2. הזכות של חופש הביטוי
באה לאפשר ליחיד להגשים את עצמו, נועדה לסייע בחשיפת האמת, ובאה להבטיח קיומן של חילופי דעות, החיוניים למשטר הדמוקרטי

3. הזכות להגנה על שם טוב
כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעיתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר.

4. הצורך באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב
דיני לשון הרע מעוצבים בדרך של מציאת איזונים בין האינטרסים המתנגשים השונים.
בית המשפט פוסק בעזרת הערכת משקלו הראוי של כל ערך, ואיזון בנקודת החיכוך.

5. 1. לשון הרע הוא כל דבר שפרסומו עלול –
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
הוצאת לשון הרע מהי?
1. לשון הרע הוא כל דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל מוצאו או דתו;

6. מהו הכלי / סטנדרט לבדיקה, האם אמירה מסויימת עולה כדי לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
מהו הכלי / סטנדרט לבדיקה, האם אמירה מסויימת עולה כדי לשון הרע?

7. (2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
פרסום מהו
2. (א) פרסום, לעניין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
(ב)(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע.
(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.
(כלומר – ישנה אפשרות שהפרסום יגיע לידיעת אנשים נוספים).

8. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
לשון הרע - עבירה
6. המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת.

9. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
לשון הרע – עוולה אזרחית
7. פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר תהא עוולה אזרחית. (גם אדם פרטי יכול להגיש תביעה, ולא המדינה. אם הנתבע נמצא אשם, הוא ישלם לתובע פיצויים).

10. אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת
11. (א) פורסמה לשון הרע באמצעי התקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו,(כלומר – הכתב), עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת. (בעליו של אמצעי התקשורת, המו"ל).
(ב) באישום פלילי לפי סעיף זה, תהא זאת הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת, שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פרסומה.

11. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
(ג) בחוק זה –
"אמצעי תקשורת" – עיתון כמשמעותו בפקודת העיתונות וכן שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור;
"עורך אמצעי תקשורת" – לרבות עורך בפועל, ובשידור – לרבות עורך התוכנית שבה נעשה הפרסום.
"אחראי לאמצעי התקשורת" – בעיתון – המוציא לאור, ובשידורי רדיו וטלוויזיה – מי שאחראי לקיומם. (כלומר – הבעלים).

12. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
ה ג נ ו ת
הגנת אמת בפרסום
14. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהיה זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה עניין ציבורי;

13. הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת זכות הציבור לדעת
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
ה ג נ ו ת
הגנת תום לב
15. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהיה זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת
זכות הציבור לדעת
ביקורת על נושאי משרה בשירות הציבורי.
הליכים משפטיים פומביים
ביקורת אומנותית. (הבעת דעה).

14. דוח הוגן על תאגיד ציבורי. הכחשה או גינוי של לשון הרע.
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
ה ג נ ו ת
תלונה לבר סמכא.
דוח הוגן על תאגיד ציבורי.
הכחשה או גינוי של לשון הרע.
שידור חי והנאשם או הנתבע או מי שאחראי לפי סעיף 11 לא יכול היה על הכוונה לפרסם לשון הרע.

15. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
שלילת הגנת תום הלב
(א) פורסמה לשון הרע באמצעי התקשורת לא תעמוד הגנת תום לב לערכו, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי תקשורת אם הנפגע, או אחד הנפגעים, דרש ממנו לפרסם תיקון או הכחשה מצד הנפגע ולא פרסם את התיקון או ההכחשה בכותרת מתאימה במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבה פורסמה אותה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה; ובלבד שהדרישה היתה חתומה בידי הנפגע, שהתיקון או ההכחשה לא היה בהם משום לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר, ואורכם לא חרג מתחום הסביר בנסיבות.

16. עורך אמצעי תקשורת לא יוכל לטעון לתום לב אם לא
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
שלילת הגנת תום הלב
עורך אמצעי תקשורת לא יוכל לטעון לתום לב אם לא
פרסם תיקון או הכחשה מצד הנפגע, בצורה בולטת ובזמן
סביר.על הדרישה לפרסום התיקון להיות חתומה בידי
הנפגע,התיקון או ההכחשה לא יהוו משום לשון הרע או
תוכן בלתי חוקי אחר, ואורכם לא יחרוג מתחום הסביר
בנסיבות.

