1. דניאל גוטליב וניצה (קלינר) קסיר
4 ביולי 2004
העוני בישראל והאסטרטגיה המוצעת לצמצומו באמצעות הרחבת תעסוקה ושינויים במערכת הרווחה
דניאל גוטליב וניצה (קלינר) קסיר

2. שיעור המשפחות העניות ב-2002: 18.1 אחוזים, כ-339 אלף משפחות.
במשפחות עניות אלו חיו 21.1 אחוזים מכלל הנפשות,
כ- 1.3 מיליון נפשות.
29.6 אחוזים מכלל הילדים באוכלוסייה חיים בעוני,
כ-618 אלף ילדים.
ההכנסה הממוצעת למשפחה ענייה הייתה נמוכה בכ-30 אחוזים מקו העוני בשנת 2002.

5. ממדי העוני של משקי הבית למאפיינים שונים - 2002
המקור: עיבודים מסקר ההכנסות 2002 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים כוללים תושבי מזרח ירושלים.
תחולת העוני : מספר המשפחות שהכנסתם הפנויה לנפש תקנית נמוכה מהכנסת קו העוני, חלקי כלל המשפחות.
יחס פער ההכנסות: הפער הממוצע בין הכנסת קו העוני לבין ההכנסה של משקי הבית העניים.

6. שיעורי תעסוקה, השתתפות ואבטלה – ישראל מול מדינות OECD
(שנת 2003)

7. ממדי העוני של משקי הבית למאפיינים שונים - 2002
המקור: עיבודים מסקר ההכנסות 2002 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים כוללים תושבי מזרח ירושלים.
תחולת העוני : מספר המשפחות שהכנסתם הפנויה לנפש תקנית נמוכה מהכנסת קו העוני, חלקי כלל המשפחות.
יחס פער ההכנסות: הפער הממוצע בין הכנסת קו העוני לבין ההכנסה של משקי הבית העניים.
שנות לימוד: הנתונים אינם כוללים את האוכלוסיה החרדית.

8. יעדים למאבק בעוני היעד הכללי:
צמצום תחולת העוני ופער ההכנסות (המרחק הממוצע של הכנסות העניים מקו העוני), כל אחד ב-4 נקודות אחוז תוך 10 שנים, תוך התכנסות ליעד לאורך זמן.
חשוב לדאוג שהשגת היעדים הללו תלווה גם בשיפור מצבם היחסי של העניים ביותר.
-עוני לפי נפשות כולל מזרח ירושלים
-היעד צריך להימדד לפי מדד כגון Sen, אשר מתחשב הן בתחולה, הן בפער ההכנסות והן בדאגה לעניים ביותר.
-על בסיס האומדן ל-2003 (ביטוח לאומי: תחולה כ-21% (נפשות), יחס פער הכנסות: כ-31% (משפחות))
-שיפורים: לכלול הכנסה זקופה מדיור, הכנסות בעין, להתחשב בהוצאות חיוניות שלא כלולות בהגדרת קו העוני

9. יעדים למאבק בעוני (המשך)
יעדים ספציפיים:
תעסוקה:
הגדלת שיעור התעסוקה בכ-10 נקודות אחוז, לשיעור המקובל במדינות ה-OECD תוך 10 שנים.
משמעות ההמלצה: הגדלת מספר המועסקים הישראלים בכ-90 אלף לשנה בעשור הקרוב, מתוכם כ-40 אלף לשנה כדי לשמור על שיעור תעסוקה קבוע.
חשוב שהגדלת התעסוקה תתמקד בסקטור העסקי.
אילו שעור התעסוקה היה כמו בOECD כבר היום – עוד 420 אלף, 160 אלף מתוכם בגילאים 25-54
בעקבות כך מספר העניים ירד ב (לפי משוואה פלוג/קסיר) – הם כ2.7 נקודות אחוז מכלל המשפחות.

