1. מצגות
קלריטה ואפרים
Max Beckmann

2. מקס בקמן Max Beckmann נחשב לאחד מן הנציגים החשובים ביותר של האקפרסיוניזם הגרמני למרות שלא נמנה עם אף אחת מן הקבוצות של מקימי התנועה (ה"גשר" Die Brucke וה"פרש הכחול" Der Blaue Reiter ). בדרכו האמנותית פעל כל ימיו כבודד וזכה להצלחה רבה כבר בגיל צעיר, בעיקר בשל יכולתו המקצועית המעולה.
בקמן רכש את השכלתו בעיר ויימר שבגרמניה בשנים , שם הושפע ממורהו הנס פון מאריס, שדגל בשיטות קלסיות. לאחר שביקר בפריז ובאיטליה עבר בקמן לברלין, והחל לעבוד בשיטת הצבע החופשי המיוחסת לאימפרסיוניזם הגרמני. בשנת 1906 פגש בקמן את האמן אדוארד מונך, ועבודותיו השפיעו עליו לפתח סגנון אקספרסיוניסטי אישי משלו.

3. The Sinking of The Titanic, 1912"

4. Newspaper portrait of "Titanic Survivor”

5. Fallen Soldiers 1914

6. The Large Operation, 1914

7. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב בקמן לשרות כחובש בחזית המערבית בה התנהלו קרבות מרים שתבעו רבבות קורבנות כבר בחודשי המלחמה הראשונים. הזוועות שהיה עד להן גרמו לבקמן התמוטטות עצבים שבעקבותיה שוחרר מן הצבא. ב-1915 הגיע לפרנקפורט והתאכסן בדירתם של זוג ידידים בה נשאר שנים אחדות. התמוטטות העצבים חלפה אך הלם המלחמה שינה לחלוטין את סגנון ציורו. בפרנקפורט התחילה תקופתו של בקמן האקספרסיוניסט. המלחמה, תבוסתה של גרמניה, וסילוקו של הקייזר עוררו בבקמן תודעה חברתית פוליטית שלא הייתה בו קודם לכן, ואשר באה לידי ביטוי בולט ביצירותיו הוא נעשה לשונא מלחמות מובהק, ובשנים הראשונות לאחר המהפכה של 1917 אף נטה לסוציאליזם ולקומוניזם. בסדרות של עבודות גרפיות בעלות עוצמה רבה ביטא בקמן את האסון שהמלחמה, והאינפלציה שבאה בעקבותיה, המיטו על החברה הגרמנית, ובעיקר על המוני העם. גם תמונות השמן שלו מבטאות את זעזועו וחרדותיו מהתמוטטות המבנה החברתי בעקבות המלחמה.
1915
Self-Portrait

8. The Grenade (Die Granate)
1915
Faces (Gesichter)
1919

9. The Large Operation (Grosse Operation) from Faces 1919

10. Self-Portrait with Red Scarf 1917

11. תמונת ההורדה מן הצלב. יוסף איש הרמתיים ( או נקדימון ) מוריד את ישו שגופו מתוח בצפידת מוות, מן הצלב. ליד הצלב יושבים אבלים אמו ויוחנן תלמידו האהוב.
Descent From The Cross, 1917

12. Christ and the Woman Taken in Adultery, 1917

13. טיפולו המרכזי של בקמן בעבודתו היה אי-הוודאות ודו-המשמעות שבקיום האנושי
טיפולו המרכזי של בקמן בעבודתו היה אי-הוודאות ודו-המשמעות שבקיום האנושי. הוא נטל על עצמו את תפקיד האמן הנביא, חוזה השחורות, והרבה לצייר דיוקנאות עצמיים המבקשים לבטא את הטירוף שבהתרחשויות שקרו בגרמניה באותה העת.
Street II
1918

14. דיוקן עצמי 1918

16. העבודה "הלילה" (1919-1918) מתארת עינויים ורצח המתרחשים בעליית גג דחוסה
העבודה "הלילה" ( ) מתארת עינויים ורצח המתרחשים בעליית גג דחוסה. גווני הציור ירוקים חולניים, מזכירים את צבע הבשר הנרקב.
The Night,

