1. גורמי מחלות פנימיים חיצוניים ביוטיים אביוטיים גורמים פיסיים
חום
קור
ביוטיים
גורמים פיסיים
גורמים תורשתיים
חומצות
בסיסים
נגיפים
קרינות שונות
אביוטיים
גורמים כימיים
חיידקים
רעלים
גורמים פסיכולוגיים
מלחים
אינפרא-אדום
פיטריות
גורמים מכאניים
גורמים אוטו-אימונים
אולטרא-סגול
פשוטים
מכה
לחץ
טפילים רב-תאים
רדיואקטיבי

2. מערכת הגנה של הגוף היפודרמיס דרמיס אפידרמיס
גורמים האלה, ביוטיים ואביוטיים, מאיימים על בריאותנו. קיימת מלחמת בלתי פוסקת בין הגורמים האלה ובין גופנו. קיימות כמה שכבות הגנה, וראשונים האלה – הם העור והריריות. הקוץ חודר דרך העור והן החיידקים או נגיפים חודרים דרך הריריות של דרכי הנשימה. העור והריריות מהווים חלק ממחסומי ההגנה הפיזיים מפני חדירות גורמים זרים לגוף, והם משתייכים למנגנוני ההגנה הקיימים של הגוף.
העור בנוי מ-3 שכבות המהוות מחסום פיזי כנגד חדירות גורמים ביוטיים ואביוטיים לגוף.
היפודרמיס
דרמיס
אפידרמיס
השכבות האלה:
אפידרמיס
דרמיס
היפודרמיס
רקמות ריריות או קרומים – הם כולם שייכים לרקמת אפיתל. הרקמות האלה מרפדות את החללים ואת הפתחים וצינורות של מערכת הנשימה, מערכת העיכול, השתן והמין. הן מורכבות מתאים מפרישי ריר ( וגם אנזימים ונוזלים ) ובנויות כמשטחים דביקים. אל הריר נצמדים גורמי זיהום שונים.
בחלק מן הריריות המרפדות את חללי מערכת הנשימה ( אף, קנה, סמפונות) מצויים תאי ריסונים. ריסים אלה תופסים לכלוך ( גרגרי אבק ופיח ומיקרואורגניזמים ) שחדרו בזמן הנשימה.

3. מבנה ותפקיד העור מלנוציטיטם 2. למנוע התאדות נוזלים מן הגוף
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו. הוא נמתח על פני השטח של 1.5 – 2 מטרים ומהווה כ- 5 עד 10 אחוזים ממשקל הגוף. העור הוא שכבה המפרידה ומקשרת, בו זמנו, בין פנים הגוף ובין הסביבה החיצונית.
העור למרות דקותו, ( 1.5 – 4 מ"מ ) , יש לו תכונות ותפקידים חיוניים ביותר לגופנו.
להגן מפני חדירות פולשים וגורמים פתוגנים לתוך גופנו:
א. גורמים ביוטיים – חיידקים, ווירוסים, טפילים ופיטריות
ב. גורמים אביוטיים: למנוע חדירות חומרים רעילים וקרינה אולטרה-סגולית. העור מצליח להגן על הגוף מפני קרינה המזיקה על ידי השיזוף באמצאות תאי הפיגמנטים הנקראים
מלנוציטיטם
ג. לבודד את הגוף מפני זרמים חשמליים במתח נמוך.
2. למנוע התאדות נוזלים מן הגוף
3. לאפשר ספיגת תכשירים ותרופות
4. להגן מפני פגיעות מכאניות: מכות, לחץ וחיכוך.
5. ויסות על מחזור המים ומלחים וגם פקוח על חום בגופנו.
6. תקשורת עם הסביבה: העור הוא אבר החישה הגדול ביותר, הוא מכיל כמות עצומה של קולטנים שונים.

