1. התנועה הלאומית האיטלקית - המאבק לאיחוד איטליה
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

2. שלב גיבוש הרעיון
הריסורג'ימנטו הינו השם שניתן לתקופה בה הפכה איטליה, שהייתה עד אז מורכבת ממספר מדינות הנמצאות תחת שלטון זר - למדינה אחת. הזמן עליו מדובר הוא: משנות ה-20 של המאה ה-19 ועד תחילת שנות ה-70 (1870).
הוגי דעות וסופרים ברחבי איטליה העלו את תודעת רעיון איחוד ועצמאות איטליה.
הם האמינו כי איטליה הייתה בעבר מדינה אחת, וכי עליה לחזור ולהיות מדינה אחת. זהו הרעיון היסודי עליו צמח הריסורג'ימנטו.
בתמונה: גיבורי הלאומיות האיטלקית
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

3. "אין אני בן מילאנו, אולם גם אינני אדם זר".
ב-1764 דיברה כל איטליה על מאמרו של רינלדו קארלי בו סיפר לקוראיו את סיפורו של זר אשר נכנס לבית קפה במילאנו ואמר לנוכחים במקום כך:
"אין אני בן מילאנו, אולם גם אינני אדם זר".
"אם כן, מי אתה?" שאלו שומעיו בתדהמה.
"אני איטלקי, איטלקי באיטליה אינו זר, בדיוק כמו שצרפתי אינו זר בצרפת, ואנגלי או הולנדי אינו זר באנגליה או בהולנד", השיב.
בתמונה: בול איטלקי הנושא את דיוקנו של רינלדו קארלי
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

4. שלב המהפכה הצרפתית וכיבוש נפוליאון
כאשר פלש נפוליאון לראשונה לאיטליה ב-1796, פתחו לו ניצחונותיו המזהירים את הדרך למילאנו, אליה נכנס ככובש וכמשחרר.
בפנותו לצבא הצרפתי אמר: "בכוונתי להוליך אתכם דרך המישורים הפוריים ביותר בעולם".
בפנותו לעם האיטלקי, אמר:
"עמי איטליה. הצבא הצרפתי בא לנפץ את כבליכם. העם הצרפתי הינו ידיד כל העמים. נכבד את רכושכם, דתכם ומנהגיכם. אין לנו מלחמה, אלא בעריצים בלבד".
נפוליאון בונפרטה
נפוליאון כמלך איטליה
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

5. נפוליון לא קיים את הבטחתו
נפוליון לא קיים את הבטחתו. הוא כפה על האיטלקים את החוקה הצרפתית "בשם החירות", ואת שלטון צרפת.
בעשור הראשון של המאה ה-19 נחלקה איטליה תחת שלטון צרפת לשלושה חלקים בלבד:
הצפון - "מלכות איטליה", כולל ונציה, הייתה תחת שלטונו הישיר של נפוליאון.
הדרום - ממלכת סיציליה ונאפולי ניתנו תחת שלטונו של יוזף, אחיו של נפוליאון. כאשר מונה יוזף למלך ספרד ב הומלך במקומו גנרל יואכים מירא.
שאר איטליה - מרכזה, כולל רומא ונחלות האפיפיור, סופחו ישירות לצרפת. האפיפיור פיוס ה-7 הוחזק כעציר בידי הצרפתים.
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

6. ההיסטוריון הנודע סאלבמיני טען כי החלוקה לשלושה חלקים קרבה את איטליה לאחדות לאומית. היו אלה ימים שאיטליה לא חוותה מאז ימי האימפריה הרומית בעת העתיקה. טושטשו ההבדלים בין הדוכסיות והממלכות. בוטלו מכסים פנימיים, ונקבעו קודי משפט חדשים. עתה גילו איטלקים רבים, בייחוד אלה ששירתו בצבאות הצרפתים, את עוצמתה של המורשת האיטלקית. החל התבהר יותר ויותר כי ניתן להפוך את הריסורג'ימנטו מחלום למציאות.
בתמונה: הקולוסיאום – שריד לאימפריה הרומית האדירה, ששלטה בעולם במשך מאות בשנים
שער הניצחון של טיטוס
ברומא
יוליוס קיסר,
מקיסרי רומא
ששמם נודע למרחוק
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

