1. סיכום א. MULTIPLE FUNCTION
תופעה נפשית:
דחפים
אני-עליון
מציאות
חזרה כפייתית
כל אחד מול האני המרסן

2. סיכום א. MULTIPLE FUNCTION
תופעה נפשית:
דחפים
אני-עליון
מציאות:
משמעויות פרגמטיות
חזרה כפייתית
כל אחד מול האני המרסן

3. סיכום א. MULTIPLE FUNCTION
משמעות פרגמטית:
תוצאה
תצפית
לא-מודע קבוצתי
משמעות סובייקטיבית
סיבה
פענוח
תת-מודע אישי

4. סיכום ב. העצמי 1. פעולות הדדיות עם האחר. 2. פעולות של קביעת משמעות.
סיכום ב. העצמי
1. פעולות הדדיות עם האחר.
2. פעולות של קביעת משמעות.
3. תפקיד האחר בקביעת משמעות.
א. ילוד - מפענח משדר פיזיולוגי חד-גוני.
ב. 6 חדשים –
Core Self - Self-regulating Other
ג. שנה Subjective Self -Intersubjective Other
4. תחושת קיום העצמי מותנית בפעילות הדדית של קביעת משמעויות.

5. סיכום ב. העצמי
5. תקשורת בדבר קשר ויחס כרוכה בקיום של מגוון של משמעויות אפשריות לכל אמירה ופעולה.
6. הפעולה ההדדית של יצירת משמעות קיימת בבחירה משותפת של משמעות סופית מתוך מגוון מוכר של משמעויות אפשריות.
7. תפקיד (ROLEׂ) משפחתי משמר:
א. אוסף של משמעויות אפשריות המוכרות דיין לבני המשפחה.
ב. מגון מספיק רחב של משמעויות אפשריות לאפשר פעולה הדדית של קביעת משמעות.

6. סיכום ג. מובחנות
1. בגיל חביון הילד מקבל תפקידים מהוריו ומנסה ללמוד איך לשחק אותם היטב.
2. בגיל התבגרות הנער מסוגל לנסח, לנתח, ולשַנות תפקידים שפעם קבל ולמד.
3. המתבגר מוסיף לתפקידים שהוא קבל משמעויות חדשות שהוא יוצר.
4. יכולתם של המתבגר ומשפחתו לשנות תפקידים ולשנות תהליכי הקביעה ההדדית של משמעויות מהווה סימן למובחנות.

7. סיכום ג. מובחנות
5. קיים מעבר ברמת המובחנות של המשפחה לאור יכולתה לקבל ולאפשר תוספות משמעויות מעשה ידי המתבגר.
6. אין רמה "אישית" של מובחנות. רמת המובחנות עולה ויורדת אצל כל בני המשפחה ביחד. כאשר בן משפחה אחד פועל לשם שינוי רמת מובחנותו, הוא משנה רמת מובחנותו לעומת בני משפחתו.

8. סיכום ג. מובחנות
7. הדרך להעלות רמת המובחנות כרוכה ביצירת אפשרויות חדשות למשמעויות בתוך קשרים זוגיים (dyadic) על ידי:
א. הפחתת תגובתיות (reactivity).
ב. פתיחת משולשים.
ג. חוסר שמירה על סודות.
ד. מפגש.

9. סיכום ד. אני - אתה (Buber)
.1 האני קיים במישורים שונים לפי היחס לאחר.
2. אין קיום לאני מחוץ למישורים אלה.
3. מישור קיום של אני-אתה קיים בין שני אנשים ולא בתוך כל אחד מהם.
4. אפשר לראות דמיון בין מישור קיום של אני-אתה לבין מישור של יצירה הדדית של משמעויות.
5. קיימת נטייה אנושית הן לשאוף למישור קיום זה והן לפחד ולהסתייג ממנו.

10. ד. אני - אתה (Buber)
6. אפשר לראות את המשפחה בתור מערכת השומרת אפשרות של מפגשים במישור קיום אני-אתה מחד, ומאידך בתור מערכת המעכבת מימוש מישור קיום זה.
7. אפשר לומר כי ככל שרמת המובחנות יותר גבוהה מישור הקיום של אני-אתה יותר קיים או אפשרי.
8. כדי לאפשר מישור קיום אני-אתה, על המשפחה:
א. לאפשר קיום של זוגות (dyads).
ב. לאפשר לזוגות לממש מישור קיום זה
9. המשפחה מצמצמת מישור קיום זה על-ידי:
א. הגבלת קיום זוגות בנפרד.
ב. הגבלת האפשרות למימוש מישור קיום זה בתוך זוגות.

11. סיכום ה. זוגות
1. הזוג מוגבל מלממש מישור קיום אני-אתה כאשר בין בני הזוג משמעויות רגשיות הופכות צרות מדי ומובנות מאליהן. בכך אין מרחב פעולה ליצירה הדדית של משמעויות.
2. כאשר בני הזוג מסתייגים מקשר אני-אתה ומצמצמים המגוון האפשרי של משמעויות, יש נטייה לחזור על דפוסי אינטראקציה קיימים ללא יצירה וחידוש.
3. הדפוסים החוזרים מורגשים באופן ליניארי (linear) בתור סיבה ותוצאה. כל אחד רואה את הסיבות אצל השני, והתוצאות אצל עצמו.