10. יעדים למאבק בעוני (המשך)
חינוך, השכלה ובריאות:
תופעת העוני משתקפת לא רק בהכנסה נמוכה אלא גם ברמות בריאות, חינוך והשכלה נמוכות. לכן יש לשפר את התפקוד בתחומים אלה בקרב אוכלוסיות ספציפיות, שבהן קיימת בעיה בתחומים אלו.
בתחום החינוך וההשכלה: להעלות את אחוז עוברי מבחני מיצב, אחוז מסיימי 10, 11 ו-12 שנות לימוד בקרב צעירים, ולהעלות את רמת ההשכלה של מבוגרים, בעלי השכלה מועטה.
בתחום הבריאות:
להעלות את תוחלת החיים בלידה ולהקטין את שיעור תמותת התינוקות באותן אוכלוסיות.

11. מדיניות הממשלה בעבר והשפעתה על העוני והתעסוקה
בעבר עיקר הטיפול בעוני התמקד בתמיכה באמצעות תשלומי העברה, שגדלו לאורך השנים. תשלומי הרווחה אמנם הקטינו את העוני באופן מידי, אך יצרו תמריץ שלילי ליציאה לעבודה ופגמו ביכולת העצמית להיחלץ מעוני.
המדיניות בתחום העובדים הזרים פגעה בתעסוקת ישראלים מעוטי השכלה והעמיקה את העוני.
בעקבות שינוי התפישה במדינות מערביות לגבי הטיפול הרצוי בבעיית העוני - מתמיכה כספית לעידוד תעסוקה, למי שמסוגל לעבוד – ובעקבות הצורך בקיצוץ תקציבי בישראל ועוצמת בעיית אי-התעסוקה בישראל, השתנתה גם הגישה של ממשלת ישראל.

12. הצעדים שננקטו בישראל מאז תחילת 2002
הקטנת הכדאיות לאי-עבודה:
קיצוץ בתשלומי העברה (בכללם הבטחת הכנסה, קיצבאות ילדים, דמי אבטלה וכו') והקשחה בתנאים לקבלתם.

13. קצבה ממוצעת לילד בישראל וב-OECD
(אחוז מהתמ"ג לנפש)
*במדינות בלגיה, ספרד, יפן, לוקסמבורג ופולין קבלת הקיצבאות מותנת במבחן הכנסה.
# הקצבה לאחר השלמת הקיצוצים שנתקבעו בתקציב לפיהם ילדים חדשים מקבלים קצבה מופחתת והקצבה של ילדים קיימים מופחתת בהדרגה.
** ההשוואה מתייחסת רק לקיצבאות ולא להטבות בגין ילדים באמצעות מערכת המס. בישראל משקל הילדים באוכלוסיה גבוה יחסית.
מקורות: ISSA (נתונים לשנת 2002), למ"ס, בט"ל ועיבודי בנק ישראל.

14. מבנה קצבאות הילדים לפי מספר הילדים במשפחה בישראל וב-OECD
שיעור הגידול של קיצבת הילדים כאשר מספר הילדים גדל מ-2 ל- 5.
*במדינות בלגיה, ספרד, יפן, לוקסמבורג ופולין קבלת הקיצבאות מותנת במבחן הכנסה.
# הקצבה לאחר השלמת הקיצוצים שנתקבעו בתקציב לפיהם ילדים חדשים מקבלים קצבה מופחתת והקצבה של ילדים קיימים מופחתת בהדרגה.
בישראל משקל הילדים באוכלוסיה גבוה יחסית.
מקורות: ISSA (נתונים לשנת 2002), למ"ס, בט"ל ועיבודי בנק ישראל.

