1. זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל
זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל
ד"ר בנצי שרייבר
החטיבה למידע ולסטטיסטיקה
בנק ישראל
אפריל 2011

2. שוק מט"ח שוק המט"ח: ניתוח מ- 4 זוויות שונות
גורמים גלובליים לעומת מקומיים
גורמים מבניים לעומת גורמים קצרי טווח
שוק מט"ח
הטעמים של שחקנים\סקטורים וחשיפותיהם
מבנה שוק
המט"ח
(microstructure)
גורמים גלובליים: התנהלות הדולר בעולם, מחזורי עסקים בעולם בכלל וסחר עולמי בפרט, ריביות וסיכונים בעולם לעומת גורמים מקומיים: מחזור העסקים בישראל, ריבית מקומית (פערי ריבית), תנודתיות, אינפלציה מקומית וכו'
גורמים מבניים: חשבון שוטף + השקעות ישירות => חשבון בסיסי, חוב חיצוני, פריון, סביבת אינפלציה וכו' לעומת גורמים קצרי טווח: פערי ריבית, סיכון תנודתיות (סת"ג), מחזורי עסקים, אינפלציה וכו'
חשיפות וטעמי השחקנים: השוק מורכב מסקטורים\שחקנים שונים בעלי טעמי השקעה שונים (אורך זמן ההשקעה, היקפים וחשיפות). המוטיבציה של השחקנים שונה (ריאלי: יצואנים ויבואנים, משקיעים מוסדיים, מתווכים פיננסיים (בנקים וחלק מהחברות הפיננסיות), תו"ח, משקי בית, ספקולנטים). הטעמים משפיעים על החשיפות של השחקנים\סקטורים
מבנה שוק המט"ח : הכוונה לגודלם היחסי של השחקנים (ריכוזיות), רמת התחרות בשוק בין עושי השוק, תהליך קביעת השער וכדומה
כל אלו משפיעים על השערים והיקפי המסחר בשוק המט"ח ואף מושפעים מהם סימולטנית ברמה מסוימת 2

3. גורמים מבניים לעומת גורמים קצרי טווח
שוק מט"ח
גורמים מבניים: חשבון שוטף + השקעות ישירות => חשבון בסיסי, חוב חיצוני, פריון, סביבת אינפלציה וכו' לעומת גורמים קצרי טווח: פערי ריבית, סיכון תנודתיות (סת"ג), מחזורי עסקים, אינפלציה וכו' 3

4. סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים מבניים: החשבון הבסיסי (חשבון שוטף + השקעות ישירות נטו)
קו המגמה – פולינום מדרגה שלישית. מקדם המתאם בין שער החליפין להשקעות ישירות נטו = ולחשבון הבסיסי = לשנים החל מ ישראל נמצאת במקום אחר על פי החשבון השוטף והוא המרכיב העיקרי בחשבון הבסיסי.

5. סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים מבניים: חוב חיצוני נטו
קו המגמה – פולינום מדרגה שלישית. החל מ ישראל נמצאת במקום אחר על פי החוב החיצוני נטו – משקף התחייבויות פחות נכסים. המתאם עם שע"ח מאז 2003 = 0.8

6. סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים קצרי טווח:
פער ריביות וסיכון (ינואר 2007 = 100)
מדד שע"ח חושב כשיעורי שינוי ופער הריביות והסת"ג בנקודות אחוז. שע"ח תנודתי יותר מפערי הריביות והסת"ג והוא יוסף ב- 10% מינואר הסת"ג עלה בעיקר בסוף 2008 – תחילת 2009 יחד עם הורדת הריבית הנמרצת בארץ.
מקדם המתאם בין מדד שע"ח ופערי הריביות = -0.7 ועם הסת"ג = -0.3.