7. שני צעדים ראשונים בכיוון הלאומיות
צעד ראשון
מפקדה הבריטי של סיציליה, הלורד בנטינק, העניק לאי בפעם הראשונה בחייו חוקה ליברלית ברוח הממשל האנגלי. סיציליה נקבעה כמונרכיה עצמאית עם פרלמנט בעל סמכויות חקיקה. הייתה זו המונרכיה החוקתית הראשונה בתולדות איטליה החדשה.
בתמונה: סיציליה
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

8. צעד שני
כאשר נפוליאון הדיח את גנרל יואכים מירא, מלכה של נאפולי, סירב זה לוותר על כתרו. ממש עם נפילת נפוליאון ב-1815, הכריז מירא מלחמה על אוסטריה, ובראש צבאו הנפוליטני נע צפונה כשהוא קורא לכל האיטלקים לשחרר את עצמם משלטון האוסטרים. ההתלהבות הייתה רבה אך רק מעטים הצטרפו לצבאו.
בקרב טולנטינו, במאי 1815, נוצח על ידי האוסטרים.
בתמונה: קרב טולנטינו,
כפי שתואר בציורו של וינסנזו מיליזיה
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

9. מירא הוצא להורג אך ה"מיראטיזם" נותר אחריו.
החלום ושברו
מירא הוצא להורג אך ה"מיראטיזם" נותר אחריו.
הוא היה האיש הראשון שקרא לאיטלקים להילחם עבור עצמאותם.
היה זה אירוע מכונן של הריסורג'ימנטו.
בתמונה: יואכים מירא
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

10. המהפכנים הראשונים היו חברי "אגודות סתרים".
שלב הרסטורציה
קונגרס וינה (1815) החזיר את שלטון הריאקציה לאיטליה לשש שנים נוספות ( ) האוסטרים שלטו ברוב מדינות איטליה (לומברדיה, ונציה, טוסקנה, פרמה ופיקנזה), לממלכת פימונט-סרדיניה ולנחלות האפיפיור היו שליטים איטלקיים. מודנה והבורבונים הספרדים שלטו על שתי סיציליות.
עם זאת, גם תחת שלטון הריאקציה, לא שב הפיאודליזם לאיטליה. מלבד סיציליה. בוטלו כל זכויות היתר, מלבד אלה של הכמורה. החל צומח מעמד בינוני שכלל רופאים, עורכי דין, סוחרים, אנשי עסקים, עיתונאים, ומשורותיו יצאו מקימי תנועות הסתר בכל רחבי איטליה.
המהפכנים הראשונים היו חברי "אגודות סתרים".
בתמונה: קונגרס וינה
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

11. אגודות סתרים - ה"קארבונרים"
לאחר קונגרס וינה קמו אגודות סתר רבות ברחבי איטליה תחת מנהיגותם של אנשי רוח מן המעמד הבינוני, למשל "אבירי השמש", "בני מרס", "צליינים לבנים", "ציידים אמריקנים", ה"פדראטים", ה"גלפים".
הידועה מכולם הייתה אגודת "שורפי הפחם" - ה"קארבונרים".
הקארבונרים היו פטריוטים לאומיים, שהחלו את פעילותם כבר ב-1806 נגד השלטון הצרפתי באיטליה. מאוחר יותר התנגדו לשלטון בית בורבון הריאקציוני. מרכזם היה בנאפולי, משם פשטו לכל איטליה. תוך שנים מעטות מנו למעלה מ-300 אלף איש. הם ביקשו לכונן ממשל חוקתי ולהשיג עצמאות משלטון זר.
בתמונה: המושג פטריוט נולד בצרפת במהפכה הצרפתית. זוהי תמונתו של הפטריוט הצרפתי, ראשון הפטריוטים
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