15. הבטחת הכנסה בישראל* וב-OECD**
(קצבה שנתית מקסימלית עבור זוג עם 2 ילדים או יותר, יחסית לתמ"ג לנפש)
* כולל תוספת קצבת ילדים וסיוע בדיור, קצבה בשיעור מוגדל עד 2003, החל מיוני 2003, קצבה בשיעור מוגדל לא ניתנת למצטרפים חדשים. לא כולל סיוע בדיור.
** כולל קצבאות ילדים וסיוע בדיור, Maximum monthly amount of net income under social assistance
*** מקור: בט"ל, OECD, Benefit and wages
^ קצבה נסיונית, רק בחלק מהמחוזות.

16. טווח משך העבודה הנדרש על-מנת להיות זכאי לדמי אבטלה, בישראל ובמדינות נבחרות (שבועות)
המקור: ישראל – המוסד לביטוח לאומי; מדינות אחרות –Social Security Programs Throughout the World, 2002
* שני צבעים מייצגים מצב בו משך תקופת צבירת הזכויות הנדרשת תלויה במאפיני הפרט.

17. תקופת זכאות לדמי אבטלה (ימים)
המקור: ישראל – המוסד לביטוח לאומי; מדינות אחרות –Social Security Programs Throughout the World, 2002
* שני צבעים מייצגים מצב בו משך תקופת הזכאות תלויה במאפיני הפרט.

18. הצעדים שננקטו בישראל מאז תחילת 2002
הקטנת הכדאיות לאי-עבודה:
קיצוץ בתשלומי העברה (בכללם הבטחת הכנסה, קיצבאות ילדים, דמי אבטלה וכו') והקשחה בתנאים לקבלתם.
צעדים ישירים להשתלבות בתעסוקה:
צמצום מספר העובדים הזרים.
בניגוד ליישום תכניות לעידוד תעסוקה של מעוטי השכלה
במדינות המערביות, בישראל תכניות מסוג זה עדיין לא
הופעלו (למעט טיפול מסוים באמהות חד-הוריות).

19. כלים לצמצום העוני משקי בית שראשם בגיל העבודה משקי בית
שראשם מעבר לגיל העבודה
מבחן תעסוקה
ומבחן הכנסה
לא ניתן להשמה
ניתן להשמה
הגדלת הכנסות ממקורות עצמיים
[יעדים: חישוב עוני והגדרת יעדים גם לפי צרכים חיוניים]
מבחן תעסוקה: זיהוי מידת כושר ההשתכרות (רצף)
מרכזי תעסוקה - הרחבה + מרכזים נוספים
שירות התעסוקה: חיזוק ושדרוג
הגדלת הקצבה
רק ל- 5 +
עם תוספת פוחתת לכל ילד נוסף – עלות: כ-110 מיליון
לקבוע רמת חיים מינימלית הולמת
שיפור מבחן הכנסה:
מבחן על הכנסות נטו ולא ברוטו
ריכוז מידע ממקורות שונים (שלטונות המס, טאבו, עיריות, משרד השיכון...)
הכנסות זקופות (דיור),
הכנסות בעין,
הפחתת הוצאות חיוניות ממקורות הכנסה
(יש איזון בין השפעה שלילית של ה'ה' מוגדלת לבין תמריצים חיוביים בגלל אמצעים אחרים)
קשישים:
פנסיה חובה בסיס צבירה, מאוזן אקטוארית – תקרת שכר 1500, הצמדה cpi או 0.5 חציון. בטווח הארוך – מספיק, בטווח הקצר – השלמת הכנסה-
משכנתה הפוכה – סיוע בהווצרות שוק (61% עניים קשישיםבעלי דירה)
קצבאות: שיפור מבחן הכנסה כנ"ל, רמ"ח מינימלית הולמת כנ"ל – לא יקר בגלל שיפור מבחן הכנסה (חלוקה מחדש של קצבאות לטובת נזקקים)
הגדלת קצבאות לנזקקים ביותר
עידוד תעסוקה
הגדלה מסוימת בקצבאות
שיפור כושר ההשתכרות

