1. האנזימים: מבנה ופעילות
פרק: התא – מבנה ופעילות
האנזימים: מבנה ופעילות
נושאי השיעור
האנזימים מזרזים את תהליכי חילוף החומרים בתאים (תהליכים כימיים של בנייה, פירוק
ושינוי של חומרים)
מבנה האנזימים ודרך פעולתם
מעכבי אנזימים
מצגות קשורות
הגורמים המשפיעים על קצב הפעילות האנזימתית
מבנה החלבונים

2. תהליכי חילוף חומרים בתא: תהליכי בנייה, פירוק ושינוי של חומרים
בתאים של יצורים חיים מתרחשים תהליכי בנייה, פירוק ושינוי של חומרים.
תהליכים אלו נקראים תהליכי חילוף חומרים (מטבוליזם).
כל התהליכים האלה מזורזים ע"י אנזימים. בתאים פועלים מאות סוגי אנזימים שונים.
בתאי כל האורגניזמים החיים יש אנזימים. החיים לא ייתכנו ללא פעילות אנזימתית.
istockphoto.com/David Stead
אורה בר
ד"ר ירון זיו – אוניברסיטת בו-גוריון ©
אמיר ליצ'י
Fotos: Janice Haney Carr, Centers for Disease Control and Prevention

3. תהליכי חילוף חומרים בתא: תהליכים כימיים של בנייה, פירוק ושינוי
בתאים של יצורים חיים מתרחשים כל הזמן אלפי תהליכים כימיים. מקצת התהליכים מתרחשים בכל סוגי התאים (כמו נשימה תאית) ומקצת התהליכים ייחודיים לתאים כלשהם (כמו תהליך הפוטוסינתזה, המתרחש בתאי העלים הירוקים של הצמחים).
המשותף לכל התהליכים האלה הוא שכולם תהליכי חילוף חומרים (מטבוליזם), כלומר, תהליכים שבהם חומרים נבנים, מתפרקים ומשתנים. כל התהליכים האלה מזורזים ע"י אנזימים.
שאלה:
אילו תהליכי חילוף חומרים מתרחשים בתאים? תנו דוגמאות.

4. דוגמאות לתהליכי חילוף חומרים
נשימה תאית (במיטוכונדריה)
שכפול DNA (בגרעין)
הרכבת חלבונים בתהליך תרגום
(בריבוזומים)
יצירת RNA בתהליך תעתוק
(בגרעין)
תהליכי פירוק חומרים שונים (בליזוזום)
הרכבת ליפידים שונים כגון פוספוליפידים (בציטופלסמה)

5. שאלה 1: חילוף חומרים בתא
שאלה 1:
חילוף חומרים (מטבוליזם) בתא של יצור חי הוא בעיקרו:
א. פעולה של ויסות חום בתא.
ב. פירוק והרכבה של תרכובות בסיוע אנזימים.
ג. קליטת חומרים מבחוץ והפרשת חומרים החוצה.
ד. מעבר מומסים מריכוז גבוה לריכוז נמוך.

6. תשובה
שאלה 1:
חילוף חומרים (מטבוליזם) בתא של יצור חי הוא בעיקרו:
א. פעולה של ויסות חום בתא.
ב. פירוק והרכבה של תרכובות בסיוע אנזימים.
ג. קליטת חומרים מבחוץ והפרשת חומרים החוצה.
ד. מעבר מומסים מריכוז גבוה לריכוז נמוך.
תשובה:
התשובה הנכונה היא ב'.
שימו לב!!!
תשובה ג' מייצגת תפיסה שגויה (טעות נפוצה) של תלמידים, הנובעת מן המינוח (המטעה) בעברית של המונח מטבוליזם=חילוף חומרים. שימו לב לתשובה הנכונה:
חילוף חומרים (מטבוליזם) הוא כלל התהליכים הכימיים המתרחשים בגוף, הכוללים: תהליכי פירוק, הרכבה ושינוי חומרים.

