1. אבחון לקויות למידה וקביעת התאמות בבחינות בקרב סטודנטים בישראל
אבחון לקויות למידה וקביעת התאמות בבחינות בקרב סטודנטים בישראל
נורית ענבר-וייס
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה
הרצאה במסגרת יום עיון של המכון הטכנולוגי בחולון, אוקטובר 2011

2. הזווית הפסיכומטרית
ללקויות הלמידה ולהתאמות במבחנים היבטים רבים, ולכן מועיל להסתכל על נושאים אלה מנקודות מבט מרובות (למשל פדגוגית, קלינית, סוציולוגית, משפטית, אישית). הרצאה זו תתמקד בנקודת המבט הפסיכומטרית.
פסיכומטריקה היא ענף בפסיכולוגיה העוסק במדידה כמותית של תכונות מנטליות (בכלל זה-פיתוח כלי מדידה, פרוצדורות כמותיות לבדיקת איכות הכלים).
הפרספקטיבה הפסיכומטרית קשורה לדיון בשני אופנים:
אבחון: כיצד למדוד בצורה מדויקת האם קיימת לקות למידה, מה סוג הלקות ומה חומרתה?
מתן התאמות: כיצד לוודא שהמבחנים האקדמיים בודקים בצורה מדויקת את הידע של הסטודנטים לקויי הלמידה?

3. מבנה ההרצאה חלק א' - לקויות למידה: הגדרה ואתגרים באבחון
חלק א' - לקויות למידה: הגדרה ואתגרים באבחון
חלק ב' - מת"ל: סוללה לאבחון לקויות למידה בהשכלה הגבוהה
חלק ג' - סוגיות במתן התאמות בבחינות

4. חלק א':
לקויות למידה ואתגרים באבחונן

5. הגדרת לקות למידה
לקות למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצה מגוונת של הפרעות הבאות לידי ביטוי בקשיים ברכישה ובשימוש ביכולות, הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, הסקה וחשבון. הפרעות אלה הן בעלות מקור פנימי ונתפסות כנובעות מדיספונקציות של מערכת העצבים המרכזית.
הפרעות הנובעות מבעיות בויסות עצמי, בתפיסה חברתית ובאינטראקציה חברתית אינן עדות ללקות…..
……..קשיי הלמידה אינם נובעים מלקות סנסורית, פיגור שכלי, הפרעה נפשית, או השפעות סביבתיות כגון, פער תרבותי, חסך הוראתי, או גורמים פסיכוגניים.
(National Joint Committee on Learning Disabilities, 1994, pp )

6. הגדרות נוספות של לקות למידה
פער בין תפקוד בתחום נתון לבין מנת משכל
פער של שתי שנות לימוד בין הישגים נצפים לבין הישגים צפויים לפי דרגת הכיתה
הנמכה משמעותית בתפקוד מסוים בהשוואה לתפקודים אחרים
עמידות בפני הוראה משקמת
שלוש ההגדרות הראשונות אינן מתאימות ואינן יעילות לאבחון לקות למידה

7. סיווג יכולות למידה וליקויי למידה
לקויות: הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשבון והסקה
ליקויים שפתיים (SLI):
הקשבה (הבנת שפה דבורה)
דיבור (הבעה בעל פה)
לקויות קריאה (דיסלקסיה)
לקות כתיבה (דיסגרפיה)
לקות בחשבון (דיסקלקוליה)
לקות בהסקה (?)

8. סוגי אבחון (מטרות) אבחון קליני אבחון פורנזי
נועד לצורך גיבוש תכנית טיפולית
דינאמי, תפור אישית, הוליסטי (כולל זיהוי נק' חוזק)
אבחון פורנזי
נועד לצורך קביעת זכאות להתאמות וסיוע
דרישה לגיבוש אבחנה חד-משמעית של לקות ושל חומרתה
דרישה להוגנות ולקבילות משפטית
חד-פעמי

9. סוגיות באבחון לקות למידה לצורך זכאות
אבחון פורנזי של לקות למידה דורש:
שימוש במבחנים סטנדרטים
שימוש בנורמות מותאמות לאוכלוסייה היעד
כללים ברורים לקביעת אבחנה של לקות למידה ודרגת חומרתה
כללים ברורים לגזירת התאמות בבחינות בהתייחס לאופי הלקות ולאופי המבחן

