כך הותקנו כללי האתיקה לשופטים יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007
תוקף סמכותי לפי סעיף 16א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, אני מתקינה בזה כללי אתיקה לשופטים: יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

תכליתם של כללי האתיקה לשופטים – דברי הסבר
תכליתם של כללי האתיקה לשופטים היא להדריך את שופטי ישראל בדרכם ובאורחותיהם, ולשמש להם כלי עזר שיסתייעו בו וממנו ילמדו הכללים מכילים נורמות מסוגים שונים: נורמות-יסוד הנובעות ממעמדו של שופט והמבטאות תפיסות עומק ערכיות שהן תשתית למעשה השפיטה; נורמות הקשורות במעשה השפיטה עצמו;נורמות הקשורות באורחות חייו של שופט; ונורמות ספציפיות העוסקות בסוגיות מעשיות המתעוררות בחיי היום-יום. נורמות אלו כולן מהוות יחדיו קודקס רחב ששופטים - הן שופטים צעירים הנדרשים להכוונה בתחילת דרכם, הן שופטים ותיקים הנדרשים לפתרון סוגיות ספציפיות - יכולים ונדרשים להסתייע בו... >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

תכליתם של כללי האתיקה לשופטים – דברי הסבר
כללי האתיקה לשופטים אינם בבחינת חי הנושא את עצמו ואין הם מנותקים מסביבתם. הדין, המוסר, ההיגיון, השכל הישר, המסורת וניסיון החיים שהדריכו שופטים בעבר יוסיפו להדריכנו גם בימים יבואו. כך, למשל, ראוי לו לשופט כי במילוי תפקידו ייתן דעתו להחלטות שנתן נציב תלונות הציבור על שופטים על פי הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב- 2002. יתר על כן, פירושם של הכללים ייעשה לא אך כלשונם אלא כרוח הנושבת בהם. זאת ועוד, בצד הכללים הכתובים, ובמסגרתם, פועלת ועדת אתיקה לשופטים; ובלי לגרוע מסמכותו של נשיא בית המשפט העליון בסוגיות אתיות ואחרות, מתפקידה של הוועדה לדון, להמליץ ולהחליט בנושאי אתיקה של שופטים. שופט הנתקל בשאלה אתית שאין לה תשובה ברורה בכללים, ראוי לו כי יפנה לוועדה זו או לנשיא בית המשפט העליון ויבקש תשובה והדרכה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מערכת היחסים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת הנה מורכבת. הרשות המחוקקת היא זו הקובעת את החוקים. משמעות הדבר אינה רק פורמלית, אלא גם מהותית: הסמכות לקבוע את החוקים משמעה הסמכות להתוות את המדיניות. תפקידה של הרשות השופטת ליישם חוקים אלה במקרים קונקרטיים. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מערכת היחסים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת – מתח מתמיד. פרופ' אהרון ברק (נשיא בית המשפט העליון בדימ.) כותב בספרו "שופט בחברה דמוקרטית": "קיומו של מתח בין הרשות השופטת לרשויות השלטוניות האחרות הוא מצב טבעי. במובן מסוים הוא גם רצוי. המתח המתמיד מוליד ביקורת של הרשויות האחרות על ההכרעות השיפוטיות. ביקורת זו רצויה היא. היא מיטיבה עם בית המשפט. היא שומרת על השומרים. הטיפול במתח זה נעשה באמצעות דיאלוג בין הרשות השופטת לבין הרשויות האחרות. זהו דיאלוג מוסדי המאפשר לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת להכניס שינויים במסגרות המשפטיות כדי להגשים את מיניותן." >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

הרשות השופטת מערכת היחסים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת הדיאלוג בין הרשות השופטת לבין הרשויות השלטוניות האחרות כפי שכותב ברק בספרו "שופט בחברה דמוקרטית" ע' 386, מתרחש על הבמה הציבורית. הדיאלוג הוא מכשיר לשיתוף פעולה בין רשויות השלטון. במסגרתו ניתן למצוא "חקיקה עוקפת בג"צ". כשלעצמה אינה פוגעת בבית המשפט, אולם יש לבדוק את תוכנה: יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

עו"ד זאב ולנר (העותר בבג"צ 5364/94) נ' יושב ראש מפלגת העבודה הישראלית, פ"ד מט(1) 758, (1995) חוקיות הסכם קואליציוני בין ש"ס לבין מפלגת העבודה כאשר הובטח בו לשנות בחקיקה פסיקה עתידית של בג"צ שתשנה את הסטטוס קוו בענייני דת. גוף התקציר: (העתירות נדחו ברוב דעות הנשיא שמגר והשופטים גולדברג וחשין נגד דעתם החולקת של המשנה לנשיא ברק והשופט אור). א. עתירה זו עניינה הסכם קואליציוני שעיקריו סוכמו בין מפלגת העבודה לבין תנועת ש"ס. העותרים בכל אחת מן העתירות מבקשים התערבות בג"צ כדי שיורה על הימנעות מחתימה או מקיום ההסכם האמור, ובעיקר הסעיפים שבו המתייחסים לעקיפת פסיקתו של בג"צ. עיקרו של ההסכם הקואליציוני, שמירה על הסטטוס קוו בענייני דת, והסעיף העיקרי שעליו מבססים העותרים את בקשתם לפסילת ההסכם, הוא סעיף 3 בהסכם, שלפיו.. >> יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

