1. Musical Performance of Tehillim
Lesson 3
Musical Performance of Tehillim

2. Instruments
According to Josephus (1st century A.D.), the kinnor used by the Temple musicians had ten strings; the nevel, twelve. The Bible also mentions the nevel `asor or `asor, probably a ten-stringed nevel; the nevel `al - `alamot or `alamot, apparently an alto-pitched or "maidenly" nevel; and the kinnor `al - hashsheminit or hashsheminit, a "lyre upon the eighth". According to Suzanne Haïk-Vantoura, this last instrument (like the Greek magadis) may have had ten pairs of strings tuned so that each pair of strings was an octave apart.

3. Psalteron (harp). Made of wood with ten strings. Heighth 90 cm
Psalteron (harp). Made of wood with ten strings. Heighth 90 cm. Gaza 6th century BCE. Reconstructed according to ancient mosaics.
מנים - The Lute. A bronze figurine, female, playing the lute, heighth 15.5 cm. Beat Shean, 15-13th century BCE. 
תף - Woman with Timbrel. Pottery figurine, heighth 10.5 cm. Cyprus 6th century BCE.

4. have sounded like when sung?
What would the Psalms
have sounded like when sung?

5. System of scales
used in tuning text
Ugaritic Song Text
found in modern Syria
Dates to 1400BCE
lyrics
notation

6. Anne Kilmer’s reconstruction of the song

7. הקדמת רבי אברהם אבן עזרא לספר תהלים
נאם אברהם בר' מאיר נ"ע בן עזרא הספרדי:
ברוך השם השם כח באזן הנטועה להבין כל שמועה וכחה קשור בכח הנשמה העליונה. לא ככח העין, כי גם ביום ובלילה לא נעדר כחה, והיא שומעת משש קצוות, ולא יחשכנה מסך או קיר. ולולי האזנים לא נברא ניב שפתים, כי מי שומע? והדברים כגופות והטעמים כרוחות. והנה יש קול מענג וקול משומם, וכאשר ינשא הטעם במאמר, אז יגדיל לעשות עד שיכעיס האוהב וירצה האויב, ואף כי אם היה על דרך שיר. ואם יתחבר עם שיר נגון בכלי, אז יראה פלאים. כי הנה רוח רעה, שאין מחלה קשה ממנה, כנגן דוד איש הא-להים בכנור לפני שאול אז רוח לו. ועוד "והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים" (מלכים ב ג:טו). וכאלה רבות עם שירי חול, אף כי שירי קדש והם שירי השם.

8. Introduction of Rabbi Abraham Ibn Ezra to Tehillim
Thus says Abraham, the son of R. Meir (his soul rest in Paradise) Ibn Ezra the Spaniard:
Blessed be the Lord who gives power to the ear that is implanted to understand every sound, and whose power is connected with that of the higher soul – not like the power of the eye, for its virtue is lacking neither by day nor by night, and it hears from all six directions, and is not obstructed by veil or wall. Moreover, were it not for the ears, speech would not have been created, for who would hear it? The words are like bodies and the meanings like spirits. There are sounds that delight and sounds depress; when the meaning of the speech is lofty, it may do great things, even angering one’s friend or appeasing one’s enemy – all the more so if it is said poetically; and when instrumental music is joined with the poem, then will marvels be beheld. Consider an evil spirit (and no disease is worse than that): when David the man of God played on the lyre before Saul he found relief. Moreover: “As the musician played, the spirit of the Lord came upon him” (2 Kings 3:15). There are many such incidents with profane songs, and all the more so with sacred songs – the songs of God.

9. Music in the Bet Mikdash
משנה מסכת תמיד פרק ז
תקעו והריעו ותקעו באו ועמדו אצל בן ארזא אחד מימינו ואחד משמאלו שחה לנסך והניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל ודברו הלוים בשיר הגיעו לפרק תקעו והשתחוו העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלהינו.
The deputy high priest stood on the horn of the altar with the flags in his hand, and two priests on the table of the fat with two trumpets in their hands. They blew a teki'ah, a teru'ah and a teki'ah, and then went and stood by Ben Arza, one on his right hand and one on his left. When he bent down to make the libation the deputy high priest waved the flags and Ben Arza struck the cymbals and the Levites chanted the psalm. When they came to a pause a teki'ah was blown, and the public prostrated themselves; at every pause there was a teki'ah and at every teki'ah a prostration. This was the order of the regular daily sacrifice for the service of the house of our god.

10. משנה מסכת תמיד פרק ז
השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה בשני היו אומרים גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט ברביעי היו אומרים אל נקמות ה' אל נקמות הופיע וגו' בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עזנו הריעו לאלהי יעקב בששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש וגו' בשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים:

11. שיר של יום Sunday - 24 Monday - 48 Tuesday - 82 Wednesday - 94
Thursday - 81
Friday - 93
Shabbat - 92

12. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לא.
תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים - (תהלים כד) לה' הארץ ומלואה, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה היו אומרים (תהלים מח) גדול ה' ומהלל מאד, על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן. בשלישי היו אומרים (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל, על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי היו אומרים (תהלים צד) אל נקמות ה' - על שם שברא חמה ולבנה, ועתיד ליפרע מעובדיהן. בחמישי היו אומרים (תהלים פא) הרנינו לאלהים עוזנו - על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בששי היו אומרים (תהלים צג) ה' מלך גאות לבש - על שם שגמר מלאכתו, ומלך עליהן. בשביעי היו אומרים (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת - ליום שכולו שבת. אמר רבי נחמיה: מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו? אלא: בראשון - שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני - שחילק מעשיו ומלך עליהם, בשלישי - שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי - שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי - שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם, בשביעי - על שם ששבת. וקמיפלגי בדרב קטינא. דאמר רב קטינא: שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב, שנאמר (ישעיהו ב) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. (אמר אביי)(מסורת הש"ס: [אביי אמר]): תרי חרוב, שנאמר (הושע ו) יחיינו מימים. במוספי דשבתא מה היו אומרים? אמר רב ענן בר רבא אמר רב: הזי"ו ל"ך. ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: כדרך שחלוקים כאן - כך חלוקין בבית הכנסת. במנחתא דשבתא מה היו אומרים? אמר רבי יוחנן: אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר. איבעיא להו: הני כולהו בחד שבתא אמרי להו. או דלמא כל שבתא ושבתא אמרי חד? תא שמע, דתניא , אמר רבי יוסי: עד שהראשונה אומרת אחת - שניה חוזרת שתים, שמע מינה: כל שבתא ושבתא אמרי חד, שמע מינה.