7. גורמים גלובליים לעומת מקומיים
שוק מט"ח
גורמים גלובליים: התנהלות הדולר בעולם, מחזורי עסקים בעולם בכלל וסחר עולמי בפרט, ריביות וסיכונים בעולם לעומת גורמים מקומיים: מחזור העסקים בישראל, ריבית מקומית (פערי ריבית), תנודתיות, אינפלציה מקומית וכו' 7

8. השפעת המטבעות הגלובליים על השינויים בשער השקל\דולר - פירוק לרכיב גלובלי ולרכיב מקומי
הרכיב הגלובלי בשיעור השינוי של שער החליפין שקל\דולר הוגדר כממוצע משוקלל של שיעור השינוי של 12 המטבעות בעלי מחזורי המסחר הגדולים ביותר בעולם לעומת הדולר
הסיבה: ערכו של הדולר בעולם נקבע בעיקר מול מטבעות גלובליים אלו
לפיכך, הרכיב המקומי-שאריתי הוא ההפרש בין שיעור השינוי בשער השקל\דולר לשיעור השינוי ברכיב הגלובלי
הרכיב הגלובלי הנו אקסוגני למשק הישראלי (משפיע על השקל אך לא מושפע ממנו) ואילו הרכיב המקומי הנו אנדוגני–שאריתי (משפיע ומושפע)
הפירוק מתאים למשקים קטנים ופתוחים כדוגמת ישראל ובעזרתו ניתן לחשב את ממוצע השינויים בשער השקל\דולר ואת התנודתיות (סטיית תקן של השינויים)

9. השפעת המטבעות הגלובליים על השינויים בשער השקל\דולר – הדגמת מתודולוגית הפירוק
משקלות 12 המטבעות העיקריים לפי מחזורי מסחר מול הדולר באחוזים (על פי BIS 2007) :
DKK
KOR
SIG
MEX
NZL
SKR
CAD
AUD
CHF
GBP
JPY
EUR
0.9
1.1
1.2
1.3
1.9
2.8
4.3
6.8
6.9
15.2
16.8
37.6
הפירוק נבדק על ידי הוספת רכיב גלובלי לשקילויות הפופולאריות במט"ח (PPP, ו- UIP) ובעזרת פרוצדורות סטטיסטיות שונות (OLS, GARCH וקו-אינטגרציה) לתקופה 1/1993 – 6/2009
הרכיב הגלובלי היה מובהק בכל המבחנים הסטטיסטיים
התרומה הממוצעת של הרכיב הגלובלי ברביע הנוכחי לשינוי בשער השקל\דולר ברביע הבא (המקדם ברגרסיות) נעה בין 0.2 ל- 0.3
כל המטבעות שמחזור המסחר היומי שלהם מול הדולר היה הגבוה ביותר (עד 1% מסך המסחר הכולל)
הערך המשולש.
הוספת הרכיב הגלובלי ברגרסיות השונות תרמה למובהקות הכוללת של הרגרסיות ושיעור התרומה היה יציב בכל הרגרסיות והוואריאציות – בין 0.2 ל- 0.3

10. פירוק השינויים המצטברים בשער השקל\דולר לרכיב גלובלי ומקומי ונקודות מפנה בשער השקל\דולר: / - 07/2010 (1/08 = 100)
הרכיב הגלובלי די מתואם עם שע"ח שקל\דולר. נקודת המפנה הראשונה בשע"ח שקל\דולר התרחשה עם הגדלת הרכישות היומיות מ- 25 מיליוני דולר ל- 100 מיליונים. באותו שבוע החלה מגמת התחזקות בשער הדולר בעולם (רכיב הגלובלי) בעוד שהרכיב המקומי ממשיך לרדת. רק לאחר להמן ברוזרס התחיל הרכיב המקומי-שאריתי לעלות אף הוא ושער השקל\דולר פוחת.
נקודת המפנה השנייה בשער השקל\דולר סיימה את מגמת ההתחזקות של הדולר בעולם כאשר הרכיב המקומי-שאריתי מגיב בפיגור.
השער האפקטיבי חושב, לשם ההשוואה, לפי משקלות הרכיב הגלובלי למעט הוספת הדולר (משקל 43%). יש מתאם גבוה בין הרכיב הגלובלי לשער האפקטיבי (0.9) ובין הרכיב הגלובלי לשער השקל\דולר (0.85). המתאם של הרכיב הגלובלי עם הרכיב המקומי היה (-0.3).