17. Family Picture

18. Carnival, 1920

19. בשנות ה-20 נתמנה בקמן לפרופסור באקדמיה לאומנות בפרנקפורט ונחשב לאחד הציירים הגרמנים הידועים ביותר באותה תקופה. על אף שבקמן היה גרמני טהור מבחינת הגזע, פיטרו אותו הנאצים מייד עם עלייתם לשלטון וכללו אותו ברשימת האמנים יוצרי "האמנות המנוונת" שנרדפה על ידיהם. בקמן יצא להולנד באמצע שנות השלושים ונשאר שם עד גמר מלחמת העולם השנייה. כנראה שבעקבות רדיפתו על ידי הנאצים והפיכתו לפליט חלה במחלת לב שהעיקה עליו מאוד כפי שניתן להיווכח מהרשימות ביומנו. אך המחלה לא עצרה ולו ליום אחד את הדחף היצירתי שלו. להפך, טלטולי העיתים עוררו בו כוחות יצירה חדשים שעלו ממעמקי נפשו. בקמן שהיה איש משכיל וקרא ספרות גרמנית, פילוסופיה, ספרים על מיסטיקה, דתות המזרח, גנוסטיקה וקבלה יצר לו מעין מיתולוגיה פרטית ואישית שבוטאה בסדרה של טריפטיכונים בעלי מימדים גדולים שאותם החל לצייר בזמן המלחמה ושעל השלמתם שקד עד סוף חייו. בסך הכל צייר בקמן עשרה טריפטיכונים כאלה, הנמנים היום עם היצירות החשובות של הציור במאה העשרים ובהם ביטא שכבות עמוקות בחיי הנפש שלו, חלומות, סיוטים ומרקמים מן התת-מודע, "ואז התעוררתי ובכל זאת המשכתי לחלום"

20. Dancing Bar in Baden-Baden 1923

21. Group Portrait, Eden Bar1923, Woodcut

22. Lido

23. Rugby Players, 1929

24. París Society, 1931

25. 32
Departure
Frankfurt 1932

26. Maternidad, 1936

27. Birth 1937
Death 1938

28. Hell of the Birds detail 1938

29. Alfi con antifaz, 1938

30. Inferno de Pássaros

31. Acrobat on the Trapeze, 1940

32. Max Beckmann's 'Self-portrait with Horn, 1940

34. שחקנים, 1942

35. בקמן החל למצוא את התנאים למחייה בגרמניה כבלתי נסבלים
בקמן החל למצוא את התנאים למחייה בגרמניה כבלתי נסבלים. הוא עזב לאמסטרדם, הולנד. עשור מאוחר יותר הוא התיישב בארצות הברית, ושם לימד אמנות באוניברסיטת וואשינגטון בסנט לואיס, ואחר כך עבר לניו-יורק. עבודות מאותן שנים הן: "שחקנים" (1942), "קרנבל" (1943), "עירומו של העיוור" (1945). עבודה נוספת היא "התחלה" (1949), טריפטיכון המתאר חלום ילדות אוטוביוגרפי של בקמן. בעבודות אלו קיימת זיקה חזקה לעבודות מוקדמות יותר באופן התיאור המעוות והקשה. אך העבודות מקרינות תחושה של רוחניות ומייצגות את המחקר על אודות מהות האדם שאותם ביקש האמן לבטא.

36. קרנבל, 1943

37. Odysseus and Calypso

38. The journey 1944

39. Blind Man's Buff 1945 "עירומו של העיוור"

40. Still Life with Three Skulls,1945

41. A tarde

42. התחלה, 1949

43. The Town-City Night, 1950

44. Falling Man 1950

45. Carnival Mask (Columbine) 1950

46. Carnival: The Artist and His Wife

47.  "The Dream" 

48. Woman with mandolina in yellow and red, 1950

49. Max Backman

50. "The Synagogue in Frankfurt”

51. עם גמר המלחמה, על אף שאין לתאר אומן גרמני יותר ממקס בקמן, בקמן לא שב למולדתו אלא היגר לארה"ב, בה לימד כיתות ציור באקדמיות הקשורות לאוניברסיטאות אמריקאיות שונות ולבסוף התיישב בניו יורק שאותה אהב מאד. בקמן היה תמיד איש הכרך וחיי העיר הסואנים לא חדלו מלרתק אותו. בסוף דצמבר 1950, יום אחרי שסיים לצייר את הטריפטיכון האחרון שלו, ("הארגונאוטים"), מת בקמן מהתקף לב ברחוב ניו יורקי.

52. The Argonauts
תמונת הארגונאוטים : קבוצת גיבורים יוונים שערכו בהנהגת יאסון מסע בים להבאת גיזת הזהב מקולכיס, ממלכה קדומה ששכנה בדרום הקווקז לחופי הים השחור ליולקוס שבתאסליה. ביצירה זו של בקמן ניכר האופי השלו והנינוח של הדמויות והתרחישים בקמן מתגבר על הסיוט שאפיין את חייו.

53. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מקורות:
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
נשמח לתגובות