יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית

יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית
מועד חורף 2011 AUDIT המחלקה המקצועית KPMG סומך חייקין דצמבר 2011 1

על מה נדבר היום? תשלומים מבוססי מניות - 2 IFRS סוגיות במסים על הכנסה
ירידת ערך נכסים - 36 IAS סיווג ומדידה של מכשירים פיננסיים הסדרי חוב עסקאות עם בעל שליטה נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו - 5 IFRS החלטות אכיפה נוספות של רשות ניירות ערך פרשנויות בנושא הכרה בהכנסה סוגיות בנושא הכרה בהכנסה

על מה נדבר היום? (המשך) הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - 37 IAS צירופי עסקים ועסקאות עם בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה הקשר בין 3 IFRS ל - 28 IAS סוגיות בדוח תזרים מזומנים סיווג התחייבויות כשוטפות/לא שוטפות בהתאם ל - 1 IAS מושגים שכדאי לדעת נספחים - IAS 23, 8 IAS, 10 IAS, IAS 17, IFRIC 12, SIC 32

תשלומים מבוססי מניות - IFRS 2
4

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות תנאי הבשלה
תנאי שירות תנאי ביצוע תנאי שוק לא תנאי שוק העובד צריך לעבוד בחברה במשך 3 שנים לאחר מועד ההענקה האופציות יבשילו במידה ומחיר המניה יעלה על 50 האופציות יבשילו במידה והכנסות החברה יגדלו ב- 10% לפחות במשך שנה ממועד ההענקה תנאים שאינם תנאי הבשלה הינם תנאים שבהם לא מתקיימת דרישה מפורשת או משתמעת למתן שירותים בתמורה לקבלת המענק, העובד אינו חייב להישאר בתפקידו בכדי להיות זכאי לקבלת המענק. לדוגמה, תנאי ביצועי (תנאי שוק או תנאי ביצועי אחר) שאינו מותנה בתקופת שירות. או לחלופין תנאי שאינו תנאי ביצוע (כמו תלות במחירי סחורות) בין אם מותנה או לא בתקופת בשירות. בהתאם לתקן תנאים שאינם תנאי הבשלה יובאו בחשבון באמידת השווי ההוגן של המכשירים המוענקים. כלומר, לתנאים שאינם תנאי הבשלה אין השפעה חשבונאית באשר לאופן ההכרה בהוצאה בגין המענק בעתיד – בין אם הם מתקיימים ובין אם לאו. (אם בסוף התנאי שאינו תנאי הבשלה לא מתקיים אז ניתן לעשות מיון בתוך ההון ולהעביר את כל קרן ההון לפרמיה אבל לא נבטל את ההוצאות שנרשמו). תנאי הבשלה, למעט תנאי שוק, לא יובאו בחשבון באמידת השווי ההוגן של המכשירים שהוענקו אלא יובאו בחשבון על ידי התאמת מספר המכשירים ההוניים הכלול במדידת סכום העסקה. לפיכך, במהלך תקופת ההבשלה יש לאמוד את מספר המכשירים ההוניים הצפוי להבשיל ולתקן אומדן זה עד מועד ההבשלה בו יקבע סופית מספר המכשירים שהבשילו בפועל. כפועל יוצא, במצטבר לא תוכר עלות כלשהי אם המכשירים ההוניים המוענקים לא הבשילו בעקבות כשל של הצד שכנגד לקיים את תנאי ההבשלה (לדוגמה בכך שלא השלים את תקופת השירות הנדרשת). יש להכיר בסחורות או בשירותים שהתקבלו, ללא קשר לקיום או אי קיום של תנאי שוק וזאת בהנחה שמתקיימים כל התנאים האחרים להבשלה, כגון תקופת שירות. במהלך תקופת ההבשלה עד למועד ההבשלה התאמה בגין שינויים בהערכות לעמידה בתנאי שירות ותנאי ביצוע שאינם תנאי שוק. אין לבצע התאמה בגין שינויים בהערכות לעמידה בתנאי שוק ובתנאים שאינם תנאי הבשלה. תקופת ההבשלה: התקופה שבה נדרש לקיים את כל התנאים המוגדרים להבשלה נלקח בחישוב השווי ההוגן במועד ההענקה. לא מעדכנים את האומדן בגין אי קיום התנאי לא נלקח בחישוב השווי ההוגן במועד ההענקה. מעדכנים את האומדן בגין אי קיום התנאי

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות תנאים שאינם תנאי הבשלה
תנאים שאינם תנאי הבשלה (כלומר, לא קשורים לשירות) נחלקים ל – 3 סוגים: החברה יכולה לבחור אם לקיים את התנאי. לדוגמה: המשך התוכנית על ידי הישות הצד שכנגד יכול לבחור אם לקיים את התנאי. לדוגמה: הפקדות תקופתיות על ידי העובד עבור המימוש של תשלום מבוסס מניות גם החברה וגם הצד שכנגד לא יכולים לבחור אם לקיים את התנאי. לדוגמה: יעד שמבוסס על מדד סחורות, תנאי אי תחרות וכדומה. האם תנאי של חילוף שליטה מהווה תנאי הבשלה? תנאים שאינם תנאי הבשלה (כמו תנאי שוק) יכללו במדידת השווי ההוגן. כלומר, במועד ההענקה הסבירות שאותם תנאים יתממשו יכנס לחישוב השווי ההוגן של ההענקה. Non-vesting conditions Like market conditions, non-vesting conditions (see ) are reflected in measuring the grant-date fair value of the share-based payment and there is no "true up" for differences between expected and actual outcome of non-vesting conditions. Therefore, if all service and non-market performance conditions are met, then the entity will recognise the share-based payment as a compensation cost even if the counterparty does not receive the share-based payment due to a failure to meet a non-vesting condition . [IFRS 2.21A, 2.IG24] When either the entity or the counterparty can choose whether to meet a non-vesting condition and one chooses not to do so during the vesting period, the failure to meet the condition is treated as a cancellation. Under cancellation accounting, the amount of the compensation cost that otherwise would have been recognised over the remainder of the vesting period is recognised immediately (accelerated vesting) in profit or loss (see ). For example, when an employee stops contributing to a share purchase plan by monthly deductions from salary, then the unrecognised amount of the grant-date fair value of the equity instruments granted is recognised immediately. When neither the entity nor the counterparty can choose whether to meet a non-vesting condition, there is no change to the accounting if the non-vesting condition is not satisfied, and the entity recognises the compensation cost over the vesting period לדבר יותר על מה זה תנאים שאינם תנאי הבשלה תנאים שאינם תנאי הבשלה יקבלו ביטוי בשווי ההוגן של המענק ביום ההענקה (בדומה לתנאי שוק) הישות תכיר בסחורות ובשירותים שהתקבלו (ואשר מקיימים את כל תנאי ההבשלה שאינם תנאי שוק), ללא קשר אם התקיימו התנאים שאינם תנאי הבשלה לאחר מועד ההענקה לא מתבצעת כל התאמה לשווי ההוגן בגין תנאים אלה. כאשר לאחד הצדדים יש אפשרות לבחור אם לקיים את התנאי שאינו תנאי הבשלה או לא, ואכן אחד הצדדים בוחר שלא לקיים אותו, ההחלטה הזו תטופל כביטול, היינו, האצת הבשלה (הכרה בכל יתרת התמ"מ מיידית ברוו"ה) כאשר אף אחד מהצדדים לא יכול לבחור אם לקיים את התנאי שאינו תנאי הבשלה, או לא, אזי אין טיפול מיוחד כאשר התנאי אינו מושג והישות תמשיך להכיר בהוצאות השכר לאורך תקופת ההבשלה התיקון בתוקף החל מ סוגיות IPO ושינוי שליטה: מתוך ל-IFRS 2.IG24 עשוי להשתמע כי IPO מהווה תנאי הבשלה בכפוף לכך שהוא נדרש במהלך תקופת ההעסקה הנדרשת, מאחר והוא מהווה תנאי שמטרתו לספק תמריצים לעובדים לעבוד בחברה על מנת לזכות בהטבה במקרים מסוימים תנאי של IPO מלווה בתנאי של שינוי שליטה האם בהסכמי תשלום מבוסס מניות, אירוע של שינוי שליטה מהווה תנאי הבשלה או אינו תנאי הבשלה? עמדת KPMG היא שתנאי שינוי שליטה בדרך כלל אינו מהווה תנאי הבשלה ולכן יש להתחשב בו באמידת השווי ההוגן במועד ההענקה לעומת זאת, תנאי שינוי שליטה המלווה בתנאי IPO עשוי להוות תנאי הבשלה (תנאי ביצוע) ובמקרה כזה אין להתחשב בו באמידת השווי ההוגן במועד ההענקה תחת התקינה האמריקאית, תנאי של שינוי שליטה הינו תמיד תנאי הבשלה המהווה תנאי ביצוע 6 6

IFRS 2- תשלום מבוסס מניות עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה
עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה הינן בתחולת התקן סיווג עסקת תשלום מבוסס מניות ייבחן, הן אצל הישות המקבלת והן אצל הישות המסלקת, לפי סוג התשלום והמחויבות לסילוק: מזומן או נכסים אחרים מכשירים הוניים של הישות מסולק במזומן מסולק במכשירים הוניים כן לא סוג התשלום מחויבות לסילוק לתת דוגמאות בעל פה איך משתמשים במטריצה הן מנקודת ראות האם והן מנקודת ראות הבת. דוגמה 1: חברה א' מעניקה תשלום מבוסס מניות לעובדי חברה ב' על מכשיריה ההוניים: בספרי חברה א' המאוחדים: האם קיימת מחויבות לסילוק?  כן האם במכשירים ההוניים של הישות?  כן לכן, נמצאים במשבצת הימנית העליונה – כלומר, יטופל כתשלום מבוסס מניות הוני. בספרי חברה ב': האם קיימת מחויבות לסילוק?  לא האם במכשירים ההוניים של הישות?  לא לכן, נמצאים במשבצת השמאלית התחתונה – כלומר, יטופל כתשלום מבוסס מניות הוני. דוגמה 2: חברה ב' מעניקה תשלום מבוסס מניות לעובדיה, על מניות חברה ב'. האם במכשירים ההוניים של הישות?  כן (בדוחות המאוחדים מדובר בזכויות המיעוט ולכן אלו הם מכשירים הוניים של הישות) לכן, נמצאים במשבצת הימנית העליונה – כלומר, תשלום מבוסס מניות המסולק במכשירים הוניים, כאשר ההוצאה תרשם כנגד זכויות המיעוט ולא כנגד קרן הון. לכן, נמצאים במשבצת הימנית העליונה – כלומר, תשלום מבוסס מניות הוני (כנגד קרן הון). 7

חברת הבת מעניקה לעובדיה זכויות למכשיריה ההוניים
IFRS 2- תשלום מבוסס מניות עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה (המשך) חברת הבת מעניקה לעובדיה זכויות למכשיריה ההוניים הענקה שבה חברת הבת מעניקה לעובדיה מכשירים הוניים של עצמה, תסווג כעסקה המסולקת במכשירים הוניים הן בדוחות הכספיים המאוחדים והן בדוחות הנפרדים של חברת הבת חברת האם מכשירים הוניים של חברת הבת העובדים של חברת בת חברת הבת שירותים 8 8

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה (המשך)
חברת האם (של הישות המדווחת) מעניקה זכויות למכשיריה ההוניים ישירות לעובדים של חברת הבת במקרים אלו, הענקה של המכשירים ההוניים של חברת האם תסווג כעסקה המסולקת במכשירים הוניים הן בדוחות הכספיים המאוחדים והן בדוחות הנפרדים של חברת הבת (למעט במקרה בו הבת מחויבת לשלם לחברה האם תמורת המכשירים ההונים). חברת האם מכשירים הוניים של חברת אם העובדים של חברת בת חברת הבת שירותים IFRS 2 לא מתייחס לטיפול החשבונאי בדוחות הנפרדים של ישות אשר קבלה שירותים וסילקה התחייבות באמצעות מכשירים הוניים של חברת אם או חברה אחרת בקבוצה. הפרשנות מבדילה בין שני מקרים אפשריים, אך מדגישה כי שני המקרים יטופלו באופן זהה בדוחות הכספיים המאוחדים של חברת האם. הסיבה במקרה זה: חברת הבת לא נטלה על עצמה התחייבות להעביר מזומן או נכס פיננסי אחר לעובדיה. העברה של עובדים: חברת אם מעניקה מכשירים הוניים לעובדי חברת הבת כתלות בהעסקת העובד לתקופה מסוימת בקבוצה (העובד רשאי לעבור בין חברות הקבוצה במהלך תקופת ההבשלה). בהתאם לפרשנות, כל חברת בת תמדוד את השירותים שנתקבלו מהעובדים, בהתאם לשוויים ההוגן של המכשירים הפיננסים ביום הענקתם על ידי חברת האם. אם העובד אינו עומד בתנאי ההענקה (למעט תנאי שוק) כל ישות תתאים את סכום ההוצאה שנרשמה בספריה בהתאם לאומדן החדש. העברה של עובד בתוך הקבוצה לא תחשב כהפרה של תנאי הענקה ולא תגרום לביטול הוצאה בידי מעסיק קודם. מקרים נוספים: מקרים בהם הישות היא המעניקה את הזכויות למכשיריה ההוניים אך בוחרת או נדרשת לרכוש אותם מצד שלישי (באוצר) ומקרים בהם ישות או בעל מניות מעניקים לעובד זכויות למכשיריה ההוניים של החברה, ובעלי המניות הם אלה שמספקים את המכשירים לעובד, יסווגו כהענקה הונית. בהתאם לתיקון, מכיוון שחברת הבת היא זו שנהנית מהשירותים שניתנו על ידי העובדים עליה להכיר בעסקת תשלום מבוסס מניות מול קרן הון המשקפת את התרומה ההונית שניתנה על ידי חברת האם לחברת הבת 9 9

חברת הבת מעניקה לעובדיה זכויות במכשירים ההוניים של חברת האם
IFRS 2- תשלום מבוסס מניות עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה (המשך) חברת הבת מעניקה לעובדיה זכויות במכשירים ההוניים של חברת האם הענקה שבה חברת הבת מעניקה לעובדיה מכשירים הוניים של חברת האם, תסווג בספרי חברת הבת כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן, מאחר וחברת הבת נטלה על עצמה מחויבות להעביר מכשירים הוניים של ישות אחרת המהווים בידיה נכסים פיננסים. בדוחות המאוחדים ההענקה תסווג כעסקה המסולקת במכשירים הוניים. חברת האם מכשירים הוניים של חברת האם העובדים של חברת בת חברת הבת שירותים יטופל כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן (הישות מקבלת שירותים תוך נטילת התחייבות כלפי מספק השירות לשלם סכומים הצמודים לשווי/מחיר מניות הישות או למחיר מכשירים הוניים אחרים שלה) מבלי להתחשב בצורה בה חברת הבת תקבל את המכשירים ההוניים בכדי לסלק את המחויבות לעובדים. הפרשנות תיושם באופן של יישום למפרע (רטרוספקטיבי) על תקופות שנתיות המתחילות ביום או לאחר 1 במרץ 2007, יישום מוקדם אפשרי תוך מתן גילוי. 10 10

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות עסקאות תשלום מבוסס מניות בקבוצה (המשך)
חברת האם (של הישות המדווחת) מעניקה תשלום מזומן בהתבסס על מכשיריה ההוניים ישירות לעובדים של חברת הבת ההענקה הנ"ל תסווג בדוחות המאוחדים כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן, מאחר וחברת האם נטלה על עצמה מחויבות להעביר מזומן בהתבסס על מכשיריה ההוניים. בספרי חברת הבת ההענקה תסווג כעסקה המסולקת במכשירים הוניים. חברת האם תשלום מזומן בהתבסס על המכשירים ההוניים של חברת אם העובדים של חברת בת חברת הבת שירותים הטיפול הינו זהה גם במקרה בו חברת האם מעניקה תשלום מזומן בהתבסס על מכשיריה ההוניים של חברת הבת. 11 11

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 08-3: הטיפול החשבונאי בהענקת אופציות ליועץ על ידי בעל השליטה בחברה
יולי 2008 סוגיה חשבונאית: יועץ חיצוני מעמיד שירותים מקצועיים לחברות הקבוצה בתמורה למכשירים הוניים של חברת בת בקבוצה, וזאת במסגרת הסכם שנחתם בינו לבין בעל השליטה בקבוצה. לדוגמה, עורך דין מספק לקבוצה שרותי יעוץ משפטי לתקופה של שנתיים, בתמורה לאופציות של חברת בת בקבוצה. השווי ההוגן של שרותי הייעוץ הינו 50K ₪ לשנה. הטיפול החשבונאי: חברת הבת תכיר בעסקה כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במכשיריה ההוניים, בין אם העסקה מסולקת על ידה או על ידי בעלי מניותיה ותרשום: ח. הוצאה 50K ז. קרן הון 50K בעל שליטה> חברת החזקות ב'> חברת נדל"ן א' בעל שליטה מחזיק בחברת החזקות (ב') שמחזיקה בחברה הפועלת בתחום הנדל"ן (א') . בעל השליטה וחברה ב' התקשרו בהסכם ייעוץ מול יועץ למתן שירותים לחברות הקבוצה למשך שלוש שנים בתמורה לאופציות למניות חברה א' (מבעל השליטה ומחברה ב') במחיר מימוש קבוע מראש. חברה א' אינה מקבלת שירותי ייעוץ במסגרת ההסכם. שנה לפני היא חתמה על הסכם מתן ייעוץ מול חברה ב' ולה היא משלמה דמי ניהול בשל כך. חברה א' לא נתנה ביטוי להסכם הייעוץ בדוחותיה, בשל העובדה שאינה צד להסכם ומכירה בהוצ' בדוחותיה בגין דמי הניהול המשולמים לחברה ב'. הרשות קבעה כי הטיפול אינו נאות. על החברה להכיר בעסקת הענקת האופציות ליועץ על ידי חברה ב' ובעל השליטה תמורת שירותי הייעוץ, כעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במכשיריה ההוניים. בהתאם ל-IFRS 2.3, העברת מכשירים הוניים של חברה על ידי בעלי המניות שלה לצדדים אשר סיפקו מוצרים או שירותים לחברה הם תשלום מבוסס מניות, אלא אם ההעברה הינה בברור למטרה אחרת מאשר תשלום עבור הסחורות והשירותים שחברה קבלה. נקבע כי בשל כך שעיקר פעילותם של בעל השליטה וחברה ב' הינו החזקה בחברה א' אין זה סביר כי החברה אינה נהנית ולא באופן עקיף משירותים אלו. שווי הוגן של השירותים אותם מקבלת חברת הבת 12 12

פרסום של המוסד לתקינה בחשבונאות הטיפול החשבונאי בהלוואות שהוענקו לעובדים על ידי ישות לרכישת מניותיה
פברואר 2006 הלוואות Non-Recourse: הלוואות אשר מוענקות לעובדי חברה לרכישת מניותיה ואשר הביטחון היחידי להבטחת פירעון ההלוואה הוא המניות. הטיפול החשבונאי – שתי עסקאות נפרדות: הנפקת מניות שתמורתה שולמה בהלוואה שניתנה על ידי החברה המנפיקה מסוג Non-Recourse תטופל כהענקה של אופציות לעובדים (בתחולת IFRS 2) לפיה האופציה תמומש במועד בו ההלוואה תיפרע. פירעון ההלוואה מהווה, למעשה, תשלום של תוספת המימוש. ומה עושים בינתיים? לאור פרסום תקן חשבונאות מספר 24, תשלום מבוסס מניות, הועלתה השאלה לגבי הטיפול החשבונאי בהלוואות Non-Recourse שהוענקו לעובדי הישות לרכישת מניותיה. במהלך הדיונים בוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בנושא הובאה לידיעתנו פרשנות של הוועדה לפרשנויות של כללי דיווח כספי IFRIC)) (להלן-"הוועדה לפרשנויות") של המוסד לתקני חשבונאות בינלאומיים כאמור להלן. הוועדה לפרשנויות נדרשה לבחון את הטיפול החשבונאי בהלוואות Non-Recourse שהוענקו לעובדי הישות לרכישת מניותיה, ואשר הביטחון היחידי להבטחת פירעון ההלוואה הוא המניות. הוועדה לפרשנויות נדרשה לבחון אם ההלוואה צריכה להיחשב כחלק מתשלום מבוסס מניות פוטנציאלי, כאשר ההסכם בכללותו מטופל כאופציה, או שההלוואה צריכה להיות מטופלת בנפרד, כנכס פיננסי. הוועדה לפרשנויות ציינה, כי הנפקת מניות שתמורתה שולמה בהלוואה שניתנה על ידי הישות המנפיקה, וההלוואה היא מסוג Non-Recourse כאמור לעיל, תטופל כהענקה של אופציה, לפיה האופציה מומשה במועד או במועדים בהם ההלוואה נפרעה. הוועדה לפרשנויות החליטה כי היא מצפה לטיפול חשבונאי אחיד במקרה הנדון וכי אין בכוונתה להעלות נושא זה על סדר היום. 13

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות שינוי תנאי הענקה
השינוי הטיפול החשבונאי הפחתת מחיר המימוש של אופציות שהוענקו (Repricing) הכרה בשווי ההוגן התוספתי על פני יתרת תקופת ההבשלה. שווי הוגן תוספתי = ההפרש בין השווי ההוגן של המכשיר לאחר שינוי התנאים לבין השווי ההוגן של המכשיר המקורי. קיצור תקופת ההבשלה או ביטול תנאי ביצוע שינוי אומדן שיטופל מכאן ולהבא. השווי ההוגן שנקבע במועד ההענקה וטרם הוכר כהוצאה ייפרס מחדש על פני תקופת ההבשלה המקוצרת. במידה ולא נותרה תקופת הבשלה, יתרת ההוצאה תוכר באופן מיידי. שינוי תנאי התוכנית בדרך שאינה מטיבה עם העובד אין השפעה. ביטול ההענקה האצת תקופת ההבשלה (הכרה באופן מיידי ביתרת ההוצאה) הנושאים שחשוב להדגיש בשקף: ההבדל בין השורה הראשונה לשנייה – השורה הראשונה מדברת על מקרים שבהם היה שינוי בפרמטר שהשפיע על השווי ההוגן של התוכנית במועד ההענקה – לכן, במקרה כזה בוחנים האם ניתנה הטבה נוספת לעובד – כלומר, האם קיים ערך תוספתי – במקרה וקיים יש להכיר בערך התוספתי הנוסף על יתרת תקופת ההבשלה המקורית – כלומר, השינוי הוא בגובה ההוצאה שהוכר ולא בתקופת ההבשלה. - השורה השנייה לעומת זאת מדברת על מקרים שבהם היה שינוי בפרמטר שלא השפיע על השווי ההוגן במועד ההענקה אלא רק על תקופת ההבשלה – במקרה כזה, רק אם השינוי מטיב עם העובד, נפרוס את השווי ההוגן המקורי (ללא שינוי) על פני תקופת ההבשלה החדשה. כלומר, השינוי הוא בתקופת ההבשלה ולא בגובה ההוצאה שתוכר. 2. להדגיש את העובדה שרק אם שינוי התנאים (בכל המקרים) מטיב עם העובד, אז יש שינוי בתוכנית. אחרת, ללא שינוי (שורה שלישית בשקף). בכל מקרה, כאשר מדובר בתוכניות הוניות, במינימום נכיר בהוצאה המקורית על פני תקופת ההבשלה המקורית – לא יכול להיות מצב שבו נבטל לגמרי את ההוצאה!!!! 14

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות שינוי תנאי הענקה (המשך)
השינוי הטיפול החשבונאי רכישה חזרה של מכשיר הוני שכבר הבשיל תשלום כלשהו ששולם לעובד יטופל כרכישה חזרה של מכשירים הוניים לפי IAS 32, דהיינו, הפחתה מההון, עד גבולות השווי ההוגן של הזכות ההונית שנרכשה. ההפרש – מהווה הטבה נוספת לעובד ויוכר כהוצאה באופן מיידי. החלפת תוכנית אופציות קיימת בתוכנית חדשה (לא שינוי תנאים) האצת הבשלה – הכרה מיידית ביתרת ההוצאה שטרם הוכרה. תשלום כלשהו ששולם לעובד יטופל כרכישה חזרה של מכשירים הוניים לפי IAS 32, דהיינו, הפחתה מההון. במידה והתשלום לעובד גבוה מהשווי ההוגן של האופציות במועד הביטול, יש לרשום הוצאה כנגד המזומן ולא כהפחתה מההון. דברים שיש להדגיש בשקף: מדובר למעשה בשתי השורות באותו דבר – "רכישה של התוכנית המקורית" – ההבדל – בשורה הראשונה המכשיר כבר הבשיל – כלומר, כל ההוצאה כבר הוכרה ועכשיו נכיר באופן מיידי בהטבה הנוספת. לעומת זאת, בשורה השנייה, המכשיר טרם הובשל, ולכן נותרה יתרת הוצאה שטרם הוכרה. לכן, במקרה זה, בנוסף להטבה הנוספת שניתנה לעובד נכיר גם ביתרת ההוצאה שטרם הוכרה באופן מיידי (כלומר, האצת ההבשלה). נקודה למחשבה: ביטול ההענקה כאשר האופציות מחוץ לכסף - האם יש לטפל כהאצת הבשלה ולהכיר היום בכל הוצאות השכר?... 15

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות מענקי תשלום מבוסס מניות במסגרת צירוף עסקים
מצבים בהם קיים צורך בטיפול בתשלום מבוסס מניות במועד צירוף העסקים: במועד צירוף העסקים קיימים בנרכשת תשלומים מבוססי מניות אשר הבשילו. במועד צירוף העסקים קיימים בנרכשת תשלומים מבוססי מניות אשר טרם הבשילו. במועד צירוף העסקים הוחלפו* תשלומים מבוססי מניות. * בהתאם לתיקון ל-IFRS3 בפרויקט השיפורים לשנת 2010, גם מקרים בהם הרוכש אינו מחויב להחליף מענקים מתוקף הסכם צירוף העסקים יטופלו כמענקים חלופיים. 16

מצב 1 - מענקים שהבשילו למועד הרכישה ושלא הוחלפו המענקים הינם חלק מהזכויות שאינן מקנות שליטה (NCI) המענקים ימדדו במועד הרכישה בהתאם למדידה מבוססת שוק (IFRS 2) - אינם מקנים למחזיק בהם זכות בעלות בהווה ו/או חלק בנכסים נטו במקרה של פירוק דוגמה: ב- 31 לדצמבר 2010 רוכשת חברה א' 100% מחברה ב'. נכון ליום הרכישה מחזיקים עובדי חברה ב' אופציות למניות אשר הבשילו טרם הרכישה. השווי ההוגן (IFRS 2) של המענקים למועד הרכישה: 100. קשור לתיקון של מדידת NCI: למנוע מדידת זכויות שאינן מקנות שליטה מסוימות לפי חלקן היחסי בנכסים המזוהים נטו של הנרכשת, שתביא לקביעת ערכן כאפס

פתרון: סכום שמיוחס לשירות הניתן טרום הרכישה מאחר והמענקים הבשילו נכון למועד הרכישה, הם חלק מה- NCI וימדדו לפי שווי מבוסס שוק למועד הרכישה. סכום שמיוחס לשירות הניתן לאחר הרכישה מאחר והמענקים הבשילו נכון למועד הרכישה ולא הוחלפו, אין ליחס סכום כלשהו לשירות הניתן לאחר הרכישה. פקודת היומן - ח. מוניטין ז. זכויות שאינן מקנות שליטה

מצב 2 - מענקים שטרם הבשילו למועד צירוף העסקים ולא הוחלפו במועד צירוף העסקים, הרוכש נדרש: למדוד את שווי מענקי הנרכש והמענקים החלופיים (אם קיימים) בהתאם למדידה מבוססת שוק (IFRS 2) למועד הרכישה. לקבוע מהו: א. החלק של המענק שהוא חלק מהתמורה שהועברה עבור הנרכש. ב. החלק של המענק שהוא תגמול עבור שירותים שיינתנו לאחר הצירוף. ח. מוניטין ז. זכויות שאינן מקנות שליטה 19

IFRS 2- תשלום מבוסס מניות מענקי תשלום מבוסס מניות במסגרת צירוף עסקים
החלק של המענק שהוא חלק מהתמורה שהועברה עבור הנרכש, שווה לשווי מענק הנרכש שניתן לייחסו לשירותים שבוצעו טרם הצירוף - החלק של המענק שהוא תיגמול עבור שירותים שיינתנו לאחר הצירוף, שווה לשווי המענק בניכוי הסכום שמיוחס לשירותים שלפני הצירוף. תקופת ההבשלה שהושלמה שווי המענק הנרכש ביום הרכישה X הגבוה מבין: סך כל תקופת ההבשלה תקופת ההבשלה המקורית 20

דוגמה: ב-31 לדצמבר 2010 רוכשת חברה א' 100% מחברה ב'. חברה א' מחליפה את המענק שהוחזק על ידי עובדי חברה ב' (מענק הנרכשת), במענק תשלום מבוסס מניות של חברה א' (מענק חלופי). השווי ההוגן (IFRS 2) של המענקים למועד הרכישה: שווי מענק חלופי 150 שווי המענק בנרכשת תקופת ההבשלה המקורית של מענק הנרכשת - 4 שנות עבודה נכון למועד הרכישה, עובדי חברה ב' סיפקו 2 שנות שירות. תקופת ההבשלה של המענק החלופי - שנת שירות אחת לאחר הרכישה. 21

פתרון: במקרה הנ"ל תקופת ההבשלה המקורית טרם הושלמה והעובדים נדרשים לספק שירותים נוספים. 100 שווי הוגן של מענק הנרכשת כפול היחס שבין: 2 החלק של תקופת ההבשלה שהושלמה לבין - הגבוה מבין סך תקופת ההבשלה של: 3 המענק החלופי (2+1)* 4 מענק הנרכש 50 מיוחס לחלק מהתמורה שהועברה עבור הנרכש (100 x 2/4) = מיוחס לתיגמול עבור שירותים לאחר הצירוף ( ) = * 2 שנות עבודה שסופקו, בתוספת שנת עבודה הנדרשת בהתאם למענק החלופי 22

IFRS 2 - תשלום מבוסס מניות החלפת מענקי תשלום מבוסס מניות במסגרת צירוף עסקים
סיכום הטיפול בהחלפת המענק הקיים בנרכשת במענק על מניותיה של הרוכשת תקופת השירות הושלמה תקופת השירות לא הושלמה העובדים לא נדרשים לספק שירותים נוספים לאחר מועד הרכישה חשבונאות רכישה: שווי הוגן של המענק המקורי במועד צירוף העסקים. ההבדל בין השווי ההוגן של המענק המקורי למענק החלופי (אם קיים) יוכר מיידית כהוצאה ברווח והפסד תקופות עוקבות: ל.ר. חשבונאות רכישה: תקופות עוקבות: הכרה מיידית (במועד צירוף העסקים מכיוון שלא נותרה תקופת הבשלה) ביתרת ההוצאה ברווח והפסד. העובדים נדרשים לספק שירותים נוספים לאחר מועד הרכישה תקופות עוקבות: הכרה ביתרת ההוצאה על פני תקופת השירות החדשה הנדרשת. שווי מענק מקורי במועד צירוף העסקים × תקופת שירות שהושלמה הגבוה מבין: סך כל תקופת ההבשלה תקופת ההבשלה המקורית מתוך נספח הנחיות היישום (?) מסעיף 61 שווי מענק מקורי במועד צירוף העסקים × תקופת שירות שהושלמה הגבוה מבין: סך כל תקופת ההבשלה תקופת ההבשלה המקורית שווי מענק מקורי במועד צירוף העסקים × תקופת שירות שהושלמה סך תקופת השירות (מקורית + נוספת) 23

סוגיות במסים על הכנסה – IAS 12
24

מיסים על הכנסה - IAS 12 חריג להכרה בהתחייבות/נכס מסים נדחים
אין להכיר בהתחייבות/נכס מסים נדחים כאשר ההפרש הזמני שנוצר במועד ההכרה לראשונה בהתחייבות/בנכס נובע מעסקה: שאינה צירוף עסקים, וכן במועד ההכרה אין השפעה על הרווח החשבונאי או על ההכנסה החייבת. דוגמאות: היוון הוצאה לנכס כאשר ההוצאה אינה מוכרת לצרכי מס (למשל קנסות). מענק השקעה פטור ממס המהוון לנכס. ניכוי נח"ל – כאשר מס הכנסה מתיר פחת יותר גבוה מעלות הנכס – למשל רכשנו נכס תמורת 100 ומס הכנסה מתיר 150% פחת. (ההפרש של 50 במועד ההכרה לראשונה עומד בפטור ולא יוצרים מסים נדחים). UP POP: רכישת נכסים לגבי השאלה ב-POP UP יש להתייחס לשני מקרים: צירוף עסקים ע"י רכישת מניות – בספרים יש מוניטין ולמס יש 0 (כי רואה רכישת מניות ולא נכסים) – הפרש זמני שנכנס לפטור (גם ירידת ערך מוניטין בתקופות עוקבות תחשב תחת הפטור) ולכן לא יוצרים מס נדחה (ותהיה השפעה על ביאור מס תיאורטי ועל דוח התאמה). צירוף עסקים ע"י רכישת פעילות – בד"כ ההנחה היא שהמוניטין שנוצר בספרים זהה למוניטין שמס הכנסה רואה ואז אין בכלל הפרש זמני. בתקופות עוקבות אם המוניטין מופחת לצורכי מס אז נוצר הפרש זמני שבגינו כן יש ליצור מס נדחה (כי לא עומד בפטור-לא במועד ההכרה לראשונה). אם נתון שמס הכנסה לא רואה מוניטין בעת רכישת הפעילות – נוצר הפרש זמני שנכנס לפטור (לא צירוף עסקים) ולכן לא ניצור בגינו מס נדחה (ותהיה השפעה על ביאור מס תיאורטי ועל דוח התאמה). חכירה מימונית חכירה מימונית והתחייבות בגין גריעת נכסים לזמן ארוך – הבחינה של הנכס יחד עם ההתחייבות מלמדת כי אין הפרש זמני במועד ההכרה הראשונית. אג"ח להמרה ייתכנו מספר מקרים אשר לכאורה נכנסים לתחולת החריג אך יש ליצור בגינם מסים נדחים. הפרשים זמניים אלו נובעים מכך שבמועד ההכרה הראשונית קיים הבדל בסיווגם במאזן של הנכסים והתחייבויות בגינם נוצרו מול סיווגם לצורכי מס.

מיסים על הכנסה - IAS 12 חריג להכרה בהתחייבות/נכס מסים נדחים
אין להכיר בהתחייבות/נכס מסים נדחים כאשר ההפרש הזמני שנוצר במועד ההכרה לראשונה בהתחייבות/בנכס נובע מעסקה: שאינה צירוף עסקים, וכן במועד ההכרה אין השפעה על הרווח החשבונאי או על ההכנסה החייבת. דוגמאות: היוון הוצאה לנכס כאשר ההוצאה אינה מוכרת לצרכי מס (למשל קנסות). מענק השקעה פטור ממס המהוון לנכס. האם אג"ח להמרה נכנס לחריג? מה קורה ברכישת נכסים? ניכוי נח"ל – כאשר מס הכנסה מתיר פחת יותר גבוה מעלות הנכס – למשל רכשנו נכס תמורת 100 ומס הכנסה מתיר 150% פחת. (ההפרש של 50 במועד ההכרה לראשונה עומד בפטור ולא יוצרים מסים נדחים). UP POP: רכישת נכסים לגבי השאלה ב-POP UP יש להתייחס לשני מקרים: צירוף עסקים ע"י רכישת מניות – בספרים יש מוניטין ולמס יש 0 (כי רואה רכישת מניות ולא נכסים) – הפרש זמני שנכנס לפטור (גם ירידת ערך מוניטין בתקופות עוקבות תחשב תחת הפטור) ולכן לא יוצרים מס נדחה (ותהיה השפעה על ביאור מס תיאורטי ועל דוח התאמה). צירוף עסקים ע"י רכישת פעילות – בד"כ ההנחה היא שהמוניטין שנוצר בספרים זהה למוניטין שמס הכנסה רואה ואז אין בכלל הפרש זמני. בתקופות עוקבות אם המוניטין מופחת לצורכי מס אז נוצר הפרש זמני שבגינו כן יש ליצור מס נדחה (כי לא עומד בפטור-לא במועד ההכרה לראשונה). אם נתון שמס הכנסה לא רואה מוניטין בעת רכישת הפעילות – נוצר הפרש זמני שנכנס לפטור (לא צירוף עסקים) ולכן לא ניצור בגינו מס נדחה (ותהיה השפעה על ביאור מס תיאורטי ועל דוח התאמה). חכירה מימונית חכירה מימונית והתחייבות בגין גריעת נכסים לזמן ארוך – הבחינה של הנכס יחד עם ההתחייבות מלמדת כי אין הפרש זמני במועד ההכרה הראשונית. אג"ח להמרה ייתכנו מספר מקרים אשר לכאורה נכנסים לתחולת החריג אך יש ליצור בגינם מסים נדחים. הפרשים זמניים אלו נובעים מכך שבמועד ההכרה הראשונית קיים הבדל בסיווגם במאזן של הנכסים והתחייבויות בגינם נוצרו מול סיווגם לצורכי מס. איך מטפלים בחכירה מימונית?

מיסים על הכנסה - IAS 12 רצפת ההכרה בנכס מסים נדחים
קיימת "רצפת" הכרה בנכס מיסים נדחים גם כאשר לא קיימת תחזית לרווחים חייבים במס בעתיד. בהתאם, יש להכיר בנכסי מסים נדחים בגין הפרשים זמניים ניתנים לניכוי בגובה הפרשים חייבים במס שצפויים להתהפך באותה תקופה או אחריה. המשוואה שצריכה להתקיים בכדי להכיר בנכסי מיסים נדחים במקרה הנ"ל הינה: מועד ההיפוך של ההפרש מועד ההיפוך של ההפרש הזמני החייב במס הזמני הניתן לניכוי מאחר והשקף לא כ"כ ברור – חשוב להסביר להם בע"פ שהכוונה לניצול עד גובה העתודות כל עוד העתודות יתהפכו אחרי הנכס.

מיסים על הכנסה - IAS 12 רצפת ההכרה בנכס מסים נדחים בצירוף עסקים
כאשר במועד עסקת צירוף העסקים לחברה הנרכשת קיימים הפסדים להעברה אשר אין צפי לניצולם בעתיד, יוכר נכס מסים נדחים עד גובה ההתחייבות למסים נדחים שנוצרה בגין עודפי העלות. ייתכן מצב בו החברה הבת לא מכירה בנכס מס בגין הפסדים מועברים, כי אינה צופה כי יהיו לה מספיק רווחים כדי שתוכל לנצל אותו בעתיד. מנגד, במועד צירוף העסקים החברה האם צופה, לדוגמה, לאור הסינרגיה עם עסקיה הקיימים, כי החברה הנרכשת תוכל לנצל את ההפסדים. במקרה זה תכיר החברה האם בחשבונאות הרכישה בנכס מס בגובה מלוא ההפסדים שצופה שינוצלו. מנגד, אם אין צפי לניצול ההפסדים בעתיד יוכרו ההפסדים המועברים בהתאם ל"רצפה" שתוארה בשקף הקודם.

מיסים על הכנסה - IAS 12 רצפת ההכרה בנכס מסים נדחים בצירוף עסקים (המשך)
דוגמה: ביום 1 בינואר 2011 רכשה חברה א' 80% מהון המניות של חברה ב' תמורת 800,000 ש"ח. נכון למועד הרכישה לחברה ב' הפסדים מועברים לצרכי מס בסך 100,000 ש"ח שלא נוצר בגינם נכס מס בעבר וכן החברות לא צופות את ניצולם בעתיד הנראה לעין (לא היה שינוי בצפי הנ"ל בשנת 2011). השווי ההוגן של הנכסים וההתחייבויות של חברה ב' למועד הרכישה זהה לערכם בספרים למעט: מלאי אשר שוויו ההוגן עלה על ערכו בספרים בסך של 10,000 ש"ח. מחזור המלאי הינו 60 יום. רכוש קבוע אשר שוויו ההוגן עלה על ערכו בספרים בסך של 30,000 ש"ח. יתרת אורך חיים 6 שנים, הפחתה בקו ישר. קרקע אשר שוויה ההוגן עלה על ערכה בספרים בסך של 40,000 ש"ח. שיעור המס החל על החברות הינו 30%.

