1. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
פרויקט מדד העוצמה הצבאית
הפרויקט שיוצג לפניכם הוא חדשני למדי בכך שהוא מאמץ מתודולוגיות וטכנולוגיות של קבלת החלטות לתחום ההערכה והמדידה של עוצמה צבאית.
הפרויקט מאמץ שיטות מקובלות לעיצוב מדדים כמו מדד יוקר המחיה.
הפרויקט היא פרי עבודת צוות מאומצת למדי במשך כמה חודשים.
ברצוני להודות בשמכם לאנשי הצוות על תרומתם בפגישות ובישיבות רצופות דיונים סוערים וויכוחים ארוכים.
תא"ל (מיל) גיורא גורן, אלוף (מיל) שלמה גזית, תא"ל (מיל) עמוס גלבוע, תא"ל (מיל) אלון דומניס, תא"ל יעקוב זיגדון מפקד המכללה לפיקוד ומטה, מר אמרי טוב (כלכלן משהב"ט לשעבר), אלוף (מיל) אבי יערי, שתרם תרומה מיוחדת, אל"מ (מיל) ד"ר אפרים לאור, פרופסור זאב מעוז, ד"ר שלמה מרקל וד"ר מרטין שרמן. כמו כן לד"ר עוזי ארד, ד"ר רפי מלניק, פרופסור יואב בנימיני, ומר אבי איפרגן, על סיוע למיקוד הפרויקט, ולמרכז יפה על סיוע באיסוף הנתונים
עוצמה: היכולת לפעול או ליצור אפקט (Webster). פוטנציאל לפני מימוש. היא פוטנציאל ללא כיוון, קבל טעון לפני התפרקותו. היא אינה מכוונת לתרחיש אלא כלפי סביבת איומים והזדמנויות.
כוח: עוצמה שיוצאת אל הפועל. נמדד יחסית למשימה. ביטוי של הפעלת העוצמה, הוא ווקטור בעל אנרגיה וכיוון מוגדר. מול תרחישים מסוימים.
מדד העוצמה משקף את השינויים בה יחסית לעבר או יחסית ליריבים.
הרתעה היא מיצוי העוצמה. הכרעה היא מיצוי הכוח
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

2. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
מאזן הוא יחס העוצמה בין ישראל ליריבותיה
מדד העוצמה הצבאית משקף את העוצמה של ישראל ושל יריביה, מודד את העוצמה היחסית ואת השינויים על ציר הזמן
בפרויקט זה נוצר מדד עוצמה בין מדינות וקואליציה
האינדיקטורים נועדו להוות כלים לזיהוי ולהערכת המדד והשנויים במאזן
מטרת המדד היא לשמש כלי סטנדרטי להערכת העוצמה הצבאית של ישראל ושל מדינות אחרות במזרח התיכון.
כלי כזה יסייע למקבלי החלטות בתחום השקעת משאבים, מו"פ, רכש, הצטיידות, אמון והכשרה, טיפוח דוקטרינה, ארגון, עיצוב תרבות ארגונית ומבצעית.
התרומה להפעלת הכוח, לתחזית תוצאות של קרבות היא מוגבלת בשלב זה.
האינדיקטורים נועדו כדי לסייע בזיהוי ובערכת השנויים.
ביתר מדדי מאזן הביטחון הלאומי. שינוי המדד הוא ביחס לעצמנו. לעומת זאת עוצמה נמדדת יחסית לעומת היריב. לכן מדד השינוי בפועל הוא מדד השינוי יחסית ליריב.
מדד העוצמה הצבאית אינו כולל מדד עוצמה בעימותים מוגבלים. לשם כך נקדיש את המחקר הבא.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

3. מטרת פרויקט מדד העוצמה הצבאית
יצירת מדד להערכת העוצמה הצבאית של ישראל
מדידת השינויים בעוצמה הצבאית של ישראל ויריביה
השוואת העוצמה של ישראל עם עוצמת היריבים
זיהוי רכיבים ואינדיקטורים של מדד העוצמה
הדגשת מרכיבי איכות במדד העוצמה
הצגה ראשונית של מדד העוצמה הצבאית ורכיביה
עידוד דיון ציבורי על מדידת העוצמה הצבאית והביטחונית
מתוך שפע הממצאים המרתקים נציג רק שתי קבוצות ממצאים:
מדד העוצמה היחסית של ישראל מול שכנותיה
מדד האיכות שעשוי לשקף נכון יותר את יחסי העוצמה בעתיד.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

4. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
תיחום הפרויקט
נבחרו 2 נקודות על ציר הזמן: 1992, 2002
קריטריונים לבחירת ההרכיבים:
כיסוי התחומים (תת-מציינים) האפקטיביים למדד המאזן
כיסוי ממדים (זרועות) רבים ככל האפשר
רכיבים שמבטאים את העוצמה יחסית ליריב
השוואה בין העוצמה המדודה של ישראל לקואליציה של סוריה, ירדן, מצרים וחלק מצבא עיראק
הפרויקט בוחן את העוצמה הצבאית והתפתחותה בשתי נקודות זמן:
איסוף נתונים מדוקדק נעשה על התקופה שמתחילה בשנת נכללו בה מערכות הנשק העיקריות שנמצאו בידי היריבים בשנה זו.
אינדיקטורים בשלב זה משקפים את העוצמה ומפרשים אותה.
הקריטריונים לבחירת האינדיקטורים הם מקובלים בעולם הכלכלה ובקבלת החלטות
כדי לפשט את ההצגה בחרנו בשיטה לפיה עליה ציון פירושה תמיד חיזוק העוצמה
כל השנויים נמדדים באחוזים, החל מציר ייחוס אחיד.
היריבים שמולם נמדדה העוצמה של צה"ל הם מדינות סוריה, ירדן, מצרים ומעורבות עיראקית שכוללת כ-20% מעוצמתה הצבאית וכל יכולת הטק"ק שלה.
שיטת הצגה: עליה בציון פירושה חיזוק העוצמה. השינוי הוא באחוזים.
שני נושאים עדיין לא מופיעים במדד המאזן: הגת העורף והמאבק בטרור. התחלנו לעסוק בהם, ומניחים כי לקראת הכנס הבא נוכל להביא תוצאות
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

5. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
שלבי עיצוב מדד העוצמה
זיהוי והגדרת מרכיבי העוצמה הצבאית
סידור מרכיבי העוצמה לפי משפחות, תת-משפחות וענפים
איסוף נתונים כמותיים וחלוקתם לפי רמות
שקלול החשיבות של כל מרכיב באמצעות תשאול דלפי של מומחים
שימוש במערכת ממוחשבת תומכת החלטות לעיבוד הנתונים הכמותיים והחשיבות היחסית של מרכיבי העוצמה
ניתוח ועיבוד הנתונים הגולמיים והפיכתם לידע שימושי
השוואה מול קואליציה
שיטת המחקר
בשלב ראשון נבחרו המרכיבים העיקריים של עוצמה צבאית בעזרת תשאול מומחים. המרכיבים חולקו ל"משפחות" של מרכיבים (מערכות, כוח-אדם וכ"ו), תת-משפחות וענפים.
בשלב שני שוקללה החשיבות של כל מרכיב בעוצמה הצבאית.
בשלב שלישי נאספו הנתונים הכמותיים הגלויים של כל מרכיב.
בשלב הרביעי נבחרה מערכת מומחה שהותאמה לסוגיית השוואת עוצמה צבאית. ועוצב מודל של מרכיבי העוצמה.
בשלב חמישי הוכנסו למודל, לכל מרכיב עוצמה, הנתונים הכמותיים (לדוגמה: מספר טנקים) ושקלול החשיבות של אותו מרכיב.
בשלב שישי בעזרת מערכת המומחה הופקו תוצאות של העוצמה היחסית של ישראל, של הקואליציה, של כל מדינה.
קיימים כמה מרכיבי עוצמה שלא ניתן למדוד אותם כמותית כמו יכולות כוח אדם. לכן נעשה שימוש בהערכה ובידע של המומחים. הם התבקשו לדרג את היכולת של כל צבא באותו תחום. התוצאות שימשו כפרמטר כמותי. לדוגמה: יכולת הסינרגיה של צה"ל קיבלה ציון 8 בעוד שהיכולת קיבלה ציון 5.
כל אינדיקטור וכל סיכום הם ממוצעים משוקללים של תת-אינדיקטורים
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