4. האפידרמיס עצמו מורכב משלוש שכבות עיקריות:
השכבה החיצונית של העור, המוכרת בשם "אפידרמיס"
האפידרמיס עצמו מורכב משלוש שכבות עיקריות:
שכבה עליונה של תאים שטוחים ומתים, שהיא כיסוי מגן עליון לעור, עשוי מחלבון קשיח בשם קרטין. תאים מתים נושרים מפני השטח של העור.
שכבת ביניים- שכבת תאי נקשקש: השכבה העבה ביותר ותפקידה – בניית החומר הקרני- קרטין. התאיים שבה חיים, אך אינם מסוגלים להתחלק וליצור תאים חדשים.
שכבה תאי בסיס דקה, הנמצאת בגבול בין האפידרמיס לדרמיס. בשכבת תאי הבסיס נמצאים תאים חיים, המתחלקים במהירות רבה ומחליפים את התאים המתקלפים בשכבות העליונות של העור. בשכבה זו נמצאים מלנוציטים – תאים מכילים פיגמנט כהה בשם מלנין. אלה תאים גדולים, בעלי שלוחות, הנשלחות אל התאים שבסביבתם ודרכן מופרש הפיגמנט מלנין בצורה גרגרים או גראנולות. צבען זה יוצר את השיזוף, האחד ממנגנוני ההתנגדות של העור מפני קרינת אולטרה סגולית. החל מגיל התבגרות יורד מספר המלנוציטים בכ- 10% לכל 10 שנחים.
באפידרמיס מפוזרים גם תאים מיוחדים תאי לנהרגנס – Langerhans cells . לתאי לנהרגנס יש יכולה לבלוע גופים זרים ולספק מידע למערכת החיסונית. תאים אלה מהווים חוליה מקשרת בין הסביבה החיצונית ובין הסביבה הפנימית של גופנו.

5. השכבה השבית של העור, המוכרת בשם "דרמיס"
אפידרמיס
דרמיס
זהי השכבה הרחבה ביותר של העור, המספקת לאפידרמיס את חומרי המזון, החמצן והתאים. השכבה זו מהווה גם מאגר מים של העור כולו.
שטחו העליון של הדרמיס מכוסה בפפילות, המהדקות את הקשר בין הדרמיס לאפידרמיס.
וקצות עצבים.
הפפילות המכילות כלי הדם בצורות קשת,
בתוך הדרמיס נמצאים כלי דם קטנים רבים ( עורקיקים, ורידונים ונימים), סיבים אלסטיים,
קצות עצבים חופשיים וגופיפים עצבים מיוחדים המגיבים לחום, קור, לחץ, כאב וגירוי מגע.
וזקיקי שערות
בלוטות חלב
ובלוטות זיעה המסתיימות בנקבוביות,

6. השכבת העור מתחת הדרמיס, המוכרת בשם "היפודרמיס"
השכבת העור מתחת הדרמיס, המוכרת בשם "היפודרמיס"
אפידרמיס
דרמיס
היפודרמיס
עשירה ברקמת שומם, המשמשת כחומר תשמורת ובידוד מפני הקור מכות וחיכוך.
הוא שכבת העור התחתונה ביותר.

7. סוגי הקרינה האולטרה סגולית ULTRA VIOLET - UV
השפעת קרני השמש על העור
השמש פולטת קרניים מסוגים שונים, שלהן אורכי גל שונים. הקרניים מפיקות אנרגיה וככל שהן רבה יותר והן מסוכנות יותר. אולם רוב הקרניים המזיקות אינן מגיעות אלינו הודות לשכבת האוזון שבאטמוספרה, החוסמת קרניים שאורך הגל שלהן קצר ומעבירה קרניים ארוכות גל.
סוגי הקרינה האולטרה סגולית ULTRA VIOLET - UV
UVC - אורך גל הכי קצר, אינן חודרות לכדור הארץ
x x x x x x x x
UVB – אורך גל בינוני. המסוכנות מבין הקרניים החודרות. גורמים לשיזוף עמוק ועמיד ע"י בניית פיגמנט מלנין. שעות היחשפות מסוכנות מ עד בשעות אחרות עושות הקרניים דרך ארוכה יותר בשכבת האוזון לפני פגיעתן בכדור הארץ, דבר המחליש את השפעתן המזיקה.
שכבת האוזון
שכבת האוזון
UVA - אורך גל ארוך, בעלי אנרגיה פחותה ביותר ופחות מסוכנות. גורמים לשיזוף מהיר וזמני כי אינן בונות צבען מלנין, רק מפזרות אותו.

