1. שרות השידור הפלשתינאי מפלשתינה (ארץ-ישראל) תמונות ישנות חלק ע' (70)
שעדיין לא ראיתם (בחלקם)
חלק ע' (70)
שרות השידור
הפלשתינאי
אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט במצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים.
כדי להבהיר – זכויות היוצרים מתייחסות למצגת בלבד !! (לא לתמונות !!)

2. מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית בקרו בארכיון המצגות שבאתר וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.

4. חלק ע' (70) שרות השידור הפלשתינאי ברמאללה ובירושלים -1936-41
התצלומים המוצגים במצגת זו , צולמו ברובם ע"י מחלקת הצילום של ה"אמריקן קולוני", מסוף
המאה ה-19 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20. מחלקה זו נוסדה ע"י יהודי מומר – אלישע מאיירס.
המחלקה כללה צלמים אחדים, שהבולט בהם היה לואיס לארסון השוודי.
צלמי המושבה תעדו נופים, בני אדם, וארועים שונים שקרו בפלשתינה ובמזרח התיכון כולו, כולל
ההתיישבות היהודית , מלחמת העולם הראשונה והמנדט הבריטי.
התצלומים השמורים בארכיון המצוי במתחם מלון ה"אמריקן קולוני" בירושלים, אוגדו ע"י הצלמים
לאלבומים, הכוללים תאורים מילוליים.
עותקי האוספים של ה"אמריקן קולוני" , הנמצאים בספריית הקונגרס (משם הוצאתי את התמונות),
נתרמו במהלך שנים רבות ע"י חברי המושבה ומשפחותיהם.
התמונות במצגת זו נלקחו מ"אוסף G.Eric Matson ורעייתו Edith", ומ"אוסף J.D.Whiting".
ברוב התמונות ערכתי "שיפוצים", מאחר וחלקים מהם היו ממש הרוסים.
המספרים המקוריים של התמונות (כפי שהם מופיעים בספריית הקונגרס) – מופיעים על התמונות.
בחרתי רק חלק משפע התמונות על המקומות הללו (אי אפשר להכניס הכל למצגת אחת).

5. ובאנגלית (PBS 2). תחנת השידור ברמאללה שידרה עד מלחמת 1967.
התחנה ומשדריה היו חלק ממערך שידור שהוקם על ידי הבריטים במרץ הגוף המנדטורי שניהל
את השידורים נקרא "שירות השידור של פלשתינה (א"י)" - The Palestine Broadcasting Service - PBS.
בשנת 1942 פוצל השידור לשתי רשתות, אחת שידרה באנגלית ובערבית (BS 1) והאחרת בעברית
ובאנגלית (PBS 2). תחנת השידור ברמאללה שידרה עד מלחמת 1967.
עם הקמת שרות השידור על ידי השלטון המנדטורי, בירושלים של שנת 1936, הוצהר לראשונה על
מחויבות רשמית של השלטונות לקיים ולקדם את התרבות והאמנות הן העברית והן הערבית.
אמת נכון, מחויבות זו לא עמדה בראש מעייניהם של מקימי תחנת השידור שביקשו, בראש
ובראשונה, להעביר מידע וחדשות מטעם השלטונות, והשידורים היו באנגלית.
בל נשכח שהימים היו ימי-ערב מלחמת העולם השנייה. אך, יחד עם זאת, נועד מלכתחילה
מקום של כבוד לתרבות ולאומנות, וקידומם במסגרת השידור, שימש נר לרגלי המתכננים.
אין מי שיחלוק על כך שהרדיו הארץ-ישראל והישראלי שבא בעקבותיו, מילא תפקיד חשוב ובתקופות
מסוימות אף מכריע, בקידומם של הספרות, התיאטרון ובעיקר – המוסיקה והמוסיקאים הישראלים.
שנה ומחצה לאחר הקמת הרדיו נוסדה גם תזמורת ה .P.B.S (שרות השידור הפלשתינאי) על ידי
קרל סלומון, מלחין, מנצח וזמר, יליד היידלברג, שמונה למנהל המוסיקה ברדיו, ונחשב מאז ועד
סוף תקופת המנדט לדיקטאטור של המוסיקה בארץ-ישראל. ליד כיהן חנן שלזינגר, יליד ווסטפאליה,
כמנצח שני. ככנר ראשון שימש סאשה פרנס, מאוחר יותר החליפו הכנר אלי גרינברג, לימים גורן;
הפסנתרן אריה זקס הופקד על שידורי המוסיקה, לצדו שימש משה לוסטיג כפסנתרן, וולפגאנג שוקן
ככנר ונגן ויולה, וחנוך יעקובי כוויולן – כולם יוצאי גרמניה ואוסטריה. ברשימה זו יש לציין גם את
הצ'לן דניאל הופמקלר שהיה אמנם יליד רוסיה אלא שאף הוא עלה ארצה מברלין.
חלק מהדמויות הללו מופיעים בתמונות שבמצגת (אולם ללא זיהוי מוחלט). רוב התמונות הן
מתחנת השידור הפלשתינאית ברמאללה, ורק חלק מהתחנה ("הסטודיו החדש") בירושלים
(מתוך אתרים שונים באינטרנט)