מיסים על הכנסה - IAS 12 רצפת ההכרה בנכס מסים נדחים בצירוף עסקים (המשך)
דוגמה (המשך): טבלת הפחתת עודפי עלות: (*) יצירת נכס מס בגין הפסדים להעברה עד גובה ההתחייבות למסים נדחים. סעיף י.פ הפחתה 2011 י.ס מלאי 10,000 (10,000) --- רכוש קבוע 30,000 (5,000) 25,000 קרקע 40,000 80,000 (15,000) 65,000 מסים נדחים: התחייבות מסים נדחים - 30% (24,000) 4,500 (19,500) נכס מסים נדחים (*) 24,000 (4,500) 19,500

מיסים על הכנסה - IAS 12 מבחן ההכרה בהתחייבות מסים נדחים בחברות כלולות
האם קיים צפי למימוש ההשקעה? כן לא יצירת התחייבות מסים נדחים האם הדיבידנד פטור ממס? כן לא אין ליצור התחייבות מסים נדחים יצירת התחייבות מסים נדחים

מיסים על הכנסה - IAS 12 מבחן ההכרה בהתחייבות מסים נדחים בחברות בנות
האם קיים צפי למימוש ההשקעה? כן לא יצירת התחייבות מסים נדחים האם קיים צפי לחלוקת דיבידנד? כן לא האם הדיבידנד פטור ממס? אין ליצור התחייבות מסים נדחים כן לא אין ליצור התחייבות מסים נדחים יצירת התחייבות מסים נדחים

מיסים על הכנסה - IAS 12 מבחן ההכרה בנכס מסים נדחים בחברות כלולות/בנות
האם קיים צפי למימוש ההשקעה? לא כן אין ליצור נכס מסים נדחים האם קיים צפי להכנסה חייבת שכנגדה ניתן לנצל את ההפרש הזמני? לא כן ניתן להכיר בנכס מס בגין הפסדים בכלולה (לאחר שחשבון ההשקעה מתאפס/הופך להיות שלילי במידה וערבים לחברה הכלולה) רק אם צופים שיהיה לחברה המחזיקה רווח הון כאשר נמכור את ההשקעה בכלולה אין ליצור נכס מסים נדחים יצירת נכס מסים נדחים

ירידת ערך נכסים 34

מלאי יימדד לפי הנמוך מבין עלות ושווי מימוש נטו
ירידת ערך נכסים כל יתר הנכסים* נכסים פיננסיים מלאי 36 IAS 39 IAS 2 IAS בחינת קיומו של אירוע הפסד הפסד יוכר בדוח רווח והפסד מלאי יימדד לפי הנמוך מבין עלות ושווי מימוש נטו מלאי - עלות – תכלול את כל העלויות שהתהוו בהבאת המלאי למיקומו ומצבו הנוכחיים. שווי מימוש נטו – אומדן מחיר המכירה במהלך העסקים הרגיל בניכוי אומדן העלויות להשלמה ואומדן העלויות הדרושות לביצוע המכירה. מכשירים פיננסיים – "אירוע הפסד" – נדרש שישפיע על אומדן תזרימי המזומנים העתידיים של הנכס הפיננסי (למשל קשיים פיננסיים של המנפיק, הפרת חוזה וכדו'). כך למשל ירידת שווי הוגן של השקעה במכשיר חוב כתוצאה מעלייה בשיעור ריבית חסרת סיכון בשוק אינה מהווה בהכרח ראייה לירידת ערך. -במכשיר הון – גם בחינת ירידה משמעותית (20%) או מתמשכת (6-9 חודשים) * IAS 36 חל על כל הנכסים, למעט חריגים כגון: מלאי, נכסי מסים נדחים, נכסים פיננסיים, נדל"ן להשקעה הנמדד לפי שווי הוגן.

ירידת ערך נכסים - IAS 36 שלב 1 שלב 2 שלב 3 שלב 4
זיהוי הרמה בה נבחנת ירידת הערך שלב 1 בכל תקופת חתך יש לבחון באופן אקטיבי האם קיימים* סימנים היכולים להצביע על ירידת ערך (על סמך מקורות מידע חיצוניים או פנימיים) שלב 2 במידה ונמצאו סממנים לירידת ערך יש לקבוע סכום בר השבה. אם הערך בספרים של הנכס או יחידה מניבת מזומנים גבוה מסכום בר ההשבה יש להכיר בהפסד מירידת ערך שלב 3 "הפסד מירידת ערך יירשם לרוב בדוח רוו"ה"- הפסד מירידת ערך יירשם בדוח רווח והפסד או כנגד קרן שערוך ר"ק של IAS 16 (אם קיימת). הפסד מירידת ערך יירשם לרוב בדוח רווח והפסד שלב 4 (*) נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר, נכס בלתי מוחשי שאינו זמין לשימוש, ומוניטין ייבחנו על בסיס שנתי גם אם לא התקיימו סממנים. 36

שלב 1 - באיזו רמה בוחנים ירידת ערך
בחינה ברמת הנכס הבודד במידת האפשר, יש ליישם את הוראות IAS 36 ברמת נכס בודד. יחד עם זאת, ירידת ערך לא תיבחן ברמת נכס בודד כאשר אותו נכס מניב תזרים מזומנים חיובי (inflow) רק בשילוב עם נכסים אחרים, קרי כחלק מיחידה מניבת מזומנים (CGU). במרבית המקרים, ירידת ערך תיבחן ברמה של יחידה מניבת מזומנים גם אם יש סימן לירידת ערך של נכס בודד בתוך יחידה לא נבחן אותו בנפרד אלא נבדוק ירידת ערך ברמת כל היחידה (ללא מוניטין ואח"כ בכל מקרה צריך לבדוק גם ברמת היחידה כולל מוניטין כי מוניטין זה אחת לשנה או כשיש סימנים). דוגמה לנכס בודד שעשוי להיבחן לירידת ערך הינה נדל"ן להשקעה הנמדד במודל עלות. דוגמאות ליחידה מניבה מזומנים: מפעל ייצור, חטיבה בתאגיד גדול וכדו'.

שלב 1 - באיזו רמה בוחנים ירידת ערך יחידה מניבת מזומנים (CGU)
יחידה מניבת מזומנים - קבוצת הנכסים המזוהה הקטנה ביותר, המכילה את הנכס, והמניבה תזרימי מזומנים חיוביים משימוש מתמשך, שהם בלתי תלויים בעיקרם בתזרימי מזומנים החיוביים הנובעים מנכסים או מקבוצות נכסים אחרים*. ערך בספרים של יחידה מניבת מזומנים לא יכלול את יכלול רק את הערך בספרים של התחייבות כלשהי שהוכרה (למעט אם לא ניתן לקבוע את סכום בר ההשבה של היחידה מניבת המזומנים ללא התייחסות לאותה התחייבות). הערך בספרים של הנכסים הניתנים לייחוס במישרין ליחידה (או אלה שניתן להקצותם באופן סביר ועקבי אליה). לשיקול דעת בקביעת ה-CGU יש משמעות גדולה מאחר וככל שה-CGU גדולה יותר כך קטן הסיכוי להפסד מירידת ערך. זאת מכיוון שייתכן סבסוד הדדי בתוך היחידה עצמה בין נכסים שיש בגינם ירידת ערך לבין נכסים אחרים שהסכום בר השבה שלהם גבוה מערכם בספרים. לפתח את הדוגמה של תחנת הדלק (יש בשקף בהמשך) ושל הטיסות (כתבה של שלומי שוב) – אל על רואה בכל צי מטוסים CGU נפרד - צי אחד של מטוסי 747 ומי שני של מטוסי 777. קביעת ה-CGU צריכה להתבסס על הנתיבים הרלוונטיים לכל מטוס ומהאסטרטגיה העסקית. היעדים של כל צי הם לא בהכרח של מגזר גיאוגרפי אחד, ומשיקולי ביקוש וזמינות קיים גם סיוע הדדי. ה-747 מטוסים גדולים שטסים לניו-יורק, ברזיל וכדו' ומשיקולי תחרות לפעמים גם לאירופה. ה-737 הם נוסעים בעיקר למרחקים קצרים (אירופה הקרובה). השונות ברווחיות קווים (רווחיות בטיסות לאירופה גבוהה בהרבה מהטיסות לצפון אמריקה למשל) יוצרת סבסודים צולבים בכל CGU. עם זאת, סבסודים אלה הם כורח המציאות העסקית ולכן נאותים בראייה חשבונאית. האם תחנת דלק בודדת הינה יחידה מניבת מזומנים? האם טיסה בקו ת"א - ניו יורק באל על הינה יחידה מניבת מזומנים? 38

שלב 1 - באיזו רמה בוחנים ירידת ערך זיהוי יחידה מניבת מזומנים (CGU)
תזרים המזומנים החיובי צריך להיות ברובו עצמאי על מנת שהיחידה תהיה יחידה מניבת מזומנים נפרדת. דוגמה: חברת טלקום מספקת ללקוחותיה 3 סוגי שירותים: קו טלפון, שירותי אינטרנט ושירותי טלוויזיה. 75% מלקוחות החברה מנויים לחבילה אשר כוללת את כל שלושת השירותים. במקרה זה, רוב התזרים החיובי של החברה נובע מכל שלושת השירותים יחד, ולכן החברה כולה תזוהה כיחידה מניבת מזומנים אחת. במידה ורק 45% מלקוחות החברה בוחרים לרכוש חבילה הכוללת את כל 3 השירותים – לא ניתן לומר שרוב התזרימים נובעים מ-3 היחידות יחד (אלא רק 45%) ולכן סביר שבמקרה כזה יהיו 3 CGU נפרדים. זה שהגדרנו את כל החברה כיחידה מניבה מזומנים אחת לא משפיע על קביעת המגזרים (לא אומר שלא יהיו מגזרים), ייתכן למשל 3 מגזרי פעילות ו-CGU אחד. ואין סתירה עם ההנחיה הקיימת ב-36 IAS לגבי זה שיחידה מניבת מזומנים לא תהיה גדולה ממגזר פעילות (לפני קיבוץ מגזרים דומים) מכיוון שההנחיה הזו ב-36 IAS נאמרת רק לגבי הקצאת המוניטין ליחידות מניבות מזומנים (לצורך בחינת ירידת ערך) ולא לגבי חלוקה ליחידות מניבות באופן כללי. האם התשובה תשתנה במידה ורק 45% מלקוחות החברה בוחרים לרכוש חבילה הכוללת את כל שלושת השירותים?

שלב 1 - באיזו רמה בוחנים ירידת ערך זיהוי יחידה מניבת מזומנים (CGU)
דוגמה: לרשת קמעונאית מספר סניפים המפוזרים ברחבי הארץ. האם כל סניף מהווה יחידת מניבת מזומנים נפרדת? ייתכן כי מספר סניפים יהוו יחידה מניבת מזומנים אחת, מכיוון שהם נמצאים באותו מתחם גיאוגרפי, לדוגמה מאחר ו: קבלת החלטה בדבר סגירתו של סניף מביאה בחשבון עליה בהכנסות בסניפים אחרים באותו מתחם; קיומו של מועדון לקוחות. תלות בתזרימי המזומנים של סניפים קרובים גיאוגרפית. אי סגירת סניפים מפסידים על מנת לשמור נתח שוק. סוג לקוחות דומה באותו איזור גיאוגרפי. גם אופן קבלת ההחלטות רלוונטי ומהווה שיקול בזיהוי יחידה מניבה מזומנים- KPMG מועדון לקוחות-למשל דלקן או פזומט שמחייבים את חברות הדלק להפעיל תחנות דלק בכל המדינה ולכן נוצרת תלות תזרימית בין כלל התחנות.

שלב 2 - מועד הבחינה לירידת ערך
נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר; נכסים בלתי מוחשיים שעדין לא מוכנים לשימוש; ו- יחידות מניבות מזומנים להן יוחס מוניטין. נכס בודד; או יחידה מניבת מזומנים בכל מועד דיווח אם התקיימו* סימנים פנימיים או חיצוניים המצביעים על ירידת ערך סימנים חיצוניים – למשל שינויים רגולאטורים וחקיקתיים בתחום הסלולר (קיטון בקישוריות, קיצור תקופת התחייבות וכדו'). נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר, שעדיין לא מוכנים לשימוש ומוניטין: ייבחנו לירידת ערך ברמה של היחידה מניבה מזומנים אליה שייכים (ולא בנפרד בפני עצמם). נבחנים לירידת ערך גם בתקופה שבה הם הוכרו לראשונה (למשל צירוף עסקים באפריל אז נבחן את המוניטין לא יאוחד מ31.12 למרות שניתן לבחון באפריל הבא אבל אז כל שנה תצטרך לבחון באפריל כי זה חייב להיות אותו מועד כל שנה. לא מופחתים באופן שיטתי ולכן נבחנים כל שנה לירידת ערך גם אם אין סימנים. מדי שנה*, ללא קשר לקיומם של סימנים * יש לבחון אקטיבית בכל מועד דיווח קיומם של סימנים * בנוסף לבחינות שנערכו בשל קיומם של סימנים

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-1: מועד בחינת ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי
אפריל 2010 סוגיה חשבונאית: *תנאי ההסכם המקורי: שנתיים עד מאי אופציית הארכה בתום תקופת ההסכם הסכם לרכישת מוצרי החברה* חברת האם צד ג' מזומן הטיפול החשבונאי בספרי החברה בשנת 2008: ירידה בביקוש צד ג' למוצרי החברה. מאי אין חידוש של ההסכם, ישנם מגעים לחידוש. עד תום 2008 לא חודש ההסכם. החברה בחנה ירידת ערך ומחקה את יתרת הנכס הבלתי מוחשי. החלטת רשות ניירות ערך: יש לבחון ירידת ערך בתום כל תקופת דיווח אם קיימים סימנים, המצביעים על ירידת ערך של הנכס. דהיינו, דוחות רבעון שני 2008. רקע עובדתי חברה א' (להלן: "החברה") ובעלת השליטה בחברה (להלן: "החברה האם") התקשרו בהסכם מסגרת (להלן: "ההסכם") עם צד ג' (להלן: "הלקוח") להסדרת התנאים לרכישת מוצרי החברה על ידי הלקוח. ההסכם הינו לתקופה של שנתיים המסתיימת בחודש מאי 2008 (להלן: "תקופת ההסכם"), ונקבע בו מנגנון המאפשר הארכת ההסכם לתקופות נוספות בכפוף להסכמת הצדדים. במהלך תקופת ההסכם, הסבה החברה האם את ההסכם לטובת החברה (כחלק מעסקה בו הסבה החברה האם נכסים בלתי מוחשיים נוספים לחברה) כנגד הקצאת מניות. בספרי החברה הוכר נכס בלתי מוחשי (להלן: "הנכס הבלתי מוחשי") בגובה השווי ההוגן של ההסכם עם הלקוח. החברה בחנה ירידת ערך רק ב (ולא ברבעון שני/שלישי) - החברה טענה כי לא הכירה בירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי במועד מוקדם יותר, כיוון שהעריכה, כי שיתוף הפעולה בין הצדדים יימשך, וזאת על אף הפסקת ההתקשרות החוזית כבר בחודש מאי

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-1: מועד בחינת ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי (המשך)
רקע להחלטה חברה המשיכה להכיר בספריה בנכס בלתי מוחשי בגין הסכם עם לקוח, למרות שתקופת החוזה הסתיימה, בטענה שהחוזה כולל מנגנון הארכה ומתקיימים דיונים עם הלקוח באשר לחידוש ההסכם. החברה הפחיתה את הנכס הבלתי מוחשי במלואו, רק כחצי שנה לאחר תום החוזה, כאשר התברר שהחוזה לא יחודש. החלטת סגל הרשות על החברה היה לבחון ירידת ערך בגין הנכס כחודש לאחר תום תקופת ההסכם המקורי ולהפחיתו במלואו, וזאת לנוכח העדר קיומן של ראיות המצביעות על חידוש ההתקשרות בין הצדדים. הטיפול החשבונאי בירידת ערך של נכס בלתי מוחשי IAS 36.9 קובע כי על ישות לבחון בכל סוף תקופת אם קיימים סימנים המצביעים על ירידת ערך של נכס. כאשר מתקיימים סממנים כאמור, יש לבחון ירידת ערך בגין הנכס. בהתייחס לנכס בלתי מוחשי, מבין נסיבות המהוות סממנים לירידת ערך ניתן למנות, בין היתר, סיום הסכם, העדר ראיות המצביעות על חידושו וכמות הזמנות בפועל הנמוכה מזו החזויה. בנוסף, בהתאם ל- IAS 38 אורך החיים של נכס בלתי מוחשי הנובע מזכויות חוזיות יכלול את תקופת החידוש רק אם קיימת ראיה התומכת בחידוש על ידי הישות ללא עלות משמעותית.

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-1: מועד בחינת ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי (המשך)
בסיס להחלטה על ישות לבחון בכל סוף תקופת אם קיימים סימנים המצביעים על ירידת ערך של נכס בהתאם ל-IAS 36. במקרה האמור היו קיימות מכלול נסיבות המהוות סממנים לירידת ערך, בין השאר: סיום ההסכם, העדר ראיות המצביעות על חידוש ההסכם וכמות הזמנות נמוכה. כמו כן, בהתאם ל- IAS 38, אורך חיים השימושיים של נכס בלתי מוחשי הנובע מזכויות חוזיות יכלול את תקופות החידוש רק כאשר קיימת ראיה התומכת בחידוש על ידי הישות ללא עלות משמעותית. התקן מונה מספר גורמים העשויים להצביע על קיומה של ראיה כאמור, כדוגמת קיומה של ראיה שהצד השלישי ייתן את הסכמתו. בנוסף, בהתאם ל- IAS 38 אורך החיים של נכס בלתי מוחשי הנובע מזכויות חוזיות יכלול את תקופת החידוש רק אם קיימת ראיה התומכת בחידוש על ידי הישות ללא עלות משמעותית. לדעת סגל הרשות, בנסיבות המקרה, גם אם בעת ההכרה לראשונה בנכס הבלתי מוחשי היה זה סביר לקבוע שאומדן אורך החיים השימושיים של הנכס עולה על תקופת ההסכם, הרי שעם תום תקופת ההסכם ובהעדר ראיות המצביעות על כוונת הלקוח להמשיך את ההתקשרות עם החברה, לא היתה בידי החברה היכולת להצדיק את תחזיתה כי ינבעו לחברה הטבות כלכליות ממכירת מוצרים ללקוח מעבר לתקופת ההסכם ולהמשיך ולהפחית את הנכס בהתאם לאומדן אורך החיים השימושיים המקורי.

שלב 3 - קביעת סכום בר-השבה
לצורך בחינת ירידת ערך יש לקבוע את סכום בר ההשבה של נכס או CGU שהינו הגבוה מבין: שווי הוגן בניכוי עלויות למכירה - הסכום שניתן היה לקבל ממכירת נכס בעסקה שאינה מושפעת מיחסים מיוחדים בין הצדדים בין קונה מרצון למוכר מרצון, הפועלים בצורה מושכלת, בניכוי עלויות מימוש אובייקטיבי שווי השימוש בנכס - הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, חיוביים ושליליים, החזויים לנבוע מהנכס סובייקטיבי אם הערך בספרים של הנכס או ה- CGU גבוה מסכום בר ההשבה יש להכיר בהפסד מירידת ערך

שלב 3 - קביעת סכום בר השבה מחיר מכירה נטו Vs שווי שימוש
שווי שימוש ( (value in use- שווי סובייקטיבי אומדן תזרימי המזומנים שהחברה מצפה לקבל מהנכס. אומדן לגבי שינויים בסכומים ו/או בעיתוי של קבלת התזרימים. ערך הזמן של הכסף- שימוש בשיעור היוון לפני מיסים המשקף את הסיכונים ואי הוודאויות. יכלול את כל התזרימים (תחזיות ותקציבים) שאושרו על ידי ההנהלה, אולם, לא יכלול שינוי מבני שההנהלה עוד לא מחויבת לו. יכלול תקורה שניתן לייחסה ישירות או שניתן להעמיסה על בסיס סביר וכן עלויות עסקה (מהוונות) אם התזרים כולל מכירת הנכס. לא יכלול עלויות הלוואה, מיסים והשקעות, ותשלומים לשיפור הנכס או רמת ביצועיו. מחיר מכירה נטו (FVLCTS) - שווי אובייקטיבי הסכם מכירה מחייב בין צדדים לא קשורים - מחיר בשוק פעיל - המידע הזמין ביותר. ישקף את כל האירועים העתידיים המשפיעים על תזרימי המזומנים. ישקף מידע הידוע לשחקני שוק ללא מאמצים או עלות. יכלול את עלויות העסקה (הבלתי מהוונות) לצורך מכירת הנכס. עלויות מימון אמורות להיות משוקפות בשיעור ההיוון (משקף את ערך הכסף) תזרים המזומנים צריך להיות לפני מס (ההוצאה נרשמת בדוח רוו"ה לפני מס) אם יש כוונת מכירה של נכס/יחידה אז שווי שימוש שלהם שווה למעשה לשווי הוגן (ושווה לסכום בר השבה) קביעת אורך התזרים בחישוב שווי שימוש – תלוי בנתונים הספציפיים בשאלה: נכס בודד – לפי אורך חיי הנכס יחידה מניבה – אם אורך חיי כל הנכסים זהה אז לפיו או אינסוף בהנחת המשך פעילות בעתיד. אם אורך חיי הנכסים שונה – אם יש זיכיון למספר שנים מוגבל (או משהו אחר שמגביל) – אז לפיו ואם אין משהו שמגביל אז תזרים עד אינסוף בהנחת המשך פעילות בעתיד הנראה לעין. 46

שלב 4 - הכרה בהפסד מירידת ערך הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך
האם קיימים סימנים לירידת ערך? לא אין ירידת ערך כן האם הנכס בעל אורך חיים מוגדר? כן לא אין ירידת ערך כן האם הסכום בר-ההשבה גבוה מהערך בספרים של הנכס? כן האם ירידת הערך נבחנת ברמת הנכס הבודד? לא לא גם אם יש סימן לירידת ערך של נכס בודד בתוך יחידה לא נבחן אותו בנפרד אלא נבדוק ירידת ערך ברמת כל היחידה (ללא מוניטין ואח"כ בכל מקרה צריך לבדוק גם ברמת היחידה כולל מוניטין כי מוניטין זה אחת לשנה או כשיש סימנים). אם זה סימן לירידת ערך של כל היחידה אז ניתן ישר לבדוק ברמת כל היחידה (כולל מוניטין). אם המוניטין לא ניתן להקצאה ליחידות המניבות יש לערוך בדיקה בשני שלבים: ברמת כל היחידה ללא מוניטין (במידה ויש סימנים) וברמת כל היחידות כולל מוניטין (כל שנה/סימנים). יש להכיר בירידת ערך לא האם הסכום בר ההשבה של ה-CGU גבוה מערך בספרים שלה? כן אין ירידת ערך

שלב 4 - הכרה בהפסד מירידת ערך הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך (המשך)
האם קיים מוניטין ביחידה מניבת המזומנים? כן לא תחילה, הפחתת המוניטין (בהתאם לחישוב NCI אם קיים) בהמשך, הקצאת יתרת ההפסד פרו-רטה לנכסים אשר בתחולת IAS 36 הקצאת ההפסד מירידת ערך פרו-רטה בין כל הנכסים ביחידה אשר בתחולת IAS 36 מגבלת ההקצאה: אין להקטין ערך בספרים של נכס מתחת לגבוה מבין: שוויו ההוגן בניכוי עלויות מכירה (אם ניתן לקביעה) שווי השימוש שלו (אם ניתן לקביעה) אפס הקצאת ההפסד – תחילה למוניטין ואח"כ באופן פרופורציונאלי לנכסי היחידה שבתחולת המדידה של 36 IAS. כלומר, אם למשל יחידה כוללת גם מלאי אז הוא יימדד וייבחן לירידת ערך לפי 2 IAS ואם אח"כ יש הפסד מירידת ערך ברמת היחידה אז הוא לא יוקצה למלאי אלא רק ליתר נכסי היחידה.

שלב 4 - הכרה בהפסד מירידת ערך הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך (המשך)
ביטול הפסד מירידת ערך של יחידה מניבת מזומנים יוקצה להגדלת הערך בספרים של נכסי היחידה, פרט למוניטין, באופן יחסי לערך בספרים של כל נכס ביחידה. הגידול בערכים בספרים יטופל כביטול של הפסדים מירידת ערך של נכסים בודדים ויוכר מיידית כרווח. ניתן לבטל הפסד מירידת ערך עד גובה יתרת ההפרשה לירידת ערך שקיימת לאותו מועד (אילולא הוכרה ירידת ערך). עם זאת, הפסד מירידת ערך, שהוקצה למוניטין, לא יבוטל, אפילו אם הוכר בתקופת ביניים של אותה שנה. כלומר, יש מגבלה (מחיר מכירה נטו, שווי שימוש או אפס) – אם לאחר הקצאת ההפסד לנכסים ביחידה זה מגיע למגבלה יש לעשות הקצאה חוזרת של ההפרש ליתר הנכסים ביחידה (שבתחולת 36 IAS). 10 IFRIC (מוניטין+ השקעות במכשירים הוניים ובנכסים פיננסיים שנמדדים בעלות)- הפסד מירידת ערך שהוקצה למוניטין אינו בר היפוך אפילו אם הוכר בתקופת ביניים של אותה שנה. כלומר, במצב בו אילו בחינת ירידת הערך היתה מבוצעת רק בסוף תקופת דיווח עוקבת (למשל רק בסוף שנה ולא ברבעון) לא היה מוכר הפסד/היה מוכר הפסד קטן יותר – אין לבטל את ההפסד מירידת ערך מוניטין שהוכר בתקופה קודמת. 49

IAS 36 - סוגיות שונות בבחינת ירידת ערך
בחינת ירידת ערך - הקצאת נכסי מטה הגדרה: "נכסי מטה הם נכסים, פרט למוניטין, אשר תורמים לתזרימי המזומנים העתידיים הן של היחידה המניבה-מזומנים הנבחנת והן של יחידות מניבות מזומנים אחרות" [IAS 36.6] נכסי מטה עשויים להיות בנוסף לנכסים קבוצתיים או חטיבתיים כדוגמת בניין הנהלה ראשית או חטיבה של הישות, מרכז המחשבים או המחקר וגם מחסנים המשותפים למחלקות קמעונאיות המהוות יחידות מניבות מזומנים נפרדות, או מכונות המשותפות למחלקות ייצור המהוות יחידות מניבות מזומנים נפרדות. למעשה, נכסים המשותפים למספר יחידות מניבות מזומנים עומדים ברוב המקרים בהגדרה של נכסי מטה. ראה IAS וכן דוגמה להמחשה 8. להדגיש את ההבדל בין נכסי מטה למוניטין – בנכסי מטה לא קיימת דרישה לבדוק ירידת ערך באופן אקטיבי כל שנה. במידה ויש ירידת ערך אז בנכס מטה היא תוקצה באופן פרופורציונאלי ליחידות/נכסים ולנכס המטה ואם זה מוניטין אז ההפסד יוקצה קודם למוניטין ורק אח"כ ליחידות/נכסים.

בחינת ירידת ערך - הקצאת נכסי מטה דוגמה: חברת החזקות נכס מטה חברה ב' (מוניטין) חברה א' CGU A CGU B קיים סממן לירידת ערך ב- CGU A אולם לא קיים סממן לירידת ערך ביחס לנכס המטה (נכס המטה משמש את כל חברות הקבוצה).

בחינת ירידת ערך - הקצאת נכסי מטה האם ניתן להקצות את נכס המטה על בסיס "סביר ועקבי" לרמה נמוכה מאשר רמת הקבוצה? לא כן שלב 1: CGU A ללא מוניטין לא כולל נכס המטה שלב 1: CGU A ללא מוניטין כולל נכס המטה שלב 2: חברה ב' כולל מוניטין לא כולל נכס המטה שלב 2: חברה ב' כולל מוניטין כולל נכס המטה כלומר, אם לא ניתן להקצות את נכס המטה – אז בודקים את כל "השרשרת" (A CGU-חברה ב'-חברת ההחזקות) כיוון שב-A CGU יש סימן לירידת ערך והCGU הזו היא בתוך חברה ב' ואז בתוך חברת ההחזקות. שלב 3: חברת החזקות כולל מוניטין כולל נכס המטה

בחינת ירידת ערך - הקצאת נכסי מטה האם ניתן להקצות את נכס המטה על בסיס "סביר ועקבי" לרמה נמוכה מאשר רמת הקבוצה? לא כן שלב 1: CGU A ללא מוניטין לא כולל נכס המטה שלב 1: CGU A ללא מוניטין כולל נכס המטה שלב 2: חברה ב' כולל מוניטין לא כולל נכס המטה שלב 2: חברה ב' כולל מוניטין כולל נכס המטה כלומר, אם לא ניתן להקצות את נכס המטה – אז בודקים את כל "השרשרת" (A CGU-חברה ב'-חברת ההחזקות) כיוון שב-A CGU יש סימן לירידת ערך והCGU הזו היא בתוך חברה ב' ואז בתוך חברת ההחזקות. לא קיימת הנחיה ב- IAS 36 באשר למה נחשב בסיס "סביר ועקבי": שיקול דעת ההנהלה (ראה גם דוגמה להמחשה 8). אין לבצע הקצאה שרירותית של נכסי מטה. אולם, בהתאם לעובדות ולנסיבות ניתן להשתמש בפרמטרים כגון, השטח המאוכלס על ידי היחידה או הכנסות היחידה, לצורך הקצאת נכסי המטה. שלב 3: חברת החזקות כולל מוניטין כולל נכס המטה

ירידת ערך מוניטין בחברה בת שאינה בבעלות מלאה המהווה יחידה מניבה מזומנים (CGU) שלב 1 - גילום (Gross up) וחישוב הפסד מירידת ערך אם הזכויות שאינן מקנות שליטה (NCI) נמדדו כחלק יחסי בנכסים המזוהים נטו, יש לגלם את הערך בספרים של המוניטין (מאחר ולא הוכר ב- 100% בספרים). שלב 2 - הקצאת ההפסד מירידת ערך בין החברה האם ובין ה- NCI הפסד מירידת ערך יוקצה בין החברה האם לבין ה- NCI לפי אותו בסיס שהרווח או הפסד מוקצה. שלב 3 - הכרה בהפסד מירידת ערך בדוחות הכספיים אין להכיר בהפסד מירידת ערך שהוקצה ל- NCI ויוחס למוניטין שלא הוכר בספרים. במקרה כזה רק הפסד מירידת ערך המתייחס למוניטין שהוקצה לחברה האם יוכר בספרים. גילום – במידה ו-NCI נמדדות כחלק יחסי בנכסים המזוהים נטו, מוניטין שנזקף ל-NCI לא נכלל בערך בספרים של היחידה מניבה מזומנים מצד אחד, אך כן נכלל בסכום בר ההשבה של היחידה מצד שני ולכן יש לגלם את המוניטין ל-100% "ולתקנן" את ערכו בספרים כדי שההשוואה בין שני הסכומים תהיה בעלת בסיס משותף. הקצאת ההפסד – לפי הקצאת הרוו"ה, כלומר לפי שיעור החזקה ברווחים. הכרה בהפסד – רק ההפסד המיוחס לחלקה של החברה האם יוכר בספרים (כי ההפסד המיוחס ל-NCI הוא בגין מוניטין שכלל לא היה רשום בספרים). (אם NCI נמדד בשווי הוגן אז קודם מקצים את ההפסד בין הבעלים למיעוט ואם יש יתרת הפסד אחרי איפוס מוניטין רגיל אז הוא יורד מפרמיית השליטה) – פרשנות?

IAS 36 - סוגיות שונות בבחינת ירידת ערך השקעות בחברות כלולות
יישום שיטת השווי המאזני, לרבות הכרה בהפסדים של חברה כלולה בהתאם ל-IAS 28 שלב 1 בחינה האם קיימת ראייה אובייקטיבית לירידת ערך בהתאם ל-IAS 39 ("אירוע הפסד") שלב 2 במידה וקיימות ראיות המעידות על ירידת ערך, מדידת ירידת הערך תהיה לפי IAS 36 ע"י השוואת הסכום בר ההשבה של ההשקעה לערכה בספרים* ראיה לירידת ערך – סימנים נוספים עשויים להיות: ירידה במחירי הורסה של ההשקעה במניות, הפסדים מתמשכים בחברה הכלולה וכדו'. שלב 3 (*) ירידת ערך תירשם על כלל ההשקעה, ללא הקצאתה לנכסי החברה הכלולה 55

סכום בר השבה הוא הגבוה מבין:
IAS 36 - סוגיות שונות בבחינת ירידת ערך השקעות בחברות כלולות - קביעת שווי שימוש (המשך) סכום בר השבה הוא הגבוה מבין: שווי שימוש מחיר מכירה נטו הערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים, אשר חזוי שינבעו מדיבידנדים מההשקעה ומהמימוש הסופי. חלקה בערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים, אשר חזוי שיופקו ע"י החברה הכלולה (לרבות תזרימי המזומנים מפעילויות של החברה הכלולה והתמורה ממימושה הסופי של ההשקעה). מחיר שנקבע בין קונה מרצון למוכר מרצון, בעסקה בתום לב, בניכוי עלויות מימוש. או לתת דגש על חברות נסחרות עם מחיר מצוטט – בחברות כלולות כאשר שווי שימוש גבוה מהמחיר המצוטט (מחיר מכירה נטו), האם חברות יכולות להוכיח כי אכן השווי שימוש שחושב אינו גבוה מדי (כלומר, האם יכולות להצדיק שווי שימוש שגבוה מהמחיר המצוטט)? 56

סיווג ומדידה של מכשירים פיננסיים
57

נכסים פיננסים - סיווג ומדידה
הגדרה סוג הנכס שווי הוגן – זקיפת שינויים לרווח והפסד עלויות עסקה - רווח והפסד נכסים פיננסים המוחזקים למסחר נגזרים (למעט אלו שיועדו למטרות גידור) כל הנכסים הפיננסים שיועדו לקטגוריה בעת ההכרה הראשונית מוצגים בשווי הוגן דרך רווח והפסד עלות מופחתת (לפי שיטת הריבית האפקטיבית). ירידות ערך וביטולן ייזקפו לרוו"ה עלויות עסקה - מתווספות לעלות הנכס נכסים פיננסים לא נגזרים בעלי תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה, שמחירם אינו מצוטט בשוק פעיל הלוואות וחייבים נכסים פיננסיים לא נגזרים בעלי תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה, בעלי מועד פדיון קבוע, ואשר לישות יש כוונה מפורשת ויכולת להחזיקם עד למועד הפדיון. השקעות המוחזקות לפדיון שווי הוגן – פירוט בשקף הבא כל הנכסים הפיננסיים שלא סווגו לאחת מהקטגוריות האחרות כל הנכסים הפיננסיים שיועדו לקטגוריה זו בעת ההכרה הראשונית (למעט נכסים המוצגים בשווי הוגן דרך רווח והפסד). זמינים למכירה בהתאם ל – 39 IAS ישנם 4 קטגוריות לנכסים פיננסים. הסיווג לקטגוריה הינו בהתאם להגדרה או בהתאם להחלטת ייעוד (בכפוף להגדרות). מוחזק לפדיון – יכול להיות סחיר (אם זה לא סחיר עדיף שיסווג כהלוואות וחייבים כי אז אין את הסנקציות במקרה של מכירה טרם הפדיון) ביטול ירידות ערך – הכוונה היא עד לגובה העלות. אין שערוכים כלפי מעלה. ייעוד כ - AFS אפשרי רק אם אין חובה לסווג את המכשיר בקטגוריה אחרת.

נכסים פיננסים - סיווג ומדידה
הגדרה סוג הנכס שווי הוגן – זקיפת שינויים לרווח והפסד עלויות עסקה - רווח והפסד נכסים פיננסים המוחזקים למסחר נגזרים (למעט אלו שיועדו למטרות גידור) כל הנכסים הפיננסים שיועדו לקטגוריה בעת ההכרה הראשונית מוצגים בשווי הוגן דרך רווח והפסד עלות מופחתת (לפי שיטת הריבית האפקטיבית). ירידות ערך וביטולן ייזקפו לרוו"ה עלויות עסקה - מתווספות לעלות הנכס נכסים פיננסים לא נגזרים בעלי תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה, שמחירם אינו מצוטט בשוק פעיל הלוואות וחייבים נכסים פיננסיים לא נגזרים בעלי תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה, בעלי מועד פדיון קבוע, ואשר לישות יש כוונה מפורשת ויכולת להחזיקם עד למועד הפדיון. השקעות המוחזקות לפדיון שווי הוגן – פירוט בשקף הבא כל הנכסים הפיננסיים שלא סווגו לאחת מהקטגוריות האחרות כל הנכסים הפיננסיים שיועדו לקטגוריה זו בעת ההכרה הראשונית (למעט נכסים המוצגים בשווי הוגן דרך רווח והפסד). זמינים למכירה כיצד יש לסווג אג"ח להמרה מצד המחזיק? בהתאם ל – 39 IAS ישנם 4 קטגוריות לנכסים פיננסים. הסיווג לקטגוריה הינו בהתאם להגדרה או בהתאם להחלטת ייעוד (בכפוף להגדרות). מוחזק לפדיון – יכול להיות סחיר (אם זה לא סחיר עדיף שיסווג כהלוואות וחייבים כי אז אין את הסנקציות במקרה של מכירה טרם הפדיון) ביטול ירידות ערך – הכוונה היא עד לגובה העלות. אין שערוכים כלפי מעלה. ייעוד כ - AFS אפשרי רק אם אין חובה לסווג את המכשיר בקטגוריה אחרת. סיווג אג"ח להמרה מצד המחזיק – שתי אפשרויות: להפריד את האופציית המרה ואז האופציה (נגזר) בשווי הוגן דרך רווח והפסד והאג"ח זמין למכירה (מאחר ואג"ח להמרה לא עומד בתנאים למוחזק לפדיון). לייעד את כל המכשיר המעורב לשווי הוגן דרך רווח והפסד (בהתאם לסעיף 11א ב-39 IAS לעניין ייעוד חוזה הכולל נגזר משובץ).

נכסים פיננסים זמינים למכירה - מדידה
מכשירי הון מכשירי חוב קרן הון צבירת הריבית האפקטיבית (לרבות הפחתה של פרמיה, ניכיון, עלויות הנפקה והפרשי הצמדה) והפרשי שער ייזקפו לרווח והפסד שאר השינויים בשווי ההוגן (למעט ירידת ערך) ייזקפו לקרן הון שינויים בשווי ההוגן נוסף על סוגי אירועי ההפסד המפורטים בסעיף 59 – יש לבחון ירידה משמעותית או מתמשכת (סעיף 61) בחינת ירידת הערך תיעשה, בין היתר, תוך בחינת אירועי ההפסד המופיעים בסעיף 59 ירידת ערך יש להכיר בהפסד בדוח רווח והפסד נזקפת לקרן הון - אין אפשרות להשיב ברווח והפסד את ההפסד שנזקף בעבר ביטול דרך רווח והפסד (עד גובה ההפסד שהוכר) ביטול ירידת ערך עליית ערך = שינויים בשווי הוגן מעל לעלות ביטול ירידת ערך = עלייה בשווי ההוגן מתחת לעלות (כלומר, עד לגובה העלות) ירידה משמעותית – אין סף כמותי ובהתאם לפרשנויות מדובר ב – 20% ירידה מתמשכת – בהתאם לפרשנויות חצי שנה או 9 חודשים בהתאם לסעיף 58 ישות תעריך בכל תאריך דוח אם קיימת ראיה אובייקטיבית לירידת ערך של נכס פיננסי. בקיומן של ראיות אובייקטיביות לירידת ערך

סיווג התחייבויות פיננסיות
מדידה הגדרה סוג ההתחייבות שווי הוגן – זקיפת שינויים לרווח והפסד. התחייבויות פיננסיות המוחזקות למסחר. כל ההתחייבויות הפיננסיות שיועדו לקטגוריה זו בעת ההכרה הראשונית (fair value option). התחייבויות פיננסיות המוצגות בשווי הוגן דרך רוו"ה עלות מופחתת (לפי שיטת הריבית האפקטיבית) כל ההתחייבויות הפיננסיות אשר לא יועדו לקטגוריה לעיל. התחייבויות פיננסיות אחרות קטגוריית שווי הוגן דרך רוו"ה – כולל התחייבויות שיועדו לקטגוריה זו ובכלל זאת – ייעוד כדי לבטל או להקטין משמעותית חוסר עקביות חשבונאית (mismatch), שהיה נוצר אילולא כן ממדידת נכסים או התחייבויות או מהכרה ברווחים ובהפסדים בגינם לפי בסיסים שונים. – בהקשר זה – נדבר על (שקף הבא) על פרסום של המוסד לתקינה בנושא...

