1. Inner-biblical Exegesis
Interpreting Jeremiah’s prophecy of 70 years.

2. Assyrians Babylonians Persians Greeks Romans
10 Northern tribes exiled in 722 BCE
Babylonians
Destroyed Temple I in 586
Persians
Allowed Jews to return in 539BCE
Greeks
Destroyed Persians in 332BCE
Romans
Entered Israel in 63BCE
destroyed Temple II in 70 CE

3. Important Dates 605 Nebuchadnezzar comes to power 597 Galut Yehoyachin
586 Destruction of Bet haMikdash I
539 Cyrus destroys Babylonia, decree
Rebuilding of Bet haMikdash

4. Destruction of Temple I 586 BCE by Nebuchadnezzar

5. Prophecy of Return
ירמיהו פרק כה:יא-יב וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה: וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם:
ירמיהו פרק כט:י כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:
Zech 1:12 and 7:5
Ezra and 2 Crhon
Daniel doesn’t like either

6. Cyrus the Great conquers the Babylonians and permits the Jews to return to Israel and rebuilt the Temple
539BCE

7. Cyrus Grants Permission to Return and Rebuild in 539 BCE
דברי הימים ב פרק לו
)כ) וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס:
(כא) לְמַלֹּאות דְּבַר יְקֹוָק בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה: פ
(כב) וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְקֹוָק בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְקֹוָק אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: ס
(כג) כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל:

8. Paying Back the Loan ויקרא פרק כו
(לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ:
(לה) כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:

9. Cyrus Cylinder
Now in the British Museum

10. Cyrus Cylinder in British Museum, London

11. Replica of Cyrus Cylinder in UN, New York

12. Read this

13. Cyrus Cylinder
[28-33] By his exalted word, all the kings who sit upon thrones throughout the world, from the Upper Sea to the Lower Sea [i.e., from the Mediterranean Sea to the Persian Gulf], who live in the districts far-off, the kings of the West, who dwell in tents, all of them, brought their heavy tribute before me and in Babylon they kissed my feet. From Babylon to Aššur and from Susa, Agade, Ešnunna, Zamban, Me-Turnu, Der, as far as the region of Gutium, the sacred centers on the other side of the Tigris, whose sanctuaries had been abandoned for a long time, I returned the images of the gods, who had resided there [i.e., in Babylon], to their places and I let them dwell in eternal abodes. I gathered all their inhabitants and returned to them their dwellings. In addition, at the command of Marduk, the great lord, I settled in their habitations, in pleasing abodes, the gods of Sumer and Akkad, whom Nabonidus, to the anger of the lord of the gods, had brought into Babylon.
[34-36] May all the gods whom I settled in their sacred centers ask daily of Bêl and Nâbu that my days be long and may they intercede for my welfare. May they say to Marduk, my lord: "As for Cyrus, the king who reveres you, and Cambyses, his son, [lacuna]." The people of Babylon blessed my kingship, and I settled all the lands in peaceful abodes.

14. Building of Temple II 516 BCE under Zerubabel

15. Stage 3 Rebuilding of Second Bet Hamikdash in 520-516 BCE
Texts: Ezra 1-6, Haggai 1
People Involved
Sheshbazzar – Yehoyachin’s son
Zerubabel – Yehoyachin’s grandson
Haggai
Zechariah
Dates
Commences in Darius I’s 2nd year = 520
Finished on Adar 3 of Darius’ 6th year = March 516
Describe Sheshbazzar and Zerubabel
Note that Ezra is not part of these activities and only goes later on
Make note of group that stops them are identified with Samaritans whom we deal with later on.

16. Achaemenid Dynasty Cyrus II, the Great ruled from c.550-530 BCE
Cambyses II ruled BCE
Smerdis (Bardiya), ruled 522 BCE
Darius I, the Great ruled BCE
Xerxes I ruled BCE
Artaxerxes I Longimanus ruled BCE
Xerxes II ruled 424 BCE
Sogdianus ruled BCE
Darius II Nothus ruled BCE
Artaxerxes II Mnemon ruled BCE
Artaxerxes III Ochus ruled BCE
Artaxerxes IV Arses ruled BCE
Darius III Codomannus ruled BCE

17. A Second Interpretation of Jeremiah’s 70 years
זכריה פרק א
(יב) וַיַּעַן מַלְאַךְ יְקֹוָק וַיֹּאמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה:
זכריה פרק ז
(א) וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֶל זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו:
(ב) וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׂר אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְקֹוָק:
(ג) לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְקֹוָק צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים: פ
(ד) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר:
(ה) אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי:

18. How to Count 70
ירמיהו פרק כה:יא-יב וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה: וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם:
ירמיהו פרק כט:י כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:
Ezra and 2 Chron
Zech 1:12 and 7:5
Daniel doesn’t like either
Reign of Nebuchadnezzar in 605 to conquest of Cyrus in 539
2. Destruction in 587 to Rededication in 515

19. A third interpretation of Jeremiah’s 70
Read Daniel 9
70 = 70 x 7 =
7 x x 7 (434) + ½ x 7 + ½ x 7 = 490
From Nebuchadnezzar to Hashmonaim
From Destruction I to Destruction II
Daniel is disappointed. Perhaps he expects the temple to be rebuilt and is counting from Yehoyachin, or he is depressed that only a few people came back. Haggai also shows. Zech 1:12 also complains that its been 70 years and nothing happened.