20. טיפול במשפחות עניות שראשיהן בגיל העבודה וניתנים להשמה בעבודה מדיניות מקרו-כלכלית תומכת צמיחה בת-קיימא, עידוד תעסוקה והגדלת כושר ההשתכרות.
טיפול בעוני מחייב y בת קיימא
עבור

21. מסגרת המדיניות המקרו-כלכלית התומכת בצמיחה בת-קיימא
הצמיחה מושפעת
מגורמים חיצוניים
ממדיניות כלכלית:
מדיניות פיסקלית
עמידה ביעדי הגירעון לאורך זמן והקטנת יחס החוב הציבורי בתוצר,
הקטנת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר תאפשר בטווח הארוך הפחתת מסים.
הגדלת משקלם של סעיפים מעודדי צמיחה בתקציב הממשלה.
מדיניות מוניטרית
שמירה על יציבות מחירים.
Y בת קיימא – תנאי הכרחי להצלחת התכנית
Y לא כולה בשליטתינו – גורמים חיצוניים
מדיניות כלכלית - כן: אם נשכיל לשמור על g-t , נמשיך להורידD/Y ו-G/Y אז נוכל להוריד t. נשמור על p=0 נגדיל סיכוי לצמיחה בת קיימא ולכן ביקוש לעבודה

22. לשם כך יש לבצע רפורמות, שיסייעו להשגת מטרה זו.
מסגרת מקרו-כלכלית זו תומכת בצמיחה מתמשכת ובכך גם בגידול מתמשך של התעסוקה,
אך היא לא מספיקה לכשעצמה כדי להבטיח את שילובם בתעסוקה של לא-מועסקים מעוטי השכלה.
לשם כך יש לבצע רפורמות, שיסייעו להשגת מטרה זו.
גידול בתעסוקה לא מבטיח שדווקא החלשים, ימצאו עבודה עם הגידול בביקוש לעובדים. חלקם לא הועסקו אף פעם ולגבי חלקם עבר זמן רב מאז ההעסקה האחרונה – שחיקת הון אנושי עם התארכות אי התעסוקה, מלכתחילה הון אנושי מועט. דוגמא ארה"ב: תכנית W2W אפשרה גידול חד בהשתלבות החלשים בשוק העבודה. אחרת גל הביקושים היה עובר על ידם.

23. הרפורמה להשתלבות בתעסוקה
תחומים לטיפול שיסייעו כבר בטווח הקצר :
עובדים הלא-ישראלים,
הטבות מס,
עלויות יציאה לעבודה,
אבחון והשמה של לא-מועסקים,
מרכזי תעסוקה ושירות התעסוקה,
הכשרה מקצועית,
שכר המינימום ואכיפתו.
תכנית מתייחסת למגוון תחומים: צמצום מספר עובדים זרים ...
תחומים לטיפול שיסייעו בטווח הארוך:
הגישה של יישובים לאזורי תעסוקה,
מערכת החינוך.

