1. חיפוש שיטות מחקריות להוכחת נוכחות התרופה בדם כאשר
נושא המחקר:
חיפוש שיטות מחקריות להוכחת
נוכחות התרופה בדם כאשר
היא מוחדרת לגוף דרך הפה
מקום ביצוע המחקר: מפעל "אביק" של "טבע" בנתניה
מנחה: ויקטור פיריאנטיסקי

2. שלבים בפיתוח תרופה לשם פיתוח תרופה יש לעבור כמה שלבים עיקריים והם:
לפני פיתוח התרופה, יש למצוא מולקולה שגורמת לתהליך ספציפי לקרות בגוף, לאחר מכן מתחיל שלב החקירה המדעית של המולקולה.
לשם פיתוח תרופה יש לעבור כמה שלבים עיקריים והם:
1. בדיקות ראשוניות- האם ניתן להשיג את התרופה ממקור טבעי או שיש לסנתז אותה, צורת נתינתה (גלולה, זריקה או סירופ), יעדה בגוף האדם (לאן תגיע התרופה ומה היא תרפא?).
2. בדיקת התרופה על חיות- בדיקת יעילות התרופה בחיות. בדיקה שהתרופה אינה רעילה (שלא תישאר בדם, שלא תהיה קרצינוגנית, שלא תעשה מודיפיקציות גנטיות, ושלא תמנע יכולת ההתרבות וכו'). בדיקה זו תעשה ברקמות ובדם.
3. ניסויים קליניים בבני אדם- לאחר הצגת כל הניסויים בחיות והוכחה כי אכן התרופה אינה מזיקה מגיע שלב הניסויים הקליניים. בשלב זה כלולים כמה שלבי משנה:

3. בדיקה בבני אדם בריאים- נותנים את התרופה לאדם בריא עד שמגיעים לרמה של פעילות התרופה בה רוצים לעבוד. אם לא מצליחים להגיע ל"פרוזדור" של רמת הפעילות הרצויה לא ניתן להמשיך בפרויקט. אם ישנה הצלחה ומגיעים לרמת פעילות התרופה הרצויה ממשיכים בפרויקט ועוברים לנתינת התרופות לחולים.
נתינת התרופה לאנשים חולים- כאשר נותנים את התרופה לחולים בודקים את יעילותה ואם היא בטוחה לחולים. אם התרופה יעילה ממשיכים בפרויקט.
בודקים את התרופה על אנשים בעולם- בודקים אם ישנה השפעה של התרופה על אנשים שונים מבחינה אתנית, צבע עור, מין וכד'..
בבדיקות הללו נעזרים בשיטות כרומטוגרפיות שונות נציג לפנייך כמה מהן.

4. טכניקה כרומטוגרפית:
כרומטוגרפיה הינה שיטה אנליטית מודרנית המאפשרת הפרדה, זיהוי וקביעה כמותית של חומרים הנמצאים בתערובת.
לכרומטוגרפיה כמה יתרונות והם: עבודה מהירה,עבודה שאינה דורשת מכשיר מיוחד וניתנת לביצוע בכמויות מזעריות.
בתהליך הכרומטוגרפיה "מניחים" כמות קטנה של התערובת הנבדקת בקצה הפאזה הנייחת ומזרימים את המריץ על פני הפאזה.
המריץ סוחף עימו את התערובת הנבדקת.

