Download presentation
Presentation is loading. Please wait.
1
פסיכולוגית האגו
2
פסיכולוגית האגו ביקורת על הדגש הרב שניתן לדחפי המין והתוקפנות וכן על אופייה הפסימי של התיאוריה החל משנות ה-30' החלו חלק מממשיכי דרכו של פרויד להדגיש את תפקודיו של האגו ולראות בו רכיב נפשי משמעותי ביצירת האישיות הבריאה או הפתולוגית. הדגשת הכוחות החיוביים המניעים את האדם, הצורך בהתמודדות עם אתגרי החיים כמקור סיפוק, תוך הפחתת חשיבותו הבלעדית של הצורך בסיפוק דחפים ביולוגיים. הדגשת תפקודו העצמאי של האגו ואת היותו גורם המניע את האדם לפעולה, למידה והתפתחות, ולא רק אמצעי לויסות ואיזון בין דחפים פנימיים לדרישות המציאות. האדם אינו מונע רק ע"י הצורך בסיפוק דחפיו הביולוגיים, אלא ע"י הצורך בהתמודדות אקטיבית עם אתגרים ומכשולים, אשר מקורו באגו.
3
האגו : מבנה שמתפתח באופן עצמאי מהאיד, ולו תפקיד משמעותי בהסתגלות האדם לסביבתו.
מימד התפתחותי: אנשי פסיכולוגיית האגו עסקו בניסיון לזהות תהליכים בהיווצרות האגו והתפתחות יכולתו להתמודד עם הדחפים הפנימיים. התבוננות בתהליכים אלו הביאה להרחבת ההתבוננות באישיות הבריאה ולא רק הפתולוגית, ולאמונה כי סיפוק נגרם גם מיכולת ההתמודדות עם מכשולים, ולא רק מסיפוק דחפי. השפעת הסביבה: כחלק מבחינתם את התפתחות האגו, החלו אנשי פסיכולוגיית האגו לזהות כי לסביבה הראשונית תפקיד משמעותי ורב השפעה על התפתחותם או היעדר התפתחותם של תפקודי אגו בסיסיים. דגש על מנגנוני הגנה: אנשי פסיכולוגיית האגו הדגישו את חשיבותן של ההגנות אשר מייצר האגו, ואת השפעתן על האישיות. בהתאם, הודגשה חשיבותם של מנגנוני ההגנה- מתי ומאיזה סיבה הם מופעלים, ומהי השפעתם על חייו וקשייו של המטופל. מנגנוני ההגנה המסייעים בפיתוח הסתגלות ובהגנה מפני דחפי תוקפנות, שהם הרסניים לאדם ולסביבתו.
4
הרטמן נשען על התיאוריה של דרווין המציינת כי אורגניזם מנסה להסתגל לסביבתו:
בני האדם, כמו בעלי החיים, התעצבו בתהליך הישרדותי כך שההסתגלות שלהם לסביבה תהיה מקסימלית. המסקנה הזו חלה על העצמי הפיזי של בני האדם כמו גם על העצמי הפסיכולוגי לפיכך, נולד התינוק האנושי כאשר ברשותו אגו בסיסי פרימיטיבי, אשר מאפשר לו כשרים של תפיסה, למידה, זכירה וחשיבה. כבר מראשית החיים מחזיק ברשותו התינוק כישורי הסתגלות, המאפשרים לו להתפתח, להתאים את עצמו לסביבה ולהתאים את הסביבה לצרכיו. חלקים נרחבים מהתפקודים של האגו מתפתחים באופן עצמאי, ללא כל קשר לאיד. כך, התפתחותם של תפקודים כגון שפה, תפיסה, כישורים מוטוריים ותהליכי למידה מתבצעת באופן עצמאי כתגובה לסביבה ולנסיבות החיים, באיזור נפשי המכונה האיזור המשוחרר מקונפליקט. ישנו אזור שלם של ההתפתחות, בו האגו מתקיים באופן אוטונומי. אזור זה מהווה "ממלכה" של התפתחות מחוץ לאינסטינקטים, בה לאגו יש תפקיד עצמאי ובלתי תלוי בסתמי אשר בא לידי ביטוי בתהליך ההסתגלות למציאות החיצונית
5
יש קשר הדוק בין אזורי אגו הקשורים לקונפליקט ובין אזורים חופשיים מקונפליקט מנגנונים מסתגלים (כגון דיבור) עלולים להתחבר לקונפליקט (וליצור גמגום לדוג') פעולות מקורן בקונפליקט (כגון: שלב האנאלי של הילד) עלולות עם הזמן להיהפך לאוטונומיות ראשוניות (כפייתיות לסדר וניקיון).
6
לסיכום, האגו הוא מבנה נפשי עצמאי שפועל ;
כמתווך בין הקונפליקטים של האיד והסופראגו, באמצעות תיפקודיו השונים ובייחוד באמצעות הפעלת מנגנוני הגנה כמפקח על, המסדיר את כל ההתנהגויות והפעילויות המנטליות של האישיות, מאפשר הסתגלות לעולם החיצוני.
7
אריקסון תיאר את זהותו של האדם כמתפתחת ומתעצבת לאורך שנות חייו.
לאגו שלושה תפקידים חשובים; מסננת לאיד ויצירת פשרות עם האגו. יצירת של תחושת זהות ושמירה עליה לאורך כל מהלך החיים. ללא תחושת זהות האדם סובל מעירפול ובלבול זהות. השגת תחושה של שליטה. תחושות מתמידות של אי-שליטה מייצרות רגשות של בילבול וזעם
8
אריקסון הגדיר ארבעה מרכיבים עיקריים לתחושת זהות זו:
ייחודיות - תחושת האדם כי הוא מתקיים כיחידה אנושית ברורה ונפרדת מאחרים. (סכיזופרניה, למשל, הינה הפרעה בה סובל האדם מחסך משמעותי בתחושה של ייחודיות ושל נפרדות מהאחר.) שלמות וסינתזה - האישיות של כל אחד מאיתנו כוללת חלקים שונים ולעיתים אף מנוגדים, ואחד מהתפקידים של האגו הוא ליצור את החיבור ואת ההרמוניה ביניהם (הפרעות דיסוציאטיביות נובעות מחוסר בתחושה זו של שלמות וסינתזה של העצמי.) אחידות והמשכיות - התחושה שמי שהייתי בעבר קשור למי שאני בהווה ולמי שאהיה כנראה בעתיד (אנשים שהקשר בין הזהות שלהם לאורך זמן אינו ברור להם עלולים לסבול ממשברי זהות כגון משבר אמצע החיים.) שייכות חברתית - תחושה של שייכות לקבוצה חברתית מסויימת ולאידיאלים שאותם היא מקדמת, המעניקה הרגשת ביטחון (בידוד חברתי (כגון זה המאפיין הפרעת אישיות סכיזואידית) הוא תוצאה של כשלים בתחושת השייכות החברתית המרכיבה את זהותו של היחיד.)