8. פעילות קרני-UV מתגברת על ידי החומרים הנקראים: "פוטו-סנסיבילים"
UVA
UVB
פעילות קרני-UV מתגברת על ידי החומרים הנקראים: "פוטו-סנסיבילים"
לחומרים האלה שייכים: פיגמנטים שונים, כגון – אוזין, פלואורסצין וחומרים אחרים, כמו פורפירין, לציטין.
יש מחלת דם בשם: המטו-פורפיריה, כאשר בדם קיימת הגדלה של פורפירינים הנפלטים עם השתן ומספקים לו צבע אדום. לחולים אלה אפילו קרינה קטנה יכולה לגרום כוויות קשות וקולפס עקב ההרעלה מתוצרים טוקסיים בגלל השפעה של קרינת UV על פורפירינים. במיקרים חריגים עקב הרעלה זו מופיעה המוליזה – התפוצצות תא-דם אדומים!
לסיכום: קרני שמש גורמים לנזקי העור כמו אדמומיות וכוויות עד שלפוחיות אלא גם כעבור זמן כגון: עיבוי וחספוס שכבת העור, איבוד אלסטיות ובכך להתקמטותו ולהזדקנותו, פגיעה באחידות צבע העור ע"י הופעת כתמי- שמש וכמובן גידולים עור שונים עד סרטני העור לאחר שנים של חשיפה לשמש.

9. אולטרסול – ההגנה הגבוהה ביותר לבריאות של מחר!!!
חשוב לזכור: בארצנו קרינתUV קיימת כל השנה! מהו מקדם ההגנה SPF?
SUN PROTECTION FACTOR מספר המעיד על כושרו של התכשיר למנוע מקרני השמש לחדור על העור. זאת באמצעות מדידת היחס בין זמן החשיפה
הגורם לאדמומיות על עור מוגן במסנני קרינה, לבין עור שאיננו מוגן. לדוגמה: אם לאדם ללא תכשיר הגנה לוקח 10 דקות עד להופעת אדמומיות, עם מקדם הגנה 15 SPF תופיע אדמומיות אחרי 150 דקות !!! ( 15 X 10 )

10. תינוקות וילדים:
חשוב לזכור כי תינוקות וילדים רגישים לקרינת השמש פי 3 מאדם מבוגר % מהנזקים לעור נגרמים לפני גיל 18! לתינוקות וילדים עור רגיש, דק ועדין, ומנגנוני ההגנה שלהם אינם מפותחת מספיק. עורם אינו מייצר כמות מספקת של מלנין על מנת להגן עליו ומנגנון קירור הגוף ( הזיעה ) אינו מפותח ויעיל כשל המבוגרים.
תינוקות וילדים מבלים חלק גדול מזמנם בחוץ, לכן חשופים ורגישים לקרינת השמש פי 3 מאדם מבוגר. מעבדות ד"ר פישר פיתחו את סדרת "אולטרסול" כתשובה לאותן סכנות: תכשירי "בייבי" מכיל 100% !SPF ד"ר פישר מייצר מגוון תכשירי ההגנה – מתכשירי להגנה מירבית על עורו העדין של התינוק, דרך תכשירי ההגנה לילדים ולצעירים ועוד סדרת תכשירי הגנה מיוחדת ( SPF100 ) לבעלי עור רגיש. "אולטרסול" עם מקדם 100 בעל יכולת לחסימה של 99.6% קרינה.

