1. ערב עיון לציון הוצאת המהדורה העברית של הספר
21 בפברואר 2013

2. שלוש מגמות מרכזיות בהיסטוריה הכלכלית של היהודים:
פרק 1: משנת 70 לספירה עד 1492 : כמה יהודים היו בעולם, היכן התגוררו וממה חיו?
שלוש מגמות מרכזיות בהיסטוריה הכלכלית של היהודים:
1. אפיון המקצועות ( לספה"נ באימפריה המוסלמית)
מרבית היהודים עברו מחקלאות לעיסוקים עם מיומנות מקצועית בערים – אומנויות, מסחר, כספים ורפואה.
( לספה"נ במערב אירופה) מעבר להלוואה בריבית
דמוגרפיה: אוכלוסיה
האוכלוסייה היהודית קטנה: מכ-3.5 ל- 1.5 מיליון
האוכלוסייה היהודית קטנה: מכ-1.5 ל- 1 מיליון
3. דמוגרפיה: הגירה
הגירה של יהודים "מיומנים" מהמזרח למערב בתוך האימפריה המוסלמית ולאירופה המערבית

3. האוכלוסייה הכללית והיהודית בעולם (מערבית מאירן, צפון אפריקה ואירופה)
אוכלוסייה כללית (מיליונים – ציר ימני)
אוכלוסייה יהודית (מיליונים – ציר שמאלי) 65
650
1170
1492

4. האם קיים גורם מרכזי אחד המסביר את כל שלושת התופעות ומייחד את היהודים ?
פרק 2- האם היו היהודים מיעוט נרדף?
האם קיים גורם מרכזי אחד המסביר את כל שלושת התופעות ומייחד את היהודים ?
הטיעון המרכזי שניתן על ידי ההיסטוריונים (ססיל רות – אוקספורד):
מקצועות עירוניים - דחפו והגבילו את היהודים
“The Jew was driven by the unfortunate circumstances of his history to be predominantly a townsman. He had to seek an outlet, despairingly, in every branch of urban economy. Yet even here he found himself hampered at every turn by repressive legislation—whether in buying, selling, or manufacturing. ”[Roth 1938, 228]
אוכלוסייה - "טבחו בנו..."
הגירה - "הגלו אותנו מארצנו ...."; מיעוט נרדף
העובדות לא תומכות בתאוריות הקיימות: מגבלות; מיעוט נרדף; ניידות ההון האנושי

5. ליישום שינוי זה נהייתה השפעה דרמתית על הכלכלה והדמוגרפיה של היהודים.
התזה המרכזית
במאות 2-1 לספירה, לאחר חורבן הבית השני, הדת היהודית עברה שינוי נורמטיבי מהותי. מדת המבוססת על קורבנות וטהרות לדת הדורשת חינוך וידע בקריאה לכל הגברים.
ליישום שינוי זה נהייתה השפעה דרמתית על הכלכלה והדמוגרפיה של היהודים.

6. רקע: רפורמת החינוך בדת היהודית
פרק 3 - עם הספר, 200 לפנה"ס 200- לספירה
רקע: רפורמת החינוך בדת היהודית
200 לפנה"ס עד 70
קבוצות דת רבות ביהדות: צדוקים, פרושים, איסיים, שומרונים, נוצרים.
הפרושים: מדגישים את לימוד התורה הכתובה והתורה שבעל פה.
שנת 64: בן גמלא קובע נורמה דתית: אבות חייבים לשלוח את בנם לבי"ס ללמוד תורה. למה?
70 עד 135 לספירה
בית המקדש נחרב
הצדוקים נטבחים ונעלמים – יוספוס פלביוס כותב.
הפרושים אשר התנגדו למרד נעשים מנהיגי הדת היהודית.
החלטה: הקורבנות יפסקו ויוחלפו בלימוד התורה בבתי הכנסת.
ההנהגה היא בידי הרבנים המיישמים את ההחלטה.