9
תיפקודי האגו בוחן מציאות- להבחין בין גירוי פנימי לגירוי חיצוני
דיוק בתפיסת אירוע חיצוני דיוק בתפיסה של אירועים פנימיים כולל מודעות לכך שהתפיסה העצמית מועדת לעיוותים. שיפוט יכולת לצפות את המשמעות והתוצאות של ההתנהגות- הבנת ההתנהגות וההשלכות של ההתנהגות שלי. יכולת להתאים התנהגות לתנאים בשטח ולמציאות החברתית.
10
תחושת מציאות של העולם ושל עצמי
המידה בה האדם חווה את הסביבה כקיימת בתוך הקשר מוכר. עד כמה אדם חש את גופו שייך ומוכר לו עד כמה האדם התפתח כיחיד נבדל עם תחושת עצמי יציבה והערכה עצמית- תחושת ערך עצמי, כמה יש תחושה של המשכיות אצל כל אדם לגבי איך הוא מרגיש עם עצמו. יחסי אובייקט סוג ההתייחסות לאחרים (עד כמה אדם מגיב לאחרים כישויות נפרדות או המשך של עצמו) קביעות אובייקט רגשי- יכולת לשמר התייחסות קבועה לאובייקט, גם כשהוא מאכזב אותי, גם כשהוא משמח אותי. היכולת להיות אמפתי לאחר- להרגיש את החוויה שלו ולהתייחס אליה.
11
חסימת גירויים סף רגישות לגירויים פנימיים וחיצוניים מידת הסתגלות וארגון תגובה לרמות שונות של גירויים. האם שינוי בגירוי מסוים מוציא את האדם מתפקוד או לא. וויסות ושליטה על דחפים, מניעים ורגשות יעילות מנגנוני עיכוב ושליטה מידת סובלנות לתסכול
12
תהליכי חשיבה יכולת המשגה- חשיבה מופשטת וקונקרטית תהליכי חשיבה ראשוניים ומשניים- חשיבה משנית זו חשיבה הגיונית ומסודרת, וחשיבה ראשונית זו חשיבה אסוציאטיבית וללא מגבלות מציאותיות. תפקודים ראשוניים של האגו (או: תפקודים עצמאיים) רמת התפקוד של תהליכי קשב, ריכוז, זיכרון, למידה, תפיסה ותפקוד מוטורי. חלקים מולדים שלא קשורים לדחף, בעלי אוטונומיה ראשונית. מידת העמידות לקונפליקטים ולחדירת חומר אינסטינקטואלי. מה קורה לתפיסה או לקשב תחת לחץ, עד כמה התפקודים האלה מצליחים לתפקד ברמה סבירה למרות איזשהו קונפליקט פנימי או משבר חיצוני שאירע.
13
רגרסיה בשירות האגו עד כמה הנסיגה נשלטת ומועילה להסתגלות- היכולת של אדם להרפות לעיתים כדי להשתחרר מלחצים. רגרסיה נשלטת שמפיקים ממנה הנאה אבל היא לא משתלטת על החיים. עד כמה יש שימוש נשלט בתהליכים ראשוניים- יכולת לשלוט ברגרסיה והרפית הקשר עם המציאות. מנגנוני הגנה האם המנגנונים פרימיטיביים או מתקדמים עד כמה המנגנונים יעילים- עד כמה השימוש במנגנון באמת מקל על תחושת החרדה, עד כמה השימוש הוא גמיש,
14
יכולת ושליטה עד כמה האדם חש שליטה בסביבה- תחושת שליטה או חוסר אונים. תחושת המוכשרות והמסוגלות- כמה יש התאמה בין היכולת שלי להשפיע לבין מה שבאמת אני מסוגל לעשות. עד כמה האדם פועל בהתאם ליכולתו עד כמה יש התאמה בין תחושת יכולת ליכולת ממשית סינתזה ואינטגרציה עד כמה עמדות, ערכים והתנהגות תואמים זה את זה- חיבורים יכולת לקבל סתירות יכולת להתמודד עם משימות- יכולת להבין מי אני, מה אני, מה אני צריך לעשות ואיפה.
15
פסיכופתולוגיה הגנות רבות נולדות מתוך קונפליקטים, למשל, התרגשותו של התינוק מפעולות המעיים שלו עשויה להפוך לתחושה של גועל באמצעות מנגנון של היפוך תגובה. אותה תחושה של גועל יכולה להירתם בבגרות ליכולת גבוהה לסדר ולנקיון, יכולת מוערכת חברתית התורמת לניהול אורח חיים נעים ובריא. האדם אינו יכול לפתח יישות עצמאית ובריאה ללא התאמה מספקת של הסביבה לצרכים הייחודיים שלו. נוירוזות, פסיכוזות, פשיעה, אובדנות וכו', הן מחאה נואשת של האדם כנגד סביבה שאינה מקבלת אותו, ואינה מאפשרת לו התפתחות של עצמי אמיתי.
16
טיפול ע"פ פסיכולוגית האגו
אנשי פסיכולוגיית האגו ראו עצמם כממשיכי דרכו של פרויד, ובהתאם לכך הדגישו את הפיכת הלא מודע למודע והשתמשו בטכניקות טיפוליות פרוידיאניות כאסוציאציות חופשיות ופירוש חלומות. בחינת תפקודי האגו וזיהוי של ארגון האישיות ומנגנוני ההגנה העומדים בבסיסו ומפעילים אותו. עיסוק פחות בתכנים מודחקים ובדחפים ומשאלות אסורים (שמקורם באיד), אלא יותר בזיהוי דרכים יעילות ומותאמות להתמודדות עמם. גישה טיפולית הדדית וישירה יותר : המסגרת הטיפולית נתפסה כמאפשרת עיבוד חוויתי של חוויות ילדות מוקדמות והקשר בין המטפל למטופל נתפס כגורם מרפא בפני עצמו.