12. היה זה מסוכן להיות קארבונרי, מאחר והארגון הוצא מחוץ לחוק.
לשורות הקארבונרים הצטרף המעמד הבינוני, שראה במשטר אבסולוטי מכשול בפני חירות כלכלית. ה"קארבונרים" היו הכלי באמצעותו יכלו בני המעמד הבינוני להשיג שלטון חוקתי וחירות כלכלית. גם אנשי צבא רבים הצטרפו ל"קארבונרים", לאחר שלחמו בצבאות נפוליאון וקלטו רעיונות חדשים. היו אף אריסטוקרטים שהצטרפו לתנועה בתקווה לסלק את האוסטרים השנואים ולהחזיר לעצמם את כוחם שאבד להם.
אגודות "שורפי הפחם" התארגנו בערים רבות. היו להם טכסי קבלה נוקשים. לבושם היה שחור, כחול ואדום. שחור - שורפי פחם, כחול - עשן ותקווה, אדום - אש.
היה זה מסוכן להיות קארבונרי, מאחר והארגון הוצא מחוץ לחוק.
ה"קארבונרים" השאירו את רישומם העז על הריסורג'ימנטו. הם היו הראשונים לשאת את דגל הרעיון הלאומי בשנים של ריאקציה. הייתה להם השפעה על תנועות סתר אחרות ובכך תרמו לפרוץ המרידות הראשונות באיטליה בראשית שנות ה-20.
בני המעמד הבינוני
שהצטרפו לקארבונרים
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

13. למען האל, המלך והחוקה!!! מרידות ראשונות
מרד ראשון החל בנחלות האפיפיור ב-1817, אולם המרד של תנועת ה"גלפים" דוכא בקלות ומנהיגיו הוצאו להורג.
המרד בנאפולי - ה"קארבונרים" התכוננו לקראת המרד במשך שלוש שנים. המטרה לא הייתה להפיל את השליט הבורבוני פרדיננד שממשלו היה מן המצוינים באירופה - אלא רק לאלץ אותו להעניק לבני נאפולי חוקה.
סיסמת המורדים הייתה "למען האל, המלך והחוקה". רבים מאנשי הצבא הצטרפו ל"קארבונרים".
פרדיננד נכנע ופרסם חוקה. הניצחון בנאפולי היה גדול הישגי ה"קארבונרים".
המרידות ב-1820 פשטו לסיציליה, פיימונט, לומברדיה. כולן דוכאו על ידי האוסטרים. הן נכשלו אמנם, אך הכינו את הרקע למרידות
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

14. מרידות שנות ה-30
הדי מהפכת יולי 1830 בצרפת הגיעו לאיטליה. זו הביאה להקמתה של מונרכיה בורגנית קונסטיטוציונית בצרפת.
רוח המהפכנות החלה נושבת בערי איטליה.
מוביליה העיקריים היו הקארבונרים אך אלה לא היו עסוקים ביריבות פנימית בין המתונים לקיצונים.
בשלב זה הופיע לראשונה ג'וזפה מאציני. ארגונו, "איטליה הצעירה" לא הייה ארגון מחתרתי. חבריו (מתחת גיל 40) פעלו בגלוי. לא היו בו דרגות או תאים מחתרתיים.
"איטליה הצעירה" היה קודם כל ארגון רפובליקאי. אך למרות ששם דגש על חינוך ההמונים והשתתפות העם, לא הלך שבי אחרי רעיונות של שוויון.
המרידות של 1831 נכשלו. המהפכנים האמינו כי יקבלו עזרה מצרפת, אולם זו הייתה טרודה במהפכה משלה,
ג'וזפה מאציני
בתמונה: ג'וזפה מאציני
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

15. מאציני ניסה אומנם לארגן מרידות
האפיפיור פיוס ה-4
מאציני ניסה אומנם לארגן מרידות
ב , אך כולן נכשלו, והוא נאלץ לברוח לצרפת.
עם זאת, הרעיון הלאומי קיבל מספר חיזוקים:
נוצרו לראשונה קשרים בין מאציני לבין המהפכנים באירופה. עניינה של איטליה החל מקבל תהודה בינלאומית.
פריחה כלכלית ותרבותית בשנות ה-30 חיזקה את המעמד הבינוני ובכך גם את התסיסה המהפכנית.
הכנסייה נטתה עתה לצד המהפכנים וערכה רפורמות חשובות שבישרו על רוח ליברלית חדשה. היו מהפכנים לא מעטים שראו באפיפיור את האיש שיוביל את איטליה החדשה.
עיקר מעיינם של המהפכנים עד 1848 היה איחוד כלכלי-חברתי, כמו איחוד מכסים, ובעיקר - יצירת מוסדות ייצוגיים אשר יהיו בהתאם למסורת האיטלקית והכנסייה.
מהפכות 1848 היו כבר עניין שונה.
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

