1. שלבים בפסיכותרפיה קצרת מועד (BPT)
Applied Clinical Guidelines for the Utilization of Brief Psychotherapies
אביטוב רותם, פסיכולוג
Based on: Wells, R. A., & Giannetti, V. J. (1993). The Casebook of the brief psychotherapies (Applied Clinical Psychology). Springer.

2. טיפול קצר מועד יכול להתקיים במגוון סוגי פסיכותרפיות שונות ולאו דווקא בסוג אחד
הקווים המנחים במצגת זו נועדו לתמוך במגוון סוגי הפסיכותרפיות ובלבד שאלו קצרות-מועד.
דוגמאות:
טיפולים דינאמיים קצרי מועד
טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים קצרי מועד לסוגיהם
טיפול במשחק
טיפול אינטרפרסונלי
טיפול דיאלקטי
טיפול ממוקד סכמה (יאנג)
רציונלי-אמוטיבי (אליס)
ועוד...
אין לראות בקווים המנחים דלהלן כחוקים נוקשים, אלא כהצעות. הדגש הוא על שיפוט דעתו של המטפל

3. (אם כי, כמובן, ישנם מקרים אחרים)
תמונה מהשטח:
בבתי חולים פסיכיאטרים והן במרפאות אמבולטוריות, טיפול ארוך מועד (דוגמה: שנה-שנה וחצי) עומד בפני אילוצים מערכתיים-חיצוניים אשר לרוב אינם מאפשרים מתן טיפול ארוך-מועד
(אם כי, כמובן, ישנם מקרים אחרים)
נולד צורך, אם כן, לאפשר למטופלים טיפול מוצלח, אשר מסוגל לעמוד אל מול אילוץ הזמן ולאפשר למטפל ולמטופל מרחב טיפולי יציב, בר ביצוע ומהיר

4. יתרונות וחסרונות טיפול קצר-המועד הפסיכולוגית רבקה יעקובי:
יתרונות וחסרונות טיפול קצר-המועד הפסיכולוגית רבקה יעקובי:
חסרונות
אינו מתאים לכל האוכלוסייה:
אנשים המתקשים ליצור קשר מידי
אנשים המתקשים בפרידה (בקצר- מועד הפרידה די מהירה ויש קושי בעיבודה)
תוספת אישית: סוג טיפול זה "הואשם" בשטחיות ורדוקציוניזם של בעיית המטופל ובאי הגעה למהותה האמיתית
יתרונות
הטיפול חוסך בזמן וכסף
תוצאות מהירות
ממוקד בעיה
עצם קביעת מועד הסיום נותנת למטופל תחושת שליטה המפיגה חרדה
תוספת אישית: מקצר את זמן ההמתנה לטיפול במרפאות

5. אסטרטגיות קליניות בפסיכותרפיה קצרת מועד
"כל אדם הבא לטיפול מחפש דרך לסלק כאב"
המיקוד של הטיפול מתמקד ברובו בשלוש קטגוריות עיקריות:
קושי בניהול היבטים חשובים חברתיים, בין-אישיים ומשפחתיים.
חוסר סיפוק מחיי הנישואין וקונפליקטים (אקוטי או כרוני)
בעיות מתונות עד קשות עם רגשות בעייתיים כמו כעס, דיכאון וחרדה

6. שתי מסגרות תיאוריות קלאסיות בתיאוריי מקרה
Strategic/
Structural family Therapy
CBT
*השפעות פסיכודינאמיות מופיעות רק במיעוט בזמן התערבויות

7. מידת התאמתו של המטופל ל-BPT
ג'יימס מאן (1973) אמר לגבי מיון מטופלים לטיפול פסיכודינאמי קצר-מועד, שחשוב לבחון אלמנטים מסוימים להערכה "האם המטופל מתאים לטיפול קצר מועד":
האם כוחות האגו של המטופל חזקים דיים כדי להסתפק בטיפול "קצר" בעל מעורבות רגשית מהירה?
מה יכולתו הרגשית לעבור פרידה?
תוספת אישית:
מהי עוצמת החרדה של המטופל, רמת המוטיבציה, ההשכלה, איכות קביעות האובייקט, יכולתו לסובלימציה, הצלחה טיפולית בעבר ורמת מנגנוני ההגנה המרכזיים שלו (מסדר גבוה, בינוני או נמוך)