17
טכניקת פירוש ההגנות טיפול אנליטי המבוסס על פרשנות התוכן ועל פרשנויות סימבוליות אינו מספק ואינו משיג את מטרותיו. יש צורך לפרש את מנגנוני ההגנה הפועלים בשירות האגו הטיפול יכלול בעיקר את פירוש ההגנות – אשר מאפשר: לשחזר את החומר הנסתר (לא מודע) להציב יחסי סיבה–תוצאה נכונים בין אלמנטים שונים. שיחזור של סיבות אשר השפיעו על התנסויות ועל תפקוד ומבנה האישיות.
18
אנה פרויד
19
בת הזקונים (שישית במספר) של זיגמונד פרויד ורעייתו מרתה
בת הזקונים (שישית במספר) של זיגמונד פרויד ורעייתו מרתה. "אילו נולד לי בן, הייתי מודיע לך במברק. אך זו בת... אז הידיעה תגיע אליך מאוחר יותר". אביה סיפר שהוקסם מהשובבות ומ"התוקפנות הגברית" שלה, וביסס חלק ניכר מספרו "פשר החלומות" על החלומות שסיפרה לו כאשר היתה ילדה. גדלה בוינה למדה באיטליה ובאנגליה במלחמת העולם הראשונה חזרה לוינה ועבדה כמורה ב-1918 אביה החל לטפל בה בשיטות טיפול פסיכואנליטיות וענייה בנושא זה גבר. אז החלה ללמוד ולעסוק בנושא ב-1923 החלה לעבוד כמתמחה בטיפול פסיכואנליטי בילדים, ולאחר שנתיים החלה ללמד טכניקות טיפול בילדים, במוסד להכשרה פסיכואנליטית בווינה. טיפלה באביה כשחלה בסרטן
20
ב-1935 הפכה למנהלת המוסד להכשרה פסיכואנליטית בו לימדה.
ב-1936 פרסמה את ספרה החשוב "האגו ומנגנוני ההגנה", ולמעשה סטתה מדרכו של אביה ב-1938 ברחה עם משפחתה לאנגליה בתקופה זו נוצרו חילוקי דעות עמוקים בתוך החברה הפסיכואנליטית באנגליה, בעקבות ההבדלים התאורטיים בין גישתה של אנה פרויד בנושא הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד, לבין גישתה של הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין, שפיתחה את תאוריית יחסי האובייקט. במהלך מלחמת העולם השנייה יסדה פרויד בלונדון מספר מעונות לטיפול בילדים ובתי יתומים, וחקרה את השפעות המלחמה והיעדרות ההורים על מצבם הנפשי של ילדים. לא נישאה מעולם. לא היו לה ילדים
21
בניגוד לפרויד האב, בדבר הריחוק והניטראליות שעל המטפל לשמור במסגרת האנליזה, אנה :
נענית לעיתים באופן קונקרטי לבקשות של מטופלים הייתה משקיעה מאמצים בכדי שמטופלים יגיעו לטיפול אנה השתמשה בפרשנויות לא רק לחלומותיהם של הילדים אלא גם לציורים שציירו, ונתנה פחות מקום לאסוציאציות החופשיות, שהיוו את לב ליבו של הטיפול הקלאסי. הצטרפה לתנועה הפסיכואנליטית במעברה מהתמקדות באב להתמקדות באם
22
איד ודחפים מול אגו ו-וויסות:
אנה פרויד הפנתה את תשומת הלב לכך שניתן ללמוד על הדחפים של האיד, כמו על המגבלות המוסריות שמציב הסופר-אגו, רק בדרך עקיפה, כאשר הם באים לידי ביטוי באגו. לפיכך, מוקד התצפית מבחינת האנליטיקאים צריך להיות בחלקים המודעים של הנפש והמטרה צריכה להיות להחזיר את האגו לתפקוד תקין, על מנת שיוכל לווסת כראוי את האיד ואת הסופר-אגו ולהחזיר לאדם את השליטה בחייו. נהגתי לחפש כוח וביטחון מחוץ לעצמי, אבל הם נמצאים בפנים. הם היו שם מאז ומתמיד.
23
טיפול בילדים לילדים אין את היכולת הספונטנית לייצר תהליך העברה:
חוסר המוטיבציה העדר מודעות לסבל ולסימפטומים נטייה לפעול במקום לחשוב התערבות ההורים והמסגרות החיצוניות החודרות לטיפול בנוסף, הילד אינו בשל ואמון לקשר הטיפולי זקוק לשלב הכנה כלשהו
24
טיפול בילדים מהותו של הטיפול כשלעצמו דומה בעיקרו לזה כמו עם המבוגר והפירוש הוא כלי מרכזי, אבל: 1. משחק - חשיבות רבה כמייצר ברית טיפולית ומאפשר נגישות טיפולית 2. יש להשתמש במניפולציה על הטבע החינוכי (educational nature) 3. טכניקות נוספות ל'אסוציאציות חופשיות': אנה פרויד מאמינה שהילד ישחזר במשחק סיטואציות ואירועים שקרו בחייו האמיתיים. בחדר הטיפול היא משתמשת במתודות כמו סיפור סיפורים, ציור החלומות של הילד ו"ראיית תמונות"- טכניקה המקבילה לאסוציאציות חופשיות אצל מבוגרים. 4. התנגדות המטופל לאסוציאציות חופשיות נושאת אופי אינפורמטיבי בדיוק באותה מידה כמו האסוציאציות עצמן פרשנות יעילה תיצור קשר בין ההגנה של האגו ולבין התנגדות המטופל במהלך הטיפול. 5. טכניקות לפרשנות
25
פרשנות הפירוש יכול להעצים את ההתנגדות, לפעמים ליצור פאניקה, חרדה, הפסקת משחק, פגיעות ואשמה. ולכן, הטכניקה הפרשנית - תתגבש ותופיע בהמשך. אין לפרש העברה שלילית בין הילד למטפל. עבודה טיפולית מועילה יכולה להיעשות רק בעזרת העברה חיובית. "עזרים" לפירוש: צורות של אלטרנטיבות, או ואריאציות ואדפטציות: לחפש דרכים של התקה והחצנה: דמויות משחק, ילדים אחרים, שונים, אולי, פירושים שינתנו על ידי הדמויות זו לזו במשחק, או בכלל כהכללה ("יש ילדים ש...") פירוש המובע בתוך סיפור על ילד אחר , פירוש לגבי דמות של בובה לחזור ולחזור שוב ושוב בואריאציות שונות על הפירוש פירושים של "חלק" ("חלק מעצמך", או דמות שמייצגת חלק מעצמו..."חלק מעצמך כועס מאד", "החלק הגדול שבך", ו"החלק הקטן שבך"/ "הילד הקטן שבך"). לכתוב, או לצייר את הפירושים ולא לומר אותם בקול. לשיר את הפירושים בפזמון כלשהו ("חנה הקטנה עצבנית נורא...")