7. כמעט כל האנזימים המוכרים הם חלבונים.
מבנה האנזים
כמעט כל האנזימים המוכרים הם חלבונים.
כמו כל חלבון, גם האנזים בנוי משרשרת של חומצות אמיניות.
בעקבות משיכות בין חומצות אמיניות המצויות באזורים שונים בשרשרת, השרשרת
מתקפלת ליצירת מבנה מרחבי הדומה לפקעת.
לכל חלבון מבנה מרחבי אופייני וייחודי לו.
פעילותם הביולוגית של החלבונים תלויה במבנה המרחבי שלהם. שינויים במבנה המרחבי עלולים לפגוע בפעילות האנזים.
הפעילות האנזימטית של האנזים מרוכזת באזור קטן באנזים, שנקרא אתר פעיל.
האתר
הפעיל
חומצה אמינית

8. + אנזים הייחודיות של האנזים
החומר שהאנזים פועל עליו נקרא סובסטרט (מצע).
החומר שנוצר בסוף התגובה האנזימטית נקרא תוצר.
לדוגמה: בתגובה שבה האנזים קטלאז מזרז פירוק מי חמצן למים ולחמצן, מי חמצן הם הסובסטרט, מים וחמצן הם התוצרים.
האתר הפעיל הוא האזור באנזים שהסובסטרט נקשר אליו, ובו מתרחשת הפעילות האנזימטית.
האתר הפעיל של כל אנזים מותאם רק לסובסטרט שעליו הוא פועל, ולכן כל אנזים פועל על סובסטרט ייחודי לו ומזרז תגובה כימית ייחודית.
אפשר לדמות את ההתאמה המרחבית שבין האנזים לבין הסובסטרט להתאמה שבין מפתח למנעול: כשם שרק מפתח מתאים פותח מנעול כלשהו, כך רק אנזים ייחודי יכול להיקשר לסובסטרט "שלו". +
אנזים
תוצר
סובסטרט
האתר הפעיל
פעילות אנזימטית
כאשר הסובסטרט נקשר לאתר הפעיל של האנזים, הקישור משרה שינויים באתר הפעיל, וכך נוצרת התאמה מושלמת בין האנזים לסובסטרט.

9. דרך פעולת האנזים
עקב התנועה המתמדת של המולקולות נוצרים מפגשים בין האנזים לסובסטרט.
הסובסטרט נקשר לאתר הפעיל של האנזים ונוצר תצמיד אנזים-סובסטרט.
התצמיד אינו יציב. בתוך זמן קצר האנזים גורם לשינוי בסובסטרט, ואז התוצר משתחרר
מהאתר הפעיל של האנזים.
האנזים עצמו משתחרר בסיום התגובה בלי שחל בו שינוי, לכן הוא מסוגל להיקשר שוב לסובסטרט חדש ולזרז תגובה כלשהי מספר רב של פעמים.
אנזים
אתר פעיל
תוצר
תצמיד
אנזים-סובסטרט
סובסטרט
כל מולקולת אנזים יכולה לפעול על עד כמיליון מולקולות סובסטרט בדקה!
האנזימים מאפשרים את קיום התהליכים הכימיים בטמפרטורות הגוף
(לדוגמה o37 בגוף האדם) בלא צורך בחימום.

10. סימולציה: אופן פעולת האנזים
פעילות אנזים: פירוק
פעילות אנזים: הרכבה
פעילות אנזים – פירוק והרכבה

11. שאלה 2
שאלה 2:
בזמן שתגובה אנזימטית מתרחשת במבחנה:
א. כמות המצע (סובסטרט) משתנה, וכמות האנזים כמעט שאינה משתנה.
ב. כמות האנזים משתנה, וכמות המצע כמעט שאינה משתנה.
ג. כמות האנזים וכמות המצע משתנות במידה דומה.
ד. כמות האנזים וכמות המצע כלל אינן משתנות.