11. ההתאמה 1. סוג העור 2. משך השהייה בשמש
איך תתאים לעצמך תכשיר הגנה? יש לקחת בחשבון:
1. סוג העור משך השהייה בשמש
3. סוג הפעילות גוון ( צבע ) העור
סוג העור
תכונות
מאפיינים
מקדם ההגנה מומלצת SPF
בהיר מאד
נכווה בכלות רבה ובד"כ לא משתזף
שיער בהיר,אדמוני או בלונדיני, עיניים בהירות.
45, 70, 100
בהיר
נכווה בכלות. משתזף מעת
גוון עור בהיר
30, 34
בינוני
נכווה לעתים. משתזף
שעריו חום, כוון עור בינוני.
15, 30
בינוני-כהה
נכווה לעתים רחוקות. משתזף בכלות.
שעריו כהה, עור כהה 15

12. קרינה רדיואקטיבית ( מייננת ) כגורם מחלה
קרינה רדיואקטיבית ( מייננת ) כגורם מחלה
תגובת אורגניזם על קרינה מייננת תלויה במנה ה"אקספוזית" ( היוצאת) ובמנה ה"נספגת" (הנכנסת )
המנה האקספוזית או היוצאת:
יחידת מדידה שלה היא ק.קלוריה אחד לקילוגרם של החומר או רקמה - ק"ל/ק"ג או Kl/kg
משתמשים גם במונח "רנטגן" – ר"ג או Rg
1Rg = 2.58 x 104 Kk/kg או Kk/kg = x 103 Rg 1
היחסים בינם הבאים:
מנה הנספגת: גם קיימת יחידת "מנה נספגת" ( הנכנסת ) או "קארמה" KERMA :
Kinetic Energy Released in Material or per unit Mass
יחידת מדידה של מנה נספגת במערכת "סי" היא "גראי " – GY =GRAY1 גראי = 1 גיול/ק"ג
1 גראי = 100 רא"ד או 1 רא"ד = 0.01 גראי
לעתים קרובות משתמשים ב-"ראד" או RAD
1 גראי = 100 רא"ד= 114 ר"ג או 1 ר"ג = גראי
יחסים בין יחידות האלה הם:
המנה הנספגת מגדירה את האפקטיביות של קרינת ת. קרינות שונות אינן שוות בשפעת ביולוגית שלהן.
עקב זה קיימת יחידת מדידה : " מנה אקוויוולנטית" או " זיוורט " – “Zivert”
( או "באר" Biology Equivalent Radiation = BER (
1 זיורט = 1 גראי = 100 רא"ד = 100 בא"ר = 114 ר"ג
יחסים בין יחידות האלה הם:
1 מיליזיורט = 103 זיורט מיקרוזיורט = 106 זיורט

13. השוואה המנות האקוויוולנטיות של קרינת יונית ממקורות שונות:
קרינה ממוצעת ממקורות טבעיות לתושב בינוני בארה"ב
3000 מיקרוזיורט = 3 מיליזיורט = גראי = בערך 0.4 ר"ג

14. צפיפות של יוניזציה ( כמות יונים ב -1 מיקרו - ליטר )
קרינה יונית משפיעה על אורגניזם ממקורות חיצוניות וגם ממקורות פנימיות ( אינקורפורציה). במקרה אחרון חומרים רדיואקטיביים ( איזוטופים, למשל ) נכנסים לאורגניזם עם המזון או מים, דרך העור, או דרכי נשימה.
פעילות פגיעה של קרינות מייננת שונות תלויה בעומק של חדירותן ועקב זאת – בצפיפות של יוניזציה ברקמות.
סוג הקרינה
צפיפות של יוניזציה ( כמות יונים ב -1 מיקרו - ליטר )
אלפא, 2 מיליאלקטרון- וולט
6000
באטא, 2 מיליאלקטרון- וולט 6
גאמא, 2 מיליאלקטרון- וולט
0.1
לפעמים כמויות שוות של אנרגיה הנקלטת מביאות לאפקט ביולוגי שונה. זה תלוי בסוג קרינת היונית. עם לתאר את האפקטיביות ביולוגית של קרינת רנטגן כ- 1, נתן להשוות בין כמה סוגי קרינה :
קרינה רנטגן ו-גאמא 1
קרינה באטא
קרינה אלפא 10
קרינה פרוטונית
קרינה ניטרונית
15-20