6. מקורות המדד מבוסס על נתונים גלויים SIPRI IISS MILTECH Jaffee Center
בנק ישראל
המידע ששימש את המחקר הוא מידע גלוי בלבד
המידע העיקרי על מספרי פלטפורמות הוא לפי המאזן השנתי של מרכז יפה.
נתונים אלו מעודכנים עד למידע העדכני של החודש האחרון.
חלק ניכר מהמידע על נשק מדויק ועל תקציבי ביטחון הוא לפי SIPRI אשר אוסף את כל עסקות הנשק הידועות.
השלמות מידע הושגו ממקורות שמוזכרים למעלה וממקורות אחרים.
נתוני בנק ישראל סייעו לנו לאמת ולעבד את הוצאות הביטחון של ישראל.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

7. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
שיטת השקלול
Manpower
Sea Power
Level 1
Tanks
Munitions
Level 2
Land Power
Artillery
Level 3
Platforms
APC
Overall Military Power
Air
Power
דוגמה זו משקפת את תהליך העבודה:
חלוקה לזרועות
חלוקת כל זרוע למשפחות עיקריות של מרכיבי עוצמה
חלוקת כל מרכיב למרכיבי משנה
לעתים נעשו עוד חלוקות
חלוקה אחרונה מפצלת את המרכיב לרמות שונות של איכות.
לדוגמא: רב-משימתיים הם F-15I F-16I
מוסי תקיפה הם: טורנדו, קורנס 2000 וכן הלאה
כל משפחה וכל מרכיב מקבלים ציון איכותי של מידת חשיבותו בעוצמה הצבאית.
כל קצה עץ מקבל את הנתונים הכמותיים הקשורים בו.
Support Vehicles
Infrastructure
Strategic Power
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

8. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
שקיפות המתודולוגיה
הסבר מקוצר:
Shmuel Gordon “The Balance of Air Power” in Brom & Shapir The Middle East Military Balance (Jaffee Center for Strategic Studies; 2001).
תאור מפורט:
Shmuel Gordon Dimensions of Quality (Jaffee Center for Strategic Studies; Forthcoming).
המתודולוגיה מורכבת למדי ואינה שגרתית. לכן מומלץ לקורא שמתעניין בה, לעיין במקורת שכתובים בשקופית.
המתודולוגיה הספציפית להערכת עוצמה מתפתחת אצלנו כבר כ-10 שנים.
התחלנו במשחקי קבלת החלטות לגבי בחירת מערכות נשק.
בהמשך נעשה שימוש כסיוע לקבלת החלטה אמיתית לגבי עסקת נשק גדולה מאוד.
נעשה שימוש כסיוע להערכה מודיעינית.
במסגרת מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים בוצע פרויקט גדול יחסית להערכת הכוחות של חילות האוויר במזרח התיכון.
תוצאות ראשוניות פורסמו במאמר שרשום בשקף.
תוצאות מפורטות ומעודכנות מתפרסמות בימים אלה בספר מטעם מרכז יפה.
היתרון
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

9. יחסי עוצמה ישראל–קואליציה 1992 2002 קואליציה 1992 = 100
שקף זה נועד להציג את יחסי העוצמה בין ישראל לבין הקואליציה בשנים
המדד מתבסס על מדד 100 של עוצמת הקואליציה ב-1992
לפי מדד זה ישראל היתה חזקה מהקואליציה ב-1992 ב-25%
עד שנת 2002 התחזקה הקואליציה ב-25 נקודות
ישראל התחזקה ב-34 נקודות
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

10. יחסי עוצמת זרועות: ישראל-קואליציה 1992 קואליציה 1992 = 100
לאחר ברירה טבעית, נבחרו 4 אינדיקטורים "טבעיים" של העוצמה הצבאית: עוצמת זרוע היבשה, עוצמת זרוע האוויר, עוצמת זרוע הים, העוצמה האסטרטגית או המטכ"לית.
החולשה של אינדיקטורים אלו היא בכך, שיש תחומי פעולה משולבים, בהם עוצמה של זרוע אחת יכולה לפצות חולשות של זרוע אחרת.
לדוגמה: השתלבות של כוח אווירי בלחימה היבשתית יכולה לפצות על חולשה של זרוע היבשה
מדד העוצמה מראה את יחסי העוצמה של האינדיקטורים ב-1992:
זרוע הים הישראלית הייתה החזקה ביותר יחסית לקואליציה: 148
זרוע היבשה הייתה הפחות חזקה - 108
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