26
מנגנוני הגנה: אנה פרויד טענה כי מנגנוני ההגנה הם מרכיב עיקרי של האישיות ובמקום לנסות להסיר אותם, יש לנסות להבין אותם ואת אופן הפעולה שלהם עבור היחיד. המנגנונים אינם תמיד ובכל מצב פתולוגיים, ומטרת הטיפול היא לעודד את האדם להשתמש במנגנוני ההגנה התורמים לו, ולוותר על אלה אשר פוגעים בו. אנה הדגימה את התרומה החיובית האפשרית שבמנגנוני ההגנה דרך המקרה המפורסם של הנס הקטן. פרויד טען כי הפוביה של הנס בן ה-5 מסוסים, שבגינה נמנע מלצאת מהבית, היתה תחליף לפחד שלו מסירוס בידי אביו, כחלק מהתסביך האדיפאלי הלא פטור שלו. אנה, לעומת זאת, הפנתה את תשומת הלב לפן החיובי והמסתגל שבפוביה של הנס, בכך שהיא אפשרה לו להישאר במחיצתו של אביו.
27
מנגנוני הגנה מנגנוני חרדה : כלים שתפקידם להפחית את החרדה מנגנוני הגנה הינם אסטרטגיה של התגוננות מפני ביטוי חיצוני של דחפי הסתמי ומפני לחצי האני העליון. מנגנוני הגנה מסייעים לאדם להימנע מהכרה מודעת בדחפים לא מקובלים ובכך מופחתת החרדה.
28
יצר מתעורר איד/אגו/סופר אגו חרדה הפעלת מנגנון
יצר מתעורר איד/אגו/סופר אגו חרדה הפעלת מנגנון התמרמרות רבה על חטאיו של אדם אחר מצביעה על רגשי אשם ומשמשת להם תחליף. התמרמרות זאת עולה באופן אוטומטי כאשר תפישת האשם העצמי מאיימת.
29
השימוש במנגנוני הגנה הוא נורמאלי וכולנו עושים בהם שימוש במטרה להפחית חרדות מסוימות. עם זאת, חלק מהאנשים עושים בהם שימוש מוגזם, לו יכולה להיות תוצאה שלילית. כך, השקעת אנרגיה רבה במנגנוני הגנה והימנעות ממצבי חרדה, יכולה להותיר את האדם ללא אנרגיות לתפקודו של האגו. בנוסף על כך, מאחר ומנגנוני ההגנה מעוותים את המציאות, השימוש המוגזם בהם עשוי לנתק את האדם מהמציאות.
30
מנגנוני הגנה א. מנגנוני הגנה פועלים מתוך הלא-מודע. האדם מפעיל את מנגנון הגנה כמו אינסטינקט ואינו מודע לכך שהוא מפעיל כאן מנגנון. ב. המגנונים מעוותים את המציאות בעבור בעל המנגנון. הם מופעלים כאשר האדם נמצא במצב של חרדה ולחץ, מצב שבו האדם לא יודע איך להגיב. עיוות בהיבטים שונים – זיכרון, תפיסה, חשיבה, רגשות, חושים. ג. מגנוני הגנה צורכים אנרגיה נפשית. שימוש רב במנגנוני הגנה צורך המון אנרגיה נפשית, מצב כזה עלול להתיש אדם פיזית ונפשית. ד. מנגנוני הגנה מאפשרים להפחית חרדה. ה. שימוש מוגזם במנגנוני הגנה מונע התמודדות עם המצב המאיים.
31
ישנם מספר מימדים שלאורם עלינו לבחון כל מנגנון:
המימד הארכאי: לאיזה שלב במודל הפסיכו סקסואלי מנגנון ההגנה מתאים? ככל שמנגנון ההגנה מתאים לשלב מוקדם יותר, כך הוא מסובך יותר ומעיד על בעיות קשות יותר. מימד עיוות המציאות: באיזו מידה המנגנון משנה את המציאות. ככל שמנגנון הגנה מעוות יותר את המציאות, כך הצרות גדולות יותר, האדם לא יכול לקלוט את הסביבה שלו באופן אמין. מימד הכמות והתדירות: בכמה מנגנוני הגנה אנחנו משתמשים? כל כמה זמן? כלומר, לכולנו יש בעיות כאלו ואחרות, קצת מכל דבר ולכולנו יש מנגנוני הגנה, השאלה כמה.. מימד נוקשות השימוש: האם השימוש במנגנון ההגנה נוקשה, או גמיש בהתאם לתנאים ולנסיבות? מימד יעילות השימוש: עד כמה השימוש במנגנון מסייע לתפקד באופן אדפטיבי בחייו, או פוגע בהתמודדות ובניהול חיי יום יום נורמטיביים.
32
למרות ההבדלים בין המנגנונים השונים, יש להם גם מאפיינים משותפים:
למרות ההבדלים בין המנגנונים השונים, יש להם גם מאפיינים משותפים: . 1 כל המנגנונים פועלים ברמה בלתי מודעת 2 כל המנגנונים מעוותים את תפיסת המציאות כדי שהחרדה תהיה מאיימת פחות, לכן יש בהם מעין הונאה עצמית.
33
פיצול – מדובר בפיצול העולם לחוויות ואובייקטים של "טוב מוחלט" ו"רע מוחלט". מצב בינארי של רוע מוחלט או מושלמות. בשעת משבר או חרדה, האדם יכול לנתק לחלוטין חלקים בנפש שלו, ולתפוס אובייקט כאילו יש בו מאפיינים מקצה אחד בלבד. פעוטות שטרם השיגו את היכולת לקביעות אובייקט תופסים את העולם סביבם כמתחלק ל"טוב מושלם" ול"רע מושלם" ואינם מסוגלים עדיין להכיר בקיומו של אובייקט שהינו בחלקו טוב ובחלקו רע. מבוגרים משתמשים במנגנון הגנה שבמסגרתו הם מייחסים לאחר תכונות מלאכיות/שטניות באופן בלעדי ומוחלט כאמצעי להפחית חרדה וחוסר ודאות ולהגביר את תחושת הערך העצמי שלהם. כך למשל עשוי אדם להתייחס למטפל שלו כאל התגלמות הטוב (חכם, רגיש, מבין, מקבל) תוך התעלמות גורפת מכל גילוי של חולשה מצידו אשר היה עשוי לתרום לחוויה שלמה ואמביוולנטית יותר. מנגנון הפיצול נחשב אופייני לפסיכוטיים ולבעלי מבנה אישיות גבולי או בעלי פיצול אישיות.
