1. חלק ראשון בגן גדלים רק צמחי-בר של ארץ ישראל, ובו כ-700 מינים שונים.
התנאים בגן דומים, עד כמה שאפשר, לאלה השוררים בטבע. על כן, פרט לפינות ספורות, אין השקייה ברחבי הגן.
תחילתו של הגן ב-1962.
במהלך השנים הוא התרחב בהדרגה, והפך לאוסף גדול וייחודי (גם של בעלי חיים), הממשיך ומתפתח גם כיום.
גן ארץ-ישראלי
בקיבוץ נתיב הל"ה
חלק ראשון
תמליל: עתי יפה
צילום ועריכה: ליאור אלמגור
תודה מיוחדת לדר' עוזי פז על הסיוע הרב בהכנת המצגת.

3. תמונות הצמחים במצגת מסודרות פחות או יותר על פי תיארוך הצילומים.
משפחתו של ליאור אלמגור, צלם התמונות במצגת זו, בסיור בגן –
ליד הבריכה הגדולה שנחנכה בשנת
זוהי אחת מחמש בריכות המצויות בגן ובנוסף להן קיימת גם שלולית חורף.
תמונות הצמחים במצגת מסודרות פחות או יותר על פי תיארוך הצילומים.
ביקורים מודרכים בגן

4. צמחי מים וצמחים חובבי לחות
בריכה זו נחנכה כבר ב-1964, בימי בראשיתו של הגן.
מעל לבריכה אֶבְרָה אֲרֻכַּת-עָלִים - שרך שנכחד מהטבע בארץ בשנות ה-60 של
המאה הקודמת.
מתחתיו במרכז השרך
שַעֲרוֹת-שׁוּלַמִּית מְצוּיוֹת.
בצד ימין שרך נוסף - גַּפִּית קונְּת (שם זמני) שהתגלה לראשונה בארץ
בשנת 2000 (ראו בהמשך).
במי הבריכה נראים, בין השאר: נִימְפֵאָה תְּכֻלָּה שעליה צפים ו-כַּף-צְפַרְדֵּעַ לַחְכִּית ולה עלים מזדקרים.
צמחי מים וצמחים חובבי לחות

5. מראה חורפי באזור פתוח בגן.
העצים מימין לשמאל: בַּר-זַיִת בֵּינוֹנִי (ירוק עד), אֶדֶר סוּרִי, צעיר (ירוק עד), מאחוריו, דֹּלֶב מִזְרָחִי (גבוה- בשלכת חורף), כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (בשלכת חורף), אֶדֶר סוּרִי (גבוה), קְטָלָב מָצוּי (גבוה-ירוק עד) ולפניהם שְׁזִיף הַדֹּב
(נמוך-בשלכת חורף).
במרכז התמונה חֲלַבְלוּב מְגֻבְשָׁשׁ בפריחה צהובה. שיח זה עומד בשלכת בקיץ, מצב המתאים יותר לתנאי האקלים בארץ (מאשר שלכת חורף המתאימה לאזורים קרים יותר).
חֲלַבְלוּב מְגֻבְשָׁשׁ -Euphorbia hierosolymitana

6. פריחתה מקדימה את הופעת עליה.
סִתְוָנִית בְּכִירָה מצויה בארץ רק מהכרמל וצפונה. היא מעדיפה לרוב את סבכי החורש.
פריחתה מקדימה את הופעת עליה.
פרחי הסתווניות הם מהגדולים שבפרחי הארץ. החלק הנראה לעין הנו רק חלק מהפרח. יש לו חלק תת קרקעי ארוך והשחלה נמצאת עמוק בתוך האדמה. שם מתפתח הפרי ולקראת הבשלתו, העוקץ שלו מתארך ומעלה את הפרי עד לפני הקרקע. כאן נפוצים הזרעים, בעיקר על ידי נמלים (זאת בזכות תוספת שומנית הצמודה לזרע - שטעמה "אהוב" עליהן).
סִתְוָנִית בְּכִירָה -Colchicum troodi

7. סִתְוָנִית הַתַּשְׁבֵּץ מצויה בארץ רק בגולן ובחרמון.
היא פורחת בסתיו, ואף פרחיה מקדימים להופעת העלים.
היא פורחת ללא תלות בגשם, וזאת בזכות הפקעת התת קרקעית שלה ובה חומרי תשמורת. העלים מופיעים אחרי הגשם הראשון, והם מייצרים במשך עונת הגשמים חומרי תשמורת חדשים. אלה מאפשרים את הפריחה בסתיו הבא.
בקיץ נמצא הצמח בתרדמה, ואין לו חלקים חיים מעל פני האדמה.
סִתְוָנִית הַתַּשְׁבֵּץ -Colchicum feinbruniae