5. שיטות הפרדה ישנן 5 שיטות הפרדה עיקריות:
1.כרומטוגרפיה עולה- המריץ עולה על פני הפאזה הנייחת.
2.כרומטוגרפיה יורדת- המריץ סוחף עימו את התערובת כלפי מטה
3. בכרומטוגרפיה דו-ממדית משתמשים כאשר יש תערובת רבת מרכיבים שלחלק מהם יש אותו RF ולכן יש צורך בהפרדה נוספת.
4. בכרומטוגרפיה מעגלית המריץ נע מן המרכז כלפי היקף המעגל ומפריד את התערובת.
5. כרומטוגרפיה ב-HPLC- מכשיר המפריד את התערובת ומדפיס "פיקים" שלפיהם ניתן לקבוע את ההפרדה..
במחקרנו עסקנו בשיטת ה-HPLC שהיא שיטת הפרדה ממחושבת

6. HPLC- High Performance Liquid Chromatography
בתהליך כרומטוגרפיה ב-HPLC מתאפשר מעבר דרך צינור מוצק וגלילי, שמהווה את הפאזה הנייחת, ולאחר מכן דרך גלאי זרימת מעבר. הדגימה המופרדת מוכנסת לתוך הפאזה הנעה ע"י מכשיר הזרקה(Injection device), בצורה ידנית או אוטומטית, לתחילת העמודה.
הגלאי(Detector) בדרך-כלל מכיל תא
סגור בנפח נמוך אשר דרכו הפאזה
הנעה עוברת ומעבירה איתה את
מרכיבי הדגימות.
איור של מכשיר הכרומטוגרפיה

7. שאלת המחקר והשערה שאלת המחקר: השערה: מהו הקשר בין ריכוז התרופה
הניתנת לבין ריכוזה בפלזמה?
השערה:
היחס בין ריכוז התרופה
לבין ריכוזה בפלזמה הינו יחס ישר.

8. מהלך המחקר
בניסוי הכנו 5 מבחנות שבכל אחת שמנו פלזמה של חולדות מסוג SD וריכוזים שונים ידועים של התרופה.
כדי לדעת את טווח הריכוזים עשינו בדיקות דם על מנת לקבוע את ריכוז התרופה בדם לאחר החדרתה לגוף.
משתנה בלתי תלוי- ריכוז התרופה הניתנת.
שינוי המשתנה- 5 ריכוזים מ- 1ppm עד 100ppm.
משתנה תלוי- ריכוז התרופה בדם.
מדד- שטח ה"פיק" המתקבל באמצעות HPLC.

9. טבלה1: הקשר בין ריכוז התרופה לבין שטח הפיק (כמדד לריכוז התרופה בדם)
ריכוז ביחידות ppm
שטח ה"פיק"
100
1355 50
605 25
369 10 95 1 8
טבלה1: הקשר בין ריכוז התרופה לבין
שטח הפיק (כמדד לריכוז התרופה בדם)

10. תוצאות
עפ"י ה"פיקים" והריכוזים הכנו עקומה שמראה לנו על קשר מסוים שקיים בין ריכוז התרופה שהוכנסה לבין ריכוז התרופה בדם.
התוצאות מראות על כך שיש יחס ישר ( השיפוע קרוב מאוד ל-1) בין ריכוז התרופה שהכנסנו לבין ריכוז התרופה בפלסמת העכברים מסוג SD.

11. מסקנות
ככל שריכוז התרופה שניתנה עולה, ריכוזה בדם עולה.

12. ביבליוגרפיה
ד"ר בת שבע כהן (2002) "לקט ניסויים בביוכימיה מכשירית", הוצאת אורט, תל- אביב.
דוד שחם (1995) 'לקסיקון אנציקלופדי חדש', הוצאת "ספריית פועלים", תל- אביב, כרכיםא'+ב'.
איתן אבניאון (1997) 'מילון ספיר', הוצאת "הד ארצי הוצאה לאור בע"מ".
ברוך שראל (1997) 'אנציקלופדיה כללית כרטא', הוצא "כרטא בע"מ".
מאמר על מכשיר ה-HPLC:
אלכסנדר לויצקי, 'ביוכימיה 1', האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 3. מאמר: "כרומטוגרפיה על נייר".
W. Fenical (תורגם ועובד ע"י ד"ר רות לומינצר), "תרופות מן הים",
New Pharmaceuticals from Marine Organisms, Trends in Biotechnology 15,
יוסף אלמוג, מאמר "זיהוי חומרי נפץ",