16. מאציני – לדמותו של מנהיג
ג'וזפה מאציני ( ) הושפע מן הרומנטיציזם של ביירון, המשורר האנגלי. הוא ביקש לעורר את העמים מתרדמתם על ידי הטלת שליחות מיוחדת על כל אחד מהם. הוא הכריז כי ניתן יהיה להביא שלום לאירופה, רק אם כל עמי אירופה יהיו עצמאיים לגמרי מכל שלטון זר.
הוא האמין כי ניתן יהיה לאחד את עמי אירופה במבנה של פדרציה רופפת שבה יחיו עמים דמוקרטיים על בסיס לאומי. לדעתו, תבוסת אוסטריה תהיה הצעד הראשון להקמת פדרציה של הרפובליקות הדמוקרטיות. הוא דחה לגמרי את עקרון פעולת הקארבונרים שדגלו בארגון מחתרתי לתכנון קשר. הוא האמין כי ארגונו "איטליה הצעירה" יוכל להוביל את כל איטליה.
חשיבותו של מאציני היא בכך שעורר אהדה בלב אירופאים רבים למאבק האיטלקי וייסד קשרים בין ארגונו לארגונים ברחבי אירופה.
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

17. פסלו של הגיבור הלאומי וילהלם טל
הלאומיות באומנות
גם אמנים ומלחינים הושפעו מן המאבק הלאומי. באיטליה בלט המלחין ג'יאקומו רוסיני ( ). הוא חיבר את האופרה הידועה "וילהלם טל" שבוצעה בפריס לראשונה ב-1829.
האופרה הביאה את סיפורו של פטריוט שוויצרי מהמאה ה-14, וילהלם טל, שסרב לציית לשלטון הדיכוי האוסטרי ונאלץ לירות חץ בתפוח שהושם על ראש בנו כדי להצילו ממוות. הוא הצליח להרוג את האוסטרי הרשע וזכה לתהילת עולם
המלחין רוסיני
להשמעת היצירה לחץ כאן
פסלו של הגיבור הלאומי וילהלם טל
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

18. מהפכות 1848 באיטליה וכשלונן
שנת 1848, "קאראנטוטו", הייתה שנה חשובה בתולדות המאבק האיטלקי. הידיעות על המרד בווינה במרס 1848 הולידו תגובות מיידיות. בסיציליה ובנאפולי כפו המהפכנים על שליטיהם מבית בורבון להעניק להם חוקות ליברליות. בנחלות האפיפיור הסכים האפיפיור להעניק חוקה ליברלית. גם בממלכת פיימונט נאלץ קרל אלברט לתת חוקה ליברלית.
התסיסה בלומברדיה, בעיקר במילאנו בירתה, הייתה אלימה הרבה יותר. מילאנו הצליחה לגרש את האוסטרים - אלה "חמשת ימי התהילה" הנודעים. העיר וונציה הלכה בעקבותיה.
נראה היה שצפון איטליה עומד להשתחרר משלטון האוסטרים, והיה חסר רק מנהיג, הלוא הוא מלך פיימונט שיוביל את הצפון כולו למאבק אחיד לסיום המערכה.
אך קרל אלברט היסס. הוא חשש מהקמת רפובליקה בה ישלטו ההמונים, ואף חשש כי מלחמתו באוסטרים תנוצל על ידי הצרפתים לכבוש את שטחי סבוי וניס בקצה המערבי של מדינתו.
בתמונה: "חמשת ימי תהילה" – כיבוש מילאנו על ידי האיטלקים מידי האוסטרים
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

19. המלך שינה את דעתו, וצבא פיימונט, המחוזק באלפי מתנדבים נלהבים מכל איטליה, הביס את האוסטרים.
אולם כאן נעצרה התנופה הלאומית. לא הייתה תוכנית ברורה כיצד להמשיך, והתגלו חילוקי דעות לגבי אופי משטרה של איטליה בעתיד. האפיפיור עצמו עשה הכול כדי להכשיל רעיונות רפובליקנים.
מונרכיה חוקתית, רפובליקה בורגנית או רפובליקה שווה לכולם, רפובליקה חילונית או שהאפיפיור יעמוד בראשה, ועוד.
מונרכיה חוקתית?
רפובליקה בורגנית?
איטליה
רפובליקה שווה לכולם?
מדינה חילונית?
מדינת אפיפיור?
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