8. גם משך הפריחה יוצא דופן:
הרַקֶּפֶת פורחת בדרך כלל לאחר הופעת עליה - אך יש אוכלוסיות, שבהן חלק מהפרטים פורחים, לפני הופעת העלים, כפי שנראה בתמונה.
לרקפת פקעת תת קרקעית, הממשיכה לגדול במשך עשרות שנים וקוטרה עשוי להגיע עד כ-30 ס"מ.
גם משך הפריחה יוצא דופן:
1. בניגוד לרוב הגיאופיטים (צמחי בצל, פקעת או קנה שורש), הפורחים תקופה קצרה, הרקפת פורחת מהסתיו ועד אביב.
2. כל פרח מתקיים
כ 20 יום.
מתחת לסלע פורחת רקפת....
רַקֶּפֶת מְצוּיָה (סתווית) -Cyclamen persicum

9. אֲחִילוּף צַר-עָלִים - Biarum angustatum
גם אֲחִילוּף צַר-עָלִים נמנה על "מבשרי היורה" ופריחתו מתרחשת בסתיו, ללא קשר לגשם.
החלק הנראה לעין כלל אינו פרח, אלא עלה מיוחד (מִתְחַל) שבבסיסו מצוי חלל מתחת לפני הקרקע.
הפרחים (שהם קטנים) מצויים בתוך החלל הזה: הם יושבים על בסיס העמוד (שִזְרָה) הבולט מתוך המתחל.
התפרחת מפיצה ריח ריקבון, שהאף האנושי חש אותו כסירחון, ריח זה מושך חרקים קטנים (דמויי זבוב - "יתושעשים" שמם) והם מאביקים את האחילוף.
מימין - בקיעה של
תפרחת נוספת.
מִתְחַל
שִזְרָה
אֲחִילוּף צַר-עָלִים - Biarum angustatum

10. חֶלְמוֹנִית גְּדוֹלָה -Sternbergia clusiana
חֶלְמוֹנִית גְּדוֹלָה. החלמוניות הראשונות נשתלו בגן בשנות השבעים. בשנים הראשונות הן פרחו אך לא הניבו פירות.
מרגע שהתבצעה האבקה מלאכותית, בה נלקחה אבקה מפרח אחד (בעזרת קיסם של אוזניים), והועברה לצלקת של פרח אחר, החלמוניות החלו לייצר פירות. הזרעים נבטו בקלות ו"החגיגה" החלה. כחמש שנים עוברות מהנביטה עד להופעת הפרחים הראשונים.
בשנים האחרונות, כאשר אוכלוסיית החלמוניות בגן גדלה מאד, כבר אין צורך בהאבקה מלאכותית.
כנראה שמספר הפרחים הגדול, גרם לחרקים המתאימים לגלות עניין בפרח המיוחד הזה.
חֶלְמוֹנִית גְּדוֹלָה -Sternbergia clusiana

11. הנַרְקִיס הסְתָוִי יוצר מרבדי פריחה לבנים.
נַרְקִיס סְתָוִי קטן ועדין יותר מנרקיס מצוי, ופורח לפניו. כל גשם קל בסתיו גורם לו, מיד, להעלות את עמוד התפרחת המשמש לצמח גם כאיבר הטמעה (במקום או בנוסף לעלים).
הזרעים מבשילים מהר ונובטים בהמוניהם - כבר בחורף של אותה שנה. במקומות בהם הוא מצוי
הנַרְקִיס הסְתָוִי יוצר מרבדי פריחה לבנים.
אולם זהו צמח נדיר בארץ ובית גידולו מצומצם ופגיע. אפשר לראותו רק בחוף הכרמל ובשרון הצפוני.
נַרְקִיס סְתָוִי -Narcissus serotinus

12. אלה מכות שורש ולעיתים יוצרות משטחים.
אֶצְבּוֹעַ אֵירוֹפִּי בנוי כולו מ"אצבעות אצבעות" בשרניות.
אלה מכות שורש ולעיתים יוצרות משטחים.
הצמח דומה לבני משפחת הקקטוסים, אך הוא בן למשפחה שונה לחלוטין - משפחת האסקלפיים.
האצבוע פורח בגן מספטמבר עד יוני, עם הפסקה
בין ינואר לאפריל.
לפרחים מראה מיוחד והם מדיפים ריח הדוחה את בני האדם, אולם מושך זבובים המתפתים ל"חשוב" שמצאו מצע להטלה.
באיזור ים המלח מצוי מין אחר של הסוג - אֶצְבּוֹעַ יַם-הַמֶּלַח, (התמונה הקטנה) ולו פרחים פחות מרשימים.
אצבוע ים-המלח
אֶצְבּוֹעַ אֵירוֹפִּי -Caralluma europaea