8. ממדים קריטיים בטיפול קצר מועד
3. Termination
2. Intervention
1. Engagement
שחרור המטופל
הכנת המטופל לעבוד
ללמד את המטופל על הטיפול

9. Engagement Teaching the Client About Therapy

10. Engagement- 5 steps קבלת הצהרת בעייתו של המטופל והגדרתה מחדש
התחלת עבודה מיידית על הבעיה
לאבחן דרך פעולה (של המטופל)
חינוך המטופלים על תפקידיהם בטיפול
בניית מערכת יחסים שיתופית עם המטופל

11. *לא לשכוח שזהו רק הממד הראשון בטיפול
Engagement
*לא לשכוח שזהו רק הממד הראשון בטיפול
(מתוך חמשת שלביו)
חשוב שהמטפל יאבחן את המטופל בשביל לקבל תמונה ברורה יותר של מצבו ולשם הבנת בעייתו
(או בעיות סמויות אחרות שיתגלו מאוחר יותר בטיפול).
כמובן שבמהלך איסוף הנותנים, על המטפל ליצור במהירות בסיס למערכת יחסים אופטימלית ל-התערבות
(הממד השני בטיפול)
גם אם דאגות המטופל אינן מתאימות לטיפול קצר מועד, עצם ההשפעה הבסיסית שנוצרת במהלך ה- Engagement עוזרת בהפניית המטופל לשירותים טיפוליים אחרים המתאימים יותר.

12. 1. קבלת הצהרת בעייתו של המטופל והגדרתה מחדש
לרוב, המטפלים מוכנים לעבוד על בעיית המטופל כבר מהפגישה הראשונה ולא בהכרח מודאגים האם זאת הבעיה "האמיתית“
המוכנות הזאת היא מפתח חיוני בטיפול מוגבל בזמן, אך ספגה ביקורת והאשמה בשטחיות ופשטנות יתר. אין ספק אומנם, שפסיכותרפיה קצרת מועד היא מכוונת לצרכן (Consumer-Oriented)
זאת מכיוון שהלקוח הוא זה שמגדיר את הבעיה וברוב אפיזודות הטיפול, המטפל לוקח הגדרה זו פשוטה כמשמעה וברצינות. הדבר החיובי בהתמקדות זו, בטיפול מוגבל בזמן, הוא ירידה משמעותית בנשירת מטופלים.

13. 1. קבלת הצהרת בעייתו של המטופל והגדרתה מחדש
גם אם המטופל מפוזר ומציג בעיה מעורפלת, רצוננו, כמטפלים, להבין הבעיה, אומר שנעזור לו בעזרת שאלות תומכות להביע את דאגותיו באופן ברור יותר.
לדוגמה: סו, מטופלת דיכאונית שלא מבינה לחלוטין את מצבה, מעודדת ע"י המטפל לזהות את תשוקתה להתאחד עם בעלה וילדיה (Wells & Giannetti, 1993).
למעשה חשוב לנו שמטופלים יבינו מהי בעייתם ושיוכלו להתמקד בה, מאחר ולפעמים אינם מבינים ממש מהי בעייתם

14. 1. קבלת הצהרת בעייתו של המטופל והגדרתה מחדש
למטפל יכול להיות פתרון שונה מזה שמציע המטופל או מתפיסתו. להגדיר מחדש בעיה ופתרון למטופל פותח בפניו דרך חשיבה אחרת שיכולה להוציא אותו מהבעיה. לעיתים תפיסתו האחידה והנוקשה היא זו שמקבעת את הבעיה.
לדוגמה: זוג נשוי שסובל ממערכת יחסים רעועה חושב שהפתרון הוא רק גירושים בעתיד. המטפל מסכים עם הגדרתם לבעיה ולמצבם הכואב בנישואיהם, אך מציע את האופציה של Relationship Enhancement Training
(Wells & Giannetti, 1993)