7. 135 עד 200 לספירה הנצרות נפרדת מהיהדות
המשנה (שנת 200): נערכת על ידי ר' יהודה נשיא. 6 כרכים של חוקים לחקלאים בארץ ישראל. דגש על לימוד קריאת התורה. הלימוד נעשה בבתי הכנסת.
אחרי שנת 200: התלמוד נכתב ו"עם הארץ" (שאינם יודעים לקרוא ו/או אינם מלמדים את בניהם) נעשים חסרי זכויות בדין היהודי (אופנהימר). התלמוד עוסק באוכלוסיה חקלאית ובלימוד התורה. המאה השניה היא נקודת ההתחלה של השינוי ביהדות.

8. על בסיס התיאוריה הכלכלית: מה הן ההשלכות של חובת החינוך על חקלאים?
פרק 4 - כלכלה של קריאה וכתיבה בעברית בעולם של חקלאים
על בסיס התיאוריה הכלכלית: מה הן ההשלכות של חובת החינוך על חקלאים?
הנחה: לחינוך היהודי אין תמורה ביצור החקלאי
המודל: חקלאי יהודי מחליט להשקיע בחינוך בנו כדי לקיים את דרישת הדת, או נמנע מהשקעה זו ובוחר האם להתנצר. חקלאי לא יהודי לא ישקיע בחינוך ילדיו. קיים שוני רב בין הפרטים: קירבה לדת; הכנסה; יכולות.
תוצאה 1: עלות המורים והספרים לחקלאי בסף קיום גורמת לחלקם – הורים שאינם קוראים, רקע יהודי מועט, עניים ובעלי יכולת לימוד מוגבלת - להמיר את דתם. חלק מהחקלאים היהודים יעזבו.
לכן, יהדות לא יכולה להתקיים לאורך זמן ארוך בחברה חקלאית החיה על סף הקיום ונתונה לתנאי מחיה משתנים.
תוצאה 2: לחקלאים יהודים אשר למדו בבית הכנסת לקרוא (לכתוב) יש יתרון יחסי בתעסוקות בהם לקריאה, כתיבת חוזים ותקשורת יש תשואה גבוהה.

9. חקלאים יהודים לפני המאה ה- 7: חינוך
פרק 5 - היהודים בתקופת התלמוד, : המיעוט הנבחר
חקלאים יהודים לפני המאה ה- 7: חינוך
ספראי (1994) עלויות המזון והמיסים היו כ- 85% מההכנסות. עלות החינוך: מורה - שכר גבוה מפועל חקלאי, ספר = עלות של לפחות שתי פרות, אובדן עבודת ילדים ובתי הכנסת. עלות גבוהה שיצרה התנגדות בקרב חסרי ההשכלה.
למרות זאת ידע קריאת התורה בין יהודי ארץ ישראל ובבל גדל בהתמדה בתקופת כתיבת התלמוד (נחתם ב-350 בטבריה ו- 490). קיימות עדויות מהתלמוד על קיום הלימוד בבתי הכנסת. הנוהג של ירחי כלה – התכנסות בישיבת בבל בחודשים שבהם אין עבודה חקלאית מראה על לימוד בין חקלאים.
עובדות ארכיאולוגיות מבתי הכנסת בארץ ישראל ובבל (עיראק ופרס) – בניית בתי כנסת (לימוד הקריאה) כאשר האוכלוסייה קטנה

10. מהארכיאולוגיה והתלמוד
בתי כנסת רבים הוקמו בין 200 ל- 500 בישובים חקלאיים קטנים בארץ ישראל כולה ובבבל.
בבתי הכנסת לימדו מורים את הבנים לקרוא תורה בעברית
בין הקהילות נוצר קשר תכתובת שהפיץ את החלטות הרבנים, חוקי המשנה ופירושה וכן תהליך השאלות ותשובות (שו"ת- Responsa)
רקע כלכלי באימפריה הרומית בכלל וארץ ישראל:
בין 200 ל- 400 מצב כלכלי ירוד
מסקנה מהתיאוריה הכלכלית: תהליך של עזיבת ארץ ישראל והיהדות בכלל.