12. תשובה
שאלה 2:
בזמן שתגובה אנזימטית מתרחשת במבחנה:
א. כמות המצע (סובסטרט) משתנה, וכמות האנזים כמעט שאינה משתנה.
ב. כמות האנזים משתנה, וכמות המצע כמעט שאינה משתנה.
ג. כמות האנזים וכמות המצע משתנות במידה דומה.
ד. כמות האנזים וכמות המצע כלל אינן משתנות.
תשובה:
התשובה הנכונה היא א'. מאחר שהאנזים מזרז את הפיכת הסובסטרט לתוצר, כמות הסובסטרט יורדת בזמן התגובה האנזימטית. לעומת זאת, האנזים אינו מתפרק ובסיום התגובה חוזר למצבו המקורי, וכך כמות האנזים אינה משתנה.

13. שאלה 3: גרף – השינויים בריכוז הסובסטרט, האנזים והתוצרים
מרכיבים שונים משתתפים בתגובה האנזימטית: אנזים, סובסטרט ותוצר.
לפניך גרף ובו שלוש עקומות המתארות את השינוי בריכוז של מרכיבים אלו בזמן התגובה האנזימטית.
איזו עקומה מתארת את האנזים? איזו עקומה מתארת את הסובסטרט? איזו עקומה מתארת את התוצר? 2 3 1
השינוי בריכוז
זמן

14. מרכיבים שונים משתתפים בתגובה אנזימטית: אנזים, סובסטרט ותוצר.
תשובה
שאלה 3:
מרכיבים שונים משתתפים בתגובה אנזימטית: אנזים, סובסטרט ותוצר.
לפניך גרף ובו שלוש עקומות המתארות את השינוי בריכוז של מרכיבים אלו בזמן התגובה האנזימטית.
איזו עקומה מתארת את האנזים? איזו עקומה מתארת את הסובסטרט? איזו עקומה מתארת את התוצר? 2 3 1
השינוי בריכוז
זמן
תשובה:
עקומה מס' 1 מתארת: אנזים (ריכוזו אינו משתנה).
עקומה מס' 2 מתארת: סובסטרט (ריכוזו יורד).
עקומה מס' 3 מתארת: תוצר (ריכוזו עולה).

15. + שאלה 4: ייחודיות האנזים שאלה 4: מיהו הסובסטרט של האנזים שלפניך?א. ב. ג.

16. + + X תשובה שאלה 4: מיהו הסובסטרט של האנזים שלפניך? אנזים א. ב. ג.
תשובה:
התשובה הנכונה היא א'. האנזים הוא ייחודי לסובסטרט, כלומר, יש התאמה מרחבית בין האתר הפעיל לבין הסובסטרט שהאנזים פועל עליו.
אנזים + X א. ב. ג.

17. שאלה 5: דרך פעולת האנזים
שאלה 5:
התבוננו באיור שלפניכם וזהו את המרכיבים בתגובה האנזימטית. בחרו מבין האפשרויות הבאות:
אנזים, אתר פעיל, סובסטרט, תצמיד אנזים-סובסטרט, תוצר.

18. תשובה
שאלה 5:
התבוננו באיור שלפניכם וזהו את המרכיבים בתגובה האנזימטית. בחרו מבין האפשרויות הבאות:
אנזים, אתר פעיל, סובסטרט, תצמיד אנזים-סובסטרט, תוצר.
תשובה:
אנזים
אתר פעיל
תוצר
תצמיד
אנזים-סובסטרט
סובסטרט

19. שאלה 6
שאלה 6:
התבוננו באיור מן השאלה הקודמת. איזה תהליך האנזים מזרז?
א. יצירת אנרגיה
ב. פירוק
ג. הרכבה
ד. חימום

20. תשובה
שאלה 6:
התבוננו באיור מן השאלה הקודמת. איזה תהליך האנזים מזרז?
א. יצירת אנרגיה
ב. פירוק
ג. הרכבה
ד. חימום
תשובה:
התשובה הנכונה היא ג'. בתגובה האנזימטית המתוארת באיור, האנזים מזרז הרכבה של שני סובסטרטים ליצירת תוצר אחד.
האנזימים מסוגלים לזרז תהליכים כימיים שונים ובהם גם הרכבה ופירוק.