15. 2. התחלת עבודה מיידית על הבעיה
בצורתו האידיאלית של הטיפול הקצר-מועד, ההתערבות הנה בת פגישה אחת, למטפל אין כלל זמן להפסיד ויש להתחיל מיד לעבוד על הבעיה
דוגמה (קיצונית) לכך: גבר בן 67 המפחד ללכת לאחר שקיבל בעבר שבץ מוחי נפגש עם המטפל שלו. המטפל שואל אם הוא מעדיף ללכת או לשבת על כיסא הגלגלים שבקליניקה. המטופל בוחר בכיסא, אך רגע לאחר מכן המטפל משכנע אותו, בטיעון, שהכסא מגושם, להשאיר את כיסא הגלגלים ליד דלת הקליניקה וללכת כמה צעדים לכיסא אחר. במהלכו של רגע או שניים המטפל מיישם בבהירות שהמטופל כן יכול ללכת ושליבת הבעיה שלו היא הפחד מלבצע זאת ביוזמתו. כאשר מזכירים בשלבים מאוחרים יותר את אותה התערבות במפגש ראשון ודרמטי זה, הדבר יכול לשמש כמפתח עזר בבעיה זו
Wells & Giannetti, 1993)).

16. 3. לאבחן דרך פעולה (של המטופל)
סאלבטור מינוצ'ין (1974) אמר שדיאגנוזה היא מה שמשפחה עושה כאשר אני מבקש מהם לעשות דבר מה.
המטפל עושה "התערבויות קטנות" במהלך הטיפול, וצופה כיצד המטופל מגיב להן. ניתן ללמוד מכך מה מפריע לו, וגם מתי הוא מתגונן,לבחון נקודה זו ואז לעשות שינויים ושוב לבצע התערבות.
כאן הערכה לא נתפסת כהליך סטטי, או תוספת לאבחון קודם של המטופל, אלא כתוצר של אינטראקציה דינמית בין המטפל למטופל. מטרתה של צורת אבחון זו היא להבין טוב יותר את קשיי המטופל אשר הוא רוצה לפתור.

17. 4. חינוך המטופלים על תפקידיהם בטיפול
אזור מוזנח בחקר הפסיכותרפיה הוא האפקט של ראיון ה- Role-Induction המעורר תחושה חיובית אצל המטופל לגבי הטיפול, ובנוסף מוריד אחוז נשירה מהטיפול.
יש האומרים שיש לתת למטופלים ראיון נפרד נוסף, אשר יספק מידע עובדתי על טבע הטיפול ויסביר את תפקידם של המטופלים.

18. 4. חינוך המטופלים על תפקידיהם בטיפול
לדוגמה: בטיפול קצר בדיכאון, גם בטיפול קוגניטיבי וגם פסיכותרפיה בינאישית מיידעים את המטופלים על טבע הדיכאון וגם על הציפיות והדרישות שיצטרך המטופל לבצע.
בנוסף, מטפלים אחרים מלמדים בזהירות את מטופליהם החרדתיים על טבעה של חרדה וכיצד היא יכולה להתעורר וכיצד עוברת תיווך ע"י מחשבות אוטומטיות.
מידע שכזה מתבלט לחיוב דווקא בזמן טיפול ברגשות חזקים וחודרניים כמו בדיכאון וחרדה. דווקא שם דה-מיסטיפיקציה ונורמליזציה חשובים מאוד.

19. 5. בניית מערכת יחסים שיתופית עם המטופל
יש לשאוף ליצירת ברית עבודה שוויונית עם המטופל. שאיפה זו מתקיימת למרות שבטיפול קצר-מועד המטפל נחשב לפעיל ולמכוון, בניגוד לשותף שוויוני עם המטופל לתהליך הטיפולי

20. 5. בניית מערכת יחסים שיתופית עם המטופל
שיתוף פעולה מסוג זה בעל משמעות מעשית ופסיכולוגית חשובה מאוד
למשל, בטיפול בניצולי עינויים, חשוב לתת למטופלים תחושת שליטה, שגם הם שולטים בתהליך הטיפול עצמו. זאת בניגוד גמור לרגשות חוסר האונים והשליטה אשר סבלו מהם בעבר.