11. סיכום על אוכלוסיית היהודים: המרת הדת
ארץ ישראל – מצריים (אימפריה רומית)
חקלאים יהודים עניים אשר שלא השקיעו בלימוד תורה המירו את דתם לנצרות במאות 2-3(Baron). אוכלוסיה יהודית קטנה בתקופת בניית בתי הכנסת.
שומרונים: חקלאים שומרונים המירו את דתם לנצרות במאה ה- 5 (משה גיל) .
נהרגו ונטבחו במרידות (מרד טריאנוס 115 ומרד בר כוכבא) כ- 800 אלף.
ירידת אוכלוסיה כללית כתוצאה ממצב כלכלי – 700 אלף.
מסופוטמיה
אוכלוסיה נוצרית גדלה במסופוטמיה ודומה בגודלה ליהודים בשנת- 600.
אוכלוסיה יהודית קטנה במעט למרות הגירה מארץ ישראל וממצרים.
מצב כלכלי בעיראק טוב - יחסית
מסקנה: בין 100 ל- 650 לספירה כמיליון וחצי יהודים המירו את דתם – כנראה לנצרות.
חלק גדול מהיהודים שעסקו בחקלאות ידע לקרוא וחלק קטן אף לכתוב.

12. מעבר מחקלאות לעיר: 750 עד 900 לספירה
פרק 6 - מחקלאים לסוחרים,
מעבר מחקלאות לעיר: 750 עד 900 לספירה
במשך המאות 4 עד 7, חקלאים יהודים מיומנים לא יכלו למצוא תעסוקה בערים מאחר והערים היו בנסיגה כלכלית.
במאות 8 – 9, האימפריה המוסלמית התפתחה כלכלית והתרחש תהליך עיור מסיבי וכן קשר מסחרי חופשי מסין עד ספרד. בגדד עיר של כמיליון.
המעבר מחקלאים ליושבי ערים ערך כ- 150 שנה.
ב- 900 כמעט כל היהודים בעיראק, פרס, סוריה ומצרים היו בעלי מקצועות עירוניים כסוחרים, אומנים, רופאים ומלווים בריבית (גיל).
בתקופה זו באימפריה המוסלמית היהודים לא הוגבלו כלל ולא נרדפו כלל – זהו "תור הזהב". למה כל היהודים עברו לערים?
מאפייני תעסוקה אלו נשארו המאפיינים של היהודים עד עצם היום הזה. לאורך כל ההיסטוריה ההכנסה במקצועות עירוניים גבוהה משמעותית מזו של החקלאים.
מקצוע
ערים

13. מהי התמורה הכלכלית לחינוך יהודי במקצועות עירוניים?
היכולת לדעת שפה אחת – עברית – מאפשרת לקרוא ולכתוב שפות נוספות (ערבית – עברית, לדינו, אידיש, צרפתית-עברית) - גניזה.
השפה האחידה אפשרה לכתוב חוזים והסכמים כלכליים, הלוואות והתחייבויות כספיות. הדין היהודי נתן חוקים למימוש חוזים ושותפויות.
השפה איפשרה את יצירת רשת דואר ומסחר בין יהודים תוך הסתמכות על מערכת המשפט היהודי (שו"ת) וסנקציה קהילתית (גרייף).
השפה עזרה לבעלי המקצועות היהודים להסתמך על חוזים ביצירת מוצרים בהזמנה (נעליים, חליפה, וכד'.)

14. התיאוריה הכלכלית של חינוך ודת לסוחרים
הנחה נוספת לתאוריה: הכנסה מעיסוק במסחר ואומנויות תלויה חיובית בהשכלת הסוחר ובניו.
תוצאות:
חינוך: סוחר יהודי ישקיע יותר בחינוך ילדיו מאשר סוחר לא יהודי.
המרת דת: אם אין הפליה ביכולת לסחור ואם המס על סוחר יהודי ולא יהודי זהה – אזי היהודי לא ימיר את דתו.