פרסום של המוסד לתקינה בחשבונאות התחייבויות למימון נדל"ן להשקעה אשר נמדד בשווי הוגן
מאי 2007 רקע: נדל"ן להשקעה הלוואה לרכישת נדל"ן להשקעה הטיפול החשבונאי הטיפול החשבונאי בחירה במודל השווי ההוגן מדידה בעלות מופחתת (לפי שיטת הריבית האפקטיבית) בשנים האחרונות התפתחה מגמה של רכישת נדל"ן להשקעה, בעיקר בחו"ל, ומימון הרכישה בכ-90% הלוואות נון ריקורס (הלוואה בה הביטחון היחידי להבטחת פירעון ההלוואה הוא הנכס שלשם רכישתו ניתנה ההלוואה-במקרה זה הנדלן להשקעה) וכ-10% מקורות עצמיים (הנפקת אג"ח, הון עצמי). האמור בפרסום מתייחס לטיפול החשבונאי בהלוואות שנלקחו כמימון ישיר לנדל"ן מסוים ולא למקורות מימון כלליים של הישות. עיוות חשבונאי - אי הקבלה בין הוצאות להכנסות 62

פרסום של המוסד לתקינה בחשבונאות התחייבויות למימון נדל"ן להשקעה אשר נמדד בשווי הוגן (המשך)
במצבים בהם נדל"ן להשקעה נמדד בשווי הוגן וההתחייבות למימון רכישתו נמדדת בעלות מופחתת, נוצר עיוות חשבונאי של אי הקבלה בין הוצאות והכנסות (mismatch). בהתאם ל-IAS 39 ולפרסום המוסד לתקינה, ניתן לייעד התחייבויות פיננסיות לשווי הוגן דרך רווח והפסד אם: קיים קשר כלכלי בין השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה לבין השווי ההוגן של ההלוואה (לדוגמה: שיעור ריבית המשפיע באופן הפוך על השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה ועל השווי ההוגן של ההלוואה) הטיפול החשבונאי בהלוואות לפי עלות מופחתת גורם לעיוות משמעותי בדוחות הכספיים יישום חלופת השווי ההוגן תביא לצמצום משמעותי של העיוות IAS 39 בסעיף ההגדרות- ניתן לייעד לשווי הוגן דרך רוו"ה כאשר תוצאת פעולה זו תהיה מידע רלוונטי יותר, משום שהייעוד מבטל או מקטין משמעותית חוסר עקביות במדידה או בהכרה (חוסר הקבלה חשבונאית mismatch) שאחרת הייתה נוצרת ממדידת נכסים או התחייבויות או מהכרה ברווחים ובהפסדים בגינם לפי בסיסים שונים. חלופה זו מותנית בקיומו של קשר כלכלי- הנכס וההתחייבות חולקים סיכון אשר ישפיע באופן מנוגד על השווי ההוגן (השפעה מקזזת) או כאשר ההתחייבות מממנת את רכישת הנכס. לדוגמה, שיעור ריבית המשפיע באופן הפוך על השווי ההוגן של הנדלן להשקעה ועל השווי ההוגן של ההתחייבות. הקורלציה הנדרשת נמוכה מזו הנדרשת לחשב' גידור. 63

מכשירים פיננסים סיווג כהון או התחייבות
מכשירים פיננסים סיווג כהון או התחייבות ההבדל העיקרי: במקרים בהם: בהתחייבות פיננסית קיימת מחויבות חוזית של מנפיק המכשיר למסור למחזיק מזומן או נכס פיננסי אחר (בעוד שהמנפיק של מכשיר הוני אינו יכול להידרש לכך); או כאשר המכשיר עשוי להיות מסולק על ידי מכשיריה ההוניים של הישות, והוא: א. מכשיר לא נגזר, אשר הישות מחויבת או עשויה להיות מחויבת למסור מספר משתנה של מכשיריה ההוניים, או: ב. מכשיר נגזר, אשר אינו מקיים Fix For Fix. המכשיר יסווג כהתחייבות פיננסית. כאשר בעל המכשיר יכול לחייב את הישות לשלם מזומן או נכס פיננסי אחר – המכשיר יסווג כהתחייבות ללא התחשבות בשאלה האם הישות יכולה לפרוע את ההתחייבות או מה הסבירות שהישות תידרש לשלם. IAS הוראות סילוק מותנה: מכשיר פיננסי עשוי לדרוש מהישות למסור מזומן או נכס פיננסי אחר, או לחלופין לסלק אותו בדרך כזו שהמכשיר יהווה התחייבות פיננסית, במקרה של התרחשות או אי התרחשות של אירועים עתידיים לא וודאיים (או בעת התבהרות נסיבות לא ודאיות), שהם מעבר לשליטה הן של המנפיק והן של המחזיק במכשיר, כגון שינויים במדד... הכנסות עתידיות של המנפיק, רווח נקי שלו או יחס החוב להון שלו. למנפיק של מכשיר מסוג זה לא מוקנית הזכות הבלתי מותנית להימנע ממסירת מזומן או נכס פיננסי אחר, או..., לפיכך זו ההתחייבות פיננסית של המנפיק אלא אם: (א) התממשות החלק של הוראת הסילוק המותנה אשר עשוי לדרוש סילוק במזומן או... אינה מציאותית (ב) המנפיק יכול להידרש לסלק את המחויבות במזומן ... רק במקרה של חיסול המנפיק זאת משום שבמועד ההכרה למנפיק אין זכות בלתי מותנית להימנע מתשלום מזומן. כל חוזה המחייב את הישות לרכוש (=לשלם) את מכשיריה ההוניים או כל מכשיר פיננסי אחר דוגמה מספר 2 ו-3 – (פרשנות) מדובר במנגנונים שנועדו לשמור על זכויות המשקיע ולכן עדיין נחשב fix for fix (בדיבידנד החשש שתחלק דיבידנד ו"תרוקן" את החברה ומחיר המניה ומחיר האופציה יירדו ולכן קובעים שבחלוקת דיבידנד החב' תקטין את ת.המימוש) גם בחלוקת מניות הטבה מחיר המניה (והאופציה) יורד (מאחר וכמות המניות גדלה אך סך ההון העצמי לא משתנה). דוגמא מספר 4 – להדגיש שמטופלות כשני מכשירים נפרדים או מיועדים לשווי הוגן דרך רווח והפסד.

מכשירים פיננסים סיווג כהון או התחייבות
מכשירים פיננסים סיווג כהון או התחייבות דוגמאות: כתבי אופציה עם תוספת מימוש צמודה למדד/מט"ח כתבי אופציה עם תוספת מימוש מותאמת דיבידנד כתבי אופציה שיחס המימוש מתעדכן בחלוקת מניות הטבה התחייבויות הניתנות להמרה למניות רגילות הנקובות/צמודות למט"ח הלוואה צמיתה ללא ריבית הפרה של אמות מידה פיננסיות לאחר מועד הדיווח, כאשר היחסים מבוססים על הנתונים הכספיים למועד הדיווח התחייבות האם מכשירים אשר תוספת המימוש היא מדורגת מקיימים את כלל Fix For Fix? הון הון מה היה קורה אילו התמורה הייתה צמודה למדד? כאשר בעל המכשיר יכול לחייב את הישות לשלם מזומן או נכס פיננסי אחר – המכשיר יסווג כהתחייבות ללא התחשבות בשאלה האם הישות יכולה לפרוע את ההתחייבות או מה הסבירות שהישות תידרש לשלם. דוגמה מספר 2 ו-3 – (פרשנות) מדובר במנגנונים שנועדו לשמור על זכויות המשקיע ולכן עדיין נחשב fix for fix (בדיבידנד החשש שתחלק דיבידנד ו"תרוקן" את החברה ומחיר המניה ומחיר האופציה יירדו ולכן קובעים שבחלוקת דיבידנד החב' תקטין את ת.המימוש) גם בחלוקת מניות הטבה מחיר המניה (והאופציה) יורד (מאחר וכמות המניות גדלה אך סך ההון העצמי לא משתנה). דוגמא מספר 4 – התחייבות (כלומר, ללא פיצול לרכיב הוני ורכיב התחייבותי) - להדגיש שמטופלות כשני מכשירים נפרדים או מיועדים לשווי הוגן דרך רווח והפסד. דוגמה מספר 5 - כיוון שפירעון ההלוואה יבוצע רק במועד פירוק הישות, ההלוואה מסווגת כהון. UP POP - אילו התמורה הייתה צמודה לכל מדד שהוא, אין זה משנה את הסיווג. הסעיף בתקן אינו דורש לבחון האם כלל ה-FiX For Fix מתקיים כאשר מדובר בסילוק ברוטו. UP POP - תמורה מדורגת – כל עוד היא ידועה מראש, המכשיר עדיין יכול להיחשב כמקיים את כלל Fix For Fix, ולכן, אם עומד בכל התנאים האחרים, יכול להיחשב כהון. התחייבות הון

פרסום של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אג"ח להמרה הצמודה למדד המחירים לצרכן או לשער מטבע חוץ
יולי 2007 בהתאם להגדרות ב- IAS 32, רכיב ההמרה של אג"ח להמרה הצמודה למדד המחירים לצרכן או לשער מטבע חוץ הוא התחייבות פיננסית, כיוון שרכיב ההמרה עשוי להיות מסולק בדרך של החלפת סכום משתנה של מזומן (תוספת המימוש צמודה) תמורת מספר קבוע של מכשירים הוניים של החברה, אם תומר האג"ח למניות. אג"ח להמרה הצמודה למדד המחירים לצרכן או למטבע חוץ אינה מכשיר פיננסי מורכב אלא חוזה מארח (אג"ח) שבו משובץ נגזר (אופציית ההמרה). בהתאם ל-IAS 39, נגזר משובץ מופרד מהחוזה המארח, במועד ההכרה לראשונה, על ידי מדידת השווי ההוגן של הנגזר המשובץ וייחוס שארית התמורה לחוזה המארח. בתאריכים עוקבים, אופציית המרה תימדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד ואגרת החוב בעלות מופחתת לפי שיטת הריבית האפקטיבית. יש למדוד את השווי ההוגן של זכות ההמרה באמצעות מודל להמחרת אופציות ולייחס את שארית התמורה לאג"ח, המהווה את החוזה המארח. לאחר ההכרה לראשונה, אופציית ההמרה נמדדת בשווי הוגן דרך רווח והפסד, כיוון שהיא נגזר. אגרת החוב תימדד לאחר ההכרה לראשונה בעלות מופחתת לפי שיטת הריבית האפקטיבית. בהתאם לסעיף 11a ל-IAS 39 ניתן למדוד את המכשיר הפיננסי בכללותו בשווי הוגן דרך רוו"ה, אם מתקיימים תנאים מסוימים המפורטים בסעיף. כמו כן, אם לא ניתן למדוד את השווי ההוגן של הנגזר המשובץ בנפרד, על הישות לייעד את החוזה המעורב בכללותו בשווי הוגן דרך רוו"ה. הגדרת נגזר ב-IAS 39.9, ובהערות לשקופית 25. 66

פרסום של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות הצגת מניות בכורה הניתנות לפדיון בנסיבות מוגדרות
פברואר 2008 סוגיה חשבונאית: כיצד יש לסווג מניות בכורה אשר ניתנות לפדיון בנסיבות מוגדרות (Deemed liquidation) כגון, החלפת בעלי שליטה בחברה או מיזוג? הטיפול החשבונאי: אם האירועים או הנסיבות אשר מאפשרים את פדיון מניות הבכורה הם בשליטת החברה, יסווגו מניות הבכורה כמכשירים הוניים. בשלבי גיוס הון ראשונים, בעיקר בחברות היי טק, נהוג להנפיק למשקיעים מניות בכורה הכוללות זכויות הגנה מסוימות ביחס למניות הרגילות (המוחזקות בדרך כלל על ידי היזמים) והניתנות להמרה למניות רגילות הנחותות מהן, לפי יחס המרה שנקבע, כל עוד החברה פרטית, ומומרות אוטומטית למניות רגילות בעת ההנפקה לראשונה לציבור. זכות ההגנה מקבלת ביטוי בכך שמניות הבכורה ניתנות לפדיון בנסיבות ואירועים המוגדרים בהסכם כ-deemed liquidation ("פירוק מדומה"). דוגמאות לנסיבות ואירועים המוגדרים כ-deemed liquidation : החלפת בעלי שליטה בחברה; מיזוג; מכירת נכסי החברה; הנפקת מניות בעתיד למשקיעים נוספים בתנאים מועדפים ביחס לתנאי ההנפקה המקוריים, קרי במחיר נמוך מהמחיר בו הונפקו מניות בכורה אלה (Anti-dilution protection ). סיווג מניות בכורה ניתנות לפדיון: בשליטת החברה- אירועים שנדרש אישור האסיפה הכללית, המהווה אורגן של החברה, לצורך ביצועם (לדוגמה, החלפת בעלי שליטה בחברה או מיזוג). מכירת מרבית נכסי החברה הינה בדרך כלל בשליטת החברה בין אם נדרש אישור האספה הכללית לצורך ביצועה ובין אם לא נדרש אישור כזה. יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בעובדות ובנסיבות הרלוונטיות, כיוון שייתכנו מקרים בהם אישור האספה הכללית אינו אפקטיבי (לדוגמה, בעל שליטה יחיד המחזיק ברוב זכויות ההצבעה באספה הכללית). הנפקה בתנאים מועדפים: עמדה אחת היא שזכות ההמרה היא רכיב התחייבויות לצד רכיב הוני שהוא המניות (מכשיר מורכב). שימו לב שלרכיב ההמרה במקרה זה לא צפוי להיות שווי מהותי שכן למחזיק מניות הבכורה לא כדאי להמיר למניות רגילות אשר נחותות יותר, ואז כל המכשיר בכללותו הוא הוני. עמדה אחרת היא שהנפקה בתנאים מועדפים היא בשליטת החברה, ולכן יסווגו המניות כהון. כאמור, לא התקבלה החלטה בנושא. 67

מניות בכורה דוגמאות מניות בכורה ניתנות לפדיון (ע"י המחזיק) אשר אינן מחייבות את הישות בתשלום דיבידנד  מכשיר מורכב. מניות בכורה ניתנות לפדיון, אשר הדיבידנד מחויב בתשלום  מכשיר התחייבותי מניות בכורה ניתנות לפדיון והמירות למניות ביחס שאינו Fix For Fix  מכשיר התחייבותי מניות בכורה שאינן ניתנות לפדיון, אשר הדיבידנד מחויב בתשלום  מכשיר מורכב אשר בד"כ הרכיב ההוני יהיה אפסי. דוגמה מספר 1: עמוד 7049 ב - PWC בולט ראשון - מרכיב הפדיון התחייבות, השארית, אם קיימת - הון. בולט שלישי – אם לחילופין זה היה מב"כ שלא ניתנות לפדיון והמירות ביחס שאינו FFF אז זה היה מכשיר מורכב: רכיב התחייבותי בגין האופציית המרה, ורכיב הוני בגין קרן המב"כ. בולט רביעי – בעקרון מדובר במכשיר מורכב אבל בפועל מטופל כהתחייבות מאחר והשווי ההוגן של ההתחייבות לדיבידנדים עתידיים (מהוונת), יהיה שווה לתמורה מהנפקת המב"כ ולכן כל רכיב הוני שאריתי יהיה אפס ולכן כל המכשיר התחייבותי.

מניות בכורה דוגמאות (המשך)
מניות בכורה המירות ביחס Fix For Fix, דיבידנד מחויב בתשלום  מכשיר מורכב מניות בכורה ניתנות לפדיון לבחירת הישות אשר אינן מחייבות את הישות בתשלום דיבידנד  מכשיר הוני מניות בכורה הנושאות תאריך פדיון תמורת סכום קבוע ואשר אינן מחייבות את הישות בתשלום דיבידנד  מכשיר מורכב מניות בכורה הנושאות תאריך פדיון תמורת סכום קבוע, דיבידנד מחויב בתשלום  מכשיר התחייבותי בולט שני – רכיב התחייבותי בגין הערך הנוכחי של מרכיב הפדיון, השארית אם קיימת – הון.

IFRS 9 מכשירים פיננסיים סיבות עיקריות להחלפת IAS 39
ביטול ירידת ערך - ביטול ירידת ערך בגין מכשירים הוניים שסווגו כזמינים למכירה נזקף ישירות להון (אינו עובר דרך רווח והפסד). IFRS 9: לגבי מכשירים הוניים שסווגו לשווי הוגן דרך רווח כולל אחר, הקרן לעולם לא תיזקף לרוו"ה, גם לא בעת מכירת המכשיר או קיומה של ירידת ערך. ירידת ערך – מאחר ובמכשירים הוניים שסווגו לשווי הוגן דרך רווח כולל אחר הקרן לא תיזקף לעולם לרוו"ה, אין משמעות אמיתית לעניין של ירידת ערך (כי הכל בהון). [רק דיבידנדים ייזקפו לרווח והפסד, למעט אלו המהווים באופן מובהק החזר השקעה]

IFRS 9 מכשירים פיננסיים סיבות עיקריות להחלפת IAS 39
מורכבות המודל - קיימות 4 קטגוריות לצורך סיווג הנכסים הפיננסיים, דבר המקשה על קוראי הדוחות הכספיים בבואם לקבל החלטות. מדידת התחייבויות שיועדו לשווי הוגן – במהלך המשבר הכלכלי נוצר עיוות מסוים לגבי התחייבויות שיועדו לשווי הוגן, כאשר כתוצאה מעלייה בסיכון האשראי של החברה, הוכרו הכנסות מימון משמעותיות. IFRS 9: פישוט המודל לשתי קטגוריות מדידה עיקריות לנכסים פיננסיים: שווי הוגן ועלות מופחתת. מורכבות המודל – אחת המטרות בהחלפת 39 IAS היתה פישוט המודל הקיים אשר מורכב ממודל מדידה "מעורב" ומורכב של 4 קטגוריות שונות. לכן, פישוט המודל (לשתי קטגוריות בלבד) הופך את המידע ליותר שימושי עבור משתמשי הדוחות. מדידת התחייבויות בשווי הוגן (הכוונה להתחייבויות שיועדו ל-FV ולא לנגזרים/מוחזק למסחר שאז כל השינוי ב-FV נזקף לרוו"ה) – מאחר וכל השינוי בהתחייבות (שנמדדת בשווי הוגן) נזקף לפי 39 IAS, כאשר היה גידול בסיכון האשראי במהלך המשבר (ולכן שווי ההתחייבות ירד), זה גרם להכרה בהכנסות מימון משמעותיות (מצב דיי מעוות – שככל שמצב החברה "גרוע" יותר וסיכון האשראי שלה עולה, היא הכירה בהכנסות מימון). בנוסף, כאשר בתוקפות עוקבות סיכון האשראי ירד נאלצו אותן חברות להכיר בהוצאות מימון משמעותיות מה שגרם לתנודתיות ברווח והפסד. לכן, כדי לפתור בעיה זו, נקבע ב-9 IFRS ששינויים בשווי ההוגן של התחייבות שנובעים משינויים בסיכון האשראי של החברה, ייזקפו לרווח כולל אחר (ולא יסווגו לעולם לרוו"ה). IFRS 9: לגבי התחייבויות פיננסיות שיועדו לשווי הוגן התקן דורש כי סכום השינוי בשווי ההוגן המיוחס לשינויים בסיכון האשראי של ההתחייבות יוכר ברווח כולל אחר ויתרת הסכום תוכר ברווח והפסד.

הסדרי חוב 72

הסדרי חוב - רקע במסגרת הסדרי חוב מחליפים או משנים את החובות הקיימים: - הנפקת חוב חדש/ החלפה של חוב קיים (IAS 39.40) ו/או - הנפקת מכשירים הוניים (IFRIC 19). הסוגיה: האם שינוי בתנאים או החלפה של התחייבות במסגרת הסדר חוב מהווה 'סילוק' של חוב?

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב רעיון מרכזי
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב רעיון מרכזי כן האם התנאים שונים מהותית בהתאם למבחן הכמותי? לא לא כן האם התנאים שונים מהותית בהתאם למבחן האיכותי? העסקה לא מטופלת כגריעה והחוב יופחת במשך התקופה הנותרת לאחר השינוי העסקה מטופלת כגריעה של החוב הישן והכרה בחוב החדש

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן הכמותי
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן הכמותי התנאים שונים מהותית כאשר הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים תחת התנאים החדשים תוך שימוש בשיעור הריבית האפקטיבית של מכשיר החוב המקורי לצורך היוון, שונה בלפחות 10% מהערך הנוכחי של תזרימי המזומנים שנותרו בהתחייבות המקורית לדוגמה: חברה א' הגיעה להסדר חוב עם לווה במסגרתו יוחלפו: אגרות חוב 1,000 ₪ ע.נ. בעלות ריבית נקובה של 10% לתקופה של 3 שנים, באגרות חוב 1,100 ₪ ע.נ. בעלות ריבית נקובה של 10% לתקופה של 4 שנים. ריבית השוק המתאימה: 6% ריבית אפקטיבית מקורית: 5% ערך נוכחי חוב "ישן": n=3, PMT=100, i=5%, FV=1,000  PV=1,136 ערך נוכחי חוב "חדש": n=4, PMT=110, i=5%, FV=1,100  PV=1,295 מבחן 10%: 10% < 14% = 1,295 השינוי מהותי!!! 1,136

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן הכמותי (המשך)
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן הכמותי (המשך) חובה התחייבות (חוב ישן) 1,136 B.V. חובה הפסד מפדיון מוקדם 116 P.N. זכות התחייבות (חוב חדש) 1,252 F.V. n=4, PMT=110, i=6%, FV=1,100

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן האיכותי
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - המבחן האיכותי אם המבחן הכמותי העלה כי השינוי אינו מהותי, על תאגיד לבחון האם חלו שינויים גם בפרמטרים כלכליים שונים הגלומים במכשירי החוב המוחלפים (שינויים איכותיים), בנוסף על יישום המבחן הכמותי. דוגמאות לשינויים שיכולים להוות שינוי מהותי בתנאים: מטבע בו נקוב החוב שיעור הריבית (קבועה לעומת משתנה) פריסת התשלומים שינויים באמות המידה הפיננסיות של ההלוואה תוספת/גריעה של רכיב המרה להתחייבות שינוי אלמנט ההצמדה למדד (FAQ 19)

הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - שינוי תנאים שאינו מהותי
הסדרי חוב - החלפת חוב בחוב הטיפול החשבונאי - שינוי תנאים שאינו מהותי כאשר אין עמידה במבחנים (הכמותי והאיכותי) והשינוי אינו מוגדר כגריעה: אין סילוק של ההתחייבות הפיננסית לא יוכר רווח או הפסד השינוי בערך הנוכחי יוכר כהתאמה לריבית האפקטיבית ויופחת לאורך יתרת חיי ההתחייבות הפיננסית.

הסדרי חוב הטיפול החשבונאי - החלפת חוב בהון
הסדרי חוב הטיפול החשבונאי - החלפת חוב בהון השינוי בהכרח יהיה מהותי המכשיר ההוני עונה להגדרת התמורה ששולמה סוגיה: כיצד יש למדוד את מכשיר ההון שהונפק? א. שווי הוגן של מכשיר החוב שסולק ב. שווי הוגן של מכשיר ההון שהונפק IFRIC 19 - בהתאם לשווי ההוגן של מכשיר ההון שהונפק* * במידה ולא ניתן לאמוד את שוויים ההוגן באופן מהימן, מכשירי ההון יימדדו באופן שישקף את השווי ההוגן של ההתחייבות הפיננסית שסולקה

הסדרי חוב הסדר עם בעל מניות
יש לבחון בזהירות עסקאות עם בעלי מניות תוך התייחסות לכל העובדות והנסיבות לצורך הקביעה האם בעל המניות פועל בעסקה בכובעו כבעל מניות או בכובעו כצד בלתי תלוי (לדוגמה: כמו מלווה לא קשור) איך יטופל שינוי מהותי בתנאים של הלוואה שניתנה לישות על ידי בעל המניות שלה? יש שתי גישות: גישת תקן 23 – ההפרש בין השווי ההוגן והערך בספרים נזקף לרוו"ה וההפרש בין השווי ההוגן והסכום ששולם/התקבל נזקף לקרן הון הכל הולך להון אין גישה מועדפת. זו בחירת מדיניות בעל מניות פועל בכובעו כמלווה רגיל בעל מניות פועל בכובעו כבעל מניות טיפול רגיל יוכר רווח או הפסד ?

עסקאות עם בעלי שליטה 81

עסקה בין בעל שליטה לחברה עסקה בין מוכר וקונה מרצון לפי שווי הוגן
עסקאות עם בעלי שליטה רעיון מרכזי: עסקה עם בעל שליטה עסקה בין בעל שליטה לחברה עסקה בין מוכר וקונה מרצון לפי שווי הוגן למשל בעש"ט מוכר נכס לישות שעלותו 100 תמורת 130 אם שווי הוגן נכס 150 – ההפרש 20 ייזקף לקרן הון בזכות. אם השווי ההוגן של הנכס 120 – ההפרש 10 ייזקף כדיבידנד לבעש"ט (כלומר, המשמעות היא שהחברה נתנה הטבה לבעש"ט בסך 10 שנרשמת כדיבידנד). אם החברה מכרה לבעש"ט נכס – אז רווח ההון שיוכר יהיה בגובה ההפרש בין השווי ההוגן של הנכס לבין ערכו בספרים וההפרש בפקודה (PN) יירשם כקרן הון או כדיבידנד (זכות או חובה). השפעה על ההון בגובה ההפרש בין השווי ההוגן למחיר העסקה רווח והפסד 82

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 09-2: תשלומי שכר המשולמים על ידי בעל שליטה בעבור שירותים הניתנים לחברה אפריל 2009 רקע ההחלטה על חברה ב' לשקף בדוח רווח והפסד את השווי ההוגן של השירותים שניתנו לה ע"י יו"ר הדירקטוריון, כנגד זקיפה ישירות להון. א' ב' התקשרות עם מר X שיכהן כדירקטור בחברה ב', בתמורה לשכר שישולם לו ע"י חברה א' 80% החברה (ב') לא הכירה בהוצאה בגין השירותים מכיוון שלטענתה יש קושי במדידת השווי ההוגן של העסקה כי זה מול בעל שליטה ולכן יש לרשום אותה לפי הסכום ששולם שבמקרה זה הוא אפס. הרשות לא קיבלה עמדה זו ומאחר ושכרו של יו"ר הדירקטוריון נקבע במשא ומתן בין בעלת השליטה לבין יו"ר הדירקטוריון, שהינם קונה מרצון לבין מוכר מרצון....ולכן חזקה ששכר זה משקף את השווי ההוגן של השירותים הניתנים לחברה על פי ההסכם.

החלטה 8 - 02של הרשות לני"ע : ויתור שכר על ידי בעל שליטה
החלטה של הרשות לני"ע : ויתור שכר על ידי בעל שליטה רקע לחברה הסכם דמי ניהול עם בעל השליטה לתקופה ארוכה ובעל השליטה ביקש לוותר מראש על שליש מהסכום המקורי המגיע לו לתקופה קצובה של כשנה עד שנה וחצי. סוגיה האם ויתור השכר יטופל כ"ויתור על התחייבות" או כ"התקשרות נמשכת בתמורה שונה"? החלטה התשובה אינה חד משמעית ונקבע כי שתי הדרכים אינן פסולות. עם זאת, ראוי לבחון את המהות הכלכלית העומדת מאחורי הוויתור בשכר. להסביר את המינוח התקשרות נמשכת בתמורה שונה- "התקשרות נמשכת" – התקשרות שעניינה תגמול, דמי שכירות וכיוצא באלה; מתוך תקנות ני"ע דוחות כספיים שנתיים: "התקשרות נמשכת בתמורה שונה" 42 . (א) נעשתה במהלך תקופות הדיווח הנכללות בדוחות או בתקופה שלאחר מכן המסתיימת במועד חתימת הדוחות הכספיים, התקשרות נמשכת בין תאגיד ובין בעל השליטה בו, המהווה המשך להתקשרות נמשכת קודמת אך בתמורה שונה, ייכלל בדוחות הכספיים ביאור ובו הפרטים הבאים: רווחי או הפסדי התאגיד המיוחסים לבעלים של החברה האם, יתרת העודפים והרווח למניה, וסעיפים אחרים בדוח על הרווח הכולל, בין אם הוצג בדוח יחיד ובין אם הוצג בשני דוחות המציגים בנפרד רכיבי רווח או הפסד ורכיבי רווח כולל אחר הנוגעים לעניין, לכל אחת מתקופות הדיווח הנכללות בדוחות הכספיים, המשקפים את תוצאות פעילותו של התאגיד בהנחה שתנאי ההתקשרות הנמשכת הקודמת היו זהים לתנאי ההתקשרות הנמשכת (להלן – נתוני הפרופורמה); נתוני הפרופורמה יובאו לצד תוצאות הפעילות בפועל, כפי שהוצגו בדוחות הכספיים; 2) ההנחות שלפיהן נקבעו נתוני הפרופורמה. (ב) הוראות תקנה זו יחולו גם ביחס למי שלבעל שליטה יש ענין אישי בהתקשרות עמו; במקרים כאמור, תפורט בנוסף גם מהות העניין האישי כאמור. (ג) בתקנה זו - "בעל שליטה", בתאגיד – בעל שליטה כהגדרתה בחוק, לרבות תאגיד שבשליטתו; לעניין פעולות שבוצעו עם תאגיד שניירות הערך שלו טרם הוצעו לציבור, בשנתיים שלפני תאריך הדוחות הכספיים האחרונים הכלולים בתשקיף על פיו הוצעו לראשונה ניירות הערך לציבור – גם מי שהיה באותה תקופה בעל עניין באותו תאגיד, למעט בעל ענין רק מכוח היותו דירקטור או מנהל כללי, או מי שהיה בעל ענין כאמור בשותף הכללי בשותפות מוגבלת, לרבות תאגיד בשליטתו. להזכיר בע"פ את הפנייה המקדמית של רמי לוי בנושא (ויתור על שכר - למעשה בעקבות המחאה החברתית - ולכן טופל ע"י זקיפה לרוו"ה וביאור פרופורמה ולא ע"י זקיפה לקרן הונית).

החלטה 8 - 02של הרשות לני"ע : ויתור שכר על ידי בעל שליטה (המשך)
החלטה של הרשות לני"ע : ויתור שכר על ידי בעל שליטה (המשך) ויתור על שכר לתקופה קצובה הטבה הונית התקשרות נמשכת בתמורה שונה הויתור על שכר נובע מ"התאמת" השכר לתנאי השוק (שווי הוגן של השירותים הניתנים במצב השוק הנתון) בעוד השירותים הניתנים לחברה לא משתנים הויתור על השכר הוא כלי בידי בעל השליטה להזרים הון לחברה בעת מצוקה כלכלית העיקרון העולה מהחלטה זו הינו שלא כל ויתור של בעל שליטה ייזקף בהכרח להון. ייתכן כי השינוי בשכר משקף שינוי אמיתי בתנאי השוק ועל כן יטופל ברווח והפסד ולא כעסקה הונית. ביאור פרופרומה (וזקיפת השינוי לרווח והפסד) – נתונים נבחרים (כגון רוו"ה, עודפים וכדו') כאילו התמורה החדשה היתה קיימת גם בעבר (כאילו ההתקשרות נעשה מלכתחילה לפי התנאים החדשים). זקיפת הויתור לקרן הונית ביאור פרופורמה

IFRIC 17 - חלוקת נכסים שאינם מזומן לבעלים תחולה
לפני החלוקה אחרי החלוקה בעלי מניות- הציבור בעלי מניות- הציבור 100% 100% חברה A חברה A נכס זמין למכירה נכס זמין למכירה ü הפרשנות חלה על חלוקה של נכסים לא כספיים לבעלים, מכוח היותם בעלים, כאשר החלוקה מתבצעת פרו-רטה (פרופורציונאלית) בין כל בעלי המניות המחזיקים במכשירים הוניים מאותו הסוג. כמו כן הפרשנות חלה בחלוקה שהבעלים יכולים לבחור בין קבלת נכס לא כספי לקבלת מזומן. הפרשנות חלה על הדוחות הכספיים של החברה המבצעת את החלוקה (חברה A) ולא על הדוחות הכספיים של מקבל הדיבידנד. הפרשנות מוציאה מתחולתה: 1) הפרשנות לא עוסקת בהעברות אשר בסופן השליטה על הנכס המחולק נשארת תחת אותה הקבוצה – אם למשל במקום הציבור מי שמחזיק בחברה A היה חברה B – לא היה בתחולת 17 IFRIC אלא היה מדובר בצירוף עסקים תחת אותה שליטה. 2) חלוקה של זכויות בחברה בת, כאשר החברה המחלקת שומרת על שליטה בחברה הבת. לדוגמה, חברה A מחלקת 20% ממניותיה בחברה בת בבעלות מלאה, חברה B, כך ש-A נותרת בעלת שליטה בחברה B אחרי החלוקה. בדוגמה בשקף - מאחר ואין בעל שליטה השולט בחברה A חלוקה כאמור תהא בתחולת התקן. בעקבות הפרשנות הוחלט להרחיב את תחולתIFRS 5 , נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו, כך שהתקן יחול גם על נכסים לא שוטפים המוחזקים לחלוקה לבעלים. [נכס לא שוטף יסווג כמוחזק לחלוקה לבעלים אם הישות התחייבה לבצע חלוקה, קרי הנכס זמין לחלוקה מיידית במצבו הנוכחי והחלוקה היא בסבירות גבוהה (highly probable), בהתאם להגדרה הקיימת ב-IFRS 5 (יש להביא בחשבון את הסבירות של אישור בעלי המניות לחלוקה). בהתאם ל-IFRS 5 נכס המוחזק לחלוקה לבעלים יימדד כנמוך מבין ערכו בספרים לשווי הוגן בניכוי עלות חלוקתו]. בתוך התחולה במידה ומחולק פרו - רטה במקרה בו היה בעל מניות אשר שולט (לבד או שליטה משותפת) בחברה A לפני ואחרי החלוקה, כל החלוקה לא הייתה בתחולת הפרשנות. 86

IFRIC 17 - חלוקת נכסים שאינם מזומן לבעלים טיפול חשבונאי
2. כאשר תסולק ההתחייבות לתשלום דיבידנד, כיצד יטופל ההפרש בין סכום הדיבידנד לשלם לערך בספרים של הנכס שחולק? 1. כיצד יש למדוד את ההתחייבות בגין הנכס שיחולק? ü ü רווח או הפסד שווי הוגן - ללא חריגים û û או או הון חשוב להדגיש את העובדה שנכס מוחזק לחלוקה הוא בתחולת 5 IFRS, גם אם לא בתחולת 17 IFRIC. 1. מדידת ההתחייבות בשווי הוגן – רואים למעשה כאילו מכרנו את הנכס לחיצוניים (בשווי הוגן) ואת התמורה ממנו חילקנו כדיבידנד לבעלי המניות). ההתחייבות לחלוקת דיבידנד תוכר כאשר החלוקה אושרה והיא אינה נתונה יותר לשיקול דעתה של הישות. בהתאם לפרשנות התחייבות לתשלום דיבידנד תימדד לפי שוויו הוגן של הנכס שיחולק. ההתחייבות תימדד מחדש בכל תקופת דיווח ובמועד הסילוק, וכל שינוי בשווי ההוגן ייזקף ישירות להון. [מאחר וזה שערוך של ההתחייבות לתשלום הדיבידנד שביום הראשון נרשמה מול ההון (ח.עודפים ז. התחייבות-שווי הוגן), נמשיך לשערך מול ההון]. בעת חלוקת הנכס, ההפרש בין הערך בספרים של הנכס לבין ערך ההתחייבות ייזקף לרווח והפסד, בשורה נפרדת. אין יוצאי דופן למדידה בשווי הוגן! אם ישות נותנת לבעלים בחירה בין מזומן לדיבידנד בעין, יש לקחת בחשבון בקביעת השווי ההוגן את שתי החלופות והסבירות שיבחר בכל חלופה. תאורטי: דיון מקדמי היה האם התקן שיחול על ההתחייבות לשלם דיבידנד יהיה IAS 39 או IAS 37. הוחלט שכל הדיבידנדים יימדדו באותו האופן בצורה עקבית אך לא נקבע לפי איזה תקן יקבע השווי ההוגן. הוחלט שזה לא יהיה נאות למדוד את הדיבידנד לפי הערך בספרים מאחר ויתכן כי הערך בספרים לא משקף את ההערכה הטובה ביותר הנדרשת לסילוק ההתחייבות. כתוצאה מכך הערך בספרים של הנכס לא ישקף נאמנה את הערך של מה שהישות חילקה לבעל השליטה. כך למשל, יכול להיות מצב בו 2 חלקות אדמה בעלות ערך בספרים שונה אבל שווי הוגן זהה. כמו כן גם הישות שמקבלת את הדיבידנד (אפילו שהפרשנות לא מתייחסת אליה) צריכה לרשום את הדיבידנד שקיבלה לפי שווי הוגן ולכן הדרישה מהישות המחלקת אינה שונה מהדרישה מהישות המקבלת. בשיקולי עלות מול תועלת, גם נכסים ש-IAS 39 או IAS 38 אמרו שאין להעריך אותם בשווי הוגן אלא להישאר עם העלות ההיסטורית כי אין להם ציטוט שוק ואז העלות תעלה על התועלת, במקרה של חלוקת הנכס כדיבידנד לבעלים ה-IFRIC סבור שהתועלת (יידוע המשתמשים בדוחות הכספיים על ערך הנכס שיחולק) עולה על העלות בקביעת השווי ההוגן של אותו נכס. 2. לעניין הסוגיה השנייה, יישוב הדיבידנד למול רווח או הפסד: למרות שמדובר למעשה בעסקה עם בעל שליטה שבד"כ מוכרת בהון העצמי, סך המאזן לא עלה בגלל פעולת החלוקה אלא מייצג את הרווח המצטבר שטרם הוכר המיוחס לנכס. לאחר שהוחלט שההפרש לא יזקף להון, דנו בשאלה האם לזקוף אותו לרווח והפסד או לרווח כולל אחר. לפי סעיף 88 ל-IAS 1 כל הוצאה או הכנסה צריכה להיזקף לרווח והפסד אלא אם תקן אחר אוסר על כך. הטיפול שנקבע יביא לתוצאה זהה אם החברה תחלק את הנכס לבעלי השליטה או שתמכור את הנכס ותחלק את המזומן לבעלי השליטה. לסיכום – ביום הראשון: ח.עודפים ז.התחייבות (שווי הוגן). בעת החלוקה: ח. התחייבות (שווי הוגן) ז.נכס שמחולק (לפי ערכו בספרים) ח./ז. רוו"ה (PN) לדבר בחצי משפט על עסקאות תחת שליטה משותפת – (גם לא בתחולת IFRS 3 R): הפרשנות לא עוסקת בהעברות אשר בסופן השליטה על הנכס המחולק נשארת תחת אותה הקבוצה – אם למשל במקום הציבור מי שמחזיק בחברה A היה חברה B – זה לא היה בתחולת 17 IFRIC אלא היה מדובר בצירוף עסקים תחת אותה שליטה ואז מנקודת מבט של חברה A (בחברה B לא השתנה כלום) יש ליישם מדיניות חשבונאית: או as poolin (ח. עודפים ז. זמין למכירה - כפי שרשום בספרי A) ואז אין רוו"ה או שיטת הרכישה (ח. עודפים לפי שווי הוגן זמין למכירה, ז.זמין למכירה כפי שרשום ב-A, ח./ז. רוו"ה) ואז יש רוו"ה. – יוצא למעשה כמו 17 IFRIC הערך בספרים של הנכס שערוך ההתחייבות בכל תקופה ייזקף להון נכס המיועד לחלוקה לבעלים יהיה בתחולתIFRS 5 ויוצג כנכס מוחזק לחלוקה לבעלים 87

נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו - IFRS 5
88

IFRS 5 תחולה דרישות הסיווג וההצגה חלות על כל הנכסים הלא שוטפים ועל קבוצות המימוש עם זאת, דרישות המדידה חלות על כל הנכסים הלא שוטפים ועל קבוצות המימוש (כמכלול), למעט הנכסים הבאים: נכסים פיננסיים בתחולת IAS 39 נכסי מסים נדחים (IAS 12) נכסים לא שוטפים המטופלים בהתאם למודל השווי ההוגן במסגרת (IAS 40) נכסים מהטבות לעובדים (IAS 19) זכויות חוזיות במסגרת חוזי ביטוח (IFRS 4) נכסים לא שוטפים הנמדדים בהתאם ל-IAS 41 (חקלאות) -ישות לא תסווג נכס לא שוטף (או קבוצת מימוש) המיועדים לנטישה כמוחזקים למכירה. זאת מאחר וערכו בספרים של נכס (או ערכה של קבוצת מימוש) יושב בעיקר באמצעות שימוש מתמשך. -כמו כן, ישות לא תטפל בנכס לא שוטף שהוצא מכלל שימוש באופן זמני כנכס שנוטש.