15. 1 גראי = 100 רא"ד= 114 ר"ג או 1 ר"ג = 0.00877 גראי או 0.9 רא"ד
תגובת האורגניזם על קרינת מייננת תלויה בגודל של מנה ה"יוצאת" ( האקספוזית ) וגם במנה ה"נספגת"
1 גראי = 100 רא"ד= 114 ר"ג או 1 ר"ג = גראי או 0.9 רא"ד
* תנאים: קרינת רנטגן, מתח 180 קילו-וולט, עוצמה 10 מיליאמפר, פילטר Cu 1 מ"ם, המנה – 50 ר"ג בדקה
סוג של בעל -חי
DL min Rg
DL 50% Rg
DL 100% Rg
עכברים
200
חולדות
300
שרקנים
100
ארנבות
800
1200
1600
חתולים -
600
כלבים
250
400
קופים
צבים
1500
7.000
פעילת פגיעה של קרינת מייננת חזקה יותר בהקרנה במנה גדולה בזמנן קצר מאשר ההקרנה של מנה קטנה יותר אף בזמן ממושך. ההתנגדות האינדיבידואלית חשובה מאד. פרטים צעירים או בהיריון רגישים יותר לקרינת יונית. בעלי חיים זקנים גם רגישים יותר לקרינה עקב החלשת בתהליכי רגנרציה בגופם.

16. מאד דק, דרכו מתרחש חילוף חומרים בין התא ובין הסביבה החיצונית
תפקיד אברונים התא
חללית גדולה:
מכילה תמיסת מלח
בריכוז שונה.
תפקידה - שמירת על
נפח של תא הצמח.
בתאי בעלי חיים
חלליות קטנות.
ציטופלסמה נוזלית
בה נמצאים כל אברונים של התא
קרום התא חצי חדיר
מאד דק, דרכו מתרחש חילוף חומרים בין התא ובין הסביבה החיצונית

17. תפקיד אברונים התא דופן התא (רק בצמחים) גרעין כלורופלסטים
בנוי מתאית, עבה וקשה, שומר על צורת התא ומגן על התא
גרעין
מכיל חומר תורשתי, מפקח על כל התהליכים בתא.
כלורופלסטים
אברונים בצבע ירוק
בהם חל יצירת סוכר בעזרת אור השמש

18. החלקים ההידרופוביים של החומר שומני
מבנה הקרום
סוכרים
החלקים ההידרופוביים של החומר שומני
שומנים במים
החלק ההידרופילי של חומר שומני
שומנים
חלבונים
המולקולות של לפידים רבים מורכבות מחלק שאינו מסיס במים ומהחלק המסיס במים. אלה הן אפוא מולקולות דו-קוטביות. כאלה הן המולקולות הבונות את הקרומים.
בקרום מסודרות מולקולות הלפיד באופן שהחלק המסיס במים פונה כלפי פנים ( אל הסביבה המימית ).
החלק הזה נקרא החלק ההידרופילי ( מיוונית הידרו-מים, פיליו-אהבה).
ואילו החלק הבלתי מסיס במים פונה כלפי חוץ הקרום. החלק הזה נקרא החלק ההידרופובי ( פוביה – פחד מיוונית).
כך יוצרות שתי שכבות הלפיד כעין סנדביץ', שחלקו הפנימי בלתי מסיס במים. החלק הזה, "העוין" לסביבה המימית, מופרד ממנה על ידי אותו חלק של המולקולות המסיס במים. כך הליפיד שבקרום מפריד בין שתי סביבות מימיות, זו שבחוץ לתא וזו שבתוך התא.

19. תפקיד אברונים התא
תחנת כוח של התא. בה מופקת אנרגיה זמינה כימית ע’י נשימה תאית, כאשר גלוקוז מתפרק בעזרת אנזימים וחמצן עד מים ופחמן דו-חמצני . אנרגיה זמינה כימית נאגרת בחומר ATP ונדרשת בכל פעילות של יצור חי
מיטוחונדריון

20. תפקיד אברונים התא גופיפי גולדז’י
מורכבים מקבוצות של שקיקים שטוחים ומקבילים. כאן מתרחשת הצטברות והצטרפות פחמימות לחלבונים כדי ליצור מוקופרוטאינים - המרכיב העיקרי של הריר. כאן מתרחש יצירה וסילוק חומרי פסולת.