24. עובדים לא-ישראלים המטרה: הגדלת מספר מקומות עבודה לישראלים מעוטי השכלה
העלאת שכרם.
המלצות:
צמצום מספר העובדים הלא-ישראלים ל-4 אחוזים מכוח העבודה :
המשך שיפור האכיפה לגבי עובדים לא-ישראלים ללא היתר,
המשך צמצום מספר ההיתרים,
היתר העסקה יינתן לעובד הזר במקום למעסיק.
1.כלי ראשון:
א. צמצום מספר עו"ז שיפור האכיפה לצמצום העסקה ללא היתר
- צמצום היתרים
- חשוב מאוד: העברת ההיתר לעובד במקום למעביד
ב. צמצום הביקוש לעובדים זרים באמצעות ייקור עלות ההעסקה של העו"ז
- אכיפת חוקי עבודה
- קרן לפדיון בעת העזיבה
- לפי הצורך: הגדלת מס על מעסיקים של עו"ז. – 8% רחוק מלהיות מספיק (פער עלויות ב-2003 – כ-30%)
מחקרים מלמדים, שמדיניות f פגעה בראש וראשונה בסיכויי התעסוקה וכך במצב הכלכלי של עובדים מעוטי השכלה. יותר משהפכה אותם מובטלים היא גרמה לדחיקתם משוק העבודה. הן דרך המחיר (יחס החלפה: "כדאיות ליציאה לעבודה" – בשתי דרכים: (1) פגיעה בשכר של מעוטי השכלה דרך לחץ על שכר, אי קיום חוקי עבודה, (2) היות שמערכת תשלומי העברה הייתה צמודה לשכר הממוצע, גרמה תנועת המספריים הזו לצמצום התמריץ להשתלבות בשוק העבודה. בעוד שיש בכל מקרה צורך להצמדת תשלומי ההעברה בצורה מסוימת לרמת החיים (כי הם נועדו לאפשר מחייה מינימלית בכבוד) האשמה האמיתית בפגיעה בתמריץ נופלת על מי שגרם לשכר של מעוטי השכלה להידרדר.
לכן יש חשיבות עליונה ל:
צמצום מספר עובדים לא-ישראלים.
חשוב שיעשה דרך שיפור אכיפת חוקי עבודה הן כדי להגדיל את עלות ההעסקה של עובד זר (וכך את כושר התחרות של הישראלי - ידוע כי עובד זר לא נשאר בארץ היעד אם סיכויי הפרנסה שלו מורעים) והן כדי לשפר את השכר של מעוטי השכלה ישראלים (צמצום עוני של מועסקים) ו
הגדלת עלות העסקתם של העובדים הזרים על ידי:
אכיפת חוקי העבודה על מעסיקי עובדים זרים,
הפרשות משכר העובד לקרן שתיפדה על ידם בעזיבתם את ישראל,
הגדלת המס על מעסיקי עובדים זרים.

25. הטבות מס והוזלת עלויות ליציאה לעבודה
המטרה: הגדלת שכר לעובדים עניים ועידוד כניסה לשוק העבודה של אנשים עניים שלא עובדים.
המלצות:
מס הכנסה שלילי לבעלי שכר נמוך
יגדל עם גודל המשפחה
יקטן עם גובה ההכנסה מעבודה
יגדל עם מספר המפרנסים במשק הבית ועם היקף המשרה
השיטה המוצעת לביצוע: מיצוי נקודות הזיכוי הלא-מנוצלות בגין ילדים למשפחות עניות עובדות.
סבסוד עלויות הכרוכות ביציאה לעבודה, כגון סבסוד מעונות יום והסעות לעבודה ממוקדי אבטלה בפריפריה.
אמצעי שהוכיח עצמו כיעיל בהגדלת תעסוקה וצמצום עוני בארצות שונות –ארה"ב, בריטניה ועוד.
פשוט להפעלה, כי כל המידע קיים כבר.
קשירתו לנקודות זיכוי יוצר תמריץ הולך וגדל להשתלבות בשוק העבודה עם גודל המשפחה (ולכן עם הגידול בעוני)
נתונים לגבי נקודות זיכוי כבר קיימים במערכת, לכן קל להפעלה מהירה.

26. מרכזי תעסוקה ושירות התעסוקה
המטרה: שיפור ההשמה
המלצות:
מרכזי התעסוקה:
זירוז הקמתם,
הגדלת מספר המרכזים והרחבתם,
פתיחת המרכזים למחפשי עבודה בכלל תוך דגש על מעוטי היכולת,
שירות התעסוקה:
שיפור מבחן התעסוקה,
המשך הסטת הדגש על השמת עובדים תוך שידרוג וחיזוק כוח האדם.
תגמול שירותי ההשמה בהתאם להצלחתם.
התכנית בנויה ל14500 אנשים (פיילוט) כאשר מספר המובטלים ואנשים מחוץ למעגל העבודה מונים מאות אלפים.
רובם מעוטי השכלה שזקוקים לשירותי השמה והכשרה למיניהם.