34
אידאליזציה (האדרה) פרימיטיבית ודוולואציה פרימיטיבית
מנגנוני הגנה שתפקידם למתן חרדה באמצעות האדרתם או הפחתת ערכם של דמויות או מצבים אידאליזציה - ייחוס כוחות מיוחדים לאנשים שבהם אנו תלויים מבחינה רגשית, והכחשת מאפיינים שליליים דוולואציה – הפחתה בערכה של דמות מעוררת קנאה או חרדה.
35
את האימה שמרגיש, מן הסתם, הפעוט הניצב אל מול פגעיו של העולם החיצון, ממתנת האמונה המרגיעה שהאנשים המבוגרים בחייו הם חזקים ובעלי עצמה, כל-יכולים בעצם, וכי בכוחם להגן עליו מפני כל אלה; הצורך להאמין כי בסופו של דבר העולם מנוהל על ידי דמויות אידאליות, חכמות ומוכשרות באופן על-אנושי מאפיין כמובן גם את החוויה הבוגרת של מרבית בני האדם. ביטויים בוגרים נורמליים - אהבה רומנטית. מופעים בוגרים פחות –האמונה בכוחו הבלתי מוגבל של אחר הנחווה כחזק, מגן ומושיע ומיזוג רגשי עם דמות מיטיבה זו. דוולואציה הינה הצד השני של מטבע ההאדרה, וככל שאובייקט נהנה מלכתחילה מאידאליזציה הרי שברגע שבו ייחשף ב"מערומיו" הריאליים כך ייתפש כנחות וחסר ערך.
36
שליטה אומניפוטנטית– כאשר האדם מצוי בתחושת כל-יכולות, תחושה של כוח אבסולוטי, בלתי נדלה וללא גבולות. אידיאליזציה של העצמי. האחר קיים רק בשביל לספק את צרכי שלי. ראשיתו של מנגנון הגנה זה הוא בתקופת הינקות, כאשר התינוק אינו מודע עדיין לנפרדות שבינו לבין אובייקטים אחרים שבסביבתו. מכיוון שכך, הוא מבין את כל אירועי המציאות כאילו הגורם להם הוא מקור פנימי כלשהו בו-עצמו; כך לדוגמה, כאשר לתינוק קר והוריו מבחינים בכך ומספקים לו חום, הוא מבין זאת כאילו הוא עצמו ייצר את החום הזה באופן מאגי כלשהו. במהלך ההתפתחות הנורמלית, תחושת האומניפוטנטיות המאפיינת את הינקות מתחלפת בהאדרתם של אובייקטים חיצוניים ומפנה לבסוף את מקומה לטובת ההבנה כי אין אדם שכוחותיו בלתי-מוגבלים. נראה שאצל כל בני האדם נותרים שיירים של פנטזית הכל-יכולות, אולם כשהצורך לשלוט באחרים ולהכפיף את הסביבה לרצונותיו של הפרט גובר על שיקולים אתיים ופרקטיים. ביטויים של מנגנון הגנה זה עשויים להוביל את הפרט לתחומי עיסוק המעניקים סיפוק לגיטימי לצורך בחוויה האומניפוטנטית, בתפקידי ניהול והנהגה, בפוליטיקה, בעסקים, בזרועות הביטחון, בקרב ראשיהן של קבוצות דתיות, בתעשיית הבידור ועוד. נהוג לאבחן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית (הקרויה גם פסיכופתיה או סוציופתיה).
37
הכחשה – מנגנון הגנה שבאמצעותו מתעלם האדם מתכנים מאיימים. האדם לא רואה משהו שיש במציאות. המנגנון הזה עושה עיוות מאוד משמעותי למציאות, כי מבחינה אובייקטיבית קיים מצב מסוים, אך האדם אינו רואה אותו, רואה את המציאות בצורה אחרת. התעלמות לא מודעת ממציאות מאיימת [פנימית או חיצונית] או מחלקים ממנה . ההכחשה מאפשרת לתוכן המאיים לעלות למודע, אך מלווה אותו בטענה שהתוכן אינו נכון. סירוב להכיר בתכנים מתוך תחושה ש'אם אני לא יודע – זה לא קורה לי'.... כולנו נוטים לעיתים להגיב בביטויים כמו "לא נכון!" (או "הו, לא!") לנוכח אירוע מצער או מצב קשה. מרבית בני האדם משתמשים במנגון ההכחשה באופן שגרתי, מתוך ניסיון למסך את החלקים הקשים יותר של מציאות היומיום - פנימית או חיצונית. (ילד דחוי. לוחם מסכן עצמו למען חברו...)
38
***זוהי צורת ההתמודדות השכיחה ביותר בקרב ילדים קטנים. דוגמא:
אך הכחשה יכולה להיות פתלוגית. כך למשל אדם הנמנע מביצוע בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן ....או אחר המתעקש שאינו מכור להימורים. ***זוהי צורת ההתמודדות השכיחה ביותר בקרב ילדים קטנים. דוגמא: לילד בן ארבע נולדה אחות המושכת אליה את תשומת לבם של ההורים. הילד חרד שמא הוא יאבד את אהבת הוריו ולכן הוא נכחיש שנולדה לו אחות. הבדל בין הדחקה להכחשה: בהכחשה התוכן המאיים עלול לעלות למודע- ההכחשה שלו באה לידי ביטוי בתגובות שלו כלפי הסביבה אך בהדחקה התוכן המאיים כאילו ונמחק מזיכרונו של האדם.
39
השלכה – דחף או רצון של אדם מסוים מושם אצל אדם אחר. מנגנון הגנה שבאמצעותו האדם מייחס לאחר תכנים מעוררי חרדה הקיימים אצלו. האדם המשליך חווה תחושות פנימיות כאילו הן שייכות לאחר. ניסיון להפטר ממחשבות, רגשות או תכונות נפשיות אותן קשה לנו להחזיק בתוכנו ולהכיר בהן כחלק מאתנו, על ידי כך שאנו משליכים אותם מתוכנו ומייחסים אותם לסביבה החיצונית שלנו . אדם החש בקרבו דחף, מחשבה או רגש מאיימים שקשה לו לשאת אותם, חש הקלה מסוימת כאשר הוא מייחס אותם לאחרים, מאחר ובדרך זו, יש לו את הלגיטימציה למחשבות או לרגשות אסורים.