15. הרחבת החינוך היהודי מ- 900 עד 1250 שלמה גויטן "חברה ים תיכונית"– מבוסס על הגניזה מקהיר
מורים לימדו עברית כדי לקרוא את התורה והתפילות בבית הכנסת. המשפחות שילמו לקהילה עבור המורים ועבור לימוד היתומים ובני העניים, בכל הקהילות היהודיות בארצות האיסלם.
בבתי הספר לימדו גם ערבית וחשבון (בעל פה).
גם מוסלמים למדו בבתי הכנסת מושגי יסוד בחשבון ולימודים כלליים אחרים. הידע הנדרש בכתיבה נלמד לפי המקצוע המיועד.
האוכלוסייה היהודית בין 600 ל 1170 עולה מ 1.2 ל 1.5 מיליון (2% מהעולם)

16. תפוצה מרצון: (800-1250) ההגירה של יהדות "מיומנת" למערב
פרק 7 - היהודי המשכיל נודד, 800 ‑ 1250
תפוצה מרצון: ( ) ההגירה של יהדות "מיומנת" למערב
טיעון מרכזי: דרישות הלימוד ומערכת הישיבות והרבנים יכולה להתקיים בזמן הארוך בכלכלה של ימי הביניים רק אם נתאפשר ליהודים למצוא תעסוקות הנותנות תשואה גבוהה להשקעה בחינוך.
ההגירה היהודית בתוך האימפריה המוסלמית ולאירופה הנוצרית נותנת תמיכה עובדתית לטענה זו. הישיבות "נדדו" עם הכסף.
באימפריה המוסלמית ( ): הגירה חופשית להודו, מצרים, צפון אפריקה וספרד. ללא מגבלות בניידות, מסחר או קרקע. "תור הזהב" (950) - מעבר מרכז הכובד הדתי לספרד - גרנדה.
העברית מתחדשת ומהווה בסיס לקשר בין אוכלוסיות רחוקות (הגניזה – סיפורי אברהם בן עיזו). עושרו של יהודה נגיד שעסק בסחר בין לאומי מגרנדה. הכרה בתרומת היהודים לכלכלה בספרד, אבל היו פרעות ביהודים.

17. ההגירה למערב אירופה הנוצרית (900-1200) היא מרצון ותחת המגבלות של האפיפיור והשליטים המקומיים.
היהודים מהגרים לצרפת, גרמניה ואנגליה בהזמנה (בעידוד הכנסיה) לאחר שדלנות אצל השליטים המקומיים. קהילות עשירות במאות ערים. ( ראשון: לואי ה-I בצרפת ב )
בצ'רטרים שניתנו למשפחות יהודיות נאמר במפורש שמיומנותם המיוחדת (הון אנושי) בפעילות מסחרית ופיננסית היא הסיבה שניתנת להם האפשרות לחיות בתוך הערים הנוצריות (למרות שרצחו את ישו). נוכחותם נתפסה כהכרחית לצמיחה הכלכלית של הערים.
בצ'רטרים בתקופה זו לא היו מגבלות על פעילותם הכלכלית וניידותם בין ערים וארצות.

18. התפוצה היהודית בשיאה מתוך יומני המסע של בנימין מטודלה (1170)
בעיראק, פרס ותימן: 80 אחוז מיהדות העולם.
ספרד המוסלמית: אוכלוסיה יהודית קטנה עשירה ומשפיעה בכ- 150 ערים.
צרפת, אנגליה וגרמניה: אוכלוסיה יהודית קטנה (אשכנז) בעלת חשיבות דתית מרכזית שהתגוררה ביותר מ – 160 ערים.
ועוד עשרות קהילות קטנטנות של יהודים בכל איטליה, בוהמיה, ארץ ישראל, מצרים, צפון אפריקה, מרכז אסיה, סין והודו.
כמעט כל הקהילות מקיימות קשר רציף באמצעות תכתובות השו"ת. מרכז הכובד בצרפת-גרמניה וספרד.
מחקרים גנטיים מראים היום על קשר משמעותי בין היהודים מכל התפוצות, ולכן כנראה כולם מעיראק.