27. הכשרה מקצועית והשלמת לימודים למבוגרים
מטרה: התאמת כישורי המועסקים הפוטנציאלים לצורכי המעסיקים.
המלצות:
הכשרה מקצועית
הרחבת שילוב מעסיקים בהכשרה מקצועית,
תגמול ספקי ההכשרה על פי מידת הצלחתם בהשמת העובדים,
מעקב אחר בוגרי ההכשרה מקצועית והצלחת התכניות.
השלמת לימודים למבוגרים
הרחבת היקפן של התכניות, בעיקר של 11 ו-12 שנות לימוד.
משפר סיכויי השתלבות בשוק העבודה, (תעודת גמר תיכון מקנה זכאות להשתתפות בתכניות הכשרה)
משפר שכר (להון אנושי לתשואה חיובית)

28. חוק שכר המינימום
המטרה: הגדלת כדאיות היציאה לעבודה בד בבד עם צמצום השפעתו השלילית של שכר המינימום על התעסוקה.
המלצות:
שיפור האכיפה של החוק,
הכללת כל רכיבי השכר שאינם החזרי הוצאות או תמריצים לעבודה מוגברת לצורך העמידה בשכר המינימום,
בעתיד - שינוי כללי העדכון של שכר המינימום על ידי הצמדתו לשכר החציוני.
לפני 4 שנים ! היגשנו המלצות מפורטות לשיפור חוק שכר המינימום ואכיפתו. רק חלק קטן ייושם עד כה – וחבל שכך. זהו אחד החוקים החשובים ביותר לשיפור מצב העוני בישראל.
המוקד המשמעותי ביותר של אכיפה לקויה מצוי בקרב המעסיקים הקטנים ובעיקר של עובדים זרים, מגזר ערבי, משקי בית (סיעוד ועזרה בבית).
תהליך זה יביא לצמצום הביקוש לשירותים של עובדים זרים ולהגברת הביקוש של עובדים ישראלים מעוטי השכלה.
היות ושיעור האבטלה בקרב ישראלים מעוטי השכלה גבוה במיוחד, יגרום שיפור האכיפה בקרב עובדים זרים לצמצום שעור האבטלה בקרב ישראלים.
כן תשתפר שמירת המוסר האלמנטרי של החברה הישראלית כלפי זרים.
מדרג של קנסות - הקנס על עבריינים כרוניים (repeat offenders) יהיה גדול יותר מאשר על עבירה ראשונה. אין טעם להטיל קנסות "קטלניים". מכאן החשיבות להרתעה השולית.
הנחות בקנס על דיווח עצמי (self reporting)
ביטול הסמכות של שיקול דעת בתחום הקנסות בידי יחידת האכיפה. חובה להטיל קנס
פרסום דוחות של יחידת האכיפה ושל שמות העבריינים הכרוניים
מימון (חלק מ)האכיפה באמצעות הכנסות מקנסות (עיריית ירושלים)
כמו ב-USA חוק הכרזות

29. התערבות ממשלתית ישירה בתעסוקה
המטרה:
טיפול נקודתי בבעיית האבטלה.
המלצות:
תמיכה בעסקים שנקלעו לקשיים זמניים, בפרט בפריפריה.
התמיכה צריכה להיות זמנית ובמסגרת תכנית הבראה.
הרחבת תכניות הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בתחומי ניהול ומימון.
תכניות מסוג זה פופולריים מאוד בארצות אחרות. לעסקים קטנים חשיבות גדולה להרחבת היקף התעסוקה
רק תמורת תכנית הבראה (עם תחנות בקרה בהתאם לשלבי הביצוע)
התערבות מוגבלת בהיקף ובזמן
צריכה להינתן באופן זמני ובמסגרת תכנית הבראה.
יש להימנע מתמיכה
בעסקים שגם בתנאים רגילים אין להם יכולת התחרות.