13. הפרח דומה לסתוונית וכיום מקבצים אותם יחד במשפחה חדשה: סתווניתיים.
בְּצַלְצִיָּה אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִית - שמה העברי מעיד עליה שהיא בעלת בצל
(למעשה פקעת)
וצומחת במדבר (ציה).
הצמח מצוי בתרדמה במשך הקיץ, מתעורר (מפתח עלים) עם גשמי היורה ופורח בחורף.
הפרח דומה לסתוונית וכיום מקבצים אותם יחד במשפחה חדשה: סתווניתיים.
בְּצַלְצִיָּה אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִית -Androcymbium palaestinum

14. פריחתו נמשכת עד מרץ, וזה כולל את ליל הסילווסטר.
חִנָּנִית הַבָּתָה היא צמח עשבוני רב-שנתי, בעל איבר אגירה בקרקע, המאפשר לצמח להעלות שושנת עלים מיד אחרי הגשם הראשון ולפרוח כבר בנובמבר.
פריחתו נמשכת עד מרץ, וזה כולל את ליל הסילווסטר.
אולם תרגום שם המין מלטינית הוא
"של יער",
ולא קשור לקדוש הנ"ל.
שם הסוג, לעומת זאת,
תורגם יפה.
חִנָּנִית הַבָּתָה -Bellis silvestris

15. כַּרְכֹּם חֶלְמוֹנִי -Crocus vitellinus
כַּרְכֹּם חֶלְמוֹנִי, כשמו כן הוא דומה לחלמונית, אך נבדל ממנה בכך שלו שלושה אבקנים בלבד (כיאה לבן משפחת האיריסיים, בשעה שלחלמונית, בת משפחת הנרקיסיים, יש שישה אבקנים), ובפס הבהיר לאורך עליו.
אף כי הצמח נכלל במגדיר לצמחי ארץ-ישראל הוא, ככל הנראה, לא גדל (לפחות מאז שהחל המחקר הבוטני בארץ) בתחומיה.
מוצאם של הפרטים הגדלים כיום בארץ, רק בגנים בוטניים, הוא מדרום לבנון (במרג' עיון).
הצמח פורח זמן קצר בחורף.
כַּרְכֹּם חֶלְמוֹנִי -Crocus vitellinus

16. מסתבר שאצל הכלנית המצויה - הצבע הלבן הוא הדומיננטי ביחס לאדום.
בדרך כלל הכלנית מזוהה עם צבע אדום, ואמנם הכלניות האדומות נפוצות מהאחרות ויוצרות "מרבדים" נרחבים ("דרום אדום").
שטח הכלניות שבתמונה נראה כמו אוכלוסיות של צפון הארץ - בהן הכלניות האדומות במיעוט, או חסרות.
אם מכליאים כלנית אדומה עם לבנה (זן טהור) - כל הצאצאים (בדור הראשון) יהיו לבנים.
מסתבר שאצל הכלנית המצויה - הצבע הלבן הוא הדומיננטי ביחס לאדום.
יתכן והסיבה לכך שהכלניות האדומות, בכל זאת, נפוצות יותר - היא שהגֶן לאדום קשור, בצורה כל שהיא, לעמידות בפני יובש.
כַּלָּנִית מְצוּיָה -Anemone coronaria

17. אַכְסָף מַבְרִיק הוא בן שיח שרוע ונדיר, הצומח בכרמל ובאתרים בודדים בגליל.
הפרח שייך למשפחת הפרפרניים (למען הדיוק - נכון לשנת 2014 מש. הקטניות) שאת הפרחים של בניה, הבוטנאים מדמים ל"סירה" (חבויה מתחת ל"משוטים"), שמחביאה בתוכה את העלי והאבקנים ומגינה עליהם.
מבנה פרח כזה מותאם יפה לחורף, כי הגשם לא יכול לשטוף את האבקה.
העלי והאבקנים נחשפים רק כאשר חרק נעמד על ה"משוטים", לוחץ אותם ואת ה"סירה" כלפי מטה - ואז האבקה נמרחת על בטנו ומועברת לפרח אחר.
מפרש
משוטים
אַכְסָף מַבְרִיק -Cytisopsis pseudocytisus