21. תפקיד אברונים התא ליסוזומים
הליסוזומים הם שקיקים שבהם pH נמוכה (סביבה חומצית). הם מכילים אנזימים אשר מעכלים מולקולות גדולות של חלבונים שונים או פחמימות או שומנים. בליסוזומים מתפרקים ונעכלים חומרים אורגניים וחיידקים עד חומרים פשוטים (חומרי פסולת) שמסולקים מן התא החוצה.

22. האברונים הכי קטנים בתא. הם מהווים בתי-חרושת ליצירת חלבונים ואנזימים.
תפקיד אברונים התא
ריבוסומים
האברונים הכי קטנים בתא. הם מהווים בתי-חרושת ליצירת חלבונים ואנזימים.

23. תפקיד אברונים התא רשת אנדופלסמית
זוגות של קרומים מקופלים כאקורדיון. הם מהווים תעלות רבות בתוך התא שדרכן ניתן להגיע לכל מקום בתא. קרומים ותעלות אלה מסייעים בוויסות שטף החומרים בתא.

24. מעגל-לקוי

25. מנגנוני- פעולה של קרינות מייננות ( היונית ) על האורגניזם החי
השפעה של קרינת על הגוף כולו
השפעה של קרינת על התא
פעולה ראשונה של קרינת היונית
פעולה ראשונה של קרינת היונית:
כאן מתרחשת יוניזציה מולקולות ועקב זו נוצרים רדיקלים חופשיים. הרדיקלים האלה מופעים לפי 2 נסיבות:
1. פעולה ישירה של קרינה ( התנתקות קשרים כימיים שונים בתוך מולקולות אורגניות מורכבות, למשל, ב- SH- קבוצות בחלבונים, בבסיסים חנקתיים של ד.נ.א, קשרים בלתי רווים של חומרים שומניים (הליפידים).
2. השפעת רדיקלים (התוצרים עקב הרדיאוליזה של המים) על מולקולות אורגניות בתא.
יון הדרוקסילי OH, יון הדרוניום O 3H, מי-חמצן – H2O2
השפעת קרינה על התא:
סטימולציה היווצרות חומרים ביואקטיביים כגון: כולין, הסטמין, חינון. הם מביאים להגברת אפקטיביות של הקרינה.
הרדיקלים החופשיים האלה מתחילים להתקשר עם :
מולקולות חלבונים, חומצות אמיניות, חומצות שומניות
שינויים במולקולות האלה והיווצרות רדיאוטוקסינים-
( תוצרי התחמצנות ), כגון: אלדגידים, קטונים,פרוקסידים
עקב זה מתרחשות תגובות מהירות של התחמצנות.
לסיכום: כתוצאות מהפרעות האלה, השינויים משפיעים על תפקודי התא ועלולים לגרום למותו או למוטציות בלתי רצויות – התפתחות גידולים שונים.