21. 2. Intervention Setting the Client to Work

22. Intervention
למרות שהטיפול קצר-המועד בנוי באופן מובנה ומונחה, ישנה דווקא אמונה שהשינוי החשוב ביותר מתקיים לא בקליניקה, אלא בחוץ, מעבר לפגישה הטיפולית. בעזרת מאמצי המטופל, שם יוכל ליישם את מה שלמד בטיפול ולגלות שהוא יכול להגשים עצמו ולהתגבר על בעיות שעצרו מבעדו להתקדם.
המטפל מביא זאת ליישום דרך משימות תדירות מבוססות-מציאות בדומה לשיעורי בית התנהגותיים בטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים

23. Intervention
בתחילת הטיפול, יש לעודד את המטופל להתחיל לעבוד על בעיותיו בצורה פעילה ותכליתית. העברת ציפייה זו של פעילות מיידית וישירה אל המטופל היא תהליך חיוני של תהליך ה-Engagement, ואכן כאן קשה להפריד בין Intervention Engagement.
ששה קווים מנחים ממחישים כיצד לקדם ולכוון את תהליך ה- Problem-solving של המטופל וגם את פעילויות
Solution-seeking activities

24. Intervention- 6 guidelines
1. הצג בעקביות השקפות אלטרנטיביות למציאות
2. הסרת מכשולים או ארגונם מחדש דרך חלוקת משימות
3. אתגר את המטופל מתוך פרספקטיבה לא רגילה
4. ספק את ההתערבות הכי פשוטה והכי מיידית
5. חפש הזדמנויות ללמד את מיומנויות החיים
6. עבוד בגמישות לאורך מודלים

25. 1. הצג בעקביות השקפות אלטרנטיביות למציאות
הרציונל הוא שאנשים מוטרדים הם מיואשים, וכתוצאה מכך, בעלי השקפה שלילית על עולמם.
חובת המטפל, אשר היא נקודת מפתח בטיפול, לספק למטופל אמונות ודעות פונקציונליות לגבי עצמו ועולמו (משמעות ומציאות הן נבנות מאשר נחשפות).
מצד שני, בטיפול ממוקד פתרון, המטפל מבקש מהמטופל לא להתמקד בבעיה, אלא לחפש בעבר, הווה ועתיד דוגמאות בחייו שבהן הבעיה לא התרחשה, והוא מעודד אותו להרחיב ולחזק דוגמאות אלו (Positive Reframing).

26. 1. הצג בעקביות השקפות אלטרנטיביות למציאות
דוגמה: בטיפול במשפחה עם מצב סוציו-אקונומי (SES) נמוך, התמה המרכזית של המטפל יכולה להיות הדגשה חוזרת ועקבית של נקודות מבט חיוביות יותר של המשפחה בעזרת Reframing חיובי Wells & Giannetti, 1993)).
הדגשת נקודות מבט ואלטרנטיבות חיוביות היא חשובה מאוד בטיפול במשפחות במצבי SES גרוע, מאחר ובני משפחה מרכזיים רואים לעיתים את עצמם כחסרי-כוח וללא שליטה.

27. 2. הסרת מכשולים או ארגונם מחדש דרך חלוקת משימות
במקרים רבים, המטופל פיתח בעברו אסטרטגיית פתרון-בעיות משלו אשר הובילה להחמרת מצבו ולמצבים שקשה להתגבר עליהם.
דוגמה: טיפול במשפחה המבקשת בכל לשון של בקשה שאם המשפחה המבוגרת, גברת א', תשוב לגור בביתה עם בעלה. כל ניסיון שכנוע הפך לוויכוח קשה שהוביל לחזרתה לבית האבות. הקשיים נבעו מאמונתה של גב' א' שהאוכל בביתה מורעל. אך גם תרופות וגם שכנוע הגיוני לא עזרו כלל. המטפל יכול לבקש מבני המשפחה "הדאגנים יתר על המידה" ראשית, לחדול ממסע השכנועים ושנית, לעזור להם לבנות מחדש את סידור המחייה עם בעלה כך שגברת א' היא זו שתכין את האוכל של עצמה Wells & Giannetti, 1993)).
מאחר ואין זה טיפול ארוך מועד, מטפל יכול לראות בשיטה זו כסוג של "התעלמות" מאמונה פתולוגית כדי לאפשר לאדם מבוגר לנהל ולחיות חיים מספקים יותר, ללא קשר לטבעה ודיוקה של האמונה המוחזקת.