18. גם מבנה זה של הפרח מאפשר הגנה על האבקנים מפני הגשם.
רַקֶּפֶת יְוָנִית היא אחותה הקטנה של הרקפת המצויה.
עלי הכותרת מופשלים לאחור, והחרקים לומדים מהר שצריך להגיע אל פרחי הרקפת מלמטה.
גם מבנה זה של הפרח מאפשר הגנה על האבקנים מפני הגשם.
הפרי הוא הֶלקֵט כדורי, ועוקץ הפרח מסתלסל
סביבו כקפיץ.
הרקפת היוונית מצויה בצפון הגולן ונדירה למדי בגליל.
רַקֶּפֶת יְוָנִית -Cyclamen coum

19. יָקִינְתּוֹן מִזְרָחִי -Hyacinthus orientalis
יָקִינְתּוֹן מִזְרָחִי הנו גיאופיט עדין. הפורח אחרי הופעת העלים. האבקנים חבויים בתוך צינור הפרח ובכך מוגנים בפני הגשם.
אפשר לפוגשו באיזורים ההרריים של צפון הארץ. בגינון קיימים זנים רבים של יקינטון שמקורם במזרח הים התיכון.
יָקִינְתּוֹן מִזְרָחִי -Hyacinthus orientalis

20. מוֹשְיוֹבִית הַגָּלִיל -Mosheovia galilaea
ב-1925 נמצאה מוֹשְיוֹבִית הַגָּלִיל ע"י אליעזר שמאלי. ב-1938 פירסם אותה הבוטנאי אלכסנדר אייג כסוג חדש למדע, וקרא את הסוג על שם תלמידו המצטיין גרשון מושיוף, שנהרג שנתיים קודם לכן בעת שמירה בקריית ענבים.
תמונתה של המושיובית מופיעה על הכריכה של "הספר האדום" (צמחים בסכנת הכחדה) חלק א - בשל היותה נדירה ביותר.
מוֹשְיוֹבִית הַגָּלִיל -Mosheovia galilaea

21. כ-20 מיני מקור חסידה גדלים ברחבי הארץ.
הפרי של כולם ארוך ומחודד ומזכיר מקור של חסידה.
עם הבשלתו נפרד המקור לזיפים ארוכים שבבסיסו של כל אחד מהם מצוי הזרע. ביובש מסתלסל הזיף כמו קפיץ וכך עובר את הקיץ. בסתיו, כשיורד גשם, "נפתח הקפיץ" ומתיישר ותוך כדי כך, "מתברג" הזרע לתוך הקרקע הלחה.
מַקּוֹר-חֲסִידָה שָׂעִיר גדל במדבר וזכה בשמו בזכות השערות הרבות והלבנות המכסות את זיפיו.
מַקּוֹר-חֲסִידָה שָׂעִיר - Erodium crassifolium

22. גבעול הפריחה מתפצל בדרך כלל לשניים וכל אחד מהם נושא פרח (כבצילום).
פרח הצבעוני מזוהה בדרך כלל עם צבע אדום, אבל בישראל יש לנו גם צבעוני לבן, המתהדר בשם צִבְעוֹנִי סַסְגּוֹנִי - כי בבסיס עליו כתם צהוב וצידם החיצוני, הבולט בניצן - וורוד.
הוא צומח בהר הנגב.
גבעול הפריחה מתפצל בדרך כלל לשניים וכל אחד מהם נושא פרח (כבצילום).
זרעיו נובטים בקלות, אך הפרח הראשון יפרח רק אחרי כ- 5 שנים מהזריעה (כמו גיאופיטים רבים אחרים). עד שאיבר האגירה לא מגיע לגודל מינימלי, הוא לא יפרח.
צִבְעוֹנִי סַסְגּוֹנִי -Tulipa polychrome

23. נוּרִית הַלֵּב נבדלת ממיני הנורית האחרים: א. בעלים התמימים,
הנורית המוכרת ביותר בארץ היא נורית אסיה.
לרוב צבעה אדום בוהק כאש (מכאן שמה - נור הוא אש בארמית), אך למעשה רוב מיני הנוריות בארץ צהובות, ויש גם לבנות (נוריות מים).
נוּרִית הַלֵּב נבדלת ממיני הנורית האחרים:
א. בעלים התמימים,
ב. במספר עלי הכותרת
(לרוב 8, כשלאחרות - 5)
ג. במספר עלי הגביע
(3 כשלאחרות - 5).
נוּרִית הַלֵּב -Ranunculus ficaria