26. הכול האלה משפיע על ההרכב בקרומים הביולוגיים כולל:
הגברת אפקטיביות של הקרינה.
השפעה של קרינת על התא:
הרדיקלים החופשיים האלה מתחילים להתקשר עם :
שינויים במולקולות האלה והיווצרות רדיאוטוקסינים-
( תוצרי התחמצנות ), כגון: אלדגידים, קטונים,פרוקסידים
עקב זה מתרחשות תגובות מהירות של התחמצנות.
מולקולות חלבונים, חומצות אמיניות, חומצות שומניות
קרומי ליזוסומים
הכול האלה משפיע על ההרכב בקרומים הביולוגיים כולל:
פגיעה בממבראנות של ליזוסומים מביאה לשחרור אנזימים כגון: ד.נ.א.-אזה, ר.נ.א-אזה, פוספאטאזה, אנזימי הידרוליזה של מוקו-פולי-סוכרים וכו'... האנזימים ההידרוליתיים האלה מגיעים על ידי דיפוזיה אל כל מאברוני התא ונכנסים לתוכם עקב חדירות מוגברת בקומם.
קרומי מיטוכונדריוים
פגיעות באנזימי מיטוכונדריו מביאה לשיבושים בנשימה תאית ובהרכבת ATP
מתחיל פירוק חומצות גרעין ופגיעה בחלוקת התא ( מיטוזה )
לסיכום: עקב קרינה רדיואקטיבית מתרחשים פגיעות מורכבות באברוני התא ושיבושים בחילוף החומרים.
אם תאי-מטרה צעירים יותר ודיפרנציאציה שלהם נמוכה - הם נפגעים יותר מקרינה היונית.
מיון של רקמות ואיברים לפי רגישותם להשפעת קרינה יונית: מהרגישים ביותר אל הרגישים פחות.
4. אשכים ושחלות
3. מח- עצם
2. טחול
1. רקמות לימפתיות – קשרי לימפתי
9. כלי דם
8. עצמות
7. סחוס
6. עור
5. אפיתליום של מערכת העיכול
13. בלוטות רוק
12. כליות
11. יותרת הכליה
10. כבד
קרינה ממושכת במנות גדולות מביאה לבלימה של חלוקת התאים וגם למוות התאים זו הבסיס העיקרי להתפתחות "מחלת קרינה"

27. 5 השפעת קרינה על סוגי תאים שונים שם התא קצב התחלקות תא מח עצם מהיר
מנת מינימום הגורמת להופעת נזק ( ברנטגן )
תא מח עצם
מהיר 5
לימפוציטים
מהיר 25
תאי אפיתל מעי
מהיר
100
תאי שורש בשיער
בינוני
400
תאי שריר
איטי
600
תאי סחוס ועצם
איטי
600
תאי עצבים
איטי מאוד
עד 1000
מן " מבוא לביולוגיה של קרינה " ארהם נהרון 1977

28. קיימים כמה טיפוסים של מחלות קרינה:
סימנים קליניים של מחלת קרינה מופיעים לאחר הקרנה מ- 100 ר"ג ויותר. מספיק רק כמה דקות! אם המקור קרינה הוא פנימי ( אינקורפורציה חומרים רדיואקטיביים לתוך הגוף ), הנזק חמור יותר.
קיימים כמה טיפוסים של מחלות קרינה:
מחלת קרינה בה יותר מבלטות סימני פגיעה במח- עצם: מ-100 עד 600 רנטגן – הכי נפוצה, טיפוסית
מחלת קרינה בה יותר מבלטות תסמונות פגיעה במח-עצם ובמערכת העיכול: מ-600 עד 1000 רנטגן
מחלת קרינה בה יותר מבלטות סימני פגיעה עיקרית במעי: מ עד 2000 רנטגן (סוג מעי )
מחלת קרינה בה יותר מבלטות סימני פגיעה עיקרית בעורקי דם: מ עד 8000 רנטגן ( סוג טוקסמי )
מחלת קרינה בה יותר מבלטות סימני פגיעה עיקרית במוח: מ-8000 ומעלה רנטגן ( סוג צרברלי )
בהתפתחות או ב-"פתוגנזיס" של מחלת קרינה טיפוסית ( עם פגיעת במח-עצם, בעיקרי ) מבדילים 4 שלבים
1. תגובה ראשונה: מופיעה אחרי כמה דקות או שעות וממשיכה מ-1 עד 3 ימים. עקב השפעה של הקרינה על מערכת עצבית והורמונאלית, קיימת התגייסות מנגנוני שיקום, כגון: הגברת אקטיביות היפופיזה ושחרור הורמוני הזעקה ביותרת כליות- קורטיזון ואדרנלין. מתאפיינת בתופעות דיבפפסיה " קלקול קיבה": בחילה, הכאה, בקרינה עד 600 רנטגן – שלשול. הנפגע נראה מגורה, מרגיש חולשה וכאבי ראש. באנליזה הדם – עליית כמות תאי- דם לבנים – "לייקוציטוזיס הנייטרופילי", וירידה בכמות לימפוציטים – "לימפופניה"
במ"ל הדם