6. חנוכת שרות השידור הפלשתינאי. ברכת הנציב העליון ארתור ווקופ. 30.3.1936
16766

7. הנציב העליון סיר ארתור ווקופ לוחץ על המפסק, (בשעה 16:17)
ומפעיל את תחנת השידור.
רמאללה –
16763

8. מקדם בברכה את הנציב העליון. 30.3.1936
פתיחת התחנה.
מנהל משרד הדואר
LT.COL. WILLIAM HUDSON
מקדם בברכה את הנציב העליון.
16764

9. ברכת הנציב העליון.
ברקע – האנטנה המפורסמת
של רמאללה.
16768

10. הנציב העליון מברך בפתיחת התחנה.
ברקע – אוהל "הפיקוד", וקהל המוזמנים
16770

11. ברכת הנציב העליון. מבט מרחוק על אזור "החגיגה". 30.3.1936
16771

12. ליד האנטנה ( שהיתה פעילה עד מלחמת 6 הימים ב 1967). 30.3.1936
קהל המוזמנים מצטופף
ליד האנטנה ( שהיתה פעילה
עד מלחמת 6 הימים ב 1967).
16774

13. מבט כללי על מתקני התחנה והאנטנה, ביום הפתיחה החגיגית – 30.3.1936
מבט כללי על מתקני התחנה והאנטנה, ביום הפתיחה החגיגית –
16773

14. מהנדס מפקח על השידור הראשון 30.3.1936
16776

15. הנציב העליון וכל המוזמנים מצדיעים בזמן השמעת ההימנון. 30.3.1936
הנציב העליון וכל המוזמנים מצדיעים בזמן השמעת ההימנון
16775

16. צוות הסטודיו החדש ברחוב "דרך הנסיכה מליסנדה" ("בבניין החבשים" ,כיום ברחוב הלני המלכה 21),
שנפתח ביוני 1936
את המילים הראשונות בעברית קרא קריין עברי בשם עבאדי, "הלו! הלו! ירושלים מדברת!". לאחר נאומו של הנציב, ניגנה תזמורת הגדוד השני של ה"קאמרון היילנדרס של המלכה". המשך שידורי היום הראשון של התחנה היה מירושלים, מאולפני התחנה בבניין מלון פאלאס לשעבר. בתוכנית שידור חי של שירים בביצוע ברכה צפירה, קונצרט של התזמורת הקאמרית עם הצ'לנית הסולנית תלמה ילין, והקראת שירה מפי "הגברת הראשונה של התיאטרון העברי" חנה רובינא, שקראה מתוך "מגילת האש" של ביאליק וקטעים משיר השירים. כן הושמעו תכניות בשפה הערבית ותכניות שהועברו מן ה-BBC. נמסר כי השידורים נקלטו היטב אף בקהיר.
17771

17. בניין הסטודיו החדש ברחוב
"הנסיכה מליסנדה" (היום –המלכה הלני)
בירושלים.
יוני 1936
22299

18. הסטודיו החדש בירושלים. קבוצת מהנדסים וצוות עוזריהם, ליד מדרגות הבניין
הסטודיו החדש בירושלים. קבוצת מהנדסים וצוות עוזריהם, ליד מדרגות הבניין. יוני 1936
22319