24. בקיץ נעלמת, אך שורשיה המעובים מחכים לחורף הבא.
ושוב אותה נורית.
בספרים כתוב שהיא צומחת באדמה כבדה ולחה (בחורף) אבל בגן הארץ-ישראלי - היא משגשגת ומתרבה באדמה אוורירית למדי.
בקיץ נעלמת, אך שורשיה המעובים מחכים לחורף הבא.
נוּרִית הַלֵּב -Ranunculus ficaria

25. שׁרָך, בעל קנה שורש עבה המשמש כמאגר מזון. צומח בוואדיות מוצלים בגליל.
רַב-רֶגֶל פָּשׁוּט הוא
שׁרָך, בעל קנה שורש עבה המשמש כמאגר מזון.
צומח בוואדיות
מוצלים בגליל.
בתמונה - צדו התחתון של עלה. כל כתם צהוב מורכב
מכ-100 מינבגים (קופסאות זעירות שלהן מנגנון הפותח אותן ביובש).
כל מינבג מכיל 64 נבגים מיקרוסקופיים, מכאן שכל צמח יכול לייצר מיליוני נבגים. אלה מרחפים באוויר לטווחים גדולים ועשויים להגיע אף ליבשות אחרות.
מי מהם שיגיע לתנאי לחות מתאימים, ובהעדר תחרות קשה מדי, יוכל להתפתח, בדרך מורכבת, לשרך חדש.
רַב-רֶגֶל פָּשׁוּט -Polypodium cambricum

26. גַּפִּית קוּנְת - Thelypterus kunthii
בשנת שוקה רווק וחברים מהחברה להגנת הטבע, ניסו לעצור את העבודות בכביש 6 ליד אלעד, ביער קולה.
בתוך בור שהיה במקום מצאו מספר שרכים, כשהגיעו הבולדוזרים, הוציאו את השרכים והעבירו אותם לגן הארץ-ישראלי. אחד מה"ניצולים" לא היה מוכר בארץ (גם לא כצמח תרבות). הצמח נשלח להגדרה לגרמניה ולאחר מכן לקליפורניה ובסוף הוגדר כגַּפִּית קוּנְת - שרך אמריקאי שכבר הגיע לאפריקה ולאירופה.
מאחר ושרך זה מתרבה מנבגים בקלות, לא מפתיעה העובדה שמאז נמצא המין ב- 5 בורות נוספים בארץ.
תמונה זו צולמה ושובצה במצגת
באדיבות דר' עוזי פז
גַּפִּית קוּנְת - Thelypterus kunthii

27. פרחיה נוטים כלפי מטה וכך, האבקנים החבויים בצינור הפרח, מוגנים מהגשם.
אף כי דּוֹנַגִּית אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִית נמנית על משפחת הזיפניים, היא נטולת זיפים או שערות.
פרחיה נוטים כלפי מטה וכך, האבקנים החבויים בצינור הפרח, מוגנים מהגשם.
הפרח עשיר בצוף ועל כן "כדאי" לדבורים להתאמץ ולהגיע אל הפרח מלמטה, ולהשחיל לתוכו חדק ארוך, הגמול משתלם.
דּוֹנַגִּית אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִית - Cerinthe palaestina

28. מַרְוַת הֶחָפִים - Slavia bracteata
האוכלוסייה הידועה האחרונה, של מַרְוַת הֶחָפִים התקיימה בירושלים, באיזור שבו עובר כביש בגין. עם תחילת העבודות מיהרו אנשי הגן הבוטני בגבעת רם והעתיקו מספר צמחים לגן. כך ניצלה המרווה היפה מהכחדה. בגן הארץ-ישראלי, היא מתרבה באופן ספונטאני מזרעים.
מַרְוַת הֶחָפִים - Slavia bracteata

29. הוא גיאופיט קטן ועדין, הצומח בכרמל ובמערב הגליל. לעיתים בהמוניו.
בֶּן-חֲצַב הַחֹרֶשׁ
הוא גיאופיט קטן ועדין, הצומח בכרמל ובמערב הגליל. לעיתים בהמוניו.
כך גם בגן הארץ-ישראלי: הזרעים נובטים בהמוניהם, ויוצרים משטחי פריחה.
יש המחליפים את בן החצב הזה ביקינטון - צבעם דומה ופורחים באותה עת.
הפקעת קטנה ומגיעה לגודל המרבי מהר, ולכן הצמח פורח כבר בשנה השנייה או השלישית מהנביטה.
בֶּן-חֲצַב הַחֹרֶשׁ -Scilla cilicica