11. שוק מט"ח מבנה שוק המט"ח (microstructure)
מבנה שוק המט"ח : הכוונה לגודלם היחסי של השחקנים (ריכוזיות), רמת התחרות בשוק בין עושי השוק, תהליך קביעת השער וכדומה
כל אלו משפיעים על השערים והיקפי המסחר בשוק המט"ח ואף מושפעים מהם סימולטנית ברמה מסוימת 11

12. שוק המט"ח בעולם

13. שוק המט"ח בהשוואה לשווקים פיננסיים אחרים
מאפייני השחקנים
רק גדולים ומתוחכמים
כולם
זירת המסחר
מניות
סחורות
מסחר
בבורסה
נגזרים
אג"ח
Money markets
ביטוח (CDS ואחרים)
מט"ח
אשראי
OTC
REPO

14. שוק המט"ח: מאפיינים
צורת מסחר דומיננטית היא OTC (מעט מאוד מסחר בבורסות).
מסחר ספקולטיבי ברובו - 80%-90% (ע"פ הערכות ואומדנים של ECB,IMF וכדומה).
היקפי מסחר עצומים ונזילות גבוהה.
שוק גלובלי - מתנהל 24 שעות מסביב לשעון
מספר מוצרים מצומצם ביחס לשוק המניות לדוגמא, ולכן, יכולת מוגבלת לביצוע ארביטראז'.
שוק מחולק לשניים: עושי שוק ומסחר בינבנקאי (שחקנים גדולים ומתוחכמים) לצד שוק הלקוחות (הכולל משקי בית )
מעט מאוד רגולציה.
רמת ריכוזיות: 10 המתווכים הגדולים אחראיים על כ-73% מהמסחר
המתווכים העיקריים: Deutsche Bank (17%), UBS (12.5%), Citigroup (7.5%

15. מוטיבציות גידור (יבואנים, יצואנים, מפקידים, לווים ועוד).
השקעות זרות - המרת מטבע לצורך השקעה בנכס זר (חשיפה מטבעית כ"תופעת לוואי").
ספקולציה - הימור על כיוון השוק.
התכסות לצורך עשיית שוק

16. מכשירים - חלוקה לפי ה-BIS
Traditional FX market:
ספוט - עסקת המרה קצרה. ההתחשבנות שני ימי עסקים אחרי סגירת העסקה.
פורוורד - חוזה עתידי להמרת מט"ח לפי שער הפורוורד.
FX Swap - עסקה להחלפת צמד מטבעות לתקופה קצובה. מורכב מ"רגל קצרה" (בד"כ עסקת Spot) ומ"רגל ארוכה" (עסקת Forward).
OTC derivatives market (החל משנות ה-70'):
Currency swap - פעולת החלף של ריביות ומטבעות. במהלך התקופה מוחלפים סכומים הכוללים את הריביות ולעיתים גם חלקים מהקרן עצמה.
אופציה - חוזה המעניק אפשרות לרכישת/מכירת מטבע בכמות, שער ובמועד קבועים מראש.

17. התפתחות המסחר לאורך השנים לפי מכשירים (ממוצע יומי במיליארדי דולרים)
התפתחות המסחר לאורך השנים לפי מכשירים (ממוצע יומי במיליארדי דולרים)
מקור: BIS

18. שוק מטבע החוץ בישראל היקף הפעילות בישראל בהשוואה למדינות נבחרות - 2007 (ממוצע יומי במיליארדי דולרים)
מקור: BIS

19. שוק מטבע החוץ בישראל אבני דרך
שע"ח
הסרת הפיקוח
על המט"ח
התערבות בנק
ישראל במסחר
קביעת
סל מטבעות
סל המטבעות
שקל/דולר
הסרת מגבלות
על פעילות תו"ח
בעסקות עתידיות
ביטול רצועת
הניוד לסל המטבעות

20. מבנה שוק מט"ח: פילוח לפי סקטורים ומכשירים פיננסיים
שוק המט"ח הוא העמוק והנזיל מבין השווקים הפיננסים בישראל
כמו בעולם, רובו הגדול מתנהל מעבר לדלפק (OTC)
סקטורים עיקריים הפועלים בשוק מעבר לדלפק:
(1) משקי בית, (2) בנקים מסחריים, (3) גופים ממשלתיים (בעיקר בנק ישראל בתקופות בהן התערב במסחר), (4) חברות פיננסיות, (5) תו"ח, (6) משקיעים מוסדיים ו- (7) הסקטור הריאלי (יצואנים ויבואנים)
מכשירים פיננסיים עיקריים:
(1) ספוט, (2) עסקאות אקדמה (forward), (3) עסקאות החלף (swap), (4) אופציות רכש (call) ומכר (put) ו- (5) אופציות אקזוטיות
מטבעות עיקריים (מספר עסקאות): דולר (76%) ויורו (13%)
יש שוק אופציות קטן בהיקפו בבורסה בת"א ויש שוק יחסית חדש מחוץ לישראל (off shore) שאין בידינו עדיין מידע עליו

