1. 4. מדיניות החוץ של הנאצים 1933-1939
4. מדיניות החוץ של הנאצים
תוקפנות מול פיוס בשנות ה-30

2. תכני הפרק
מטרות היטלר כפי שיושמו במדיניות החוץ הנאצית מעלייתם לשלטון (1933) ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה (1939)
הצעדים במדיניות החוץ הנאצית ומשמעותם
מדיניות הפיוס של צרפת ואנגליה
הצעד האחרון ערב המלחמה, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב: הגורמים שהובילו אליו ומשמעותו

3. במקביל לביסוס המשטר הנאצי בתוך גרמניה פעל היטלר גם בתחום מדינות החוץ
במקביל לביסוס המשטר הנאצי בתוך גרמניה פעל היטלר גם בתחום מדינות החוץ. מדובר בצעדים הדרגתיים, תוך בחינת תגובת העולם.
חלק מהצעדים היו תוקפניים וחלקם נועדו להוליך שולל את העולם ביחס לכוונותיה האמיתיות של גרמניה.

4. מטרותיו של היטלר במדיניות החוץ
כל המטרות שיושמו בהמשך הופיעו כבר בספרו משנת 1924:
ביטול חוזה ורסאי אשר נתפס בעיני היטלר כהשפלה של האומה הגרמנית.
בהתאם לאידאולוגיה של אחדות הדם והאדמה: צירופם של אוסטריה, צ'כוסלובקיה וחלק מפולין לרייך הגרמני (אוכלוסיות ממוצא גרמני).
השתלטותה של גרמניה על "מרחב המחייה" של אירופה המזרחית (מרכז ומזרח פולין, רוסיה ושאר העמים הסלאבים) והפיכת האוכלוסייה באזורים אלו לעבדים לגזע הארי, גזע האדונים.
קבלת הכרה של מדינות העולם במשטר הנאצי.
הטעיה של מדינות העולם ביחס לכוונות האמיתיות של היטלר: התכוננות למלחמה תוך אשליה שפניו לשלום.
עטיפת הספר "מיין קאמפף" (מלחמתי)

5. 12 צעדים במדיניות החוץ הנאצית מעלייתם לשלטון עד לחתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב
...ומשמעותם

6. בכל אחת מהשקופיות הבאות יוצגו צעדים במדיניות החוץ של הנאצים בתקופה הנדונה. ציינו והסבירו לגבי כל אחד מהצעדים האם הם מבטאים:
תוקפנות/פיוס

7. 1. פרישה מחבר הלאומים ומהוועידה לפירוק הנשק (אוקטובר 1933)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
גרמניה התעלמה ממחויבותה לפרוק את נשקה ולא להחזיק צבא.
המשמעות- היטלר לא היה כפוף יותר לחבר הלאומים ולהחלטות חוזה ורסאי.
הסמל של חבר הלאומים
תוקפנות / פיוס

8. 2. הסכם אי התקפה לעשר שנים שנחתם עם פולין (ינואר 1934)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
פולין חששה מהתקפה של שכנתה ממערב ולכן היא חתמה על החוזה שיחזיק מעמד פחות משש שנים.
המשמעות- הובטח הגבול המזרחי של גרמניה, פורקה הברית בין צרפת לפולין והוצגה לגרמניה תדמית של מדינה שוחרת שלום.
תוקפנות / פיוס

9. 3. החזרת חבל הסאר לרייך הגרמני (מרס 1935)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
בעקבות תעמולה נאצית אגרסיבית, הוכרע במשאל עם שנערך בחבל הסאר (החלק המפוספס במפה), שהאזור אכן יועבר לגרמניה, לאחר שהיה בניהול חבר הלאומים מאז הסכם ורסאי.
המשמעות- היה זה ניצחון לתעמולה הנאצית ללא כל התנגדות מצד מדינות המערב.
תוקפנות / פיוס

10. 4. הקמת הצבא הגרמני החדש (מרס 1935)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
הוקם צבא שצויד במיטב החימוש הכבד, שהיטלר ראה בו כמשוחרר מכל ההגבלות של הסכם ורסאי.
המשמעות- התנערות נוספת של היטלר מהסכם ורסאי.
טנקים של הצבא הגרמני באפריקה (1942)
תוקפנות / פיוס