17. האם האינטרנט עונה על הגדרת אמצעי תקשורת?
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
האם האינטרנט עונה על הגדרת אמצעי תקשורת?

18. האם תעמולת בחירות באינטרנט אסורה היא על פי חוק התעמולה?
תב"מ 16/01 ש"ס נ' אופיר פינס
האם תעמולת בחירות באינטרנט אסורה היא על פי חוק התעמולה?
האם ראוי ולגיטימי לעשות היקש מהדינים החלים על טלוויזיה ורדיו לגבי האינטרנט?

19. ת.א 37692/03 יצחק סודרי ואח נ' היידפארק
האם אתר אינטרנט הוא עיתון כהגדרתו בחוק?

20. ידיעה בפועל, ודאות הפגיעה ואפשרות מניעתה.
ת.א. 7830/00 בורוכוב נ' פורן
מבחן משולש ומצטבר:
ידיעה בפועל, ודאות הפגיעה ואפשרות מניעתה.

21. בית המשפט הטיל אחריות על:
ספק, שלא הסיר חומר פוגע ממחשביו:
הנפגע פנה אל ספק האינטרנט וביקש להסיר מידע פוגע. המידע אכן נחשב כפוגע, אולם הספק לא הסיר את המידע שפורסם.
הנתבע נדרש לשלם 30,250 ₪ בהסכם פשרה לתובע.

22. חשיפת שמות גולשים מעוולים
בשא 4995/05 פלונית נ' בזק ואח'
האנונימיות ככלי להגשמת חופש הביטוי.
החופש להשמיע.
החופש להחשף למידע.
ככל שמדובר בעבירה פלילית יש לחשוף את שמותיהם של גורמי העוול.

23. בש"א 4995/05 פלונית נגד בזק ואחרים:
אושרה בקשה לחשוף זהותם של משתמשי אינטרנט, שפירסמו לשון הרע על המבקשת וביתה בת השנה. בידי המבקשות נמצאות כתובות ה-IP שמהם הגיעו המשתמשים אל האתר, שבו פרסמו את דבריהם.
(מבקשת פסק הדין משתייכת לעדה החרדית והגולשים האנונימיים כתבו באינטרנט שביתה בת השנה היא ממזרה. האשמה חמורה שמסכנת את סיכוייה להינשא בעתיד).

24. חשיפת שמות גולשים מעוולים
בש"א /02 נירית ירון ואח' נגד וואלה
"המפרסם דבר מה באמצעי התקשורת אינו יכול לעשות כן תחת מסווה ועליו לשאת באחריות באופן אישי. ביהמ"ש אינו משחק מחבואים ומנהל הליכים כנגד בעלי דין המזדהים בשמם המלא."

25. חשיפת שמות גולשים מעוולים
הבחורה רצה ברחובות, כשעל גבה
כתובת: only want sex’'
הגברים רצים אחריה.
כשהיא מגיעה לספינה עליה היא עולה
היא מרימה את הכובע, ומתחתיו
מתגלת הכתובת המלאה:
Men only want sex
הכתבת פזית בניזרי (שם בדוי) פרסמה בטור שלה ב walla! ביקורת נוקבת נגד הבמאית נירית ירון, הבמאית שבימה את הפרסומות הסקסיסטיות של תפוזינה:

26. קטע מתוך כתבתה של פזית בניזרי* (שם בדוי)
כל שנה מצלמים אנשי "תפוזינה" איזה קשקוש סקסיסטי מעליב עם פטמות, תחת, וריצה. כל שנה יש להם את החוצפה לטעון ש"תפוזינה" שלהם היא האשה החדשה. נירית ירון היא אשה שמבינה דבר אחד או שניים באג'נדלות, ועל כן היא מתראיינת מדי שנה ומורחת אותנו בהן כמו עוף לחג. "טענות מהסוג הזה, שהאשה מנוצלת מינית", אמרה ל"מעריב" בראיון השנתי שלה, "מטילות עלי שעמום ושיממון... הפרסומת אכן מציגה את תפוזינה כבחורה שממשיכה לדעת כיצד להשתמש בגופה בשביל הכיף של עצמה. היא לא צריכה עצות מאף אחד או אף אחת. היא ממשיכה לעשות מה שבראש שלה. אני קצת מברכת על השערוריה, כי לי ברור שתפוזינה היא אשה ששולטת באופן עצמאי בירכיה, חמוקיה ושריריה".