21. שאלה 7
שאלה 7:
איזה מהמשפטים הבאים נכון בנוגע לאנזימים בזמן תגובה אנזימטית? א. מתבלים בזמן התגובה האנזימטית וכמותם פוחתת. ב. פועלים מהר יותר ככל שהתגובה מתקדמת. ג. מתפרקים בזמן התגובה וכמותם פוחתת. ד. אינם מתבלים בזמן התגובה, וכמותם בסיום התגובה שווה לכמותם בהתחלה.

22. תשובה
שאלה 7:
איזה מהמשפטים הבאים נכון בנוגע לאנזימים בזמן תגובה אנזימטית? א. מתבלים בזמן התגובה האנזימטית וכמותם פוחתת. ב. פועלים מהר יותר ככל שהתגובה מתקדמת. ג. מתפרקים בזמן התגובה וכמותם פוחתת. ד. אינם מתבלים בזמן התגובה, וכמותם בסיום התגובה שווה לכמותם בהתחלה.
תשובה:
התשובה הנכונה היא ד'. האנזימים אינם מתפרקים או מתבלים בזמן התגובה האנזימטית. בסיומה הם משתחרים בלי שחל בהם כל שינוי, ומיד הם יכולים לקשור סובסטרט חדש ולזרז עוד תגובה.

23. מעכבי אנזימים: מעכב תחרותי
מעכבי אנזימים הם חומרים הנקשרים לאנזים ומעכבים את פעילותו.
יש שני סוגי מעכבים: מעכב תחרותי ומעכב לא-תחרותי.
1. מעכב תחרותי: חומר בעל מבנה מרחבי הדומה לזה של הסובסטרט. לכן הוא יכול להיקשר לאתר הפעיל של האנזים, ובדרך זו למנוע את קישור הסובסטרט (הוא מתחרה עם הסובסטרט על הקישור לאנזים, ולכן נקרא מעכב תחרותי).
אנזים
סובסטרט
אתר פעיל
מעכב תחרותי
קשור לאנזים

24. אתר פעיל סובסטרט אנזים מעכב לא-תחרותי קשור לאנזים
2. מעכב לא-תחרותי: חומר הנקשר לאנזים שלא באתר הפעיל. הקישור גורם לשינוי במבנה המרחבי של האתר הפעיל, כך שהסובסטרט אינו יכול להיקשר.
שינוי במבנה המרחבי
של האתר הפעיל
אתר פעיל
סובסטרט
אנזים
מעכב לא-תחרותי
קשור לאנזים
הידעתם?
יש רעלים הפועלים בדרך דומה. הם מסוכנים מפני שהם מעכבים את פעילותם של אנזימים חיוניים בגופנו! ואולם, גם תרופות רבות פועלות כך. לדוגמה, האנטיביוטיקה סולפנילאמיד נקשרת לאחד האנזימים החיוניים בחילוף החומרים של חיידקים, ומעכבת את פעולתו. בעקבות זאת החיידקים מתים.

25. שאלה 8: שימוש במעכבי אנזימים ברפואה
התרופה סטטין היא תרופה נפוצה להורדת רמת הכולסטרול בדם. סטטין הוא מעכב תחרותי של אחד מאנזימי הכבד החיוניים לתהליך ייצור הכולסטרול. בחר את המשפט הנכון בנוגע לתרופה:
א. התרופה סטטין היא סובסטרט של האנזים.
ב. התרופה סטטין אינה נקשרת לאנזים באתר הפעיל אלא באזור אחר.
ג. התרופה סטטין נקשרת לאנזים באתר הפעיל וכך מונעת את קישור הסובסטרט.
ד. התרופה סטטין נקשרת לאנזים באתר הפעיל והופכת לתוצר.

26. תשובה
שאלה 8:
התרופה סטטין היא תרופה נפוצה להורדת רמת הכולסטרול בדם. סטטין הוא מעכב תחרותי של אחד מאנזימי הכבד החיוניים לתהליך ייצור הכולסטרול. בחר את המשפט הנכון בנוגע לתרופה:
א. התרופה סטטין היא סובסטרט של האנזים.
ב. התרופה סטטין אינה נקשרת לאנזים באתר הפעיל אלא באזור אחר.
ג. התרופה סטטין נקשרת לאנזים באתר הפעיל וכך מונעת את קישור הסובסטרט.
ד. התרופה סטטין נקשרת לאנזים באתר הפעיל והופכת לתוצר.
תשובה:
התשובה הנכונה היא ג'. מעכב תחרותי נקשר לאתר הפעיל של האנזים, ולכן מפריע לסובסטרט להיקשר.
תשובה ב' אינה נכונה מפני שהיא מתארת מעכב לא-תחרותי.

27. פעילות תקינה של האנזימים הכרחית לשמירה על ההומאוסטזיס בגוף
פעילות תקינה של האנזימים הכרחית לשמירה על ההומאוסטזיס בגוף.
שיבושים בפעולת אנזימים עקב פגמים גנטיים גורמים עלולים לגרום לליקויים ולמחלות קשות.
דוגמאות:
מחלת טאי-זקס
נגרמת בעקבות העדרו של אנזים המזרז תהליך כימי של פירוק שומנים בתאי המוח. הצטברות השומנים שלא התפרקו בתאי המוח, גורמת למחלה קשה המסתיימת במוות בגיל צעיר.
מחלת פנילקטונוריה
נגרמת בעקבות העדרו של אנזים המזרז תהליך כימי של פירוק החומצה האמינית פניל-אלנין. הצטברותה גורמת לפיגור שכלי.
לבקנות
נגרמת מהיעדר אנזים המייצר את הפיגמנט מלנין. ראו את הסימולציה העוסקת בכך.

28. שאלה 9: קישור לרעיונות המרכזיים בביולוגיה
לפניכם שלושה משפטים העוסקים באנזימים, ושלושה רעיונות מרכזיים בביולוגיה.
קשרו בעזרת קו בין המשפט ובין הרעיון הקשור אליו.
משפטים
מבנה האתר הפעיל של האנזים מותאם לסובסטרט.
האנזימים נוצרים בתאים לפי מידע המצוי בגנים. מידע זה מועבר מדור לדור.
ניכר דמיון במבנה הבסיסי ובדרך הפעולה של האנזימים השונים, אך ישנם הבדלים במבנם המרחבי, בסוג הסובסטרט ובתהליך שהם מזרזים.
רעיונות מרכזיים
א. המשכיות תורשתית ורבייה, העברת המידע התורשתי מדור לדור.
ב. התאמה בין מבנה לתפקוד.
ג. אחידות בעקרונות המבנה והתפקוד ושוני בצורה.

29. תשובה
שאלה 9:
לפניכם שלושה משפטים העוסקים באנזימים, ושלושה רעיונות מרכזיים בביולוגיה.
קשרו בעזרת קו בין המשפט ובין הרעיון הקשור אליו.
משפטים
מבנה האתר הפעיל של האנזים מותאם לסובסטרט. רעיון ב'
האנזימים נוצרים בתאים לפי מידע המצוי בגנים. מידע זה מועבר מדור לדור. רעיון א'
ניכר דמיון במבנה הבסיסי ובדרך הפעולה של האנזימים השונים, אך ישנם הבדלים במבנם המרחבי, בסוג הסובסטרט ובתהליך שהם מזרזים. רעיון ג'
רעיונות מרכזיים
א. המשכיות תורשתית ורבייה, העברת המידע התורשתי מדור לדור.
ב. התאמה בין מבנה לתפקוד.
ג. אחידות בעקרונות המבנה והתפקוד ושוני בצורה.

30. האנזימים נוצרים בתהליך תעתוק ותרגום
המידע ליצירת האנזימים (ושאר החלבונים) בתאים מצוי בגנים שב-DNA, והם נוצרים בתהליך תעתוק ותרגום.
הסימולציה "מ-DNA לחלבון פעיל – אנזים ותעלה" מתארת יצירת חלבון בתהליך תעתוק ותרגום, התקפלות החלבון ופעילותו.

31. סיכום: האנזימים – מבנה ואופן פעולה
האנזימים הם חלבונים המזרזים את תהליכי חילוף החומרים בגופם של יצורים חיים.
האתר הפעיל הוא האזור באנזים שהסובסטרט נקשר אליו ובו מתרחשת הפעילות האנזימטית.
יש התאמה בין המבנה המרחבי של האתר הפעיל של האנזים ובין הסובסטרט.
עם קישור הסובסטרט לאתר הפעיל של האנזים, נוצר תצמיד אנזים-סובסטרט, והאנזים מזרז
את הפיכת הסובסטרט לתוצר.
בסיום התגובה האנזימטית האנזים חוזר לצורתו המקורית, ויכול לפעול על עוד מולקולות מצע
מאותו הסוג.
האנזים ייחודי לסובסטרט מסוים ולתהליך כימי מסוים.
מעכב תחרותי נקשר לאתר הפעיל של האנזים ומונע את קישור הסובסטרט.
מעכב לא-תחרותי נקשר לאנזים באזור שונה מהאתר הפעיל וגורם לשינוי במבנה המרחבי של
האנזים, ובעקבות זאת פעילותו של האנזים נפגעת.
מושגים חשובים:
אנזים, אתר פעיל, סובסטרט=מצע, תוצר, תצמיד אנזים-סובסטרט, מעכב תחרותי,
מעכב לא-תחרותי, חילוף חומרים (מטבוליזם).

32. בקרה של הפעילות האנזימטית בתא
בכל תא של יצור חי מתרחשים בו בזמן מאות ואף אלפי תהליכים אנזימתיים שונים בתיאום מופלא ביניהם. התיאום מתבצע הודות לפעולתם של מנגנוני בקרה הקובעים:
אילו אנזימים יפעלו
מה עוצמת פעולתם ואת עיתויה
באיזה מקום בתא הם יפעלו
הבקרה על פעילות האנזימים בתא נעשית בכמה רמות. ביניהן:
בקרה ברמת ייצור האנזימים: מנגנוני בקרה הקובעים אילו גנים יתבטאו בתא, כלומר יגרמו ליצירת אנזימים*. לדוגמה: הגן ליצירת האנזים היוצר מלנין (פיגמנט חום) יתבטא בתאי העור, אך לא בתאי השריר.
בקרה ברמת פעילות האנזימים: מנגנוני בקרה הקובעים את עוצמת פעילות האנזים ואת משך הפעילות. בקרה באמצעות התוצר הסופי: זה אחד המנגנונים הנפוצים, ועל כך בשקף הבא.
* נעסוק בתהליך יצירת חלבונים בתא במצגת "מ-DNA לחלבון".

33. בקרה באמצעות התוצר הסופי + שאלה 9
רבים מן התהליכים בתא מתרחשים באמצעות שרשרת של תגובות אנזימטיות, כלומר, במסלול ייצור של חומר כלשהו, יש כמה שלבים שבהם האנזימים פועלים זה אחר זה, עד לקבלת התוצר הסופי.
לעיתים, כאשר מצטברות מולקולות רבות של התוצר הסופי, המולקולות האלה נקשרות למולקולות של האנזים הראשון במסלול, ומעכבות את פעילות האנזים הראשון, ולפיכך את המסלול כולו.
כאשר הריכוז של מולקולות התוצר הסופי יורד, המולקולות של התוצר הסופי מתנתקות ממולקולות האנזים, ושרשרת התגובות האנזימטיות חוזרת לפעול.
סובסטרט 1
תוצר ביניים 2
שהוא גם -
סובסטרט של אנזים 3
תוצר סופי
תוצר ביניים 1
סובסטרט של אנזים 2
אנזים 1 2 3
עיכוב
בקרה בעזרת התוצר הסופי של המסלול נקראת משוב (Feedback).
זו דוגמה למשוב שלילי: תוצר המסלול מעכב את התהליך שגרם ליצירתו (כלומר, את שרשרת התגובות האנזימטיות).
שאלה 10:
חשבו: מה יכול להיות היתרון של משוב שלילי?

34. תשובה: היתרון בקיום בקרה באמצעות התוצר הסופי
תשובה: היתרון בקיום בקרה באמצעות התוצר הסופי
שאלה 10:
חשבו: מה יכול להיות היתרון של משוב שלילי?
תשובה:
יש היגיון בכך שהתוצר של התהליך יעכב את התהליך עצמו. אם מצטברות מולקולות רבות של התוצר הסופי, סימן שיש כמות מספקת של התוצר הסופי, ואין צורך להמשיך ולייצר אותו, ולפיכך, כדאי להוריד את רמת הפעילות במסלול הייצור.
לדוגמה: אחד התוצרים בתהליך הנשימה התאית הוא ATP. כאשר התא במצב פעילות נמוכה ואין צורך באנרגיה רבה, מצטברות בתא מולקולות ATP, והן מעכבות את אחד האנזימים הראשונים בתהליך הגליקוליזה (כלומר ה-ATP הוא סוג של מעכב).
מה היתרון בכך? התא אינו מפרק גלוקוז ללא צורך, והוא יכול להפנות את הגלוקוז לשימושים אחרים בתא.
סובסטרט 1
תוצר ביניים 2
שהוא גם -
סובסטרט של אנזים 3
תוצר סופי
תוצר ביניים 1
סובסטרט של אנזים 2
אנזים 1 2 3
עיכוב

35. שאלה 11: בקרה של הפעילות האנזימטית בתא
במשוב שלילי:
א. התוצר של תהליך מגביר את התהליך.
ב. התוצר של תהליך מעכב את התהליך.
ג. האטת תהליך אחד גורמת להגברת תהליך אחר.
ד. הגברת תהליך אחד מעכבת תהליך אחר.

36. תשובה
שאלה 11:
במשוב שלילי:
א. התוצר של תהליך מגביר את התהליך.
ב. התוצר של תהליך מעכב את התהליך.
ג. האטת תהליך אחד גורמת להגברת תהליך אחר.
ד. הגברת תהליך אחד מעכבת תהליך אחר.
תשובה:
התשובה הנכונה היא ב'.

37. שאלה 12: בקרה של הפעילות האנזימטית בתא
לפניך שרשרת של תגובות אנזימטיות (שבה חומר D מתקבל מחומר A). כאשר רמת חומר D עולה מעל סף כלשהו, מולקולות של החומר נקשרות למולקולות של אנזים I ומעכבות את פעולתו. זו דוגמה ל:
א. בקרה בעזרת התוצר הסופי, שמווסתת את כמות חומר A.
ב. שינוי המבנה המרחבי של אנזים III, שעוזר לווסת את כמות חומר D.
ג. משוב שלילי, שמווסת את כמות חומר D.
ד. משוב שלילי, שמווסת את כמות חומר A.

38. תשובה
שאלה 12:
לפניך שרשרת של תגובות אנזימטיות (שבה חומר D מתקבל מחומר A). כאשר רמת חומר D עולה מעל סף כלשהו, מולקולות של החומר נקשרות למולקולות של אנזים I ומעכבות את פעולתו. זו דוגמה ל:
א. בקרה בעזרת התוצר הסופי, שמווסתת את כמות חומר A.
ב. שינוי המבנה המרחבי של אנזים III, שעוזר לווסת את כמות חומר D.
ג. משוב שלילי, שמווסת את כמות חומר D.
ד. משוב שלילי, שמווסת את כמות חומר A.
תשובה:
התשובה הנכונה היא ג'.
תשובה א' אינה נכונה. אכן, זו דוגמה לבקרה בעזרת התוצר הסופי, אך היא אינה יכולה להשפיע על כמות חומר A מפני שזה הסובסטרט הראשון.
תשובה ד' אינה נכונה. אכן, זה משוב שלילי, אך אינו מווסת את כמות הסובסטרט הראשון.