IFRS 5 נכסים מוחזקים למכירה - סיווג
הקריטריונים לסיווג* מסווג כמוחזק למכירה נכס לא שוטף *על הקריטריונים להתקיים לתאריך הדיווח. עם זאת, מכירה לאחר החתך החשבונאי יכולה להוות סממן לבחינת ירידת ערך הנכס זמין למכירה מיידית במצבו הנוכחי (בכפוף לתנאים הנהוגים במכירת נכס/קבוצת נכסים דומים) וסבירות מכירתו צפויה ברמה גבוהה (highly probable) צפי ברמה גבוהה: - ההנהלה מחויבת לתכנית המכירה; וכן- - נעשות פעולות שיווק אקטיביות תוך הצעת הנכס במחיר סביר ביחס לשוויו ההוגן לא צפויים שינויים מהותיים בתוכנית המכירה; וכן- המכירה צפויה להיות מושלמת במהלך שנה ממועד סיווג הנכס כמוחזק למכירה על הקריטריונים להתקיים לתאריך הדיווח, ולא לאחריו. אם מתקיימים לאחר תאריך החתך אך לפני אישור הדוחות, יש לתת גילוי לעסקת המכירה בביאורים (תיאור הנכס הלא שוטף, תיאור העובדות והנסיבות שהובילו למכירה או לגריעה, אופן ותזמון הגריעה וכדו') אך אין הצגה מחדש של מספרי השוואה. ראה בהתאם לס' 12(ו) ל-IAS 36 ולסעיף 22(ג) ל-IAS 10. רמה גבוהה- significantly more likely than merely probable 90

IFRS 5 נכסים מוחזקים למכירה - קריטריונים לסיווג
האם הנכס זמין למכירה מיידית במצבו הנוכחי? קיימת דרישה לפנות את הנכס (והזמן הדרוש הוא רגיל ומקובל) נדרש להקים מבנה חלופי לפני פינוי המבנה שעתיד להימכר קיימת פעילות שטרם הושלמה (צבר הזמנות) ובכוונת החברה להעבירה במסגרת מכירת קבוצת המימוש הנכס יועבר ללא הפעילות, במועד בו תושלם הפעילות (צבר ההזמנות) עיכוב לתקופה הארוכה משנה אינו מונע מנכס (או קבוצת מימוש) להיות מסווג כמוחזק למכירה אם: העיכוב נגרם כתוצאה מאירועים ונסיבות אשר אינם בשליטת החברה; וכן קיימת ראייה מספקת לפיה החברה נותרה מחויבת לתוכנית המכירה ü û ü û "זמין למכירה מיידית במצבו הנוכחי" - הדוגמאות פה הן מהנספח לתקן ששווה לקרוא אותו. עיכוב ליותר משנה – יש דוגמאות בנספח לתקן (למשל לאחר שהושגה התקשרות איתנה התגלה נזק סביבתי שלא היה ידוע שהיה קיים אשר דורש תיקון). הרחבות אפשריות: תכנית מכירה הכפופה לאישור בעלי המניות- בהתאם לעמדת KPMG, הדרישה להשיג אישור בעלי המניות לא בהכרח מעידה על כך שלא עומדים בקריטריון הסיווג עד אשר האישור יושג (אלא אם כן ניתן להצביע על אישור בעלי המניות כמכשול מהותי, כי אז המכירה לא צפויה ברמה גבוהה). מועד הסיוג כמוחזק למכירה- בהתאם לעמדת KPMG, כאשר קיים לנכס מחיר שוק, פעילות שיווק במחיר סביר תוביל במהירות למכירה, ולכן לא סביר שנכס לא שוטף בעל מחיר שוק מצוטט יסווג כמוחזק למכירה לפרק זמן משמעותי לפני מועד המכירה. 91

IFRS 5 קבוצות מימוש המוחזקות למכירה
קבוצת נכסים (חייבת לכלול לפחות נכס לא שוטף אחד בתחולת IFRS 5) + התחייבויות המשויכות באופן ישיר = קבוצת מימוש עסקה בודדת מוחזק למכירה ? כן, אם הערך בספרים צפוי להיות מושב בדרך של מכירה (בדומה לקריטריון של נכס יחיד) ישנם מקרים בהם ישות מממשת נכסים והתחייבויות הקשורים זה בזה במסגרת עסקה אחת. קבוצת מימוש שכזאת יכולה להיות קבוצה של יחידות מניבות מזומנים. במידה ויש נכס לא שוטף שנכנס למדידה לפי התקן והינו חלק מקבוצת המימוש ,דרישות IFRS יחולו על הקבוצה כמכלול- כך שהקבוצה תימדד כנמוך מבין ערכה בספרים לבין השווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה.

5 IFRS נכסים מוחזקים למכירה - מדידה
מדידה לראשונה ובכל תקופת חתך הנמוך מבין שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה ערך בספרים מדידה בתקופות עוקבות - דגשים הפסקת פחת שיטתי ויישום שיטת השווי המאזני. קבוצת מימוש - ייחוס ההפסד תחילה למוניטין, ולאחר מכן לשאר נכסי הקבוצה אשר בתחולת התקן. רווחים או הפסדים יזקפו לרווח והפסד, גם אם הנכס נמדד בעבר בהתאם למודל הערכה מחדש. נכס לא שוטף/קבוצת מימוש מוחזקים למכירה יוצגו כנכסים שוטפים והתחייבויות שוטפות (ללא קיזוז) אם יש ירידת ערך בקבוצת מימוש היא תיוחס קודם למוניטין ואח"כ לשאר הנכסים הלא שוטפים שבתחולת 5 IFRS.

IFRS 5 פעילות מופסקת - הגדרה
מרכיב בישות הכולל פעילות ותזרימי מזומנים שניתן להפריד אותם הן תפעולית והן למטרות דיווח כספי, מיתר מרכיבי הישות אשר: מומש או מסווג כ"מוחזק למכירה" והמייצג: חברת בת שנרכשה מתוך כוונה למוכרה חלק מתוכנית לממש קו עסקים עיקרי או אזור פעילות גיאוגרפי קו עסקים נפרד עיקרי או אזור פעילות גיאוגרפי או או כאשר מדובר בפעילות מפסידה יהיה לחברות אינטרס להציג את תוצאות הפעילות שלה בתחתית דוח רוו"ה כפעילות שהופסקה. הצגת פעילות כפעילות מופסקת מוגבלת למרכיב בישות אשר הופסק (מומש) או סווג כמוחזק למכירה והמייצג..... חברת בת שנרכשה במיוחד במטרה למוכרה (חברה נשלטת, לא בהכרח חברה לפי ההגדרה המשפטית. יכולה להיות גם מחלקה בנסיבות מסוימות). יש לבחון בקפדנות האם יעמוד בהגדרה של פעילות מופסקת ומתן גילוי בהתאם לפי IAS 1.86. ** מרכיב בישות כולל פעילות ותזרימי מזומנים שניתן להפריד אותם, הן תפעולית והן למטרות דיווח כספי, מיתר מרכיבי הישות. מרכיב כזה יכלול אחת או יותר יחידות מניבות מזומנים. לדעת KPMG, חיסול עסק אשר בעבר היה חלק מהישות ונחשב ליחידה מניבת מזומנים, אינו כשיר להיות מרכיב בישות ולכן לא יסווג כפעילות מופסקת, אם יחוסל. סגירת מתקנים- סגירת מתקני ייצור משיקולי יעילות הוא חלק מהתפתחות עסק ולא בהכרח עונה להגדרת פעילות מופסקת. ייתכן כי קו העסקים ימשיך לפעול תוך שימוש במתקנים אחרים. ייתכן כי הנכסים במתקן הייצור יענו להגדרת נכסים המוחזקים למכירה. בהתאם לעמדת KPMG, גם חלק ממגזר יכול לעמוד בהגדרת פעילות מופסקת, אם הוא מהווה קו עסקים נפרד או אזור פעילות גיאוגרפי. [[חלק מתוכנית יחידה- תוכנית כוללת במסגרתה נכללים כל או חלק מהותי מסך מרכיבי הפעילות המופסקת. דוגמה: במהלך יוני 05 מימשה חברה A מספר מתקני ייצור במגזר מוצרי המזון. במהלך השנה, מתקנים נוספים במגזר מומשו ויתר הפעילות שולבה עם עסק אחר של החברה. אף אחד ממתקני הייצור שמומשו אינו עומד בנפרד בקריטריון לסיווג כפעילות מופסקת. בעוד שחלק ממגזר מוצרי המזון מומש באופן חלקי, לא הייתה תוכנית כוללת למימוש המגזר במלואו. לכן, לדעת KPMG, מגזר מוצרי המזון של החברה אינו עומד בהגדרת פעילות מופסקת. קו עסקים נפרד עיקרי או אזור פעילות גיאוגרפי- מגזר בר דיווח עסקי או גיאוגרפי בדר"כ עומדים בהגדרה. דוגמה- לחברה E 5 מגזרים עסקיים ברי דיווח, אחד מהם פועל בתחום ייצור סיגרים. כל שטחי הגידול ומתקני הייצור של המגזר ממוקמים במרכז אמריקה. לחברה פעילות נוספת (המשויכת למספר מגזרים עסקיים) במרכז אמריקה, והפעילות באזור נחשבת למגזר גיאוגרפי נפרד (במסגרת מתכונת הדיווח המשנית). באפריל 06, החליטה החברה לממש את מגזר הסיגרים. לדעת KPMG, מגזר הסיגרים עומד בהגדרת מרכיב עסקי ומייצג קו עסקים נפרד עיקרי ועל כן ניתן לדוח עליו כעל פעילות מופסקת. אין זה אומר שהמרכיב הוא גם המגזר הגיאוגרפי. לחברה תוכנית כוללת למימוש פעילות המהווה מגזר נפרד, המופרד לצרכים תפעוליים ולצרכי דיווח כספי. Discontinuance of products- נטישת או הפסקת ייצור מוצר בקו הייצור או החלפתו במוצר חדש מהווה פעילות במסגרת התפתחות העסק. לדעת KPMG, הדבר אינו עומד בהגדרת פעילות מופסקת. לדוגמה, ל-A 4 מגזרים: גלידה, חטיפי שוקולד, משקאות וחטיפים מלוחים. A הפסיקה לייצר חלק מחטיפי השוקולד המכילים אגוזים, והחלה לייצר חטיפי שוקולד המכילים פירות, במסגרת טווח מוצרי מגזר השוקולד. לדעת KPMG, הפסקת ייצור חטיפי השוקולד המכילים אגוזים אינה מהווה פעילות מופסקת שכן המוצר אינו מהווה קו עסקים נפרד עיקרי. לדעת KPMG, מכירת מותג אינה עונה להגדת פעילות מופסקת, אלא אם כן המותג מייצג קו עסקים נפרד עיקרי של החברה.]] מועד הסיווג: סיווג כ-"פעילות מופסקת" יעשה במועד המוקדם מבין המועד בו הפסיקה הפעילות בפועל או המועד בו הפעילות עומדת בהגדרת "מוחזק למכירה" 94

5 IFRS - תוכנית למכירת זכויות בחברה בת הכרוכה באיבוד שליטה
כל הנכסים וההתחייבויות של חברה בת יסווגו כמוחזקים למכירה, תחת הוראות 5 IFRS, כקבוצת גריעה אחת ("disposal group"), במידה והחברה מחויבת לתוכנית למכירת זכות בחברה בת הכרוכה באיבוד שליטה. אחרי לפני איבוד שליטה 60% א ב 40% מספר אופנים לטיפול לפני התיקון: איחוד רגיל לפי 27IAS בהתעלם מ-5IFRS סיווג כמוחזק למכירה רק של החלק היחסי המיועד להימכר טיפול לפי הוראות התיקון הנוכחי זה תיקון שנכנס כבר לתוקף – כלומר איבוד שליטה בחברה בת (ומעבר להשפעה מהותית) יכול להיות מוחזק למכירה (בתנאי שעומד ביתר התנאים ב-5 IFRS). אבל מעבר הפוך מהשפעה מהותית לשליטה כנראה שלא יסווג כמוחזק למכירה (אין התייחסות בתקן) כי למרות שרואים את זה כמכירה רעיונית של ההשקעה הקודמת ורכישת השליטה, בפועל אין פה מכירה של מניות אלא רכישה. (גם ירידה בשיעור החזקה תוך שימור השליטה, לא יסווג כמוחזק למכירה ולא נכנס ל-5 IFRS כי היינו בשליטה ונותרנו בשליטה). משמעות התיקון: סווג כל נכסי החברה בת תחת סעיף אחד - נכסים מוחזקים למכירה, ו סווג כל התחייבויות החברה בת תחת סעיף אחד - התחייבויות מוחזקות למכירה. (ויישום הוראות המדידה של קבוצת גריעה תחת 5 IFRS, לרבות ההפחתה של נכסים מסוימים של החברה בת, לדוגמה, רכוש קבוע. יישום דרישות הגילוי ב- 5 IFRS) מעבר מהשפעה מהותית לזמין למכירה – לפי 5 IFRS, במכירה של כל ההשקעה בכלולה (איבוד השפעה מהותית), יש ליישם את 5 IFRSאם הקריטריונים לסיווג מתקיימים. ירידה בשיעור החזקה תוך שמירה על השפעה מהותית - אין התייחסות בתקינה כיום למצב בו חברה מחליטה לממש חלק מההשקעה בחברה כלולה. אבל IAS 28 (2011) (שייכנס לתוקף ב-2013) קובע כי גם במכירה של חלק מההשקעה בכלולה (תוך שמירה על השפעה מהותית) יש ליישם את 5 IFRS על חלק מההשקעה העונה לקריטריונים לסיווג כמוחזק למכירה. המשמעות היא שנפריד את חשבון ההשקעה לשניים - החלק שמתוכנן להימכר ועומד בקריטריונים של IFRS 5 יסווג כמוחזק למכירה והיתרה (שלא סווגה כמוחזק למכירה) תמשיך להימדד לפי IAS 28 בשיטת השווי המאזני. (לאחר המימוש, הזכויות הנותרות בהשקעה ימדדו לפי IFRS 9 / IAS 39 או לפי שיטת השווי המאזני כאשר נותרת השפעה מהותית). 95

IFRS 5 סוגיות סוגיה: האם מכירת כל הפעילות של ישות עומדת בהגדרת פעילות מופסקת בהתאם ל-IFRS 5? SAB 20-1 של רשות ניירות ערך מיוני 2005 (בתוקף תחת IFRS): רקע: חברה התקשרה בהסכם למכירת מלוא פעילותה העסקית לבעל השליטה בה. לאחר מכן נותרה החברה ללא פעילות כ"שלד בורסאי" ולאחר זמן מה נמכרה לצד ג' שהעביר אליה פעילות עסקית חדשה החלטה: מדובר בשינוי מבני שיש בו כדי לשנות מהקצה אל הקצה את אופי והיקף פעילות החברה שינוי מבני זה איננו בגדר "פעילות מופסקת" התאגיד חדל להתקיים במתכונתו העסקית הנוכחית, ולכן אין כל משמעות להצגת כל נכסיו, התחייבויות ותוצאות פעולותיו בשורה אחת 96

IFRS 5 סוגיות (המשך) סוגיה: האם מכירת פעילות מהווה הפסקת פעילות כאשר נועדה לשם רכישת פעילות דומה? בתקינה הבינלאומית אין התייחסות ספציפית לסוגיה פרשנות: על מנת שחלק עיקרי מתחום פעילות עסקית או מאזור גיאוגרפי יעמוד בהגדרת פעילות מופסקת, הוא צריך להיות חלק מתוכנית להפסיק את תחום הפעילות העסקי העיקרי או האזור הגיאוגרפי העיקרי נטישת או הפסקת ייצור מוצר (קו ייצור) או החלפתם מהווים חלק שגרתי בהתפתחות העסק ולכן לא יכנסו לתחולת הגדרת פעילות מופסקת להתייחס לדוגמה של עסקת בזק ו - 012 97

IFRS 5 סיווג מחדש כמוחזק לשימוש
נכס המסווג כמוחזק למכירה נכסים לא שוטפים קבוצת מימוש סיווג והצגה מחדש מדידה מחדש לפי הנמוך מבין: סכום בר השבה* אם: הערך בספרים > סכום בר השבה ערך בספרים** אם: סכום בר ההשבה > ערך בספרים כאשר זכות בחברה כלולה או מאוחדת באיחוד יחסי המסווגת כ"זמינה למכירה" מסווגת מחדש (כתוצאה מכוונה להחזיקה), שיטת השווי המאזני או איחוד יחסי מיושמת רטרוספקטיבית מהיום בו סווג כ"זמין למכירה". דוחות כספיים לתקופות קודמות יותר אשר סיווגו את ההחזקה כ"מוחזקת למכירה" מתוקנים בהתאם. אם הוחלט לבטל הסיווג "מוחזק למכירה", הישות צריכה לתת גילוי בתקופת קבלת ההחלטה הנ"ל על השינוי בתוכנית למכור את הנכס הבלתי שוטף, תאור הנסיבות והעובדות שהובילו להחלטה זו והשפעתה על תוצאות הפעילות בתקופה הנוכחית ובתקופות קודמות. במועד הסיווג מחדש (למוחזק לשימוש) יימדד הנכס לפי הנמוך מבין סכום בר ההשבה והערך בספרים (כולל פחת, הפחתות וירידת ערך) אלמלא סווג הנכס כמוחזק למכירה. זה אחד המקרים הבודדים בהם מותרת הפיכת ירידת ערך שנעשתה על מוניטין (הדבר יתרחש כאשר סכום בר ההשבה של המוניטין עולה על ערכו בספרים כתוצאה מירידת ערך של קבוצת מימוש שסווגה כמוחזקת למכירה, שיוחסה למוניטין). ההתאמות יזקפו לרווח והפסד, אלא אם הנכס נמדד לפי מודל ההערכה מחדש לפני שסווג כמוחזק למכירה. במקרים אלה, ההתאמות יוכרו כשיערוך. כאשר חברה כלולה או ישות בשליטה משותפת אשר מסווגות כמוחזקות למכירה, מסווגות מחדש כמוחזקות לשימוש יש ליישם את שיטת השווי המאזני או שיטת האיחוד היחסי למפרע ממועד הסיווג כמוחזק למכירה. יש לתקן מספרי השוואה (כהתאמות לתקופות קודמות, תוך הצגה מחדש של יתרת העודפים ומספרי ההשוואה). **פעילות מופסקת תוצג שוב כפעילות נמשכת ומספרי השוואה יוצגו מחדש. **סכום בר השבה ((recoverable amount- הגבוה מבין 1) שווי הוגן של הנכס בניכוי עלויות מכירה 2) שווי שימוש (ערך נוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים הצפויים לנבוע משימוש מתמשך בנכס וממימושו בתום תקופת השימוש) * במועד הסיווג מחדש (המועד בו החליטה החברה לא למכור את הנכס). ** ערך בספרים לאחר פחת, הפחתות והפרשה לירידת ערך, אלמלא סווג כמוחזק למכירה. שימו לב מה קורה למוניטין כשהעלות נמוכה מסכום בר ההשבה!!! 98

5 IFRS הצגה דוח נכסים מוחזקים למכירה פעילות מופסקת דוח על המצב הכספי
נכסים יוצגו במסגרת נכסים שוטפים כ"מוחזקים למכירה" התחייבויות יוצגו במסגרת התחייבויות שוטפות כ"מוחזקות למכירה" כמו נכסים מוחזקים למכירה רווח כולל לא רלוונטי  מוצג כחלק מהפעילות השוטפת דוח רווח והפסד  הצגה בסכום אחד לאחר מס, כולל ירידות ערך אם היו. רווח כולל אחר  הצגה נפרדת (פרשנות) שינויים בהון הצגה בנפרד של קרנות הון הקשורות לנכס לא שוטף (קבוצת מימוש) המסווג כמוחזק למכירה תזרים מזומנים הצגה של תזרימי מזומנים נטו מפעילות שוטפת, השקעה ומימון של פעילויות שהופסקו מספרי השוואה לא מוצגים מחדש הצגה מחדש בדוחות התוצאתיים (לא בדוח על המצב הכספי) רווחים והפסדים רווחים והפסדים ממדידה לראשונה ומדידות עוקבות ייזקפו לרווח והפסד מפעילות נמשכת אלא אם הקבוצה עונה על הגדרת "פעילות מופסקת" ישות תמשיך להכיר ברווחים והפסדים שוטפים מהפעילות המופסקת בעת התהוותם. במועד הפסקת הפעילות, רווחים והפסדים מהמכירה יוכרו בתקופה בה הוכרה המכירה. קבוצות מימוש יוצגו בדוח על המצב הכספי במסגרת הנכסים השוטפים – גם הנכסים הכלולים בקבוצת המימוש וגם לפני יישום התקן היו במסגרת הנכסים השוטפים. כגון, אם קבוצת המימוש כוללת מלאי או לקוחות (שגם לפני כן סווגו במסגרת הנכסים השוטפים) גם הוא יכלל בסעיף "נכס מוחזק למכירה". רווח כולל – יש להציג עבור פעילות מופסקת גם רווח למניה בהתאם ל – 33 IAS תזרים מזומנים – ניתן להציג את תזרימי המזומנים של הפעילות המופסקת או על גבי דוח תזמ"ז עצמו או במסגרת הביאורים מספרי השוואה – מוחזק למכירה אין הצגה מחדש של מספרי השוואה (לא מחייב התאמה). פעילות מופסקת לא מחייב התאמה אבל צריך לתקן מספרי השוואה (כאשר הדוח רוו"ה יוצג כמספרי השוואה). (פעילות שהופסקה שהיא לא קבוצת מימוש – למשל הפסקה בדרך של נטישה (שלא נחשבת למכירה) או דיבידנד בעין או שמתכננים למכור אבל רק עם סיום צבר ההזמנות). אבל אם זה רכיב משמעותי שעומד למכירה אז יהיה גם קבוצת מימוש וגם פעילות שהופסקה (מדידה נפרדת+הצגה במאזן+הצגה ברוו"ה+הצגה בתזמ"ז).

החלטות אכיפה נוספות של רשות ניירות ערך
100

מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן להשקעה
החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 11-1 זיהוי וקיבוץ מגזרי פעילות חברה א' הטיפול החשבונאי בספרי החברה: מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן להשקעה מגזר פרויקטים מגזר שירותי אחזקה וסחר (קיבוץ) פרויקטים בחו"ל פרויקטים בישראל החברה טענה 2 נימוקים להצגת 3 מגזרים בלבד (ללא פיצול מגזר הפרויקטים): המידע הכספי המוצג ביחס ליחידות המשנה אשר מציג פילוחים נוספים של יחידות משנה המרכיבות את מגזר הפרויקטים, נועד לסייע ל-CODM בהבנת תוצאות הפעילות של מגזר הפרויקטים עצמו ואינו משמש את ה-CODM להקצאת משאבים בין אותן יחידות משנה. אף אם ניתן לראות ביחידות המשנה כמגזרי פעילות, ניתן לקבץ את כל היחידות הנ"ל למגזר אחד מאחר וליחידות השונות שיעור רווחיות תפעולית דומה לאורך זמן, מהות המוצרים והשירותים ומהות תהליכי הייצור דומים, סוג הלקוחות דומה והשיטות שמשמשות להפצת המוצרים או הספקת השירותים הינן דומות. יחידות משנה: מיזוג אוויר מעליות חשמל וצנרת אנרגיה ותשתיות בנייה יחידות משנה: מיזוג אוויר מעליות חשמל וצנרת אנרגיה ותשתיות בנייה

מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן להשקעה
החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 11-1 זיהוי וקיבוץ מגזרי פעילות - המשך החלטת סגל הרשות על החברה לפצל את מגזר הפרויקטים למגזר פרויקטים בישראל ומגזר פרויקטים בחו"ל. חברה א' מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן להשקעה מגזר פרויקטים בחו"ל מגזר פרויקטים בישראל מגזר שירותי אחזקה וסחר

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך
החלטה 11-1 זיהוי וקיבוץ מגזרי פעילות - המשך בסיס להחלטה יחידות המשנה עומדות בקריטריונים לקיבוץ מגזרים, למעט קיבוץ הפעילות בחו"ל יחד עם הפעילות בארץ וזאת מכיוון ש: קיים שוני בשיעור הרווחיות התפעולית לאורך זמן בין הפעילות בחו"ל לפעילות בארץ. לפעילות בחו"ל מאפיינים נוספים השונים במהותם מאלו של הפעילות בארץ המעידים על כך שלפעילות בחו"ל יש סיכונים ותשואות השונים באופן מהותי מאלו של הפעילות בארץ. אחרי שמסיימים עם החלטת האכיפה הזו – חשוב להפנות אותם לנספחים שבמצגת - לשקפים שיש שם על המגזרים – וספציפית לשקף שמדבר על הצורך בגישת ההנהלה בהתאם ל-8 IFRS (אני מציעה אפילו לקפוץ לשתי דקות לשקף הזה, לדבר עליו בקצרה ואז לחזור לכאן לשאר המצגת). --> יש קישור לשקף ובחזרה קיבוץ הפעילות בחו"ל עם הפעילות בארץ למגזר אחד אינו עקבי עם העיקרון המרכזי של התקן. החברה ביצעה הצגה מחדש של הדיווח המגזרי.

החלטת אכיפה של רשות ני"ע 09-3: סיווג זכויות במקרקעין כנדל"ן להשקעה או כמלאי
רקע להחלטה חברה סיווגה מקרקעין בדוחותיה הכספיים כנדל"ן להשקעה תוך יישום מודל השווי ההוגן בהתאם ל-IAS 40. הסיווג נעשה בטענה כי במועד רכישת המקרקעין טרם התקבלה החלטה באשר לייעוד הקרקע. כלומר, מדובר בקרקע שהוחזקה לשימוש עתידי שטרם נקבע. החלטת סגל הרשות סיווג המקרקעין כנדל"ן להשקעה אינו נאות ויש לסווג את המקרקעין כמלאי. כוונת ההנהלה הייתה מלכתחילה לבנות על המקרקעין מבנים למטרות מגורים ומסחר על מנת למוכרם. משכך, יש להציג ולמדוד את הנדל"ן כמלאי. בסיס להחלטה אם קיימת כוונה ברורה של החברה לעניין יעוד המקרקעין, לא נכון לאפשר את שינוי סיווג המקרקעין בדיעבד, למועד ההכרה לראשונה. לפיכך, החברה יישמה את התיקון הנדרש בדוחותיה למפרע (יישום רטרוספקטיבי) על מנת לשקף את הטיפול החשבונאי הנאות בקרקע. 1). הדגש שנותנת כאן רשות ני"ע היא לא לעניין הטיפול החשבונאי לגופו, כי אם דגש לעניין סיווג המקרקעין באופן נכון/במועד ההתקשרות בעסקה, בהתאם למידע שהיה באותה העת ולא בדיעבד. שינוי עתידי בייעוד המקרקעין יטופל בהתאם ל-IAS בכל הנוגע למעברים אפשריים. 2). ברי, ובאופן מובהק, כי כוונת ההנהלה הייתה לבנות על המקרקעין מבנים למטרות מגורים ומסחר ע"מ למוכרם ולא ליהנות מעליית ערך ההונית של הקרקע. לפיכך, אין לומר כי למועד התקשרות בעסקה לא היה ברור מה ייעודה של הקרקע ולסווגה כנדל"ן מניב. המדובר בנדל"ן שיש לטפל בו מכוח IAS 2. 3) על כן, החברה יישמה את התיקון הנדרש (של סיווג מנדל"ן להשקעה למלאי) ע"מ לשקף את הטיפול החשבונאי הנאות במקרקעין. קרקע שבאמת מוחזקת לשימוש עתידי שטרם נקבע כן תסווג כנדל"ן להשקעה (אך כאמור זה לא המקרה פה).

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 17-3 - שינוי אומדן אורך חיים שימושיים של רכוש קבוע
ניתן לשנות אומדן אורך חיים שימושיים של רכוש קבוע גם כאשר נצבר בידי הישות ניסיון רב יותר לגבי הנכס (ולא רק במקרים של מידע חדש). ניסיון הישות, שעל בסיסו היא תשנה את אומדן אורך החיים השימושיים של נכס, הינו ניסיון הנצבר אצל הישות וייחודי עבורה. שינוי אומדן צריך שיהיה מלווה בראיות אובייקטיביות מהימנות (לדוגמה, חוות דעת מומחה חיצוני או שמאי). דרישות גילוי נרחבות. מדובר בסממנים/ראיות שעל ישות לבחון לגבי שינוי אומדן, מעבר לנקבע ב-IAS 16, בקשר ל-"שינויים באומדנים חשבונאיים" (מעבר לגישה הבסיסית המתווית מ-IAS 8) SAB חשבונאי זה (החלטה חשבונאית) תופסת משקל וחשיבות לאור המעבר ל-IFRS, ושינויי אומדן שביצעו חברות - לא ברור האם מדובר בתיקון כתוצאה מטעות (ואז היה/נדרש Restatement של הדוחות) או אכן בשינוי אומדן. גם בהקשר זה שב ועולה ההיבט של "ניהול רווחים". להפנות לכתבה- "כך הזניקה פרטנר את הרווח הגולמי" (עמ' 49)

פרשנויות בנושא הכרה בהכנסה

IFRIC 15 - הסכמים להקמת נכסי נדל"ן
רקע: חברות המקימות נכסי נדל"ן לצרכי מגורים, משרדים מסחריים או מבני תעשייה, מתקשרות לעיתים קרובות בהסכמים למכירת יחידות הנדל"ן לפני שהקמת הנדל"ן החלה או לפני שהקמתו הסתיימה. הסוגיות החשבונאיות: כיצד יש לטפל בעסקאות אלה? כחוזי הקמה (IAS 11) כמכירת סחורות או שירותים (IAS 18) מהו עיתוי ההכרה בהכנסה? רק עסקאות מכירה הן בתחולת הפרשנות (לא חכירה, שיתוף ברווחים או מימון הקמת נכסי נדל"ן ). דוגמה: ישות מקימה נדל"ן למגורים, ומתחילה לשווק יחידות בניה, כאשר הקמת הנדל"ן עדיין בתהליך. הקונים חותמים על חוזה מחייב שמקנה להם את הזכות לרכוש את יחידת הבניה, כאשר הבניה תסתיים. הקונים שלמו פיקדון, אשר יוחזר להם במידה והישות לא תעמוד בתנאי החוזה. מחיר הרכישה ישולם בהשלמת החוזה, כאשר הקונים ישיגו בעלות על יחידת הדיור שרכשו. הקונים יכולים לקבוע רק שינויים משניים בתכנון הבסיסי של הבניה. הם אינם יכולים לשנות או לקבוע שינויים עיקריים בתכנון מבנה יחידת הדיור שרכשו. ניתוח: לא מדובר בחוזה הקמה, אלא בחוזה עתידי שמקנה זכות לרכוש נכס (על אף שהקונה יכול להעביר את זכותו בחוזה לצד ג'). אנה ולירן, שימו לב: פרשנות IFRIC15 מיושמת לגבי עסקאות הקמה של נדל"ן. בהתאם ל-IFRIC 15.BC6, ניתן ליישם את הפרשנות כאמור לגבי לעסקאות בתחום התעשייה, בהן מתבצע ייצור מוצרים (good) המותאמים לדרישות הספציפיות של הלקוח, תוך שימוש באנלוגיה המתאימה.

IFRIC 15 - הסכמים להקמת נכסי נדל"ן
האם הקונה מסוגל לקבוע את המפרט העיקרי של החוזה לפני ההקמה של נדל"ן או לבצע בו שינויים עיקריים לאחר שהבניה החלה? לא כן הכרה בהכנסה בהתאם ל- IAS 18 הכרה בהכנסה בהתאם ל- IAS 11 האם החברה נדרשת לרכוש ולספק את חומרי הבניה, בנוסף למתן שרותי הבניה? שלב ההשלמה לא חוזה למתן שירותים כן IAS חוזה הקמה הוא חוזה שנידון באופן ספציפי להקמת נכס או שילוב של נכסים הקשורים ביניהם או תלויים אחד בשני באופן הדוק באשר לתכנון, טכנולוגיה ותפקוד או במטרה או בשימוש הסופיים שלהם. חוזה הקמה יטופל לפי שיטת שלב ההשלמה. מה שאינו חוזה הקמה יטופל לפי IAS 18- יש לבחון האם הישות נדרשת לרכוש ולספק את חומרי הבניה, בנוסף למתן שירותי הבנייה (חידוש של הפרשנות). אם לא נדרשת לרכוש ולספק את חומרי הבניה זה חוזה קלאסי למתן שירותים, וההכרה בהכנסה לפי שיטת שלב ההשלמה. אם הישות נדרשת לרכוש ולספק את חומרי הבניה זה חוזה למכירת סחורות ומועד ההכרה בהכנסה יתבסס על מועד העברת הסיכונים והתשואות. לפיכך, כאשר העברת סיכונים ותשואות מתרחשת בנקודת זמן מסוימת, יש להכיר בהכנסה מהחוזה במועד זה. ואילו, כאשר ההעברה של הסיכונים והתשואות הינה מתמשכת (Continuance transfer), יש להכיר בהכנסה בהתאם לשלב ההשלמה. הפרשנות מתייחסת גם למקרים בהם ישות נדרשת לבצע עבודה נוספת בנדל"ן שהועבר לקונה (מחויבות חוזית נוספת). בהתאם ל-IAS 18.19, יש להכיר בהתחייבות למתן שירותים נוספים שתטופל לפי IAS 37 מול רישום הוצאה. אם השירות הנוסף נפרד מהנדל"ן שהועבר לקונה, הוא יזוהה כרכיב נפרד וההכרה בהכנסה לגביו תהיה לפי IAS 18. הפרשנות תיושם לגבי תקופות שנתיות אשר יחלו ביום 1 בינואר 2009, או לאחר מכן ותיושם בדרך של יישום למפרע. יישום מוקדם אפשרי, תוך מתן גילוי. כן חוזה למכירת סחורות הכרה בהכנסה מתבססת על עיתוי העברת הסיכונים והתשואות. העברה מתמשכת? לא מועד העברת החזקה לקונה אין אפשרות לבחירת מדיניות חשבונאית

IFRIC 13 - תכנית נאמנות לקוחות
מועדון נוסע מתמיד של חברת תעופה, המאפשר קבלת נקודות ברכישה של כרטיסי טיסה מוכרת כרטיסי טיסה לפריז חברת תעופה לקוח משלם 1,500 ש"ח מעניקה במעמד המכירה 200 נקודות בשווי 5 ₪ לנקודה הפרשנות חלה על זיכויי מענק שישות מעניקה ללקוחותיה כחלק מעסקת מכירה (לכן מסירת קופונים בפתח החנות למשל זה לא בתחולה כי זה לא ניתן עקב מכירה). הלקוחות יוכלו לפדות בעתיד את זיכויי המענק תמורת מוצרים או שירותים, הניתנים בחינם או ימכרו בהנחה (ברכישה הבאה), וזאת בכפוף לעמידה בתנאים נוספים. (כלומר, מדובר בתוכניות שמטרתן שמירה על נאמנות הלקוחות על ידי מתן התמריצים). דוגמאות: חברות סלולר (קניה של מכשיר נייד והצטרפות לתכנית לפיה אם הלקוח מדבר מעל 200 דקות הוא זכאי להחזר של 10 ₪, או לחילופין למספר מסוים של שיחות בחינם), חברות אשראי (צבירת נקודות/כוכבים בכרטיס) וענף התעופה (נוסע מתמיד). פודה 200 נקודות תמורת טיסה לאמסטרדם או: פודה 200 נקודות תמורת שהות בבית מלון בלונדון בית מלון (צד ג')

IFRIC 13 - תכנית נאמנות לקוחות
כיצד יש לטפל ב- Award Credit? IAS 18.13 IAS 18.19 מכירת המוצר או מתן השירות והענקת credit awards מהווים רכיבים נפרדים של העסקה הכרה מיידית בהכנסה û ü על הישות להכיר בהטבה כרכיב נפרד מעסקת המכירה ולפיכך, לדחות את ההכנסה בגין אותו רכיב. תמורת המכירה תיוחס בין עסקת המכירה ובין רכיב הנקודות. רכיב התמורה בגין המוצר הנמכר יוכר ביום השלמת המכירה ואילו רכיב התמורה בגין נקודות הזיכוי יוכר כהכנסה נדחית ויופחת במועדי מימוש הזיכוי או פקיעתו לפי המוקדם מביניהם. התמורה שתיוחס לנקודות תהיה לפי השווי ההוגן של הנקודות, קרי הסכום שבו היו נמכרות בנפרד. אם הישות היא זו שמספקת את ההטבות, היא תכיר בהכנסה בגינן במועד שבו לא קיימת לישות מחויבות ביצועית בגינן (כאשר הנקודות מומרות), לפי יחס הנקודות שהומרו בפועל לסך הנקודות שצפוי שיומרו. אם במועד מאוחר למועד הענקת הנקודות, משתנה הצפי למספר הנקודות שיומרו, השינוי מטופל כשינוי אומדן מכאן ואילך. סכום ההכנסה הנדחית קבוע במועד המדידה הראשוני. במידה וצד ג' מספק את ההטבות, על הישות להעריך האם תגבה את התמורה שיוחסה לנקודות עבורה או עבור צד ג' (פועלת כסוכן או כצד עיקרי לעסקה). אם פועלת כסוכן, ההכנסה תוכר בנטו במועד שבו צד ג' מחויב לספק את ההטבות וזכאי לקבל את התמורה בגין ההטבות שסיפק (יתכן וזה במועד שבו הנקודות ניתנות). אם פועלת כצד עיקרי לעסקה תכיר בהכנסה בברוטו במועד שבו תמלא את המחויבות החוזית בהתייחס לנקודות. הקצאת התמורה שנתקבלה ודחיית ההכרה בהכנסה עד למועד מסירת ה- awards ללקוח רישום הפרשה בגין ההטבה העתידית שתינתן ללקוח

IFRIC 13 - תכנית נאמנות לקוחות (המשך)
כיצד יש להקצות את סך התמורה בין המוצר או השירותים שסופקו לבין ה - Credits? שיטת השארית – ייחוס שווי הוגן לרכיבים שטרם סופקו; או שיטת השווי ההוגן היחסי – הקצאה לפי יחס השווי ההוגן של הרכיבים דוגמה: תמורה שנתקבלה היא 100 ₪ ; השווי ההוגן של ה- credit awards הוא 10 ₪; השווי ההוגן של הסחורה שנמכרה או השירותים שסופקו הוא 95 ₪. הפרשנות תיושם באופן של יישום למפרע על תקופות שנתיות המתחילות ביום 1 ביולי 2008, או לאחר מכן. יישום מוקדם אפשרי, תוך מתן גילוי. IFRIC 13.6 מדבר על שיטת השארית. עם זאת ב- BC14 (basis for conclusions) מציינים את שתי החלופות המתוארות כאפשריות. פתרון בשיטת השווי ההוגן היחסי פתרון בשיטת השארית סחורה/ שירותים שסופקו ביום הראשון סחורה/ שירותים שסופקו ביום הראשון 90.5 905. 90 P.N. 90 9.5 9.5 Award credit 10 10 Award credit

IFRIC 18 - העברות נכסים מלקוחות
העברת רכוש קבוע/ מזומן 1 2 חיבור ו/או גישה לאספקת סחורות ו/או שירותים סוגיות האם מתקיימים התנאים להכרה בנכס בישות המקבלת? אם מתקיימת ההגדרה והקריטריונים להכרה בנכס יש לרשום נכס - מבחן השליטה! אם כן, באיזה סכום יימדד הנכס במועד ההכרה לראשונה? הנכס יימדד בשווי הוגן מה ירשם כנגד הנכס? יש לזהות מחויבויות ביצוע ולהכיר בהכנסה בגין כל מחויבות בנפרד לפי IAS 18 הפרשנות דנה במצב בו חברות מקבלות מלקוחות רכוש קבוע או מזומן אשר מיועד לרכישה ו/או הקמת רכוש קבוע (ר"ק מועבר). בתמורה לכך מחויבת הישות לעשות שימוש בר"ק המועבר, לדוגמה כדי לחבר את הלקוח לרשת תקשורת ו/או כדי לספק לו גישה מתמשכת לסחורות ו/או לשירותים.