עו"ד זאב ולנר (העותר בבג"צ 5364/94) נ' יושב ראש מפלגת העבודה הישראלית, פ"ד מט(1) 758, (1995) "במידה ויופר הסטטוס קוו בענייני דת מתחייבים הצדדים לתקן את ההפרה ע"י חקיקה מתאימה". הטענה היא, כי הסכם זה, ובמיוחד הסעיף הנדון, בא לאמר כי כל פסיקה שיפסוק בג"צ בפירוש המצב המשפטי השורר כיום, כאשר בפסיקה זו תהיה פגיעה ב"סטטוס קוו" הקיים בענייני דת, מתחייבים הצדדים להביא לכך כי הכנסת תשנה את החוק. העתירה נדחתה ברוב דעות הנשיא שמגר והשופטים גולדברג וחשין נגד דעתם החולקת של המשנה לנשיא ברק והשופט אור. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ההחלטות בג"צ ולנר ב. בחמישה פסקי דין נפרדים, המשתרעים על פני למעלה מ-100 עמודים, מתייחסים השופטים לשפיטותו של הסכם פוליטי בהבחנה מהסכם משפטי, למהותו של ההסכם, להשלכותיו על האיזון בין שלוש הרשויות - השיפוטית, המבצעת והמחוקקת - לחוקיותו של הסכם כגון זה, לשאלה אם על אף שההסכם פסול על בג"צ להתערב בנושא שהוא הסכם פוליטי כדי לפסול אותו, והשלכת התערבות כגון זו על מעמדו של ביהמ"ש. למעשה, סברו כל חמשת שופטי ההרכב כי ההסכם פסול בשל כך שיש בו כבר מלכתחילה הבטחה שכל פסיקה של בג"צ שעניינה שינוי בסטטוס קוו, מוצהר מלכתחילה כי שינוי כזה יבוטל. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

ההחלטות בג"צ ולנר אין בג"צ רואה פסול בכך שהכנסת משנה חוק כדי שתשונה פסיקה של בג"צ, אך הפסול בעיקרו הוא בזה שמתחייבים מראש שכל פסיקה שיהיה בה משום שינוי בסטטוס קוו תבוטל ע"י חקיקה מתאימה. עם זאת סברו שופטי הרוב, כי על אף כל אלה אין על בג"צ להתערב ולפסול את ההסכם. שופטי המיעוט סברו שלא די בכך שיוצהר כי "לכאורה" ההסכם פסול, אלא יש לקבוע כי הוא פסול ולהיעתר לעתירות. הנשיא ברק סבר, כי "אין זה הסכם 'עוקף בג"צ'. זהו הסכם 'עוקף דמוקרטיה'." יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה במסגרת תת יחידה זו נעסוק בשלוש מוסדות: נשיא המדינה הכנסת והממשלה יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה נשיא המדינה הנשיא הוא ראש המדינה. חוק-יסוד: נשיא המדינה, שנחקק בשנת 1964 הסדיר את מעמדו של הנשיא, את דרך בחירתו, את כישוריו, את סמכויותיו ואת נוהלי העבודה שלו. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה נשיא המדינה הנשיא נבחר בהצבעה חשאית ומיוחדת על-ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת של שבע שנים. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

תפקודו של נשיא המדינה מאחר וישראל היא דמוקרטיה חוקתית, בה הריבון הוא העם לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו: יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה נשיא המדינה תפקידי הנשיא כוללים: חתימה על חוקים, השתתפות בטקסים וביקורים רשמיים בארץ ובחוץ לארץ כמייצג המדינה, הענקת כתבי האמנה לנציגיה הדיפלומטיים של ישראל במדינות אחרות, קבלת כתבי האמנה של דיפלומטים זרים בישראל, וכן.. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה נשיא המדינה פתיחת המושב הראשון של כנסת חדשה, קבלת דוחות מישיבות הממשלה, המלצה למתן חנינה לאסירים, או להמתקת עונשם. כמו כן, הקמת הממשלה מוטלת על ידי נשיא המדינה על מי שהומלץ על-ידי רוב הסיעות בכנסת. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה נשיא המדינה חסינות - בהתאם לקבוע בסעיפים 13 ו-14 לחוק יסוד נשיא המדינה, לנשיא עומדת חסינות בעת מילוי תפקידו וכן חסינות בפני דיון פלילי. בשלהי כהונתו של הנשיא השמיני של מדינת ישראל: מר משה קצב, התעוררה סוגית חסינותו והסרתה בעקבות תלונות נגדו בגין הטרדה מינית. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