20. גם בדרום איטליה חזרו הכוחות הריאקציונים לשלוט.
במצב עניינים זה ווינה התאוששה והמרד דוכא. גנרל ראדצקי האוסטרי כבש את מילאנו ודיכא את לומברדיה. לכבוד הניצחון האוסטרי חיבר יוהן שטראוס, מלך הוואלסים, את המארש הנודע "מארש ראדצקי". לבסוף גם נפלה וונציה.
גם בדרום איטליה חזרו הכוחות הריאקציונים לשלוט.
האכזבה הגדולה ביותר הייתה מהאפיפיור, שלא עשה מאומה למען איחוד איטליה. ההמונים ברומא מרדו בפיוס ה-9 ואילצוהו לעזוב. הם הקימו רפובליקה ברוח עקרונות המהפכה הצרפתית והחרימו את אדמות הכנסייה.
שוב התעוררה הרוח הלאומית ונדמה היה כי חלום איטליה הרפובליקנית קם לתחייה. אולם עד מהרה צבאות האפיפיור בסיוע כוחות צרפתיים וספרדיים. המאבק הלאומי תם בשלב זה, ב-1849 שקטה איטליה והכוחות הריאקציונים חזרו לשלוט בה.
בתמונה: מלך הוולסים יוהאן שטראוס
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

21. מה ניתן ללמוד מה"קאראנטוטו" ("אביב העמים", 1848)?
1. איטליה לא תוכל להשיג את עצמאותה, אלא אם כן תקבל סיוע מבחוץ.
2. המהפכנים האיטלקים היו כל כך מפוצלים וחלוקים בדעותיהם עד כי לא יכלו להוות גורם מעשי במאבק. לפיכך ממלכת פיימונט-סרדיניה, למרות כישלונה, צריכה להוביל את המאבק.
3. חדרה ההכרה כי אין די במאבק צבאי, אלא יש גם צורך במאבק דיפלומטי.
תקופה חדשה מתחילה בתולדות הריסורג'ימנטו - לא עוד מרידות אלא מאבק דיפלומטי כשבראש המאבק תתייצב ממלכת פיימונט, בעלת המלוכה החוקתית, ובראשה המלך החדש ויקטור עימנואל ה-2.
בתמונה: ויקטור עמנואל ה-2
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

22. קאבור - מנהיגות חדשה (שנות ה-50)
לצידו של מלך פיימונט עמד השר קאבור ( ) אשר משנת 1852 ועד סוף שנות ה-50 יהיה ראש ממשלת פיימונט והאדריכל של הריסורג'ימנטו האיטלקי.
קאבור היה איש עשייה ואשף כלכלי, רפורמטור וליברל אמיתי, מפוקח ולא מתלהם.
לאיש כזה ציפה הריסורג'ימנטו.
קאבור פעל על-פי שתי הנחות יסוד:
א. יש להפוך את פיימונט למדינה מודרנית, תעשייתית, אחרת לא תוכל להנהיג את איטליה.
ב. יש להיעזר בכוח חיצוני כדי להכות את האוסטרים.
בתמונה: השר קאבור
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

23. הדרך להשגת המטרות:
את המטרה הראשונה השיג קאבור על ידי מתן קרדיט לאנשי עסקים. הוא משך הון זר לפיימונט, שיפר את תשתית הרכבות, הפחית את המכסים, שיפר את תשתיות המים. הוא דאג שבפיימונט תהיה חוקה ברוח הליברליזם האנגלי, וכך כופף את הכמורה הקתולית להישמע לחוק. בראש מעייניו עמד חזון איטליה מודרנית ומתקדמת.
הון זר
שיפור תשתיות המים
הפחתת המכסים
שיפור תשתית הרכבות
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

24. כדי להשיג את היעד השני שלו (שחרור מאוסטריה) החל קאבור לרקום קשרים עם צרפת ואנגליה, בעיקר עם צרפת מכיוון שידע שקיימת איבה בין צרפת לבית הבסבורג האוסטרי. הוא קשר קשרים כלכליים עם צרפת במטרה להרשים אותה בליברליזם הפיימונטי. הוא לחם לצדן של אנגליה וצרפת מול הרוסים ב-1854 (מלחמת קרים) וקנה אחיזה במדיניות האירופית.
ב-1858 נפגש קאבור עם נפוליאון ה-3 בעיר קייט קטנה ליד הגבול הצרפתי, פלומבייר, ושכנע את הקיסר הצרפתי לתמוך במאבקה של פיימונט באוסטריה, "אם מלחמה זו תהיה מוצדקת בעיני אירופה".
שניהם הסכימו כי איטליה תתחלק לארבע חלקים. קאבור לא ראה בשלב זה לנגד עיניו איטליה מאוחדת.
בתמונה: השר קאבור
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