20. Seder Olam Chronology סדר עולם רבה פרק כח
רבי יוסי אומר שבעים שבעים (דניאל ט:כה), משחרב בית ראשון ועד שחרב בית אחרון, שבעים לחרבנו וארבע מאות ועשרים לבנינו...
רבי יוסי אומר מלכות פרס בפני הבית ל"ד שנה, מלכות יון מאה ושמונים, מלכות בית חשמונאי מאה ושלש, מלכות הורודוס מאה ושלש, מכאן ואילך צא וחשוב לחרבן הבית

21. Bavli Avodah Zarah 9a R. Yose ben Halafta taught:
Persian rule lasted 34 years after the building of the Temple,
Greece ruled 180 years during the existence of the Temple,
the Hasmonean rule lasted 103 years during temple times,
the House of Herod ruled 103.
Thence onward, one should go on counting the years as from the Destruction of the Temple.

22. Comparing Chronologies
Seder Olam Chronology
421 Destruction of Temple I
369 Darius the Mede received kingdom
368BCE Koresh reigns, decree of return
Purim during Ahashverosh
Daryavesh reigns
351 Begin rebuilding Temple
Historians’ Chronology
586 Destruction of Temple I
539 Cyrus takes Babylonia
538 Cyrus decrees return
Darius I reigns
520 Begin rebuilding Temple
484 Purim during Artexerxes I

23. Book of Nehemiah Arrived in 455BCE
Ch 1-7:3 Rebuilds the walls of Jerusalem
7:4-73 Census of returned exiles
8:1-12 Ezra reads the Torah in public
8:13-17 Celebrate Sukkoth
9-10 A new covenant
11-12:26 Repopulation, lists of people
12:27-13:3 Dedication of city walls
13:4-31 Legislation of laws

24. Early Midrash in Nehamiah Ch 10
10:1-28 List of Signatories
29-30 Pledge to keep Hashem’s law in general
31-40 pledge to keep a set of particular laws
10:31 prohibition to intermarry all people in land from Exodus 34:11-16 and Devarim 7:1-3
10:32 buying is prohibited on Shabbat extending Ex 34:21 (farm work), 35:3 (fire), Jer 17:21 (burden), Amos 8:5 (selling), Neh 13:5 (selling and pressing wine)
10:33 extends Ex 30:11-16 to be an annual tax
10:35 enables law of Vayikra 6:1-6, wood to burn continually
10:36 extends Devarim 26:2 to fruit trees

25. Intermarriage
נחמיא יא:לא  וַאֲשֶׁר לֹא-נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ, לְעַמֵּי הָאָרֶץ; וְאֶת-בְּנֹתֵיהם, לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ.
דברים ז:א כִּי יְבִיאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ.  ב וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--וְהִכִּיתָם:  הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם.  ג וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם:  בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ.

26. First Fruit
נחמיה י:לו  וּלְהָבִיא אֶת-בִּכּוּרֵי אַדְמָתֵנוּ, וּבִכּוּרֵי כָּל-פְּרִי כָל-עֵץ--שָׁנָה בְשָׁנָה:  לְבֵית, יְהוָה.
 דברים כו:ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
ספרי דברים פרשת כי תבוא פיסקא רצז
ולקחת מראשית כל פרי האדמה, יכול כל הפירות יהו חייבים בבכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית ועדין איני יודע איזה מין חייב ואיזה מין פטור הריני דן נאמר הבא בכורי ציבור והבא בכורי יחיד מה בכורי ציבור האמורים (ויקרא כג יז) להלן משבעת המינים אף בכורי יחיד האמורים כאן משבעת המינים, מה להלן חטים ושעורים אף כאן חטים ושעורים, מנין לרבות שאר מינים תלמוד לומר (שמות כג יט) בכורי אדמתך ריבה אחר שריבה הכתוב מיעט הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון, נאמר הבא בכורי ציבור והבא בכורי יחיד מה בכורי צבור משבעת המינים האמורים בשבח הארץ אף בכורי יחיד משבעת המינים האמורים בשבח הארץ, ואלו הם (דברים ח ח) חטה ושעורה וגפן ותאינה ורימון ארץ זית שמן ודבש, זית זה זית אגורי, ודבש זה דבש תמרים.