11. 5. חתימת הסכם ימי עם בריטניה (יוני 1935)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
הסכם שאפשר לגרמניה להקים כוח ימי כולל צוללות שיוכל להגיע לגודל של 35% מכוח הצי הבריטי.
המשמעות- נוצר יתרון לצי הגרמני בים הבלטי ובים הצפוני, הפרה נוספת של הסכם ורסאי וביטוי נוסף לפייסנות הבריטית.
אוניית הקרב הגרמנית "אדמירל גראף שפי" (1936)
Deutsches Bundesarchiv German Federal Archive), DVM 10 Bild )
תוקפנות / פיוס

12. 6. פלישת הצבא הגרמני לחבל הריין (מרס 1936)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
פלישה לחבל בגבול של גרמניה עם צרפת (החלק הכתום במפה), שהיה מפורז על פי הסכם ורסאי.
המשמעות- הייתה כאן הפרה בוטה של הסכם ורסאי ללא תגובה צרפתית משמעותית, שהובילה להתחזקות מעמדו של היטלר בגרמניה
תוקפנות / פיוס

13. * אירוע בינלאומי: אולימפיאדת ברלין (אוגוסט 1936)
היטלר מקיים אולימפיאדת ענק בברלין, בה הוא רוצה להראות את עליונות הגזע הארי. מרבית מדינות העולם משתתפות.
המשמעות- גרמניה זוכה ללגיטימציה בינלאומית בחגיגה הספורטיבית הגדולה.
פיקסל מחשבה
בתמונה צופים בנגינת המנון בטקס חלוקת המדליות. כיצד נוהג כל אחד מהזוכים בדוכן המנצחים? הסבירו.
ג'סי אוונס מארה"ב עומד בראש הפודיום של המדליות
Deutsches Bundesarchiv (German Federal Archive ( Bild 183-G00630

14. 7. חתימה על בריתות אידיאולוגיות-צבאיות:
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
ציר ברלין-רומא (נובמבר 1936): בין שני הדיקטאטורים, היטלר ומוסוליני.
הסכם "אנטי קומינטרן" (נובמבר 1936): בין יפן לגרמניה המכוון נגד ברית המועצות (הקומינטרן הוא גוף המייצא את עקרונות הקומוניזם בעולם).
ציר ברלין-רומא-טוקיו (יולי 1937): בין גרמניה איטליה ויפן. שלוש המדינות האלה יהיו בעלות ברית במלחמת העולם השנייה.
המשמעות- סולידריות (הזדהות) בין רודנים וברית אנטי סובייטית.
מוסוליני והיטלר (1937)
תוקפנות / פיוס

15. 8. מעורבות גרמניה במלחמת האזרחים בספרד (1936-1939)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
היטלר תמך בכוחות הפשיסטיים בהנהגת פרנקו, במהלך מלחמת האזרחים בספרד ושלח לו סיוע. מנגד בריטניה וצרפת נקטו עמדה ניטראלית.
המשמעות- עבור גרמניה היה זה "ניסוי כלים" ו"טבילת אש" במלחמה נגד המדינות שעתידות להילחם בו במלחמת העולם השנייה.
פיקסל מחשבה
שמו של הציור המפורסם ניתן לו משמה של עיירה בצפון ספרד. מה לדעתכם קרה בגרניקה? איזה רגש מעורר בכם הציור?
"גרניקה" (פבלו פיקסו, 1937)
גרניקה
תוקפנות / פיוס

16. 9. "מסמך הוסבאך" (נובמבר 1937)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
היה זה תזכיר שנרשם על ידי שלישו של היטלר (על שמו המסמך), בישיבה סודית שהתקיימה בגרמניה, בו הדגיש היטלר את מטרות מדיניות החוץ שלו: הצורך בהשגת מרחב המחייה והשגת פתרון בכוח של בעיית אוסטריה וצ'כוסלובקיה.
המשמעות- הייתה כאן תכנית למלחמה ולקיחה בחשבון אפשרות להתנגדות של בריטניה וצרפת.
פרידריך הוסבך
תוקפנות / פיוס