חוק יסוד: נשיא המדינה 13. חסינות במילוי התפקיד (א) לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה. (ב) נשיא המדינה אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו במילוי תפקידו כנשיא המדינה. (ג) חסינותו של נשיא המדינה לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות נשיא המדינה. 14. חסינות בפני דיון פלילי נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי; התקופה שבה נמנעת, מכוח סעיף זה, הבאתו של נשיא המדינה לדין בשל עבירה, לא תבוא במנין תקופת ההתיישנות של אותה עבירה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הכנסת הכנסת היא בית הנבחרים (הפרלמנט) של מדינת ישראל, ובה מיוצג מגוון הדעות הקיים במדינה, אם כי רשימות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שוללות את האופי הדמוקרטי של המדינה ומסיתות לגזענות אינן רשאיות להשתתף בבחירות. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הכנסת הכנסת היא בית הנבחרים (הפרלמנט) של מדינת ישראל, ובה מיוצג מגוון הדעות הקיים במדינה, אם כי רשימות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שוללות את האופי הדמוקרטי של המדינה, מסיתות לגזענות או תומכות בפעילות טרור אינן רשאיות להשתתף בבחירות. חוק יסוד: הכנסת יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הכנסת במסגרת המשטר הדמוקרטי בישראל, שבו קיימת הפרדת רשויות בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, הכנסת היא הרשות המחוקקת, ולה הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים. בהעדר הגבלות חוקתיות, פרט לחוקי-היסוד, הכנסת רשאית לחוקק חוקים בכל נושא ובכל עניין, כל עוד החקיקה נעשית על-פי ההליך הנדרש בחוק הקיים, ואינה נוגדת חוקי- יסוד קיימים. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הכנסת כיורשת סמכותה של האספה המכוננת יש לכנסת תפקיד מכונן-חוקתי, אם כי היו שערערו בעבר על קביעה זו. על-פי הכרזת העצמאות היתה החוקה של מדינת ישראל עתידה להיקבע עד 1 באוקטובר 1948, אך לישראל עדיין אין חוקה כתובה שלמה. חוקי-היסוד שבכנסת מחוקקת יהוו יחד, לאחר השלמת תהליך החקיקה, את חוקת המדינה יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הכנסת הכנסת היא גם הזרוע המפקחת על עבודת הממשלה, וזאת באמצעות ועדותיה ועבודת המליאה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הכנסת לכנסת נתונות כמה פונקציות מעין-שיפוטיות, הכוללות נטילת חסינות של חבריה והיכולת להעביר את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה מתפקידם. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הכנסת לכנסת נתון גם תפקיד בוחר. אחת לשבע שנים בוחרת הכנסת את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה. כמו כן הכנסת בוחרת שניים מחבריה לייצגה בוועדה למינוי שופטים. נציגי הכנסת משתתפים בבחירת דיינים יהודים, וקאדים מוסלמים ודרוזים, ובאמצעות ועדת הכנסת בוחרת הכנסת גם חמישה מחבריה לייצגה בגוף הבוחר של מועצת הרבנות הראשית. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הממשלה חוק יסוד: הממשלה מגדיר את מהותה של הממשלה ואת מקומה במבנה המשטר בישראל. החוק מתייחס אל הממשלה כאל הרשות המבצעת של המדינה, המכהן מכוח אמון הכנסת. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הממשלה חוק יסוד: הממשלה מגדיר את מהותה של הממשלה ואת מקומה במבנה המשטר בישראל. החוק מתייחס אל הממשלה כאל הרשות המבצעת של המדינה, המכהן מכוח אמון הכנסת ואחראית בפניה אחריות משותפת. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הממשלה הרכב הממשלה (א) הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים. (ב) ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת; שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת. (ג) שר יהיה ממונה על משרד, ואולם יכול שיהיה שר בלי תיק. (ד) אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה. (ה) שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הממשלה במשטר הפרלמנטרי הקיים בישראל קיימת הפרדת רשויות - חלוקת סמכויות בין הרשות המחוקקת של המדינה (הכנסת) לבין הרשות המבצעת של המדינה (הממשלה). החוק מגדיר את מערכת היחסים ואת חלוקת הסמכויות בין הכנסת לבין הממשלה באופן המבטא את עדיפותה של הכנסת על הממשלה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה הממשלה הממשלה מוקמת מכוח אמון הכנסת בה, וזו יכולה אף להביע אי אמון בממשלה. הכנסת יכולה לחייב את הממשלה לפעול באמצעות חקיקה. הכנסת מפקחת על פעולות הממשלה בדרכים שונות (כגון אישור תקציבה של הממשלה). יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה סמכויות הממשלה קביעת מדיניות וקבלת החלטות הממשלה היא הגוף הקובע את המדיניות במדינה ומקבל החלטות. בנושאים חשובים במיוחד, שרי הממשלה מקבלים את ההחלטות במשותף ומטילים את ביצוען על שר המופקד על משרד ממשלתי הנוגע בדבר. בנושאים אחרים - השר, בהתייעצות עם ראשי משרדו, מחליט ומגבש את מדיניות משרדו. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה סמכויות הממשלה התקנת תקנות ומתן צווים הכנסת אינה יכולה, ולעתים אינה מעוניינת, לפרט בחוק את הכללים והנהלים הנדרשים לביצועו, ולכן היא אוצלת סמכות זאת לשרי הממשלה. לעתים החוק מסמיך את השר רק לקבוע נהלים וכללים הנוגעים לדרכי הביצוע של סעיפי החוק. סוג אחר של חקיקת-משנה של הרשות המבצעת הם צווים, הניתנים על ידי פקידים בכירים של הרשות המבצעת (למשל: צו גיוס שמוציא מפקד בכיר בצה"ל). יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה סמכויות הממשלה הסמכות השיורית של הממשלה בהתאם לסעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה - לממשלה יש "סמכות שיורית". כלומר - הסמכות שנשארה לאחר שנמסרו סמכויות לשאר הרשויות. פעולות אלה של הממשלה נעשות "בכפוף לכל דין", כלומר במסגרת החוק ותוך שמירה על עקרונות היסוד המשפטיים. הממשלה אינה מוסמכת לפגוע בחירויות היסוד של הפרט בלא הסמכה מפורשת בחוק. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה סמכויות הממשלה הסמכות השיורית של הממשלה סמכויות אלה כוללות הן את תחום יחסי החוץ של המדינה - כגון חתימה על אמנות ועל הסכמים בין-לאומיים, והן את המישור הכלכלי - מתן תמיכה ממשלתית למוסדות ציבור ולענפי משק שונים. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