10. אתגרים נוספים באבחון לקות למידה
הטרוגניות בתוך כל לקות (פרופילים שונים)
שיעור גבוה של תחלואה משותפת בין לקויות
קשיים בביצוע אבחנה מבדלת: תפקוד נמוך במבחנים קוגניטיביים יכול לנבוע ממקורות שונים,
למשל: חסך חושי, חסך חינוכי, בעיות רגשיות, רמת משכל נמוכה, דיספונקציה נוירולוגית

11. חלק ב': מת"ל – מערכת לאבחון לקויות למידה בהשכלה הגבוהה

12. מת"ל- אבחון לצורך קביעת זכאות להתאמות וסיוע
מת"ל היא מערכת ממוחשבת של כלים לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז, שפותחה עבור מועמדים ולומדים בהשכלה הגבוהה, לצרכי קביעת זכאות להתאמות ולסיוע.
מאחר שהאבחון במת"ל צריך להיות קביל משפטית, המערכת פותחה בדגש על סטנדרטיות ותִקנוּן, וכמובן על איכות כלי האבחון (תוקף ומהימנות).
המערכת פותחה ביזמת המל"ג ובמימונה.
המערכת פותחה על ידי המרכז הארצי לבחינות, בסיוע ועדות מומחים.

13. מת"ל - שלבי פיתוח גיבוש הגדרה נומינלית ואופרציונלית של לקות למידה
סיווג לקויות למידה
הגדרת תפקודים קוגניטיביים רלוונטיים
פיתוח כלי אבחון (מבחנים) מותאמים לעברית
תיקוף כלי האבחון
פיתוח נורמות
גיבוש קריטריונים להגדרת לקות
גיבוש קריטריונים לקביעת התאמות וסיוע

14. הגדרה אופרציונלית של לקות למידה
ההגדרה שנבחרה למת"ל:
הישגים תת-נורמטיביים ביכולת אקדמית מסוימת וביצוע תת-נורמטיבי בתפקודים קוגניטיביים העומדים בבסיס אותה יכולת.

15. מיפוי תחומי תפקוד תפקודים קוגניטיביים זיכרון תפיסה חזותית/שמיעתית
קשב וריכוז
פונקציות ניהוליות
מהירות עיבוד מידע
תפקודי למידה (אקדמיים)
קריאה
כתיבה
הפקת שפה דבורה
הבנת שפה דבורה
הבנה כמותית
הסקה

16. תפקודים קוגניטיביים העומדים בבסיס הקריאה והבנת הנקרא
תפקודים קוגניטיביים "מולדים" > נרכשים
רמת עיבוד
תפקודי למידה
תפיסה חזותית
מודעות פונולוגית
בסיסית (עיבוד קלט)
גבוהה
קריאת טקסט לא משמעותי (מילות תפל)
שליפה לקסיקלית עושר לשוני
קריאת מילים
מודעות מורפולוגית ידע מורפולוגי
מודעות תחבירית ידע תחבירי
הסקה
קריאת קטע
הסקה ופונקציות ניהוליות
הבנת הנקרא

17. מת"ל: כלי האבחון הבנת הנקרא אנגלית - הבנת הנקרא קשב מתמשך ((CPT
שפת אם (קריאה)
שפה זרה (אנגלית)
קשב
הבנת הנקרא
אנגלית - הבנת הנקרא
קשב מתמשך ((CPT
פענוח טקסט
אנגלית - הבנת הנשמע
תפקודי קשב (עוררות קשב, הפניית קשב, קשב ניהולי)
פענוח מילות תפל (הפקה)
תפקודים כמותיים
שאלון לאבחון הפרעת קשב וריכוז
פענוח מילות תפל (בחירה)
אוטומטיות חישובית (שליפת עובדות חשבון)
תפיסה חזותית
השמטת פונמות
ידע פרוצדורלי
עיבוד מקביל
ספירת פונמות
תפיסת מושג המספר
עיבוד סדרתי
שיום מהיר (RAN)
זיכרון אודיטורי מילולי
שאלון אישי לפונה
שטף מילולי
זכירה מיידית
שאלון לדיווח עצמי על היסטוריה התפתחותית וקשיים לימודיים בעבר ובהווה
מודעות תחבירית
זכירה מושהית
שפת אם (כתיבה)
הכתבה (איות; איכות כתב היד; קצב הכתיבה)