28. 3. אתגר את המטופל מתוך פרספקטיבה לא רגילה
ישנם מצבים שבהם המטפל חייב למצוא דרך להעצים את ההשפעה של חוויה מסוימת, או למצוא אמצעי לעקוף מסביב את התנגדות המטופל לשינוי
מאחר וטיפול קצר מועד מוגבל מטבעו בזמן, אין למטפל את המותרות לחקור לעומק את סיבת "התנגדותו" של המטופל או לחכות שהמחסום יעבור מעצמו. לכן, כאן השליטה ניתנת לידיו של המטופל בכדי להדגים לו את המסוגלות שלו ולגרום לו לשנות את רמת האחריות אל עצמו.

29. 3. אתגר את המטופל מתוך פרספקטיבה לא רגילה
מטופל בן 55, ממעמד הביניים, בעל מזג קודר ולא מילולי במיוחד, פנה לטיפול מסוג Stress-Management, עקב שני התקפי לב שעבר. מהלך הטיפול היה רגיל בכך שהמטפל הנחה אותו בטכניקות הרפיה, אך לאחר מפגש או שניים היה זה ברור שהוא לא מרוויח רבות מהאימון הן בביתו והן בקליניקה.
במקום להתמקד בניתוח "ההתנגדות" שלו, המטפל שיבח את המהירות בה הוא לומד והציע שעכשיו הוא, המטופל, ינחה את שניהם בתרגיל ההרפיה. במפגש העוקב, המטופל עשה עבודה מהימנה בהנחיית התרגיל, ולעצמו התקדם משמעותית ברכישת טכניקות הרפיה Wells & Giannetti, 1993)).

30. 4. ספק את ההתערבות הכי פשוטה והכי מיידית
ישנם מספר מצבים שבהם טיפול קצר וממוקד-בעיה, היה מספיק בכדי לפתור בעיה מורכבת למראית עין.
הפסיכולוג בלום (1981) אמר בעבר שאינו מנסה לעשות יותר מדי. אם הוא יכול למצוא רק נושא אחד, רעיון אחד, אשר יהיה חיוני ללקוח, ההתערבות עשויה להיות מוצלחת.
כלל האצבע של בלום: אם לא הצלחת לבטא נושא דאגה מרכזי ללקוח בעשר מילים (קצרות!) או פחות, אז אינך מבין את הנושא (Bloom, 1981).

31. 5. חפש הזדמנויות ללמד את מיומנויות החיים
אחד הקשיים הנפוצים והמוכרים ביותר למטפלים הוא הקושי של המטופל בפיתוח מיומנות חברתית.
למטופל יכול להיות חסך במיומנות חברתית, או, שהוא נכשל בלהפיק תועלת מהמיומנות שלו על ידי שימוש לקוי בה.
הפסיכיאטר הפסיכודינאמי, איאן סטיבנסון, פירט במאמרו מ-1959 כיצד היה עוזר למטופליו להתמודד עם בעיותיהם בעזרת אסרטיביות, הקניית תחושת שייכות ותקשורת טובה יותר.

32. 5. חפש הזדמנויות ללמד את מיומנויות החיים
כל מטופל מביא עמו את "סט הסיבות" שבגללן הוא מתקשה להתמודד עם בעיותיו במישור החברתי/אישי. ישנם למשל מטופלים הסובלים מכאב-כרוני או מטופלים עם ניסיון עבר לא מוצלח בהתמודדותם עם החברה. עם "סט" זה, על המטפל להתמודד ולאתר היכן מתקיימת הבעיה, מה הסיבות לה, כיצד המטופל מתמודד עמה וכיצד מכשילה אותו תבנית התמודדות לא-אדפטיבית זו.