29. 2. תקופה "מוסתרת" או לטנטית: השתפרות במצב הנפגע
2. תקופה "מוסתרת" או לטנטית: השתפרות במצב הנפגע. חולה מרגיש טוב יחסי, רק לחץ דם ודופק אינם יציבים. בהקרנה הייתה רק 25 – 100 רנטגן , לפעמים, הכול מסתיים כתגובה ראשונה ושלב הבא – השלב השלישי- התפרצות המחלה- לא מתפתח. בהקרנות תקופה לטנטית ממשיכה עד חודש, בהקרנות 150 – 300 ר"ג תקופה מצטמצמת עד 2 שבועות, ובהקרנה עד 600 ר"ג – רק 3-10 ימים. במשך הזמן הזה, לייקוציטיזיס ( עליית בכמות תאי דם לבנים ) מתחלף ללייקופניה - Leucopenia ( ירידת בכמות הלייקוציטים ), לימפופניה - Lymphopenia גודלת, אחר כך מופיעה ירידת בכמות טסיות-דם (טרומבופניה) – Trombopenia, עקב הפגיעה במח-עצם.
3. התפרצות המחלה: מצב חולה הולך ומחמיר כגון: הגברת חולשה כללית, עלית טמפרטורה, דימום בצורת נקודות בעור ובריריות, יכול להיות דימום במוח. התסמונת הכי אופייני – הוא ההתשה של המופואזיס – Hemopoezis - יצרת דם במח-עצם עקב מוות של תאי-גזה. כמות תאי-דם לבנים וטסיות-דם יורדת דרסטי. הדבר מביא להחלשת מערכת החיסון. זה מביא למחלות מודבקות שונות ( אינפקציה פנימית ). מופיעות שיבושים אנדוקריניים ונוירולוגיים. כהה יכול להמשך מכמה ימים עד 2-3 שבועות. במקרים קשים - המוות.
4. תקופת השיקום: מצב משתפר, טמפרטורת הגוף יורדת, בדם הפריפרי מתרחשת הגדלת כמות של תאי-דם לבנים וטסיות-דם, מופיע נורמליזציה של חילוף החומרים ועוד.
המנה: 1000 – 2000 רנטגן. תגובה ראשונה – אחרי דקות! מופיע אדמדמת בעור ( אריטמה – Eritema ). מופיע שלשול. עליית טמפרטורה עד 380C . לאחר השתפרות קלה , ליום 6 – 8 מתרחשת החמרה דרסתי של המצב: עליית טמפרטורה עד 040, ששלול חזק עם דם, הכאה, התייבשות, נקודות של דימום בעור ובריריות, סיבוכים אינפקציוניים. המוות מגיעה ליום ה-8 – ה-16
מחלת קרינה
בסגנון "המעי"

30. "טוקסמית" ( הפגיעה העיקרית בכלי הדם )
מחלת קרינה בסגנון
"טוקסמית" ( הפגיעה העיקרית בכלי הדם )
המנה: 2000 עד 8000 רנטגן. התגובה הראשונה דומה לסגנון "המעי". לפעמים אחרי הקרנה מופיעה ירידת לחץ דם ( Kollaps ) . ליומי ה-2 – ה-4 מופעים סימנים האופייניים לשיבושים בזרימת הדם: דופק חלש ומהיר, ירידת לחץ דם, הקטנת כמות השתן וסימנים של אי-ספקת כליות – עליית שתנן בדם. ל-3 – 5 יום מופעים סימנים של בצקת המוח. המוות מגיעה ל- 4 – 7 יום.
מחלת קרינה בסגנון
" צרברלית"
המנה: מעל 8000 רנטגן. לאחר ההקרנה מופיע קולפס ואיבוד הקרה. במקרה חסרת הקולפס – בדקות הראשונות מופיעים הכאה ושלשול עם הדם, עוויתיות שרירים, אחר- כך מתפתים בצקת מוח ואי-ספיקת כליות. המוות מגיעה לאחר כמה שעות.