30. שיפור הגישה לאזורי תעסוקה
המטרות:
שיפור הגישה של תושבי הפריפריה לאזורי התעסוקה,
הגדלת כדאיות הקמת מפעלים עתירי עבודה בפריפריה.
המלצות:
הגדלת ההשקעות בתשתית התחבורה,
התחשבות בתוספת התעסוקה הנובעת משיפור הגישה לשוק העבודה בהערכת כדאיות פרויקטים תחבורתיים.
עידוד מעבר לאזורי תעשייה מרחביים.
(נוהל פר"ת)
שיתרום להרחבת שוק העבודה הרלוונטי לפריפריה בכלל ולמוקדי האבטלה בפרט,
מעבר לאזורי תעשייה מרחביים יפחית את התלות של ישובים במפעל בודד.
הכללת הרחבת התעסוקה בקריטריונים לזכאות בחוק עידוד השקעות הון.

31. חינוך המטרה: שיפור סיכויי התעסוקה בעתיד ההמלצות:
הגדלת משאבים בבתי ספר בעלי נתונים סוציו-אקונומיים נמוכים
הגדלת מספר שעות הלימוד,
הגדלת תמריצים למורים אקדמאים,
תמרוץ מורים לפי הישגי התלמידים,
הקטנת כיתות.
מקצועות חיוניים להצלחה עתידית בשוק העבודה
חיזוק הבנת הנקרא, עברית/ערבית, אנגלית, מתמטיקה, מדעים בתכניות הלימוד של כל זרמי החינוך
מיקוד בבית הספר החלש מבחינת הישגים ומעמד סוציו-אקונומי – בין אם הוא נמצא בפריפריה בין אם במרכז.

32. טיפול במשפחות עניות שראשן בגיל העבודה וכושר השתכרותו מוגבל
מערכת תשלומי ההעברה ושיפור אבחון הזכאות

33. הבטחת הכנסה המטרה: ההמלצות:
צמצום העוני בקרב משפחות עם כושר השתכרות מוגבל.
ההמלצות:
הגדלת תשלומי הבטחת הכנסה למשפחות מהילד החמישי ומעלה לגבי ילדים קיימים,
הקטנה הדרגתית של התוספת לכל ילד מעל הילד הרביעי.
יתרונות לגודל
יישום מכלול ההמלצות בתכנית (ובפרט המס השלילי המותאם גם הוא לגודל המשפחה) יקזזו את התמריץ לאי-עבודה כתוצאה מהגדלת הגימלה להבטחת הכנסה.
מאחר שקבוצה זו נפגעת במיוחד בעקבות התכניות הכלכליות האחרונות.

34. שיפור מבחני התעסוקה וההכנסה
המטרה:
מיקוד התמיכות רק במשפחות שלא מסוגלות לכלכל את עצמן
ההמלצות:
שיפור מבחן כושר התעסוקה ואכיפתו.
ביסוס מבחני ההכנסה על כל רכיבי ההכנסה בניכוי תשלומי חובה, תוך אכיפה יעילה של מבחני הכנסה.
מבחן כושר התעסוקה – להכיר ברצף הקיים בין ניתנים להשמה לבין בלתי ניתנים להשמה על ידי השקעה בהון אנושי והצעת תעסוקה מגוונת (עבודה קהילתית להקניית הרגלי עבודה)
מרכזי תעסוקה במתכונת הנוכחית – לא מספיק
זקיפת הכנסה מדיור: מצמצמת תחולת עוני ועוצמת עוני של קשישים, של חרדים ושל ערבים ומגדילה תחולה ועוצמת עוני בקרב עולים, צעירים (לא בהכרח פרמננטי) ואמהות חד-הוריות
יישומו הנוכחי של המבחן אינו מאתר כראוי את מי שמסוגל לעבוד.
(בפרט את זקיפת ההכנסה מדיור)