25. כמעט עצמאות - הבגידה הצרפתית (1859)
הברית בין איטליה לצרפת התהדקה בעקבות נישואין בין בתי המלוכה הפיימונטי והצרפתי.
Just Merried!!!
עתה הגיעה זמנה של מלחמה באוסטריה. צבא פיימונט התכונן למערכה וגאריבלדי ואנשיו נקראו להצטרף לצבא.
גאריבלדי קיבל דרגת גנרל בצבא הפיימונטי והפך לחלק ממנו.
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

26. באפריל 1859 נתנו האוסטרים אולטימטום לפיימונט לפזר את צבאה תוך שלושה ימים. לקאבור זו הייתה מתת שמיים. פיימונט דחתה את האולטימטום, ומרידות אנטי אוסטריות פרצו במרכז איטליה. אוסטריה הכריזה מלחמה וצרפת הצטרפה למערכה לצידם של האיטלקים. בסדרת קרבות היכה הצבא הצרפתי-פייונטי את האוסטרים, ובקיץ 1859 נכנסו עמנואל ה-2 ונפוליאון ה-3 למילאנו המשוחררת.
בתמונה: עמנואל השני
בתמונה: נפוליאון השלישי
מפת מילאנו
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

27. הקרב הגדול ביותר נערך בסולפרינו בו לקחו חלק 260 אלף חייל
הקרב הגדול ביותר נערך בסולפרינו בו לקחו חלק 260 אלף חייל. שני הצדדים סבלו אבידות כבירות. עשרות אלפי ההרוגים השאירו רושם כבד על צעיר שוויצרי בשם אנרי דינאן אשר ייסד כעבור כמה שנים את "הצלב האדום."
נפוליאון ה-3 בזירת הקרב בסולפרינו,
ציור שמן, 1863
אנרי דינאן מייסד הצלב האדום
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

28. בתמונה: נפוליאון השלישי
כעת היה אזור צפון איטליה חופשי והיה חסר רק צעד קטן להכריז על עצמאותה. ברגע קריטי זה חזר בו נפוליאון ה-3 מתמיכתו באיטלקים. מה גרם לכך?
1. היו לו אבידות כבדות בקרב סולפרינו, והיה עליו להשקיע מאמצים אדירים בניסיון לכבוש מקומות נוספים מן האוסטרים שאומנם נוצחו אך עדיין גילו כושר לחימה.
2. היה עליו להתחשב בדעת הקהל בארצו שעייפה מן המלחמה וההרג וחששה להוציא סכומי עתק למען איטליה. גם פרוסיה וגרמניה לא אהבו את הניצחון הצרפתי על אוסטריה מחשש להתחזקות צרפת על גבול גרמניה.
3. הוא חשש כי פיימונט תספח אליה רבות מערי מרכז איטליה ותתחזק יתר על המידה. פיימונט חזקה וגדולה על גבול צרפת עלולה לסכן את בטחונה של צרפת.
בתמונה: נפוליאון השלישי
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

29. ההסכם ביניהם היה בבחינת בגידה במאבק האיטלקי.
נפוליאון ה-3 ביקש לפגוש את הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף, מבלי ליידע את קאבור. שני הקיסרים נפגשו בווילהפרנקה, ליד וורונה, וסיכמו ביניהם על הפסקת אש.
ההסכם ביניהם היה בבחינת בגידה במאבק האיטלקי.
פיימונט קיבלה בסופו של דבר את לומברדיה ואף סיפחה אליה רבות מערי מרכז איטליה. ונציה נשארה בידי האוסטרים. צרפת זכתה בניס (ניצה) ובסבוי.
מרד עממי שפרץ במדינות מרכז איטליה נגד מושלים זרים הביא לסיפוח של רוב מרכז איטליה לפיימונט סרדיניה.
היה זה שלב חשוב ביותר בריסורג'ימנטו. עתה הגיע תורו של גאריבלדי.
בתמונה: הקיסר פרנץ יוזף
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

30. גאריבלדי ושחרור דרום איטליה
שמו של גאריבלדי היה ידוע לכל איטלקי. הוא לחם נגד האוסטרים ב-1848 וב-1849, הגן על רומא בגבורה ב-1859 וזכה לתהילה.
הוא לא האמין בכוחה של הדיפלומטיה אלא בכוח עממי המסוגל להכניע צבאות ובסופו של דבר להביא לאיחודה הסופי של איטליה.
באפריל 1860 פרץ מרד בממלכת שתי הסיציליות (נאפולי וסיציליה) כמחאה נגד עליית מחיר הלחם והמיסים. גאריבלדי, בעידודו של מאציני, נחת בסיציליה יחד עם אלף מאנשיו ("החולצות האדומות"). בעזרת אנשי סיציליה כבש גאריבלדי את האי והכריז על עצמו כשליט מטעם מלך פיימונט סרדיניה. משם המשיך עם עשרות אלפי מתנדבים צפונה לעבר נאפולי.
בסופו של דבר הצבא הפיימונטי וגאריבלדי נכנסו יחד לנאפולי ושמו קץ לשלטון הבורבוני.
בתמונה: גאריבלדי נוחת בסיציליה 1860
בתמונה: ג'וזפה גאריבלדי
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

31. איחוד איטליה
חיסול שלטון האפיפיור בנחלותיו במרכז איטליה, ושחרור סיציליה ונאפולי החישו את איחוד איטליה. כולן סופחו עתה למדינת פיימונט. ויקטור עימנואל ה-2 מלך פיימונט בא לנאפולי והפרלמנט האיטלקי הראשון העניק לו את התואר "מלך איטליה".
פרישתו של גאריבלדי לביתו באי קטן, מעין גלות, ומותו הפתאומי של קאבור סיכנו את האיחוד שנשאר "יתום", עם הסתלקותם של שני מולידיו הגדולים.
בתמונה: ויקטור עימנואל ה-2
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

32. בתמונה:
אוטו פון ביסמרק
אלא שהמזל הטוב האיר פניו לאיטלקים. פרוסיה ובראשה ביסמרק קצרה שני ניצחונות חשובים בשדה הקרב אשר הביאו לאיטליה את האיחוד המיוחל.
פרוסיה הביסה את אוסטריה בשדה הקרב ב-1866 עקב היריבות ביניהן על ההגמוניה בגרמניה.
פרוסיה הביסה את צרפת ב לביסמרק היה חשוב להכות את צרפת כדי לבסס את איחוד גרמניה, שכן צרפת לא הייתה רואה בעין יפה גרמניה חזקה על גבולה.
בעקבות זאת, צבא איטלקי, יחד עם צבא פרוסי, נכנס לוונציה האוסטרית ושיחרר אותה. וונציה הפכה לחלק מאיטליה.
בתמונה: גאריבלדי בוונציה
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

33. ב-1871 העביר הפרלמנט האיטלקי חוק לפיו צומצמו אדמות הכנסייה לשטח הוותיקן ברומא. בכך הושלם איחודה של איטליה.
© כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור 2009

34. מתוך "הלב" אדמונדו דה-אמיציוס
מזיכרונות ילד איטלקי. הספר, שהפך לאחד מספרי הנוער האהובים ביותר בעולם.
"מדוע אני אוהב את איטליה? האם לא ניצבו לפניך מיד מאה תשובות? אני אוהב את איטליה מפני שאימי איטלקייה, מפני שהדם הזורם בעורקי הוא איטלקי, מפני שאיטליה היא האדמה שבה קבורים המתים שאימי מבכה ואבי מוקיר. מפני שעיר הולדתי, לשון דיבורי, הספרים שעליהם אני מתחנך הם איטלקיים: מפני שאחי, אחותי, חברי העם הגדול שבמחיצתו אני חי, והטבע היפה הסובב אותי וכל הנגלה לעיני, כל שאוהב אני, שאני לומד, ואני מעריץ – כל זה הוא איטלקי."
"היום הוא יום אבל לאומי. אמש מת ג'וזפה גאריבלדי. אתה יודע מי היה האיש הזה? הוא האיש ששחרר עשרה מיליוני איטלקים מעולה על ממלכת הבורבונים. בחלק של איטליה המשתרע ממחוז נאפולי ועד קלב ריה והאי סיציליה, בן שבעים וחמש היה האיש במותו..."
בתמונה: ג'וזפה גאריבלדי