30. מזיק ידוע, בעיקר של צמחים מה"חד-פסיגיים".
הפרחים של גְּבִיעוֹנִית הַלְּבָנוֹן נראים כגביעים הפונים כלפי מטה: מכאן אפשר לשער שהגביעונית פורחת בחורף, ומגינה בדרך זו על האבקנים מפני הגשם.
עמוד הפריחה גבוה ועשוי להגיע למטר ויותר. הוא נושא עלים לכל אורכו, בדומה לשושן. שניהם קרובים מאוד מבחינה אבולוציונית והם חולקים את אותם כרומוזומים.
הפשפש הנראה בתמונה הוא
רכנף אדום שחור -
מזיק ידוע, בעיקר של צמחים
מה"חד-פסיגיים".
הוא מוצץ את נוזלי הצמח גם מהפרחים, ופוגע בהם קשות.
זן דרומי
גְּבִיעוֹנִית הַלְּבָנוֹן -Fritillaria persica

31. אִירִיס הָאַרְגָּמָן -Iris atropurpurea
אִירִיס הָאַרְגָּמָן הוא צמח אנדמי, שתפוצתו העולמית מוגבלת רק לאדמות חול, חמרה וכורכר במישור החוף בין פרדס חנה לאשדוד.
איריסי השושן (או איריסי ההיכל - קבוצה בתוך הסוג איריס) רגישים ביותר לתנאי קיומם - סוג הקרקע והלחות, וכך חרף ניסיונות רבים זהו המין היחיד מבין איריסי השושן המשגשג בגן (לפחות ב 27 השנים האחרונות).
אִירִיס הָאַרְגָּמָן -Iris atropurpurea

32. אִירִיס הָאַרְגָּמָן -Iris atropurpurea
מופע צהוב של אִירִיס הָאַרְגָּמָן (התופעה של פרחים צהובים מוכרת גם אצל מינים אחרים מקבוצת "איריסי השושן" כגון איריס ירוחם ואיריס הגלבוע).
לפרח כביכול 9 עלים אולם 3 מהם הם עמודי עלי רחבים, הנראים כעלי עטיף קטנים. הם יוצרים מעין "מערה" מעל לשלושת עלי העטיף הנמצאים מתחתם.
בקצהו של כל עמוד עלי כזה מצויה צלקת קרומית וכל אחד מהם מסתיר ב"מערה" אבקן אחד מפני הרטבתו בגשם. ה"מערה" משמשת כנראה גם מחסה-לילה לדבורים, המעבירות בתמורה את האבקה מפרח לפרח.
אִירִיס הָאַרְגָּמָן -Iris atropurpurea

33. בארץ אפשר לפגוש את הרוֹמוּלֵאָה הצִידוֹנִית
רק בכרמל, לרוב בצל האורנים.
לרומולאה פקעת קטנה ועלים גליליים, דקים וארוכים.
בטבע היא נדירה למדי, ולרוב ניתן לראות פרחים
בודדים בלבד.
לעומת זאת בגן היא
מתרבה בקלות מזרעים ויוצרת משטחי פריחה מרשימים, אך למשך שבועות ספורים בלבד.
רוֹמוּלֵאָה צִידוֹנִית -Romulea Phoenicia

34. 4 עלי כותרת השונים זה מזה:
למַגָּלִית גְּדוֹלַת-פְּרָחִים פרח קטן ועדין ולו מבנה יוצא דופן:
4 עלי כותרת השונים זה מזה:
ל- 2 מהם 3 אונות רחבות ול- 2 האחרים 3 אונות צרות, כאשר האמצעית כפופה, ויוצרת מיכל שבו נאגרת האבקה.
הפרי ארוך וכפוף כמגל, ומכאן שם הצמח.
מַגָּלִית גְּדוֹלַת-פְּרָחִים -Hypecoum dimidiatum

35. יְשִׁימוֹנִית דּוּ-גּוֹנִית -Volutaria crupinoides
השם יְשִׁימוֹנִית מעיד על תפוצתו של הצמח.
מה שנראה לנו כפרח הוא בעצם תפרחת, שבה הפרחים החיצוניים (התכולים), עקרים, ומשמשים כנראה ל"פרסומת" בלבד. ואילו הפרחים הפנימיים (הצהובים) הינם פוריים (יוצרי זרעים).
עמוד העלי עולה מתוך צינור, שצבעו סגול כהה, אותו יוצרים האבקנים. עמוד זה מתפצל בקצהו לשתי צלקות שצבען סגול בהיר, תפקידן לקלוט את גרגירי האבקה.
יְשִׁימוֹנִית דּוּ-גּוֹנִית -Volutaria crupinoides