17. 10. סיפוח אוסטריה לרייך הגרמני - "אנשלוס" (מרס 1938)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
ב-1938 החליט היטלר שהוא חזק מספיק להתחיל בצעד. החל מפברואר החל היטלר ללחוץ על הקנצלר האוסטרי לבצע ויתורים לטובת גרמניה. משלא נענה, כחודש לאחר מכן (13 במרס 1938) פלשו כוחות גרמניה לאוסטריה ותוך שעות ספורות כבשו אותה ללא התנגדות. אוסטריה הריבונית נעלמה ושטחיה סופחו לגרמניה.
המשמעות- אוסטריה חוסלה כמדינה עצמאית, הפרת הסכם ורסאי , התחזקות הפופולאריות של היטלר בגרמניה והתחזקות מעמדו לאחר שגם בעקבות צעד זה מדינות המערב לא התנגדו. 6 מיליון האוסטרים הצטרפו לגרמנים ותעשיות הנשק והמכרות שלהם הועברו לשירות הרייך.
ב-1938 החליט היטלר שהוא חזק מספיק להתחיל בצעד. הוא זימן אליו את קנצלר אוסטריה, קורט פון שושיניג, ואילץ אותו לחתום על ויתורים שונים ובין השאר למנות נאצי לשר הפנים (פברואר 1938). שושינג התנה את הסכמתו למינוי בעריכת משאל עם בנושא. מדיניות היטלר נתמכה ע"י הנאצים באוסטריה שערכו הפגנות נגד הממשלה החוקית באוסטריה והשליטו טרור. שושינג התפטר מתפקידו. כחודש לאחר מכן (13 במרס 1938) פלשו כוחות גרמניה לאוסטריה ותוך שעות ספורות כבשו אותה ללא התנגדות. אוסטריה הריבונית נעלמה ושטחיה סופחו לגרמניה.
המשמעות- אוסטריה חוסלה כמדינה עצמאית, הפרת הסכם ורסאי , התחזקות הפופולאריות של היטלר בגרמניה והתחזקות מעמדו לאחר שגם בעקבות צעד זה מדינות המערב לא התנגדו. 6 מיליון האוסטרים הצטרפו לגרמנים ותעשיות הנשק והמכרות שלהם הועברו לשירות הרייך.
קהל אוסטרי מריע לנאצים עם כניסתם לוינה (מרס 1938)
Deutsches Bundesarchiv (German Federal Archive), Bild
תוקפנות / פיוס

18. 11. סיפוח חבל הסודטים וחיסולה של צ'כוסלובקיה כמדינה עצמאית (1938)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
זהו חבל ארץ במערב צ'כוסלובקיה על גבול גרמניה, שבו חיו כ-3 מיליון גרמנים. היטלר דרש את העברת החבל לגרמניה וצ'מברליין הפעיל לחץ על הצ'כים שיוותרו עליו כדי למנוע מלחמה. בספטמבר 1938 כונסה ועידת מינכן. הם הגיעו להסכמה שחבל הסודטים יועבר לגרמניה. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם פלש הצבא הגרמני לצ'כוסלובקיה וכבש אותה.
המשמעות-
הקרבת צ'כוסלובקיה על ידי המערב מתוך אשליה שזה יקדם את השלום, כלומר היה זה ביטוי קיצוני למדיניות הפיוס.
נחשפה חולשת בריטניה וצרפת, וברית המועצות הבינה שהיא לא יכולה לסמוך על המערב כבעלת ברית נגד היטלר.
מדובר בחבל ארץ במערב צ'כוסלובקיה על גבול גרמניה, שבו חיו כ-3 מיליון גרמנים. היטלר דרש את העברת החבל לגרמניה וצ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה, הפעיל לחץ על הצ'כים שיוותרו על הסודטים כדי למנוע פרוץ מלחמה. בספטמבר 1938 כונסה ועידת מינכן בהשתתפות ראשי הממשלה של ארבע המדינות: גרמניה, איטליה, בריטניה וצרפת. הם הגיעו להסכמה שחבל הסודטים יועבר לגרמניה. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם פלש הצבא הגרמני לצ'כוסלובקיה וכבש אותה.
ראש ממשלת אנגליה, נוויל צ'מברלין מנופף בהסכם עם חזרתו לאנגליה
ומכריז: "אני מאמין שזהו שלום לזמננו" (30 בספטמבר 1938)
סודטים
תוקפנות / פיוס

19. מדיניות הפיוס של צרפת ושל אנגליה לתוקפנות הנאצית

20. נקודה למחשבה
בשקופיות הקודמות הוצגו לפניכם אחד עשר צעדים מרכזיים שביצעו הנאצים מעלייתם לשלטון ב-30 בינואר 1933 ועד לצעד השניים עשר (ההסכם עם ברית המועצות) שהוביל לאחר שבוע למלחמה עולמית. היום אנו יודעים שקטיעת אחת מהחוליות בשרשרת הצעדים הייתה יכולה למנוע את ההתעצמות הנאצית. נסו להיכנס לראשיהם של מנהיגי המעצמות ולחשוב מדוע הם לא פעלו נגד היטלר?