סוגיות בנושא הכרה בהכנסה
סוגיות בנושא הכרה בהכנסה

עלויות הרכשת מנוי בחברות הסלולר

עלויות הרכשת מנוי בחברות הסלולר דוגמה
רקע סלקום מוכרת חבילות שרות ללקוחות, הכוללות 2 רכיבים: מכשיר סלולארי וחבילת תקשורת של זמן אוויר. במסגרת החבילה הלקוח מקבל מכשיר סלולארי וחבילת דקות תמורת התחייבות של הלקוח לשלם תשלום קבוע ל- 18 חודשים. במידה והלקוח מפר את החוזה אזי סלקום רשאית לקנוס אותו. על מנת לתמרץ את הלקוחות לרכוש את החבילה, סלקום מוכרת, בדרך כלל, את מכשיר הסלולר בחבילה בסכום הנמוך מעלותו. כלומר סלקום מסבסדת את המכשיר ללקוח על מנת לשכנע אותו לרכוש את החבילה ולהתחייב לשלם סכום קבוע ל- 18 חודשים.

עלויות הרכשת מנוי בחברות הסלולר דוגמה (המשך)
חברת סלולר מוכרת מכשיר סלולארי תמורת 50 ש"ח לחודש ב - 18 תשלומים (900 ₪) יחד עם חבילת זמן אוויר של 200 דקות בחודש תמורת 75 ש"ח לחודש למשך 18 חודשים (1350 ₪). כאשר המכשיר נמכר בנפרד מחיר המכירה שלו הינו 1250 ש"ח. החברה מכירה בהכנסה בגין מכירת החבילה כדלהלן: בגין המכשיר 900 ₪ בעת המכירה בגין השירות 1350 ₪ לאורך תקופת השירות להסביר שבעקרון אמורים לעשות הקצאה לפי יחסי שווי הוגן (אבל פרקטית יש מגבלה עד גובה עד גובה התשלום החוזי שאינו מותנה באספקת שירותים עתידיים - שבד"כ המגבלה הזו אפקטיבית כמו פה – 900 – ולכן מכירה ב-900). – לא להרחיב על ההקצאה כי זה לא הסוגיה עצמה.

המשך דוגמה במהלך מכירת החבילות הנ"ל ללקוחות מתהוות לחברת הסלולר עלויות שונות כלהלן: עלות המכשיר - בהמשך לדוגמה הקודמת, נניח שעלות המכשיר לחברת הסלולר הינה 1,000 ש"ח. עמלות ושכר משווקים - החברה משווקת את החבילות הנ"ל באמצעות משווקים. המשווקים זכאים לשכר בסיס בגין עבודתם ובנוסף לעמלות בגין כל מכירה בשיעור של 1.5% מתמורת העסקה. עלות סבסוד - במסגרת מכירת החבילה הנ"ל חברת הסלולר למעשה מסבסדת את המכשיר כך שבמועד מכירת המכשיר התמורה המתקבלת בגינו מהלקוח נמוכה מעלות המכשיר. האם ניתן להוון עלויות אלו, במלואן או חלקן, כנכס בלתי מוחשי ולהפחיתו על פני תקופת ההתקשרות של הלקוח עם חברת הסלולר? 117

המשך דוגמה על מנת להכיר בנכס בלתי מוחשי, על הפריט להיות: לא כספי; ניתן לזיהוי; נשלט על ידי הישות; צפוי להניב הטבות כלכליות עתידיות לישות; עמלות ושכר משווקים – לא ניתן להיוון מאחר וישולם בכל מקרה, ללא קשר להשגת החוזה עם הלקוח. עלות המכשיר עלות סבסוד המכשיר û כדי שנוכל להוון צריך לעמוד בהגדרת נכס בלתי מוחשי וגם בתנאים להכרה כנכס –בעייתי: בשליטת הישות כי הלקוח יכול לעזוב את החברה צפי להטבות כלכליות – התמורה לא מובטחת - כי לא ניתן להבטיח שהלקוח ידבר מספיק כך שהחברה תשיב את העלויות שלה בתוספת רווח). לכן פרשנות KPMG כיום היא שניתן להוון רק אם זה חוזה מחייב עם קנס יציאה ואז ניתן להוון עד גובה הקנס, ומפחיתים ע"פ 18 חודשים של החוזה. עלות המכשיר ועלות סבסוד המכשיר - בהתאם לפרשנות KPMG, ניתן להוון רק אם מדובר בחוזה מחייב הכולל קנס יציאה (היוון עד גובה הקנס). ?

הכרה בהכנסה מדמי קישוריות ברוטו/נטו
הכרה בהכנסה מדמי קישוריות ברוטו/נטו שיחות נכנסות ויוצאות ברשת הסלולר מחויבות בדמי קישוריות בין חברתיים (המונח המקצועי נקרא - "interconect"). לדוגמה, כאשר לקוח ברשת סלקום מתקשר ללקוח ברשת פלאפון, סלקום מחויבת להעביר לפלאפון 25.1 אגורות בעבור כל דקת שיחה (תעריף מקסימאלי של דמי הקישוריות נכון ל כפי שקבע משרד התקשורת). הסכום נגבה מהלקוח על ידי סלקום שמעבירה אותו לפלאפון בהתחשבנות שנעשית בין החברות בסוף כל חודש. הלקוח משלם תעריף קבוע לדקת שיחה בהתאם לחבילה אליה משויך. חברת הסלולר מחויבת להעביר את דמי הקישוריות, ללא קשר לקבלת תשלום מהלקוח. כיצד על חברת הסלולר להכיר בהכנסה מדמי הקישוריות?

הכרה בהכנסה מדמי קישוריות ברוטו/נטו (המשך)
הכרה בהכנסה מדמי קישוריות ברוטו/נטו (המשך) IAS 18 מונה מספר סממנים המצביעים על פעילות ישות כסוכן או כספק עיקרי כדלקמן: סוכן (נטו) ספק עיקרי (ברוטו) הישות מקבלת עמלה קבועה לעסקה או אחוז קבוע מהסכום בו חויב הלקוח לישות האחריות העיקרית להספקת הסחורות או השירותים ללקוח הישות נושאת בסיכון מלאי לישות חופש פעולה בקביעת מחירים במישרין או בעקיפין הישות נושאת בסיכון אשראי אחריות לאספקת סחורות – מחד ניתן לטעון שחל על החברה כי היא שאחראית לתקינות השיחה.. אך מאידך ניתן לטעון שהחברה האחרת שלה משולמים דמי הקישוריות היא שאחראית לאספקת השירות כי אם הרשת שלה נופלת/יש תקלות אז לא ניתן לבצע את השיחה. סיכון מלאי – לא רלוונטי במקרה זה כי מדובר בשירות. חופש פעולה בקביעת מחירים – מחד מעיד על נטו כי משרד התקשורת קובע לחברות מחיר מקסימום ולכן אין להן חופש פעולה. מאידך ניתן לטעון לברוטו כי לחברה יש חופש פעולה בקביעת המחיר הסופי בתוך הטווח (בין 0 למחיר שקבע משרד התקשורת). מעיד על ברוטו כי החברה נושאת בסיכון האשראי מאחר והיא בכל מקרה צריכה להעביר את התשלום של דמי הקישוריות לחברה הנגדית, גם אם הלקוח לא שילם. לכן, הבחינה היא לא חד משמעית ויש סימנים לשני הכיוונים. בפועל כל חברות הסלולר בארץ מדווחות על ההכנסה מדמי הקישוריות בברוטו. (לגבי שירותי תוכן ההכנסות, ברובן, יוכרו בנטו מאחר ואין מעבר של הסיכונים וההטבות).

תקנות חדשות לחוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התש"ע 2010
תקנות חדשות לחוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התש"ע 2010 רקע: בחודש יולי 2010 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות לחוק הגנת הצרכן המחייבות את העסקים השונים (לפי תחומי העיסוק המפורטים בתקנות), על פי בקשת הלקוח, מתן החזר כספי במקום זיכוי. הזכות לקבלת החזר כספי מותנית בתנאים מסוימים ותקפה לתקופה של עד 14 ימים. התקנות יכנסו לתוקף ב 14/12/10. יש לבחון אם לתקנות אלו ישנה השפעה על הדוחות הכספיים של החברות בהתחשב בתנאי ההכרה בהכנסה שב-IAS18.

תקנות חדשות לחוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התש"ע 2010 (המשך)
הסוגיות החשבונאיות העולות בעקבות התקנות עיתוי ההכרה בהכנסה: הכנסות ממכירת סחורות תוכרנה כאשר מתקיימים כל התנאים המפורטים ב- IAS 18. אחד מהתנאים הינו שהישות העבירה את הסיכונים וההטבות המשמעותיים הנובעים מהבעלות על הסחורה (IAS 18.14). דוגמה לשמירת הסיכונים וההטבות המשמעותיים בידי המוכרת על פי חוזה המכירה, הקונה זכאי לבטל את הרכישה ולישות אין ודאות לגבי הסתברות ההחזרה. יש לבחון אם הישות יכולה לאמוד את ההסתברות להחזרות והיקפן. יש לבחון האם ניתן להמשיך ולהשליך מניסיון העבר כדי לאמוד את היקף ההחזרות. מדידת ההפרשה להחזרות: עשויה להיות השפעה על אופן מדידת ההפרשה להחזרות היות ובעבר הקונה יכול היה לקבל זיכוי או להחליף את המוצר במוצר בעל ערך כספי זהה (הנזק לחברה = עלות המוצר) וכיום חברות יידרשו להחזיר לקונה את מלוא התמורה שהתקבלה (הנזק לחברה = מחיר המכירה של המוצר).

הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - IAS 37
123

IAS 37 עץ החלטות - הכרה בהתחייבות
האם ישנה מחויבות קיימת כתוצאה מאירוע מהעבר? האם המחויבות היא אפשרית? לא לא כן כן האם צפוי שיידרש שימוש במשאבים כלכליים? האם קלוש? לא כן כן מופיע בנספח לתקן. לא האם ניתן למדוד באופן מהימן? לא (נדיר!) כן רישום התחייבות תן גילוי להתחייבות התלויה אל תעשה כלום! 124

IAS 37 הכרה ביטוי בדוחות רמת הסבירות הכרה ודאי למעשה נכס מתן גילוי
אי מתן גילוי צפוי אפשרי או קלוש נכס תלוי הכרה – ביצוע הפרשה צפוי או ודאי למעשה התחייבות צפוי אך אין אומדן מהימן או אפשרי קלוש התחייבות תלויה קווים מנחים (לא מחייב): ודאי למעשה > 90% צפוי (more likely than not) > 50% נקבע בתקן אפשרי < 50% קלוש < 10%

IAS 37 מדידה האומדן הטוב ביותר (Best estimate)
התוצאה הסבירה ביותר (למשל תביעה משפטית) או הסכום שהישות הייתה מסכימה לשלם על מנת לסלק את התביעה. דוגמה: אם קיים סיכוי של 60% שחברה תפסיד בתביעה ותידרש לשלם 600,000 – תכיר בהפרשה של 600,000 (ולא 360,000 לפי ממוצע משוקלל). דוגמה: אם תבעו את החברה על סך 15,000 אך האומדן הטוב ביותר שלה הוא שתשלם רק 9,000 – יש להכיר בהפרשה של 9,000. ממוצע משוקלל - כאשר מדובר באוכלוסיה גדולה של פריטים כמו למשל הפרשה לאחריות ניתן להשתמש בממוצע משוקלל שימוש בערך נוכחי כאשר השפעת ההיוון מהותית שיפוי צפוי יוכר כנכס נפרד, אם הוא ודאי למעשה (לכל היותר בגובה ההפרשה). במאזן יש להציג ברוטו ולא לקזז מההתחייבות (ניתן לקזז בדוח רוו"ה).

IAS 37 סוגי הפרשות נוספות סוגיה הגדרה טיפול חשבונאי חוזה מכביד
חוזה הגלום בו הפסד. העלויות הבלתי נמנעות עולות על התועלת הכלכלית הצפויה. הכרה בהפרשה באופן מיידי. מדידה - כנמוך מבין: עלויות מילוי החוזה. פיצויים וקנסות הנובעים מאי עמידה בחוזה. שינוי מבני תוכנית המתוכננת ונשלטת על ידי ההנהלה ואשר משנה באופן מהותי את היקף הפעילות העסקית או את האופן שבו היא מתנהלת. הכרה בהפרשה, בתנאי ש: נדרשת תוכנית רשמית מפורטת או קיומו של הסכם מכירה מחייב. ההנהלה נדרשת להוכיח מחויבות באמצעות: 1. תחילת ביצוע התוכנית. או 2. מסירת הודעה לגורמים המושפעים. חוזה מכביד – להדגיש את הנושא: לשים דגש שירידה ברווחיות לא מביאה לחוזה מכביד. כמו כן חוזה שגרוע מתנאי השוק הנוכחיים גם אינו מהווה בהכרח חוזה מכביד. הכרה בירידת ערך של נכסים המיועדים לחוזה המכביד טרם יצירת ההפרשה. עלויות שינוי מבנה: כאשר ההנהלה מחויבת לתוכנית המכירה, יש לבחון האם חל IFRS 5. החלטת דירקטוריון אינה מספיקה כדי להגיד שקיימת להנהלה מחויבות לביצוע התוכנית. אין להכיר בהפרשה אם התקיימו התנאים רק לאחר מועד הדיווח. בצירופי עסקים – ניתן להכיר בהפרשה לשינוי מבני רק אם לחברה המוחזקת יש מחויבות קיימת. 127

שינוי מבני סוגי עלויות עלויות שנגרמו ישירות כתוצאה מהשינוי המבני (אין יכולת להימנע מהן), וכן אינן קשורות בפעילות הנמשכת של הישות אינן כוללות כוללות עלויות הכשרה מחדש של צוות העובדים הקיים או העברתו לאתר חדש תמריצים לעובדים על מנת שיישארו עלויות העברת נכסים למיקום חדש עלויות שיווק ליצירת תדמית חדשה (למשל: שינוי שם החברה) השקעה במערכות חדשות וברשתות הפצה הפסד ממכירה צפויה של רכוש קבוע או מירידת ערך של רכוש קבוע (נבחן במישור של 36 IAS) קנסות בגין ביטול הסכם שכירות של מפעל שהפעלתו תופסק עלויות בגין שכירות שאינה ניתנת לביטול לאחר הפסקת הפעילות עלויות פרישה מרצון עלויות פיטורין, אם פרישה מרצון אינה מושגת (מדידה בהתאם ל-IAS 19, הטבות לעובדים)

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-2: הכרה בנכס תלוי
החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-2: הכרה בנכס תלוי סוגיה חשבונאית: החברה מייבאת מוצרים על פי הסכם בלעדיות. בתנאים מסוימים, היבוא פטור ממכס על פי אמנת המס בין המדינות. בשנת 2005, עקב אי עמידה בתנאי אמנת המס, הוצאה לחברה שומה בגין היבוא. פסק דין חייב את החברה לשלם את מלוא השומה (החברה הגישה ערעור לבית המשפט, אך טענותיה נדחו והיא חויבה לשלם את מלוא סכום החיוב). בשנת 2009 החברה הגישה ערעור לבית המשפט העליון כאשר נכון למועד הדוחות הכספיים, הדיון טרם התקיים. באותה שנה החברה הכירה בנכס תלוי בגובה מחצית הסכום מהנימוקים הבאים: על פי חוות דעת משפטית, הסיכוי שהערעור יתקבל גבוה מ-50%. במידה והערעור ידחה, תוכל החברה לתבוע את הספק בגין הנזקים שנגרמו לה. בשקף זה לחזור על עקרונות ההכרה בנכס תלוי ודאי למעשה שנקבל, אם וכאשר נשלם רקע עובדתי: חברה התקשרה עם ספק לפיו תהיה המפיצה הבלעדית של מוצריו בישראל. בהתאם להסכם שנחתם עם הצדדים, ייבוא הסחורות יתבצע בפטור ממכס, על פי אמנת המס בין ישראל למדינה המייבאת. קבלת הפטור מותנית בעמידה בתנאים שבאמנה. בעקבות ביקורת של רשויות המס בשנת 2005, נמצא כי העסקאות בין החברה לספק אינן עומדות בתנאים לקבלת הפטור. בהתאם הוציאה רשות המיסים בישראל הודעת חיוב בסך של כ- 10 מיליון ש"ח. החברה ערערה על החיוב, וערעורה נדחה. בשנת 2009 ערערה החברה לביהמ"ש העליון, ולמועד הדוחות הכספיים השנתיים של 2009 הדיון טרם נערך. לפי יועציה המשפטיים של החברה סיכוי הערעור להתקבל עומד גבוה מ- 50%. לפי החברה, גם במידה והערעור לא התקבל, סיכוייה להשיב לפחות 50% מסכום התביעה בדרך של תביעת הספק עומד על למעלה מ- 90% שכן קיימות ראיות ברורות שתשלום המכס נובע מהתרשלות הספק. בהתאם, הכירה החברה בנכס בגובה 5 מיליון ש"ח. עמדת החברה, בהתבסס על חוות דעת משפטית שקיבלה (להלן- "חוות הדעת"), הייתה כי סיכוייו של הערעור להתקבל גבוהים ועומדים על מעל 50% . כמו כן, לטענת החברה, במידה והערעור יידחה, תוכל החברה לתבוע את הספק בגין הנזקים שנגרמו לה. במקרה כזה, לפי תנאי ההסכם, המחלוקת בין החברה לבין הספק תיושב בדרך של בוררות. בהתאם לחוות הדעת, קיימות ראיות ברורות כי החיוב בתשלום המכס נובע מרשלנותו של הספק. לפיכך סיכוייה להשיב לפחות את. מחצית החיוב בדרך של הגשת תביעה כנגד הספק גבוהים ועומדים על למעלה מ- 90%. לאור האמור, הכירה החברה בהפרשה בגין מלוא סכום החיוב בדוחות הרבעון השני לשנת 2009 בנוסף, בהסתמך על חוות הדעת, הכירה החברה בדוחות הרבעון השני, בנכס בגובה מחצית מסכום החיוב (קרי – כ- 5 מיליוני שקלים), זאת, היות ולטענת החברה השבת מחצית מסכום החיוב הינה "ודאית למעשה".

החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-2: הכרה בנכס תלוי (המשך)
החלטת אכיפה של רשות ניירות ערך 10-2: הכרה בנכס תלוי (המשך) החלטת רשות ניירות ערך: הכרה בנכס בגין סכומים אשר עשויים להתקבל מצדדים שונים בגין יציאות הנדרשות לכיסוי מחויבויות של החברה, תתאפשר רק במקרים חריגים, בהם קיימות לחברה ראיות ברורות לכך שמימוש ההכנסה הוא ודאי למעשה. קיומה של חוות דעת משפטית כשלעצמה, אינה מהווה ראיה ברורה לכך שמימוש ההכנסה הוא ודאי למעשה. החלטת סגל הרשות: לעמדת סגל הרשות, הטיפול החשבונאי בדוחות הכספיים של החברה בנוגע להכרה בנכס בגין סכומים שיתקבלו מהספק אינו נאות. העמדה מתבססת על כך שאין ראיות מספיקות לכך שוודאי למעשה שיתקבלו הסכומים מהספק. לכן, החברה אינה רשאית להכיר בדוחותיה הכספיים בנכס. בכל הנוגע להכרה בנכס בגין שיפוי, קובע התקן כי המחויבות והשיפוי הינם אירועים כלכליים המטופלים, כל אחד מהם, בנפרד. סעיף 53 לתקן קובע כי "כאשר חזוי שיתקבל שיפוי מצד אחר בגין יציאה, כולה או חלקה, הנדרשת לסילוק הפרשה, יש להכיר בשיפוי, אם, ורק אם, וודאי למעשה שהשיפוי יתקבל אם הישות תסלק את המחויבות. השיפוי יטופל כנכס נפרד... עמדת סגל הרשות היא כי הכרה בנכס בגין סכומים אשר עשויים להתקבל מצדדים שונים בגין יציאות הנדרשות לכיסוי מחויבויות של החברה, תתאפשר במקרים חריגים בלבד, בהם קיימות לחברה ראיות ברורות לכך שמימוש ההכנסה כאמור הוא וודאי למעשה (למשל, במקרים בהם קבלת הפיצוי הינה עניין ודאי או טכני במהותו). לעניין זה, קיומה של חוות דעת משפטית כשלעצמה, אינו מהווה ראיה ברורה לכך שמימוש ההכנסה כאמור הוא וודאי למעשה. על מנת להכיר בנכס כאמור, על החברה לבחון את מכלול הנסיבות הרלוונטיות. בחינה כאמור עשויה לכלול, בין היתר, אינדיקציות שהתקבלו מאותם צדדים אשר עשויים להעביר לחברה סכומים לכיסוי מחויבותה, מועדי ההכרעות המשפטיות ונסיבות נוספות. בנסיבות המקרה, סגל הרשות בעמדה כי לא עלה בידי החברה להביא ראיות מספיקות לכך שמימוש ההכנסה בגין סכומים שיתקבלו מהספק הוא וודאי למעשה. משכך, הנכס עודנו נכס תלוי ואין להכיר בו. עמדת הסגל נתמכת, בין היתר, בנימוקים הבאים: 1. בירור עם החברה העלה כי ההסכם אינו כולל חלוקת אחריות במקרה והחברה תקבל דרישות חיוב במכס; 2. החברה טרם פנתה לספק בבקשה לשפותה וטרם קיבלה ממנו אינדיקציה לגבי נכונותו לשפותה בגין החיוב; 3. טרם נערכו דיונים בערעור החברה, לא כל שכן נתקבלה הכרעה בנדון. משכך גם טרם נערכה בוררות בעניינה של החברה וברי כי טרם נקבעו תוצאותיה של בוררות זו.

צירופי עסקים ועסקאות עם בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה
חשוב – להפנות את תשומת ליבם לנספחים של 3 IFRS

צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה
במועד צירוף העסקים הרוכש מכיר בכל הנכסים נטו המזוהים והזכויות שאינן מקנות שליטה בהתאם לשני עקרונות: עקרון ההכרה - נכס או התחייבויות יוכרו רק אם: הם עונים להגדרת נכס או התחייבות (בהתאם למסגרת המושגית), לדוגמה: מו"פ בתהליך התחייבות בגין רה-ארגון הם הוחלפו כחלק מצירוף העסקים, לדוגמה: תשלום לבעלים על מנת שימשיך לעבוד בחברה הנרכשת? תשלום לבעל מניות כדי שימשיך לעבוד בחברה הנרכשת – יש לבחון האם מדובר בעסקה נפרדת או חלק מצירוף העסקים (נרחיב קצת בהמשך) – אם יקבל את התשלום ללא קשר אם ימשיך לעבוד בחברה אז זה לא עסקה נפרדת אלא חלק מצירוף העסקים. גם תשלום מבוסס מניות הוא עסקה נפרדת (החלק שניתן לייחסו לשירותים שכבר בוצעו הוא חלק מהצירוף עסקים ויהווה NCI והחלק שמיוחס לשירותים שיינתנו לאחר הצירוף הוא עסקה נפרדת וייפרס לאורך יתרת תקופת השירות). מו"פ בתהליך - האם ניתן להכיר בנכס מו"פ בעסקת צירוף עסקים גם במידה ואינו מקיים את הכללים להכרה כנכס בלתי מוחשי בספרי הנרכשת? יוכר כנכס בעת צירוף העסקים. עם זאת, הטיפול העוקב הוא לפי IAS38 - כלומר, אם זה עדיין בשלב המחקר אז נמשיך לזקוף הוצאות לרוו"ה עד שלב הפיתוח (ורק אז נתחיל להוון) ואם זה עדיין בשלב הפיתוח אז נמשיך להוון הוצאות (בתנאי שעומדים בתנאי 38 IAS להיוון) ולא נפחית את המו"פ בפיתוח עד שיחל השימוש בנכס.

צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה (המשך)
1. עקרון ההכרה (המשך): נכסים בלתי מוחשיים (IFRS 3R.B31): נכס בלתי מוחשי הוא ניתן לזיהוי אם הוא מקיים: א. קריטריון יכולת ההפרדה; או ב. הקריטריון החוזי-משפטי. יש הרבה דוגמאות בנספח לתקן שרצוי לקרוא.

האם יוכר? חוזי-משפטי יכולת ההפרדה סימנים מסחריים רשימת לקוחות צבר הזמנות חוזים עם לקוחות קשרי לקוח לא חוזיים כוח עבודה לא מגובש הסכמי חכירה הסכמי זיכיון ü ü ?  ü ü  ü ü  ü ü  ? ? אלו רק חלק מהדוגמאות, יש עוד דיי הרבה דוגמאות בנספח ל-3 IFRS...    ü ü ? ü ü ?

חוזים עם לקוחות וקשרי הלקוח המתייחסים קשרי לקוח קיימים אם: (א) יש לישות מידע לגבי הלקוח ויש לה קשר סדיר עם הלקוח וגם (ב) יש ללקוח את היכולת ליצור קשר ישיר עם הישות. אם הקשרים עם הלקוחות הינם באמצעות חוזים - החוזים וקשרי הלקוח המתייחסים מקיימים את הקריטריון החוזי משפטי. קשרי לקוח שאינם חוזיים קשרי לקוח לא חוזיים יכולים להיות ניתנים לזיהוי אם הם ניתנים להפרדה. עסקאות החלפה של אותו נכס או נכס דומה המצביעות על מכירה או העברה אחרת של קשרי לקוח לא חוזיים, יספקו ראיה לכך שקשרי הלקוח ניתנים להפרדה. חוזה עם לקוח וקשרי הלקוח המתייחסים עשויים לייצג שני נכסים בלתי מוחשיים נפרדים, אשר עשוי להיות הבדל באורך החיים שלהם ודרך צריכת ההטבות הכלכליות.

נכסים שהרוכש מתכוון לא להשתמש בהם ייתכן שמסיבות תחרותיות, או מסיבות אחרות, הרוכש מתכוון לא להשתמש בנכס שנרכש. האם ניתן לייחס שווי הוגן של 0 למותג שנרכש במסגרת צירוף עסקים במידה ולחברה הרוכשת אין כל כוונה להשתמש בו? בהתאם ל-IFRS 3 אין להכיר בהפסד מירידת ערך במועד הרכישה, אלא יש למדוד את הנכס בשווי הוגן בהתאם לאיך שמשתתפי שוק היו משתמשים בנכס – לכן הכוונות של החברה בנוגע לשימוש בנכס לא נלקחות בחשבון בשווי ההוגן (אלא אם משתתפי שוק היו לוקחים זאת בחשבון). במרבית המקרים משתתפי שוק כן היו משתמשים בנכס ולכן יש לנכס שווי (אבל גם אם משתתפי שוק כן היו נוהגים כמו החברה ולא משתמשים במותג כדי למנוע תחרות עדיין סביר שלמותג יש שווי/ערך). למשל – מותג שלא מתכוונים להשתמש בו (כי רכשנו חברה מתחרה) – יש לנו הטבה של מניעת התחרות במוצרים שלנו. נכסים שהרוכש לא מתכוון להשתמש בהם - שיטת הפחתה אין התייחסות בתקן. בהתאם לפרשנות, אין להפחית מיידית את השווי ההוגן של הנכס ולהכיר בהפסד רק משום שלא ייעשה בו שימוש פעיל. יש להפחית את הנכס על פני התקופה שהרוכש עתיד ליהנות מההטבה. דוגמה – כששופרסל רכשה את קלאבמרקט ב-2006, היא נטשה את מותג קלאבמרקט והטמיעה את הסניפים של קלאבמרקט ברשת שופרסל. בהתאם ל-IFRS 3, יש למדוד את הנכס בשווי הוגן, שנקבע בהתאם לשימוש בו על ידי משתתפים אחרים בשוק.

עקרון המדידה - מרבית הנכסים שנרכשו וההתחייבויות שניטלו במסגרת צירוף העסקים ימדדו לפי שווי הוגן (לפי 100%) במועד הרכישה, למעט חריגים: מסים נדחים - נכסי והתחייבויות מיסים נדחים הנובעים מנכסים והתחייבויות שהוכרו נמדדים במועד הרכישה בהתאם להוראות IAS 12 הטבות לעובדים - התחייבויות המתייחסות להסדרי הטבות לעובדים של החברה הנרכשת נמדדות במועד הרכישה בהתאם להוראות IAS 19 נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה - נכסים לא שוטפים (או קבוצות מימוש) המסווגים כמוחזקים למכירה במועד הרכישה, נמדדים על פי הוראות IFRS 5 זכויות שנרכשו חזרה התחייבויות תלויות נכסי שיפוי תשלומים מבוססי מניות מסים נדחים – הכרה בנכס בגין הפסדים מועברים של הנרכשת – נדבר בהמשך בחלק של מסים..

צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה - חריגים: זכויות שנרכשו חזרה
זכויות שנרכשו חזרה: שווי הוגן מבוסס על יתרת התנאים החוזיים, קרי יש להתעלם מתקופות חידוש. לאחר המדידה הראשונית זכויות שנרכשו בחזרה (reacquired rights) יופחתו לאורך יתרת תקופת החוזה. דוגמה ביום 1 בינואר 2008 העניקה הרוכשת לנרכשת זכות שימוש בשם המסחרי שלה למשך 3 שנים, עם אופציה לחידוש ל- 3 שנים נוספות. ביום 1 בינואר 2010 בוצע צירוף העסקים וכתוצאה הרוכשת רכשה הלכה למעשה את הזכות שהעניקה, בין כל יתר נכסי החברה הנרכשת. החברה הרוכשת נדרשת להכיר בזכות שנרכשה חזרה כנכס בלתי מוחשי בשוויו ההוגן, ולהפחיתו על פני שנה בלבד שנותרה בהתאם לתקופת החוזה ללא התחשבות בתקופת החידוש . 139

האם קיימת מחיבות בהווה שנובעת כתוצאה מאירוע בעבר ?
צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה - חריגים: התחייבויות תלויות האם קיימת מחיבות בהווה שנובעת כתוצאה מאירוע בעבר ? לא (≤ 50%) כן (> 50%) מחויבות אפשרית מחויבות בהווה האם צפוי תזרים שלילי ? לא (במקרים נדירים) כן 1. כדי לבחון האם ישנה מחויבות בהווה יש לפנות ל- IAS 37.15 2. מצב בו קיימת מחויבות בהווה, אך אין צפי לתזרים שלילי הינו נדיר תלויה התחייבות אין להכיר בעת הרכישה יש להכיר בעת הרכישה 140

צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה - חריגים: התחייבויות תלויות
מדידה עוקבת של התחייבויות תלויות בצירופי עסקים: לאחר המדידה לראשונה התחייבויות תלויות יימדדו לפי הגבוה מבין: הסכום לפי IAS 37 ; או הסכום שהוכר בעת צירוף העסקים במסגרת חשבונאות הרכישה. 141

צירופי עסקים - שיטת הרכישה הכרה ומדידה - חריגים: נכסי שיפוי
נכסי שיפוי: בסיס זהה לזה של ההתחייבות המתייחסת - בכפוף לסיכויי גביה. דוגמה המוכר משפה את הקונה כנגד חשיפת מס. נכס השיפוי שיוכר יהיה שווה לסכום ההתחייבות שהוכרה בגין חשיפת המס (בכפוף לסיכויי הגבייה). במדידה עוקבת, נכסי שיפוי יימדדו לפי בסיס זהה לזה של ההתחייבות המתייחסת, בכפוף לסיכויי הגבייה. 142

צירופי עסקים - שיטת הרכישה קביעת התמורה שהועברה
התקן מונה דוגמאות לעסקאות אשר אינן נחשבות כחלק מתמורת הרכישה: עסקה שנועדה ליישוב יחסים קודמים בין הרוכש לבין הנרכש. דוגמאות: תביעה קיימת בין הרוכש והנרכש קשרי לקוח-ספק יחסי חוכר-מחכיר יחסי לווה-מלווה עסקה שמתגמלת עובדים של הנרכש, או את הבעלים הקודמים שלו, עבור שירותים בעתיד. עסקה שמשפה את הנרכש, או את הבעלים הקודמים שלו, בגין תשלום עלויות הקשורות לרכישה של הרוכש. ייתכנו הסדרים נוספים שאינם חלק מהרכישה, לדוגמה - הסכם אי תחרות. לציין שבנספח לתקן יש פירוט של קריטריונים לבחינה האם מדובר בעסקה נפרדת או חלק מצירוף העסקים. בהתאם לתקן וכללי ההכרה בנכס בלתי מוחשי, במידה ובמועד רכישה קיים בנרכשת הסכם אי תחרות, מול צד ג', הוא יוכר כנכס בלתי מוחשי כי עומד בקריטריון החוזי (IFRS 3.IE18). עם זאת, ישנם מקרים בהם כחלק מצירוף העסקים מתקשר הרוכש בהסכם אי תחרות עם הבעלים הקודמים של הנרכש (שמתחייב לא להתחרות ברוכש). במקרה כזה, בהתאם לפרשנויות, יש לבחון האם ההסכם הוא חלק מהרכישה או שמדובר בעסקה נפרדת שתטופל בנפרד מצירוף העסקים.

סיכום הטיפול החשבונאי בשינויים בשיעורי החזקה
אחרי שליטה שליטה משותפת חברה כלולה זמין למכירה PPA+שערוך ההחזקה הקודמת לרוו"ה עלויות עסקה: רוו"ה גישה מועדפת: שערוך ההחזקה הקודמת לרוו"ה עלויות עסקה: חלק מהעלות ל.ר נכס זמין למכירה בירידה: הכרה ברווח בעלייה: Partial step up שערוך ההחזקה הנותרת לרוו"ה בעלייה: אין התייחסות Partial step up? NCI יותאמו גם בגין המוניטין אם נמדדו בשווי הוגן ואם לא - בחירת מדיניות עלויות עסקה: להון PPA+שערוך ההחזקה הנותרת לרוו"ה לפני פחות להיכנס לפינות בשקף הזה נכס זמין למכירה-->חברה כלולה/שליטה משותפת: אין התייחסות האם לשערך את ההחזקה הקודמת. התיקון ל-IFRS 3 לא תיקן את IAS 28 בנושא של עלייה להשפעה מהותית או את IAS 31 למרות שכן היה תיקון לעניין איבוד שליטה מהותית. הגישה המועדפת היא לפי פרשנות KPMG. שליטה משותפת --> שליטה משותפת- לא קיימת התייחסות - בעלייה בשיעור החזקה קיימות 2 גישות: partial step up (חישוב מוניטין וע.ע על השכבה החדשה שנרכשה), הגישה השניה היא מדידה מחדש לפיה נשערך את ההחזקה כולה לקרן הון. האם יש ליישם את אותו הטיפול כמו בעלייה בהשפעה מהותית (partial step up ) באנלוגיה מ 28 IAS? שליטה משותפת-->חברה כלולה- לתת דגש שעדיין מדובר בשינוי "עולמות" אפילו אם השיטה בה מטפלים בחברה בשליטה משותפת הינה שיטת השווי המאזני ולכן לא יהיה שינוי במדידה של ההשקעה. עדיין יהיה שערוך לרווהפ"ס. שליטה--> שליטה- עסקה עם זכויות שאינן מקנות שליטה. להדגיש שאין יותר אפשרות לרשום רווח ממוניטין שלילי בעסקה עם המיעוט וכל הפער נזקף להון עלויות עסקה של עסקאות עם זכויות המיעוט תוך שימור השליטה ייזקפו ישירות כנגד ההון המיוחס לבעלים של החברה ולא לדוח רוו"ה (כיוון שאלו עסקאות עם הבעלים בתפקידם כבעלים- מישור הוני). – לפי המסמך של המוסד לתקינה ועמדת KPMG.

צירופי עסקים - צירוף עסקים שהושג בשלבים - מעבר משליטה אפקטיבית לשליטה
תיאור המקרה כתוצאה מהרכישה חברה א' השיגה שליטה משפטית לראשונה בחברה ב' ולפיכך טיפלה בעסקה כעלייה לשליטה בשלבים בהתאם ל- IFRS 3, לרבות שערוך ההחזקה הקודמת לשווי הוגן דרך רווח והפסד והכרה ברווח בגין מוניטין שלילי ברכישה הזדמנותית. לחברה א מדיניות שלא לאחד חברות בשליטה אפקטיבית חברה ב חברה א 49% שליטה אפקטיבית - בהתאם לשיטת השווי המאזני 50.03% שליטה - איחוד דוחות כספיים לראשונה רכישת 1%

צירופי עסקים - צירוף עסקים שהושג בשלבים - מעבר משליטה אפקטיבית לשליטה
עמדת רשות ניירות ערך לדעת סגל הרשות הפרשנות העדיפה לקיומה של שליטה הינה היכולת לממש בפועל את אמצעי השליטה אשר בבעלות החברה המחזיקה, ללא יכולת מעשית של צד ג' לערער על שליטה זו. סגל הרשות סבר כי לא חל כל שינוי במערכת היחסים בין חברה א לב' בעקבות הרכישה הנוספת וגם קודם לכן הייתה לחברה א' שליטה פורמאלית בפועל על חברה ב'. לפיכך האירוע שבגינו מבקשת החברה לאחד לראשונה את חברה ב' הינו חסר מהות כלכלית. החברה נדרשה לאחד את דוחות חברה ב' החל מהמועד בו הושגה לראשונה השליטה בחברה ב', שהינו קודם לרכישת ההחזקה הנוספת.

מעבר משליטה לשליטה אפקטיבית
החלטה 3-8 של רשות ניירות ערך היכולת לכוון את פעולות החברה המוחזקת והיכולת לקבוע את המדיניות הכספית והתפעולית שלה נתונה בפועל בידיה של חברה א' - הן לפני הנפקת המניות לצד ג' והן לאחריה. לכן, על החברה להמשיך ולאחד בדוחותיה הכספיים את חברה ב' לחברה א' מדיניות שלא לאחד חברות בשליטה אפקטיבית חברה ב חברה א 51% שליטה אפקטיבית - בהתאם לשיטת השווי המאזני 49% שליטה - איחוד דוחות כספיים לראשונה הנפקה וירידה

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 10-4- זיהוי הרוכש בצירוף עסקים
החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה זיהוי הרוכש בצירוף עסקים רקע להחלטה מדובר ב-2 עסקאות המותנות אחת בשנייה שנעשו בסמיכות זו לזו ואושרו באותה אסיפה כללית של בעלי מניות חברה א': חברה א' תרכוש את חברה ב' תמורת כ- 117 מיליון ש"ח. בעלי המניות של חברה ב' ירכשו מבעלי השליטה בחברה א' את מלוא זכויותיהם (74%) בחברה א' תמורת כ- 108 מיליון ש"ח. חברה א' ראתה את עצמה כרוכש בעסקת צירוף העסקים של רכישת חברה ב', בנימוק שהעסקה נעשתה במזומן.

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 10-4- זיהוי הרוכש בצירוף עסקים (המשך)
שלב ביניים לפני ציבור בעלי מניות (א) בעלי מניות ציבור בעלי מניות 74% 26% 100% חברה א' 26% 74% חברה ב' חברה א' 100% חברה ב' אחרי ציבור בעלי מניות (ב) 74% 26% למעשה, בעלי מניות חברה ב' העבירו 26% ממניותיהם בחברה, תמורת 9 מיליון ש"ח במזומן ו- 100% ממניות חברה א'. חברה א' 100% חברה ב'

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 10-4- זיהוי הרוכש בצירוף עסקים (המשך)
החלטת סגל הרשות מדובר בצירוף עסקים של רכישה במהופך, בו חברה ב' היא הרוכשת. בעסקת צירוף עסקים המורכבת ממספר רכיבים שהתקיימות כל אחד מהם מותנית בהתקיימותו של השני, יש לראות את כל הרכיבים כעסקה אחת. משכך, הניתוח החשבונאי של זיהוי הרוכש חייב להיעשות על בסיס התוצאה המתקבלת ממכלול כל הרכיבים גם יחד. היות שמבחינת מכלול העסקה עולה כי מרבית סכום המזומן שמשולם למוכר מועבר חזרה לרוכש החשבונאי ועל כן רכיב המזומן, נטו, הופך להיות רכיב לא משמעותי בעסקה, עסקת צירוף העסקים הנידונה הינה עסקת רכישה במהופך על אף שהיא בוצעה במזומן ולא תמורת זכויות הוניות.

זכויות הצבעה פוטנציאליות
מבט קדימה IFRS 10 - שינויים עיקריים IFRS 10 מודל קיים מודל יחיד לכל סוגי הישויות קיימים 2 מודלים לבחינת שליטה: IAS מודל שליטה SIC מודל סיכונים והטבות מודל לצורך בחינת שליטה חובה לאחת במקרים של שליטה אפקטיבית לחברות קיימת אפשרות בחירה האם לאחד במקרים של שליטה אפקטיבית: מודל השליטה האפקטיבית, או; מודל השליטה המשפטית שליטה דה פקטו לציין בע"פ את הבעיות במודל הקיים. מודל לבחינת שליטה – 2 מודלים: 27 IAS לגבי חברות "רגילות" שנשלטות ע"י זכויות הצבעה ו-SIC 12 לגבי ישויות למטרה מיוחדת SPE שהשליטה בהן היא לא ע"י זכויות הצבעה אלא ע"י מי שולט בסיכונים ובהטבות. זכויות פוטנציאליות משמעותיות – ניתן לממש אותן במועד לקבלת החלטות ולמשקיע יש יכולת פרקטית לממש אותן (וכאן נכנס העניין של מחוץ לכסף – כי אם זה מחוץ לכסף אז לא יממש אותן ולכן אין לו יכולת פרקטית והן לא משמעותיות). כלומר, התקן זה עשוי לשנות את מסקנת השליטה מאחר וזכויות פוטנציאליות הניתנות למימוש מיידי אינן בהכרח משמעותיות (למשל אם הן עמוק מחוץ לכסף) ולהיפך זכויות פוטנציאליות שאינן ניתנות למימוש מיידי יכולות להיות משמעותיות (למשל אם הן ניתנות למימוש במועד בו מתקבלות ההחלטות בנוגע לפעילויות הרלוונטיות). שליטה אפקטיבית (דה פקטו) – עשוי להוביל לכך שיותר מוחזקות יאוחדו מאחר והמדיניות של מרבית החברות כיום היא לבחון שליטה לפי בסיס משפטי. עם זאת, גם אם המדיניות של החברה כיום היא לבחון שליטה אפקטיבית, יישום 10 IFRS עשוי להוביל למסקנה שונה - בהתאם ל-KPMG שליטה אפקטיבית כפי שקיימת כיום לא לוקחת בחשבון את האקטיביות או פאסיביות של בעלי מניות אחרים, אלא כמה בעלי מניות אחרים צפויים להצביע באותו אופן כמו המשקיע. הבאה בחשבון של זכויות הצבעה פוטנציאליות משמעותיות הבאה בחשבון של זכויות הצבעה פוטנציאליות רק במידה שהינן ניתנות למימוש מיידי (גם אם האופציה עמוק מחוץ לכסף ולמנפיק אין כוונה או יכולת לממש אותה) זכויות הצבעה פוטנציאליות

מבט קדימה IFRS 11 - עסקאות משותפות
בעיות עיקריות ב- IAS 31: 31 IAS מאפשר בחירת מדיניות חשבונאית בטיפול בישויות תחת שליטה משותפת- איחוד יחסי או שיטת השווי המאזני בהתאם ל- 31 IAS המבנה המשפטי של ההסדר היה הקריטריון היחידי לקביעת הטיפול החשבונאי בישויות תחת שליטה משותפת פגיעה בהשוואתיות צורה גוברת על מהות בעיות עיקריות ב-31 IAS: צורה גוברת על מהות – בהתאם ל-31 IAS במידה ויש מבנה משפטי נפרד (ישות בשליטה משותפת), אין צורך לבדוק את המהות ואת זכויות הצדדים לעסקה וחברות יכולות לבחור האם לטפל בישות בשליטה משותפת באיחוד יחסי או לפי שיטת השווי המאזני. [פעילות/נכסים בשליטה משותפת לא ישות משפטית נפרדת – כל אחד לוקח את חלקו] פגיעה בהשוואתיות -דרך אגב, בהתאם למחקרים שעשה ה-IASB חצי מהחברות (50%) בחרו בשיטת האיחוד היחסי וחצי בחרו בשיטת השווי המאזני. הטיפול החשבונאי בהסדרים שונים שנתנו לצדדים זכויות ומחויבויות דומות אינו זהה בעקבות המבנה המשפטי של העסקה או בשל בחירת מדיניות חשבונאית שונה

מבט קדימה IFRS 11עסקאות משותפות
צורה גוברת על מהות שאלת המפתח בתקן היא מי נושא בזכויות של נכסי הישות ומי מחויב להתחייבויות שלה - האם המשתתפים או הישות עצמה? פגיעה בהשוואתיות ביטול שיטת האיחוד היחסי. חלק מפרויקט לצמצום ההבדלים בין התקינה הבינלאומית לתקינה האמריקאית. פתרונות: 1. צורה גוברת על מהות - ב-11 IFRS יש 2 קטגוריות בלבד (פעילות משותפת ועסקה משותפת). ב-11 IFRS לא מספיק שמשפטית זו ישות נפרדת אלא צריך לבדוק אם במהות זה נפרד – למשל שותפות, שהיא למעשה ישות משפטית נפרדת, צריך לבחון מי מנהל אותה – האם השותפים (כי בשותפות הרבה פעמים זה "שקוף") או שהשותפות היא גוף נפרד – למעשה שאלת המפתח בתקן היא מי נושא בזכויות של נכסי אותה ישות ומי מחויב להתחייבויות של הישות- האם המשתתפים או הישות עצמה? כלומר, לא נציג באופן אוטומטי ישות בשליטה משותפת בשווי מאזני או איחוד יחסי, אלא נבדוק את המהות, מהם הזכויות של המשתתפים בנכסים והתחייבות של אותה ישות. (אם זה המשתתפים – אין למעשה הפרדה בפועל – טיפול נפרד בנכסי הבסיס ואם זה הישות עצמה – יש גם בפועל הפרדה – שווי מאזני מאחר וכבר אין בחירה של מדיניות חשבונאית) 2. פגיעה בהשוואתיות - פתרון ב- 11 IFRS: ביטול שיטת האיחוד היחסי (עבור עסקה משותפת – מה שהיה בעבר ישות בשליטה משותפת). ניתן ליישם רק שווי מאזני ואין בחירת מדיניות. 3. מעבר לתיקון הבעיות הקיימות בתקן הקיים ה- IASB צמצם את הפער שהיה קיים מול התקינה האמריקאית, שם שיטת האיחוד היחסי לא קיימת בנוגע לישויות בשליטה משותפת.

הקשר בין IFRS 3 ל- IAS 28 154

תמורה מותנית ברכישת חברה כלולה
סוגיה: חברה א' רכשה 20% מחברה ב' ושילמה 100,000 ש"ח וכן התחייבה לתשלום עתידי של 5% מרווחים מעל 5 מיליון ש"ח בחברה ב' בשנתיים הקרובות. בעת הרכישה מוכרת התחייבות פיננסית בגין התמורה המותנית בשווי הוגן ונכללת כחלק מעלות ההשקעה בכלולה. כיצד יש לטפל בשינויים עוקבים בשווי ההוגן של התמורה המותנית ובסילוקה הסופי? זקיפה לרווח והפסד תיאום לעלות ההשקעה בחברה הכלולה בהתאם לעמדת KPMG - בהעדר הנחיה ספציפית ב 28 IAS בנוגע לתמורה מותנית ברכישת חברה כלולה, אז כהתחייבות פיננסית היא בגדר 39 IAS ולכן שינויים נזקפים לרווח או הפסד (בהתאם ל 39 IAS). יתרה מכך, זקיפת השינויים לעלות ההשקעה תהיה לא עקבית עם המדידה הראשונית של ההשקעה בשווי הוגן שכבר לוקחת בחשבון את כל השינויים האפשריים בתמורה המותנית. הטיפול יהיה זהה גם לגבי תמורה מותנית ברכישת זכויות בעסקאות משותפות. מסקנה: בהתאם לעמדת KPMG, יש לזקוף את השינויים בתמורה מותנית ברכישת חברה כלולה לרווח והפסד

ירידה בשיעור החזקה תוך שמירה על השפעה מהותית - קביעת העלות של הזכויות שנמכרו
סוגיה: חברה א' מוכרת 5% מתוך החזקה של 30% בחברה. כיצד תקבע העלות של הזכויות שנמכרו לצורך חישוב רווח או הפסד מהמכירה? û ü ü ליפ"ו פיפ"ו ממוצע משוקלל החזקה 30% אשר נרכשה בשני שלבים 10% 10% 10% 10% ניתן גם לקבל גישת זיהוי ספציפי בדומה לבחירת המדיניות האפשרית תחת 2 IAS. יש ליישם את הגישה שנבחרה באופן עקבי עבור עסקאות דומות. אין התייחסות בתקינה. הגישות המקובלות הן בהתאם לעמדת KPMG. 20% 20% 20% 20%

במידה וניתן, לפי זיהוי ספציפי
ירידה בשיעור החזקה תוך שמירה על השפעה מהותית - קביעת העלות של הזכויות שנמכרו סוגיה: חברה א' מוכרת 5% מתוך החזקה של 30% בחברה. כיצד תקבע העלות של הזכויות שנמכרו לצורך חישוב רווח או הפסד מהמכירה? û ü ü ליפ"ו פיפ"ו ממוצע משוקלל החזקה 30% אשר נרכשה בשני שלבים 10% 10% 10% 10% במידה וניתן, לפי זיהוי ספציפי ניתן גם לקבל גישת זיהוי ספציפי בדומה לבחירת המדיניות האפשרית תחת 2 IAS. יש ליישם את הגישה שנבחרה באופן עקבי עבור עסקאות דומות. אין התייחסות בתקינה. הגישות המקובלות הן בהתאם לעמדת KPMG. 20% 20% 20% 20%

ירידה בשיעור החזקה תוך שמירה על השפעה מהותית - הטיפול בקרנות הון
סוגיה: חברה א' מוכרת 5% מתוך החזקה של 30% בחברה ב'. בדוחות הכספיים המאוחדים של חברה א' נכללה קרן בגין נכס פיננסי זמין למכירה בהתאם לחלקה של חברה א' בקרן מיום הרכישה. האם בעת המכירה יש לסווג מחדש לרווח והפסד את הקרן, כולה או חלקה? האם התשובה תשתנה אם מדובר בקרן שערוך רכוש קבוע? האם התשובה תשתנה אם מדובר בקרן הפרשי תרגום בגין ההשקעה בחברה הכלולה? כדאי לחדד את הנושא לסטודנטים. במידה ובוחרים בשיטת פיפ"ו לקביעת העלות, הקביעה של הסכום אשר יסווג מחדש לרווח והפסד יכולה להיות מעט יותר מורכבת ותדרוש בחינה נפרדת, במיוחד אם קיימות מספר שכבות בהשקעה בכלולה. קרן זמין למכירה --> בהתאם ל- IAS 28.19A, בירידה בשיעור החזקה יש לסווג מחדש לרווהפ"ס רק סכום יחסי של רווח או הפסד שהוכר בעבר ברווח כולל אחר. לפיכך, חלק יחסי מהקרן AFS יסווג מחדש לרווח או הפסד. קרן שערוך של רכוש קבוע--> בהתאם לעמדת KPMG לפי אותו רציונל נסווג מחדש לעודפים רק חלק יחסי מתוך קרן השערוך. קרן הפרשי תרגום --> בהתאם ל- IAS 21.48C, 48D, בעת מימוש חלקי של זכות בפעילות חוץ תוך שמירה על השפעה מהותית, על החברה לסווג מחדש לרווח או הפסד רק את החלק היחסי של הסכום המצטבר של הפרשי השער שהוכרו ברווח כולל אחר. תשובה: קרנות ההון יסווגו מחדש לרווח והפסד או לעודפים לפי העניין בהתאם לחלק היחסי של הזכויות שנמכרו, כאשר המימוש ייעשה באופן עקבי לפי פיפ"ו, ממוצע משוקלל או זיהוי ספציפי.

איבוד השפעה מהותית סיווג מחדש של קרנות הון
סוגיה: חברה א' מוכרת 20% מתוך החזקה של 30% בחברה ב' ומאבדת השפעה מהותית. בדוחות הכספיים המאוחדים של חברה א' נכללה קרן בגין נכס פיננסי זמין למכירה בהתאם לחלקה של חברה א' בקרן מיום הרכישה. האם יש לסווג מחדש לרווח והפסד את כל הקרן? האם התשובה תשתנה אם מדובר בקרן שערוך רכוש קבוע? האם התשובה תשתנה אם מדובר בקרן הפרשי תרגום בגין ההשקעה בחברה הכלולה? תשובה: בעת איבוד השפעה מהותית, קרנות ההון יסווגו מחדש במלואן לרווח והפסד או לעודפים לפי העניין.

השקעות בחברות כלולות - השפעה מהותית החלטות אכיפה 09-5 של רשות לניירות ערך
תיאור המקרה חברה א' חברה א' השגת השפעה מהותית וטיפול לפי שיטת השווי המאזני טיפול כנכס פיננסי זמין למכירה 17.5% 13% עליה בשיעור ההחזקה ומינוי מנכ"ל חברה א', המשמש כדירקטור (היחיד) מטעמה בחברה ב', לצוות המייעץ למנכ"ל חברה ב' בענייני מיזוגים ורכישות חברה ב' חברה ב' רשות ניירות ערך לא קיבלה את הטיפול החשבונאי שיושם, זאת מאחר וגם לאחר העלייה בשיעור ההחזקה חברה א' מחזיקה בפחות מ-20% ממניות חברה ב', ולא מתקיימים סממנים איכותיים לקיומה של השפעה מהותית.

השקעות בחברות כלולות - השפעה מהותית החלטות אכיפה 09-5 של רשות לניירות ערך (המשך)
נימוקי הרשות הדירקטור היחיד מטעם חברה א' אינו מאפשר לה להשפיע על החלטות הדירקטוריון, וזאת לאור מספר הדירקטורים המכהנים (11). לצוות בו חבר המנכ"ל אין סמכויות ויכולות המעוגנות משפטית לקחת חלק בקביעת המדיניות ולהשפיע על החלטות המתקבלות בדירקטוריון.

ירידה בשיעור החזקה ופקיעת הסכם שליטה משותפת
השקעות בחברות כלולות - השפעה מהותית החלטות אכיפה 10-3 של רשות לניירות ערך תיאור המקרה חברה א' חברה א' הסכם שליטה משותפת עם בעל מניות הרוב (מחזיק 50.1%) וטיפול לפי שווי מאזני 24.93% 36% ירידה בשיעור החזקה ופקיעת הסכם שליטה משותפת חברה ב' חברה ב' בעקבות הירידה בשיעור ההחזקה, הסכם השליטה המשותפת (לפיו החזקה של 25% ומעלה מקנה זכות למנות אותו מספר דירקטורים כמו בעל מניות הרוב) פקע, וחברה א' איבדה כל ייצוג בדירקטוריון. החברה עברה לטפל בהשקעה כנכס פיננסי זמין למכירה בנימוק של העדר הייצוג בדירקטוריון וקיום בעל שליטה דומיננטי.

השקעות בחברות כלולות - השפעה מהותית החלטות אכיפה 10-3 של רשות לניירות ערך (המשך)
נימוקי הרשות הרשות לא קיבלה את הטיפול החשבונאי שיושם בטענה שלא קיימות נסיבות המצביעות באופן מובהק על היעדר השפעה מהותית. השפעה מהותית נבחנת על בסיס החזקה במניות החברה ולא על בסיס ייצוג בדירקטוריון או בגוף מקביל לו. קיומן של זכויות וטו מגנות (כגון השפעה על החלטות המתקבלות ברוב מיוחד כמו עסקאות עם בעלי שליטה) יש בה כדי לבסס השפעה מהותית.

הלוואת בעלים בשיעור של 79%
השקעות בחברות כלולות החלטה 11-2 – יישום שיטת השווי המאזני – "שיטת השכבות" חברה א' מחזיקה 40% במניות חברה ב' ומטפלת בהשקעה בהתאם לשיטת השווי המאזני. בנוסף, העניקה חברה א' (ביחד עם בעלי המניות הנוספים) הלוואת בעלים לחברה ב', בשיעור של 79% ביחס לבעלי המניות הנוספים. חברה ב' הינה חברה מפסידה. חברה א' הלוואת בעלים בשיעור של 79% 40% חברה ב' החלטת אכיפה חשובה! ממועד הסכם המכירה החברה תמשוך רווחי אקוויטי לפי שיעור זכויותיה העקיפות בהון השותפויות הזרות – 49%.

השקעות בחברות כלולות החלטה 11-2 – יישום שיטת השווי המאזני – "שיטת השכבות" (המשך)
הטיפול החשבונאי בספרי החברה במהלך השנים נגרמו לחברה המוחזקת הפסדים וכפועל יוצא נוצר לה גרעון בהון. החברה משכה את הפסדים מהחברה המוחזקת לפי שיעור החזקתה במניות, עד לאיפוס ההשקעה בחברה המוחזקת. לאחר איפוס ההשקעה, המשיכה החברה למשוך הפסדים בגין ההלוואות לפי שיעור ההחזקה במניות. החלטת סגל הרשות בהתאם למהות הכלכלית של היחסים בין החברה למוחזקת, היה על החברה להשתתף בהפסדי החברה המוחזקת לפי חלקה בהלוואת הבעלים שהעמידה למוחזקת (79%) וזאת, החל מהמועד בו ההשקעה בהון החברה המוחזקת נמחקה.

השקעות בחברות כלולות החלטה 11-2 – יישום שיטת השווי המאזני – "שיטת השכבות" (המשך)
בסיס להחלטה ישנם מקרים שבהם זכאותה של החברה המחזיקה בנכסים נטו של החברה המוחזקת שונה משיעור ההחזקה של המחזיקה בהון המוחזקת. החברה העמידה הלוואות בעלים לחברה המוחזקת המהוות במהותן חלק מההשקעה ההונית בחברה המוחזקת ולכן עליה להכיר בהפסדי החברה המוחזקת עד גובה הלוואות הבעלים. אופן משיכת הפסדי המוחזקת מבוסס על חלקה של החברה בסוג ההשקעות הנחותות בפירוק (הסוג הנחות לאחר המניות הרגילות). החל מהמועד בו עברה החברה המוחזקת לגרעון בהון והשקעת החברה בהון המוחזקת התאפסה, על החברה היה למשוך את חלקה בהפסדי המוחזקת לפי 79%. על החברה היה למשוך את חלקה בהפסדי המוחזקת על בסיס חלקה הכלכלי הנגזר מחלקה היחסי בהלוואות הבעלים שהעמידה (79%) ולא על בסיס שעיור ההחזקה בהון השותפויות הזרות (49%) אשר החל ממועד איפוס ההשקעה בהון השותפויות הזרות אינו משקף את חשיפתה הכלכלית של החברה בגין הפסדי השותפויות הזרות.

סוגיות בדוח תזרים מזומנים – IAS 7
167

תזרים מזומנים – 7 IAS חכירה מימונית
מבחינה כלכלית עסקת חכירה מימונית מצדו של החוכר שקולה לרכישת הנכס נשוא החכירה באשראי לטווח ארוך שנפרע בתשלומים שווים הכוללים בתוכם מרכיב ריבית. במועד ביצוע החכירה מהווה החכירה המימונית פעילות שאינה במזומן. במועד התשלום בגין החכירה בפועל יש לבצע את הפיצול הבא: מרכיב הקרן יוצג בפעילות מימון מרכיב הריבית יוצג בפעילות מימון או בפעילות שוטפת (בהתאם למדיניות החשבונאית של החברה) החזר מרכיב הקרן יסווג כפעילות מימון, בעוד תשלום מרכיב הריבית יסווג כפעילות שוטפת או כפעילות מימון, בהתאם למדיניות החשבונאית של הישות המדווחת. מנגד, חשוב לשים לב כי רכישה של נכס כנגד גיוס הלוואה כרוכה בתזרימי מזומנים ולפיכך יש לסווגה בנפרד כפעילות השקעה וכפעילות מימון.

תזרים מזומנים – 7 IAS רכישה של נכסים באשראי
במועד ביצוע העסקה, הרכוש הקבוע יירשם בפעילות שאינה במזומן. במועד התשלום בפועל יש לבצע את ההבחנה הבאה: האם יש בעסקה רכיב מימוני משמעותי? כן לא לאור הוראות התקן לגבי חכירה מימונית, נראה כי בכל אותם מקרים בהם רכישת הנכס באשראי מגלמת רכיב מימוני משמעותי יש להציג את רכישת הנכס כפעילות שלא במזומן (אשר לא תקבל ביטוי בדוח תזרים מזומנים) ואת התשלום בגין הנכס כפעילות מימון (החזר הלוואה). עם זאת, באותם מקרים בהם פרק הזמן בין רכישת הנכס למועד התשלום הינו קצר יחסית ניתן להתעלם ממרכיב המימון בעסקה ולהציג את התשלום בגין רכישת הנכס כפעילות השקעה. כמו כן, יש לשים לב שהתשלום בפועל בגין זכאים (בגין רכוש קבוע) יסווג בפעילות השקעה כאשר הרכיב המימוני אינו משמעותי. להדגיש בסוף הנושא: יש להדגיש את ההבדל בין פעילות שוטפת שמטופלת לפי השיטה העקיפה ולבין פעילות מימון והשקעה שמטופלת לפי הגישה הישירה. לכן, כאשר מתבצעות פעולות לא במזומן הקשורות למימון או להשקעה יש לסווגם בטור "פעילות לא במזומן" (למשל – AFS נכנס בטור ההתאמות ולא בפעילות שלא מזומן). הישות המדווחת נדרשת לקבוע מהו אותו פרק זמן בין מועד הרכישה למועד התשלום אשר יצביע על קיומו של מרכיב מימוני משמעותי בעסקה. עם זאת, נראה כי באותם מקרים בהם הרוכש הכיר בהוצאות ריבית במשך תקופת האשראי, העסקה תיחשב ככוללת מרכיב מימוני משמעותי ולכן תסווג כפעילות מימון. התשלום בגין מרכיב הקרן יירשם בפעילות מימון התשלום בגין מרכיב הריבית יירשם בהתאם למדיניות החשבונאית של החברה לגבי ריבית. כל התשלום יירשם בפעילות השקעה

תזרים מזומנים – 7 IAS צירופי עסקים
השגת שליטה לראשונה (כניסה לאיחוד) פעילות השקעה איבוד שליטה (יציאה מאיחוד) פעילות השקעה ירידה בשיעור ההחזקה בחברה בת ללא איבוד שליטה (עסקה עם ה-NCI) עלייה בשיעור ההחזקה בחברה בת קיימת (עסקה עם ה-NCI) פעילות מימון מאבדים/משיגים שליטה: בהתאם לתקן יש לסווג בסכום מצרפי את תזרימי המזומנים אשר שימשו לרכישה/מכירה של חברות בנות כתזרימי מזומנים מפעילות השקעה ולהציג סכום זה בנפרד. לצורך כך יש לנכות מהסכום הכולל של המזומנים ששולמו או התקבלו במסגרת התשלום עבור רכישה או תמורת המימוש, את המזומנים ושווי המזומנים של החברה הבת שנרכשה או מומשה, ולהציג בדוח על תזרימי מזומנים את סכומם נטו. כאשר נשארים בשליטה: בהתאם לתפיסת הישות האחת, תזרימי המזומנים הנובעים מעסקאות עם בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה ("זכויות מיעוט") שאינן כוללות איבוד שליטה, בין אם בדרך של מכירה או הנפקה ובין אם בדרך של רכישה, יסווגו כתזרימי מזומנים מפעילות מימון. פעילות מימון

תזרים מזומנים – 7 IAS סוגיות נוספות
עלויות עסקה בגין צירוף עסקים ← פעילות שוטפת תמורה נדחית: מרכיב השווי ההוגן שהוכר במועד צירוף העסקים ← פעילות מימון או פעילות השקעה מרכיב הוצאות המימון ← פעילות שוטפת או פעילות מימון (בהתאם למדיניות החשבונאית של החברה לגבי ריבית) תמורה מותנית: הסכום המשקף את התשלום בגין תמורת צירוף העסקים ← פעילות מימון או פעילות השקעה המטרה בשקף הזה היא רק להעלות את הסוגיה, צריך להדגיש שבכל מקרה זה נתון לבחירה של מדיניות חשבונאית (רק שיהיו מודעים לסוגיה אם תעלה, אולי בשאלה תאורטית...) עלויות עסקה: IFRS 3 קובע כי עלויות הקשורות לרכישה, מלבד עלויות המזוהות ספציפית עם הנפקת ניירות ערך המהווים מכשירי חוב וניירות ערך הוניים, ייזקפו לדוח רווח והפסד במועד התהוותן. בהתאם לעמדת KPMG, עלויות עסקה בגין צירוף עסקים הנזקפות לדוח רווח והפסד יסווגו כפעילות שוטפת בדוח על תזרימי מזומנים. תמורה נדחית מהווה התחייבות לתשלום סכומים ספציפיים ומוגדרים במועדים עתידיים )ׁׁׁכלומר אין מדובר במקרים בהם קיימת חוסר וודאות כלשהי באשר לסכומים שישולמו בעתיד). בהתאם ל- IFRS 3 תמורה נדחית מוכרת ונמדדת בשווי הוגן במועד הרכישה, כאשר הריבית הנצברת בתקופות עוקבות נזקפת לרווח והפסד. תמורה נדחית: כאשר תמורה נדחית משולמת במזומן, סכום התשלום כולל הן את השווי ההוגן של התמורה הנדחית (שהוכר כחלק מהתמורה בצירוף העסקים) והן את הסכומים שנזקפו כהוצאות מימון בדוח רווח והפסד (בגין הריבית שנצברה ממועד צירוף העסקים ועד מועד התשלום בפועל). כתוצאה מכך, סיווג תזרימי המזומנים בגין תשלום התמורה הנדחית עשוי לדרוש הפעלת שיקול דעת לגבי סיווגים של הסכומים הנ"ל בדוח על תזרימי המזומנים. כפועל יוצא מכך, יש להתייחס בנפרד לצורך הסיווג בדוח על תזרימי המזומנים, לחלק המהווה את מרכיב הוצאות המימון ולחלק המהווה את מרכיב השווי ההוגן שהוכר במועד צירוף העסקים כחלק מהתמורה שהועברה. אותו חלק מסך תשלום התמורה הנדחית המהווה את מרכיב הוצאות המימון, יסווג באופן עקבי לסיווג של הוצאות ריבית בדוח על תזרימי המזומנים, כפעילות שוטפת או כפעילות מימון, בהתאם למדיניות החשבונאית של החברה. באשר לחלק מסך תשלום התמורה הנדחית המהווה את מרכיב השווי ההוגן שהוכר במועד צירוף העסקים כחלק מהתמורה שהועברה, יש לקבוע האם תזרים המזומנים המתייחס לשווי ההוגן של התמורה הנדחית מהווה תזרים הנובע מהשגת שליטה, כאשר במקרה זה בהתאם ל- IAS 7.39 יסווג כפעילות השקעה, או שמא מדובר בתזרים המהווה החזר של סכום אשראי שניטל, כאשר במקרה כזה יסווג כתזרים מזומנים מפעילות מימון באופן עקבי עם סיווג של תשלומי מזומנים אחרים ליישוב התחייבויות פיננסיות (למשל, הלוואה או התחייבות בגין חכירה מימונית). בהקשר זה IAS 7 אינו קובע באופן מפורש האם כל תזרים הנובע מיישוב התחייבות פיננסיות יסווג בהכרח כתזרים מפעילות מימון. כך למשל, יתכנו מקרים מסוימים בהם תשלום לספקים בגין רכישת רכוש קבוע, כאשר אין מדובר באשראי שהינו חריג, מסווג בדוח על תזרימי המזומנים כפעילות השקעה. לצורך הקביעה האם מדובר בפעילות מימון או השקעה יש לשקול גורמים כגון: משך התקופה שבין ההכרה הראשונית בהתחייבות ליישובה, האם תקופת האשראי מהווה תקופת אשראי רגילה או חריגה, והאם ההתחייבות מוצגת בערכה הנוכחי על מנת לשקף את מרכיב התשלום הנדחה (מה שמצביע על קיומו של מרכיב מימוני בהסדר). תמורה מותנית: סיווג של תשלום בגין תמורה מותנית בדוח על תזרימי המזומנים עשוי לדרוש הפעלת שיקול דעת. בהתאם לעמדת KPMG, באופן עקבי עם הסיווג של תמורה נדחית: הסכום המשולם המהווה את מרכיב הוצאות המימון, יסווג כתזרים מזומנים מפעילות שוטפת או מימון, בהתאם למדיניות החשבונאית של החברה לסיווג ריבית ששולמה או ריבית שהתקבלה בדוח על תזרימי המזומנים. הסכום המשקף את התשלום בגין תמורת צירוף העסקים, כפי שהוכרה במועד העסקה, יסווג כתזרים מפעילות מימון באופן עקבי עם הסיווג של פירעון התחייבויות פיננסיות אחרות, אך יחד עם זאת, במקרים מסוימים ייתכן וסיווג הסכומים במסגרת פעילות השקעה יהיה ראוי.

תזרים מזומנים – 7 IAS סוגיות נוספות (המשך)
תשלומים לבעלים הקודמים של הנרכשת עבור שירותים לאחר מועד הרכישה ← פעילות שוטפת רווח משערוך החזקה קודמת ברכישה בשלבים ← פעילות שוטפת תשלומים לבעלים הקודמים של הנרכשת עבור שירותים לאחר מועד הרכישה תשלומים לבעלים הקודמים של הנרכשת אשר אינם קשורים לעסקת הרכישה, למשל כאלו המותנים בהספקת שירותים עתידיים על ידם, מטופלים בנפרד מצירוף העסקים, כיוון שאינם מהווים תשלומים עבור השגת השליטה. תשלומים אלו, ותשלומים אחרים בגין עסקאות הנפרדות מצירוף העסקים יסווגו בדרך כלל כתזרים מזומנים מפעילות שוטפת. במקרים בהם קיימות בנרכשת התחייבויות בגין תשלומים מבוססי מניות למועד הרכישה, יש להבחין בין סכומים המתייחסים לשירותים אשר יסופקו לאחר עסקת צירוף העסקים, אשר יסווגו בדרך כלל כפעילות שוטפת בדוח על תזרימי המזומנים, לבין סכומים המהווים חלק מתמורת צירוף העסקים אשר יסווגו באופן דומה לתמורה נדחית או מותנית, כאמור לעיל. סעיף 55ב ב- IFRS 3 קובע הנחיות לבחינה אלו תשלומים מתייחסים לעסקאות הנפרדות מצירוף העסקים. רווח משערוך החזקה קודמת ברכישה בשלבים בהתאם ל- (2008)ׂIFRS 3, בצירוף עסקים שהושג בשלבים, ההפרש בין השווי ההוגן של הזכויות ההוניות בנרכשת, המוחזקות למועד הרכישה, לבין סכומם בספרים לאותו מועד נזקף ישירות לרווח והפסד. (2008)ׂ IFRS 3אינו מציין סעיף ספציפי בדוח רווח והפסד שאליו יסווג הרווח משערוך ההחזקה טרם השגת השליטה. בהתאם לכך, יש לבחון את אופן הסיווג כאמור בדוח רווח והפסד תוך התחשבות במדיניות הנהוגה לסיווג רווחים ממכירת השקעות דומות וכן באופי ההשקעה שנמכרה. כך למשל, בעלייה לשליטה או להשפעה מהותית מהחזקה בהשקעה שסווגה כנכס פיננסי זמין למכירה, ייתכן שיש לסווג את הרווח או הפסד משערוך ההחזקה הקודמת (קרי, סיווג הקרן שנצברה בגין הנכס הזמין למכירה לדוח רווח והפסד) כחלק מהכנסות או הוצאות המימון. לעומת זאת, בעלייה לשליטה מהחזקה בהשקעה אשר הייתה בה השפעה מהותית, יתכן והסיווג המתאים של הרווח או ההפסד משערוך ההחזקה יהיה במסגרת הכנסות או הוצאות אחרות (באופן דומה לסיווג של רווח או הפסד ממימוש השקעה בחברה כלולה). במידת הצורך, מומלץ להיוועץ במחלקה המקצועית בנושא זה.

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 09-4- שינוי סיווג של תשלומי ריבית
המקרה: במסגרת המעבר ל-IFRS, חברה א' הציגה את תשלומי הריבית שלה תחת "תזרים מזומנים מפעילות שוטפת". החברה רצתה לשנות את מדיניותה החשבונאית ולהציג את תשלומי הריבית במסגרת סעיף "תזרים מזומנים מפעילות מימון". בעקבות שינוי מדיניות ההצגה כאמור, יחול גידול מהותי בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.

החלטות אכיפה של רשות ניירות ערך החלטה 09-4- שינוי סיווג של תשלומי ריבית (המשך)
החלטת הרשות: אופן הסיווג של תשלומי ריבית בדוח על תזרימי המזומנים מהווה מדיניות חשבונאית של חברה. לכן יש לטפל בכל שינוי בה על פי הנקבע ב-8 IAS. החברה לא הרימה את הנטל הנדרש על מנת להוכיח בהתאם להוראות IAS 8 כי השינוי האמור מתבטא בדוחות כספיים שהינם מהימנים ורלוונטיים יותר למשתמשים: מהימנות - מאחר ומדובר בשינוי בסיווג תשלומי הריבית הרי שלא קיים פער בנוגע למהימנות הסכומים המוצגים בדוחות. רלוונטיות - החברה לא הציגה ראיות אשר יש בהן כדי להצביע על כך שהצגה במסגרת תזרים מפעילות מימון הינה רלוונטית יותר בנסיבות העניין מההצגה במסגרת הפעילות השוטפת, בה נקטה החברה עד לשינוי כאמור. החברה נקטה בשינוי מדיניות לכאורה יזום (ולא כפוי) מכוח IAS 8, אולם לא הצליחה להוכיח את יסודות ה-“More Relevant- More Reliable”, כנדרש בהקשר זה, להפנות לכתבה בחוברת- "רמת הנזילות של דוח תזרים המזומנים החדש" (עמ' 83)

סיווג התחייבויות כשוטפות/ לא שוטפות בהתאם ל - IAS 1
175

סיווג התחייבויות כשוטפות/ לא שוטפות
בהתאם ל-IAS 1 התחייבות תוגדר כהתחייבות שוטפת אם מתקיים אחד מאלה: צפויה לסילוק במהלך מחזור הפעילות השוטף מוחזקת בעיקר למטרות מסחר צפויה לסילוק תוך 12 חודשים ממועד הדיווח אין זכות בלתי מותנית לדחות את סילוקה לפחות ב-12 חודשים ממועד הדיווח IAS 1 בדבר הצגת דוחות כספיים, קובע את ההוראות לסיווג כשוטף או לא שוטף סעיף 62 לתקן קובע כי התחייבות תסווג כהתחייבות שוטפת אם מתקיים אחת מאלה (מספיק אחד) במקרים בהם קיימות אמות מידה פיננסיות (Covenants) שעל חברה לעמוד בהן על מנת שהבנק לא ידרוש את פירעון ההלוואה באופן מיידי יש לבחון עמידה באמות מידה אלו למועד הדיווח 176

סיווג התחייבויות כשוטפות/ לא שוטפות
בהתאם ל-IAS 1 התחייבות תוגדר כהתחייבות שוטפת אם מתקיים אחד מאלה: צפויה לסילוק במהלך מחזור הפעילות השוטף מוחזקת בעיקר למטרות מסחר צפויה לסילוק תוך 12 חודשים ממועד הדיווח אין זכות בלתי מותנית לדחות את סילוקה לפחות ב-12 חודשים ממועד הדיווח מה קורה כאשר המחזור התפעולי של חברה עולה על שנה? IAS 1 בדבר הצגת דוחות כספיים, קובע את ההוראות לסיווג כשוטף או לא שוטף סעיף 62 לתקן קובע כי התחייבות תסווג כהתחייבות שוטפת אם מתקיים אחת מאלה (מספיק אחד) במקרים בהם קיימות אמות מידה פיננסיות (Covenants) שעל חברה לעמוד בהן על מנת שהבנק לא ידרוש את פירעון ההלוואה באופן מיידי יש לבחון עמידה באמות מידה אלו למועד הדיווח 177

סיווג התחייבויות שוטפות/ לא שוטפות (המשך)
יש לבחון עמידה באמות מידה פיננסיות (Covenants), במידה וקיימות, למועד הדיווח ההתחייבות תסווג כלא שוטפת אם המלווה הסכים עד לתאריך הדיווח לספק תקופת חסד המסתיימת לפחות 12 חודשים לאחר מועד הדיווח. אם החברה מצפה ויכולה לפי שיקול דעתה למחזר או לגלגל את ההתחייבות ל- 12 חודשים לפחות לאחר תאריך הדיווח, ההתחייבות תסווג כלא שוטפת. במידה ולא קוימו אמות המידה עד למועד הדיווח, ההתחייבות תסווג כהתחייבות שוטפת, גם אם לאחר מועד הדיווח הושג הסדר מימון חדש או ניתן כתב ויתור.

יש לבחון עמידה באמות מידה פיננסיות (Covenants), במידה וקיימות, למועד הדיווח ההתחייבות תסווג כלא שוטפת אם המלווה הסכים עד לתאריך הדיווח לספק תקופת חסד המסתיימת לפחות 12 חודשים לאחר מועד הדיווח. אם החברה מצפה ויכולה לפי שיקול דעתה למחזר או לגלגל את ההתחייבות ל- 12 חודשים לפחות לאחר תאריך הדיווח, ההתחייבות תסווג כלא שוטפת. במידה ולא קוימו אמות המידה עד למועד הדיווח, ההתחייבות תסווג כהתחייבות שוטפת, גם אם לאחר מועד הדיווח הושג הסדר מימון חדש או ניתן כתב ויתור. בהסכמי הלוואה רבים ישנן התניות שונות אשר קיומן/ אי קיומן אינו חד משמעי, לדוגמה - הרעה משמעותית בעסקי התאגיד. מתי נקבע שמתקיימת הפרה במקרה כאמור? אמות מידה סובייקטיביות - לשים לב שגם פה יש שיקול דעת של ההנהלה ויכול להיות שהבנק יפרש או יראה זאת בשונה מהחברה.

האם במקרים הבאים יש לסווג את ההלוואה כפריט שוטף או לא שוטף? יש להניח כי ההלוואות המתוארות להלן אינן עומדות לפירעון ב-12 החודשים לאחר מועד הדיווח, אלא אם אמות המידה הפיננסיות מופרות ואז הן עומדות לפירעון מיידי קיום אמות מידה פיננסיות נתון לבחינה ב-12 החודשים הקרובים הפרה של אמות מידה פיננסיות לאחר מועד הדיווח, כאשר היחסים מבוססים על הנתונים הכספיים למועד הדיווח לא שוטף כלומר, הבחינה האם נעמוד באמות המידה הפיננסיות או לא אינה נבחנת עד תאריך הדוח וכמו שנראה בדוגמה הבאה, אינה מבוססת על הנתונים של עד תאריך הדוח עדיין ניתן לסווג את ההתחייבות כשוטפת. האם יש עמידה באמות המידה הפיננסיות? לא מובן. כנראה שניתן להשאיר את זה כלא שוטף משום שהבחינה כלל לא אמורה להיעשות לפני תאריך הדוח כבר במועד הדוח אין עמידה באמות המידה הפיננסיות. הבחינה שנעשתה לאחר תאריך הדוח רק מוסיפה מידע שהיה קיים לתאריך הדוח שוטף* * אירוע מחייב התאמה

האם במקרים הבאים יש לסווג את ההלוואה כפריט שוטף או לא שוטף? נכון למועד הדיווח החברה לא עמדה באמות המידה הפיננסיות. המלווה הסכים לאחר מועד הדיווח, אך טרם החתימה על הדוחות הכספיים, להארכה של שנתיים. ליום XX החברה צופה שלא תעמוד באמות המידה הפיננסיות. בטרם מועד הדיווח הגיעה החברה להסכם עם המלווה לדחיית מועד בחינת אמות המידה הפיננסיות (waiver) לאחר מועד הדיווח. שוטף לגבי מקרה 4: לציין שזו סוגיה לא פתורה – אפשר לקרוא את התקן בשתי הדרכים. הנושא נדון גם עם רשות ניירות ערך. בהתאם לפרשנות KPMG, במקרה זה יש לסווג את ההתחייבות כלא שוטפת מכיוון שלמועד הדיווח לא הייתה למעשה כל הפרה (הבחינה הבאה תעשה רק ב-31.3). בשל כך, אין כל צורך לבחון את הסבירות להפרה במועדי הבחינה הבאים בתקופות הביניים. סוגיה זו גם נדונה במסגרת פגישת פירמות ראיית החשבון הגדולות. לאחרונה בא לידיעתנו כי לדעת צוות רשות ני"ע, סיווג כזה אינו בהכרח עומד בקנה אחד עם האמור ב- 1 IAS לעניין סיווג ההתחייבות כלא שוטפת. לא שוטף?

האם במקרים הבאים יש לסווג את ההלוואה כפריט שוטף או לא שוטף? לחברה קיימת הלוואה לזמן ארוך אשר כפופה לאמות מידה פיננסיות שנבחנות בכל מועד דיווח. נכון ליום 30.9.XX החברה לא עמדה באמות המידה הפיננסיות ולכן סיווגה את ההלוואה כשוטפת בהתאם ל-IAS 1.74. לאחר תאריך המאזן התקבל כתב ויתור (waiver) לעניין ההפרה האמורה (הבחינה הבאה תהיה ב XX) ביום XX - החברה קיבלה כתב ויתור (waiver) לתאריך XX (הבחינה הבאה תהיה ב-31.3.X1). כיצד יש לסווג את ההלוואה ב – XX? עמדה אפשרית - מאחר וכתב הויתור לא ניתן לתקופה של 12 חודשים לפחות (אלא ל ), יש להמשיך לסווג את ההתחייבות כשוטפת. IAS 1.74: "כאשר ישות מפירה בסוף תקופת הדיווח, או לפני תאריך זה, תנאי של הסכם הלוואה לזמן ארוך וכתוצאה מכך ההתחייבות הופכת להיות עומדת לפירעון לפי דרישה, עליה לסווג את ההתחייבות כשוטפת, גם אם המלווה הסכים, לאחר תקופת הדיווח ולפני האישור של הדוחות הכספיים לפרסום, לא לדרוש תשלום כתוצאה מההפרה..." IAS 1.75: "אולם, ישות מסווגת את ההתחייבות כלא שוטפת אם המלווה הסכים עד לסוף תקופת הדיווח לספק ארכה (grace) שמסתיימת לפחות 12 חודש לאחר תקופת הדיווח, שבמהלכה הישות יכולה לתקן את ההפרה ובמהלכה המלווה לא יכול לדרוש פירעון מיידי." שוטף?

סיווג רכיב התחייבותי של מכשיר המיר - תיקון ל-IAS 1 (מתוך פרויקט השיפורים 2009)
לפני התיקון המרת התחייבות להון הינה דרך לסילוק התחייבות בהתאם למסגרת המושגית. לפיכך, התחייבות שניתן להמירה בכל עת להון לפי החלטת המחזיק (למשל אג"ח להמרה), תסווג כהתחייבות שוטפת גם במידה והחברה לא תידרש לסלק את ההתחייבות במזומן או באמצעות מסירה של נכס אחר בתקופה של 12 חודשים לאחר מועד הדיווח. התיקון סיווג התחייבות כשוטפת או לא שוטפת יקבע בהתאם למועד בו הישות עשויה להידרש לשלם מזומן או נכס פיננסי אחר. כלומר, מחויבות סילוק ההתחייבות על ידי הנפקת מכשירים הוניים של הישות לא תשפיע על הסיווג כאמור. חשיבות נזילות וכושר פירעון אופציות המסווגות כהתחייבות? בהתאם למסגרת המושגית המרה של התחייבות להון היא צורה של סילוק התחייבות. כך נוצר מצב שאם ניתן להמיר התחייבות בכל יום, היא תסווג בז"ק, אף על פי שלא יעבור מזומן או נכס אחר. בדיונים הוחלט כי למשקיעים וקוראי הדוחות חשוב יותר כושר הפירעון של החברה והנזילות שלה ואילו הנפקת הון אינה מתבטאת בשימוש במזומנים או נכסים אחרים של הישות. לפיכך הגיעה הועדה למסקנה כי סיווג התחייבות על בסיס הדרישה להעברת מזומן או נכס אחר מאשר סילוק ההתחייבות משקפת טוב יותר את הנזילות וכושר הפירעון של החברה ו-IAS 1 תוקן בהתאם. בדברי ההסבר לתיקון מדבר על רכיב התחייבותי של מכשיר המיר ועולה השאלה האם הרציונל העומד בבסיס התיקון תקף גם לגבי אופציה stand alone אשר מסווגת כהתחייבות (למשל כי צמודה למדד). התיקון לא מדבר על מצב כזה אבל נראה כי גם במצב כזה נחיל את הרציונל של התיקון ונסווג בהתאם אופציה התחייבותית לזמן ארוך, גם אם ניתנת להמרה בכל יום, אם מועד הפדיון אינו ב-12 החודשים הקרובים (PUT) במקרה של אופציית CALL האם תמיד יהיה בזמן ארוך??? לא משנה מתי הפקיעה? האם רכיב המרה עוקב אחרי החוב? היו שחששו כי התיקון יחול על כל סוגי ההתחייבות ולא רק רכיב של מכשיר המיר. לפיכך הועדה תיקנה את IAS1 כך שיבהיר כי התיקון יחול על כל התחייבות הניתנת להמרה לפי בחירת המחזיק, למניות של הישות. 183

מושגים שכדאי לדעת

מושגים שכדאי לדעת על מה נדבר?
היררכית שווי הוגן IFRS 13 הצעה לתקן בנושא חכירות הצעה לתקן בנושא הכנסות מדד אלטמן PPA פרמיית שליטה SPE דוחות כספיים נפרדים ניתוח דוחות כספיים הערכות שווי IFRS for SME’s - תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות

מושגים היררכיית שווי הוגן
IFRS 7 קבע היררכיה עבור המדידה והגילוי של שווי הוגן, בהתייחס לסובייקטיביות היחסית של הנתונים ששימשו למדידה: רמה 1- מחיר מצוטט בשוק פעיל רמה 2- נתונים נצפים, ישירים או בלתי ישירים, שאינם כלולים ברמה 1 הערות – להזכיר שגילוי מתוקף ההיררכיה הזו יינתן כבר בשנתי הקרוב של 2008 מדידה של שווי הוגן מסווגת בכללותה לרמה בהיררכיית השווי ההוגן על בסיס הרמה הנמוכה ביותר של נתונים שהם משמעותיים למדידת השווי ההוגן. נצפים – הכוונה נצפים מהשוק (כלומר, לא מספיק שזה מידע שמפורסם לכולם, אם המידע הזה מבוסס על חישוב/מודל מסוים שמשתמש בנתונים שהם לא מחירי שוק מצוטטים, אז זה יכול להיות גם רמה 3) רמה 3- נתונים לא נצפים

מושגים 13 IFRS מדידות שווי הוגן
התקן מגדיר שווי הוגן, קובע מסגרת מושגית ודרישות גילוי למדידות שווי הוגן. התקן מסביר כיצד יש למדוד שווי הוגן כאשר מדידה כזו נדרשת על ידי תקנים אחרים. עם זאת, התקן לא דורש מדידות חדשות של שווי הוגן. המשמעות: היררכיית השווי ההוגן בת שלוש הרמות תחול על כל מדידות השווי ההוגן ולא רק על מכשירים פיננסיים. נוסף השקף התקן לא חל על מדידות שדומות אך אינן נחשבות לשווי הוגן כגון שווי מימוש נטו של מלאי או שווי שימוש (וגם אינו חל על תשלומים מבוססי מניות ועסקאות חכירה). המדידה מביאה בחשבון מאפיינים של הנכס/ההתחייבות ולא מאפיינים ספציפיים לישות.

הצעה לתקן בנושא חכירות בעיות במודל הקיים
תחת המודל הקיים ב-17 IAS חכירות תפעוליות בספרי החוכר מטופלות כעסקאות "חוץ מאזניות" מעודד חשבונאות יצירתית במטרה למנוע סיווג חכירות כמימוניות. תחת המודל המוצע בתקן כל החכירות שבתחולה תופענה בדוח על המצב הכספי. שינוי מהותי בטיפול מצד החוכר - מודל "זכות השימוש": ביטול ההבחנה הקיימת בין חכירה תפעולית לחכירה מימונית. הכרה בנכס בגין זכות השימוש בנכס הבסיס ובמקביל בהתחייבות בגין תשלומי החכירה הצפויים. אחת המטרות של ההצעה לתקן הייתה ליצור תקינה משותפת בנושא בין התקינה הבינלאומית לבין התקינה האמריקאית. נוסף השקף למעשה מצד החוכר-כל החכירות הופכות למימוניות. מצד המחכיר  מעביר את זכות השימוש בנכס כנגד קבלת תשלומי חכירה. מצד המחכיר נצטרך לשאול את עצמנו האם הועברו הסיכונים והתשואות המשמעותיים? אם כן, אנחנו נמצאים במודל הגריעה כלומר, גריעת הנכס המוחכר והכרה בנכס בגין הזכות לקבל את דמי החכירה העתידיים ובנכס בגין ערך שייר בסוף תקופת החכירה. ההפרש ייזקף לרווח והפסד. אם לא, נמצאים במודל מחויבות הביצוע  תחת מודל זה, נכס הבסיס לא נגרע מהספרים, וממשיכים להפחית אותו על פני התקופה. בנוסף, נכיר בנכס בגין הזכות לקבל את דמי החכירה העתידיים ומנגד נכיר בהתחייבות אשר משקפת את המחויבות לתת זכויות שימוש בנכס. בעיות נוספות במודל הקיים: בחכירה תפעולית לא נלקח בחשבון ערך הזמן. לפי התקן הקיים כיום, ייתכן מצב בו חכירה תסווג כמימונית אצל החוכר וכתפעולית אצל המחכיר או להיפך (למשל אם שיעור ההיוון שונה) – כלומר, אין סימטריה בטיפול. לפי התקן החדש, מאחר ויהיה מודל אחד לכל החכירות כך שכולם יופיעו במאזן (ולא תהיה הבחנה בין תפעולי למימוני), בעיה זו צפויה להיפתר.

הצעה לתקן בנושא הכנסות בעיות במודל הקיים
היעדר מודל אחיד להכרה בהכנסה – שני התקנים העיקריים, IAS 18 ו-IAS 11, כוללים עקרונות שונים ולעיתים קשים להבנה וליישום עבור עסקאות מורכבות יותר. חוסר השוואתיות בין חברות בענפים מסוימים, בשל יישום מודלים שונים להכרה בהכנסה. הנחיות מצומצמות בנוגע לנושאים חשובים, כגון הכרה בהכנסה עבור עסקאות מרובות רכיבים. נוסף השקף היעדר מודל יחיד להכרה בהכנסה – לכן ההצעה לתקן החדש קובעת מודל יחיד להכרה בהכנסה אשר ייושם בעקביות לעסקאות שונות בענפים שונים. השפעת סיכון האשראי של הלקוח – אע"פ שלפי 18 IAS יש למדוד את ההכנסה לפי שווי הוגן של התמורה שהתקבלה או שצפויה להתקבל, 18 IAS מתייחס לירידה בדירוג האשראי ובעיות גבייה שמובילים לרישום הוצאה (לא כקיטון במכירות), הוא לא מתייחס למצב בו דירוג האשראי של הלקוח משתפר ועקב כך החברה צופה לקבל תמורה גבוהה ממה שהעריכה בהתחלה – במקרה זה, לפי הED יש להכיר בהכנסה אחרת (אבל לא כגידול במכירות).

מושגים מדד אלטמן (Z - Score Model)
פותח בשנת 1968 על ידי פרופסור אדוארד איי אלטמן המדד מבטא את סיכויי ההישרדות של חברה (הצלחה או חדלות פירעון) על ידי שקלול חמישה יחסים פיננסיים: רמת הנזילות רווחיות מבנה ההון יכולת פירעון יעילות ניצול הנכסים Z- Score בגובה 1.81 הינו ערך קריטי (לפי המודל המקורי) אשר בהתקבל ערך נמוך ממנו, מנבא המודל קשיים פיננסיים לחברה מדד הישרדות המבוסס על שקלול של חמישה יחסים פיננסיים, אותם ניתן לאתר באופן מיידי מתוך הדוחות הכספיים של החברה. על ידי שקלול חמשת היחסים הפיננסיים ניתן למצוא ערך קריטי (Z-Score) שיש בו כדי לנבא את סיכוי השרידות של החברה בעתיד. המחקר מוכיח כי ניתן לחזות הקלעות חברה לקשיים שנתיים לפני פרוץ המשבר. רלוונטי בעיקר לחברות תעשייתיות ומסחריות.

מושגים PPA Purchase Price Allocation – ייחוס עלויות רכישה
תהליך ייחוס עלות הרכישה כולל שלושה שלבים: הערכת השווי ההוגן של הנכסים המוחשיים וההתחייבויות של החברה הנרכשת. זיהוי הנכסים הבלתי מוחשיים שנרכשו, הערכת שוויים ההוגן, לרבות קביעת אורך חייהם. קביעת ערך המוניטין.

מושגים פרמיית שליטה פרמיית שליטה:
מושגים פרמיית שליטה פרמיית שליטה: הסכום העודף שרוכש מוכן לשלם למוכר תמורת מספר מניות שיקנה לו שליטה בתאגיד. הטבות אפשריות למשקיע: יכולת לנווט את פעילות החברה. סינרגיה. יכולת הפקת טובות הנאה מהחברה.

מושגים SPE (Special Purpose Entity)- ישות למטרה מיוחדת
במקרים רבים הישות שלטובתה נוצרה ה- SPE מעבירה נכסים ל-SPE ומשיגה את הזכות להשתמש בנכסים המוחזקים על ידה בעוד שצדדים אחרים ("ספקי הון") מספקים את המימון ואף מחזיקים במרבית או בכל הזכויות ב- SPE IAS 27 דורש איחוד של ישויות שנשלטות על ידי הישות המדווחת המודל של השליטה כאן הוא לא כמו ב-27 IAS שמדבר על זכויות הצבעה אלא פה זה שליטה באמצעות זכויות אחרות ולא בהכרח באמצעות החזקה במרבית זכויות ההצבעה. SPE תאוחד כאשר מהות היחסים בין ישות ל-SPE מצביעה על כך שה- SPE נשלטת על ידי הישות, כלומר יתכן מצב בו לחברה אין החזקה בפועל ב- SPE אך היא תחשב כשולטת בה ותאחד אותה בדוחותיה הכספיים

מושגים דוחות כספיים נפרדים
דוחות כספיים נפרדים יוצגו על ידי: חברה אם; משקיע בחברה כלולה; או משתתף בישות בשליטה משותפת. ההשקעות בחברות בנות, כלולות וישויות תחת שליטה משותפת יטופלו בדוחות הכספיים הנפרדים לפי: עלות; או שווי הוגן בהתאם להוראות IAS 39. דוחות כספיים של חברה, שאין לה חברה בת, כלולה או זכות משתתף בישות בשליטה משותפת, אינם דוחות כספיים נפרדים. תיקון ל-IAS 27 ול-IFRS 1: הושמטה הגדרת שיטת העלות מ-IAS 27. הכנסות מדיבידנד שמתקבלות על ידי משקיע יזוהו כהכנסה בדוחות הסולו של המשקיע (לפי התיקון- הכנסות דיבידנד שהתקבלו מרווחים שנצברו לפני הרכישה יופחתו מההשקעה והכנסות דיבידנד שהתקבלו מרווחים שנצברו לאחר תאריך הרכישה יזוהו כהכנסה). בנוסף, אם חשבון ההשקעה מוצג לפי עלות, אזי מבחן ירידת ערך יתבצע במידה והמשקיע קיבל הכנסות דיבידנד מהשקעה זו במהלך תקופת הדיווח , מבלי להתחשב אם ישנם סימנים אחרים לירידת ערך.

מושגים דוחות כספיים נפרדים בישראל
הטיפול לפני התיקון לתקנות ניירות ערך FAQ 11 צירוף דוחות סולו בדוחות כספיים הערוכים לפי IFRS דוחות סולו הוגדרו בהתאם להוראות IAS 27, לפיהן השקעות בחברות בנות, ישויות בשליטה משותפת וחברות כלולות טופלו לפי עלות או לפי שווי הוגן בהתאם ל-IAS 39 במסגרת הדוחות הכספיים המאוחדים הוצגו תמצית נתונים כספיים על בסיס סולו (בד"כ בביאור)

מושגים דוחות כספיים נפרדים בישראל (המשך)
הטיפול בהתאם לתקנות ני"ע החדשות - מידע כספי נפרד של תאגיד נדרש לכלול בדוח התקופתי, בצירוף חוות דעת רואה החשבון המבקר: נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים של התאגיד, המיוחסים לתאגיד עצמו כחברה אם, וכן כל מידע מהותי החשוב למשקיע סביר... הדרישה הנ"ל חלה הן בדוחות השנתיים והן בדוחות ביניים בשינויים המתחייבים. הצעת מתווה חקיקה בנושא דוחות סולו ההצעה היא לבטל את תקנה 9ג, ובמקומה לחייב את התאגידים לכלול מידע כספי סולו בהתאם לכללי ה- IFRS. המידע הכספי סולו יהיה ערוך כביאור בדוחות הכספיים, כך שהליך הביקורת וחוות דעת רו"ח המבקר על הדוחות הכספיים תתייחס גם למידע סולו. מוצע כי המידע הכספי סולו ייכלל אך ורק בדוח הכספי השנתי, ולא בדוחות הרבעוניים. להסביר מה ההבדל בין דוח סולו לפי IFRS לבין "מידע כספי נפרד" שנדרש לפי התקנות (למעשה הצגה של הנכסים וההתחייבויות של חברת הבת/ההשקעה בכלולה ב"שורה אחת" במאזן). הצעת מתווה החקיקה פורסמה ביוני 2011, במסגרת פרויקט שיפור דוחות..

מושגים ניתוח דוחות כספיים
קיימת חשיבות רבה להבנת המידע הכספי והיחסים המשתקפים מהדוחות הכספיים, בין היתר על מנת לחזות את יכולת החברה לייצר תזרימי מזומנים בעתיד כחלק ממוסכמת "העסק החי" המתקיימת בבסיס עריכת הדוחות הכספיים ניתוח הדוחות הכספיים מתמקד בניתוח יחסים פיננסיים של החברה ברמתה וכן בהשוואה לחברות אחרות בעלות מאפיינים דומים הניתוח מתבסס בעיקרו על נתוני עבר והשלכתם על העתיד יחסי רווחיות נפוצים: ROE (Return On Equity)= הרווח ביחס להון העצמי = רווח נקי (או רווח תפעולי לפני מס) סה"כ הון עצמי (ממוצע שנתי) מקובל כי ככל שהתשואה להון העצמי, ה-ROE, גבוהה יותר כך ציבור המשקיעים מרוויח יותר על השקעתו. בבחינת היחס הנ"ל, יש לבחון את המגמות המתקבלות על פני מספר תקופות על מנת להסיק מסקנות באשר לפעילות החברה

מושגים ניתוח דוחות כספיים (המשך)
יחסי רווחיות נפוצים (המשך): ROA (Return On Assets)= הרווח ביחס לסך הנכסים = רווח נקי / רווח נקי + הוצאות מימון בניכוי מס סה"כ נכסים (ממוצע שנתי) ככל שהתשואה המתקבלת היא גבוהה יותר כך מסתמנת יעילות רבה יותר בפעילות השוטפת של החברה (יעילות תפעולית גבוהה המתבטאת בהפקת רווח גבוה מסך ההון המושקע בנכסים)

מושגים ניתוח דוחות כספיים (המשך)
יחסי מבנה ההון: לחברה יש שני מקורות מימון - הון עצמי והון זר. היחס בין ההון הזר להון העצמי מוגדר כ-"מינוף פיננסי". ההון הזר ביחס לסך המאזן = התחייבויות שוטפות + התחייבויות לז"א סה"כ הון עצמי (ממוצע שנתי) ככל שיחס זה גבוה יותר, הסיכוי לרווחיות ביחס להון העצמי גבוה יותר, אך עם זאת הדבר גורר סיכון גבוה יותר (הישענות החברה על הון זר הולך וגדל, על כל המשמעויות הנגזרות מכך, לעומת ההון העצמי)

מושגים הערכות שווי בהנחה כי החברה ממשיכה לקיים את מוסכמת העסק החי (Going Concern) ישנן 2 גישות מקובלות להערכת שווי חברות: האחת, גישת ה-DCF (הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים שהחברה צפויה להפיק בעתיד) והשנייה, גישת המכפילים. גישה נוספת להערכת שווי הינה שיטת השווי הנכסי הנקי (NAV) המקובלת במצבים בהם הישות פסקה מלפעול כעסק חי ומצויה לדוג' בהליכי פירוק. בגישה זאת שווי החברה מוערך עפ"י שווי השוק (Market Value) של נכסיה בניכוי שווי התחייבויותיה, תוך התחשבות בהשפעת המס. הפער שמתקבל בין הערכת שווי חברה בהתבסס על DCF לבין שיטת ה-NAV נובע מקיומם של נכסים בלתי מוחשיים ומוניטין שאינם מוכרים בדוחות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים/ IFRS, אולם יש להם מחיר בשוק.

מושגים הערכות שווי (המשך)
מכפילים נפוצים: מכפיל רווח נקי = מחיר מניה רווח נקי מכפיל ההון = שווי שוק של החברה הון עצמי (Equity) יישום שיטת המכפיל נעשה באמצעות חברות המהוות בסיס להשוואה (בהתאם לענף הפעילות של החברה ולמאפייני הפעילות שלה) כך שהמכפיל מחושב ברמה ענפית.

IFRS for SME תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות
ביולי 2009 פרסם ה-IASB תקן דיווח כספי לישויות קטנות ובינוניות (SME’S) שמטרתו לפשט את הדיווח של אותן ישויות אשר מעוניינות לדווח בהתאם לתקינה הבינלאומית. התקן מותאם במיוחד לצרכים וליכולות של ישויות קטנות ובינוניות – בחירות מסוימות של מדיניות חשבונאית בוטלו, פישוט של דרישות הכרה ומדידה רבות ודרישות גילוי מצומצמות יותר. בישראל, המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אימץ עקרונית את התקן. בהתאם לתקן 32 ניתן לאמץ את התקן ביישום מוקדם החל משנת ואימוץ מנדטורי, בכפוף לבחינה נוספת, יהיה בינואר 2015.

IFRS for SME תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות
דוגמאות לנושאים מתוך התקן: מכשירים פיננסים: חלוקה בין מכשירים בסיסיים (כגון: אג"ח ופיקדונות) אשר ימדדו בשיטת הריבית האפקטיבית ובין מכשירים פיננסים אחרים (כגון: אופציות וחוזי החלפה) אשר ימדדו בשווי הוגן דרך רווח והפסד. נדל"ן להשקעה: מדידה לפי עלות למעט במקרים בהם השווי ההוגן ניתן לקביעה ללא עלות או מאמץ מיוחדים באופן מתמשך ואז יימדד לפי שווי הוגן דרך רווח והפסד. רכוש קבוע: מדידה לפי עלות מופחתת (ביטול האפשרות למודל הערכה מחדש). השקעה בכלולות וישויות בשליטה משותפת: טיפול לפי אחת משלוש חלופות – שווי מאזני, עלות (למעט אם קיים מחיר שוק מצוטט), או שווי הוגן דרך רווח והפסד. לא ניתן ליישם את שיטת האיחוד היחסי. עלויות אשראי: ייזקפו לרווח והפסד עם התהוותן.

נספחים –IFRS 8, IFRS 9, IAS 23, 8 IAS, IAS 17, IAS 40, 12 IFRIC, SIC 32
204

IFRS 8 מגזרי פעילות 205

הצורך ב"גישת ההנהלה" בהתאם ל-IFRS 8
יתרונות גידול במספר מגזרים מדווחים ומתן מידע נרחב יותר ראית החברה דרך עיני ההנהלה (ולכן המידע שימושי יותר) דיווח תדיר בדוחות ביניים בעלות נמוכה יחסית (מאחר והמידע כבר זמין) עקביות רבה יותר עם דיווחים אחרים של ההנהלה (דוח דירקטוריון) מספקת מדידות שונות של תוצאות המגזר חסרונות מגזרים מדווחים לא בהתאם למדיניות חשבונאית התואמת כללי IFRS מדידה שלא לפי כללי חשבונאות מקובלים עשויה להקטין השוואתיות בין ישויות מדווחות ולהקטין בהירות ומהימנות נוסף השקף

זיהוי מקבל ההחלטות הבכיר (CODM) קביעת מגזרי פעילות בני דיווח
"גישת ההנהלה" תחת IFRS 8 שלב 1 זיהוי מקבל ההחלטות הבכיר (CODM) שלב 2 זיהוי מגזרי פעילות שלב 3 קיבוץ מגזרי פעילות שלב 4 קביעת מגזרי פעילות בני דיווח שלב 5 גילוי המידע 207

זיהוי מגזרי פעילות הגדרת מגזר פעילות
זיהוי מגזרי פעילות הגדרת מגזר פעילות רכיב העוסק בפעילויות עסקיות מהן הוא עשוי להניב הכנסות לא כן התוצאות שלו נסקרות באופן סדיר ע"י ה-CODM לא כן קיים לגביו מידע כספי זמין נפרד לא כן כאשר ה-CODM מקבל 2 סטים של פילוח (גיאוגרפי ומוצרים למשל) יש לקבוע בהתאם לעקרון המרכזי של התקן (גילוי למידע שיאפשר למשתמשים להעריך מהות והשפעות של הפעילויות בהן עוסקת...) ולשקול גורמים נוספים: מהות הפעילויות העסקיות של כל רכיב, הקיום ש מנהלים האחראים על החטיבות/רכיבים, לפי איזה פילוח מתקבלות החלטות, איזה מידע מוצג לדירקטוריון, וכדו'. כך למשל אם יש 2 סטים אבל קיימת רק מערכת אחת שעליה אחראים מנהלי מגזרים אז המערכת הזו מהווה את מגזרי הפעילות. מגזר לא מגזרי פעילות, ובסופו של דבר גם מגזרים מדווחים, עשויים שלא להיות מושתתים על בסיס אחד (כולם גיאוגרפיים או כולם מוצרים) דוגמאות למגזרי פעילות: קו עסקים, חברות מו"פ, פעילות מופסקת וכדומה. 208

זיהוי מגזרי פעילות חברות כלולות
זיהוי חברה כלולה כמגזר פעילות ה- CODM אחראי על: הערכת ביצועים הפיננסיים של ההשקעה בחברה הכלולה הקצאת משאבים - החלטה האם לבצע השקעה נוספת/מכירת השקעה, מתן הלוואות ועוד קיבוץ מגזרי פעילות לרוב, אין עמידה בקריטריונים לקיבוץ מגזרי פעילות קביעת מגזרי פעילות בני דיווח – מבחנים כמותיים המבחנים הכמותיים יחושבו על בסיס המידע המשמש את ה- CODM לקבלת החלטות ייתכנו מצבים ופרשנויות שונות בהתאם לנסיבות בפועל זיהוי חברה כלולה כמגזר פעילות - בתקינה הבינלאומית לא קיימת התייחסות לבחינה האם חברה כלולה מהווה מגזר בר-דיווח נפרד. לפי פרשנות KPMG ל-FAS 131 כלולה כן יכולה להוות מגזר דיווח נפרד כמובן בכפוף לכך שנסקרת ע"י ה-CODM ועומדת בשאר המבחנים. כאשר האחריות העיקרית של הקצאת משאבים בנוגע לכלולה כאמור, מוטלת על הרמה הנמוכה יותר בארגון ולא על ה-CODM, השקעות בחברות כלולות לא יהוו בהכרח מגזר בר-דיווח. קיבוץ מגזרי פעילות- בהתאם לפרשנות KPMG יהיה קשה להצדיק את הקריטריונים לקיבוץ השקעה המטופלת לפי שיטת האקוויטי יחד עם מגזר פעילות. כמו כן, לרוב לא יהיה מתאים לקבץ השקעה המטופלת לפי שיטת האקוויטי יחד עם מגזר פעילות. מבחנים כמותיים – המבחנים ייעשו לפי המידע המשמש את ה-CODM לקבלת החלטות. בעקרון צריך לבחון אותה לפי איך שה-CODM רואה: אם רואה אותה לפי שיעור החזקה אז בודקים מבחנים לפי זה ואם רואה אותה 100% אז בודקים מבחנים לפי 100%. במידה וההשקעה המטופלת לפי שיטת האקוויטי אינה מגזר בר דיווח נפרד היא תוצג בשורה נפרדת כרווחי אקוויטי - או בתוך מגזר אחר (אם ניתנת לייחוס למגזר מסוים) או בטור התאמות כהתאמה לרווח המאוחד (בטור "סיכום" הסופי של המאוחד). 209

זיהוי מגזרי פעילות חברות כלולות (המשך)
זיהוי מגזרי פעילות חברות כלולות (המשך) גילוי המידע או ה- CODM מקבל את נתוני החברה הכלולה לפי שיעור האחזקה ה- CODM מקבל את נתוני החברה הכלולה ללא התאמה לשיעור האחזקה בהתאם לכך, גם נכסי המגזר בכלולות יכללו את הנכסים בחברות הכלולות בהתאם לראייה של ה- CODM (100% או לפי חלקי) הצגת המידע בהתאם 210

קביעת מגזרי פעילות בני דיווח דגשים לביצוע המבחנים כמותיים
הכנסות > 10% מסך ההכנסות המדווחות של כלל המגזרים (מחיצוניים ובין-מגזריות) רווח או הפסד > 10% מהגבוה מבין (ערך מוחלט): הרווח המצרפי של כל מגזרי הפעילות שלא דיווחו על הפסד, או ההפסד המצרפי של כל מגזרי הפעילות שדיווחו על הפסד נכסים > 10% מסך הנכסים של כל מגזרי הפעילות או או מגזרים בני דיווח* מבחן ההכנסות במאוחד סך ההכנסות מחיצוניים של מגזרים בני דיווח > 75% מסך הכנסות הישות מבחן 75% מהכנסות מחיצוניים מיושם ביחס להכנסות בדוח המאוחד ולא ביחס להכנסות המדווחות ל-CODM אם ה-CODM מקבל שני מדדים של רווח והפסד מגזרי – יש לבחור במדד שהכי קרוב למדידה שבדוחות הכספיים (למשל עדיף רווח תפעולי מאשר EBITDA). אם שני המדדים חשבונאיים יש להביא לבסיס מדידה אחיד הנמוך ביותר, למשל רווח גולמי ורווח תפעולי אז ניקח רווח גולמי. המבחנים הכמותיים ייעשו לפי המידע שה-CODM מקבל (למשל אם רואה תפעולי בנטרול פחת אז זה מה שניקח במבחנים הכמותיים, ואח"כ בביאור הראשי נעשה התאמה למאוחד). אם חטיבה נרכשה באמצע שנה – אין התייחסות לכך בתקן. בהתאם לפרשנות נראה יותר נכון להביא לבסיס אחיד (לעומת יתר המגזרים) ולקחת רווח של שנה שלמה. אם החטיבות לא מוחזקות 100% (למשל 80%) – אומנם יש זשמ"ש אבל זה לא משנה כי עדיין את המבחנים עושים על ה-100%. כלולה במבחנים כמותיים – המבחנים ייעשו לפי המידע המשמש את ה-CODM לקבלת החלטות. בעקרון צריך לבחון אותה לפי איך שה-CODM רואה: אם רואה אותה לפי שיעור החזקה אז בודקים מבחנים לפי זה ואם רואה אותה 100% אז בודקים מבחנים לפי 100%. במידה וההשקעה המטופלת לפי שיטת האקוויטי אינה מגזר בר דיווח נפרד היא תוצג או בתוך מגזר אחר (אם ניתנת לייחוס למגזר מסוים) או כהתאמה לרווח המאוחד (בטור "סיכום" הסופי של המאוחד). * אם רווחי והפסדי מגזרים נמדדים באופן שונה לצורך דיווח ל-CODM, יש להביאם לבסיס מדידה אחיד הנמוך ביותר 211

גילוי המידע מידע לגבי רווח והפסד, נכסים והתחייבויות
רווח או הפסד מגזרי כל מידע אחר שנכלל בחישוב רווח שמשמש את CODM התאמות למידע בדוחות הכספיים המאוחדים של הישות הגילוי על מגזר בר דיווח חייב לכלול נכסים והתחייבויות הכנסות מחיצוניים וממגזרים אחרים הכנסות ריבית והוצאות ריבית (ברוטו!) פחת והפחתות פריטים מהותיים של רווח והפסד רווחי (הפסדי) אקוויטי מסים על ההכנסה פריטים מהותיים שלא במזומן, שאינם פחת והפחתות נכסים אחרים – השקעות המטופלות בהתאם לשיטת השווי המאזני ותוספות לנכסים לא-שוטפים (מוחשיים ובלתי מוחשיים)** גילוי נוסף, אם מידע זה נכלל במדידת הרווח או ההפסד המגזרי שנסקר על ידי ה-CODM או אם מדווח ל - CODM באופן סדיר לא לשכוח לתת גם גילוי נוסף ברמת הישות (הכנסות מחיצוניים לפי מוצרים ושירותים ולפי גיאוגרפי ונכסים לא שוטפים לפי גיאוגרפי) שהוא לפי המידע הכספי שמשמש להפקת הדוחות הכספיים של הישות (גילוי ברמת הישות נדרש גם כשלחברה אין מגזרים בני דיווח, כלומר שכל החברה מגזר אחד). ** שאינם נכסים פיננסיים, מסים נדחים, נכסי הטבות לעובדים ונכסים מחוזי ביטוח 212

גילוי המידע קטגורית "אחרים" מול קטגורית "התאמות"
מידע על פעילויות של מגזרים שאינם בני דיווח ולגבי פעילויות עסקיות אחרות יוצג בקטגורית "אחרים", בנפרד מקטגורית "התאמות". פעילות עסקית שאין לגביה מידע כספי זמין נפרד, או שהמידע קיים אך אינו נסקר על ידי ה- CODM, תופיע בקטגורית "אחרים". פעילות עסקית שאינה עומדת בהגדרת מגזר מאחר והישות אינה יכולה להניב ממנה הכנסות (כדוגמת פעילות מטה), תופיע בקטגורית "התאמות". אין לקבץ את קטגורית "אחרים" עם קטגורית "התאמות" לקטגוריה אחת. נוסף השקף אין לקבץ את טור אחרים עם טור התאמות. טור אחרים כולל פעילויות עסקיות שאינם בני-דיווח וגם התאמות- הכוללות התאמות למאוחד 213

גילוי המידע קטגורית "התאמות"
בטור "התאמות" יכולות להופיע התאמות בגין: מכירות בין מגזריות. התאמות בין המידע שה-CODM רואה לבין כללי חשבונאות מקובלים כפי שמופיעים בדוחות הכספיים המאוחדים, למשל: רווח הון שה-CODM לא רואה כחלק מהרווח המגזרי כלולה שה-CODM רואה 100% ממנה (ובמאוחד מופיע רק חלקנו) פעילות מופסקת התאמות למדדים לא חשבונאים - לדוגמה, EBITDA. פעילות עסקית שאינה עומדת בהגדרת מגזר מאחר והישות אינה יכולה להניב ממנה הכנסות (כדוגמת פעילות מטה). נוסף השקף מכירות בין מגזריות – רק בין מגזרי ולא תוך מגזרי שכבר בוטל בשלב המבחנים הכמותיים התאמות בין המידע שה-CODM רואה לבין הרווח בדוח המאוחד – למשל בכלולה צריך להתאים מדיניות חשבונאית למה שמופיע בדוח המאוחד (לא בהכרח שה-CODM רואה אותו דבר) + ייתכן שהוא רואה 100% מהכלולה אך במאוחד מן הסתם מופיע רק חלקנו

IFRS 9 מכשירים פיננסיים 215

הצעה מעודכנת ותקן סופי:
לוח הזמנים להחלפת IAS 39 החלפה מלאה של IAS 39 רבעון IV 2011 רבעון I 2011 רבעון IV 2010 נובמבר2009 ü תקן סופי: חשבונאות גידור- כללי* הצעה לתקן: קיזוז נכסים והתחייבויות פיננסיות תקן סופי: סיווג ומדידת התח' פיננסיות ü תקן סופי: סיווג ומדידת נכסים פיננסיים ü הצעה מעודכנת ותקן סופי: ירידת ערך ועלות מופחתת ü ü הצעה לתקן: חשבונאות גידור הצעה לתקן: סיווג ומדידת התח' פיננסיות כזכור, ישנו פרויקט מקיף שמטרתו להחליף את 39 IAS. ההחלפה נעשית בחלקים כאשר לפי התכנון עד לסוף שנת 2011 הפרויקט אמור להיות מושלם. טיוטה של חשבונאות גידור פורסמה ביום 9 לדצמבר 2010. ü הצעה לתקן: ירידת ערך ועלות מופחתת תקן סופי: קיזוז נכסים והתח' פיננסיות * ברבעון IV צפויה להתפרסם טיוטת תקן בנושא חשבונאות גידור- מאקרו

IFRS 9 מכשירים פיננסיים נכסים פיננסיים
התקן מציג שתי קטגוריות מדידה עיקריות לנכסים פיננסיים: עלות מופחתת שווי הוגן קטגוריות המדידה: מוחזק לפדיון, זמין למכירה והלוואות וחייבים - מבוטלות הסיווג יתבסס על: המודל העסקי של הישות לניהול נכסים פיננסיים מאפייני תזרימי המזומנים החוזיים של הנכס הפיננסי

IFRS 9 מכשירים פיננסיים סיווג נכסים פיננסיים
לא האם המודל העסקי של הישות הינו להחזיק בנכס הפיננסי על מנת לגבות את תזרים המזומנים החוזי? כן האם לתזרים המזומנים החוזי יש מאפיינים של קרן וריבית בלבד? (ריבית = תשלום בגין ערך הזמן וסיכון האשראי) לא כן כן האם הישות ייעדה את הנכס לשווי הוגן דרך רווח והפסד על מנת למנוע או להפחית אי-התאמה חשבונאית (mismatch)? לא שווי הוגן דרך רווח והפסד עלות מופחתת

IFRS 9 מכשירים פיננסיים סיווג השקעה במכשיר הוני
כן האם המכשיר ההוני מוחזק למסחר? לא לא האם הישות בחרה לזקוף את השינויים בשווי ההוגן לרווח כולל אחר? (הבחירה היא בלתי חוזרת ואפשרית רק במועד ההכרה לראשונה) כן התקן מפנה להגדרה של מוחזק למסחר המופיעה ב – 39 IAS בלתי חוזרת = לא ניתן לבטל את הבחירה הסכומים שנזקפו לקרן ההון לא ייזקפו לעולם לרווח והפסד – אפילו לא במועד גריעת ההשקעה. בהתאם, אין משמעות לבחינת ירידת ערך שכן בכל מקרה ההפסדים יישארו בקרן ההון. דיבידנדים יוכרו ברווח והפסד אלא אם הם מהווים באופן מובהק החזר השקעה דיבידנדים שמהווים החזר השקעה – בגין רווחים שנצברו מלפני מועד רכישת הנכס – ייזקפו לקרן הון שווי הוגן דרך רווח והפסד שווי הוגן דרך רווח כולל אחר ; הקרן לא תיזקף לרווח והפסד, גם בעת מכירת המכשיר או בעת קיומה של ירידת ערך; דיבידנדים ייזקפו לרווח והפסד, למעט אלו המהווים באופן מובהק החזר השקעה הסיווג מתבצע על בסיס המכשיר הבודד

IFRS 9 מכשירים פיננסיים התחייבויות פיננסיות
התקן שמר ככלל את ההוראות הקיימות ב-39 IAS לעניין סיווג ומדידה של התחייבויות פיננסיות שווי הוגן – מוחזק למסחר, נגזר, ייעוד לשווי הוגן ((mismatch עלות מופחתת – כל היתר עם זאת, לגבי התחייבויות פיננסיות שיועדו לשווי הוגן התקן דורש כי סכום השינוי בשווי ההוגן המיוחס לשינויים בסיכון האשראי של ההתחייבות יוכר ברווח כולל אחר* ויתרת הסכום תוכר ברווח והפסד. סכומים שהוכרו ברווח כולל אחר לא יסווגו לעולם לרווח והפסד. * אם הפיצול מביא להחמרה ב-mismatch אז כל השינוי בשווי ההוגן יוכר ברווח והפסד. הוספנו את צד ההתחייבויות

IAS 23 היוון עלויות אשראי 221

היוון עלויות אשראי - הגדרות
נכס כשיר (Qualifying asset): נכס (3 תנאים במצטבר): א. בהכנה או בהקמה (לשימוש או למכירה). ב. אינו משמש עדיין את ייעודו. ג. אשר הכנתו לשימוש המיועד לו או למכירתו מצריכה פרק זמן ניכר. "פרק זמן ניכר" פרשנות KPMG תקופה העולה משמעותית על 6 חודשים. דוגמאות לנכסים כשירים: מתקני ייצור, תחנות כוח, נכסים בלתי מוחשיים, נדל"ן להשקעה (מודל עלות). יש לציין שעל פי הפרשנות של KPMG גם אם נכס מוקם בפרק זמן ניכר, אך פרק זמן זה נובע מחוסר יעילות של הכנתו – הנכס אינו יהיה נכס כשיר. הגדרות: היוון עלויות אשראי מותר רק בגין נכס כשיר. ההגדרה של נכס כשיר היא: נכס, בהכנה או בהקמה לשימוש או למכירה, שאינו משמש עדיין את ייעודו ואשר הכנתו לשימוש המיועד לו או למכירתו מצריכה פרק זמן ניכר. אין הגדרה בתקן עצמו מהו פרק זמן ניכר, אך לפי הפרשנות של KPMG פרק זמן ניכר, הוא פרק זמן העולה על חצי שנה. [זאת בניגוד לתקן 3 הישראלי שבו נכללה קביעה כמותית של 3 שנים בכדי שהנכס יוגדר ככשיר.] נכסים כשירים יהיו לרוב: מלאי (ראה בכפוף לנאמר בשקפים בהמשך), מתקני ייצור, תחנות כח, נכסים בלתי מוחשיים, נדל"ן להשקעה וכו' 222

היוון עלויות אשראי - הגדרות (המשך)
עלויות אשראי שיהוונו - הן אותן עלויות אשראי שניתן היה להימנע מהן אילולא היו נעשות פעילויות ההשקעה בנכסים הכשירים עלויות אשראי ספציפיות כלליות עלויות אשראי שניתן לשייכן באופן ישיר לרכישת נכס כשיר עלויות אשראי, שקיים קושי לשייכן באופן ישיר לרכישת נכס כשיר ההגדרה של התקן בנוגע לעלויות האשראי שיהוונו, אלו יהיו אותן עלויות אשראי שניתן היה להימנע מהן אילולא היו נעשות פעילויות ההשקעה בנכסים הכשירים. כלומר עלויות אשראי אלו הן עלויות המממנות השקעה בנכס כשיר. ישנן שני סוגי עלויות אשראי, עלויות אשראי ספציפיות ועלויות אשראי כלליות. עלויות אשראי ספציפיות כפי שכולכם יודעים אלו אותן עלויות אשראי שניתן לשייכן באופן ישיר וספציפי לרכישת נכס כשיר, בכדי לקבוע את עלויות האשראי הספציפיות יש לכלול את סך עלויות האשראי שניטלו למימון נכס כשיר בתקופה נתונה, בניכוי הכנסה שנבעה מהשקעה זמנית של אותו אשראי, יש לציין בנושא זה שיש להתייחס רק להכנסות שנבעו מהשקעה זמנית וזאת רק לאחר שהושקעו חלק מהעלויות בנכס. עלויות אשראי כלליות, אלו אותן עלויות שקיים קושי לשייכן באופן ספציפי לרכישת נכס כשיר, הטיפול בעלויות אשראי אלו יהיה על ידי שיעור היוון, שיעור ההיוון יקבע תוך שימוש בממוצע משוקלל של שיעורי העלויות בגין מקורות האשראי במהלך התקופה, שיעור ההיוון יקבע על ידי חלוקה של עלויות האשראי הכלליות בממוצע ההלוואות שנלקחו על ידי החברה. סך עלויות אשראי שניטלו באופן ספציפי למימון נכס כשיר בתקופה נתונה, בניכוי הכנסה שנבעה מהשקעה זמנית של אותו אשראי שיעור ההיוון יקבע תוך שימוש בממוצע משוקלל של שיעורי העלויות בגין מקורות אשראי אלו במהלך התקופה עלויות האשראי הכלליות ממוצע ההלוואות הכלליות שיעור ההיוון = 223

היוון עלויות אשראי - דוגמה מסכמת
חברה Y מעוניינת לבנות בניין שעומד בהגדרת נכס כשיר, עלויות שהושקעו בבניין בשנת 2009 : 100,000 ש"ח בתאריך 50,000 ש"ח בתאריך 70,000 ש"ח בתאריך להלן פרטים בגין הלוואות אותן נטלה החברה: א. ב התקבלה הלוואה בסך 60,000 ש"ח לשם הקמת הבניין, ההלוואה נושאת ריבית שנתית בגובה 10% ב. בספרי החברה שתי הלוואות כלליות נוספות: 1) ביום התקבלה הלוואה בסך 120,000 ש"ח נושאת ריבית 8% לשנה 2) ביום התקבלה הלוואה בסך 200,000 ש"ח נושאת ריבית 10% לשנה נדרש: מהן סך עלויות האשראי שיהוונו לנכס הכשיר?