19. מוסיקאים ערבים ליד מדרגות התחנה בירושלים. 1940-46
מוסיקאים ערבים ליד מדרגות התחנה בירושלים
22519

20. וכמה תמונות של נגנים בסטודיו בירושלים
ואם מישהו מזהה אחד או יותר – נא להעביר לי את שמו

21. שעת השידור של הילדים העבריים - ירושלים 1936
שעת השידור של הילדים העבריים - ירושלים 1936
22422

22. נגן בסטודיו בירושלים
14318

23. שחקן (ערבי)
בסטודיו בירושלים 1936
14319

24. ירושלים
1936
14320

25. הסטודיו בירושלים
1936
14321

26. אחד השדרנים
הערביים.
ירושלים
13222

27. מקהלת נגנים – ירושלים
1936
14323

28. השדרן
מר HUBICKI
ירושלים
1936
14324

29. ירושלים
14325

30. ירושלים
14326

31. עוד קבוצת נגנים – ירושלים 1936
14327

32. אחד השדרנים (?) – ירושלים - 1936
14328

33. אחת התזמורות - ירושלים - 1936
אחת התזמורות - ירושלים
14329

34. ירושלים
08391

35. שדרן צעיר
ירושלים
1936
14330

36. והיו גם שחקניות
ירושלים
1936
14331

37. מוסיקאים ומקהלה שרה. ירושלים 1940-46
מוסיקאים ומקהלה שרה. ירושלים
20047

38. תזמורת עם סולנים צעירים. ירושלים 1940-46
תזמורת עם סולנים צעירים. ירושלים
20048

39. תזמורת צבאית בסטודיו בירושלים. מארס 1941
תזמורת צבאית בסטודיו בירושלים. מארס 1941
20985

40. תזמורת צבאית מנגנת בסטודיו בירושלים. מארס 1941
תזמורת צבאית מנגנת בסטודיו בירושלים. מארס 1941
20986

41. להקת גברים בשירה ללא ליווי כלים. הסטודיו בירושלים. מארס 1941
להקת גברים בשירה ללא ליווי כלים. הסטודיו בירושלים. מארס 1941
20987

42. קפטן LANCE FAIRFAX (קיבל פקסים הוגנים
קפטן LANCE FAIRFAX (קיבל פקסים הוגנים?) ו-ליטננט WATSON (פסנתר) ירושלים. מארס 1941
20988

43. קורפורל WALTERS וליטננט WATSON וחייל נוסף בשירת סולו. ירושלים מארס 1941
20983

44. הופעה לפני חיילים בפיקוח קפטן LANCE FAIRFAX. מארס 1941
20981
הופעה לפני חיילים בפיקוח קפטן LANCE FAIRFAX. מארס 1941

45. קבוצת מוסיקאים
04348

46. הנציגות הפולנית (קונסוליה) מבקרת בסטודיו בירושלים 1936-46
הנציגות הפולנית (קונסוליה) מבקרת בסטודיו בירושלים
10331

47. ונעבור לצוות תחנת השידור הערבית

48. צוות תחנת השידור הערבית. 15.5.1941
צוות תחנת השידור הערבית
14541

49. תמונה של צוות מצומצם יותר מהתמונה הקודמת. עם נערים שליחים. 15.5.1941
תמונה של צוות מצומצם יותר מהתמונה הקודמת. עם נערים שליחים
14543

50. קבוצה קטנה נוספת,
14544

51. 3 מצוות התחנה
14546

52. הצוות המלא – (43 איש) (פרט לנערים השליחים – כולם מעונבים !!) 20.5.1941
הצוות המלא – (43 איש) (פרט לנערים השליחים – כולם מעונבים !!)
14554

53. צוות בכירי התחנה
14556

54. מהצוות הבכיר הבכיר
14557

55. מר TWEEDY נפרד מהסקציה הערבית. 25.9.1941
14568

56. צוות השידורים: - שייך מוסטאפה אל ג'אלאני (מרכז), סמי-בק-אל-קאיאלי, שאפיק-בק-ג'אברי, ו- אג'אג' אפנדי
21595

57. וביקור שירות השידור
ביריחו –

58. אירוח של רשות השידור. ראש עירית יריחו סאברי אפנדי חאלאף נואם בכיכר ביריחו. 6.3.1940
20168

59. רשות השידור מבקרת ביריחו. קצין הלגיון הערבי ראיס ערף ביי סאלם מברך. 6
רשות השידור מבקרת ביריחו. קצין הלגיון הערבי ראיס ערף ביי סאלם מברך
20170

60. תושבי יריחו מתאספים לקראת הופעת שירות השידור. 6.3.1940
תושבי יריחו מתאספים לקראת הופעת שירות השידור
20161

61. ביקור תזמורת רשות השידור ביריחו. 6.3.1940
ביקור תזמורת רשות השידור ביריחו
20163

62. תזמורת הלגיון הערבי בזמן ביקור רשות השידור ביריחו. 6.3.1940
תזמורת הלגיון הערבי בזמן ביקור רשות השידור ביריחו
20165

63. תזמורת הלגיון הערבי מנגנת ביריחו לפני מלון "ירדן", בעת ביקור שירות השידור הפלשתינאי.
20167

64. נאום של מפקד יחידת הלגיון הערבי. 6.3.1940
נאום של מפקד יחידת הלגיון הערבי
20171

65. התזמורת המלאה של הלגיון הערבי, בעת הביקור ביריחו. 6.3.1940
התזמורת המלאה של הלגיון הערבי, בעת הביקור ביריחו
20172

66. תזמורת הלגיון הערבי ביריחו, נגני חמת-חלילים
תזמורת הלגיון הערבי ביריחו, נגני חמת-חלילים. ביקור שרות השידור הפלשתינאי
20174

67. ילדי יריחו מאזינים, לראשונה בחייהם לתזמורת צבאית. 6.3.1940
ילדי יריחו מאזינים, לראשונה בחייהם לתזמורת צבאית
20176

68. "הצבא צועד על קיבתו". התזמורת צועדת לארוחה במלון "ירדן", ביריחו. 6. 3
"הצבא צועד על קיבתו". התזמורת צועדת לארוחה במלון "ירדן", ביריחו
20177

69. "ארוחת השחיתות" במלון "ירדן". החיילים והאורחים המכובדים. 6.3.1940
"ארוחת השחיתות" במלון "ירדן". החיילים והאורחים המכובדים
20178

70. בארוחה: - פיאז-ביי, POWITZER, MCNAIR, MESRS, אידריס ..ועוד. 6.3.1940
20179

71. נגני רשות השידור עם כליהם במסעדת מלון "ירדן" ביריחו. 6.3.1940
נגני רשות השידור עם כליהם במסעדת מלון "ירדן" ביריחו
20181

72. פגישת "תחרות רכיבה" (סוסים וגמלים)
פגישת "תחרות רכיבה" (סוסים וגמלים). בבאר שבע, עם אנשי עיתונות ורשות השידור
20313

73. קבלת פנים ע"י הבמאי של התכניות. הצוות מנגן בזמן הגעת האורחים. 20. 4
קבלת פנים ע"י הבמאי של התכניות. הצוות מנגן בזמן הגעת האורחים
20575

74. קבלת הפנים של הבמאי. מימין: הקונסול התורכי, סגן הקונסול המצרי, מר BAILEY, רוחי-ביי 20.4.1940
20579

75. כנ"ל. הבופט בגן
20580

76.
בקבלת הפנים. – הקונסולים התורכי והעיראקי (הם עוד דיברו ביניהם, לפני תקופת ארדואן)
20582

77. המסיבה כנ"ל : - מימין: רוחי-ביי, ע'בדול הדי, מר BAILEY, TWEEDY, קפטן LAW. 20.4.1940
20584

78. בקבלת הפנים הנ"ל. משורר ערבי קורא שירה. 20.4.1940
בקבלת הפנים הנ"ל. משורר ערבי קורא שירה
20589

79. המסיבה כנ"ל. מר לאבאבידי ו איברהים טוקאן. 20.4.1940
המסיבה כנ"ל. מר לאבאבידי ו איברהים טוקאן
20590

80. הפרופסור לספרות מוחמד-קורד-עלי (משמאל) ו- אג'אג' אפנדי. ספטמבר 1941
הפרופסור לספרות מוחמד-קורד-עלי (משמאל) ו- אג'אג' אפנדי. ספטמבר 1941
21485

82. מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית בקרו בארכיון המצגות שבאתר וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.