21. האם המעצמות היו חייבות להגיב?
צרפת ואנגליה היו המעצמות הדמוקרטיות הגדולות של מערב אירופה. כמו כן, בימי מלחמת העולם הראשונה הן לחמו זו לצד זו (יחד עם איטליה) מול הגרמנים. אם כך, היה מצופה מהן שיגיבו בתקיפות לנוכח הצעדים התוקפניים של היטלר. תגובה מעין זו הייתה עשויה לבלום את התעצמות הנאצים ואולי גם למנוע את עשרות המיליונים שמתו במלחמת העולם השנייה. כפי שראינו – הם לא עשו זאת.
מדוע?

22. מדוע צרפת נהגה בפייסנות כלפי גרמניה?
הרצון למנוע בכל מחיר פרוץ מלחמה נוספת.
התפתחה מדיניות ביטחונית הגנתית שבאה לידי ביטוי בהקמת קו מז'ינו ופירושה, שצרפת לא תיזום מתקפה.
התגבש מחנה ימני שגילה אהדה למשטרים טוטליטאריים בגרמניה ואיטליה ולכן הייתה התנגדות לפעול נגד אותם משטרים.
בשל פיצול מפלגתי בצרפת וממשלות מתחלפות היה קושי בקבלת החלטות נחרצות.

23. מדוע בריטניה נהגה בפייסנות כלפי גרמניה?
הרצון למנוע בכל מחיר פרוץ מלחמה נוספת.
בבריטניה התפתחה גישה פציפיסטית של התנגדות עקרונית לנשיאת נשק, בעקבות הסבל של האנגלים במלחמת העולם הראשונה.
בבריטניה קוצץ תקציב הביטחון על פי חוק, מתוך הנחה שבעשר השנים הבאות לא תפרוץ מלחמה, כלומר, בריטניה למעשה לא מוכנה הייתה למלחמה.
היו שטענו, שאכן גרמניה קופחה בהסכם ורסאי הן בנושא הצבא והן בהטלת האשמה עליה כאחראית יחידה לפרוץ המלחמה.
בשל הפחד מהתפשטות הקומוניזם היו שסמכו על היטלר שיבלום את "הסכנה האדומה".

24. התפתחות מדיניות ביטחונית הגנתית (קו מז'ינו)
לפניכם הסיבות למדיניות הפיוס של צרפת ובריטניה לצעדיה התוקפניים של גרמניה. כתבו איזו מן הסיבות מתאימה לכל אחת מהמעצמות ואיזו לשניהם?
התפתחות מדיניות ביטחונית הגנתית (קו מז'ינו)
קיצוץ דרמטי בתקציב הבטחון מתוך הנחה שמלחמה לא עתידה לפרוץ בקרוב
התפתחות של גישה פצפיסטית (רדיפת שלום)
הרצון למנוע מלחמה נוספת בכול מחיר
התפתחות מחנה ימני שגילה אהדה לפשיזם
ראו בהיטלר כבלם לקומוניזם המאיים
אי יציבות פוליטית

25. הצעד האחרון לפני המלחמה: הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (אוגוסט 1939)
צעדים במדיניות החוץ הנאצית
לאחר שנים בהם נוכח סטלין לראות כי הנאצים פועלים בתוקפנות והעולם המערבי שותק, הוא נעתר להצעת הגרמנים ושר החוץ הסובייטי, מולוטוב, חתם על הברית עם שר החוץ הגרמני, ריבנטרופ, ב-23 באוגוסט. לאחר ש"הובטחה" החזית המזרחית של הגרמנים הם יכלו לפלוש לפולין 8 ימים בלבד לאחר החתימה.
בהסכם בין גרמניה וברית המועצות, שנחתם בין שרי החוץ היו חלק גלוי וחלק סודי.
בחלק שפורסם היו הסעיפים הבאים:
הסכם של אי התקפה ל-10 שנים.
אם אחת המדינות תותקף על ידי מדינה שלישית תשמור בעלת בריתה על ניטראליות.
בנספח הסודי, שהתגלה רק מאוחר יותר, שתי המדינות חילקו ביניהן שטחים במזרח אירופה בצורה הבאה:
גרמניה תקבל את השליטה על מערב פולין וליטא
ברית המועצות תקבל את השליטה על מזרח פולין, פינלנד, לטביה, אסטוניה וחבל בסרביה שברומניה.
תוקפנות / פיוס
ריבנטרופ חותם על ההסכם, כשסטלין צופה מאחור