מוסדות המדינה סמכויות הממשלה התקנת תקנות לשעת חירום בהתאם לסעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, הממשלה רשאית להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

אבחנה בין משפט פרטי ומשפט ציבורי
ההבחנה בין משפט פרטי למשפט ציבורי התרבות המשפטית שלנו מבוססת על ההבחנה בין משפט ציבורי לבין משפט פרטי. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

משפט פרטי ומשפט ציבורי ההבחנה בין משפט פרטי למשפט ציבורי סכסוכים מתחום המשפט הציבורי נדונים בבית המשפט הגבוה לצדק ובבתי המשפט המנהליים. בעוד סכסוכים מתחום המשפט הפרטי נדונים בבתי משפט אזרחיים. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

משפט פרטי ומשפט ציבורי ההבחנה בין משפט פרטי למשפט ציבורי סכסוכים מתחום המשפט הציבורי נדונים בבית המשפט הגבוה לצדק ובבתי המשפט לעניינים מנהליים. בעוד סכסוכים מתחום המשפט הפרטי נדונים בבתי משפט אזרחיים. ואולם - הבחנה זו לא הייתה מעולם חדה. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

משפט פרטי ומשפט ציבורי ההבחנה בין משפט פרטי למשפט ציבורי הוכרו גופים "דו-מהותיים" אשר חלים עליהם "הן כללי המשפט הפרטי והן נורמות המשפט הציבורי". חובות האמון, ההגינות, והסבירות - החלות על השלטון ביחסיו עם הפרט בתחומי המשפט הציבורי - חלחלו למשפט הפרטי. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

משפט פרטי ומשפט ציבורי ההבחנה בין משפט פרטי למשפט ציבורי בתחילה, החובות הללו חדרו ליחסים של המשפט הפרטי שבין השלטון לבין הפרט, ובעקבותיהם ליחסים של המשפט הפרטי בין גופים פרטיים לבין עצמם. תפיסות יסוד של המשפט הציבורי, החלות בין השלטון לבין הפרט - כגון כללי הצדק הטבעי והאיסור על ניגוד עניינים – חדרו ליחסים שבין הפרטים לבין עצמם. יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

משפט פרטי ומשפט ציבורי יחידה 2: מבנה המשטר של מדינת ישראל

להתראות ביחידה הבאה 

מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור

Similar presentations

Presentation on theme: "מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור"— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback

Log in

Auth with social network:

מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור

Similar presentations

Presentation on theme: "מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור"— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback