1. Class Mollicutes Mycoplasma Ureaplasma Acholeplasma
Latin: mollis (soft) and cutes (skin)
Mycoplasma  
Ureaplasma
 Acholeplasma

2. תכונות תא פרוקריוטי כ0.5 מיקרון.
רובם מיקרוארופילים או אנארובים פקולטטיביים.
ללא דופן,פלסטי ופלאומורפי.
ממברנה פלזמטי דומה לתאים איוקריוטים (עשויה חלבונים, גליקוחלבון, גליקוליפידים ופוספוליפידים.
מורפולוגיה: צורות קוקואידיות, ספירליות ופילמנטיות.
מעט גנים לעומת חיידקים אחרים – תלויה בתאי המאכסן להספקה של חומצות אמינו, ויטמינים ודרישות אחרות.
לכן קשה לגדל בתרביות

3. תכונות כולם צורכים כולסטרול פרט לאכוליפלזמה.
  כולם צורכים כולסטרול פרט לאכוליפלזמה.
  נצבעים גרוע בגרם, לכן בד"כ צובעים בגימזה או דומה.
  המיקופלזמות הן טפילים חוץ-תאים הקשורים למאכסנים ספציפיים ( פרט לחולי HIV ).
  PPLO : הראשון שבודד היה M. mycoides subsp. mycoides הגורם למחלת CBPP Contagious bovine pleuropneumonia) ועל כן לעיתים בספרות המיקופלזמה מכונה PPLO Pleuropneumonia like organism)

4. סביבת חיים    
המקופלזמות נמצאות כ commensals בבע"ח מאכסנים על פני הריריות של מע' הנשימה העליונה, המעיים, מע' המין, משטחי המגע של הפרקים ובבלוטות העטין.
מחוץ למאכסן היא שורדת מספר ימים במיקרואקלים המוגן מקרני השמש.
זנים ספרופיטיים נמצאים חופשי בטבע.
שינויים במזג האויר ולחות גבוהה מעודדים הדבקה

5. סיווג מיקופלזמה: אוריאפלזמה: אכולפלזמה: פתוגנים לבע"ח ולאדם
pH אופטימלי הוא 7.5
קוטר המושבות הוא ממ'
אוריאפלזמה:
חלקם פתוגנים
pH אופטימלי הוא 6, מיצרים אוריאזה
מיקרו מושבות ממ' קוטר. T-mycoplasma (T=tiny)
אכולפלזמה:
מרביתם ספרופיטים, מעט מינים פתוגנים בבע"ח.
מושבות: קוטר ממ'.    

6. גורמי אלימות אדהזינים מאפשרים הצמדות לתאי הרירית.
המיקופלזמות מצליחות לחמוק מסילוק ע" המע' החיסונית ע"י שינוי התבטאות ומודיפיקציה אנטיגנית היוצרים שינויים באפיטופים על פני הממברנה (antigenic variation ).
מיצרים המוליזינים, פרוטאזות, נוקליאזות וחומרים ציטוטוקסיים.
לחלק מהמיקופלזמות יש קפסולה חיצונית. ב-M. dispar התכונות האנטי-פאגוציטיות נובעות מהקפסולה אשר מדכאה הפרשה של 1-IL וTNF

7. גורמי אלימות
מיקופלזמה נאורוליטיקום מיצרת רעלן נורוטוקסי. פתוגן זה יוצר אקסוטוקסין וגורם לדלקת ריריות העיניים. הרעלן גורם לפגיעה וסקולרית במוח ופוגע באסטרוציטים.
חלק מהמיקופלזמות מיצרות פראוקסיד או סופר-אוקסיד הפוגעים בממברנת תא המאכסן.
M. mycoides יוצר אנדוטוקסין המעודד הפרשה של TNF, Il-1 & Il-6 .
חדירה: ישנן מיקופלזמות המסוגלות לחדור דרך הריריות של מע' העיכול או ישירות דרך מחסומים אפיתליאלים לתוך מחזור הדם.

8. פתוגנזה טפילים חוץ-תאים.
לחלק מהזנים יש זיקה לתאים מזנכימטיים המרפדים פרקים וחללים סרוטיים.
הרס ה-cillia בתאים של מע' הנשימה נותן פתח לחדירת פתוגנים בקטריאלים משניים.
נפוצים מקרים של הדבקות סמויות ולטנטיות המתעוררים במצב של העקה.
המחלות הספטיסמיות הן אקוטיות ויכולות להסתיים במוות תוך מספר ימים.
שאר המחלות הן תת-אקוטיות או כרוניות. זיהום פרסיסטנטי גורם לתהליכים דלקתיים חריפים.

9. העברה מע' המין – ונראלי. אירוסולים , שיעולים, הפרשות – מע' הנשימה.
הדבקה אנכית.
בעופות – דרך הביצים.

10. המחלה בעי"ח
מרבית המיקופלזמות הן מאד ספציפיות למאכסן מסוים וגורמים לתחלואה מוגדרת. חלקם מדביקים גם בעי"ח אחרים בהם הפתוגניות לעיתים אינה באה לידי ביטוי מלא.

11. תסמונות: ספטיסמיה דלקת פרקים וסרוזות סינוסיטיס, דלקות שקיקי האויר
דלקות ריאות וקרומי הריאות
דלקת הוולבה (vulvitis )
דלקת עטין ( mastitis)
דלקת ריריות העיניים conjuntivitis ) )

12. 1.  ספטיסמיה:
(M. mucoides mucoides LC (large colony type) חודר למחזור הדם בזמן העקה כתוצאה מדלקת ריריות העינים, דלקת ריאות או דלקת עטין.
נצפה בעיקר בגדיים היונקים חלב נגוע. מתפתח פוליארטריטס פיברו- מוגלתי (יכול להפוך לכרוני), דלקת ריאות, מסתמים (אינפרקטים) בכליות, טרומבו-אמבוליזם באברים שונים (דומה ל DIC ). לעיתים קרובות מסתיים במוות.
הגורם מבודד מהפרשות האף, החלב ותעלת האוזן בזמן התפרצויות.
יתכן מעורבות של קרדית האוזן בהחדרת האורגניזם לדם.

13. Polyserositis, Tenosynovitis & Polyarthritis .2
חזירים: M. hyorhinis מאכלס את מע' הנשימה העליונה. בחזירונים סביב גיל גמילה, המיקופלזמה יכולה לעבור את מחסום הריריות ולהתפשט לחללים סרוטיים וסינוביאליים. מתפתח לדלקות אקוטיות או כרוניות של קרומי הריאות, הלב או חלל הבטן ולדלקות פרקים סרו-פיברינוטי עם תסנין מונונוקליארי ולימפוציטרי רב המביא להרס הסחוסים. פגיעה בקצב התפתחות.
בקר: תמונה דומה מ M. bovis .
תרנגולות והודיים: M. synoviae

14. 3. סינוסיטיס, דלקות שקיקי האויר:
3.   סינוסיטיס, דלקות שקיקי האויר:
    M. gallisepticum גורם לCRD (chronic respiratory disease) בתרנגולות והודיים המתבטא בדלקת חריפה של הסינוסים, הטרכיאה, הריאות ושקיקי האויר. הסתברות של ריר והפרשות בנוסף להרס השכבה האפיתליאלית גורמים לשעולים והתתשויות המסעיות בפיזור המחלה באופן אופקי. זיהום מע' המין גורם להדבקת הביצה והעברה אנכית.
M. meleagradis - מחלה נשימתית קלה יותר באפרוחי הודים , יכול להתפתח לדלקות פרקים והיפופלזיה של עצמות הרגלים (tarsus ). יתכן העברה באופן מיני בעיקבות זיהום של מע' המין.

15. 4. דלקות ריאות וקרומי הריאות
בבקר: M. bovis – דלקת של הברונכים, הברונכיוליות והאלביולות המתפתחת ל interstitial pneumonia . התעבות הרקמה הלימפטית מסביב לברונכיים והאלביולות bronchoalveolar lymphoid tissue (BALT) יוצר שרוולים המכונים cuffs.
M. Dispar – תופעות קליניות דומות אך לרב קלות יותר.
דלקת ריאות ממיקופלזמה מתרכזת באונות הקדמיות-ונטרליות הודות להשפעה של כוח הכובד.

16. פתולוגיה
אונות הריאות הקרניו-וונטרליות (cranioventral) נראות בגוון אדום-כחלכל, הן קשיחות מגע והפרשות מוגלתיות מתגלות בחיתוך הרקמה.
התמונה ההיסטולוגית:
דלקת ריאות המרוכזת בברונכים ורקמת הביניים bronchointerstitial pneumonia))
איפיון קלסי של בשירוול (cuffing) כלי הדם והברונכים בתסנין לימפוציטרי.
purulent bronchiolitis
הסתברות נאוטרופילים ומאקרופאגים בתוך האלוויאוליות alveoli) ).
epithelialization of alveolar septae and atelectasis

17. התמונה ההיסטולוגית:
דלקת ריאות המרוכזת בברונכים ורקמת הביניים bronchointerstitial pneumonia))
איפיון קלסי של בשירוול (cuffing) כלי הדם והברונכים בתסנין לימפוציטרי.
purulent bronchiolitis
הסתברות נאוטרופילים ומאקרופאגים בתוך האלוויאוליות alveoli) ).
epithelialization of alveolar septae and atelectasis

18. סימנים קליניים – מיקופלזמה בוביס
שיעול hacking cough)) – במיוחד בעקבות עקה או העברה ממקום למקום.
נשימות מאולצות ומהירות (tachypnea).
חום גבוה במקצת.
דיכאון קל.
+/- הדמעה
תתכנה צליעות בעקבות דלקת חולפת של קופסית הפרקים
לרב התיאבון הוא כרגיל, מה שמבדיל בין תסמונת זו לדלקות ריאות נגיפיות או חיידקיות אחרות. . 

19. מיקופלזמה בוביס - נפיצות:
בסקר בארה"ב ב2006, נמצא מיקופלזמה בוביס ב46% מבקר עם ריאות תקינות ובריאות (Gagea, et al., 2006a) 85% מהבקר עם דלקת ריאות פיברינוטית חריפה ו98% מבקר עם דלקת ריאות כרונית (Gagea, et al., 2006b).
Gagea, M.I., Bateman, K.G., van Dreumel, T., McEwen, J., Carman, S., Archambault, M., Shanahan, R.A., and Caswell, J.L. Diseases and pathogens associated with mortality in Ontario beef feedlots. Journal of Veterinary Diagnostic Investigation 2006a: 18:18-28.
Gagea, M.I., Bateman, K.G., Shanahan, R.A., van Dreumel, T., McEwen, B.J., Carmen, S., Archambault, M., Caswell, J.L. Naturally occurring Mycoplasma bovis associated pneumonia and polyarthritis in feedlot beef calves. Journal of Veterinary Diagnostic Investigation 2006b; 18:29-40.

20. Contagious Bovine Pleuropneumonia
CBPP ו CCPP : M. mycoides גורם לכלי הדם (vasculitis) ופיזור תסחיפים היוצרים נמק ריאתי. הסתברות נוזל דמי סרוטי ברקמת interstitium ובפלאורה. בחיות בוגרות יתכן גם דלקות פרקים.
מחלה רשומה הצורכת דיווח בארץ ולOIE.

21. 5. דלקת הוולבה (vulvitis )
Ureaplasma diversum היפרפלזיה לימפטית (גרנולות) על פני רירית הבושת, המלווה בהפרשה וגינלית. אם בזמן הזרעה החיידק מוחדר לרחם, תתכן התפתחות של דלקת רחם קלה העלולה למנוע התעברות. אוריאפלזמה ידועה גם כגורם ספורדי לדלקת שליה או לדלקת ריאות עוברי המתגלה בנפלים או פגים.
Mycoplasma bovigenitalium נמצא במערכת המין לעתים ללא סימנים קליניים. גורם לגרגור או פאפולות בנרתיק, הפרשה עכורה או מוגלתית ועלול לגרום לדלקת עטין. החיידק מבודד גם מזירמת פרים אך גם בזכר וגם בנקבה ההפרשה אינה מתמדת ולכן ישנם לעיתים קשיים בבידוד. החיידק מוכר כגורם להפלות בבקר.
לרב הזיהומים נמשכים בין 3-10 ימים ומחלימים באופן ספונטאני.

22. Garrett Blumer University of Wisconsin- La Crosse
6. דלקת עטין ( mastitis)
    בקר:
M. bovis נפיחות בבלוטות העטין, ירידה חזקה בחלב, תסנין דלקתי דמי. הדבקה כרונית עם חזרתיות בתחלובות עתידיות. העברה באופן ישיר או עקיף. ביאור ע"י שחיטת נשאיות.
Garrett Blumer University of Wisconsin- La Crosse

23. דלקת עטין:
צאן:
M. agalactiae – נמצא גם במעי. גורם לדלקת עטין חריפה לאחר ההמלטה. הגורם הוא גם חודרני ומגיע גם לפרקים דרך מחזור הדם.
M. mycoides - תסחיפים במחזור הדם יוצרים נמקים ברקמת העטין היוצרים דלקת עטין גנגרנותית מאד חריפה אשר מתפתתחת לספסיס ומוות.

24. 7. דלקת ריריות העיניים conjunctivitis ) )
M. bovicoli בבקר תורם לתסמונת infectious bovine keratoconjunctivitis (IBK). הדבקה מתמדת יוצרת בצקת, אדמיות, והפרשה סרוטית מרובה. יחד עם M. bovis יוצר תשתיתית לזיהומים משניים ע"י אופרטוניסטים.
M. conjunctivae – בצאן: דומה אך כולל קרטיטיס חריפה. נעלם לאחר חודשים ואינו פוגע בעין לצמיתות.

25. תגובת המע' החיסונית גירוי : גם המע' ההומורלית וגם התאית.
עידוד שיגשוגם של לימפוציטים ופלזמציטים והפעילות המיטוגנית גורם לדלקת חריפה של האלביולות - alveolitis .
יצירת שילובים של אנטיגן נוגדן ( immune complexes) יכולה לגרום לגירוי התגובה דלקתית מקומית. דבר זה קורה באופן מיוחד עם M. synoviae בדלקות פרקים.

26. תגובת המע' החיסונית דיכוי:
חלק מהמיקופלזמות מצליחות לדכא פעילות מיטוגנית ולימפוציטית.
ישנם אנטיגנים משותפים בין הטפיל לבין המאסכן antigenic mimicry—אשר מוריד מיכולת המאכסן לזהות את החיידק כזר.

27. אבחון בידוד צמיחה איטית (5-10 ימים) קרקעי מזון מעושרים סלקטיביים
הגדרה על פי תכונות או בשיטות מוקולריות.

28. אבחון זיהוי אנטיגן אימונופלואורסנציה \IHC ELISA סרולוגיה
PCR
היסטולוגיה

29. אבחון עופות כל משקי הרביה נבדקים פעם בחודש ב- slide agglutination.
משקים חיוביים שולחים דגימות לPCR.
משלוחי יבוא נבדקים בELISA
מ. גליספטיקום
מ.סינוביאי
מ. מלגרידיס

30. טיפול בעדר: מניעת הכנסה של בע"ח נגועים זיהוי ואיבחון מוקדם
בקרה סרולוגית ELISA
זיהוי ואיבחון מוקדם
הפרדה / ביאור
אוורור / הורדת צפיפות
דלקת עטין – הוצאה מהעדר
קולוסטרום / חלב : לחמם לC56
טיפול אנטיביוטי
חיסון?

31. חסינות:
היות והמיקופלזמות הן טפילים חוץ-תאים, המערכת ההומורלית היא החשובה בהגנה.

32. חיסונים:
חיסון מומת אינו מונע הדבקה או אכלוס ועלול לגרום להתפשטות מצב של נשאות.
במקופלזמה בוביס (דלקות ריאות, פרקים ועטין), התרכיב נותן הטבה בסימנים הקליניים אך אינו מונע הדבקה.
באופן כללי ההגנה ממרבית התרכיבים אינה טובה או מוטלת בספק.
להבדיל, התרכיב לעזים נגד CCPP נמצא יעיל מאד וזנים מוחלשים של מ. בוביס נותנים הגנה טובה.

33. חיסונים: עופות מ. גליספטיקום
תרכיב מוחלש מקנה הגנה טובה נגד CRD כאשר הוא ניתן במי השתייה.

34. טיפול
יציבות לאנטיביוטיקות המבוססות על בטא לקטאם, היות ולמקופלזמות אין דופן.
היציבות נובעת גם הודות לקצב המוטציה הגבוה
אנטיביוטיקות מומלצות:
מקרולידים
טטראציקלינים
קוינלונים
כלורופניקול
הטיפול בד"כ מאפשר שליטה על אירוע של תחלואה אך לאו דווקא לחיסול הגורם בעדר