40
כמו שלגוף שלנו יש נטיה לפלוט מתוכו גורמים אותו הוא אינו יכול לעכל, כך גם לנפש שלנו . למשל, כשאנו מרגישים אשמים במשהו אנו עשויים להשליך עליהם את האשמה . במילים אחרות, בהשלכה אנו "מקרינים את הסרט הפנימי שלנו על סביבתו וצופים בו מבחוץ" קיים באמפתיה, בגזענות וכד'... דוגמא: אדם הטוען ש"כל בני האדם תוקפניים ומנסים לנצל אחרים", מייחס למעשה את דחף התוקפנות הקיים בו לאחרים. הפרעת אישיות פרנואידית.
41
דיסוציאציה – מנגנון הגנה המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו חסר אונים וחסר יכולת להילחם או לברוח, ולכן משתמש בניתוק על מנת להגן על עצמו. במצבים אלו עשויה להופיע דיסוציאציה על מנת להגן על הנפש ולמנוע את האינטגרציה של החוויה הטראומטית (או היבטים מסוימים שלה) אל תוך המודעות הפרדת התנהגויות או תהליכים נפשיים מיתר הפעילות הנפשית המודעת. כלומר, בתהליך הדיסוציאציה מתרחש תהליך של נתק מהחוויה כולה או חלק מרכיביה, המתבטא בהפרת האינטגרטיביות של פונקציות נפשיות כזיכרון, זהות או תפיסת הסביבה. דיסוציאציה מתרחשת בד"כ בתגובה לחוויה בלתי נסבלת או מכאיבה באופן קיצוני אשר הנפש אינה יכולה לשאתה ולכן, באופן בלתי מודע, מבודדת אותה מהרצף החוויתי המודע. מידור, אוטומטיזציה, מצבי אני שונים.... שימוש בסמים הפרעה דיסוציאטיבית (בעיקר לאחר טראומות)
42
הפנמה – מנגנון הגנה שתכליתו להפחית חרדה באמצעות הזדהות עם האחר והפיכתו לחלק מן העצמי. תהליך שבמסגרתו נחווים רגשותיו של אחר כאילו הם נובעים מן העצמי אנו מפעילים תהליכי הפנמה בכל מערכת יחסים משמעותית, בה אנו מזדהים עם האחר או עם חלקים ממנו: "אני אמא של יעל", "בעלה של טלי" או "אני חכם כמו אבא". הפנמה בריאה מסייעת בתהליכי גיבוש האישיות ובהעצמתה – הפנמת התנהגות מקובלת בחברה, הפנמת איסורים וערכים חברתיים – והפיכתם לשל עצמנו. אז הם הופכים לנבוע מתוך עצמינו ולא מהסביבה. במקרים בהם מופנמים חלקים של דמויות עוינות או מאכזבות יכולה ההפנמה להגביר את החרדה ואף לגרום דיכאון.
43
הזדהות : אימוץ צורות חשיבה, התנהגות ורגש של מישהו אחר.
הדבר נעשה באופן לא מודע. לעיתים מנגנון של הזדהות בא לידי ביטוי דווקא כלפי אנשים שמאוד מפחידים אותנו, למשל אנשים שאנחנו לא אוהבים והם מאיימים עלינו. במצב כזה ההזדהות יכולה להוות דרך התמודדות עם הרגשות שהדמות הזאת מעוררת. האיד משקיע אנרגיה בדמויות מסוימות, משמעותיות. הן הופכות להיות חלק ממנו, והאנרגיה הופכת להיות אנרגיה של האגו.
44
הזדהות עם התוקפן – תהליך בו כדי להפחית פחד וכאב, מתחוללת הזדהות עם דמות מפחידה ועוינת. לעיתים מנגנון של הזדהות בא לידי ביטוי דווקא כלפי אנשים שמאוד מפחידים אותנו, למשל אנשים שאנחנו לא אוהבים והם מאיימים עלינו. במצב כזה ההזדהות יכולה להוות דרך התמודדות עם הרגשות שהדמות הזאת מעוררת. תהליך הפנמתי שבמסגרתו אדם משייך לעצמו את תכונותיה של דמות שלילית ורבת עוצמה במטרה להתגבר על תחושות של כאב ופחד. חיקוי עמדות / התנהגות של דמות, כדי לא לחוש כלפיה כעס ותוקפנות וכדי להפחית חרדות. סינדרום שטוקהולם- תופעה בה האדם המוחזק בכפייה מפתח אמפתיה והזדהות עם האידיאולוגיה והמעשים של מי שמחזיק בו.
45
רגרסיה – נסיגה מהמתח בעולם החיצוני לעבר פנטזיה פנימית.
כאשר קשה מאוד להתמודד עם מצב כלשהו בהווה, חוזרים למצבי התמודדות מוקדמים יותר. הנסיגה מציעה בריחה מן המציאות ללא צורך בעיוות תפישתי. בתהליך זה נסוג האדם הבוגר ממצבים חברתיים או בינאישיים ומחליף את מתחיו של העולם החיצוני בעולם של פנטזיה פנימית. ביום יום זהו תהליך שבו אנחנו נסוגים מהמתחים של העולם החיצוני ומחליפים אותם בפנטזיה פנימית. כמו ילד ששם ידיים על ראשו בזמן רעש וצועק: “לא שומע כלום…”. אני לא חייב להקשיב לאמא ואבא ולעשות מה שהם אומרים. התמכרות לסמים או לאלכוהול במטרה לשנות את מצב התודעה מהווה אף היא סוג של נסיגה פרימיטיבית. דוגמה קיצונית אחרת היא מצב של סכיזופרניה קטטונית, המובנת לעתים כניסיון של האני הבוגר למצוא הגנה בנסיגה להתנהגויות התואמות תינוק חסר ישע.