35. הגדלת הכנסות ממקורות עצמיים
טיפול בעניים קשישים
הגדלת הכנסות ממקורות עצמיים
וקצבאות הביטוח הלאומי.
מקורות עצמיים = פנסיה תעסוקתית חובה, חיסכון ורכוש פרטי

36. הנהגת פנסיה תעסוקתית חובה
המטרה:
צמצום העוני בקרב קשישים בעתיד באמצעות מקורות הכנסה עצמיים.
המלצות:
הנהגת פנסיה תעסוקתית חובה:
הגבלתו בתקרת שכר, כך שבתום הצבירה המקסימלית ההכנסה מפנסיה וקצבת זקנה יאפשרו קיום מינימלי הולם.
הנהגת הפנסיה על בסיס צבירה, מאוזנת אקטוארית ובתנאי שוק.
(תקרה של 1500 ש"ח, צמוד למדד). נמוך, כדי לא לפגוע בסיכויי תעסוקה של מעוטי יכולת
בטווח הקצר תושלם הכנסתם של בעלי הכנסות נמוכות על ידי מערכת השלמת ההכנסה.
בעלי שכר נמוך במיוחד לא ישאו בכל עלות הפרמיה.

37. השלמת הכנסה לקשישים נזקקים
מטרה: צמצום העוני בקרב קשישים עניים במיוחד.
המלצות:
הגדלת השלמת ההכנסה של קשישים נזקקים באופן מדורג.
הכללת כל ההכנסות במבחן ההכנסה לצורך קביעת הזכאות להשלמת הכנסה.
כדי לחשב את סכום ההגדלה יש צורך לקבוע מהי ההכנסה המינימלית הדרושה לקשיש לקיום בתנאים הולמים בהתאם לצרכים החיוניים של קשישים.
ובפרט הכנסה זקופה הנובעת מבעלות על דירה.

38. הערות לסיום
בשל חשיבות נושאי העוני והתעסוקה ועל רקע הגירעונות הממשלתיים המתמשכים והחוב הציבורי הגדל, נדרש שינוי בסדרי העדיפויות של התקציב שיתבטא בהרחבת חלקו של תקציב המדינה לעידוד תעסוקה על חשבון סעיפי תקציב אחרים.
אמדן תוספת התקציב הנדרשת ליישום ההצעות המובאות כאן מסתכם בשלב הראשוני בכ-550 מיליון עד 1.1 מיליארדי ש"ח לשנה. עיקר העלות (300 עד 800 מיליון ש"ח נוצרת עקב תכנית המס השלילי).
צעדי המדיניות, שהוצגו בתכנית זו מתייחסים לתחומים שונים שנבחרו בהתאם לצרכים של קבוצות אוכלוסיה ספציפיות שבהן שיעור ועוצמת העוני גבוהים במיוחד ושיעור התעסוקה נמוך.
לגבי חלק מהקבוצות יש גם צורך בהתאמת תכניות פרטניות להשתלבותן בתעסוקה תוך התחשבות בערכיהן התרבותיים.

39. הערות לסיום (המשך) לצורך הצלחת התכנית ויעילותה יש
לאתר את המשפחות הנזקקות באמצעות שילוב מידע ממוסדות שונים: מס הכנסה, ביטוח לאומי, משרד הרישוי ועוד,
לפרסם דוח עוני תקופתי שיכלול הערכה עדכנית להתקדמות בהשגת יעדי התכנית וזאת על בסיס ניתוח מצב העוני ומחקר שוטף על השלכות המדיניות על העוני והתעסוקה. הדוח צריך להתייחס להשפעת צעדי מדיניות בכלל על העוני.
לשמור על צנעת הפרט
ללמוד מהאסטרטגיה של הבנק העולמי (והאו"מ).