33. 5. חפש הזדמנויות ללמד את מיומנויות החיים
יש לספק למטופל דרכים אפקטיביות לנהל קשרים בינאישיים וחברתיים בהתאם ליכולותיו והתמונה הקלינית שהוא מציג. שלוש דוגמאות (Wells & Giannetti, 1993):
דוגמה 1: מטופל חרדתי בעל תמונה פסיכו-חברתית של ביקורת עצמית נוקבת יחד עם הצורך לרצות אחרים. בטיפול, המטפל ישים דגש על התפתחות מיומנויות של אסרטיביות כדרך חלופית להתמודד עם אחרים מאשר צייתנות.
דוגמה 2: מטופל בטיפול Anger-Management לומד מהמטפל, מיומנויות Problem-Solving Skills כדרך חלופית לנצל את אנרגיית הכעס לפעולה תכליתית וחיוביות יותר.
דוגמה 3: בכדי לעזור למטופל לחוש יותר שליטה עצמית ושליטה בחייו, ניתן ללמד אותו להשתמש בטכניקות להרפיה עצמית. טכניקה זו הופכת לסוג של “coping” המחזקת אותו במצבי המצוקה ונותנת תחושת מסוגלות.

34. 6. עבוד בגמישות לאורך מודלים
אחת הבעיות שמטפלים נתקלים במוסדות לבריאות הנפש השונים היא ה- groupthink שבה מודל מרכזי אחד נתפס כמורה דרך בטיפול ומכתיב אסטרטגיות טיפוליות ודרכי חשיבה מסוימים ביותר. אך המצב בשטח הוא שמטופלים מסוימים יכולים להגיב מצוין לסגנון הטיפול המסוים של המטפל שהתגבש במשך השנים ואילו אחרים עלולים להגיב בעוינות ולטעון לכשל בהבנתו של המטפל.
התעלמות ממודלים שונים ויעילים לא פחות בטיפולים פרטניים, קבוצתיים ומשפחתיים איננה יעילה כלל ועלולה לפגום באיכות הטיפול עם מטופלים מסוימים. אין זה אומר שאין על המטפל למצוא את "הנישה" הנוחה לו, אבל יש לגלות גמישות חשיבתית וגמישות בשימוש במודלים שונים.
שילוב מודלים טיפוליים יכול להתגלות במקרים רבים כפריצת דרך. מטופלת חולת HIV קיבלה בטיפול הקבוצתי תמיכה, חינוך והדגשת נורמות חברתיות בצורה שפסיכותרפיה פרטנית לא יכלה להביא לידי ביטוי. בנוסף, רגשות העברה חזקים במעבר בין סוגי התרפיות עזרו בהתקדמות הטיפול Wells & Giannetti, 1993)).

35. 3. Termination
Releasing the Client

36. 3. Termination- 4 guidelines
ידע את המטופלים בכך שהם תמיד יכולים לשוב לקבל עזרה נוספת
המנע מסטיות-נושא מפתות אשר עלולות להאריך את הטיפול
חבר את המטופלים למשאבים נחוצים
הרפה, אך באופן חיובי

37. לדעת או לא לדעת, זו השאלה
עצם הידיעה שהטיפול עומד להסתיים במועד ספציפי נמצאה כיעילה בהקטנה משמעותית של מספר "הנושרים" מטיפולים (Sledge et al, 1990).

38. 1. ידע את המטופלים בכך שהם תמיד יכולים לשוב לקבל עזרה נוספת
אומנם טיפול קצר מועד מתאר טיפולים קצרי-טווח (ואף לעיתים, בצורתו "האידיאלית", טיפול של מפגש אחד- ברם ישנם חילוקי דעות בנוגע לטיב מפגש יחיד) אך למעשה, נקודת המבט שלו ממשיגה טיפול קצר מועד כמתרחש לסירוגין מאשר כפעם אחת ויחידה
אם כך, קשר המטפל-מטופל נתפס כהמשכי, לאורך זמן, כאשר אפיזודת טיפול באופן ייחודי מוגבלת בזמן

39. 1. ידע את המטופלים בכך שהם תמיד יכולים לשוב לקבל עזרה נוספת
יש ליידע את המטופל שאומנם בעייתו, ברת פתרון ככל שתהיה, אכן מתאימה להתערבות פסיכולוגית יחידה, אך שהוא יכול לשוב לטיפול אם יתחדשו קשיים באותה הבעיה, או, במקרה שתצוץ בעיה חדשה

40. 2. המנע מסטיות-נושא מפתות אשר עלולות להאריך את הטיפול
ישנם מצבים שהטיפול כבר היה אמור להסתיים, המטופל מסוגל לתפקד בעצמו, הסימפטומים קטנו בעוצמתם אך עדיין הטיפול ממשיך ונוצרת סכנת תלות של המטופל במטפלו... מדוע?
הארכת הטיפול מעבר לנדרש היא לרוב תוצר סקרנותם של המטפלים לגבי צרכיו של המטופל וטבעו של הקושי/קונפליקט בו הוא שרוי

41. 2. המנע מסטיות-נושא מפתות אשר עלולות להאריך את הטיפול
בלום (1981) מצביע על אותה סקרנות: ישנם מספר לא מבוטל של מקרים בכל התערבות בהם אני מוצא עצמי מקווה לחקור מעט יותר משפטים (שאמר המטופל) עוד מספר דקות, אך סטיות מסוג אלו כמעט תמיד התגלו כטעויות טכניות...
אני מנסה להצר את תחום החקירה הקלינית לפרופורציה אך אני גם לא שולל התרכזות על נושא או קונפליקט עד אשר יש לי את כל הסיבות להאמין שהוא מטרה הולמת לחקירה ולהבהרה, או שאיננו כך.

42. 3. חבר את המטופלים למשאבים נחוצים
דרך טובה לסיים טיפול היא להפוך את המטפל למיותר לכאורה.
זה אפשרי לאחר הטיפול ע"י עידוד המטופל להשתמש באופן מלא יותר במקורות עזרה אחרים אשר מצויים בסביבתו היומיומית
למשל, מטפלים יכולים לחבר את המטופלים שלהם למוסדות אחרים אשר ישגיחו על התקדמותם המתמשכת. למשל מטופל אשר סיים טיפול Anger Management, יופנה למרכז לטיפול משפחתי להמשך מעקב.

43. 4. הרפה, אך באופן חיובי
לתת למטופל תחושת שליטה ולעודד אותו לקחת אחריות למציאת פתרונות לבעיותיו בכוחות עצמו
מטופלים מסוימים מביעים דאגה לפני סיום הטיפול לגבי נושאים שעדיין לא נגעו בהם בטיפול או שעדיין לא עובדו/נפתרו במהלכו. יש לעודד את המטופלים (אשר אמורים להיות יותר חזקים בשלב זה) לנסות לעבוד על נושאים אלו בעצמם לאחר סיום הטיפול.
סיום טיפול איתן שכזה נותן למטופל אישוש שהמטפל בוטח ביכולותיו לנהל את חייו, מגביר תחושת מסוגלות-עצמית, מונע הארכה מיותרת של הטיפול שעלולה להוביל לתלות.
כלי חשוב הוא פגישות-מעקב שמחזקות את הידיעה שניתן לשוב לטיפול במקרה הצורך
END

44. מקורות:
Bloom, B. L. (1981). Focused single-session therapy: Initial development and evaluation. In S. H. Budman (Ed.), Forms of brief therapy (pp ). New York: Guilford Press.
Mann, J, (1973). Time-limited psychotherapy. Cambridge Mass.: Harvard University Press.
Minuchin, S. (1974). Families and Family Therapy. Harvard University Press.
Sledge, W. H., Moras, K., Hartley, D., & Levine, M. (1990). Effects of time-limited psychotherapy on patient dropout rates. AM J Psychiatry; 147:
Stevenson, I. (1959). A Proposal for Studying Rapport Which Increases Extrasensory Perception. Journal of the American Society for Psychical Research; 53, 66–68.
Wells, R. A., & Giannetti, V. J. (1993). The Casebook of the brief psychotherapies (Applied Clinical Psychology). Springer.