46
ביטול – מדובר במנגנון בו עשיית פעולה הינה מבטלת או שוללת פעולה או מחשבה קודמת באופן סמלי ובלתי מודע כשיש מחשבה או חרדה, אני מנסה לבטל אותה. אנחנו מבטלים את הדחף, את המחשבה ואת המעשה באופן פיזי. לתת פרחים אחרי בגידה.... OCD
47
התקה – מדובר בהעברה של רגש, מחשבה או דחף מאדם אחד אל השני. העברה של רגש מאובייקט אחד בחוץ, אל אובייקט אחר בחוץ. מנגנון הגנה שבאמצעותו פורק האדם את האנרגיה התוקפנית על אובייקט שמאיים פחות מזה שעורר את החרדה. כך, האדם נפטר מדחף אסור, באמצעות הפנייתו לאובייקט מאיים פחות. העברה של רגשות ודחפים המכוונים כלפי אובייקט מסוים אל אובייקט אחר, בשל האיום שיש ברגשות אלה והחרדה המתעוררת באני עקב כך. האובייקט החלופי אינו מעורר חרדה, וכלפיו ניתן לבטא את הרגשות האסורים. למשל, אדם שכועס מאוד על הבוס שלו ומתפרץ על המזכירה משתמש במנגנון של התקה. דוגמא: עובד ננזף שלא בצדק על-ידי הבוס שלו, הוא "בולע" את הכעס ואת התוקפנות הקיימת אצלו. כשהוא חוזר הביתה, הוא מתנפל על אשתו ומוציא את כעסיו עליה
48
רציונליזציה (שיכלון) :
מתן הסבר לוגי או חברתי למה שאנחנו עושים / לדחף שמומש, כך שיראה שאנחנו פועלים רציונאלית. מנגנון הגנה שבאמצעותו נותן האדם צידוקים הגיוניים המאפשרים התנהגות בהתאם לדחף מבלי להודות שהסיבה האמיתית היא הדחף האסור.
49
האדם מספק לעצמו הסבר הגיוני וסביר להתנהגותו, הנובעת מדחפים יצריים שאינם מקובלים על האני. מנגנון זה מאפשר לנו להתמודד עם החרדה באמצעות מתן צידוקים הגיוניים "המרשים" לנו להתנהג בהתאם לדחף. אנו משתמשים במנגנון הזה גם כאשר קשה לנו להשלים עם הדחף וגם כאשר אנו מתקשים להתמודד עם המציאות: כשאנו חווים תסכול, כשאנו חווים כישלון, כשהערך העצמי שלנו בסכנה וכו'. דוגמא: רדיפות יהודים באירופה למען "טיהור הגזע" בתקופת השלטון הנאצי נבעו לא ממניעים אידיאולוגיים, אלא מתוקפנות סמויה. הורה המכה את ילדו באופן אכזרי ופורק בכך למעשה את רגשי התוקפנות שלו, יתרץ את התנהגותו בצורך הרציונלי לחנך את הילד וללמדו משמעת.
50
אינטלקטואליזציה : ניסיון להשיג ריחוק מסיטואציה מעוררת חרדה, ע"י עיסוק בנושא בצורה מופשטת, במונחים אינטלקטואליים. האדם מטפל בבעיה או במצב רגשי מסוים על ידי הפיכתם לשאלה אינטלקטואלית, שבה הוא מתעמק תוך כדי התעלמות מן הצדדים הרגשיים והאישיים הכרוכים בעניין. מתעמק בזה כאילו זה קרה לאדם אחר, שאין לו כל נגיעה רגשית אליו.
51
בידוד– הדחקה של רגש בלבד.
כל המצב שמעורר את הרגש נשאר כפי שהוא ולא מודחק, ורק הרגש שהמצב הזה מעורר מודחק. הדבר גורם לכך שיש איזשהו מצב (שיכול להיות מלחיץ, עצוב וכו') אך לא מרגישים כלפיו שום דבר. להתייחס לדברים טעונים רגשית ומעוררי חרדה בצורה מנותקת מהרגש . אם בהדחקה מודחק האירוע או רעיון כולו, הרי בבידוד, האירוע או הרעיון הם מודעים אולם הרגשות וביטויים [בהבעות הפנים, בשפת הגוף, באינטונציה] נעדרים . כך למשל, נוכל לשמוע את האדם שניצל מפיגוע מספר לנו על הפיגוע בפרטי פרטים אולם באופן מונוטוני, מנותק ונטול רגש . השימוש במנגנון הבידוד פעיל מאוד אצל אנשים שעובדים בתחומים בהם המפגש עם גורמים מעוררי חרדה הוא יומיומי כמו למשל, רופאים, סיעוד, או כל תחום עיסוק שכרוך במפגש תכוף עם הסבל האנושי .
52
היפוך תגובה– האני מסתיר את הדחפים והמשאלות האמיתיות על ידי התנהגות הפוכה מן הדרישות של הדחפים. מנגנון הגנה שבאמצעותו הופך האדם את רגשותיו מעוררי החרדה. התגוננות מפני דחף אסור על-ידי ביטוי דחף הפוך.
53
למנגנון זה שני שלבים: 1. הדחקת הדחף הלא מקובל (שלב לא מודע) 2. ביטוי ההתנהגות המקובלת (שלב מודע). בבסיס של מנגנון הגנה זה ישנה תמיד אמביוולנטיות מסוימת, כשחלק ממנה מודחק והחלק האחר בא לידי ביטוי בצורה מוגזמת. למשל, תגובה של גועל מוגזם אשר מדחיקה למעשה משיכה סמויה (כמו התגובה להומוסקסואליות). דבקות נוקשה ומוגזמת בהתנהגות שהחברה רואה בעין יפה, מעידה תכופות על פעולת מנגנון הגנה זה (למשל התנהגות של אלטרואיזם מוגזם). דוגמא: ילדה חשה עוינות לאימה. צווי החברה דורשים ממנה לחוש חיבה להוריה ולכן השנאה שלה לאימה עלולה לגרום לה לחרדות. כדי להימנע מחרדה, הילדה עשויה להתנהג באופן הפוך- באהבה מופגנת. במקום להרביץ הוא קונה מתנות... אובססיה
54
הדחקה – מנגנון ההגנה הבסיסי ביותר והישיר ביותר ממנגנוני ההגנה. סילוק של דחפים או מחשבות מן המודע אל הלא-מודע בשל איומם על האני. מנגנון ההגנה הבסיסי ביותר, והוא מנגנון יעיל מאוד כי הבעיה נעלמת לגמרי מהמודעות של האדם. ההדחקה דורשת השקעה גדולה מאוד של אנרגיה על מנת להשאיר את התכנים המודחקים רחוקים מן המודעות. ההדחקה עשויה להימשך זמן רב, ולעיתים אף לנצח, כל עוד הדחף מאיים על האדם. הבדל בין הדחקה להכחשה: בהכחשה התוכן המאיים עלול לעלות למודע- ההכחשה שלו באה לידי ביטוי בתגובות שלו כלפי הסביבה אך בהדחקה התוכן המאיים כאילו ונמחק מזיכרונו של האדם.