36. מעוג וחלמית הם שני סוגים קרובים, לעיתים מתבלבלים ביניהם.
בערבית שניהם נקראים חובייזה.
נכון לשנת גם המדע החליט שרבים ממיני המעוג (או כולם, תלוי את מי שואלים) שייכים לסוג חלמית.
במלחמת העצמאות התפרסמה החובייזה כמקור מזון לירושלמים הנצורים (ניתן לאכול הן את הפרי
והן את העלים ואמנם השם חלמית הוא לחמית בסיכול אותיות). [ליאור אלמגור זוכר כילד במצור הירושלמי, שאמו נהגה להכין קציצות מעלי החובייזה].
המין שבתמונה אופייני לאדמות כבדות ומצוי בישראל באזורים
ים תיכוניים.
מָעוֹג אָפִיל - Malva (Lavatera) trimestris

37. המדע "טילטל" את השום ממשפחה למשפחה
בארץ מיוצג הסוג שום ע"י כמה עשרות מינים.
שׁוּם אָשֵׁרְסוֹן הוא אחד המינים המרשימים, הצומח באזורים מדבריים או ערבתיים.
המדע "טילטל" את השום ממשפחה למשפחה
ונכון לשנת עבר הסוג למשפחת הנרקיסיים. העובדה שיש לו שחלה עילית, ולנרקיסיים - שחלה תחתית, לא מרשימה, כנראה, את אנשי
הביולוגיה המולקולרית, הממיינים את הצמחים על פי דמיון ה- DNA.
שׁוּם אָשֵׁרְסוֹן -Allium aschersonianum

38. שבַטְבַּט גָּדוֹל מצוי, בארץ, רק במעלה מקורות הירדן!
הוא צמח קדום.
בתקופת הדינוזאורים ולפניהם, היו השבטבטים בין הצמחים השליטים על פני כדור הארץ. בעבר היו ביניהם גם עצים (מאובנים שלהם אפשר למצוא גם בארץ).
לשבטבטים, כמו לשרכים, אין פרחים וזרעים. הם מתרבים באמצעות נבגים (שכל אחד מהם הוא תא מיקרוסקופי אחד).
שבַטְבַּט גָּדוֹל מצוי, בארץ, רק במעלה מקורות הירדן!
תמונה זו צולמה ושובצה במצגת
באדיבות דר' עוזי פז
שְׁבַטְבַּט גָּדוֹל -Equisetum telmateia

39. בתמונה הימנית רואים כיצד מכה קלה גרמה לשחרור ענן של נבגים.
שבַטְבַּט גָּדוֹל אוהב מים וחום. גבעוליו הירוקים מתייבשים ברובם בחורף אך אז עולים מקנה השורש גבעולים, הנושאים מינבגים. כל אחד מהם נושא אלפי נבגים מיקרוסקופיים.
בתמונה הימנית רואים כיצד מכה קלה גרמה לשחרור ענן של נבגים.
לכל נבג, של שבטבט, יש 4 "סרטים" (כמו זנב עפיפון) המסייעים בהפצתם למרחקים על כנפי הרוח.
אם הנבג נוחת על אדמה לחה, הסרטים נכרכים מיידית סביב הנבג, והוא נשאר במקום ונובט.
אם האדמה יבשה - הסרטים נשארים פרושים, ורוח תגרום לנבג להמשיך לרחף.
שְׁבַטְבַּט גָּדוֹל -Equisetum telmateia

40. אחרי שלושה ימים נוספים הכותרת, עם האבקנים שבתוכה, נושרת,
סֻמְקָן מְעֻצֶּה הוא בן שיח, הנותר ירוק גם בקיץ,
ללא השקייה.
הפרחים הצעירים צהובים, ואחרי כיומיים חלק מהפרח נעשה אדום והוא נראה כאילו "הסמיק" (מכאן שמו).
אחרי שלושה ימים נוספים הכותרת, עם האבקנים שבתוכה, נושרת,
ועמוד העלי נותר בולט,
כמחט שלופה מתוך הגביע השעיר.
סֻמְקָן מְעֻצֶּה -Onosma frutescens