19. המעבר לריבית (1100-1300) מה צריך כדי להיות מלווה בריבית?
פרק 8 מאפליה או מבחירה? מסוחרים למלווים בריבית ‑1000
המעבר לריבית ( ) מה צריך כדי להיות מלווה בריבית?
לדעת לקרוא ולכתוב חוזה, הון אישי וקשר להון חלופי (מרבית ההלוואות הן לשבוע עד חודש – ריבית: אחוז לשנה).
לקבל אישור מהשליט לעסוק בהלוואה בריבית, תמיכה בקיום החוזה ותשלום לשליט (צ'רטר).
מערכת חוקית ליישום החוזה בהסכמה
ליהודים היו את כל המרכיבים למן המאה ה- 10 באירופה. עיסוק עיקרי באנגליה, צרפת וגרמניה 1150 עד 1300.
מי התחרה בהם? הנזירים והלומברדים (סוף המאה ה- 13)
היהודים התמחו בריבית לפני המגבלות על נוצרים וייסוד הגילדות
אנגליה 1066 – 1290: כ משפחות גורשו מאחר והיו מלווים בריבית וסירבו לעסוק במקצועות אחרים.
צרפת – מהמאה ה-9 גורשו לראשונה ב ולבסוף 1395.

20. הכיבוש המונגולי של פרס ועיראק – האם היהודים יכלו לחיות כחקלאים?
פרק 9 - זעזוע הכיבוש המונגולי: האם תעמוד היהדות בקריסתם של המסחר ושל הכלכלה העירונית?
הכיבוש המונגולי של פרס ועיראק – האם היהודים יכלו לחיות כחקלאים?
המונגולים כובשים את עיראק ופרס ב והורסים את הכלכלה המקומית.
כתוצאה מטבח, רעב ומחלות האוכלוסייה המקומית קטנה בכמחצית. הפעילות הכלכלית צנחה בכ- 80 אחוז (על פי המיסוי).
האוכלוסייה היהודית בעיראק, פרס ותימן קטנה מכ- 800 אלף לכ- 100 אלף.

21. מה קרה ל כ- 800 אלף יהודי עיראק ופרס בעקבות הכיבוש וההרס המונגולי
מה קרה ל כ- 800 אלף יהודי עיראק ופרס בעקבות הכיבוש וההרס המונגולי? (אליהו אשתור)
הם לא היגרו לסוריה, סיציליה, מצריים ומערב אירופה ולא היה להם מה לחפש במזרח. מדהים!
המונגולים טיפחו (יחסית) את היהודים בבגדד.
כמחצית כנראה מתו כמו יתר האוכלוסייה.
האוכלוסייה הענייה כנראה עברה לחקלאות והמירה את הדת לאסלם. בתי הכנסת חרבו בערים במאה ה- 14 וגם ראשי הקהילה התאסלמו באמצע המאה ה-14 (גיל).
המרת דת בין יהודים עניים בתנאים כלכלים קשים מחזקת את טענתנו על השפעת הצורך ללמוד ולקיים את הישיבות על הכלכלה והדמוגרפיה של היהודים.

22. סיכום
חלק מהותי בדת היהודית הוא הצורך ללמד את הבנים לקרוא תורה, משנה ותלמוד בשפת המקור – עברית (ארמית).
הידע לקרוא ולכתוב, מערכת החוקים, השיפוט והתכתובת נתנה ליהודים יתרון יחסי במקצועות עירוניים הדורשים מיומנות גבוהה.
עלות החינוך ומערכת השיפוט היהודי היו גבוהות עבור חקלאים עניים על סף קיום, ולכן אוכלוסיה זו עזבה את היהדות באלף הראשון ועד העת החדשה.
לנורמות חברתיות (דתיות) יש השפעה ארוכת שנים על הכלכלה

23. פרק 10 - מ־ 1492 ועד ימינו: שאלות פתוחות
אוכלוסיה:
ב 1492 כ 450 אלף יהודים ספרדים וכ 450 אלף יהודים אשכנזים.
ב 1939 כ 2 מיליון יהודים ספרדים וכ 15 מיליון יהודים אשכנזים.
למה?
מקצועות:
ב %-96% מהיהודים תושבי ערים במקצועות מיומנים (קוזנץ,1956)

24. הגירה: סוף המאה ה 19 מהגרים למערב (ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה):הצלחה מסחררת למה? בספר הבא...
תודה