18. סטנדרטיזציה במבחנים בתוכן המבחן במבנה המבחן (סדר שאלות פרקים וכדומה)
בתנאי העברה (זמן, אמצעים אחרים)
בקריטריונים להערכה
באופן חישוב ציונים סופיים
דיווח - שימוש בנורמות מקובלות ובמדדים מוסכמים
במדיניות ניתוח הנתונים והצגתם (טיעון לוגי)
בקריטריונים למתן המלצות על התאמות

19. מאפייני מערכת המבחנים כל המבחנים מועברים באמצעות מחשב
בוחן נוכח בכל שלבי הבחינה
ההוראות לכל מבחן מופיעות על המסך וניתנות להשמעה
לפני כל מבחן מופיעות מטלות להתנסות עצמית
כל התגובות המילוליות מוקלטות על ידי המחשב ונגישות להשמעה חוזרת
לכל תגובה נמדד זמן תגובה בדיוק של 7± א"ש
הממשק הממוחשב עוצב בהתאמה לצרכיהם של משתמשים לקויי למידה
המערכת כוללת בקרות שונות לזיהוי הנמכה מכוונת של הביצוע

20. מחקר התיקוף (205=N) 95 11 2 10 24 9 4 42 1 18 דיסגרפיה דיסקלקוליה
הפרעת קשב וריכוז
דיסלקסיה
ללא לקות 95 11 2 10 24 9 4 42 1 18

21. תוקף מבחין - טבלת האפקטים

22. איסוף נורמות ארציות
נאספו נתונים עבור 517 נבדקים מ-12 מוסדות להשכלה גבוהה כולל אוניברסיטאות ומכללות.
נתונים אלה מאפשרים לדווח על רמת הביצוע של כל פונה חדש בכל אחד מהמדדים במונחים יחסיים לאוכלוסייה הרלוונטית (במאונים וציוני תקן).

23. פיתוח אלגוריתם לניבוי האבחנה
נבנתה משוואת ניבוי עבור 4 לקויות: דיסלקסיה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה והפרעת קשב וריכוז.
האבחנה מופקת באמצעות אלגוריתם מתמטי שפותח בהתבסס על הנתונים האמפיריים שנאספו במסגרת מחקר התיקוף ובמחקר הנורמות של מת"ל, וכן על סמך שיקולים תיאורטיים. (ממוצע משוקלל)
האלגוריתם מנבא באופן אופטימאלי את השייכות לכל אחת מהקבוצות הקליניות במחקר התיקוף.
המשוואה מפיקה אבחנה אוטומטית בסולם של 3 דרגות חומרה: (1) ללא לקות; (2) קלה-בינונית; (3) בינונית-חמורה.
נקודות החתך על הסולם נקבעו סמך התפלגות הנבדקים התקינים והנבדקים הקליניים בציון המנובא.
נק' חתך 1: SD2 מתחת לממוצע מדגם הנורמה
נק' חתך 2: ממוצע הקבוצה הקלינית

24. התפלגות נבדקים תקינים ודיסלקטים בציון הניבוי הסופי

26. דוח האבחון פירוט תוצאות המבחנים:
לפי תחומי תפקוד, מבחנים, מדדים.
לכל מדד: ציון תקן וציון מאוני (+הצגה גראפית)
ציון נמוך תמיד משקף ביצוע חלש
נקודת חתך בP20 לנוחות העיון (ביצוע "חלש")
תוצאות שההסתברות לקבלתן נמוכה ביותר (לרוב, כ-2 ס"ת מתחת לממוצע הציונים של הקבוצה הקלינית).
לקחת כמה דקות לעבור על המדדים (שאלות בנוגע למדדי הקשב)

27. סיכום התוצאות: מופק אוטומטית, על פי תוצאות מבחני מת"ל בלבד.
3 דרגות חומרה

28. תמונת מצב כיום
עד היום אובחנו באמצעות מת"ל מעל 7,000 פונים, ב-12 מכוני אבחון שרובם המכריע שייך למרכזים אקדמיים.
הנתונים הנאספים באמצעות מת"ל משמשים גם לצורך עריכת מחקרים:
מחקרים פנימיים על מת"ל, לצורך שיפור המערכת
מחקרים חיצוניים על הקשרים בין התפקודים השונים הנבדקים במערכת
ב-2010 הוחל בעריכת מחקר מקיף על תיקיהם של כ-560 פונים, לשם עדכון התפלגויות הביצוע של הקב' הקליניות ושיפור משוואות הניבוי.