41. חד-שנתי יפה, וכשמו כן הוא
אָפוּן קִפֵּחַ הוא מטפס
חד-שנתי יפה, וכשמו כן הוא
קרוב של אפונת הגינה - הגדלה בשדות חקלאיים, אך,
אין לבלבל אותו עם
הצמח הנקרא (בטעות!) אפונה ריחנית שהיא אינה אלא מין של טופח.
שם המין - "קיפח" משמעו "גבוה".
תכונה משותפת לסוגים "טופח", "אפון" ו"ביקיה" היא שבעת הנביטה פסיגיהם נשארים בתוך האדמה, בניגוד לרוב סוגי הקטניות, שפסיגיהם עולים מעל פני האדמה ומשמשים כעליו הראשונים של הנבט, בנוסף להיותם מאגר המזון הראשוני.
אָפוּן קִפֵּחַ -Pisum elatius

42. לסוג "פשתנית" מבנה פרח מיוחד, בעל תוספת מאורכת, הנקראת דורבן.
פִּשְׁתָּנִית מְשֻׁלֶּשֶׁת היא
צמח חד-שנתי.
בגן הארץ-ישראלי מתרבה הפשתנית בקלות ויוצרת משטחים פורחים, אבל בטבע היא נדירה ביותר ונמצאת ברשימת
"הצמחים האדומים"
(בסכנת הכחדה).
לסוג "פשתנית" מבנה פרח מיוחד, בעל תוספת מאורכת, הנקראת דורבן.
הצוף נמצא בקצה הדורבן ולכן רק חרקים בעלי חדק ארוך יכולים ליהנות מגמול זה בעת ביצוע ההאבקה.
פִּשְׁתָּנִית מְשֻׁלֶּשֶׁת -Linaria triphylla

43. לוּף אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי -Arum palaestinum
פרחיו של לוּף אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי קטנים ואינם ניכרים לעין. הם חבויים ב"חדר ההאבקה" המצוי בתחתית ה"מתחל" הכהה. עם הִפתח המתחל מופץ ריח של פירות נרקבים. זבובוני תסיסה נמשכים למקור הריח "בחושבם" שמצאו מצע להטלה. כשהם "מגלים" שמדובר רק בריח, ומנסים לצאת הם נלכדים כי הדופן של ה"מתחל" חלקה ויחד עם זיפים הבולטים מה"שיזרה", היציאה חסומה למעשה.
אחרי יום מבשילים האבקנים (ביום הקודם הביציות היו מוכנות להפריה). אז מתייבשים הזיפים. והזבובונים יכולים לצאת לחופשי, בהיותם בעלי מנת משכל "זבובית" בלבד, הם חוזרים על טעותם, ועפים שוב, הישר לתפרחת הבאה, אך עתה הם עמוסי אבקה וכך מאביקים את פרחיה.
מתחל
שזרה .
חדר ההאבקה
לוּף אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי -Arum palaestinum

44. הַסַפְלוּל אינו קרוב של הלוף, אבל מתעלל בזבובים בדיוק כמוהו.
בתמונה - חתך אורך בפרח סַפְלוּל הַשָּׂדֶה. כשהפרח נפתח צלקותיו מוכנות לקבל אבקה והוא מפיץ ריח שלנו - בני האדם הוא מסריח. ריח זה מושך זבובים. אלה נלכדים ב"חלל ההאבקה", בגלל השערות החוסמות את הפתח. בשלב השני האבקנים מבשילים, והזבובים הלכודים, המתעופפים בתוך חלל הפרח בניסיון לצאת,
מתכסים באבקה.
או אז מתייבשות השערות והזבובים יוצאים לחופשה זמנית, עד שייכלאו במלכודת שהניח להם הפרח הבא.
משמעות השם המדעי של הסוג: "הקלה על הלידה", והיא מעידה על השימוש שנעשה בצמח, ללא קשר לאריסטו, הפילוסוף היווני הנודע.
שחלה
אבקנים
צלקות
סַפְלוּל הַשָּׂדֶה -Aristolochia bottae

45. התמונות במצגת צולמו בגן הארץ-ישראלי של עתי יפה בקיבוץ נתיב הל''ה.
ביקור בגן, למי שאינו תושב או חבר קיבוץ נתיב הל''ה,
ילווה בהדרכה (בתשלום) ואפשרי בתאום מראש.
משך הסיור שעות.
לפרטים: עַתַי יֹפֶה

46. Final - סיום
מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת, לאחסנה במחשב, לשרשרה לידידים,
חברים ובני משפחה, ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות.
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים.
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה.
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
- צילום ועריכה: ליאור אלמגור Photographer and Editor: Lior Almagor :
- תוכן מילולי: עתי יפה Textual content: Atai Yoffe :
ww.fromycamera.comניתן לצפות במצגות טבע נוספות באתר -
More nature presentations, can be viewed in: