Download presentation
Presentation is loading. Please wait.
Published byΓεώργιος Διαμαντόπουλος Modified over 6 years ago
1
דרור תמיר נוירופסיכולוגיה: מבנים ותהליכים
2
רקע מחקרי Functional connectivity – FC-MRI – בודקים את הקשר הטמפורלי של סיגנל BOLD (Blood oxygenation level-dependent) באזורי מוח שונים. על ידי כך ניתן לאפיין רשתות מוחיות במנוחה ורשתות הפעילות בעת התנהגות מוגדרת כגון שפה או קשב.
3
מטרות המחקר הערכת הקשר בין BOLD FC לבין ליקויים התנהגותיים בחולים שעברו אירוע מוחי. באופן ספציפי מנסה המחקר לראות אם לקות התנהגותית קשה יותר קשורה לפגיעה קשה יותר ב-FC של רשתות מסוימות ושקשר זה נמשך גם בעת תקופה ההחלמה. הערכת השינויים ב-BOLD אצל חולים הסובלים מהזנחת צד.
4
הזנחת צד – מיקום הפגיעה הזנחת צד נקשרה למספר אזורים מוחיים – Inferior parietal lobe, superior temporal gyrus, Subcortical nuclei, inferior frontal cortex. המחקר הנוכחי עולה בקנה אחד עם הממצאים הנ"ל כאשר מתייחס ללקות ברשתות פרונטו-פריאטליות כמקור להזנחת צד.
5
הזנחת צד – הרשתות הפגועות
החוקרים מציעים שתי רשתות פרונטופריאטליות שקשורות לשליטה בקשב: הרשת הדורסלית – אחראית על קשב למרחב החוץ גופי ובחירת גירויים בעיקר בצד הקונטרלטרלי. רשת זו ממוקמת ב-Intraparietal Sulucs (IPS) וב-Frontal Eye Field (FEF). הרשת הונטרלית – נחוצה לאיתור גירויים ואוריינטציה לגירוי בולט בלתי צפוי בשני שדות הראייה. רשת זו ממוקמת בהימספרה ימין ב-Tempoparietal Junction (TPJ) וב-Ventral Frontal Cortax (VFC).
6
רשתות קשב B - באדום וצהוב זה הרשת הדורסלית – רואים שזה בילטרלי
C – באדום וצהוב זה הרשת והנטרלית – רק בהמיספרה ימין
7
הזנחת צד – הרשתות הפגועות
נמצא שאירועים מוחיים בד"כ פוגעים ברשת הונטרלית ולא ברשת הדורסלית. עם זאת החוקרים הראו בעבר במשימת קשב מרחבי ויזואלי שיש חוסר איזון בפעילות של הקורטקס הפריאטלי דורסלי (היפואקטיביות בצד ימין והיפראקטיביות בצד שמאל). חוסר האיזון הזה קשור למידת חוסר הקשב לצד הנגדי לפגיעה. כמו-כן, חוסר איזון זה נוטה להחלים עם הזמן. ממצאים אלו מקשרים בין פגיעה ברשת הונטרלית לבין לקות בתפקוד של הקורטקס הפריאטלי דורסלי.
8
המחקר הנוכחי הממצאים הנ"ל הראו תגובות תלויות משימה רק באזורי מוח בודדים (הקורטקס הפריאטלי דורסלי) ולא ברשתות. המחקר הנוכחי בדק את פעילות הרשת הונטרלית והרשת הדורסלית על ידי FC MRI אצל חולים בעלי הזנחת צד בשלב האקוטי ובשלב הכרוני. כמו-כן, המחקר בדק את המתאם בין מדדי ה-FC לבין ביצוע במשימת קשב מרחבי ויזואלי.
9
מהלך המחקר הגדירו שני סטים של ROI על פי מחקרי fMRI קודמים שבדקו אזורים הפעילים בזמן מטלות הדורשות קשב. שני הסטים של ROI עברו תיקוף להיותם רשת בעזרת FC אצל נבדקים בריאים שביצעו מטלה המבוססת על פרדיגמת פוזנר. במסגרת המטלה הנבדקים נדרשו להגיב לגירוי שהוצג על מסך מחשב באחד משדות הראייה לאחר שניתן להם רמז (חץ) נכון או מטעה. השינויים שנמצאו ברשת אחת היו בלתי תלויים במידה רבה ברשת השנייה. מטלת פוזנר – החץ הראה איפה יופיע הגירוי. ב-75% מהמקרים החץ הראה לכיוון הנכון וב-25% הוא הראה לכיוון ההפוך. המחקר מתייחס לשני מדדים – זמן תגובה ואחוז טעויות.
10
פרדיגמת פוזנר Fixation Valid cue * Target
11
רשתות קשב A – בכתום אזורי ROI של הרשת הדורסלית ובצהוב ROI של הרשת הונטרלית. B - באדום וצהוב זה הרשת הדורסלית – רואים שזה בילטרלי C – באדום וצהוב זה הרשת והנטרלית – רק בהמיספרה ימין
12
מהלך המחקר על פי הרשתות שהוגדרו בדקו FC בחולים בעלי הזנחת צד ובנבדקי ביקורת מתאימים מבחינת גיל ונבדקי ביקורת צעירים יותר. במחקר נבדקו 11 חולים שעברו אירוע מוחי בצד ימין ו-12 נבדקי ביקורת באותו הגיל. המחקר הוא מחקר אורך – בדקו את החולים בשלב האקוטי (בסביבות 30 יום) ובשלב הכרוני (בסביבות 40 שבועות) של הזנחת הצד.
13
הנבדקים במחקר בתמונה הימנית רואים את מידת החפיפה בפגיעה בין האזורים.