26. מדוע חתמה גרמניה?
ההסכם מבטיח לגרמניה את בידודה של פולין ויד חופשית לתקיפתה ללא חשש מתגובת ברית המועצות.
ההסכם מקטין את הסכנה של הגרמנים ל-2 חזיתות לחימה בעקבות החלטתם לצאת למלחמה באירופה (הם יהיו שקטים ביחס לחזית המזרחית).
הייתה תקווה שההסכם יביא גם יתרונות כלכליים לגרמניה (אוצרות טבע).
מדובר ב-2 מדינות שהמכנה האידיאולוגי המשותף שלהן היה: התנגדות לדמוקרטיה ולקפיטליזם.

27. מדוע חתמה ברית המועצות?
מתוך חשש מהחולשה שהפגינו מדינות המערב נוכח תוקפנותו של היטלר, העדיף סטלין חתימה על הסכם עם היטלר על פני הסכם עם המערב.
סטלין חשש שהמערב עלול להקדימו ולחתום הסכם עם היטלר, על רקע ההתנגדות המשותפת שלהם לקומוניזם.
ההסכם עם היטלר העניק לברית המועצות את אפשרות ההתפשטות לתוך פולין ולארצות הבלטיות.
יש הטוענים שההסכם העניק לסטלין עוד מרווח של זמן כדי להיערך לקראת מערכה צפויה, שכן הוא היה מודע לשאיפות של היטלר להשיג את "מרחב המחיה" על חשבון שטחי ברית המועצות.
חלוקת פולין בין בריה"מ לגרמניה לאחר המתקפה שפתחה את המלחמה

28. חיילים גרמניים מבקיעים את הגבול הפולני (1.9.39)
סוף דבר
הגרמנים והסובייטים כיבדו את ההסכם ואכן אף אחת מהמדינות לא תקפה את רעותה והשטחים חולקו לפי הכתוב.
10 שנות אי ההתקפה הסתיימו לאחר פחות משנתיים ב-22 ביוני 1941 עם תחילת מבצע ברברוסה, בו פלשו כוחות הצבא הגרמני לברית המועצות.
כמעט בכל אחד מהצעדים התוקפניים של גרמניה היטלר חש שהוא יכול להמשיך בדרכו מפני שהעולם לא מגיב. רק ב-1 בספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה לפולין, בריטניה וצרפת "יתעוררו" ותחל מלחמת העולם השנייה.
חיילים גרמניים מבקיעים את הגבול הפולני (1.9.39)
Deutsches Bundesarchiv German Federal Archive), Bild A)

29. סדרו את האירועים על פי סדר התרחשותם
תאריך
פלישת הצבא הגרמני לחבל הריין
היטלר עולה לשלטון בגרמניה
סיפוח אוסטריה- אנשלוס
החזרת חבל הסאר לגרמניה
ייסוד ציר ברלין-רומא
ועידת מינכן- סיפוח חבל הסודטים
פרוץ מלחמת העולם ה-2
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב
ינואר 1933
מרס 1935
מרס 1936
נובמבר 1936
מרס 1938
ספטמבר 1938
אוגוסט 1939
ספטמבר 1939

30. מה למדנו? מדיניות החוץ של היטלר 33-39
מה למדנו? מדיניות החוץ של היטלר 33-39
במדיניות החוץ יישם היטלר את האידיאולוגיה שלו.
בריטניה וצרפת נהגו בפייסנות בעיקר מפני שהן לא רצו במלחמה נוספת.
13 צעדים היו להיטלר במדיניות החוץ כשכולם זכו ביחס סלחני מצד המעצמות. הצעדים החשובים: פלישה לחבל הסאר, האנשלוס, סיפוח חבל הסודטים והסכם מינכן ולבסוף הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

31. הנושא הבא מלחמת העולם השנייה והשואה חלק שני:ספטמבר 1939 – יוני 1941