1. היסטוריה דרך ראי האמונה
הרעיון הוא להשוות בין שני טקסטים שמתארים את אותם המאורעות
דרך נקודות הדמיון והשוני בטקסטים לנסות לקבל תמונה מעמיקה יותר אודות המניעים השונים של המחברים ואופי האירועים עצמם
*אולי כדי להתמקד יותר ולדון רק בחלק ספציפי של הספרים?
*קשה לי להתמודד לבד עם ספר דניאל אני חושב לוותר עליו...
מה היו המנעים האידיולוגים שהנחו את מחברי מקבים א' ומקבים ב‘ וכיצד הם באים לידי ביטוי בטקסט

2. דרכי פעולה : סקירה ביוגרפית אודות המחברים
חקירת הכלים הספרותים שבאים לידי ביטוי בספרים השונים
ניתוח מעמיק של הטקסט
השוואת בין תיאורים שונים של אותו אירוע בטקסטים שונים
-דרך בחינה של חיי המחברים והשיוך הפוליטי שלהם ניתן יהיה לקבל הקשר לטקסט שיועיל בפירושו
הסגנונות השונים שבאים לידי ביטוי בטקסט נובעים מצרכי המחבר, בעזרת השוואה בין המקורות ניתן יהיה לקבל תמונה מעמיקה יותר של המניעים שלהם
-דרך ניתוח מעמיק של מאורעות ספציפים ניתן יהיה להבחין בפרטים שהושמטו או זכו ליותר חשיבות באחד הכתבים וכך יהיה אפשר להבין בצורה יותר טובה את שאיפותיו של המחבר

3. מחבר מקבים א'
שם המחבר אינו ידוע לנו אך ניכר בחיבורו שהיה היסטוריון מיומן
נכתב בעיברית בארץ ישראל בתקופה או קרוב אליה
מן הטקסט ניתן להסיק שהמחבר תמך רבות במשפחת חשמונאי מקורב אליה ומסייעה בידי בניה המושלים ביהודה
מקבים א' נכתב במקור בעברית(שרד ביוונית דרך תרגום ה 70) שם המחבר אינו ידוע לנו אך ניכר בחיבורו שהיה היסטוריון מיומן, בן בית במורשת ההיסטוריוגרפית המקראית, אך גם חי ופועל בהשפעת רוח הזמן של ימיו. מן הטקסט ניתן להסיק שהמחבר תמך רבות במשפחת חשמונאי, מקורב אליה ומסייעה בידי בניה המושלים ביהודה
ספר מקבים א' כתוב בדרך רציונלית ומתאר את מהלך האירועים כמעשי אדם, והאל אינו ממלא בהם תפקיד חשוב 3

4. מחבר מקבים ב'
נכתב במקור על ידי יאסון מקיריני ביוונית סיבות שנת 100 לפני הספירה, הספר ששרד הוא אך סיכום של ספריו
מטרת החיבור במידה רבה היא ביסוס יום חג
האם העותק שנותר לנו נכתב בידי מחבר אחד? לאורך החיבור יש חוסר עקביות שמעלה חשד שאכן כך הדבר
Jason of Cyrene a Hellenistic Jew who lived about 100 BC and wrote a history of the times of the Maccabees down to the victory over Nicanor( BC). This work is said to have been in five books and formed the basis of the present 2 Maccabees
יום ניקנור, י"ג באדר 161 לפסה"נ, מצוין כיום חג בספר מקבים ב' ובמגילת תענית - חיבור הכולל רשימה של ימי חג, שבהם אסור לנהוג מנהגי אבלות.
יום ניקנור נקבע כיום חג לדורות לזכר הניצחון של יהודה המקבי ואנשיו על ניקָנוֹר, מפקד הצבא הסלווקי שנשלח לעזרת הכהן הגדול אלקימוס. ציון של ניצחון צבאי כְּיום חג היה מנהג רוֹוֵחַ בתרבות יוון ולכן קביעת יום הניצחון על ניקנור כיום חג - מבטאת את השפעת תרבות יוון על יהודה.
או חנוכה בכלל?
האם מקבים ב הוא ספר אחיד? הספר שבידנו הוא נוסח מקוצר לעבודתו של יאסון איש קיריני, האם היחידות השונות במקבים ב הגיעו כולם מיאסון? ישנם טענות עודות מחבר אחר או אולי אפילו מקורות אחרים לסיפור אלאזר והאם ושבעת בניה, שכן הם אינם תואמים את הכתיבה בשאר הספר, מה היו מנעי המחבר להוספת חלקים אלו? 4

5. מוטיבים מרכזים וכליים ספרותיים שבאים לידי שימוש בספר מקבים א'
מוטיבים מרכזים וכליים ספרותיים שבאים לידי שימוש בספר מקבים א'
הקבלה בין מתיתיהו לדמויות שזכו לחסד האל
תמיכת האל (או המחבר) בבית חשמונאי
-בסיפורו מותו של מתיתיהו הסופר עצמו עורך הקבלה בינו לבין פינחס בכך ששניהם פועלים כאשר האל כועס על בני ישראל, אותה קנאות שתוביל לגדולה
פנחס מפורסם בשל מעשה הקנאה שלו לשם ה', בעת הריגתו את זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, ואת כזבי בת צור, בת נשיא מדין, בשעת חטא פעור בשיטים. בעקבות המעשה, הוכרז פינחס ככהן מובחר
-בסיפור בריחתו של מתיתיהו להרים ניתן לראות הקבלה לסיפורו של דוד, שניהם מנהיגים במנוסה אשר נלחמים למען ישראל, גם כאן ניתן לראות רמיזה לעתיד בית חשמונאי
בדוגמאות אלו ניתן לראות כיצד המחבר חוזה את עליית בית חשמונאי, במותו של מתיתיהו ניתן לראות כיצד מודגשים המעשים אשר בזכום תינתן המלכות לבית חשמונאי ואיך המחבר משתדל לא להצדיק את המלכות בטיעונים שושלתיים אלה במזכות מעשיהם.
המוטיבים המקראים הבולטים בספר מקבים א' מצבעים על כך שאלוהים תומך בבית חשמונאי, ומה שמפסיק את הרדיפות של אנטיוכוס הם הפעולות הצבאיות המוצלחות של בית חשמונאי אשר זוכות לחסד אלוהי .
בנוסף לכך המחבר מדגיש את החשיבות בהימנעות מהתיוונות, והתערבבות עם הגוים (1:11-15,2:23-27) אך מתיר בריתות צבאיות איתם
בנוסף לכך נראה כאילו המחבר לא לחלוטין מקבל ותומך ברעיון החיים לאחר המוות(2:62-64) ובכך אולי ניתן להסביר חלק מהבדלים בין מקבים א' ל מקבים ב' 5

6. ניתוח של הטקסט ממקבים א'
ניתן לראות שהמחבר מסביר את התבוסה בקרב לכך שהמנהיגים לא היו מבית חשמונאי
הספר מדגיש את הסיוע של אלוהים לבית חשמונאי
זו היא תעמולה בוטה ביותר 6

7. מקבים א‘
המחבר טוען שיש מיעוט רע שמדרדר את העם אך אינו מציג שום התנגדות של העם לחילול הקודש אולי ניתן להסיק מכך שהרפורמות התאימו לרוח התקופה, ואך המחבר התנגד לרפורמות שהיו מקובלות על המון העם?
יד) ויהי בעת ההיא ויצאו אנשים בני-בלייעל מקרב ישראל, וידיחו את עם הארץ לאמור.
טו) הבה נכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו, כי מאז אשר סרנו מאחריהם מצאונו צרות רבו ורעות.
טז) וייטב הדבר בעיני העם, וישלחו מלאכים אל המלך, ויצווה המלך בידם ללכת בדרכי הגויים ובחוקותיהם.
יז) ויקימו בית משחק בירושלים במשפט הגויים, ולא מלו עוד את בניהם, ויעזבו את ברית הקודש ללכת בחקותם, ויתמכרו לעשות הרע בעיני ה'. 7

8. מקבים א‘
המחבר לא מציין בכלל את הסיבה שבגללה אנטיוכוס נכנס בסערה לירושלים הוא בוחר להשמיט לחלוטין את המרד שמצוין במכבים ב' ולא נותן כלל הסבר לתחילת הרדיפות
כב) ויהי אחרי שובו מהכות את מצרים, בשנת שלוש וארבעים ומאה, ויעל על ישראל למלחמה, ויבוא בחיל כבד ועצום ירושלימה.
כג) ויבוא בעזות מצח אל הקודש פנימה, ויקח את מזבח הזהב ואת המנורה ואת כל כליה, ואת שולחן הפנים ואת קערותיו ואת כפותיו, ואת המזרקות ואת פרוכת המסך ואת הכותרות, וכל עדי הזהב אשר לפני ההיכל, ויקצץ אותם.
מה עוד בחר המחבר להשמיט או להוסיף?
המחבר כותב בצורה מגמתית ביותר וסביר להניח שבמקביל להשמטת המרד הוא אף הרחיב את סיפורי הרדיפות.
האם המחבר חושש שהמרד מצדיק את הרדיפות? 8

9. פעולת המרד האלימה הראשונה המתוארת היא של מתיתיהו הורג יהודי
מקבים א‘
פעולת המרד האלימה הראשונה המתוארת היא של מתיתיהו הורג יהודי
כד) ויהי ככלותו לדבר, ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך.
כה) וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו.
כו) וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה.
כיצד ניתן להבין פעולה זו? האם היא מעידה על תופעה רחבה יותר? האם המחבר מצביע על קיומה של מלחמת אחים? 9

10. מוטיבים מרכזים וכלים ספרותיים שבאים לידי שימוש בספר מקבים ב'
מוטיבים מרכזים וכלים ספרותיים שבאים לידי שימוש בספר מקבים ב'
קיצור לגרסה המקורית
תיאור גרפי קשה של הרדיפות
טקסט לא רציף
היות והגרסה ששרדה היא אך קיצור לגירסה המקורית, ניתן להבחין בחוסר המשכיות של הטקסט, ובנוסף לכך שהמחבר בחר להדגיש או להשמיט אירועים אלו ואחרים מטקסט המקורי – סיפור הליודורוס לדוגמא
מעניין לשים לב שבמקבים ב' המחבר נותן מקום מרכזי לרדיפות והזועות של אנטיוכוס וזה בניגוד גמור למכבים א' 10

11. מדוע בחר המחבר להציג תיאורים קשים אלו?
לשם מה בחר המחבר להשתמש בתיאורים קשים אלו?
-להצדיק את המרד?
-קשר פוטנציאלי לספרטא? 11

12. ניתוח של הטקסט ממקבים ב'
ניתן לראות במכבים ב' שהכותב מבין שבמידה מה הוא מעצב את ההיסטוריה: אם הוא מבין שהוא מעצב אותה, למה לא לעצב אותה כך שתועיל לו? 12

13. איך ניתן להסביר את המעבר מפחד לפגיעה ברגשות היהודים:
מקבים ב'
איך ניתן להסביר את המעבר מפחד לפגיעה ברגשות היהודים:
והתחשבותו של אנטיכוס ברצונתיהם 13

14. מה היה לאנטיכוס להרוויח מכך שלעם יהיה רע?
מקבים ב'
לגזירות הדת הקשות?
מה היה לאנטיכוס להרוויח מכך שלעם יהיה רע?
או שאולי לאנטיכוס לא היה מה להרוויח אבל לעם היה מה להרוויח מהרדיפות(או יותר נכון לומר תיעודם ההיסטורי?)
שסיפקו הצדקה לפעולה הגרילה של המכבים?
כיצד אחרת ניתן להסביר את מלחמת הדת של אנטיוכוס ביהדות?
ראוי לציין בהקשר זה את התיאור הגרפי הקשה במכבים ב' פרק ז'
האם היתה זו פרפוגנדה היסטורית של היהודים או לוחמה פסיכולוגית של אנטיוכוס?
-ניתן לבדוק למי היה מה להרוויח מהסיפור הזה?
-האם אנטיוכוס ביצע רדיפות דומות במקומות אחרים באימפריה?
-האם יש תיעוד של רדיפות הדת ממקורות חיצוניים?(כמו כתובת הליודורס רק לרדיפות הדת?) 14

15. 15

16. 16

17. 17

18. 18

19. 19

20. 20