12. 4. הדפוס השכיח ביותר הוא הדפוס הקומפלימנטרי(complementary).
א. מרחיבים חץ חד-סטרי לשתי פעולות מקבילות.
ב. מרחיבים את הפעולות המקבילות למעגלים של וויסות על-ידי החלפה מתמדת של מצבים מאוימים מן אחד לשני וחוזר חלילה.
ג. העברת האיום מאחד לשני יוצרת יציבות לכאורה.
5. דפוס פחות שכיח הוא דפוס סימטרי (symmetrical)
א. מרחיבים חצים - פעולות מקבילות - מעגלים
ב. חוסר יציבות נוצרה על-ידי חוסר יכולת של בני הזוג לחזור למצבים קודמים.
. שני דפוסים אלה שתי הפנים לתהליך של schismogenesis (Bateson) .
7. בשניהם יכולת היצירה ההדדית מאד מצומצמת.

13. א ב ג + -
סיכום ו. משולשים
1. בני זוג מוגבלים מלממש מישור קיום אני-אתה כאשר הקשר הזוגי מגדיר את עצמו לעומת בני משפחה אחרים.
2. משולשים גורמים לתהליך דחיסת משמעויות המגבילה את יכולת יצירה הדדית של משמעויות בין בני הזוג.
3. המשולשים המגבילים ביותר במשפחה חוצים גבולות בין הדורות.

14. א ב ג + -
סיכום ו. משולשים
4. חציית גבולות בין הדורות (היררכיים) מעניקה למשולש כוח מיוחד:
א. קיים מסר אנלוגי (analogic) אשר הילד שותף לקביעתו.
ב. המסר האנלוגי שייך לצורך לקבל סמכות היררכית.
ג. עצם קיום המשולש דורש הפרת קבלת סמכות היררכית.
ד. חציית גבול היררכי במשולשים מקבילה לחציית גבולות בין רמות לוגיות בתיאוריה של ה - double bind.

15. א ב ג + -
סיכום ו. משולשים
ה. משולשים אלה מכונים perverse triangles על-ידי הֵיילי.
ו. הן במשולש והן ב - double bind קיימת אצל ה"נפעל" תחושה של השתתפות ביצירת המשמעות האנלוגית. התחושה הזאת מעניקה כוח מיוחד למצבים אלה
.5. קשר אני-אתה נוטה להצטמצם בתוך משולש כי המשולש מעצם קיומו מאד מגביל מגוון האפשריות של משמעויות ועקב כך קיים פחות מרחב לעשייה הדדית בקביעת משמעויות.

16. סיכום ז. מבנה
1. תיאורית המשולשים הופכת מאד מסורבלת במערכת של יותר מ - 3 נפשות.
2. אפשר לתאר תפקוד של משפחה על-ידי מושגים המתארים את כולה:
א. היררכיה.
ב. תת-מערכות.
ג. גבולות.
3. שימוש עקבי במונחים אלה מחייב פתיחת המשולשים החוצים גבולות היררכיים.
4. תיקון המבנה, עם פתיחת המשולשים הכרוכה בו, אמור לאפשר קיום קשרי אני-אתה בין זוגות במשפחה.

17. סיכום ז. מבנה
5. משפחות דחוסות (enmeshed) מגבילות את בני המשפחה למשמעויות צרות לפי תפקידים שנקבעו מראש. בכך מצטמצמת עשייה הדדית של קביעת משמעויות.
6. משפחות מנותקות (disengaged) מצמצמות את העשייה המשותפת על-ידי קביעות חד-צדדיות של משמעויות שאינם חופפות.
7. במצב של רמת מובחנות נמוכה, הניתוק והדחיסה מהווים שתי דרכים להתקיים ללא יצירה משותפת. הנורמה איננה מצב מאוזן בין ניתוק לדחיסה, כי אם היצירה המשותפת במישור קיום אני-אתה.

18. סיכום ח. קונפליקט
1. קונפליקט בין שנים מהווה הזדמנות עבורם לכניסה לתוך משור קיום אני-אתה לשם יצירת פתרון משותף לניגודים ביניהם.
2. היכולת לפתור ניגודים דורשת:
א. עמדת-אני מובחנת אצל כל אחד.
ב. יכולת לכבד את עמדת-האני של השני למרות שהוא שונה.
ג. יכולת להימנע מדפוסים ומעגלים חוזרים , בעיקר קומפלימנטריים.

19. סיכום ח. קונפליקט ד. יכולת למנוע יצירת משולשים סביב הניגודים.
סיכום ח. קונפליקט
ד. יכולת למנוע יצירת משולשים סביב הניגודים.
ה. יכולת לשמור על גבולות בין תתי-מערכת, הנחוצים למרחב הפעולה של יצירת הפתרון לקונפליקט.
3. קיימת נטייה ליצירת פתרון מדומה לקונפליקטים בין שניים עי-ידי גיוס צד שלישי :
א. ברית (coalition) קביעה (מישור כוח)
ב. צידוד לסירוגין (משיור כבוד)
ג. סימפטום (מישור קרבה)