בתמונה השמאלית בכחול זה פגיעה ב-4 עד 7 נבדקים ובסגול 1 עד 3. למטה רואים את הביצוע של נבדקים נורמלים והחולים בפרדיגמת פוזנר. ראשית רואים שהרמז עזר לכלל הנבדקים (valid לעומת invalid). שנית רואים שיש החלמה מהשלב האקוטי לשלב הכרוני.
14
תוצאות המחקר – הרשת הדורסלית
בבדיקת הרשת הדורסלית מצאו ליקוי ב-FC בתפקוד ה- posterior intraparietal sulucs (pIPS) הימני והשמאלי. ממצא זה משחזר את ממצאי המחקרים הקודמים באשר לתפקיד ה-IPS בהזנחת צד. חל שיפור בתפקוד הרשת הדורסלית עם הזמן.
15
הרשת הדורסלית A - רואים ירידה ב-FC ב-pIPS בין שני הצדדים בחולים אקוטים ובכרונים זה דומה לזה של הביקורת. B – פעילות מוחית תלוית משימה בכל אחד מהצדדים – אצל האקוטים יש פחות פעילות ופחות מתאם בין הצדדים לעומת הכרונים. D – ככל שהביצוע במשימת פוזנר טוב יותר כך המתאם בין הצדדים גבוה יותר.
16
תוצאות המחקר – הקורטקס הויזואלי
בבדיקה שנערכה באותו האופן על הקורטקס הויזואלי נמצא שה-FC הבין המיספריאלי היה תקין אצל חולים בעלי הזנחת צד. כלומר הליקוי בהזנחת צד איננו נובע מליקוי תפיסתי ויזואלי אלא מליקוי קשבי.
17
תוצאות המחקר – הרשת הונטרלית
גם ברשת הונטרלית היה ליקוי ב-FC אך בניגוד לרשת הדורסלית לא חל בו שיפור עם הזמן. הליקוי ב-FC ברשת הונטרלית היה בתזמון הטמפורלי של ה-Middle frontal gyrus (MFG) ושל ה-Superior temporal sulcus (STS).
18
הרשת הונטרלית A – ביחס לנבדקי ביקורת רואים שגם החולים האקוטים וגם הכרונים מראים חוסר קורלציה בפעילות של ה-STS וה-MTG. C – נמצא קשר בין חוסר התיאום של ה-MTG וה-STS לבין תפקוד נמוך במשימת פוזנר.
19
עצור סוסים! מה היה לנו בעצם?
אירוע מוחי שגורם להזנחת צד גורם ל: הפרעה ב-FC בין הקורטקס הפריאטלי דורסלי הימני לשמאלי בשלב האקוטי. הפרעה נמשכת ב-FC של מספר אזורים ברשת הונטרלית. שני הנ"ל קשורים לביצוע לקוי במשימת קשב מרחבי. בהמשך החוקרים ניסו לבדוק אם קיים קשר בין הביצוע הלקוי לבין חוסר תיאום של ה-pIPS לבין הרשת הונטרלית. מנסים לחבר בין הרשת הונטרלית לרשת הדורסלית
20
תיאום בין הרשת הונטרלית לדורסלית
A – המתאם המדובר B – אזור חפיפה בין שתי הרשתות – נמצא ב-MFG וככל הנראה מהווה מקור לתיאום בין הרשתות. מצאו מתאם בין ה-FC של ה-MFG-STS לבין ה-pIPS בחולים אקוטים. מתאם זה לא נמצא בנבדקי הביקורת.
21
השוואה בין חולים החוקרים חילקו את החולים לפי חומרת הזנחת הצד בשלב האקוטי. החולים בעלי התפקוד הנמוך יותר היו בעלי פגיעה ב- arcuate fasciculus (AF) וב-superior longitudinal fasciculus (SLF) לעומת החולים בעלי התפקוד הגבוה יותר שלא סבלו מפגיעה באזורים אלו. פגיעה באזורים אלו יכולה להסביר את הקשר בפעילות הלקויה של הרשת הונטרלית והרשת הדורסלית. בניתוח מקרה נמצא שפגיעה ב-pIPS איננה גורמת בהכרח להזנחת צד בולטת אלא רק בהינתן פגיעה של הרשת הונטרלית. הממצאים תומכים בשילוב של המערכת הונטרלית והדורסלית בהזנחת צד.
22
דיון ומסקנות פגיעה ברשת הונטרלית הימנית גורמת באופן ישיר לליקויים לא לטרלים ובאופן עקיף (דרך הרשת הדורסלית) לליקויים לטרלים. ובפרט, ה-pIPS הוא האזור הדומיננטי ביותר ביצירת הליקויים הלטרלים של הזנחת צד. בשלב האקוטי אוריינטציה לגירויים דורשת תיאום בין אזורים פריאטלים ברשת הונטרלית (המעורבית באיתור גירויים) לבין אזורים פריאטלים ברשת הדורסלית (המעורבים בשינויי קשב).
23
דיון ומסקנות למרות שיש לכאורה דיסוציאציה בין הרשת הונטרלית והדורסלית בפועל הן קשורות זו לזו ומשפיעות זו על זו. לפי ממצאי המחקר יש תמיכה שה-Middle frontal gyrus (MFG) היא נקודת הקישור בין הרשת. בשלב הכרוני השיפור בביצוע נבע משיפור ב-FC של הרשת הדורסלית אך לא הונטרלית. מאחר והרשת הונטרלית ממוקמת בהמיספרה ימין בלבד יש נטייה גבוהה יותר לפתח הזנחת צד לאחר אירוע בהמיספרה ימין. Back to Main
Similar presentations
© 2025 SlidePlayer.com. Inc.
All rights reserved.