11. יחסי עוצמת זרועות: ישראל-קואליציה 2002 קואליציה 2002 = 100
גם שקף זה מראה את מדד העוצמה של כל אינדיקטור.
בסיס המדד הוא עוצמת הקואליציה בשנת 1992 = 100
האינדיקטור שהתחזק יותר מכל הוא הרמה המטכ"לית. אך היא התחזקה גם אצל היריבים
כפי שאתם רואים יש התאמה מסוימת בהתחזקות של שני הצדדים:
הזרוע המטכ"לית וזרוע הים שעוצמה היא תמיד יחסית ליריב הגיעו לכאורה לרמות גבוהות בעוד שזרועות היבשה והאוויר - פחות.
אולם ראייה זו היא מוטעית. עוצמה יחסית נמדדת ביחס ליריב ולא Stand alone לכן עלינו לבחון את התהליך בראיה אחרת. ראה בשקף הבא:
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

12. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
התעצמות ריאלית של צה"ל שיעור השינוי בעוצמה היחסית: ישראל קואליציה
שקף זה מראה את השינוי היחסי של עוצמת צה"ל וזרועותיו בעשור
זהו השינוי האמיתי של העוצמה.
למרות השקעת משאבים בשיעור של כ-70 מליארד דולר התעצם צה"ל בפועל ב-6% בלבד.
זרוע הים שנראתה כה חזקה בשקף הקודם, נחלשה בפועל ב-11%.
החולשה של זרוע הים נובעת אולי מכך שצה"ל זיהה את פערי העוצמה והסיט משאבים לזרועות אחרות.
שקף זה מציין מתינות רבה בשינויים במאזן הכוחות במזרח התיכון
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

13. מדד העוצמה של מדינות 1992-2002 קואליציה 1992 = 100
עד עתה לא הצגנו את יחסי העוצמה בין ישראל לבין המדינות המרכיבות את הקואליציה.
שקף זה מראה את מדד יחסי הכוחות בין ישראל, מצרים וסוריה בשנים
המדד מתייחס למדד 100 של הקואליציה ב-1992
סוריה, החלשה מכולן התעצמה ב-10 נקודות ב-2002
מצרים ב-17 נקודות.
ישראל ב- 34 נקודות.
העוצמה של קואליציה אינה סכום העוצמות של חברותיה, מכיוון שחלק ממרכיבי הקואליציה הם ממוצע משוקלל של המדינות החברות בה.
לדוגמה: מערכת I4C היא מערכת שחלקה משותף לכל חברות הקואליציה.
דוגמה שניה: תורות לחימה ודוקטרינות מחושבות גם הן כממוצע משוקלל.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

14. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
חלק שני: מדד האיכות
במוקד המלחמה המודרנית נמצאים מרכיבי האיכות של הצבאות
מדד האיכות נועד למדוד את העוצמה במרכיבי איכות בלבד
שיטה: עיצוב וארגון אינדיקטורים חוצי-זרועות צה"ל
בסיס הנתונים – נתוני המאזן הכללי
שיטת החישוב כמו במדד הכללי
מדד האיכות נועד לבטא תופעה חדשה יחסית במלחמות, והיא כי נוצר פער איכותי גדול בין הכוחות שנוטלים חלק במבצעים ובאזורים החיוניים לגורל המלחמה לבין אלו שאינם נוטלים בהם חלק.
עד שנות ה-60 של המאה שעברה, עיקר ההבדל בין כוחות האיכות לבין כוחות אחרים היה בכוח האדם וברמת האימונים.
כיום, ההבדלים הם באמצעי הלחימה, במערכות הנשק ובמכפילי הכוח, הם מרכיבי שליטה, מודיעין, דוקטרינה ותרבות מבצעית.
לדוגמה: במתקפה האווירית של ארה"ב על עיראק נעשה שימוש במערכות מתקדמות מאוד כמו מטוס חמקן, מערכת JSTARS לאיתור שריון מהאוויר, תקשורת לוויינית מוצפנת, ועוד. לעומת זאת לא השתמשו במערכות מיושנות רבות, לאיסוף מודיעין, לתקשורת, ולשליטה.
במלחמה באפגניסטן הפעילו האמריקאים רק כוחות עלית מיוחדים ולא השתמשו כלל בחי"ר "רגיל"
תופעה נוספת היא כי במלחמה בפועל החלוקה אינה לפי זרועות. לדוגמה: התהליך שישראל אמורה לצעוד לקראתו הוא גיבוש המרכיב ההתקפי של צה"ל סביב זרוע האוויר, יחידות מיוחדות ומודיעין, בעוד שיתר מרכיבי הכוח יסתפקו בשמירה על גבולות המדינה במלחמה כוללת ועל תושבי ישראל במלחמה מוגבלת.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

15. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
רכיבי מדד האיכות
מערכות מתקדמות: מערכות מודרניות בעלות יכולות גבוהות, מערכות נשק, מערכות מודיעין ושליטה
כוח אדם איכותי: קבוצות איכות במרכיבי עוצמה עיקריים של הכוחות המזוינים
מכפילי עוצמה: שיתוף פעולה תוך-זרועי, מערכת שליטה (C4I), מוכנות, הערכות, דוקטרינה, מנהיגות, תרבות מבצעית וארגונית, מוצרי מודיעין.
המדד הכללי אמנם משקלל בין רמות איכות שונות, אך יתכן שאינו מדגיש את תפקידם של מרכיבי האיכות בלחימה.
עיצוב מדד האיכות נתמך במתודולוגיה איכותית המקובלת כיום ומשלב אותה עם מתודולוגיה כמותית מקובלת.
עיצוב מדד האיכות נמצא בראשית דרכו, והדרך ארוכה עדיין.
המדד כולל: מערכות מתקדמות בעלות יכולות גבוהות, כוח אדם איכותי במגזרים החיוניים – לוחמים, תומכי לחימה ולוגיסטיקה, ומכפילי כוח כגון מבנה ארגוני, דוקטרינה, תרבות מבצעית
שיטת העבודה והחישוב מקבילה למדד הקודם, ושואבת ממנו את הנתונים ורוב השקלולים שלהם.
המשפחות "נגזרו" מזרועות צה"ל ונערכו מחדש לפי אינדיקטורים חוצי-זרועות.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

16. מדד האיכות 1992 יחסי עוצמה של אינדיקטורים
מדהים: קרוב ל-20 שנה לאחר מלחמת יום כיפור, למרות הקצאת משאבי עתק להתעצמות והצטיידות, פער מדד האיכות במערכות נשק היה בשיעור של 10% בלבד, עקב הקצאת משאבים כמעט כפולה של מדינות העימות.
לעומת זאת, במרכיבי היתרון המסורתיים של ישראל - כוח אדם איכותי, ומכפילי כוח - שמר צה"ל על יתרון משמעותי של 60%.
היתרון של אינדיקטורים אלו על אינדיקטורים קלאסיים נובע מכך שיש תחומי פעולה שבהם עוצמה של זרוע אחת יכולה לפצות על חולשות של זרוע אחרת. לדוגמה: השמדת כוחות יבשה אפשר לבצע באמצעות זרוע היבשה ו/או זרוע האוויר. בלוחמה הימית יכולה זרוע האוויר למלא חלק מהמשימות.
זרוע הים מוגבלת מאוד ביכולתה לפצות על חולשות של זרועות האוויר והיבשה.
זרוע היבשה מוגבלת מאוד ביכולת לפצות על חולשות זרועות הים והאוויר.
שיטה עיקרית להשוואת כוח אדם היא הערכה יחסית של כל פרמטר.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