27. קטע מתוך כתבתה של פזית בניזרי* (שם בדוי)
מה אמרנו לכם? אג'נד'לה. אז נכון, בפרסומת החדשה רואים בלונדינית חטובה רצה ברחוב, ושלושים גברים משולהבים מכתובת "רוצה רק סקס" על האימונית שלה רודפים אחריה בחייתיות. אבל מציאות האג'נד'לה הרפה והחנפנית בה כולנו חיות, מאפשרת לפרסומאית כמו ירון גרוניך (כן, ככה, בחיים לא נשכח!) להמשיך ולעודד אונס בכיף.

28. אמנם בית המשפט חייב את אתר walla!
לחשוף את שמה של הכותבת בשם פזית בניזרי,
(זוהי כתבת ידיעות אחרונות דנה ספקטור)
אולם בסופו של דבר התובעים נדרשו לשלם את
הוצאות המשפט, בסך 30,000 ₪. יש בכך ביקורת
של בית המשפט על כך שלא היה צריך כלל
להגיש את התביעה.

29. סעיף 15(6) לחוק איסור לשון הרע קובע:
בפסק הדין קבע השופט ורדי כי מדובר בביקורת לגיטימית ובכתיבה שהינה הבעת דעה בצורת פרודיה דמיונית, סרקסטית והומוריסטית ולא התייחסות אמיתית לאנשים עצמם. השופט קבע כי ספק אם הקורא הסביר יראה בכך פרסום שעלול לפגוע, לבזות ולהשפיל את התובעים.
השופט ורדי פירט את ההגנות של חוק איסור לשון הרע המתקיימות ועומדות לזכות הנתבעים, תחת סעיף 15 לעניין "תום לב":   
סעיף 15(6) לחוק איסור לשון הרע קובע:
"הפרסום היה ביקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי, ובמידה שהדבר כרוך בביקורת כזאת - הבעת דעה על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה יצירה או פעולה".
השופט ורדי הוסיף וקבע כי מדובר בעניין ציבורי ובאנשי ציבור שהתראיינו פעמים רבות לעיתון בהקשר לעבודותיהם.

30. בש"א 5478/06 קי.אס.פי מחשבים נגד ברק אי.טי.סי
מתן צו להורות על חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים, יש בו בעייתיות, אבק של מלשינות והפרה של ציפיותיהם הסבירות של הגולשים לשמירה על האנונימיות שלהם וביצור חופש הביטוי שלהם. ההכרעה שלי מעמידה את המבקשת במצב חמור על פיו, ייתכן, שנמנעת ממנה האפשרות להגיש תובענה אזרחית ולהיפרע על נזקיה.
אכן ראוי היה שהמחוקק יקבע את האיזונים הראויים לנוכח מציאות טכנולוגית זו המחייבת אמירות מחודשות של המשפט בסוגיות אלו שבדיני לשון הרע. משעה שהמחוקק נמנע לומר את דברו, ומערכת האיזונים שנוצקה בפרשת פלונית מקובלת עליי, לא נותר לי אלא לפסוק לדחיית הבקשה.

31. ספטמבר 2006, ת.א 51859/06 עו"ד שמעון דיסקין נגד עיתון הארץ
האם עיתון הארץ פעל להפסיק ולמחוק בזמן סביר את ההשמצות לאחר שפנה וביקש, שיעשו כן?
האם הפרסומים (טוקבקים) עוברים סינון מערכתי?

32. הלכות לשון הרע באינטרנט - סיכום
המפרסם אחראי בנזיקין לכל דבר ועניין.
אם האתר עונה על הגדרת אמצעי תקשורת, יחול ס' 11.
אם העורך או בעל האתר שולט על התוכן – יחוייב.
אחריות האתר לפעול להסרת לשון הרע.
חשיפת שמות הגולשים רק כאשר מוכחת כוונה לפגוע.

33. פיצוי
ללא הוכחת נזק.
השיקולים שביה"מ יביא בחשבון.
תביעת נזיקין

34. המצגת הוכנה על ידי עורכת הדין קרנית גפן.
עיבוד חלקי: ורד אורגיל.

35. תודה על תשומת הלב