55
ילד מדחיק את משיכתו לאימו, כי דחף זה גורם לו לחרדה רבה.
מנגנון חזק ויעיל מאוד, המאפשר לשלוט בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם. הדחקה נעשית באופן חד פעמי, אך בהמשך ישנה השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית הנדרשת לשמירת התכנים במצבם המודחק, כיוון שהם ממשיכים לפעול בלא-מודע. הדחקה היא מנגנון יעיל אך מסוכן ביותר, שכן הניתוק מן האני של חלקים שלמים מחיי הנפש, הרגש והיצר עלול לפגוע באישיות ולהוות בסיס ליצירת מחלות נפש. השקעה של אנרגיה כה רבה בשמירת ההדחקה מגבילה את כמות האנרגיה הזמינה להתנהגויות יצירתיות ובונות. אופיינית במיוחד השכחה של מאורעות, בני אדם ומקומות. דוגמאות: ילד מדחיק את משיכתו לאימו, כי דחף זה גורם לו לחרדה רבה. נערה שהייתה מעורבת בתאונת דרכים בה נספו הוריה, הדחיקה את החוויה הקשה ואינה זוכרת שום פרט הקשור אליה.
56
עידון (sublimation): העברה של פעילות מתחום מעורר חרדה לתחום מקובל חברתית. המנגנון הנחשב ל"בריא" ביותר, מאחר שבאמצעותו מתעל האדם את הדחף האסור לפעילות יוצרת ומועילה המקובלת בחברה. מנגנון הגנה חיובי, המעיד על התמודדות בריאה, יצרנית ויצירתית. האני מחליף את המטרה היצרית של דחפיו במטרות מועילות ומקובלות מבחינה חברתית ומתעל את האנרגיה שלו לקידום מטרות אלה. במנגנון זה, האני אינו מונע את פורקן הדחף האסור, אלא משתמש בו בפעילויות חיוביות, כגון: ציור ופיסול, מוזיקה, ספורט, ספרות ושירה. הדחף אינו משתנה אלא מופנה לערוצים אחרים- חיוביים במובן החברתי. יתרונו של העידון בכך שאין הוא מצריך השקעה מתמדת של אנרגיה כדי למנוע את ביטוי הדחף. לדוגמה, אדם הבוחר לעסוק במקצוע של חוקר או מדען - ייתכן כי מקור הסקרנות המדעית שלו הוא יצר המציצנות. אדם בעל דחף תוקפנות יעבוד כמתאגרף או כקצב.
57
מנגנוני הגנה ראשוניים ("פרימיטיביים") –
מגנים על הגבולות שבין העצמי לבין העולם החיצוני מנגנוני ההגנה הפרימיטיביים פועלים באופן גלובלי ובלתי ממוקד והם משפיעים על אספקטים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים של האדם. הגנות פרימיטיביות אינן מתחשבות בעקרון המציאות מנגנוני הגנה משניים ("בוגרים" או "גבוהים") - מגנים על גבולות פנימיים, כגון למשל בין האגו לסופר-אגו ובין האגו לאיד. פועלים באופן ספציפי על מחשבה, רגש, תחושה, התנהגות, או על שילוב של כמה מאלה.
58
כך, למשל, מנגנון ההדחקה נחשב "גבוה" או "בוגר" יותר ממנגנון ההכחשה:
על מנת להדחיק עובדה או רגש, עלינו ראשית להכיר בהם ברמה כלשהי של המודעות ואז להגלותם אל התת-מודע. כשאנו מכחישים, אנו מבצעים תהליך מיידי, לא רציונלי. האמירה "זה לא קורה" נחשבת לפיכך כבוגרת פחות מן האמירה "זה קורה, אבל אני אשכח את זה כי הידיעה מכאיבה מדי". בכולנו נמצאים שרידים של מנגנוני הגנה ראשוניים וכי קיומם נחשב לפתולוגי רק בהיעדרן של אסטרטגיות נוספות, בוגרות יותר, להתמודדות עם המציאות או כאשר ההגנות הפרימיטיביות נכנסות לשימוש באופן אוטומטי ובלעדי.
59
סיכום – פסיכולוגית האגו
הבנת האישיות והמוקד הטיפולי בהתאם לתיפקוד האגו – הן באיזור משוחרר מקונפליקט והן באיזורי הקונפליקט.
60
תחילה, נבדוק את רמת התיפקוד והשימוש בכל אחד מ-12
תחילה, נבדוק את רמת התיפקוד והשימוש בכל אחד מ-12 תיפקודי האגו
61
תחושת מציאות של העולם ושל העצמי וויסות ושליטה על דחפים מניעים ורגשות
בוחן מציאות שיפוט תחושת מציאות של העולם ושל העצמי וויסות ושליטה על דחפים מניעים ורגשות יחסי אובייקט תהליכי חשיבה נסיגה בשירות האגו מנגנוני הגנה חסימת גירויים תיפקודים ראשוניים של האגו יכולת ושליטה סינתזה ואינטגרציה
62
סוג - מנגנוני הגנה ראשוניים או משניים מידת עיוות המציאות
אחד מתיפקודי האגו המרכזיים הוא מנגנוני ההגנה. נבחן את האופן בו נעשה בהם שימוש... סוג - מנגנוני הגנה ראשוניים או משניים מידת עיוות המציאות מידת הכמות והתדירות נוקשות השימוש במנגנונים יעילות השימוש במנגנונים נשמר ונחזק מנגנונים יעילים ו'נעמיק' בטיפול במנגנונים שהשימוש בהם פוגע בתיפקוד...
63
בהתאם לתיאוריה של אריקסון- נתרכז בבחינת תחושת הזהות של האגו, בהתאם ל-4 צירים:
ייחודיות שלמות וסינתזה אחידות והמשכיות שייכות חברתית
64
ובשפה של מאהלר, נבחן את מידת עצמאות ונפרדות האגו - האם מתרחשים רגרסיה או קיבעון לאחד מהשלבים שלב אוטיסטי שלב סימביוטי נורמלי שלב דיפרנציאציה שלב האימון שלב הרפרושמן אינדיוודואציה
65
משימת סיכום: בחרי אחד מהמקרים ( ידין, שרון, נעמה או את....) ותארי בקצרה; אחד מתפקודי האגו מנגנון הגנה מרכזי מאפיין אחד מתחושת הזהות או ממידת האינדוודואליות 2. בחרי את אחד המושגים שלמדנו, וכתבי את דעתך עליו.
Similar presentations
© 2025 SlidePlayer.com. Inc.
All rights reserved.