17. מדד האיכות 2002 יחסי עוצמה של האינדיקטורים קואליציה 2002 = 100
מדד האיכות יחסי עוצמה של האינדיקטורים קואליציה 2002 = 100
גם שקף זה מראה את מדד העוצמה של כל אינדיקטור.
בסיס המדד הוא עוצמת הקואליציה בשנת 1992 = 100
האינדיקטור שהתחזק יותר הוא אינדיקטור המערכות. אם כי הוא התחזק גם אצל היריבים
גדל הפער באינדיקטורים של כוח אדם ומכפילי כוח בשיעור של 10% בערך.
יש התאמה מסוימת בהתחזקות של שני הצדדים
תמונה זו של יחסי העוצמה אינה משקפת את מידת ההתעצמות. עוצמה נמדדת ביחס ליריב ולא Stand alone לכן עלינו לבחון את התהליך כפי שנבחן במערכת האינדיקטורים הקלאסיים. ראה בשקף הבא:
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

18. מדד האיכות: התעצמות צה"ל ריאלית שיעור השינוי בעוצמה היחסית 1992-2002
שקף זה מראה את השינוי בפועל של עוצמת האינדיקטורים של מדד האיכות בעשור
זהו השינוי הריאלי בעוצמה הצבאית לפי מדד האיכות.
סה"כ ההתעצמות של מרכיבי האיכות בעוצמה הצבאית היא 15%
שיעור ההתעצמות במערכות הוא 29%
לעומת זאת, ההתחזקות באינדיקטורים האחרים היא מתונה 5%
המתינות בהתעצמות אינדיקטורים אלו נובעת אולי מכך שצה"ל זיהה את פערי העוצמה הגדולים והסיט משאבים לאינדיקטור המערכות.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

19. מדד האיכות: יחסי עוצמה בין המדינות קואליציה 1992= 100
מדד האיכות: יחסי עוצמה בין המדינות קואליציה 1992= 100
שקף זה מראה את מדד האיכות של יחסי הכוחות בין ישראל, מצרים וסוריה בשנים
המדד מתייחס למדד 100 של הקואליציה ב-1992
סוריה, החלשה מכולן התעצמה ב-13 נקודות
מצרים ב-22 נקודות.
ישראל ב- 56 נקודות
אפשר לראות כי פער העוצמה לטובת ישראל גדל באופן משמעותי, כפי שראינו בשקף הקודם.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

20. השוואת מדד האיכות והמדד הכללי התעצמות ישראל 1992-2002 ישראל 1992 = 100
השוואת מדד האיכות והמדד הכללי התעצמות ישראל ישראל 1992 = 100
שקף זה מראה את התחזקות ישראל ב-2002 ביחס לעוצמתה ב-1992
השקף מראה את ההתחזקות לפי שני המדדים.
לפי המדד הכללי התחזקה ישראל ב-27%
לפי מדד האיכות ישראל התחזקה ב-41%
אולם שינויים אלו אינם מצביעים על עוצמתה היחסית של ישראל מכיוון שגם הקואליציה והמדינות החברות בה התחזקו.
השקף הבא מראה את השינוי בעוצמה היחסית של ישראל.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

21. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
השוואת מדד האיכות והמדד הכללי התעצמות ריאלית של ישראל ישראל 1992 = 100
שקף זה משווה את התחזקות ישראל מול הקואליציה לפי המדד הכללי ולפי מדד האיכות.
לפי המדד הכללי התחזקה ישראל ביחס לקואליציה ב-5%.
לפי מדד האיכות התחזקה ישראל ב-15%
השינוי לפי מדד האיכות גדול פי 2.5 מהשינוי לפי המדד הכללי.
ההערכה היא כי במלחמה המודרנית, בה מרכיבי האיכות נושאים בעיקר נטל הלחימה, מדד האיכות הוא ריאלי יותר מהמדד הכללי.
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית

22. כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית
לסיום: ממצאים עיקריים
מדד כללי מדד האיכות
התעצמות ישראל בשנים % %
עוצמת ישראל ביחס לקואליציה ב- 2002:
המדד הכללי:
היחס הטוב ביותר הוא בזרוע אוויר
היחס הפחות טוב הוא בזרוע היבשה
מדד האיכות
היחס הטוב ביותר הוא בכוח אדם
היחס הפחות טוב הוא במערכות
שיעור השינוי בעוצמה היחסית : 6% %
רכיבים "קלאסיים" (זרועות צה"ל) מצביעים על שיפור איטי
אינדיקטורים של איכות מצביעים על שיפור ניכר
כנס הרצליה: מדד העוצמה הצבאית