21. משקל השחקנים והמכשירים הפיננסיים (כל התקופה וכל המכשירים)
 הסקטור\המכשיר
ספוט
עסקאות אקדמה (forward)
עסקאות החלף (swap)
אופציות
סה"כ
משקי בית
0.6
0.2
0.5 2
בנקים
4.7
3.5
4.1
2.0 14
חברות פיננסיות
4.6
2.3
4.3
1.5 13
תושבי חוץ
8.8
6.5
33.8 54
משקיעים מוסדיים
0.7
0.8
0.9
0.1 3
חברות ריאליות
5.5
3.0
1.4
3.1 25 17 45 12 98
דומיננטיות של תושבי חוץ הפועלים בעיקר בסוואפים. אין השפעה ישירה על שער החליפין. תושבי ישראל פועלים בעיקר בספוטים ובפורוורדים.

22. רכישות מט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאזן התשלומים
במהלך גדלו הרזרבות של בנק ישראל בכ- 31 מיליארדי דולר
ההשתקפות של השינוי ביתרת הרזרבות (בקירוב = רכישות המט"ח של בנק ישראל) במאזן התשלומים תראה כך (מיליארדי דולרים):
2008
2009
מצטבר
סה"כ השינוי ברזרבות
14.2
16.6
30.8
חשבון בסיסי
(חשבון שוטף + השקעות ישירות נטו)
5.7
9.9
15.6
חשבון שוטף
2.1
7.2
9.3
השקעות ישירות נטו
3.6
2.7
6.3
השקעות פיננסיות ואחרות (טווח קצר)
8.1
2.9
11.0
- מזה בנקים
7.0
5.1
12.1
- מזה מוסדיים
-1.3
-6.3
-7.6
הגידול החד בחשבון השוטף ובחשבון הבסיסי שראינו בתחילת המצגת תומך בשקל לאורך זמן (לחץ מבני) והוא מסביר מחצית מרכישות המט"ח של בנק ישראל (אין כמעט השפעות נוספות של ריבית ופעילות ממשלתית אחרת על השינוי ביתרת הרזרבות במהלך התקופה שכן הן מקזזות אחת את השניה). המחצית השניה היא ההשקעות הפיננסיות (מניות ואגחים בבורסות וכו') והאחרות (פיקדונות, אשראים וכדו').
הבנקים החזירו פיקדונות מחו"ל בעיקר ב על רקע המשבר והחשש מקריסת בנקים כדי למכור מט"ח לבנק ישראל. המוסדיים הגדילו מאוד רכישות ב כחלק מהאסטרטגיה לצאת לחו"ל ולגוון את תיק ההשקעות שלהם.
האם תופעות אלו הגדילו גם את החשיפה לשער החליפין ? - מאז"ת לא מספר את כל הסיפור (למשל, פורווארד לא נספר במאז"ת)
הפרשים סטטיסטיים לשנת 2009: גדולים יחסית (3.8 מיליוני ₪) והם "כמעט" סוגרים את הצד שכנגד רכישות בנק ישראל בשוק.
*בשנת 2009 נרשמו הפרשים סטטיסטים גדולים יחסית. 22

23. רכישות המט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאז"ת
רכישות המט"ח של בנק ישראל בוצעו מול הבנקים
עם זאת, הבנקים לא הגדילו את חשיפותיהם למט"ח בשל פעילות חוץ מאזנית שאינה נתפסת במאזן התשלומים
עיקר הירידה בפוזיציה המאזנית הייתה משיכה מפיקדונות בחו"ל ומפיקדונות מט"ח בבנק ישראל שנוטרלה בפעילות חוץ מאזנית. 23

24. רכישות המט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאז"ת - המשך
המוסדיים מגדילים בשנים האחרונות את השקעותיהם בחו"ל בעקביות
ב קצב הגידול פחת בעקבות משבר הסאב-פריים
לאחרונה החלו המשקיעים המוסדיים לגדר את השקעותיהם מסיכון שע"ח
שיעור ההשקעה בחו"ל והחשיפה למט"ח של המשקיעים המוסדיים
לאחר ההפסדים בשנים שעברו מייסוף המטבע המוסדיים מגדרים השקעותיהם כנגד סיכון ייסוף שע"ח. אין לנו את כל תמונת החשיפות ולכן המערכת לא סגורה. 24

25. הטעמים של שחקנים\סקטורים וחשיפותיהם
שוק מט"ח
הטעמים של שחקנים\סקטורים וחשיפותיהם
חשיפות וטעמי השחקנים: השוק מורכב מסקטורים\שחקנים שונים בעלי טעמי השקעה שונים (אורך זמן ההשקעה, היקפים וחשיפות). המוטיבציה של השחקנים שונה (ריאלי: יצואנים ויבואנים, משקיעים מוסדיים, מתווכים פיננסיים (בנקים וחלק מהחברות הפיננסיות), תו"ח, משקי בית, ספקולנטים). הטעמים משפיעים על החשיפות של השחקנים\סקטורים.
בפרט, נציג את זוית שחקני הרווח הפיננסי (שר"פים) המשפיעים על משתני השוק . 25

26. איתור פעילות למטרות רווח פיננסי בשוק המט"ח
לסקטורים השונים מוטיבציות שונות (השקעה לט"א, הגנות על תזרימי מזומנים, ספקולציה וכו') ולכן מאפייני השקעה שונים
משקל הספקולנטים בשוק המט"ח העולמי (על פי היקפי המסחר) מוערך בכ- 80% - 90% (Osler, 2008)
אין בספרות או "בשטח" הגדרה יחידה של ספקולנט
נחפש שחקנים הפועלים למטרות רווח פיננסי (להלן, שחקני רווח פיננסי – שר"פים)
השאלה היא:
איך מגדירים שר"פים ומהי פעילות שר"פית ?
מה מאפיין שר"פים ?
איך אפשר לאתר אותם ?
שתי בעיות באיתור פעילות שר"פית חריגה:
מהי ההגדרה המתאימה
האם להתייחס לשחקן או לפעולה (למשל, פעילות שר"פית של חברה ריאלית)

27. איתור פעילות שר"פית בשוק המט"ח - המשך
נחפש בשתי דרכים אלטרנטיביות:
(א) לפי פרופיל השר"ף או שיטת "קזבלנקה" –
קפטן רנו לשוטריו: "מיור שטראסר נורה, עיצרו את החשודים
הרגילים"
(ב) לפי מי שמתואם עם משתני השוק הבאים בטווח הקצר (שינויים):
(1) שע"ח שקל\דולר, (2) Bid-Ask Spread, (3) סטיית תקן גלומה
נרצה לעקוב אחר מספר קטן יחסית של שחקנים המופיעים בשתי הדרכים (בעלי פרופיל פעילות שר"פי ומתואם עם משתני שוק המט"ח)
שיטת האיתור בשתי דרכים שלכאורה אינן תלויות זו בזו מאפשרת קבלת סט של שחקנים החשודים כשר"פים. התמקדות בשחקנים גדולים (פעולות מעל מיליון דולר – 660 שחקנים)
דרך א) מתמקדים במאפייני הפעילות של השחקן השר"ף לפי הרשימה בשקף הבא
דרך ב) השפעת השר"ף הבודד על משתני השוק 27

28. תקופות השקעה קצרות יחסית השקעה במינוף גבוה אך בחשיפה נמוכה
מאפייני פעילות שר"פית
תקופות השקעה קצרות יחסית
השקעה במינוף גבוה אך בחשיפה נמוכה
סכומי השקעה עגולים
שינוי הפוזיציות (מלונג לשורט וההיפך) בתדירות גבוהה
הגדלת נפחי הפעילות בשוק תנודתי (רגישות לשינויים בשער אך לא לרמתו)
השפעה על השער בטווח הקצר 28

29. מאפיינים שר"פיים בפעילות שחקנים גדולים בשוק המט"ח: פילוח סקטוריאלי (660 שחקנים, ממוצעים לכל התקופה)
הסקטור 
מספר שחקנים
מספר פעולות ליום מסחר
משך זמן החזקת פוזיציה (ימים)
מספר שינויי פוזיציה (מ+ ל- וההפך)
% עסקאות עגולות (כפולות של מיליון דולר)
היחס רכישות נטו לפוזיציה (ערכים מוחלטים)
הזמן לפקיעה במכשירים פיננסיים (ימים)
מוסדיים 17
0.10 93
221 45
0.50 55
משקי בית וק"נ 43
0.08 44
370 62
0.90
יצואנים
108
111
179 60
0.32 57
יבואנים 78
0.07 92
206 42
0.47
חברות פיננסיות 73
0.19 26
397 40
0.74 13
תושבי חוץ
298 15
473 82
0.71 9
660 הגדולים מהווים כ- 90% מהשוק (מהמחזור). ישנם עוד כ- 40 שחקנים "אחרים" מתוך ה- 660 שלא מופיעים כאן.
היקפי הרכישות\מכירות היו דומים לכל הסקטורים
הממצא הבולט: חברות פיננסיות ותו"ח שונים מהשאר

30. (א) איתור השחקנים החשודים בעלי פרופיל שר"פי
נמצאו הסקטורים החשודים: תו"ח והסקטור הפיננסי
סה"כ נבחרו 63 שחקנים בעלי פרופיל שר"פי הגבוה ביותר (כ- 10% מתוך 660 שחקנים גדולים)
מתוך 63 השחקנים: 47 תו"ח (מוסדות פיננסים זרים), 16 חברות פיננסיות (מקומיות)

31. (ב) איתור חשודים לפי מידת המתאם עם משתני שוק המט"ח
שר"פים משפיעים על שוק המט"ח בט"ק יותר מאחרים
לאיתור השחקנים המתואמים עם השינויים בט"ק של משתני שוק המט"ח הורצו רגרסיות פאנל (fixed effect):
D(S) = a + bj flowj + D(S-1)
D(BAS) = a + bj flowj + D(BAS-1)
D(IV) = a + bj flowj + D(IV-1)
D(S) – שיעור השינוי היומי בשער השקל\דולר,
D(BAS) – השינוי היומי בפער נמוך גבוה Bid-Ask Spread
D(IV) – השינוי היומי בסטיית התקן הגלומה (סת"ג)
flow - היקף הרכישות היומי נטו, j= {1..660} שחקנים גדולים
נבחרו 83 שחקנים לפי מובהקות מקדם ה- flow והרגרסיה בכלל (מתוכם 64 תו"ח, 19 חברות פיננסיות)
דרך ב) היקף הרכישות היומי נטו – flow של כל שחקן אמור להשפיע על השער (וכן על פער נמוך גבוה וסת"ג) במידה מסוימת. נבחרו אלו שהמקדם ברגרסייה של ה- flow (משתנה ה- cross section) השפיע הכי הרבה.

32. מיזוג שתי רשימות החשודים (לפי מאפייני הפעילות ולפי המתאם שלהם עם משתני השוק), לרשימה אחת
ברשימת החשודים הסופית נכללו רק שחקנים שהופיעו בשתי רשימות החשודים
נמצאו 55 שחקנים מתוכם 40 תושבי חוץ ו- 15 חברות פיננסיות
מהי ההסתברות התיאורטית לבחור את אותה רשימת חשודים בשתי דרכים אלטרנטיביות מסך 660 השחקנים הגדולים (קבוצות אקראיות) ?
מסקנה: יש קשר חזק בין מאפייני הפעילות של השחקנים והמתאם שלהם עם משתני השוק

33. האם התנהגות השר"פים השתנתה בימים חריגים ?
בדקנו האם וכיצד 55 השר"פים שינו התנהגות בימי מסחר חריגים (למשל, תנודות חדות בשער) בהשוואה לשאר הימים (ימים נורמאליים)
ראשית, כדי להגדיר "יום מסחר חריג" עקבנו אחר 3 משתני השוק, כמקודם:
(1) השינוי היומי בשער השקל\דולר (בערך מוחלט),
(2) פער בין שער ספוט גבוה לנמוך יומי
(3) סטיית התקן הגלומה (סת"ג)
שנית, התמקדנו ב- 10%התצפיות החריגות של כל משתנה (האחוזון ה- 90 ומעלה)
יום מסחר הוגדר כחריג לפי משתני השוק דלעיל אם לפחות 2 מתוך 3 משתני השוק הצביעו על חריגותו

34. איתור ימים חריגים (35 ימים) על פי 3 משתני השוק
מתוך 493 ימי מסחר 32 סומנו כחריגים (כ- 6% מהתצפיות) והם התרכזו ברובם מאוקטובר 2008 עד מאי 2009.
הגדרת החריגות: מעל אחוזון 90 מההתפלגות (סה"כ כ- 50 ימים חריגים לכל משתנה שוק). המתאם בין המשתנים לא עלה על 0.3.

35. פעילות 55 השחקנים בעלי מאפיינים השר"פיים ביותר (15 חברות פיננסיות ו- 40 תושבי חוץ)
התקופה 
מספר פעולות ליום מסחר
משך זמן החזקת פוזיציה (ימים)
% עסקאות עגולות (כפולות של מיליון דולר)
היחס רכישות נטו לפוזיציה (ערך מוחלט)
הזמן לפקיעה במכשירים פיננסיים (ימים)
ימים רגילים (461 ימי מסחר)
חברות פיננסיות
0.48 31 32
0.68 10
תושבי חוץ
0.52 33 80
0.62 8
ימים חריגים (35 ימי מסחר)
0.66 35
0.67 7
0.54 16 76

36. הבדלים בין מאפייני השר"פים לשאר השחקנים בסקטור
ימים רגילים (461 ימים)
ימים חריגים (35 ימים)
הסקטור 
מספר שחקנים
מספר פעולות ליום מסחר
משך זמן החזקת פוזיציה (ימים)
חברות פיננסיות – שר"פים 15
0.48 31
0.66 8
חברות פיננסיות – אחרות 58
0.11 24
0.13 22
תושבי חוץ - שר"פים 40
0.52 33
0.54 16
תושבי חוץ - אחרים
258
0.14 13
0.15 12
הממצא הבולט: בשני הפרמטרים בהם השר"פים שינו התנהגות (מספר פעולות ליום מסחר ומשך החזקת פוזיציה) – שאר השחקנים באותו הסקטור לא שינו.

37. סך רכישות נטו של שר"פים ואחרים סביב ימים חריגים (18 ימי פיחות ו- 17 ימי ייסוף) ושיעור שינוי בשער השקל\דולר (%) 37

38. שוק מט"ח סיכום 2008-2009 בשוק המט"ח
גורמים מבניים לעומת גורמים קצרי טווח:
חשבון בסיסי וחוב חיצוני נטו היו מתואמים עם מגמת שע"ח. התנהלות שע"ח בטווח הקצר הייתה מתואמת עם פער הריביות אך פחות עם הסת"ג
גורמים גלובליים לעומת מקומיים:
התפתחות הדולר בעולם השפיעה משמעותית על שער השקל\דולר. הדולר התחזק בעולם החל מיולי 2008 עד אפריל 2009 וכך גם מול השקל
שוק מט"ח
חשיפות וטעמים של שחקנים עיקריים: הבנקים והמוסדיים שמרו על חשיפה נמוכה למרות פעילות מאזנית משמעותית. כל השר"פים (שנמצאו בשתי שיטות אלטרנטיביות) שייכים לסקטור תו"ח ולסקטור הפיננסי. השר"פים שינו התנהגות בחלק ממאפיניהם בימים חריגים בהשוואה לשחקנים אחרים בסקטור.
מבנה שוק המט"ח המקומי:
תו"ח הגדולים ביותר (כמחצית מהשוק) והם מרבים להשתמש בעסקאות החלף (swap) ללא השפעה ישירה על השער. המקומיים משתמשים בעיקר בספוט ועסקאות אקדמה

39. תודה רבה 39

40. התפלגות המסחר (ספוט, פורוורד וסוופ) לפי צמדי מטבעות עיקריים (2007)
הדולר האמריקאי מעורב בכ-86% מהעסקות.
האירו מעורב בכ-37% מהעסקות.
מקור: BIS