1. מה צריך רנטגנאי לדעת על דימות דיגיטלית?
הלמן יוסי – מנהלן PACS קפלן/הרצפלד 1

2. תקופות בעולם הדימות הרפואית
DIGITAL
RADIOGRAPHY
סרטים
אנלוגי

3. שנים עבדנו עם קסטות, מסכי הגברה וסרטי צילום
העידן האנלוגי

5. הרדיולוגים היו מפענחים כך צילומים

6. וחלל העבודה התחלק בין 'אור' (חדר אור)
ל'חושך' (חדר חושך)

7. היו ימים, בהם מנת הקרינה הייתה פחות חשובה ....

8. אח"כ הגיעו ימים, שמנת הקרינה התחילה
פתאום להיות חשובה מאד ...
והתחילו לחשוב גם עליה ברצינות

9. את הצילומים איכסנו בעידן האנלוגי
בארכיון פיזי
מקום פיזי
הרבה עבודת ידיים (תיוק, סידור, שליפה, שינוע)
זמינות נמוכה.
עותק יחיד – צילומים שהלכו לאיבוד

10. המעבר לעידן הרדיולוגיה
הדיגיטלית בשלהי המאה הקודמת התאפשר כמובן
בעקבות התפתחות המחשב

12. נושאים לדיון -
איכות בדימות
דיגיטלית:
______________
* איכות פוטוגרפית
* מנת הקרינה
* איכות רדיוגרפית
* ארכוב דיגיטלי

13. יהיה צורך במדדי איכות ניתנים למדידה
כשאנחנו מדברים על
איכות בדימות
למה אנחנו מתכוונים ?
הרדיולוגים
'צילום אבחנתי'
הנבדק
'כמה שפחות קרינה'
הרנטגנאים
בתווך
'צילום עובר'
יהיה צורך במדדי איכות ניתנים למדידה

14. בעידן האנלוגי (סרטים)
כשדיברנו על אכות -
דיברנו על: -

15. האם זה נכון גם בדימות דיגיטלית ?.....

16. כיצד נמדוד איכות
בדימות הדיגיטלית?

17. כיצד נמדוד איכות
בדימות הדיגיטלית?

18. M T F – MODULATION TRANSFER FUNCTION
חדות (פיקסלים)
D Q E – Detective Quantum Efficiency
כמות הקרינה הנדרשת
S / N SIGNAL / NOISE
RATIO

19. Detective Quantum Efficiency
DQE Definition
The simplest definition of detective quantum efficieny can be stated in the
formula. It shows that the DQE is the ratio of the output SNR squared to
the input SNR squared.
ההבחנה הפשוטה ביותר של בחינת היעילות בכמות הקרינה יכולה להיות מוצגת בנוסחה למטה. היא מראה שה DQE הוא היחס שבין ה SNR היוצא בריבוע, חלקי ה SNR הנכנס בריבוע.
יחס DQE של 1 הוא האופטימלי.
לרוב זה מתבטא במספר שמתחיל ב XXX.0

20. השוואה לפי הצורך במנות הקרינה:
ערכי DQE מדווחים עבור סרטים/מסכים ורנטגן דיגיטלי

21. במערכת רנטגן דיגיטלית נמצא:
- מערכת קולטת (חיישנים)
- יחידת עיבוד תמונה דיגיטלית
- מערכת לניהול הצילומים
- התקן ארכוב ל data ולצילום
- ממשק למערכת RIS/HIS
- רשת תקשורת מהירה
- מערכת תצוגה עם viewer

22. עלון חטיבת טכנולוגיות רפואיות בכללית
חשיפה לקרינה
מתוך 'כלליטק'
עלון חטיבת טכנולוגיות רפואיות בכללית

23. האם המערכת הדיגיטלית בה אנו משתמשים היום- CR,
שאלה:
האם המערכת הדיגיטלית בה אנו משתמשים היום- CR,
באמת מפחיתה קרינה מהחולה?

24. התשובה היא: תלוי
במי זה תלוי?
ברנטגנאי !!

25. שהיו נכונים ברנטגן האנלוגי -
אותם חוקים פוטוגרפיים
שהיו נכונים ברנטגן האנלוגי -
תקפים גם
בדימות הדיגיטלית

26. החדות מושפעת מ.. פיתוח הצילום החיישן הדיגיטלי גודל המוקד תנועתיות גודל
הפיקסלים
פיתוח הצילום
הדיגיטלי
החיישן

27. הניגוד מושפע מ... הספקטרום של קרן הרנטגן תהליך עיבוד הצילום הדיגיטלי
Post Processing
הספקטרום של
קרן הרנטגן
תהליך עיבוד הצילום
הדיגיטלי

28. ונמדדת עם דנסיטומטר (לאחר הדפסה על סרט)
ההשחרה היא אותה השחרה
ונמדדת עם דנסיטומטר (לאחר הדפסה על סרט)
או במד אור (על המסך)

29. היכולת לבצע Post Processing
הבדל חשוב מבדיל
בין דימות אנלוגית
לדימות דיגיטלית הוא:
היכולת לבצע Post Processing

30. 1. מי קובע באיזו השחרה וניגוד יצא הצילום ו...
מה השתנה אם כן מהותית
בדימות הדיגיטלית?
1. מי קובע באיזו השחרה וניגוד יצא הצילום ו...
2. גורם ה'רעש'

31. מדוע?

32. מה זאת אומרת ?..

33. PRACTICE GUIDELINE FOR DIGITAL RADIOGRAPHY
כשמערכת קולטת דיגיטלית מחליפה את המערכת הקולטת של
סרט/מסכים, הבהירות/השחרה והניגוד בצילום על המסך
עצמאיים מן ההארה שניתנה בזמן הרכישה. רק הרעש בצילום
משתנה עם ההארה.
PRACTICE GUIDELINE FOR DIGITAL RADIOGRAPHY
ACR 2007 (Res. 42)*

34. מדוע זה קורה?
ברנטגן אנלוגי
ה'מערכת הקולטת'
היא גם - 'מערכת התצוגה'

35. נותק !!!!! במערכות CR רכישת התמונה התוצאה הסופית המערכת הקולטת היא IP
מערכת התצוגה היא המחשב
********
הקשר בין ההארה לתוצאה
נותק !!!!!
במערכות CR
Image Plate
התוצאה הסופית

36. למערכת הדיגיטלית יש תכונה יחודית שכמעט אינה קיימת במערכת האנלוגית
Dynamic Range
רחב
שמאפשר צפיה במרווח גדול
בין שחור ללבן
בין overexposed
ל Underexposed
LATITUDE

37. בסרטי רנטגן
ניגוד
MAS
KVP &
Filtration
השחרה

38. האינדקס ניגוד האלגוריתמי השחרה MAS ב CR EDR האינדקס האלגוריתמי
(עד HKV)
השחרה

39. ההשחרה בצילום הדיגיטלי אינה מושפעת מכמה MAS שניתן
ברנטגן אנלוגי
להשחרה
יש קשר ישיר
ל MAS
סרטים CR
MAS
ההשחרה בצילום הדיגיטלי
אינה מושפעת מכמה MAS שניתן

40. השחרה בסרט CR

41. (Exposure Data Recognizer)
במערכת FCR
EDR
(Exposure Data Recognizer)

42. תמונות רדיוגפיות של פנטום דיגיטלי המדמה צילום חזה שנרכשו במערכת סרט/מסכים (שורה עליונה), ב CR (שורה אמצעית), והגדלה של קטע מ CR (שורה תחתונה). ההבדל בין תמונה לתמונה בכל שורה נע בטווח של חצי דרגה עד לפי 5 מהארה אופיינית במערכת סרט/מסכים "במהירות 200".

43. כלל שני ברנטגן דיגיטלי: ..לפיכך אפשר ואף רצוי לרדת ב MAS

44. אזורי הארה ב CR Z- Z Z++ Z+ MAS איזור 'הרעש' האזור האידיאלי
איזור
'הרעש'
כמות קרינה:
נמוכה
השחרה:
טובה
עם 'רעש'
האזור
האידיאלי
כמות קרינה:
מדויקת
השחרה:
טובה
האזור
הקיצוני
כמות קרינה:
גבוהה קיצונית
השחרה:
גרועה (לבן)
האזור
המסוכן
כמות קרינה:
גבוהה
השחרה:
טובה
MAS

45. 77Kvp
6.3MAS

46. 77Kvp
2 MAS

47. 77Kvp
1.6 MAS

48. לעומת זאת
S=1706
L=1.71
"רעש" בצילום הדיגיטלי

50. PRACTICE GUIDELINE FOR DIGITAL RADIOGRAPHY
Digital radiography systems can be operated with speed classes higher than that conventionally used in SF. Film-based imaging provides immediate feedback to the technologist and radiologist concerning the delivery of the proper radiation exposure to the patient. If the optical densities in the film image are too great, the patient received too much radiation relative to the proper value, while reduced optical densities indicates a reduced radiation exposure.
When digital image receptors replace SF image receptors, the brightness and contrast in the displayed image on the monitor are independent of the exposure used during acquisition. Only the noise in the image changes with the exposure. Radiologists react negatively to digital images with excessive noise (low patient exposure), but rarely complain about images with reduced noise due to excessive patient exposures. This leads to the potential for dose creep in CR and DR.
מערכות רנטגן דיגיטליות יכולות להיות מופעלות במהירות גבוהה יותר מהמקובל להשתמש במערכות –SF (מהירות גבוהה=פחות קרינה). הדמיה שמבוססת על סרטים מספקת לרנטגנאי משוב מיידי לגבי מידת החשיפה לקרינה הנכונה של המטופל. אם הצפיפות האופטית (ההשחרה) בתמונה בסרט גדולה מדי, החולה מן הסתם קיבל יותר מדי קרינה, הפחתת הצפיפות האופטית מצביעה על פחות חשיפה לקרינה. כאשר מערכת קולטת דיגיטלית באה להחליף את קולטני ה SF, הבהירות והחדות של התמונה המוצגת על המסך אינה תלויה יותר במידת החשיפה לקרינה במהלך הרכישה. רק הרעש משתנה בתמונה עם החשיפה. רדיולוגים נוהגים להגיב באופן שלילי לתמונות דיגיטליות עם רעש מוגזם (חשיפה מועטה לחולה), אך רק לעתים רחוקות הם יתלוננו על תמונות עם רעש מופחת בשל חשיפה מוגזמת של החולה. זה מוביל לפוטנציאל של זחילה כלפי מעלה של מנות הקרינה ב CR ו DR.
PRACTICE GUIDELINE FOR DIGITAL RADIOGRAPHY
ACR 2007 (Res. 42)*