29. חלק ג': התאמות בבחינות

30. מהן התאמות בבחינות?
התאמות בבחינות הן שינויים במבחן (בתוכנו או בתנאי העברתו) המבוצעים עבור נבחנים שהמבחן הסטנדרטי אינו מודד בצורה מדויקת את הכישורים או הידע שלהם.
היסטורית, ההתאמות הראשונות סופקו לאנשים עם מוגבלות פיזית. כיום, רוב ההתאמות ניתנות לאנשים עם לקויות קוגניטיביות.
ההתאמות אינן אמורות לשנות את אופייה של היכולת שנמדדת במבחן, אלא לאפשר לנבחנים מסוימים לבצע את מטלות המבחן ללא השפעות מתערבות.
1. במבחן – במובן הרחב של המושג (אופן ההצגה של המבחן, אופן מתן התשובות, לוחות הזמנים ועוד – בהמשך נרחיב)
2. כתב ברייל לעיוורים, למשל. המצב היום – בהמשך נראה שזה מעורר סוגיות מאוד מסובכות.
4 - אבל ייתכן שיש מקום לגמישות במדיניות הקבלה של מוסדות הלימוד או למאמצים אחרים של אפליה מתקנת.

31. מדוע ניתנות התאמות בבחינות?
שיקולים פסיכומטריים: שיפור בדיוק המדידה
שיקולים חוקיים ומוסריים: שוויון הזדמנויות בבחינות (תנאי לשוויון בנגישות להשכלה ותעסוקה)
שיקולים חברתיים: אינטרס חברתי בכך שאנשים ימצו את כישוריהם בעולם ההשכלה והתעסוקה
שלוש המוטיבציות לעיתים מתלכדות ולעיתים מכתיבות פתרונות סותרים שיש להכריע ביניהם.

32. © כל הזכויות שמורות למרכז הארצי לבחינות ולהערכה
סוגים נפוצים של התאמות
שינויים בצורת ההצגה של המבחן (שאלון מוגדל, צג מחשב, הקראה, ברייל)
שינויים בצורת התגובה למבחן (שימוש במעבד תמלילים, מבחן בע"פ, בוחן כותב)
שינויים בסביבת המבחן (נבחן יחיד בחדר, שינוי בתנאי התאורה)
שינויים בלוח הזמנים (תוספת זמן, הפסקות)
ה. השמטה – במבחני חשיבה כמותית מורידים גירויים ויזואליים לכבדי ראייה
© כל הזכויות שמורות למרכז הארצי לבחינות ולהערכה

33. התפלגות ההתאמות (הים-יונס ופרידמן, 2002)
התפלגות ההתאמות בהשכלה הגבוהה (הים-יונס ופרידמן, 2002)
© כל הזכויות שמורות למרכז הארצי לבחינות ולהערכה

34. אינדיקציות חיוביות למתן התאמה
העדות לקיום הלקות מהימנה ותקפה
היבחנות בתנאים סטנדרטיים לא תאפשר לסטודנט לבטא את יכולותיו במלואן
ההתאמה המוצעת -
תקל על הסטודנט לבטא את יכולותיו
לא תשנה את היכולת שהמבחן מודד
לא תשנה את משמעות הציון בבחינה
האתגר בשינוי תוכן המבחן: להסיר מכשולים לא רלוונטיים, אך לוודא שהמבחן עדיין ימדוד את אותן יכולות.
ה. הרציונל: אם כולם מפיקים תועלת מההתאמה, הרי שההתאמה מפצה על חולשה ביכולת שהמבחן בודק, ואז יש לחזור ולבדוק אם זו יכולת שהמבחן אכן נועד לבדוק. - אם לא: לתקן את התנאים לכולם (אם המבחן לא נועד לבדוק תפקוד בלחץ זמן, להסיר את מגבלת הזמן מכולם)
- אם כן: אין מקום לתת התאמה.
© כל הזכויות שמורות למרכז הארצי לבחינות ולהערכה

35. תוקף ומתן התאמות
מהזווית הפסיכומטרית, יש מקום למתן התאמה העוקפת את החולשה רק כאשר היכולת הפגועה אינה אמורה להימדד במבחן.
דוגמאות:
צמצום ההסחות במבחן אקדמי לעומת מבחני נהיגה
מתן מחשבון והקראה בתיכון לעומת בית הספר היסודי
לכן חיוני להגדיר מה בדיוק הבחינה בודקת
התאמות תמיד קשורות לתהליך ולא ל"הנחות" בשיפוט של התוצר. (ADD ולימודי הנדסה).
הנקודה השנייה –
במבחני נייר ועיפרון דרושה גם ראייה תקינה, אבל היא לא מוגדרת כיכולת שהמבחן מודד, מפני שאנחנו מניחים שזה גורם קבוע אצל כל הנבחנים. לא תמיד ההנחה הזו נכונה.