היוון עלויות אשראי - פתרון דוגמה מסכמת
1.1 1.4 1.11 31.12 100,000 50,000 70,000 השקעה בנכס כשיר של: שלב א'- סך העלויות שמומנו מאשראי כללי: השקעה מיום X12/12 = 100,000100,000 השקעה מיום ,000X9/12 = 37,500 השקעה מיום ,000X2/12 = 11,667 ממוצע העלויות שהושקעו בנכס הכשיר: ,167 בניכוי אשראי ספציפי (60,000) מומן מאשראי כללי: ,167 ש"ח שלב ב' - קביעת תקרת ההיוון של עלויות האשראי: 120,000X8%X11/12 = הוצאות הריבית ששולמו בגין הלוואה 1 +200,000X10%X6/12 = 10,000הוצאות הריבית ששולמו בגין הלוואה 2 ש"ח18, סה"כ תקרת ההיוון תקרת ההיוון נועדה ליצור "חסם עליון", כך שהסכום שנהוון לאותו נכס כשיר בגין מרכיב האשראי הכללי, לא יעבור את סה"כ הוצאות הריבית (מימון) שהתהוו בגין ההלוואות.

היוון עלויות אשראי - פתרון דוגמה מסכמת (המשך)
שלב ג' – עלויות אשראי שיהוונו: עלויות האשראי הספציפיות שיהוונו למבנה: 6,000 =%60,000X10 שיעור ההיוון: 18,800 120,000X11/12+200,000X6/12 עלויות אשראי לא ספציפיות שיהוונו למבנה 89,167X8.95%=7, : (*) כיוון שעלויות האשראי נמוכות מתקרת ההיוון, כל עלויות האשראי הלא ספציפיות יהוונו לנכס הכשיר: ,980<18,800 סך כל עלויות האשראי שיהוונו: 6,000+7,980=13,980 =8.95% = 8.95% יש לציין הערה חשובה לעניין מועד תחילת ההיוון- בבחינת המועצה האחרונה (מועד אביב 2009) נשאלה שאלה תיאורטית ובה התהוו עלויות אשראי כנגד עלויות בגין הנכס (בהן נשאה ישות-מטוסים במקרה הספציפי), אולם לא נעשו פעולות להכין את הנכס לשימושו/לשם מכירתו, ועל כן היוון עלויות האשראי חל דפקטו במועד מאוחר יותר ממועד התהוות עלויות האשראי, כאמור. לפיכך, בחלוף הזמנים עד להתחלת הייצור- עלויות האשראי ייזקפו במיידית/בשוטף לרווח והפסד.

IAS 8 מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות
227

IAS 8 - מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות
שינוי מדיניות חשבונאית חברה תשנה את מדיניותה החשבונאית באחד משני המקרים הבאים: שינוי השיטה נדרש לצורך יישום לראשונה של תקן חשבונאות חדש החל על החברה. שינוי השיטה מביא לכך שהדוחות הכספיים מספקים מידע מהימן ורלוונטי יותר לגבי ההשפעות של עסקאות ואירועים על המצב הכספי ועל תוצאות הפעילות של החברה. הטיפול החשבונאי: שינוי מדיניות חשבונאית יטופל בדרך של הצגה מחדש (מאז ומעולם) (*), למעט כאשר מדובר ביישום לראשונה של תקן חדש אשר הוראות המעבר בו קובעות יישום מתאריך אימוץ התקן ואילך (פרוספקטיבי, למשל: IFRS3R). (*) עם זאת, ב-IAS 16 קיים חריג לטיפול החשבונאי הנ"ל – כאשר חברה משנה את מודל המדידה של רכוש קבוע ממודל העלות למודל הערכה מחדש, הטיפול הינו פרוספקטיבי, בדומה לשינוי אומדן (זקיפת ההפרש בין השווי ההוגן לעלות בספרים לקרן הערכה מחדש).

IAS 8 - מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות (המשך)
שינוי אומדן חשבונאי שינוי אומדן מוגדר כהתאמה של נכס או התחייבות בספרים הנובעת מהערכה של מצבם הנוכחי של הנכסים וההתחייבויות וההטבות העתידיות הצפויות והמחויבויות הקשורות בהן. הטיפול החשבונאי: שינוי אומדן יטופל בדרך של מכאן ואילך. עולה השאלה מה משמעות המונח "מכאן ואילך"? כאשר ניתן להצביע על תאריך ספציפי שבו בוצע השינוי, שינוי האומדן יתבצע מהתאריך הנ"ל ובמידה ולא ניתן, שינוי האומדן יתבצע מתחילת התקופה. תיקון טעות חברה תתקן טעות מהותית בגין תקופה קודמת, או תקופות קודמות בדרך של הצגה מחדש.

IAS 8 - מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות (המשך)
הבחנה בין שינוי אומדן חשבונאי לבין שינוי מדיניות חשבונאית: הבחנה בין שינוי אומדן חשבונאי לבין תיקון טעות: במידה ושינויים באומדנים נובעים ממידע חדש שלא היה קיים בעבר, מדובר בשינוי אומדן חשבונאי. במידה והמידע היה קיים, מדובר בטעות. שינוי מדיניות חשבונאית מעבר ממודל העלות למודל השווי ההוגן/מודל הערכה מחדש שינוי אומדן חשבונאי שינוי שיטת פחת שינוי שיטת מדידת מלאי מ- FIFO לממוצע משוקלל שינוי אחוז ההפרשה לחובות מסופקים שינוי אורך חיים של רכוש קבוע/שינוי ערך גרט

IAS 17 חכירות 231

IAS 17 - חכירות הגדרת חכירה
סעיף 4 ל-IAS 17 מגדיר חכירה (lease) כ- "הסכם לפיו המחכיר מעביר לחוכר בתמורה לתשלום או לסדרת תשלומים את זכות השימוש בנכס לתקופת זמן מוסכמת" 232

IAS 17 - חכירות סיווג חכירות
העיקרון המרכזי מהות קודמת לצורה שאלת המפתח האם הועברו באופן מהותי (substantially) כל הסיכונים וההטבות הנלווים לבעלות של הנכס המוחכר אל החוכר? עיתוי סיווג החכירה במועד ההתקשרות בעסקת החכירה 233

חכירה מימונית חכירה מסווגת כחכירה מימונית אם היא מעבירה באופן מהותי (substantially) את כל הסיכונים וההטבות הנלווים לבעלות. מחכיר מתייחס לעסקה כאל מכירה 1 חוכר מתייחס לעסקה כרכישה Asset 1 דהיינו, הנכס המוחכר נגרע מספרי המחכיר, אולם אין הדבר אומר בהכרח כי מוכר רווח או הפסד מיידי 234

חכירה תפעולית חכירה מסווגת כחכירה תפעולית אם היא אינה מעבירה באופן מהותי את כל הסיכונים וההטבות הנלווים לבעלות הזכות לשימוש בנכס מחכיר Lessee חוכר נכס 235

אורך חיים כלכליים מול אורך חיים שימושיים
האם תקופת החכירה היא למשך החלק העיקרי של אורך החיים הכלכליים של הנכס? אורך חיים כלכליים התקופה שבמהלכה צפוי כי נכס יהיה ניתן לשימוש כלכלי (ע"י משתמש כלשהו) אורך חיים שימושיים הוא אומדן התקופה הנותרת, מתחילת תקופת החכירה, שבמהלכה צפוי החוכר לצרוך את ההטבות הכלכליות הטבועות בנכס 236

תשלומי החכירה המינימאליים
לא יכללו: דמי שכירות מותנים תשלומים בגין שירותים מיסים תשלומים עבור שיפוי המחכיר בגין תשלומי מיסים על הנכס יכללו: דמי חכירה שאינם ניתנים לביטול ערך שייר מובטח אופציית רכישה במידה וודאי באופן סביר (reasonably certain), במועד ההתקשרות בחכירה, כי האופציה תמומש תשלומי החכירה תחת אופציה הזדמנותית להארכת/חידוש תקופת החכירה 237

ערך שייר מובטח חוכר אותו חלק מערך השייר המובטח על ידי החוכר (או צד קשור לו) בגין נכס בתום תקופת החכירה הסיכון בגין השייר מוטל על החוכר יש לכלול את סכום ערך השייר בחישוב תשלומי החכירה המינימאליים מחכיר אותו חלק מערך השייר שמובטח על ידי החוכר (או על ידי צד קשור לחוכר) או על ידי צד שלישי שאינו קשור למחכיר הסיכון בגין השייר אינו מוטל על המחכיר יש לכלול את סכום ערך השייר בחישוב תשלומי החכירה המינימאליים 238

שיעור היוון בחישובי ערך נוכחי
חוכר שיעור הריבית הגלום בחכירה (interest rate implicit in the lease) במידה ואינו ניתן לקביעה: שיעור הריבית התוספתי של החוכר (lessee’s incremental borrowing rate of interest) שהוא שיעור הריבית שהחוכר היה צריך לשלם בגין חכירה דומה מחכיר שיעור הריבית הגלום בחכירה (interest rate implicit in the lease) הוא שיעור ההיוון, שבמועד ההתקשרות בחכירה, גורם לערך הנוכחי המצרפי של תשלומי החכירה המינימאליים וכן ערך השייר שאינו מובטח להיות שווה לסכום של השווי ההוגן של הנכס המוחכר ולעלויות ישירות ראשוניות כלשהן של המחכיר 239

אינדיקטורים לסיווג חכירה כמימונית
כן האם הבעלות מועברת בתום תקופת החכירה? לא כן האם קיימת אופציית רכישה הזדמנותית? לא כן האם תקופת החכירה היא למרבית תקופת החיים הכלכלית של הנכס? לא האם הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימאליים מסתכם בסכום המהווה באופן מהותי את מלוא השווי ההוגן של הנכס המוחכר ולא פחות מכך? כן לא כן האם הנכס המוחכר הוא בעל מהות כה ייחודית? לא חכירה מימונית אינדיקטורים נוספים... 240

אינדיקטורים נוספים לסיווג חכירה כמימונית
כן האם החוכר יכול לבטל את החכירה, אולם הוא נושא בהפסדים של המחכיר המתייחסים לביטול? לא האם החוכר נושא ברווחים או בהפסדים מהתנודות בשווי ההוגן של השייר? כן לא האם קיימת אופציית חידוש/הארכת חכירה במחיר הזדמנותי? לא חכירה תפעולית כן חכירה מימונית 241

חכירה תפעולית בספרי המחכיר בספרי החוכר דוח על המצב הכספי נכס מוחכר
הכנסות דמי חכירה מראש (במידה וסכום שולם מראש) הוצאות חכירה מראש (במידה וסכום שולם מראש) דוח על הרווח הכולל הוצאות פחת הכנסות מדמי שכירות (ע"ב שוטף או בדרך של הפחתה של ההכנסות מראש) הוצאות דמי שכירות (ע"ב שוטף או הפחתה של ההוצאות מראש) 242

חכירות תפעוליות - היבטים נוספים
תשלומי חכירה משתנים/לא אחידים יוכרו כהוצאה על בסיס קו ישר על פני תקופת החכירה דחייה/הקדמה של תשלומים תקבל ביטוי במסגרת הדוח על המצב הכספי 243

חכירה מימונית בספרי המחכיר בספרי החוכר דוח על המצב הכספי
יתרת חייבים/סכומים לקבל (ערך נוכחי של ההשקעה ברוטו בחכירה) נכס חכור התחייבות (ערך נוכחי של דמי החכירה המינימאליים) דוח על הרווח הכולל תיתכן הכרה ברווח הון/רווח גולמי (רווח גולמי יוכר אם המדובר בסוחר/יצרן) הכנסות מימון הפחתת הנכס הוצאות מימון 244

חכירה מימונית- כללים מנחים
החוכר: במועד ההתקשרות בחכירה מכיר בנכס המוחכר ובמקביל מכיר בהתחייבות בדוח על המצב הכספי לפי הנמוך מבין: הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימאליים ו- השווי ההוגן של הנכס הנכס מופחת על פני התקופה הקצרה מבין: תקופת החכירה אורך חייו השימושיים זאת אלא אם ודאי באופן סביר (reasonable certain) שהבעלות תעבור לחוכר בתום תקופת החכירה החוכר/המחכיר: הכנסות המימון והוצאות המימון מחושבות על פי שיטת הריבית האפקטיבית (בהיוון נעשה שימוש בשיעור הריבית הגלום בחכירה) 245

סיכום - השפעת סיווג החכירה: הדוח על המצב הכספי
חכירה תפעולית חכירה מימונית מחכיר נכס מוחכר חייבים בגין חכירה (ערך נוכחי של ההשקעה ברוטו בחכירה) חוכר אין הכרה בנכס-חוץ מאזני התחייבות בחכירה מימונית (ערך נוכחי של תשלומי החכירה המינימאליים) מהות גוברת על הצורה! 246

IAS 17 - סיווג חכירות של קרקע (2009)
לפני התיקון חכירת קרקע תסווג בדרך כלל כחכירה תפעולית, אלא אם הזכות הקניינית צפויה לעבור לחוכר בתום תקופת החכירה. בהתאם לתיקון ייתכן כי חכירת קרקע לתקופה של מספר עשורים או יותר תסווג כחכירה מימונית, גם אם הזכות הקניינית לא צפויה לעבור לחוכר בתום תקופת החכירה מאחר ובהסכמים כאלו הסיכונים וההטבות הנלוות לבעלות עוברים למעשה (substantially) לחוכר והערך הנוכחי של ערך השייר נחשב זניח. בישראל, בעקבות התיקון, חכירת קרקע ממנהל מקרקעי ישראל יכולה להוות חכירה מימונית. הקריטריון הרלוונטי לבחינת סיווג החכירה הינו היחס בין הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימאליים למלוא השווי ההוגן של הקרקע. כלומר, התיקון קובע כי יש לבחון סיווג חכירות קרקע בהתאם לקריטריונים הקיימים ב-17 IAS לסיווג חכירה כמימונית או תפעולית, בהתחשב בעובדה שלקרקע אורך חיים בלתי מוגבל. התיקון ייושם בדרך של יישום למפרע, בהתאם למידע שהיה קיים במועד ההתקשרות בחכירה, אלא אם המידע אינו זמין. 247

IAS 17 - סיווג חכירות של קרקע (2009) - השלכות התיקון
א. קרקע המהווה נדל"ן להשקעה וזכויות החכירה בה סווגו כנדל"ן להשקעה בשווי הוגן לפני התיקון אחרי התיקון מדידה: שווי הוגן דרך רווח והפסד (IAS 40) והתחייבות בגובה הע"נ של תשלומי החכירה המינימאליים העתידיים (IAS 17) סיווג: נדל"ן להשקעה ללא שינוי (לתיקון אין השפעה) . ב. קרקע המהווה מלאי מקובל כי עלות חוזה חכירה המיוחסת לקרקע המשמשת כמלאי עסקי הינה חלק מעלויות המלאי. לא צפוי שינוי בעקבות התיקון.

אחרי התיקון- יישום למפרע
IAS 17 - סיווג חכירות של קרקע (2009) - השלכות התיקון (המשך) ג. קרקע המהווה רכוש קבוע (או קרקע המהווה נדל"ן להשקעה וזכויות החכירה בה טופלו בהתאם למודל העלות) ובהתאם לתיקון החכירה מסווגת כמימונית לפני התיקון אחרי התיקון- יישום למפרע חכירה מהוונת מדידה: תשלומים ששולמו מראש (חכירה מהוונת/ חלקית) מהווים דמי חכירה מראש ומופחתים על פני תקופת החכירה * בחכירה בלתי מהוונת תשלומי החכירה מוכרים כהוצאה על בסיס שיטתי* סיווג: במרבית המקרים, סעיף נפרד במאזן "דמי חכירה מראש" (נכס לא שוטף) מדידה: ללא שינוי* סיווג: רכוש קבוע (נדל"ן להשקעה) חכירה בלתי מהוונת מדידה: יש להכיר בנכס לפי השווי ההוגן של הקרקע במועד ההתקשרות בחכירה או הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימאליים לפי הנמוך. יש לזקוף הוצאות פחת על פני תקופת החכירה*. במקביל, יש להכיר בהתחייבות ולהפחיתה לפי שיטת הריבית האפקטיבית סיווג: במידה וקיימת יתרת דמי חכירה מראש היא תסווג כרכוש קבוע (נדל"ן להשקעה) אחרי התיקון ביום הראשון נרשום כנמוך מבין דמי החכירה המהוונים לבין השווי ההוגן. לכן סביר להניח שהשווי של הקרקע גבוה מהערך הנוכחי של דמי החכירה המהוונים, שזה מה שרשמנו מלכתחילה בחכירה מימונית וההפחתה של הר"ק דומה במהותה להפחתה של הוצאות מראש למעט אופציות להארכה- היה צריך לקחת מהוונת ובהוצאות מראש לא לקחנו מהוונת וזה יכול להוות פער. אם בחרתי במודל השיערוך לרכוש קבוע- יהיה שינוי במדידה כי נצטרך לשערך את הנכס למפרע-אין הקלה של deemed cost כי אנחנו כבר לא מאמץ לראשונה!! * יש לבחון השפעה של אופציות להארכת תקופת החכירה אשר במועד ההתקשרות בחכירה וודאי באופן סביר שימומשו.

אחרי התיקון- יישום הקלה (מידע אינו זמין)
IAS 17 - סיווג חכירות של קרקע (2009) - השלכות התיקון (המשך) ג. קרקע המהווה רכוש קבוע (או קרקע המהווה נדל"ן להשקעה וזכויות החכירה בה טופלו בהתאם למודל העלות) ובהתאם לתיקון החכירה מסווגת כמימונית (המשך) לפני התיקון אחרי התיקון- יישום הקלה (מידע אינו זמין) חכירה מהוונת מדידה: תשלומים ששולמו מראש (חכירה מהוונת/ חלקית) מהווים דמי חכירה מראש ומופחתים על פני תקופת החכירה בחכירה בלתי מהוונת תשלומי החכירה מוכרים כהוצאה על בסיס שיטתי סיווג: במרבית המקרים, סעיף נפרד במאזן "דמי חכירה מראש" (נכס לא שוטף) לא סביר שחברות יישמו את ההקלה במקרה זה. חכירה בלתי מהוונת סיווג חכירה: יש לבחון את היחס בין יתרת* דמי החכירה המינימאליים העתידיים לשווי ההוגן המלא של הקרקע במועד אימוץ התיקון ולסווג את החכירה בהתאם. מדידה: יש להכיר בנכס ובהתחייבות לפי שוויים ההוגן במועד אימוץ התיקון. הפרש כלשהוא ייזקף לעודפים. סיווג: במידה וקיימת יתרת דמי חכירה מראש היא תסווג כרכוש קבוע (נדל"ן להשקעה) לא סביר- כשהחכירה מהוונת ניתן על ידי בחינה פשוטה של לקיחת שיעור ריבית ממשלתי ולהוון בה סדרה אינסופית של תשלומי חכירה (שווי הוגן של הקרקע) ולחלץ את השארית, לפי זה אמור להיות ערך שאיירתי זניח ולכן החכירה בהכרח מימונית, ככל שריבית ההיוון תגדל, כך הערך השארית יקטן. בבלתי מהוונת- אולי ניתן לקבוע את הסיווג אבל יתכן שלא יהיו מספיק נתונים לקביעת הריבית להיוון לצורך מדידה. * יש לבחון השפעה של אופציות להארכת תקופת החכירה אשר במועד אימוץ התיקון וודאי באופן סביר שימומשו.

IAS 40 נדל"ן להשקעה 251

נדל"ן להשקעה חזרה קרקע/ מבנה/ שניהם המוחזק ע"י בעלים או חוכר בחכירה מימונית לצורך הפקת הכנסות שכירות או לשם עליית ערך הונית מדידה לראשונה - עלות. לאחר ההכרה לראשונה: מודל השווי ההוגן מודל העלות מדידה בשווי הוגן המשקף את תנאי השוק במועד הדיווח שינוי בשווי הוגן נזקף לדוח רווח והפסד למעט כאשר לא ניתן לאמוד שווי הוגן מדידה בהתאם ל- IAS 16 זקיפת פחת בחינת ירידת ערך בהתאם ל- IAS 36 נכס שחלקו נדלן להשקעה וחלקו ר"ק – אם החלקים יכולים להימכר בנפרד (או להיות מוחכרים בנפרד בחכירה מימונית) יש לטפל בכל חלק בנפרד. אם לא ניתן למכור את החלקים בנפרד אז הנדל"ן הוא נדל"ן להשקעה רק אם חלק לא משמעותי משמש כר"ק. אם חברה מספקת שירותים משניים לדיירים של נדלן אז הוא מטופל כנדלן להשקעה רק אם השירותים הנלווים מהווים מרכיב בלתי משמעותי באופן יחסי מההסדר כולו (למשל שירותי אבטחה ותחזוקה לדיירם במבנה – ייחשב משני אבל מלון כבר ייחשב כר"ק כי זה שירותים משמעותיים). בחירה במדיניות אשר תיושם באופן עקבי לכל הנדל"ן להשקעה

נדל"ן להשקעה חכירה תפעולית
נדל"ן להשקעה חכירה תפעולית ניתן לסווג זכות בנדל"ן, המוחזק בידי חוכר בחכירה תפעולית כנדל"ן להשקעה אם הנדל"ן היה אחרת מקיים את ההגדרה של נדל"ן להשקעה חברה שבוחרת (החלופה קיימת לכל חכירה תפעולית בנפרד) לסווג זכות כאמור כנדל"ן להשקעה מדידה של התחייבות מדידה של נדל"ן להשקעה במועד ההכרה לראשונה לפי הנמוך מבין שווי הוגן או הערך הנוכחי של דמי החכירה המינימאליים (חכירה מימונית בהתאם ל-IAS 17) מדידה עוקבת: נפחית את ההתחייבות בשיטת הריבית האפקטיבית במועד ההכרה לראשונה לפי הנמוך מבין שווי הוגן או הערך הנוכחי של דמי החכירה המינימאליים במדידה עוקבת: כל הנדל"ן להשקעה יימדד לפי מודל השווי ההוגן אין זכות בחירה במודל העלות עבור יתר נכסי הנדל"ן להשקעה 253

נדל"ן להשקעה בתקופת ההקמה
נכס בהקמה ו/או בפיתוח לצורך החזקתו כנדל"ן להשקעה אשר החברה בוחרת להציגו בשווי הוגן האם ניתן למדוד את השווי ההוגן באופן מהימן? לא כן יימדד לפי עלות יימדד לפי שווי הוגן עד המוקדם מבין ניתן למדוד לפי שווי הוגן סיום ההקמה/פיתוח

נדל"ן להשקעה - היררכיית השווי ההוגן
מחיר בהסכם מכירה מחייב מחיר מכירה בשוק פעיל Current Bid Price שיטות הערכה אחרות שווי הוגן - מחיר שבו הנדל"ן ניתן להחלפה בעסקה בין קונה ומוכר מרצון, הפועלים בצורה מושכלת, שאינה מושפעת מיחסים מיוחדים בין הצדדים. היררכיית שווי הוגן: מחירים שוטפים בשוק פעיל לנדל"ן דומה באותו מיקום ובאותו מצב והכפוף לחכירה ולחוזים אחרים דומים (Level 1) בהעדר מחירים שוטפים בשוק פעיל: מחירים שוטפים בשוק לנכסים דומים + התאמות על מנת לשקף שינויים בתנאים הכלכליים בהתאם למאפיינים של עסקאות שונות (Level 2) היוון תחזיות תזרימי מזומנים המתבססות על אומדנים מהימנים של תזרימי מזומנים עתידיים הנתמכים על ידי תנאי החכירות וראיות נוספות תוך שימוש בשיעורי היוון המשקפים הערכות שוק שוטפות בדבר חוסר הוודאות לגבי הסכום והעיתוי של תזרימי המזומנים (Level 3) 255

נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן
נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן באילו מודלים נשתמש למדידת שווי הוגן? מחיר מכירה: השוואה למחירי מכירה של נכסים דומים שנמכרו, תוך התאמות בגין ההבדל בנכסים וחלוף הזמן. חלופה זו מיושמת כאשר יש מידע זמין מספק. פחות שימושית כאשר התנודתיות בשוק גבוהה ואין מספיק עסקאות מייצגות. היוון הכנסות: היוון תזרימי מזומנים נטו הנובעים מהנכס /מנכס דומה (כגון: DCF) עלות: עלות הקמת נכס דומה. באיזו תדירות נבצע הערכת שווי? בכל מועד דיווח. יש להתחשב במהותיות הנכסים ביחס לדוח על המצב הכספי, רמת התנודתיות בשוק וגורמים רלוונטיים נוספים. Level 2: בכל הנוגע למחיר מכירה: השוואה למחירי מכירה של נכסים דומים שנמכרו, תוך התאמות בגין ההבדל בנכסים ובחלוף הזמן. התאמה זו נעשית כאשר קיים מידע זמין ומספק. פועל יוצא הינו שרמה זו פחות שימושית כאשר התנודתיות בשוק גבוהה ואין מספיק עסקאות מייצגות.

נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן (המשך)
נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן (המשך) הערכת שווי אינה כוללת הערכת שווי תביא בחשבון אומדנים המבוססים על עסקאות לא משקפות עלויות למכירת הנכס תזרימי מזומנים עתידיים חיוביים ושליליים בעקבות שיפורים יש להימנע ממדידה כפולה של נכסים והתחייבויות המוכרים בדוח על המצב הכספי בנפרד (ריהוט, מעליות, הכנסות לקבל, התחייבות בגין חכירה). אומדן למחיר מנופח או מופחת בגלל תנאים מיוחדים כגון מימון בלתי רגיל, הסדרי מכירה וחכירה חזרה, תמורות מיוחדות או ויתורים שהוענקו על ידי צד קשור. מידע ספציפי למחזיק בנכס (סינרגיה עם נכסי נדל"ן אחרים, זכויות חוקיות, הטבות מס הספציפיות רק לבעלים הנוכחי) מחירי שוק לתאריך הדוח על המצב הכספי הכנסות שכירות מחכירות שוטפות והנחות סבירות ומבוססות לגבי הכנסות מחכירות עתידיות לאור תנאי השוק השוטפים. תזרימי מזומנים שליליים בהתייחס לנדל"ן. אמנם אין דרישה מפורשת בתקן להיעזר במומחה חיצוני, אולם יהיה קשה לעמוד בדרישות התקן מבלי להיעזר במומחה כזה. לאחר הרכישה, מדידה לפי שווי שוק תביא בדרך כלל להפסד בגין עלויות רכישה שהוונו. לגבי מדידה כפולה של נכסים. לתת דוגמאות

נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן (המשך)
נדל"ן להשקעה דגשים למודל שווי הוגן (המשך) רכוש קבוע אשר לפי מודל הערכה מחדש נדל"ן להשקעה אשר נמדד לפי מודל השווי ההוגן הערכת השווי תבוצע באופן סדיר. מדי תקופת דיווח מועד בחינת השווי ההוגן נזקפים לקרן הערכה מחדש נזקפים לרווח והפסד שינויים בשווי ההוגן פחת יחושב מחדש בהתאם לערך החדש בספרים ויופחת על פני יתרת אורך החיים השימושיים של הרכוש הקבוע לא רלוונטי פחת שנצבר בהתאם להוראות IAS 36 בחינת ירידת ערך אמנם אין דרישה מפורשת בתקן להיעזר במומחה חיצוני, אולם יהיה קשה לעמוד בדרישות התקן מבלי להיעזר במומחה כזה. תוצאה. לאחר הרכישה, מדידה לפי שווי שוק תביא בדרך כלל להפסד בגין עלויות רכישה שהוונו. לגבי מדידה כפולה של נכסים. לתת דוגמאות ר"ק – הערת שווי תבוצע באופן סדיר – 16 IAS מציין כי יש נכסים שנתונים לתנודתיות גבוהה בשווי אשר ידרשו הערכה כל שנה ויש נכסים שעשויים לדרוש הערכה רק כל 3 או 5 שנים.

טיפול חשבונאי במועד המעבר
נדל"ן להשקעה - מודל השווי ההוגן העברה בין קטגוריות (כאשר השינוי נתמך בראיות) לפני אחרי מועד שינוי הסיווג טיפול חשבונאי במועד המעבר נדל"ן להשקעה (שווי הוגן) נדל"ן בשימוש בעלים (IAS 16 - עלות/הערכה מחדש) התחלת שימוש על ידי הבעלים השווי ההוגן של הנדל"ן במועד המעבר יהיה הערך בספרים של הנכס (לפי IAS 16 או IAS 2) מלאי (IAS 2) התחלת פיתוח מתוך כוונה למכור נדל"ן בשימוש בעלים (ר"ק) סיום שימוש על ידי בעלים ההפרש בין הערך בספרים לשווי ההוגן ייזקף לקרן הערכה מחדש, למעט ביטול ירידת ערך שייזקף לרווח והפסד (ללא קשר למודל שיושם על פי IAS 16) מלאי תחילת השכרת הנכס לצד ג' ההפרש בין הערך בספרים לשווי ההוגן יוכר ברווח או הפסד כל זה כתוב ב-40 IAS. סיווג מחדש מבוסס על שינוי אמיתי ולא רק על כוונות הישות. להבהיר שאנחנו מתייחסים בשקף למצב השכיח שבו נדל"ן להשקעה נמדד לפי שווי הוגן ולא לפי עלות. עיתוי: בעוד שהמודל העסקי של החברה משמש כקריטריון המרכזי לסיווג הראשוני של נדל"ן, הסיווג העוקב או שינוי הסיווג העוקב מבוסס על השינוי בפועל בשימוש בנכס ולא על השינויים בכוונות החברה. לדוגמה, חברה S היא הבעלים של נדל"ן להשקעה. החברה מחליטה לשפץ את הנדל"ן ולפתח אותו ואז למכור אותו. הנדל"ן להשקעה יסווג כמלאי במועד שבו מתחיל הפיתוח של הנדל"ן מכיוון שהדבר הוא עדות לשינוי בשימוש. עם זאת, החלטה על מימוש נדל"ן להשקעה ללא פיתוח אינה גורמת לו להיות מסווג כמלאי. על מנת לסווג מלאי כנדל"ן להשקעה חובה שהשינוי בשימוש יתבסס על התחלה של חוזה חכירה תפעולית לצד אחר. דוגמה 2: מעבר ממלאי לנדל"ן להשקעה, אלא אם מדובר בחכירה לז"ק והנדל"ן ממשיך להיות מוחזק למכירה במהלך העסקים הרגיל. הכנסות שכירות במקרה זה הן אינצדנטליות למכירה (ס' 57). השכרה זמנית? (של נדלן המסווג כמלאי-למשל דירות) – כל עוד החברה מחפשת קונה, אין צורך לסווג. IFRS אינו קובע היכן יסווג הרווח/הפסד במועד ההעברה. לדעתנו: לגבי נדל"ן שסווג כמלאי – באותה שורה שבה מסווגים רווחים/הפסדים על מלאי. לגבי נדל"ן בהקמה – באותה שורה שבה מסווגים רווחי/הפסדי הון על רכוש קבוע. 259

IFRIC 12 הסכמי זיכיון למתן שירות
260

הסכמי זיכיון למתן שירות - IFRIC 12 רקע
הפרשנות חלה על הסכמים לפיהם ישות מהמגזר הפרטי (מפעיל) מקימה ומתפעלת תשתית לצורך הספקת שירות ציבורי בשם גוף מהמגזר הציבורי/ממשלתי (המעניק). הפרשנות חלה על הסדרי זיכיון (cconcession arrangements) אשר מקיימים את התנאים הבאים: המעניק שולט או מסדיר אילו שירותים המפעיל חייב לספק באמצעות התשתית; למי המפעיל חייב לספק את השירותים; איזה מחיר ייגבה בעבור השירותים. המעניק שולט בזכות שייר משמעותית כלשהי בתשתית בתום תקופת ההסדר. הפרשנות כוללת הנחיות לגבי הטיפול החשבונאי של המפעיל ולא חלה על המעניק. נוסף השקף דוגמאות: כבישי אגרה (כביש 6), הסדרים למכירת חשמל מאנרגיה סולארית, הקמה של בתי כלא והקמת בתי חולים. תנאים: המעניק שולט או מסדיר... – איזה מחיר ייגבה עבור השירותים – מספיק שמפוקח ע"י המדינה (המעניק), לא חייב שליטה מוחלטת במחירים. המעניק שולט בזכות שייר משמעותית – כלומר, המפעיל מחויב להעביר למעניק את התשתית בסוף תקופת ההסדר. 261

הסכמי זיכיון למתן שירות - IFRIC 12 טיפול חשבונאי
המפעיל לא מכיר בתשתית כרכוש קבוע אצלו בספרים, מכיוון שלמפעיל אין זכות לשלוט בתשתית. המפעיל מקים או משדרג תשתית (שירותי הקמה או שדרוג) המשמשת להספקת השירות הציבורי, ומפעיל ומתחזק את התשתית הזו (שירות תפעול) לתקופת זמן שנקבעה. שירותי תפעול הטיפול החשבונאי בהכנסות ובעלויות הקשורות לשירותי תפעול יהיה בהתאם ל-IAS 18. שירותי הקמה ושדרוג הטיפול החשבונאי בהכנסות ובעלויות הקשורות לשירותי ההקמה יהיה בהתאם ל-IAS 11. במידה והמפעיל מבצע גם שירותי הקמה וגם שירותי תפעול, יש להקצות את התמורה בין השירותים לפי שווי הוגן יחסי. נוסף השקף 262

הסכמי זיכיון למתן שירות - IFRIC 12 הכרה בתמורה בגין שירותי הקמה ושדרוג
המפעיל יכיר בתמורה בגין שירותי הקמה ושדרוג, בהתאם לאחד מהמודלים הבאים: נוסף השקף מודל הנכס בלתי מוחשי המפעיל יכיר בנכס בלתי מוחשי ("זיכיון") במידה ויש לו זכות לגבות תשלום מהמשתמשים בשירות הציבורי. זכות זו אינה זכות בלתי מותנית לקבלת מזומנים מכיוון שסכום המזומנים תלוי ברמת השימוש של הציבור בשירות (המפעיל נושא בסיכון). מודל הנכס הפיננסי המפעיל יכיר בנכס פיננסי במידה ויש לו זכות חוזית בלתי מותנית לקבל מזומנים או נכס פיננסי אחר מהמעניק תמורת השירותים. בכל מקרה, ההכנסה משירותי ההקמה מוכרת ללא קשר לסוג הנכס המוכר בספרים (נכס פיננסי או נכס בלתי מוחשי). * מודל מעורב – כאשר המפעיל מקבל תשלום על השירותים גם באמצעות נכס פיננסי וגם באמצעות נכס בלתי מוחשי ולפיכך מכיר בנפרד בכל אחד ממרכיבי התמורה. 263

SIC 32 נכסים בלתי מוחשיים – עלויות אתר אינטרנט
264

SIC 32נכסים בלתי מוחשיים – עלויות אתר אינטרנט
אתר אינטרנט שנוצר כתוצאה מפיתוח יוכר כנכס בלתי מוחשי אם: קיימת היתכנות טכנית להשלמת האתר כך שיהיה זמין לשימוש; בכוונתה וביכולתה של החברה לסיים את פיתוח האתר ולהשתמש בו; קיומם של משאבים טכניים, פיננסיים ואחרים זמינים להשלמת הפיתוח ולשימוש באתר; העלויות של פיתוח האתר ניתנות למדידה באופן מהימן; וכן צפוי (probable) שההטבות הכלכליות העתידיות החזויות שניתן לייחסן לאתר יזרמו אל הישות. ניתן להוכיח את האופן שבו האתר יפיק הטבות כלכליות צפויות אם האתר מסוגל להפיק הכנסות, כולל הכנסות ישירות ממתן אפשרות לבצע הזמנות. לא ניתן להוכיח שאתר שנועד רק למטרות פרסום וקידום מכירות יניב הטבות כלכליות עתידיות, ולכן אתר זה לא יוכר כנכס וכל העלויות לפיתוחו יוכרו כהוצאה. נוסף השקף

SIC 32נכסים בלתי מוחשיים – עלויות אתר אינטרנט
שלבי הפיתוח של אתר אינטרנט הינם: שקול לשלב המחקר; הוצאות יוכרו מיידית תכנון דומה לשלב הפיתוח (במידה שלא מפותח רק לצורכי פרסום); הוצאות יהוונו לנכס בתנאי שניתן לייחס אותן במישרין והן הכרחיות ליצירת האתר כדי שניתן יהיה להפעילו באופן שאליו התכוונה ההנהלה. יישום ופיתוח תשתית פיתוח עיצוב גרפי פיתוח תוכן תשלומים לספק שירות אינטרנט מוכרים כהוצאה מיידית. רכישת ופיתוח חומרה (שרתים) הינן בתחולת IAS 16.

יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית

Similar presentations

Presentation on theme: "יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית"— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback

Log in

Auth with social network:

יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית

Similar presentations

Presentation on theme: "יום הכנה לבחינת המועצה בחשבונאות פיננסית"— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback