1. מצגת זו היא חלק מסדרת מצגות בנושא 'טבע ועיר בעולם משתנה'
מצגת זו היא חלק מסדרת מצגות בנושא 'טבע ועיר בעולם משתנה'. סדרה זו משלימה את אתר 'משאבי הטבע ברשת' - של קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב.
מצגת זו נכתבה על ידי ד"ר יעל גבריאלי, מנהלת קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב
יעוץ מדעי: פרופ' תמר דיין, ענת פלדמן, לירון גורן וערן לוין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, ענבל בריקנר-בראון, אוניברסיטת בן-גוריון
המצגת נועדה לאפשר שימוש בחומר הגרפי ובתכנים של האתר לצורכי חינוך והדרכה. ניתן להציג את המצגת כמות שהיא או לבנות מצגת משלכם על בסיס השקופיות. מותר, ואף רצוי, לשמור את המצגת על המחשב, להפיץ לתלמידים, לעמיתים ולחברים ולבנות מהשקפים מצגות חדשות. עם זאת, אנא - שמרו על זכויות היוצרים ואל תשנו אף פרט בשקופיות עצמן.
אין לעשות כל שימוש מסחרי או שימוש למטרות רווח בחומרי המצגת.
המצגות נכתבו בתוכנת MS PowerPoint 2003
לקריאה נוספת:
ענבל בריקנר, אקולוגיה עירונית: מושגי יסוד, הגדרות, ותפיסות שונות בסוגיות ניהול טבע עירוני, הוצאת מכון דש"א, ינואר 2008.
דוח המילניום על מערכות אקולוגיות: Millennium Ecosystem Assessment. Chapter 17: Urban Systems
URBAN ECOLOGICAL SYSTEMS: Linking Terrestrial Ecological, Physical, and Socioeconomic Components of Metropolitan Areas1
S. T. A. Pickett,1 M. L. Cadenasso,1 J. M. Grove,2 C. H. Nilon,3 R. V. Pouyat,4 W. C. Zipperer,4 and R. Costanza. Annual Review of Ecology and Systematics. Vol. 32: (Volume publication date November 20015
תמונות משמאל מעלה בכיוון השעון:
זיקית -  Alex Antener,
קוריטיבה -
בזים -
קיר וחלון -
צאלון -
מודיעין -
כלבים -
פרח ופרפר - by tanakawho

2. סדרת המצגות כוללת:
ערים בעולם משתנה – על תהליך העיור בעולם ומחירו הסביבתי
התנאים הא-ביוטיים בעיר – מהם התנאים הפיסיים הייחודים (והמלאכותיים) שהסביבה העירונית יוצרת למגוון היצורים החיים בה
המגוון הביולוגי בעיר –התנאים הייחודים של העיר מעצבים בה חברה ביולוגית ייחודית. המאפיינים של חברה ביולוגית זו.
טיפוח הטבע העירוני – הטבע העירוני יכול לשפר את איכות החיים העירונית בהיבטים שונים. מטרות שונות אלו יובילו את המתכננים לפתרונות שונים. המצגת דנה במגוון היבטים אלו ובדרכים לקדם את הטבע העירוני
מקור התמונה:
Flickr, by tanakawho 2

3. הסביבה העירונית מאופיינת במרכיבים א-ביוטיים ייחודיים מעשי ידי אדם: מבנים מסוגים שונים שנבנו לשימושים שונים, רשתות של תחבורה, חשמל, מים וביוב. בנוסף, קיימים בעיר מספר סוגי מתקנים בהם ישנה פעילות אנושית יחסית נמוכה או שקיים בהם שפע של משאבי מזון לבעלי חיים המאפשר התפתחות של טבע עירוני עשיר במיוחד: בגנים ובפארקים, אתרי פסולת, בתי קברות ובין מסלולי ההמראה של שדות תעופה.
בנוסף לצמחיה ולמגוון בעלי החיים והמיקרואורגניזמים שהיו קיימים בסביבה לפני הקמת העיר הפעילות האנושית הביאה עמה לסביבת העיר צמחי נוי, חיות מחמד, מזיקים ומחלות. כל השינויים האלו שינו את הטבע של העיר.
הרשימה מתוך:
M. J. McDonnell and S. T. A. Pickett. Ecosystem Structure and Function along Urban-Rural Gradients: An Unexploited Opportunity for Ecology. Ecology, Vol. 71, No. 4 (Aug., 1990), pp Published by: Ecological Society of America
מקור התמונה: 3

4. המגוון הביולוגי נמצא בכל מקום ברחבי העיר – מאדנית פרחים על אדן החלון ועד למתחמים גדולים של מספר דונמים שנותרו ללא פיתוח עירוני. לעתים המגוון הביולוגי הוא בדמות שריד בודד לטבע המקומי – עץ אלון או שקמה גדולים, מצוק כורכר וכדומה. לעתים המגוון הביולוגי מצוי בגינות בתים או בגינות שכונתיות קטנות. במקרים אלו הרכב הצמחייה הוא בדרך כלל של צמחי תרבות, מרביתם מיובאים מחו"ל. בפארקים העירוניים בדרך כלל נמצא שטחי מדשאות נרחבים. בערים רבות, במיוחד באלו שיש בהן שכונות פרברים, אפשר למצוא מתחמי טבע מקומי – אלו הם אזורים שלא עברו פיתוח מכוון אבל בודדו מהשטחים הטבעיים שמחוץ לעיר. בנוסף לכך, העיר נמצאת במגע עם אזורים טבעיים או חקלאיים בשוליה. 4

5. אחת ההשלכות החמורות של תהליך העיור הוא קיטוע של בתי גידול
אחת ההשלכות החמורות של תהליך העיור הוא קיטוע של בתי גידול. לקיטוע יש השלכות על התנאים הא-ביוטיים והביוטיים של בתי הגידול שעברו קיטוע. בעיר נותרים לעיתים מקטעים טבעיים או טבעיים למחצה, בגדלים שונים, מנותקים זה מזה ומהשטחים הפתוחים והטבעיים שמחוץ לעיר. כל אחד מהמקטעים הוא בעל ערך עבור המערכת האקולוגית שבה הוא מתקיים, אך ככל שהמקטע מבודד יותר, ערכו כשטח טבעי הולך ומצטמצם. מקטע מבודד, גם אם הוא מוגן כשמורה או פארק עירוני ואפילו אם נראה ירוק, הוא לעתים דל במגוון ביולוגי.
מקור התמונה: WIKI, צילום: אבישי טייכר 5

6. העיר אינה מקשה אחת אחידה של סביבות חיים, לא לאדם ולא למגוון המינים שבעיר (צמחים ובעלי חיים). אם בוחנים את מגוון הנופים בעיר מנקודת המבט של המגוון הביולוגי, אפשר להבחין בכמה תצורות נוף:
נוף טבעי: ביוטה מקורית טבעית, מקומית שאינה מנוהלת על ידי בני אדם.
נוף טבעי מנוהל: מורכב ממינים מקומיים או שאינם מקומיים, טבעיים או מיובאים, המנוהלים על ידי בני אדם.
נוף חקלאי: שטחי חקלאות, גידולים או שטחי מרעה.
נוף פרברי: צפיפות נמוכה עד בינונית של בתים, חצרות וכבישים.
נוף עירוני: בתי מגורים צפופים, מבנים מסחריים, כבישים ומשטחים סלולים ומרוצפים.
תצורות הנוף השונות מהוות רצף המשכי ומשתלבות זו בזו. עם זאת, מרבית בתי הגידול בעיר מבודדים זה מזה. לקיטוע של בתי הגידול השפעה עצומה על עושר המגוון הביולוגי המתקיים בהם.
מקור התמונה: 6

7. במבט גס, המתמקד בעיקר בצמחייה שבעיר, ניתן להבחין במפל (גרדיאנט) של שינוי הסביבה ממרכז העיר, שבו המאפיינים העירוניים הם המובהקים ביותר, ועד לשטחים הפתוחים שמחוץ לה. ניתן לראות כי מידת הבינוי ופעילות האדם לאורך המפל עירוני-כפרי מובילה לירידה בעושר המינים (מספר המינים) ככל שמתקדמים למרכז העיר. עם זאת, ישנם גורמים רבים נוספים לאורך המפל המשפיעים על מגוון המינים כמו למשל זמינות של משאבי מזון או לינה. לכן לכל מין ומין יש דפוסי פיזור שונים, התלויים בין היתר ביכולת שלו להסתגל לשינויים מעשה ידי אדם בבית הגידול.
מקור התמונה: ©DPZ & Co.. 7

8. מחקרים רבים על קבוצות רבות של יצורים, כולל מיני צמחים, ציפורים ופרפרים, זוחלים, פרוקי רגליים ויונקים מראים שעושר המינים הנמוך ביותר לאורך המפל העירוני-כפרי נמצא בסביבה הבנויה במרכז העיר. במחקרים אלו נמצא שמספר המינים במרכז העירוני הוא פחות מחצי מאשר בחלקים הכפריים או בשטחים הטבעיים בשולי העיר.
פירוט נוסף על מחקרים אלו בעבודתה של ענבל בריקנר-בראון.
פירמידה: 8

9. במקביל לירידה שבדרך כלל נצפית בעושר המינים לאורך המפל העירוני-כפרי, מהשטחים הטבעיים שמחוץ לעיר ועד למרכז העיר, חוקרים הבחינו כי ישנה עלייה בעושר המינים באזורים מסוימים בעיר. ישנם אזורים בעיר שבהם עושר מיני הצומח הוא גדול יותר מאשר בשטחים הטבעיים שמחוץ לעיר. תופעה זו מוסברת על ידי כמה גורמים:
באזורים הפרברים מידת העיור מועטה יחסית; צפיפות הבינוי נמוכה והבתים טובלים בירק וסמוכים לשטחים טבעיים או חקלאיים. כתוצאה מכך נוצר מגוון גדול יותר של בתי גידול שונים זה לצד זה. טיפוח גינות פרטיות, נטיעת עצים והקמה של גינות ציבוריות תורמים לגיוון בבתי הגידול וכתוצאה מכך לעליה במגוון המינים המקומי. בנוסף לכך, במקרים רבים בצפיפות עיור נמוכה נכלאים בעיר שרידים של מערכות טבעיות (יערות, ביצות, נופי מים וכו'), שרידים של נוף כפרי (אחו, מרעה, שרידי חקלאות) ומיוצרים שטחים ירוקים מטופחים (פארקים ציבוריים, בתי קברות, גינות פרטיות וגינון עירוני). אלו נוספים לאתרים עירוניים (מפעלים תעשייתיים, אתרי בניה, מחצבות, צירי תחבורה, פסי רכבת שולי כביש וכד') ולמבנים (בניינים, קירות, חומות, גשרים ומדרכות).
הגינון כולל בדרך העשרה במינים או החלפה של הצמחייה המקומית במינים זרים.
בנוסף לגיוון בבתי הגידול, בחלק מבתי הגידול ישנה העשרה של משאבים שבאופן רגיל הם מוגבלים. השקיה ודישון מגבירים את היצרנות הראשונית. פסולת אורגנית ואנאורגנית ממזבלות, ערמות אשפה, פסולת בניין, פסולת עלים, שיירי ירקות ממטבחים וחנויות וזיהום תעשייתי ממפעלים תורמים לזמינות גבוהה של נוטריינטים בקרקע ומגדילים את היצע המזון לבעלי החיים. לעתים קרובות צמחי התרבות נושאים פירות וזרעים הנאכלים על ידי בעלי חיים, בעיקר ציפורים ועטלפים. כמו כן, יש בעלי חיים שהסתגלו לצריכה ישירה של מזון המסופק בידי בני אדם באופן מקרי או מכוון (תחנות האכלה).
סיבה אפשרית נוספת לעלייה בעושר המינים באזורים מסוימים של העיר היא שינויים פיזיולוגים בגורמים סביבתיים כתוצאה מפעילות האדם, כגון עלייה בטמפרטורות, האופיינית לגראדיאנט העירוני-כפרי, והיכולים לעודד את קיומם של מינים שונים. לדוגמה, מקורם של צמחי תרבות רבים המיובאים לאזורים הממוזגים הוא באזורים חמים, והם מסתגלים בקלות לתנאים העירוניים.
לסיכום, עושר המינים הגבוה באזורים בעיר הנתונים תחת השפעה אנושית נמוכה או בינונית נובע מנוכחותם של מינים זרים ושל מינים מקומיים נפוצים המשגשגים בקרבת אדם ומסוגלים לנצל למחייתם משאבים שמקורם באדם לצד מגוון של משאבים טבעיים. כמו כן, הגידול באחוז השטח המופרע והעלייה המתמדת בעוצמת ההפרעה משנים את בית הגידול באופן קיצוני. בעקבות כך נוצרות הזדמנויות למינים זרים של צמחים ובעלי חיים לנצל את מקורות החדשים ולתפוס מקומות פנויים.
מקור תמונה: פארק הירקון 9

10. מגמה נוספת שמאפיינת את המפל העירוני-כפרי היא העלייה במספר המינים הזרים עם העלייה במידת העיור והתגברות השפעת הפעילות האנושית. מגמה זו נמצאה נכונה עבור צמחים, יונקים, עופות ופרוקי רגליים.
נמצא כי הצמחייה העירונית עשירה במיוחד הודות ליבוא מינים זרים לגינון ופלישתם של מינים זרים אחרים. ב-54 ערים במרכז אירופה שיעור מיני הצמחים הזרים נע בין 20% ל-60%.
גם אוכלוסיות של פרוקי רגליים מגוונות יותר באזורים עירוניים מאשר באזורים כפריים הודות לנוכחותם של מינים זרים. מגוון המינים בכל אזור ואזור בעיר תלוי במרחק מאוכלוסיית המקור, אופי ניצול השטח, גיל האזור ושלב הפיתוח בו הוא נמצא. ככל שהאזור ותיק יותר, יש עליה במגוון המינים.
בסיאטל, וושינגטון, הרכב האוכלוסייה של יונקים קטנים השתנה ממינים מקומיים בלבד לאוכלוסיות מעורבות של מינים מקומיים ומינים זרים עם המעבר מנוף טבעי לנוף פרברי ולנוף עירוני.
חלק גדול מהגורמים לעלייה במספר המינים הזרים בעיר קשור בפעילות אנושית. בני אדם מעדיפים מינים מסוימים על פני אחרים ותורמים ישירות להפצתם על ידי טיפוח גינות נוי וגידול חיות מחמד. במקביל לטיפוח מינים מסוימים, ישנו סילוק מכוון של מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים הנחשבים כמזיקים.
תמונות:
מיינה -
דררה - 10

11. שתי תופעות מעניינות נוספות שנמצאו קשורות להיבטים חברתיים-כלכליים של העיר:
קיים קשר בין אחוז המינים הזרים בצמחייה העירונית וגודל העיר. ככל שהעיר גדולה יותר מספר בתי הגידול שהיא מציעה רב יותר ואיתם האפשרויות לצמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים להתקיים.
קיים קשר בין הרמה החברתית-כלכלית ועושר המינים. ככל שהרמה הכלכלית גבוהה יותר, רמת ההשקעה בגינון עולה ועמה גם מספר המינים הזרים המיובאים.
תמונה: 11

12. כפי שראינו, יש כמה דפוסי פיזור של מינים לאורך הגרדיאנט העירוני-כפרי
כפי שראינו, יש כמה דפוסי פיזור של מינים לאורך הגרדיאנט העירוני-כפרי. התגובה ברמת החברה לשינויים הפיזיים לאורך גרדיאנט עירוני-כפרי נובעת מדפוס התגובה של כל מין ומין. כושר ההסתגלות של כל מין לשינויים הסביבתיים, שהם לעיתים קיצוניים, שונה, והפיזור של מיני בעלי החיים במרחב העירוני אינו מקרי.
ניתן לחלק את המינים החיים בעיר לשלוש קבוצות, על פי מידת הקשר שלהם לבני אדם ומידת התלות שלהם במשאבים אנושיים לקיומם:
נמנעים עירוניים (urban avoiders) – בדרך כלל תלויים אך ורק במשאבים טבעיים לקיומם.
מסתגלים עירוניים (urban adaptors) – מסוגלים לנצל משאבים אנושיים לצד מגוון רחב של משאבים טבעיים.
מנצלים עירוניים (urban exploiters) – בדרך כלל מינים קומנסלים, התלויים כמעט לחלוטין במשאבים אנושיים.
תמונות:
עורב אפור –
קיפוד אוכל מזון חתולים
רקפת:

13. נמנעים עירוניים הם לרוב מינים מקומיים שרגישים מאוד לשינויים בבית הגידול ולנוכחות בני אדם והם הראשונים להיפגע כתוצאה מפיתוח עירוני.
תוצאותיהם של מחקרים רבים העוסקים בהתפתחות צמחייה בערים ובעיירות במרכז אירופה מצביעים על ירידה משמעותית באחוז מיני צמחים מקומיים ותיקים (ארכאופיטים, שידוע שהיו בעיר עוד לפני שנת 1500(, ובעיקר במינים בעלי טווח אקולוגי צר ו/או מינים הקשורים לבתי גידול אוליגוטרופיים (עניים בנוטריאנטים). צמחים רגישים לפעילות בני אדם כוללים צמחים המופיעים מאוחר בתהליכי סוקסציה וכאלה הקשורים בבתי גידול לחים, שאובדנם בדרך כלל נובע מניקוז עבור חקלאות והתיישבות ומתהליך בירוא יערות.
במחקר שנעשה באגן אגם טאהו בקליפורניה עושר מיני הטורפים המקומיים ירד באופן משמעותי בהתאם לעלייה במידת הפיתוח העירוני. במחקר אחר נמצא שגם מיני יונקים קטנים מקומיים במרכז אונטריו (קנדה), נמצאו בקורלציה שלילית לרמת הפיתוח.
תמונות: קמפוס טבע 13

14. בעקבות שינוי הסביבה מסביבה טבעית לסביבה עירונית ישנה עליה באוכלוסיות של מינים מסוימים, מקומיים וזרים כאחת. מינים אלו הם מינים שמסתגלים לבתי הגידול הייחודיים שנוצרו בעיר.
לדוגמה, צמחי מעזבות המופיעים מוקדם בשלבי הסוקסציה נפוצים בבתי גידול מטופחים כמו פארקים וגינות פרטיות ובאזורי מסחר ושטחים נטושים. בישראל נפוצים כותלית יהודה (Parietaria judaica), מיני חלבלובים (Euphorbiacea spp.), חלמית (Malva sylvestris ו-Malva nicaeensis) וירבוז (Amaranthus retroflexus). נפוצים גם מינים המופצים באמצעות ציפורים כגון לנטנה (Lantana camara) ומינים המופצים על ידי עטלפים וציפורים כגון פיקוס קדוש (Ficus religiosa) ופיקוס השדרות (Ficus microcarpa).
לעתים קרובות השפע של מיני בעלי חיים בעיר עולה בהרבה על זה שבטבע הודות ליכולת שלהם לנצל קשת רחבה של מזונות, כולל משאבים המסופקים להם בידי אדם כגון עצי נוי, גידולים חקלאיים ואשפה. אחת הדוגמאות הבולטות בישראל למין מקומי שהרחיב את תפוצתו עם העלייה בשיעור ההתיישבות האנושית היא הצופית (Nectarinia osea). מין זה היה נדיר ביותר בראשית המאה ה-20 והוא נמצא בעיקר בעמק הירדן התחתון ובנאות המדבר ליד חופי ים המלח ביריחו ובעין גדי. מאז שנות ה-30 הרחיבה הצופית את תחום תפוצתה בשיעור ניכר. כיום זוהי ציפור נפוצה מאוד בגינות כמעט בכל רחבי הארץ. התפשטותה כנראה באה בעקבות ריבוי גינות הנוי בהן פרחים רבים שופעי צוף כל ימות השנה, כגון היביסקוס סיני (Hibiscus rosa-sinensis). דוגמאות נוספת הן: שחרור (Turdus merula), שמאז ראשית המאה ה-19 הרחיב את תפוצתו ממקום חיותו הראשוני ביערות והחל להסתגל לנופים מעשי ידי אדם בערים, בפארקים ובמטעים, עטלף פרי (Rousettus aegyptiacus) שנפוץ בארץ בעקבות השקמה שהובאה לפני אלפי שנים בידי האדם ופירותיה מהווים מזון קיץ חשוב, קיפוד מצוי (Erinaceus europaeus concolor) שמוצא את מזונו גם במזבלות ומנצל שיירי מזון של בני אדם וחרדון מצוי (Agama stellio) שהוא בעל זיקה למשכנות אדם.
לתפוצתם של מינים סתגלנים תורמת גם העובדה שעל פי רוב אין להם בעיר טורפים טבעיים, כמו במקרה של העורבני (Garrulus glandarius), שהתפשטותו היא, ככל הנראה, כתוצאה משילוב בין גורמים אחדים וביניהם השמדת הניצים ונטיעת מטעי פקאן.
בין מיני העופות הסתגלנים יש ייצוג גבוה למספר גילדות, ביניהן מינים אוכלי-כול כגון מינים ממשפחת העורבים (Corvidae spp.), מינים המוצאים את מזונם על הקרקע (ground forager) כגון דוכיפת (Upupa epops) ומינים אוכלי זרעים כגון פרושים (Fringillidae spp.). אלו מינים הנהנים משפע בתי גידול יצרניים, למשל מדשאות וצמחי תרבות המספקים מקור עשיר של חסרי חוליות, מזון צמחי וזרעים. מינים נפוצים כגון הזרזיר המצוי (Sturnus vulgaris) והנחליאלי הלבן (Motacilla alba) מנצלים איי חום עירוניים כאתרי לינה ומיני סיסים (Apus spp.) מנצלים גגות רעפים ומסילות תריסים למקום לינתם.
במחקר שבחן את ההטרוגניות המרחבית של מיני ציפורים בפארק הירקון בתל אביב תועדו 54 מינים סתגלנים עירוניים שהיוו 57% מכלל מיני הציפורים שתועדו בפארק. בין המינים הנפוצים היו סיקסק (Vanellus spinosus), תור מצוי (Streptopelia turtur), תור צווארון (Streptopelia decaocto), בולבול (Pycnonotus xanthopygos), לבן חזה (Halcyon smyrnensis), פשוש (Prinia gracilis), נקר סורי (Dendrocopos syriacus), ירגזי מצוי (Parus major), ירקון (Carduelis chloris), דוכיפת, שחרור, נחליאלי לבן, צופית ועורבני. באותו מחקר תועדו גם 13 מינים זרים שהיוו 15% מכלל מיני הציפורים שתועדו בפארק. המינים הבולטים מביניהם הם מיינה מצויה (Acridotheres tristis), דררה מצויה (Psittacula krameri), צוצלת (Streptopelia senegalensis), תוכי נזירי (Myiopsitta monachus) וזרזיר בורמזי (Sturnus burmannicus). שאר המינים שתעדו בפארק היו נצלנים עירוניים או מינים נודדים.
גם מקרב היונקים ישנם סתגלנים המוצאים מחסה בעיר ואף מנצלים את מקורות המזון העשירים בה. יונקים מתחפרים נמנעים ממפגש עם בני אדם בעיר ומוצאים בה מקלט בזכות יכולת ההתחפרות שלהם. הם נהנים משורשים, עשבים, צמחי תרבות וחסרי חוליות שהם מוצאים במדשאות עירוניות השופעות. בערים בישראל נפוצים למשל חולדים (Spalax leucodon ehrenbergi). בשדרות רוקח בתל אביב לדוגמה נצפתה מחילת חולד באורך של כמאה מטרים על אי תנועה לאורך אבני השפה. עטלף הפרי המצוי כנראה לא היה בארץ עד לפני 5,000 שנה, אז הובאו לארץ מיני עצי פרי כגון החרוב והשקמה הנושאים פירות כל השנה (גם בחורף). לפני כן לא יכלו העטלפים לשרוד את החורף ללא מזון. כיום זהו מין מתפרץ בעיקר בשל גינון של מיני פיקוס. מין זה מתנחל בחניונים תת-קרקעיים (בתל אביב כמעט בכל חניון) בשל תנאי האקלים הדומים למערה השוררים במקומות אלו.
מקור צילומים:
צופית: ליאור כסלו.
עטלף פרי מצוי: ערן לוין 14

15. אופי התגובה השלישי של מינים לעיר היא של המנצלים העירוניים
אופי התגובה השלישי של מינים לעיר היא של המנצלים העירוניים. אלו מינים שפיתחו תלות במשאבים שמסופקים על ידי האדם או פעילותו ומשגשגים לצד האדם בערים. סילוקם של טורפים גדולים מהמערכת בשילוב עם שפע המזון המסופק בידי בני אדם מאפשר להם להגיע לצפיפות אוכלוסין אדירה. תפוצתם אינה תלויה בסוג הצמחייה בעיר או בפיזור שלה.
מנצלים עירוניים הם חלק מעולם החי והצומח ההומוגני ביותר בעולם. שלא כמו מינים סתגלנים המייצגים, בדרך כלל, מינים מבתי גידול סמוכים לעיר שתפסו את מקומם בשלבים מוקדמים של הסוקצסיה העירונית, מנצלים עירוניים כוללים קבוצת מינים קטנה מאוד, זהה במקומות שונים בעולם, שהסתגלו לסביבה העירונית שעברה שינויים קיצוניים. בית גידול עירוני דומה בדרך כלל יותר לבתי גידול עירוניים אחרים בכל העולם מאשר לכל בית גידול טבעי סמוך לו.
כדי לבחון מהן התכונות המאפשרות לציפורים להפוך לנצלנים עירוניים, בחרו סלעית קרק ואחרים לבחון את התכונות של מספר מיני ציפורים המוגדרים בספרות כנצלנים עירוניים: דרור הבית (Passer domesticus), עורב אפור (Corvus corone), יונת סלעים (Columba livia), צוצלת (Stretopelia senegalensis). כל ארבעת המינים היו המינים היחידים שנצפו בחמישה אתרים שנדגמו במרכז העיר ירושלים ואף הופיעו במספרים גדולים באזורים נוספים בעיר. עורב אפור נמצא ב- 97.5% מ-40 האתרים שנדגמו ברחבי ירושלים, דרור הבית נמצא ב-95% מהאתרים ויונת הסלעים והצוצלת נמצאו כל אחת ב-85% מהאתרים. החוקרים מצאו שמינים נצלנים הם מינים חברתיים יותר וישיבים יותר מאשר מינים סתגלנים. לטענתם החברתיות משפרת את יכולת איתור המזון של הפרטים בקבוצה ומאפשרת להם לגלות ולנצל מקורות מזון חדשים וכאלה שאינם קבועים על ידי העברת מידע ביניהם. כמו כן, החברתיות מקנה יתרון בהתגוננות מפני טורפים ובתחרות על מזון עם מינים אחרים. הישיבות (Sedentariness) מאפשרת לפרטים להגן על תחומי מחיה ועל אתרי חיפוש מזון במשך כל השנה ואף להשתלט על שטחים חדשים. זאת בניגוד למינים נודדים שנאלצים למצוא אתרים חדשים מדי שנה. בהתאם לכך מצאו שאחוז המינים הנודדים מתוך כלל המינים גדל עם הירידה במידת העיור. בנוסף לכך מצאו מגמה ברורה לאורך גרדיאנט עירוני-כפרי בירושלים של היחס בין מינים אוכלי זרעים לבין מינים שתזונתם מתבססת על חסרי חוליות – ככל שמידת העיור גדלה, כך גדל יחס זה.
יונקים מלווי אדם שהפכו לנצלנים עירוניים הם עכבר הבית (Mus musculus) ושני מיני חולדה (Rattus rattus ו-Rattus norvegicus). מבין החרקים התיקן האמריקאי (Periplaneta americana) הוא דוגמה מובהקת לנצלן עירוני.
צמחים מנצלים הם בדרך כלל מיני מעזבות המסוגלים לשאת רמות עקה גבוהות. לרוב אלו מיני עשבוניים ורב-שנתיים המופצים על ידי הרוח ומסוגלים להשתלט על אזורים מסחריים, תעשייתיים ושטחים נטושים או לגדול בין מרצפות וסביב מדרכות. תכונות אופייניות כוללות עמידות בפני רמיסה ויכולת לגדול באדמות דחוסות וסיבולת טובה בפני זיהום ורמות גבוהות של אלקליות וחנקן בקרקע.
קייצת מסולסלת:
תיקן אמריקאי - 15

16. האדם הביא עמו בעלי חיים מבויתים לכל מקום שאליו הגיע
האדם הביא עמו בעלי חיים מבויתים לכל מקום שאליו הגיע. המינים הבולטים והנפוצים ביותר הם הכלב (Canis familiaris) והחתול (Felis catus) המהווים חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בכל מקום על פני כדור הארץ.
ניתן לחלק את המינים המבויתים לשלוש קבוצות לפי מידת הקשר בינם לבין בני אדם:
חיות מחמד: בעלי חיים המתגוררים בבתי בעליהם וכל צורכיהם מסופקים על ידי הבעלים. אם הם אינם יוצאים מבתיהם אין להם השפעה על בעלי חיים אחרים, אך במקרים רבים חיות מחמד (בעיקר חתולים) משוטטות במרחב הציבורי בחופשיות.
חיות רחוב: בעלי חיים מבויתים הנמצאים בתחומי ערים ויישובים או משוטטים בסמוך. הם אינם שייכים לבעלים כלשהם, אך עשויים להסתמך בין היתר גם על משאבים המסופקים על ידי בני אדם באופן ישיר או באופן עקיף (אשפה, שאריות מזון).
חיות שהתפראו: מינים מבויתים החיים ומתרבים בטבע ושורדים בעזרת ציד או חיפוש פגרים. אף אחד מצורכיהם אינו ניתן להם באופן בלעדי על ידי בני אדם.
ההגדרות הללו אינן מוחלטות וקיים רצף בין שלוש הקבוצות, כך שפרט עשוי להשתייך באופן חלקי ליותר מקטגוריה אחת או לעבור מקטגוריה אחת לשנייה. שתי הקבוצות הראשונות נפוצות מאוד בערים. הקבוצה השלישית מתקיימת אומנם מחוץ לעיר, אך אוכלוסיות הערים והיישובים מהוות מקור בלתי נדלה של פרטים חדשים המצטרפים אליה.
פחי אשפה גדושים ופתוחים הם תופעה מוכרת ורווחת כמעט בכל ערי ישראל. במחקר שנעשה בשכונת מגורים קרובה לשוק בירושלים, שבה הארכיטקטורה של המבנים תורמת לצפיפות גדולה של חתולי רחוב הניזונים משאריות מזון בשוק ומפחי אשפה בשכונה, נמצאה צפיפות של לפחות 2,300 חתולי רחוב בוגרים לקמ"ר. בנוסף לכך, בערים רבות בישראל נפוץ המנהג להאכיל חתולי רחוב. על פי אומדנים שונים יש בישראל אלפי מאכילים. בעיר תל אביב לבדה רשומות בעירייה 5,000 משפחות המאכילות חתולים באופן סדיר.
תמונת האכלת חתולים
תמונת כלבים - 16

17. חתולים וכלבים מהווים סכנה ממשית לחיות בר בעיר מכמה סיבות: 1) הם טורפים יונקים קטנים ומגוון רחב של עופות וזוחלים ואף נוטים להרוג יותר מן הדרוש להם להישרדותם. לרוב הם ממשיכים לטרוף גם כאשר כל מזונם מסופק על ידי בני אדם (בעיקר חתולים). במקומות רבים בעולם תועדה השפעת חתולי בית על אוכלוסיית חיות בר ונמצא כי לחתולים השפעה רבה ביותר. חתולים אחראים באופן ישיר להכחדתם ולסיכונם של מינים רבים מקבוצות טקסונומיות שונות. יש דיווחים מארצות שונות (כגון ארצות הברית ואנגליה) על טריפה של מאות מיליוני בעלי חיים קטנים מדי שנה.
יש להדגיש כי חתולים וכלבים, שלא כמו טורפים טבעיים במערכת האקולוגית, הם מחוסנים מפני מחלות וזוכים להגנת בני האדם מפני טריפה. בנוסף לכך יש להם לרוב מקור מזון קבוע, והם אינם מושפעים משינויים בצפיפות אוכלוסיית הנטרפים. בניגוד לטורפים טבעיים, צפיפות האוכלוסייה של חתולים כמעט ואינה מוגבלת על ידי התנהגות טריטוריאלית, ולעתים קרובות הם אף חיים בחבורות, בניגוד לחתול הבר שהוא חיה יחידאית. כמו כן בניגוד לטורפים ליליים אחרים חתולים וכלבים בעיר אינם חוששים מבני אדם והם פעילים גם בשעות היום. כתוצאה מכך גדל זמן חיפוש המזון ומגוון מיני הטרף הפוטנציאליים שלהם ביחס לטורפים אחרים.
מכיוון שאוכלוסיות החתולים בעיר צפופות בדרך כלל יותר מאשר אלה של חיות בר הם מהווים מאגר קבוע של מחלות כגון כלבת, שרטת החתול וטפילים חיצוניים ופנימיים. חלק מהמחלות עלולות לעבור גם לבני אדם במגע ישיר עם חתולים או עם גלליהם.
מקור התמונה: 17

18. יש הסבורים שמכיוון שבעיר יש פחות טורפים והמזון זמין ושופע, הרי שבעלי חיים בבתי גידול עירוניים חשופים פחות לעקה מאשר קרוביהם בבר. זוהי תפיסה מוטעית ביסודה, משום שבעלי החיים בעיר מתמודדים עם לחצים רבים ומגוונים, שונים מאוד מאלו שבטבע. בתגובה לעקה עשויים בעלי חיים לשנות את אסטרטגיית היסטוריית החיים (life history strategies) האחראית להצלחתם בסביבה הטבעית ולעבור שינויים ביולוגיים והתנהגותיים כהתאמה לסביבה החדשה:
שינוי בדפוס שעות פעילות. עיקר הפעילות האנושית בעיר מתרחשת בשעות היום. חלק מהטורפים ומינים רגישים נוספים החיים בעיר משנים את שעות הפעילות שלהם לשעות של בין הדמדומים או ללילה. כתוצאה מכך בעלי חיים אלו בעיר פעילים פחות מאשר קרוביהם באזורים שאינם נתונים להשפעת בני אדם. בשל כך נמנעת מהם הגישה למיני טרף הפעילים בשעות היום. לשינוי דפוס שעות הפעילות עלולה להיות השפעה על תזונה, יכולת הרבייה, חשיפה למחלות, מצב גופני ושרידות.
שינוי התפוצה המרחבית;בגלל קיטוע של בתי הגידול ושינוי בזמינות ובפיזור המזון. לבעלי חיים בעיר יש נטייה להתקבץ סביב מקורות מזון זמינים (פחי אשפה, תחנות האכלה וכו'). כתוצאה מכך יש ירידה בגודל תחום המחיה של פרטים ועלייה בצפיפות האוכלוסייה. גם מרחק ההפצה של פרטים צעירים בעיר עלול להיות קטן יותר מאשר מחוצה לה בגלל הזמינות הנמוכה של בתי גידול מתאימים ואזורים עם פעילות אנושית מוגברת אשר מעכבים את התפוצה. מרחקי התפוצה הקצרים תורמים לעליה בצפיפות האוכלוסייה.
תמונה: 18

19. שינויים בתזונה. בני אדם בעיר מספקים מזון עשיר לבעלי חיים באופן קבוע (מתקני האכלה לציפורים, תחנות האכלה). הגישה למזון מעלה את יעילות חיפוש המזון, דבר שיכול להוביל לשינויי ברבייה. גם ניצול מקורות מזון אנושיים מזדמנים (פסולת, חיות דרוסות וכד') על ידי ציפורים וטורפים בינוניים מביא לשינויים בתזונה. עקב כך ישנה עליה בצפיפות האוכלוסיות של מינים רבים וכתוצאה מכך גוברת החשיפה למחלות וחלים שינויים המשפיעים על יכולת הרבייה, המצב גופני והשרידות.
שינויים ברבייה. שיפור בזמינות המזון ולעיתים גם באיכותו מובילים לעלייה בקצב הרבייה. בתנאים סביבתיים נוחים בעלי חיים מסוימים כגון חתולים עשויים להתרבות במהלך כל חודשי השנה ולהוליד מספר צאצאים גבוה יותר מאשר קרוביהם בבר. בנוסף לכך יש עלייה במספר ובשרידות הצאצאים, תופעות המובילות בסופו של דבר לעלייה בצפיפות האוכלוסייה. אל מול כל השינויים הללו בעלי החיים בעיר מתמודדים עם מצבי עקה כתוצאה מפעילות בני אדם (חום, רעש, זיהום וכד') שגם להם השפעה מכרעת על היבטים שונים של רבייה, כגון תזמון מועד הרבייה, מספר הצאצאים, חיזור ופגישת בני זוג. לדוגמה, עורבני פלורידה (Florida scrub jay, Aphelocoma coerulescens) בבתי גידול עירוניים מקדימים את זמן הרבייה בכשלושה שבועות לעומת קרוביהם בבר. זיהום רעש בעיר עלול לפגוע בהצלחת הרבייה של מינים שהתנהגות החיזור שלהם היא שירה. מדענים השוו בין שירתם של ירגזים (Parus major) במרכזן שלעשר ערים אירופאיות לשירתם ביערות סמוכים ומצאו שהשירים החשובים למשיכת בני זוג ולהגנה על טריטוריה קצרים ומהירים יותר בעיר מאשר ביער. בנוסף לכך, הירגזים בעיר שרו בתדר גבוה יותר בהתאם לצורך להתחרות בקולות סביבתיים נמוכי-תדר, כגון שאון המכוניות.
תמונה: 19