36. עבודתה של ועדת ההתאמות
במקביל לפיתוח מת"ל כונסה ועדה שהורכבה מראשי מרכזי אבחון ותמיכה באוניברסיטאות ובמכללות (כ-20 חברות)
גובש מסמך עקרונות וקריטריונים למתן התאמות, לפי מאפייני הנבחן ומאפייני המבחן.
מסמך זה משמש את כל מרכזי האבחון של מת"ל ומקובל על המוסדות להשכלה גבוהה.

37. סיווג התאמות לפי קריטריון פסיכומטרי (תוקף/הוגנות)
רמה 1: התאמות שאינן פוגעות בתכונה הנמדדת
להתאמות מסוג זה בדרך כלל אין השפעה על נבחנים ללא לקות (לדוגמה, הפסקות בין בחינות או תשובון מוגדל)
רמה 2: התאמות העלולות לפגוע באופן חלקי בתכונה הנמדדת
התאמות מסוג זה מתייחסות בעיקר לשינוי בתנאי הבחינה אך לא בתוכנה (לדוגמה, תוספת זמן ומחשבון)
רמה 3: התאמות המשנות את התכונה הנמדדת
התאמות מסוג זה מתייחסות לשינוי בתוכן הבחינה (לדוגמה, הערכה חלופית, השמטת פרקים, בחינה בעל פה)

39. תוספת זמן – סוגיה סבוכה
במבחנים רבים, רוב הסטודנטים יכולים להפיק תועלת מתוספת זמן, ומכאן שבפועל המבחנים בודקים גם את מהירות הביצוע.
האם מהירות ביצוע היא חלק מהיכולות שהמבחן נועד לבדוק? אם לא - צריך לשנות את הקצאת הזמנים. אם כן - צריך לקבוע את תוספת הזמן באופן שיפצה על איטיות הקריאה או הכתיבה (בהתבסס על נתונים על קצב הקריאה/כתיבה של הסטודנט), כך שהזמן המוקצה לעיבוד וחשיבה יהיה דומה לכל הנבחנים.
עיקרון תיאורטי זה, בלתי אפשרי ליישום בפועל.
אין צורך לומר כמה זה מסובך...

40. זווית אחרת להתמודדות עם בעיית הביקוש לתוספת זמן במבחנים
זווית אחרת להתמודדות עם בעיית הביקוש לתוספת זמן במבחנים
התפישה שההספק במבחן הוא היבט של היכולת נובעת מהיקש לוגי מוטעה: הספק גבוה עשוי לבטא יכולת גבוהה, אך הספק נמוך לאו דווקא מבטא יכולת נמוכה!
בין הגורמים הפוגעים בהספק: איטיות בקריאה /בכתיבה / בחישוב, קשיי קשב וריכוז, שליטה לא מלאה בשפה, חרדת מבחן, קשיים רגשיים, קושי בניהול הזמן בבחינה, סגנון עבודה פרפקציוניסטי.
הביקוש הגבוה לתוספת זמן יוצר לחצים ועיוותים רבים.
לאור זאת, מאמרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות בספרות הפסיכומטרית, ממליצים הקצות מסגרת זמן נדיבה במבחנים לכל הנבחנים.

41. "מרצה של כולם, בחינה של כולם"
במהלך הסמסטר – העלאת מצגות מראש לאתר הקורס
פרסום מבנה הבחינה (הסרת עמימות)
קביעת מסגרת זמן נדיבה
ניסוח בהיר וחד משמעי, מיעוט שלילות, שפה פשוטה (אופציה: תרגום מילות מפתח)
הימנעות מעומס גרפי – פונט 14, אחידות, ריווח
דף נוסחאות מפורט דיו ומאורגן היטב

42. לפרטים נוספים, מוזמנים לכתוב ל-
תודה רבה
לפרטים נוספים, מוזמנים לכתוב ל-